איך להפסיק להתאכזב מאנשים בחיים ומעצמנו - מה מרחב התודעה שלך?
Eli Amihai shares a framework for releasing disappointment in others and ourselves through three consciousness levels: child (self-focused), adult (responsible), and wise (sees the greater good). He maps relationships into three circles and suggests matching each person to their consciousness level, then deciding whether to keep them close, maintain distance, or end the connection.
Chapters
שלום לכולם, ברוכים השבים, הרבה זמן לא עשיתי סרטון והנה אני חוזר, היה לי כמה חודשים שהייתי ממש בהתכנסות על עסק אחד, היה לי, אם אני אסכם לכם את זה למה לקחתי הפסקה קצת, איך שאני ראיתי את זה תחילת שנה, אני סגרתי עשור בחיים שלי. של התפתחות, של עשייה, של הבנה מי אני, של סיום שותפויות ומערכות יחסים ועסקים. אני גם אשתף קצת בסרטון הזה מה עברתי ומה התובנות שקיבלתי. המהות של הסרטון הזה זה, לפי מה שאני מאמין שיצא לי פה, כי אני לגמרי על פרי סטייל, זה איך להפסיק להתאכזב באנשים ומעצמם. שאני חושב שזה נושא שהרבה מאיתנו פוגשים את עצמם בתוך היום-יום שלהם. היה לי בחמש שנים האחרונות שותפות של קבוצה, עשרה שותפים בינינו, רק שתיים מהם אני ביקשתי, כל השאר התווספו לי כדרך אגב, משותפים אחרים, הזדמנויות, זה היה נכון באותו רגע, אתה, אתה, אתה, אבל זה תובנות שאני רואה אחר כך. ותחילת שנה ממש פירקתי את השותפות הזו בחבריות, בהדדיות בין כולם. יש קצת כאלו יותר, יש כאלו קצת פחות, אבל אנחנו פה בשביל תודעה ומה שאני חווה. ולקחתי מתוך הקבוצה הזאת עסק אחד שהיה ברמה מסוימת קשור לליבי, עולם המסחר, עולם האלגו טריידינג. נישה שאני נמצא בה המון שנים ואני אמשיך להיות בה. ובכל החודשים האלו, ממש מתחילת שנה, הייתי 100% בפוקוס על להבריא את העסק הזה, על להכניס את הערכים שאני מלמד, שאני חי על פיהם, לתוך העסק הזה, לתוך הלקוחות, ומה שנקרא, להיות כמה שיותר צינור של הבורא. לתוך העסק, לתוך העובדים, לתוך הלקוחות שלי וזה שאב ממני הרבה אנרגיה. לא שאב, זה גרם לי להשקיע הרבה מאוד אנרגיה ולשים פחות פוקוס על יצירת תוכן, גם מחקתי את הרשתות החברתיות כדי שאני אהיה ממש בפוקוס, זה עשה לי מדהים הניקוי הזה והנה פה בספונטניות במשרד החדש שלי אתם תראו, נוף מהמם, יש עליי שמש ישירה, אני מרגיש כאילו אני בים, אבל יש פה מזגן. בא לי לעשות עוד סרטונים, ממש גוער בי. להחזיר חזרה את הקהילה בוואפ לקצב, כל הזמן שואלים אותי מתי אני פותח עוד סמינרים, עוד הדרכות, עוד סרטונים, אז הנה אני חוזר לזה ואני לומד לאזן בין העסק של האלגו טריידינג לבין העסק של התודעה. ולשלב בין הערכים שלהם, שזה לא יהיה זה או זה, זה יהיה הכל ביחד כשלם. ואת הסרטון שאני עושה לכם פה, אם אתם עברתם את ההקדמה החופרת הזו קצת, ובחרתם להישאר כאן עוד, זה סרטון שבא לי להסביר לכם באופן ספונטני, אני בלי תסריט, אני פשוט מוציא את זה ממני, איך להפסיק להתאכזב מאנשים אחרים בחיים שלכם, וגם מעצמכם. ואני אפשט את זה בצורה מאוד פשוטה. יש לנו שלושה מרחבי תודעה. כל הזמן בחוץ שואלים בן כמה אתה, מה אתה עושה, באיזה רכב אתה נוסע, מה הסטטוס. וזה נמדד בערך לפי גיל, חומריות וכדומה, אבל זה לא מעיד על מה מרחב התודעה של הבן אדם. כי יש הרבה מקרים שאתם תראו אנשים בוגרים. אבל מתנהגים כמו ילדים, ואנחנו לפעמים מתנהגים כמו ילדים, או כמו בוגרים, ובנקודות אחרות הפוך. אז יש לנו שלושה מרחבי תודעה. וכדי להבין את הקונספט הזה של איך להפסיק להתאכזב מאנשים, אנחנו צריכים להבין את שלושת מעגלי התודעה האלו. המעגל הראשון זה הילד. עכשיו, מה זה אומר הילד? זה המעגל הנמוך ביותר. יש לנו את אחת, שתיים ושלוש. המעגל הראשון זה הילד. כולנו ילדים במובנים מסוימים. הרי התחלנו כילדים. יש כאלו שהיו צריכים להתבגר מהר יותר, יש כאלו שלא, ויש כאלו שעד היום לא התבגרו. אבל מרחב התודעה של הילד, מה הוא בא להגיד לנו? הוא בא לפרש לנו ולהגיד לנו תכונות התנהגות מסוימות בבן אדם מול נושא מסוים. זה אומר שתודעת הילד תבוא לידי ביטוי בהתנהגות כזו. הבן אדם תמיד, אבל תמיד, יחשוב אך ורק על עצמו בתוך הסיטואציה. כי הרי מהו ילד? ילד חושב רק על עצמו, וזה בסדר גמור שילד חושב רק על עצמו, כי הוא ילד, הוא נמצא בשלב... כל כך חשוב בחיים שלו, הוא בונה את האגו שלו, הוא בונה את הזהות שלו. אגו זה לא דבר רע, אגו זה מי שאנחנו כזהות. אגואיזם זה משהו אחר, אני לא מדבר על זה, אני מדבר נטו על האגו, נטו על הזהות של מי שאתם, שנבנית על בסיס ניסיון החיים שלנו. הדברים שעברנו, הבית שגדלנו בו, הסביבה, החברים, הבית ספר, הצבא. מקומות העבודה, ניסיונות כאלו אחרים בחיים שלנו, כל אלו בונים את הזהות שלנו. עכשיו, בתוך מנגנון הזהות הזה יש את תודעת הילד, שהוא תמיד יחשוב אך ורק על עצמו. מה הייתי? למה אני לא? למה הוא כן? למה זה כן? כל הזמן הוא יעשה השוואה אל מול עצמו וישים את עצמו תמיד במקום הראשון. איך אפשר לזהות את זה? יש מקרים מול ההורים שלכם שאתם מרגישים שהם הילדים ואתם המבוגרים? אני בטוח שכן. גם לי זה קורה לפעמים, וגם הפוך. אבל ילד תמיד ישים את עצמו במקום הראשון, ואני בכוונה חוזר על זה הרבה מאוד פעמים, כדי שהאסימון ייפול עוד רגע. התודעה השנייה שיש לנו היא תודעת המבוגר, הבוגר. הבוגר, בשונה מהילד, למד לקחת אחריות על עצמו ועל הסביבה הקרובה שלו. אפשר להתייחס על זה כמו הורה, לא שכל ההורים לוקחים אחריות על עצמם ועל הילדים שלהם, אבל ניקח את זה כדוגמה. וההבדל בין הילד לבין הבוגר זה שהוא יודע להסתכל בצורה יותר רחבה ולראות את המעבר ל"אני, אני, אני, אני". ולמה זה חשוב? תכף אני אחבר את הכל. זה מביא אותנו לתודעה הבאה, תודעת הנבון. אני אוהב לקרוא לזה גם סקן השבט. זה שרואה את התמונה מלמעלה, זה שרואה את טובת הכלל. והנבון נורא מאתגר להגיע לתודעה הזאת ולהישאר שם לאורך זמן כי היא מאוד מתישה. עכשיו, בעניין המדרגות של התודעות, שיש לנו ילד, בוגר, נבון, כל תודעה משחקת עם זאתי שצמודה אליה. זאת אומרת שבן אדם שמחזיק, נגיד, בנושא כספי, בכל נושא הפרנסה, ההתנהלות עם כסף, תודעה של ילד, הוא יוכל לקפוץ בין הילד למבוגר, בין המבוגר לילד. לרוב הוא יישאר על הילד. והמבוגר יוכל לקפוץ בין הנבון, לרדת למבוגר, לעלות חזרה לנבון. בדרך כלל כשאנחנו עולים לתודעת הבוגר, אנחנו לא חוזרים לתודעת הילד, כי למדנו לקחת אחריות, הילד לא יודע לקחת אחריות. ואז נשאלת השאלה, איפה אני בחיים שלי עדיין? באיזה תחום? זוגיות? הורים? פרנסה? קריירה? כסף? חיי חברה, בריאות, אני בוחר לא לקחת אחריות ואני תמיד שם אצבע מאשימה כלפי החוץ, אה זה ככה, אה זה בגלל שזה ככה, זה בגלל שהוא אמר לי ככה, זה שהוא לא עשה ככה. או שאתם מרגישים שמגיע לכם משהו ואתם לא מקבלים אותו, זה הכל תודעה של הילד. עכשיו, איך כל זה מתחבר לנו ללא להתאכזב יותר מאנשים? יש לנו את תודעת הילד, הבוגר והנבון, אבל יש לנו גם שלושה מעגלים חברתיים. יש לנו את המעגל הפנימי, שזה המעגל החשוב ביותר שלנו. שם אנשי הסוד שלנו, שם אנשי האמון שלנו, אנשים שאם אנחנו נדפוק להם בדלת באמצע הלילה ונגיד להם: אני צריך אותך, הם לא ישאלו שאלות, הם יבואו ויעזרו. המעגל השני זה המעגל האמצעי. אנשים שאנחנו פוגשים ביום-יום, אנשים מהעבודה, חברים, משפחה, אבל לא אלו שאנחנו נספר להם את הסודות שלנו, לא אלו שקיבלו את בסיס האמון המלא כמו המעגל הפנימי. ואז יש לנו את המעגל השלישי, המעגל החיצוני. זה המכרים שלנו, אנשים שאנחנו מכירים, אלה שעושים להם שלום שלום, אבל אין באמת מערכת יחסים עמוקה יותר. ולמה זה מאוד חשוב להבין את המעגלים החברתיים אל המעגלים של התודעה? כי הם מתחברים אחד עם השני, ואסביר. תסתכלו רגע על המעגל הפנימי שלכם. כמה אנשים יש שם שלא מגיע להם להיות שם? אסביר. תסתכלו רגע על הסביבה שלכם. מי מהסביבה שלכם אכזב אתכם לאחרונה? ועכשיו שאתם שואלים "אכזב אותי", ואתם עולים על זה, השאלה הבאה היא כזאת: מה מרחב התודעה של הבן אדם הזה? הוא ילד או בוגר? כי אני במעגל הפנימי שלי לא רוצה ילדים יותר. מה הכוונה? גם אם זה ילדים שלי, אני לא ארצה אותם במעגל הפנימי, כי הם ילדים. כי גם אם אני ארצה מהם או אצפה מהם למשהו, הם יחשבו אך ורק על עצמם. וכל עוד זה ילד, זה בסדר גמור, הוא נמצא בשלב של בניית הזהות שלו. אבל אם זה בן אדם בוגר, קולגה, חבר טוב, זוגיות מסוימת, ששמתי במעגל הפנימי שלי, וכל פעם מחדש הבן אדם הזה חושב אך ורק על עצמו, ומאכזב אותי, הוא לא נמצא במעגל החברתי הנכון לתפקידו בחיי. וזה למה אנחנו כל הזמן מתאכזבים מאנשים. אנחנו פשוט מיקמנו אותם במעגל החברתי הלא נכון. זה הסיבה העיקרית. אנחנו צריכים לעשות חישוב מחדש, אתם יכולים ממש לקחת דף ולצייר עיגול פנימי, עיגול קיצוני ועוד עיגול. ולשרטט מעגל פנימי, אמצעי, חיצוני, ולמפות את הסביבה שלכם במעגלים האלו. ואז לשים לב לכל האנשים שמיפיתם, ולשאול, בסצנריה הזאתי, בסיטואציה הזאת, בקטגוריה הזאת בחיים שלי, הבן אדם מתנהג כילד, שהוא חושב אך ורק על עצמו, או שהוא מתנהג כבוגר, הוא יודע לקחת אחריות, לראות קצת את ה... סביבה שלו ולהתקדם כצוות, או שהוא בכלל נבון והוא רואה את התשובה הגבוהה ביותר לטובת הכלל, ולפי זה אתם בוחרים את המיקום החדש שלו במעגל החברתי שלכם. ומה זה ידרוש ממכם? זה ידרוש ממכם לסיים ולהגדיר מחדש מערכות יחסים ישנות. לכל אחד מאיתנו אני מאמין יש את החברי ילדות האלו שאנחנו עדיין איתם בקשר. אבל החבר הזה לא מקדם אותי לשום מקום. הוא לא מפתח אותי, הוא לא מאתגר אותי. או שהוא מאכזב אותי או משאיר אותי במקום של שנים אחורה שזה כבר לא חלק ממי שאני. סתם אני אקח דוגמה. בן אדם שאני תמיד נפגש איתו ואז כל מה שמעניין אותו לעשות זה בוא נשב, נשחק משחקי מחשב, נעשה קצת סמים. נראה סרט טוב, נזמין אוכל, וכל פעם ישיבה מחדש, זה כל מה שאתם עושים. כן, לפעמים זה כיף, לנקות קצת את המחשבות, להתעסק בשטויות, ברכה, אבל אם זה קבוע, וזה לא מקדם אתכם, אלא אפילו משאיר אתכם מאחורה ולא חלק ממי שאתם מצפים להיות היום, למה אתם עדיין מחזיקים במערכת היחסים הזו? כי הוא חבר ילדות שלי? מה זה בכלל אומר כי הוא חבר ילדות שלי, אני חייב להישאר איתו במעגל פנימי? הבן אדם הזה בוגר? הבן אדם הזה נבון? אתם צריכים לשאול את השאלות האלו. מול אימא, מול אבא, באיזה נושאים בחיים שלי אימא שלי מאכזבת אותי? אבא שלי מאכזב אותי. ומה אני יכול לעשות? כשאני אומר מה אני יכול לעשות, הכוונה שלי יותר נכון היא... איפה אני יכול לקחת אחריות בתחום הזה בחיים שלי כדי להרחיב את מרחב התודעה שלי מול הנושא הזה ולהפסיק להתאכזב? איך אני מפסיק להתאכזב אבל אם אני לוקח אחריות? או! פה טמון הסוד. הדרך היחידה לגדול בין מרחבי התודעה מהילד לבוגר, מהבוגר ללבון, זה לדעת לקחת אחריות. כי כל דבר שקורה לכם בחיים, גם אם זה לא באשמתכם, זה באחריותכם. יש שם שיעור, יש שם לקח, יש שם ניסיון ומתנה שאנחנו באים ללמוד. כי כל האנשים בסביבה שלנו, בחיים שלנו, הם בעצם מלאכים. הם שליח של אור שבא ללמד אותנו משהו. יש כאלו שילמדו אותנו יותר. יש כאלו שילמדו אותנו פחות. אבל אם בן אדם מפעיל אצלכם טריגר, הוא המורה הכי גדול שלכם והוא המלאך הכי גדול שכרגע מגיע אליכם. והדרך היחידה היא לגדול, היא לקחת אחריות. מה אני לומד מהדבר הזה? מה אני צריך לעשות פעם הבאה שזה לא יקרה לי? האם אני צריך לשמור את הבן אדם הזה בחיים שלי או להגדיר גבול מאוד מאוד ברור שאם הוא חוצה אותו פעם הבאה... הוא יקבל סטירה לפרצוף במילים יפות, במילים יותר מדויקות, הוא כנראה יפסיק להיות חלק מהחיים שלי. ולמה זה הנושא שבכלל רציתי לשתף אתכם עכשיו? כי זה ממש ישב לי בבטן הרבה זמן, ואני מרגיש שכל התחילת שנה הזו היה לי המון המון המון לקיחת אחריות. המון גדילה, דברים שחשבתי שאני בוגר בהם, שאני נבון בהם, ובכלל התנהגתי כמו ילד קטן. וזה כזה יפה שאנחנו בכלל לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים, ואנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל. אני חשבתי שידעתי, ובגלל שחשבתי שידעתי, אני הפסקתי להתקדם. אני הפסקתי להתפתח. ואני רוצה ש... אתם תשאלו את עצמכם, במיוחד בסרטון הזה, אתם יכולים לרשום על הדף את השאלות האלו. מה מרחב התודעה שלי בכל אחת מהקטגוריות בחיים שלי, מול אותם אנשים שנמצאים בסביבה שלי? עכשיו, בואו נחזור רגע למעגלים. כשאני מדבר על המעגל הפנימי שלי, אני רוצה לשמור שם רק אנשים בוגרים ונבונים, וגם אני לא רוצה שם הרבה אנשים. לי אישית יש ארבעה אנשים שם. חמישה, לא יותר מזה, זה גם נחשב הרבה. יש לי את הבורא, את הכלב שלי, החבר הכי טוב שלי, את הבת זוג שלי, את אחותי, אמא ואבא. זהו. וגם לפעמים מול אמא ואבא עדיין יש קצת טאקלים, לא של ויכוחים, אבל של אני מרגיש שאני לא לוקח אחריות ואני נשאר בתודעה של ילד, או שהם מתנגדים בתודעה של ילד, ואז נוצר סוג של קצר אכזבה. במעגל האמצעי אני יכול לשים ילדים. אנשים שאני בתקשורת יומיומית שלנו, הילדים שלכם, האחיינים שלכם, חברים טובים שלכם, אבל מאוד
חשוב לעשות גבולות ברורים בין הפנימי לאמצעי.
ובחיצוני, שימו את המכרים שלכם ואת האנשים שאתם לא באמת רוצים לפתח את המערכת יחסית. יש קטע כזה מחוכמת הקבלה שמדברים שם שאם אתם רוצים לשמור על ניצוץ היצירה של פרויקטים שאתם שמים עליהם פוקוס, שמרו את זה לעצמכם עד שזה יוצא לאור. לא אומר עכשיו סתמו את הפה שלכם, אל תדברו עם אף אחד, כמובן שיש את האנשים שאתם עובדים איתם. את הייעוץ שאתם לוקחים, חשיבה כזו או אחרת שאתם עושים עם בן אדם חשוב אליכם. אבל החוכמה אומרת שכל עוד אנחנו משתפים יותר ויותר אנשים ברעיונות, בפרויקטים שאנחנו רוצים להרים, הם לוקחים חלק מהניצוץ האנרגטי של הפרויקט הזה, ואז האנרגיה שלו מפוזרת בכל כך הרבה מקומות, במקום שזה יהיה מפוזר במקום אחד בפוקוס שלכם, בלקיחת אחריות שלכם, ואז לפרויקט מאוד מאוד קשה לעלות לאוויר, אני אומר לכם את זה מניסיון, אל מול רעיונות שרציתי להרים והיה רעיון ושיתפתי ודיברתי והתייעצתי ואז... למה? כי הרגשתי מבפנים שאין לי יותר את הרצון לשים את האנרגיה והפוקוס על הדבר הזה כי זה כבר התפרס לכל כך הרבה מקומות. לכן שימו לב למעגלים שלכם, ואני מבטיח לכם, אני אשמור על הסרטון הזה קצר וקליל ופשוט. שמרו במעגל הפנימי שלכם מספר מצומצם של אנשים, עם תודעה בוגרת ונבונה, לא ילדים, ואתם תפסיקו להתאכזב. תשאלו את עצמכם עכשיו, איזה אנשים נמצאים
בסביבה שלי שעדיין מאכזבים אותי? איזה תודעה הוא נמצא? הוא חושב אך ורק על עצמו?
אה, אם הוא חושב אך ורק על
עצמו, אני יכול לצחוק על הסיטואציה עכשיו ולא לכעוס, כי אני מבין שהוא ילד והוא חושב אך ורק על עצמו. והנה הסקופ הבא, אם אני יודע שהבן אדם מולי הוא ילד במרחב תודעה, כן? לא בגיל, אני אדע איך לדבר איתו, כי הוא חושב אך ורק על עצמו. אני מבין מה הוא רוצה לשמוע ומה הוא לא רוצה לשמוע, ואני יכול להשתמש בזה לטובתי. כדי להגיע לאן שאני רוצה להגיע. לא מתוך איזו מניפולציה מגעילה או משהו כזה, אלא מתוך היכולת שלי להבין מה רץ לבן אדם מבפנים ולהגיע לעמק השווה ולתקשורת בהירה. אם אני שם לב שיש מולי בוגר, אני אוכל לדבר בצורה אחרת.
ואם יש מולי נבון, וואו, אני אנצל כל רגע לשאוב כמה מידע שאני יכול על אותה סוגיה שאני רוצה להתייעץ מולו. זו המודעות שאני רוצה שתאמצו לכם לתוך היום-יום, היא פשוטה, היא מהממת והיא פותרת כל כך הרבה קונפליקטים חברתיים. איזה מרחב תודעה הבן אדם? איזה מעגל אני שם אותו? הוא נמצא במעגל הנכון? כן, מהמם. הוא לא נמצא במעגל הנכון?
אני מזיז אותו, כמו כלי בלוח שחמט.
חבר'ה, אתם המנכ"לים של החיים שלכם, תקדמו אנשים בהתאם ותפטרו אנשים בהתאם, אבל שימו לב מה מרחב התודעה של הבן אדם הזה, ויותר חשוב, שימו לב מה מרחב התודעה שלכם באותה סיטואציה. היה לכם ויכוח עם בן אדם? הסתייגות מסוימת? לא הגעתם להבנות? איזה תודעה אני הבאתי ממנה? אני חשבתי אך ורק על עצמי? אני ראיתי את הצד השני? אני בחרתי לקחת אחריות פה על משהו? תשאלו את השאלות האלו ואתם תבינו מאיזה תודעה עבדתם. וכל עוד אתם תאתרו יותר ויותר תודעות ילד שאתם נמצאים בהן בסוגים שונים, בקטגוריות שונות של החיים שלכם, ואתם תבחרו לקחת אחריות שמה, וואו, השינוי שיהיה לכם בחיים הוא פשוט יהיה אסטרונומי. קחו את זה למחשבה. היה לי ממש כיף לעשות את הסרטון הזה. אני משאיר פה בתיאור לינק לוואפ, אני אעלה גם כאן את הסרטון הזה לוואפ, עם הסברים אולי קצת יותר עמוקים.
יש הרבה מה לעשות, אבל אתם רואים זה מי שאני ויש הרבה מה לעשות וצעד צעד, זה משהו שגם למדתי עם עצמי, רציתי לרוץ על הכל, לעוף על הכל ולעלב על הגן, ואז התעייפתי ונזכרתי שצריך גם ליהנות תוך כדי ולהבין שאני לא צריך לשלוט בשום דבר, אני צריך לעשות את הכי טוב שלי פה מבפנים מבחינת ה... אנרגיה שאני מקהל, מטייל, מתפקס, ולתת לבורא לשלול בתוצאה.
אני הייתי אני. תודה רבה אם הגעתם עד לפה. אוהב מלא. אם אתם מרגישים שהסרטון הזה יעשה טוב לעוד מישהו, שלחו לו את זה. אם יש לכם שאלות, תרשמו לי פה בתגובות, אני אענה על הכל. אוהב מלא.
