In this Hebrew lecture, the speaker weaves together a tapestry of biblical, midrashic, and kabbalistic material centered on the prophet Habakkuk (חבקוק). He begins by noting that only Moses and Habakkuk have recorded prayers in the Tanakh, then cites Rabbi Shimon’s commentary that links these prayers to themes of suffering and redemption. The narrative shifts to the story of Elijah and his disciple Elisha, focusing on the Shunammite woman’s household and the miraculous revival of her child, which the speaker interprets as a transmission of prophetic power to Habakkuk. He analyzes the four items placed in the woman’s room—bed, table, chair, and lamp—as the four spiritual “supports” (עמודות) required for divine presence, connecting them to the structure of the sukkah and the Holy of Holies. The lecture delves into gematria of the name חבקו, revealing hidden links to the letters Yod‑Vav‑Yod (י‑ו‑י) and to the divine names of mercy (א‑ב) and strength (יצחק). Further, the speaker ties these motifs to other biblical figures—Sarah, Isaac, Moses, King David—and to Zoharic teachings, emphasizing the cyclical nature of exile and redemption. Throughout, the tone is reverent and enthusiastic, presenting a mystical framework that sees suffering of the righteous as a necessary preparation for the ultimate revelation of the Divine Presence.
Chapters
ציון חווקוק ארץ ישראל כל הכבוד, אה? כל הכבוד עכשיו מה שקורה, הסיפור כזה כתוב תפילה לחבקות, כתוב עוד תפילה למשה. אז הוא אומר כאן, רבי שמעון, לא כתוב לאף אחד תפילה, חוץ למשה רבנו ולחבקות. אחר כך על שגיונות, לא כתוב לאף אחד שיגיון, רק שיגיון לדוד, נכון? בתהילים. שיגיון, שיגיון, מה זה שיגיונות? יש לנו שגגות. חבקו כבר מהנביא, היה פה הרב מרדכי אלון, הוא דיבר מאוד יפה על חבקו, הוא אומר שהוא הצליח בשלושה פרקים לצמצם את כל המהות של כל העבודה של עם ישראל עם הגלות ועם הגאולה, מה שהרבה נביאים צריכים ספרים שלמים. צדיק באמונתו יחי, וכל המאמרות שלו, על משמרתי אמודה, והייתי עצבן במצור, והיה צפה לראות מה ידבר בי, וואי ידבר בי. אני אשיב על תוכחתי. אז כל עניין, הוא בא לקוד שבריחו, אומר לו, אני נביא, אני צדיק, למה צדיק ורע לו? למה אני סובל? אומר לו, חדש ברוך בוא אני אראה לך את הגלגולים הקודמים שלך. מראה לו את הגלגולים, מראה לו מה הוא עשה בגלגולים, אומר לו הנביא, בסדר, בסדר, אני מוכן לסבול, אני מעדיף לסבול, כדי לתקן את זה. ככה כולנו. עכשיו, הוא אומר ככה, מה יתיר אלישע הנביא? עכשיו, מה הקשר של אלישע הנביא? אז קודם כול, אנחנו יודעים לגבי אלישע הנביא דבר אחד. מה הוא התיר בירחזקאל ואושר? מה הקשר שלו גם לחבקו? תיכף הוא יסביר את זה, אבל אלישע, מה יותר בכל שאר הנביאים של עלמה? שהוא היה העוזר של אליהו הנביא. מה הוא היה בשביל אליהו? הנוטיל של הידיים שלו. אליהו עובר, הוא בן שפט, הוא רואה אותו חורש בשברים, בוא, לוקח שוחט אחד מהשברים שחורש איתו, עושה להם סעודה להורים שלו, אומר להם, אני הולך בנביא. הולך אחריו. אליהו בא רגע שאליהו צריך לעלות חזרה לשמיים, בסערה. אומר לאלישע, מה אתה מבקש ממני? אומר לו אלישע, פעמיים ברוחך. לא חשוב, הוא אומר לו, בקשה טוב ביקשת, בקשה גדולה. טובה ביקשת, פעמיים ברוח שלך. אומר לו אליהו לאלישע, אם תזכה לראות אותי. עולה בסערה השמיים, תקבל. הוא רודף אחריו, לא עוזב אותו. עד שמגיעים לירדן, והוא ממשיך ללכת צמוד אליו. ואז באמת באים רכב ישראל ופרשיו, אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו, ואז לוקחים את אליהו בסערה השמיים. בעלייה הזאת, אליהו, מעבר לירדן, זאת אומרת, אחרי שהוא מוריד את הירדן, אליהו זורק לו את האדרת שלו ואת המקל שלו. כשאלישע חוזר, רואים אותו מכה עם האדרת על המים, המים נחצים והוא עובר בזה. כל הבני נביאים שנמצאים על הגבעות רואים את זה, אומרים, משתחווים לאליהו, אומרים, קיבל את הרוח של פעמיים ברוח מאליהו. עכשיו, מה הסיפור פה? אליהו עובר לאזור שנקרא שונה, שאחת המחשבות זה האזור הזה, יש מחשבות שזה מקום ליד טבעון, יש מחשבות שזה כפר ערבים באיזה מקום אחר. שם, ככה אומר, כתוב. תחזי, מה הכתיב? ויהי היום, ויהי היום. עכשיו קודם כל רבי שמעון אומר, קודם כל כתוב לי ויהי היום, זה ראש שנה. ויהי לשון צער, זה ראש שנה. ויום ויעבור אל אישה אל שונם, וישב אישה גדולה, מה אישה גדולה? אלא גדולה בעובדהה. וכל בני ביתה משתבחין בה. ויהי כרה דביתה, ובגין דבעלה לא יהיה ושכיח בביתה, למי היא כרה? להבה, דאידקר הוא אלא היא. מה הוא אומר פה? יש אישה אחת, השונמי, שגר בשונה, אישה גדולה בעובדה, מה זה גדולה בעובדה? כמו אברהם אבינו, גדולה בחסד שלה, אישה שנותנת, יש לה בית, פונדק, ארבע כיוונים, כל מי שבא עוזרת לו לאכול. בא אליהו, אלישע, יושב על השולחן, היא רואה צדיק, אין זבובים סביבו, היא רואה כל מיני סמינים, איך הוא אוכל, איך הוא מתנהג, איך הוא זה, הבן אדם קולק שהיא צדיק. הוא אומר לו, תשמע, אני אוהב את צדיקים, אני רוצה לעזור לעם ישראל, צדיקים נביאים, אני בונה לך פה חדר, עליית קיר. רבי שמעון כותב, מה היה שם בתוך עליית הקיר הזאת? היה שם מיטה ושולחן, כיסא ומנורה. מה זה, זה מה שהבן אדם צריך בארבע עמותיו של קודשא ברכו בעולם הזה? זה מה שהוא צריך. צריך שיהיה לו כיסא לשבת, כדי ללמוד תורה, ושולחן כדי לאכול עליו, ומיטה כדי לישון, ומנורה כדי שהוא יעיר לו את הכל. זה מה שהיא עושה לו. גבי נמצא שם, יש לו עוזר, גוחזי, הולך, קורא לה, היא עומדת בפתח, אומר לה, מה את צריכה, גברת? היא אומרת לו, אני לא צריכה כלום, אני טוב, אני ממשיך. העוזר גוחזי אומר לו, אליהו, אלישע, היא בת 90, בעלה בן 100, היא יקרה, אין לה ילדים. מי הייתה בת 90 ומי היה בן 100? שרה. שרה. בגלל זה גם, גם, יש חבקוק, יש בו תצות של יצחק חבינאי. מה קורה עכשיו? אומר לה הנביא, עוד כעת חיה, עוד שנה את אוחזת בני. אומרת לו האישה, אל תחזיב את אמתיך. ואומרת לו גם, בתוך עמי אני חיה, נכון? בתוך עמי. מה זאת אומרת היא אומרת לו? אני לא לבד פה, יש עוד הרבה, אם אתה רוצה לתת לי מתנה... תן לכל שאר העקרות של עם ישראל. שנה מהיום הזה בראש שנה, שנה אחר כך, בגלל זה ההילולה שלו בכ"ד כ"ה באלול, ממש לפני ראש שנה, כל בנות ישראל העקרות נפקדות בבן זכר. בגלל זה יש גם סגולה לעץ חרוב הזה, מי שעקרה, לעשות עם זה דברים עשויים לקחת את מעלים, להשקות, ואני שומע כאן הרבה סיפורים, אנשים נפקדים. 12 שנה. מה, יש שתי מטרות גדולות כמו רבי שמעון? הוא, תראה, רבי שמעון אומר גדול ממני, זה נביא, רבי שמעון חי 600 שנה אחר כך, אחריו, 400 אחריו, וזה נביא, זה מבית ראשון, שהיה לו עם נבואה. עכשיו רבי שמעון זה רבי שמעון. כן. עכשיו רבי שמעון זה רבי שמעון, שאין לי השגה, אין לי השגה. כולם, כולם, עם ישראל, כולם צדיקים, אבל הוא כותב עליו. עכשיו מה? הילד הזה נולד. אחרי שבע-שמונה שנים, נפטר מן העולם. הולך לעבוד עם אבא שלו בשדה, אומר לאבא, ראשי ראשי עליי כגלגל, עד שמגיע הביתה, מגיע אותו לאימא, נפטר מן העולם. הולך את האימא, משכיבה אותו על המיטה. הזוהר הקדוש במקום אחר מציין, באחד מחכמי ישראל, שלמה הוא נפטר. כי כל בן אדם בעולם הזה צריך ליישם את האיות שלו. שמשון, אפילו הגיבור, הוא לא יישם בדיוק את היסוד החוץ שלו. אתה ואני קטון מלהגיד, בגלל זה הוא מת כמו שהוא מת. הוא היה צריך להיות בן מחוק ממדרגה אחרת. הוא דבר לכל אורך ההיסטוריה. גם הוא, הוא נפטר ממנו, הוא לא צריך לעבוד בשדה. הוא במדרגה רוחנית בר-גבוה, הוא נולד למדרגה רוחנית. תכף תבין, הוא נפטר מן העולם. האם ההולכת משכיבה אותו על הידגג על המיטה של הצדיק? ורצה לכרמל לקרוא לאלישע. עכשיו אני אספר לכם, אני סיפרתי את זה לפרוטוקס של האנשים, את הסיפור הזה, ואיך שאמרתי להם את זה, שהיא רצה לקרוא לאלישע, ביום לפני השרפה עלה לי איזה זיק, לא הבנתי מה זה. היה כאילו איזה משהו, לא הבנתי מה קורה פה. איזה צדיקים מעבירים לנו איזה מה. רצה לקרוא לאלישע מהכרמל, אלישע מגיע, בהתחלה הוא שולח את גוחזי. עם המטה שלו. הוא לא מצליח, אני מקצר את הסיפור, הוא לא מצליח להעיר את הילד. כי הוא מגיע בינתיים אל אישה, שם את הילד מסובב סביבו שבע פעמים, גוהר עליו. יד אל יד, רגל אל רגל, פה אל פה, מחיה את הילד. מה הוא עושה? ניצוץ, פעמיים בהוכחה שהוא קיבל מאליהו, מעביר לילד. הילד הזה זה חבקו. למה קוראים לו חבקו? אמא שלו קראה לו חיבוקי, קיבל חיבוק ראשון, שהיא גרמה לזה שהוא, מהצדקה שלה, מהחסד, מהאהבה שלה ושל עם ישראל, לדעתי, גרמה שהוא ייוולד, ועכשיו אלישע מעביר לו עוד חיבוק, מהקדוש ברוך הוא, נותן לו את הרוח של אליהו הנביא. אז המדרש אומר דבר כזה, שיש פה, אני, תראה, אני כותון, אני מגיע לכאן ללמוד צד, אבל מגיעים לפה צדיקים, לילות שלמים, חכמי ישראל, באמת, מיוחדים. ואז יש פה, אומרים, שורש של אליהו הנביא ושל אלישע, זה ברור, הרוחות שלהם נמצאות פה יחד איתו. חוץ מזה יש פה משהו מיצחק אבינו, כמו עקדה, הוא בגיל 90, בגיל 80. חוץ מזה יש בו משהו כמו תפילה למשה, שורש של ניצול של משה ושורש של דוד שיגיון. עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו יפה, שימו לב שהשמות, חבקו, זה חטא, בית, קוף, וו, קוף, אתם רואים את השם? אם תחברו את החטא והבית, יוצא יוד, זה יוד כבכי. עכשיו אם תחברו את הכוף ואת הכוף, זה יוצא רי"ש, זה יוצא חרוב או חורב. לשון אליהו שהלך לחורב, עם הסיפור שהוא בורח, וחרוב זה הלשון החרוב הזה שיש לו סגולה. חבקו זה משהו שישיר את החורב? כן, בין השאר. עכשיו יש עוד משהו. חבקו בגימטרייה זה ראיו. ראיו, על פי הקבלה זה שם קדוש, רי"ש וי"ו, שיוצא שלוש פעמים עב. אב זה שם גבוה של הוויה, של י"כ ו"כ, זה השם הכי גבוה, לשון חסד. אם תעשו אב, עין בית, זה יוצא חסד. ורעיון זה יוצא גבורה. גבורה זה יצחק. אז יש כאן שילוב מדויק של כל הנתונים, שהאימא היא אשת חסד, שהיא עשתה חסדים, והעוד חסדים, ועוד חסדים, ולפעמים, והיא קיבלה את זה. עכשיו רבי שמעון אומר עוד דבר מעניין. שהחדר הזה, יש כאלה שאומרים, שמעתי, אבל מה? עוד דבר, קטן, וזה כבר נסיים. שהקדושה פה אומר שהוא מוסלו, וכאן רבי שמעון מתעכב בזוהר, כרגע אני כבר לא רואה אותו חשוך כאן, הוא מתעכב על נושא של החדר שהיא עושה לו. היא עושה לו חדר שיש שם... מיטה ושולחן, כיסא ומנורה. וכאן נהיו ככה, מיטה ושולחן וכיסא ומנורה. במקור האחר כתוב אחרת, כתוב כיסא, שולחן, מנורה ומיטה. והוא גם מתעכב בכלל מה העניין הזה. אז שימו לב עוד דבר מה העניין. בתוך סוכה, אנחנו בסוכה, יודעים שבסוכות סוכה, להתפלל בסוכה זה אפילו מדרגה יותר גבוהה מאשר בבית כנסת. מדרגה מאוד גבוהה להתפלל בצפיפות, מתוך הסוכה, ללמוד שם הכל, לעשות הכל, כי השכינה שורה שם, ולמה? כמו שאמרתי, ארבע עמותיו של קודש אבריך הוא, אין לקדוש ברוך הוא בעולם, אלא ארבע עמות של הלכה, מה זה? ארבע עמות של הלכה, מה זה? קודש הקודשים של בית המקדש, וקודש הקודשים של בית המקדש הסוכה היא כמו קודש הקודשים, אותו חדר שהיא עושה לו היא יותר מדי מדרגה. המנורה משוללת למנורה שבהירה והשולחן שלפניה, שולחן הלפה בפנים כשולחן והמזבח כמיטה. כל חלק שנמצא, והכרובים, כל חלק שנמצא שם מסמל את אחד מהחלקים האלה שגם צריך בתוך הקודש קודשים שזה הכנה לקדוש ברוך הוא, שזה גם ההכנה לנו למדרג הגרוש, וזה חבקו, צדיק יסוד עולם. זהו, אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, אני לומד פה כל מיני דברים, וכל מה שאני לומד פה, מהיר חזק לי.
