על הגל פרק 1 - ההחלטה שגרמה לי להתעשר
Gael Katziri built a hand jewelry business from beads in her bedroom in 2021 to tens of millions in shekels sales. She credits the decision to trust herself and launch without investors, mentors, or professional support, despite rejection and criticism from people offering negative advice.
Chapters
כשסבתא שלו אמרה לי, בסדר גל, חמודה, הכל טוב, אבל מה את באמת רוצה לעשות שתהיי גדולה? הוא אמר, בסדר, שטויות, יעבור להג'וק הזה, או תפסיק עם השטויות האלה, כאילו אי אפשר באמת להתפרנס מאחר, אז יש איזשהו משהו שהולך לשנות לכם את החיים, אתם אף פעם לא יודעים שזה הולך לשנות לכם את החיים. אני חושבת שכאילו, אם היא יכולה ככה להצליח וליהנות מהעשייה שלך, את גם יכולה. באמת אפשר להפוך את העסק הזה לעסק שהוא מטאור, או... עזבו מטאור, מי חשב להגיע גם לסקיילים של עשרות מיליונים, כנראה שהייתי אומרת לכם, שומעים לה לה לד. כאילו, אני הולכת לעשות את זה, אני הולכת להמר על עצמי, אני הולכת לשים את כל הג'טונים שיש לי על עצמי, ומכאילו עסק צדדי של סבבה יחד עם התואר, זה הפך להיות ה-דבר. זה יצליח, כי אני אגרום לזה להצליח. אף אחד לא בא עם שרביט כסף, אוי, פוף, והעסק מצליח, והעסק גדל, ואתם רק מנסים, ואתם רק עושים, ואתם על הדרך. לא, עוד כסף, ועוד כסף, ועוד כסף, ועוד כסף. ואני בסיטואציה של כאילו, זה ממש שאני לא יודעת להכיל דבר כזה, ואיזה כיף, כאילו, יש שם מלא כסף, לא נשאר לי אגורה. אמרתי, אני לוקחת החלטה והעסק הזה הולך להתפוצץ. כאילו, אם אתם לא תדעו מה החלומות שלכם, איך תגשימו אותם? טוב, אימאלה, אימאלה, אימאלה, אימאלה. אני מקווה שאני אצליח להעביר פה את המסרים. אני מתרגשת ברמות הלב שלי על איזה שבעת אלפים לגלתי, אני מקווה שאני אקבל פה התקף לב תוך כדי. וואו, אני... טוב, אני פשוט אתחיל ואני מקווה שאני אצליח לזרום ולהעביר לכם. אז ברוכים הבאים לפודקאסט על הגל עם גל קצירי. בגיל 21 התחלתי מהחדר שנה לעשות חרוזים ולעשות תכשיטים ו-13 שנה מאז אני בת 34 והעסק שלי הכניס over the years, כאילו לא למעלה, עשרות מיליוני שקלים. ולמה אני בעצם החלטתי לעשות את הפודקאסט הזה? כי אני חושבת שהסיפור שלי הוא שונה, הוא מיוחד. אני באמת התחלתי הכי מלמטה שיש, לא גאונת מחשבים ולא סטארט-אפ ולא משקיעים ולא שותפים ולא כלום. באמת ילדה קטנה שהתחילה לעשות חרוזים על חדר שנה, ובואו, אני לא מכירה משהו שמתחיל יותר מלמטה מזה. ואני חושבת שיש לי מלא מה להעביר, אני חושבת שלמדתי מלא מלא מלא בדרך, ופתאום בא לי רצון מטורף כזה לשתף מהדרך ומהשיעורים שחוויתי ולמדתי, כי אני חושבת שזה יכול להועיל להרבה, וגם אם זה יועיל לבן אדם אחד בעולם, אז אני עשיתי את שלי. יש לי פה שליף, כי אני מפחדת לשכוח, אה, רציתי גם עוד דבר להגיד, שאני חושבת שהסיפור של התלמידים, אפילו עכשיו, תחילת הדרך שלי כאילו באינסטגרם וסטוריז ורילזים וסרטונים וזה, וזה קטע כאילו אתמול פעם ראשונה קיבלתי את תגובת ההייט הראשונה שלי, זה היה מאוד מרגש, ומישהו הגיב לי בסדר את בטח בת ממשפחה עשירה ואת לא עובדת בכלל. אז זהו שלא, אני לא באה ממשפחה של עשירים ואני הקמתי את העסק הזה בעשר אצבעות בלי שום עזרה, בלי שום שקל, ההורים שלי לא הביאו לי אפילו שקל אחד לאורך הדרך. הדרך, אני נשבת, ובאמת, אני לא איזה גאונה ולא שום דבר, וזו בדיוק הסיבה שכאילו אני, אחותכם, כמוני, כמוכם, אין לי איזה משהו מטורף שלכם, אין, וזו בדיוק הסיבה שאני רוצה לשתף את הסיפור שלי. טוב, חפרתי ברמות, ורציתי גם להגיד, עוד דבר אחרון, אני מתחילה בסיפור להיום, שאם קיבלתם ערך, אהבתם, יצאתם עם איזושהי תובנה, אני ממש ממש ממש אשמח אם תוכלו להעביר את זה הלאה, אפילו לבן אדם אחד, ותעזרו לי להפיץ את הדבר הזה, ואת הבשורה וכל מי שאתם חושבים שזה יכול להועיל לו, אני הכי הכי הכי אודה לכם בעולם. טוב, אז אני פשוט אתחיל, היום רציתי לספר לכם על ההחלטה האחת הזאת, שהיא באמת שינתה לי את החיים, ובשביל זה אני אעשה קצת רקע, אוקיי? אז אני התחלתי בגיל 21, הכי בקטנה, הכי לא ידעתי מה אמור מי, איך אני עושה, למה אני עושה, קניתי תכשיטים, חומרי גלם בדרום תל אביב, התחלתי לעשות את התכשיטים, ולאט לאט התחלתי למכור אותם, סבבה? בבית, בפייסבוק, צילמתי, התחלתי לעשות כזה דוכנים, ואז התחלתי ללמוד, התחלתי ללמוד תואר ראשון ברייכמן, מינהל עסקים, וזו הייתה תקופה כזה, אתם יודעים, כל החברים שלי ברייכמן, רובם לא עבדו, כמעט אף אחד לא עבד, היה ממש כל כולם באווירה הסטודנטיאלית, נהנו, צחקו, לא עבדו באמת, כאילו בשעות הפנאי, או שנפגשו בברים, גם אני כמובן נפגשתי והכל, ולומדים למבחנים, והיו לי כמה חברים בודדים שעבדו. ותוך כדי אני כזה בסופ"שים בעיקר הייתי עושה דוכנים, אוקיי? עכשיו, דוכנים זה דבר מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד סזיפי, ים, ים אני אומרת, היה גם דוכנים בים, אבל חום, גשם, באמת, אתם יכולים לעמוד 8-9 שעות, דוכן שעלה לכם 300 שקל, בסוף כאילו קנו מכם ב-500, אבל עלה לכם 300, והזמן שלכם, והחומרי גלם, לא הרווחתם אגורה, סבבה? כאילו זה היה אחד הקשים, ואתם כל פעם צריכים, להרים את עצמכם עוד פעם לבוא ועוד פעם לבוא ועוד פעם לבוא. עכשיו, זה קשור לכל מיני סוגים של עסקים. כל אחד צריך לדעת להרים את עצמו מחדש אחרי כישלונות ואחרי חוסר הצלחות, וכדי להאמין שבסוף זה יצליח, או שבתמונה הגדולה אנחנו כן מצליחים בסופו של דבר, אוקיי? אז בסופו של דבר, לא בסופו של דבר, וואו, אוקיי. אז בשנה הראשונה באמת זה מה שעשיתי, דוכנים, זה באמת, זה היה כסף קטן, אוקיי? זה באמת גזל לי הרבה מאוד מהזמן, הייתי עושה גם בייביסיטר מאותה תקופה, ומרכיבה וזה, וכל זה שאני סטודנטית, אוקיי? וזו הייתה תקופה באמת מאוד מאוד מאוד קשוחה, ואז עלו לי שאלות כזה, מה, מה, צריכה את זה? תראי את כל החברים שלך, איזה כיף להם, הם בשבתות, הם הולכים לים, והם צוחקים, והם מפעלים, וזה, ואת עומדת לך פה בדוכן, ממש זוכרת את זה, שכאילו, הם היו רושמים בקבוצות וואטסאפ, יאללה, הולכים לים, יאללה, פה, זה, זה, זה, וכאילו, אני עומדת לי בדוכן, ומוכרת לך שיטים, וזה הפוך מזוהר, כי אתם רוב הזמן אתם עומדים, ואתם מחכים שמישהי תבוא, ומישהי תקנה, וכל אחד שבא לי לדוכן, היה הדבר הכי מטורף בעולם, ובבקשה, רק תקני ורק תקני, וכאילו, זה מאוד מאוד מאוד קשה, שאת יודעת גם שכל החברים שלך עכשיו נמצאים בחוף הים ונהנים כאילו מהחיים וזה, ואז היה שלב, הייתה לי נקודת שבירה מאוד מאוד מאוד רצינית, אה, סליחה, רגע, ושכחתי גם לומר, שבסופו של דבר שאתם עושים דבר כזה, וזה נגד כל מה שכולם עושים, אוקיי? כאילו, כל הסטודנטים, או שהם לא עובדים, או שהם ממלצרים, או שהם מארחים, אתם יודעים, את הדברים הנורמליים, אוקיי? ללכת ולהשתעשע במכירת תכשיטים זה לא דבר שהוא... נורמלי, סבבה? ואני ממש זוכרת שיחסית התחלתי עוד לפני שהרגע הייתה הנקודת מפנה הקשה, זה היה חלום, וכאילו, אני ממש הרגשתי, וואו, על גג העולם, ואני מייצרת יש מאין, ואני כאילו, אשכרה מייצרת תכשיטים ומוכרת אותם, זה כאילו תחושה שהיא משוגעת לילדה בת 21-22, סבבה? כאילו, אני באמת הייתי על גג העולם, הרגשתי כאילו כל אחת שהגיעה אליי הביתה ורכשה גם תכשיטים, זה כאילו אמרתי, אומייגאד, כאילו, אני עצרתי עכשיו את התכשיט במו ידיי, ויטרלי הרכבתי את השרשרת ומישהי באה וקנתה. כאילו עזבו שלא ידעתי תמכור ולא ידעתי עסקים ולא ידעתי כלום. ואני מבחינתי, וואו, חומרי גלם עלו לי 20 שקלים ומכרתי לה ב-50, אני עשירה, בסדר? אז עזבו שזה לא נכון, אבל כאילו מבחינתי הייתי על הגג העולם ואיזה מטורפת אני ואיזה משוגעת. ואז הייתי בארוחת שישי אצל האקס שלי שהייתי בת 21, סבבה? ואני מזוכרת שסבתא שלו אמרה לי, בסדר גל, חמודה, הכל טוב, אבל מה את באמת רוצה לעשות שתהיי גדולה? ועוד איזו ארוחה אחת שהייתה אצל המשפחה שלי בבית, ואני ממש זוכרת את הדוד שלי, שאני תופסת ממנו, סבבה, הוא כזה הייתה כישט וזה, ויש להם דירה בצפון תל אביב, וכאילו כשהייתי בת 21 מאוד כזה הרצתי אותו, וכאילו אלה הישגים שלו, אבל המצב הכלכלי שלו וזה, אז תחשבו מה זה בשביל לשמוע שהוא אומר לאבא שלי, או למישהו אחר שם, לא בדיוק זוכרת למי הוא אמר, והוא לא ידע גם שאני שומעת, כן, אבל שמעתי, הוא אמר, בסדר, שטויות, יעבור להג'וק הזה עוד... תפסיק עם השטויות האלה, כאילו אי אפשר באמת להתפרנס מאחר זה, לא בדיוק זוכרת את המילים, ואני ממש זוכרת שזה היה כמו סכין בתוך הלב לשמוע את הדבר הזה, שכאילו מישהי שזה החלום הכי גדול שלה עכשיו, היא מרגישה שהיא הולכת לטפס על העברס ולמכור תכשיטים בהרבה מאוד כסף וכאילו לעלות על הגל וזה, שומעת שכאילו עכשיו היא משתעשעת בשטויות, כאילו תחשבו איזה קשה זה, סבבה, ואני לא באתי גם מבית של עצמאים, אוקיי? כאילו ההורים שלי... שכירים, אמא שלי מורה אנגלית ואבא שלי הייתי אקיסט וכאילו לא היה לי רוח יזמית בבית, זה לא משהו שינקתי מגיל אפס שכאילו את אחראית על גורלך ואת עושה את הכסף של עצמך וכאילו השמיים הם הגבול וללה לה לה זה לא ההוויה שגדלתי בבית, אוקיי? אני גדלתי בהוויה שכאילו אבא שלי באמת היה כל כולו בעבודה והיה עובד מהבוקר עד הלילה וזה וכן גדלתי לבית שהוא אני אוהב את העבודה שלי והעבודה היא חיינו והעבודה זה דבר מדהים אבל יוצאים ועובדים ובוס משלם לך את הכסף, את לא מייצרת את הכסף של עצמך, אוקיי? אז אני ממש זוכרת את המשפטים האלה ושזה היה לי כמו בוקס בבטן. קשה לי לומר כרגע מה היה באמת, איך זה לא העיף אותי למטה, אני חושבת שזה היה כל מיני דברים קטנים. ואז באמת כאילו גם האמירות האלה לאורך הדרך, זה שני הדברים שאני זוכרת שאמרו לי אבל אני בטוחה שהיו עוד, אוקיי? וגם בעצם זה שהצטודנטית ווואלה באה לך להיות כמו כולם, כאילו למה צריכה להיות חריגה, למה צריכה כאילו... להיות זאתי שעכשיו עושה תכשיטים ושיש לה ביזנס וכאילו כולם עכשיו בתואר נהנים מהתואר וכאילו זה גם המשפט הזה שכאילו תהנים מהתקופה זה הזמן ללמוד זה הזמן זה כמו שגם אומרים כאילו לתלמידים אוקיי לא הוא לא צריך לעבוד הוא צריך להתרכז בלימודים כאילו לא הוא לא צריך להתרכז בלימודים כי לימודים זה לא מה שייתן לו את הכלים להצליח כאילו סבבה אולי אם אתה עם עכשווי ילדים טוב עזבו זה נושא אחר אבל כאילו אני חושבת שהם לא משנה, רציתי נורא להיות כמו כולם, בסדר? נורא רציתי כאילו להיות סטודנטית, רגילה, שלא עובדת, גם כאילו למה לי להשעבד את עצמי, למה אני צריכה עכשיו לעבוד, כאילו בואו נעשה מסלול רגיל, לא נעבוד כרגע, או נעבוד במלצרות כמו חברים שלי הרגילים, שזה כאילו בקטנה, חברים שלי הרגילים, זה נשמע זוועה, סליחה, חברים ששהם בנורמה, סבבה? ואז באמת הגיעה נקודת שבירה, אני חושבת אחרי משהו כמו שנה בתואר, שזה אומר שאני שנה וחצי נגיד בביזנס, ואמרתי די, כאילו נמאס לי. וההחלטה שאני מדברת עליה זה שהלכתי להיפגש עם חבר, אוקיי, בבית קפה. עכשיו תמיד כשאתם הולכים לעשות, כשיש איזשהו משהו שהולך לשנות לכם את החיים, אתם אף פעם לא יודעים שזה הולך לשנות לכם את החיים, אז זה מטורף. באתי, התיישבנו, היינו חברים מאוד מאוד טובים, וכאילו שיתפתי אותו, אמרתי לו תקשיב, כאילו די, נמאס לי, זה לא כזה עובד, זה לא באמת מביא הרבה כסף, זה נורא נורא מאתגר, זה נורא נורא קשה, כל הזמן לעמוד, לסחוב, לזה, לעמוד, לא לזה, די, בא לי להיות כאילו איתכם, כמוכם, ללמוד למבחנים, לצאת לים, ללה ללה ללה ללה. בקיצור, ואז הוא אמר לי, תקשיבי, לבת זוג שלי יש חברה שהיא פתחה עסק פה בהרצליה, כאילו, לאופנה, לבגדים, ואת לא מבינה, היא כאילו עפה על החיים שלה, היא מצליחה ברמות, היא נהנית ברמות, היא בהגשמה מטורפת, והיא נורא נורא מזכירה לי אותך, כאילו, אני לא חושב שאת צריכה לפרוש, אני חושב שכאילו, אם היא יכולה ככה להצליח וליהנות מהעשייה שלך, את גם יכולה. עכשיו, אני ממש זוכרת את זה, שכאילו, את הרגע הזה שישבנו בבית קפה, וכאילו ממש, כאילו, בזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז שביל מסוים שאני הולכת בו בעולם, ואני מכירה בעצם את ההורים שלי, ואת ההעמסה של ההורים שלי, ואני רואה את כל החברים שלי, אז אני אומרת, אוקיי, זה העולם, אני לא מכירה דרך אחרת, אני לא מכירה חברה של חברה, ולא מכירה משפחה, ולא מכירה חברה, כלום אני לא מכירה, אוקיי? אני מכירה את הנתיב הסו קולד נורמלי של לעשות תואר, ללכת לעבוד, להגיש קורות חיים, לעבור עוד עבודה, לבקש העלאה, להגיש עוד עבודה, ללכת להתחתן, להביא ילדים. כאילו בכלל לא ראיתי אופציה שבאמת אפשר להפוך את העסק הזה לעסק שהוא מטאור או עזבו מטאור מי חשב להגיע גם לסקיילים של עשרות מיליונים כנראה שהייתי אומרת לכם שומעים לה לה לנד כאילו תן לי להיות לעשות חנות כמוה של להכניס למכור בחמשת אלפים ששת אלפים ביום אם עליה אני הבן אדם המאושר באדם סבבה עכשיו ממש זוכרת שכאילו באמת נפתח לי וילון ממש כאילו ואני זוכרת את עצמי כאילו יוצאת מהבית קפה לאוטו ודבר ראשון לא יצאתי אותו בן אדם שנכנסתי אני ממש זוכרת את זה שכאילו השתגרתי לאוטו כאילו עם איזה מבער בתוך התחת ואמרתי אומייגאד כאילו אני הולכת לעשות את זה כאילו אני הולכת לעשות את זה אני הולכת להמר על עצמי אני הולכת לשים את כל הג'טונים שיש לי על עצמי ומכאילו עסק צדדי של סבבה יחד עם התואר, זה הפך להיות הדבר. עכשיו, זו החלטה שקודם כל היא נעשית בראש, סבבה? זה היה מ... אוקיי, אני סטודנטית, ומה שחשוב זה התואר, ויש בצד את העסק? לא, זה הפך להיות העסק, זה קודם כל, ועל הדרך אני עושה תואר, סבבה? עכשיו, תבינו שזה הכל מתחיל בהחלטה אחת, אוקיי? של אני רוצה שזה יהיה הדבר הכי גדול שיש, אני רוצה, שוב, לאותו זמן, בסדר? אני גם אדבר על... זה רשום לי פה, לדבר על... חלומות ויעדים ואיך בעצם בונים את הדבר הזה. בקיצור, אז באמת יצאתי ואמרתי כאילו, אוקיי, אני לוקחת את ההחלטה הזאת, ואז ברגע שאתם לוקחים החלטה, ואתם מהמרים על עצמכם, ואתם אומרים, לא, בוא ננסה, בוא נראה, ואם זה יצליח, לא, זה יצליח, זה יצליח כי אני אגרום לזה להצליח. אף אחד לא בא עם שרביט כסף, אוי, פוף, והעסק מצליח והעסק גדל, ואתם רק... מנסים ואתם רק עושים ואתם על הדרך, לא. מישהו פה, זה רוחנית שבאמת מדברת, ואגב אם אין לכם שום קשר לרוח אולי עדיף שתעזבו, כאילו אני לא חושבת שאנחנו נתחבר אז ביי, אבל מי שנשאר, אני חושבת שכאילו, אני מאוד מאוד מאוד מאמינה שברגע שאתה מהמר על עצמך, אוקיי, ושם את כל הג'טונים, אז כל האנרגיה מתנקזת ואז גם היקום רואה שאתם מאמינים בעצמכם ואתם עוד אומרים וואו. כאילו, זה לא באמת ככה, אבל יש פה משהו, יש פה משהו, אם היא מאמינה בעצמה, אנחנו מאמינים בה גם, או אני מאמין בה גם, בסדר? עכשיו, מההחלטה הגדולה הגדולה הגדולה הזאת, מתחילות להיות אלפי החלטות מאוד מאוד קטנות, סבבה? אם זה לשנות את השם של העסק, אוקיי? מגל כהן תכשיטים, שהשם ירחם ויציל, אוקיי? לגליס, סבבה אמרתי שאני חושבת שזה יהיה שם, מה זה גל כהן? יש מיליוני גל כהן בישראל, זה בלתי אפשרי להיות ככה ברנד. אז שיניתי את השם לגאליס, ואם זה לעשות מיתוג מחדש, ואם זה לשפוך כסף עכשיו על אריזות, ואם זה עכשיו להוציא אלפי שקלים על תוויות כאלה קטנות שחיברתי לסוגרים, עכשיו ממש זוכרת אותו שכאילו באתי לקנות את זה בפעם הראשונה, וכאילו שמתי לו, לא זוכרת כמה זה עלה לדעתי, שילמתי לו 3,000 שקל, 4,000 שקל, עכשיו אתם צריכים להבין, זה אני לא יודעת עכשיו למה להשוות את זה עכשיו לתחומים, אוקיי, אבל... זה לשים 4,000 שקל, קניתי סחורה, כבר הרבה הרבה יותר כסף מזה לאורך הזמן באותו שלב, אבל אף פעם לא שמתי כסף שהוא לא על סחורה, תחשבו שכאילו עכשיו אני שמה 4,000 שקל, שאני כזה גודל, בסדר? אני פצפון, אני צימוקי קטן קטן, ואני באה ואני שמה 4,000 שקל על משהו שהוא בסך הכל מתווסף לתכשיט, אוקיי? זה כאילו כדי להגיד, אוקיי, אני לא עכשיו סתם עוד איזה מותג, אפילו לא מותג, אני לא איזה בסטיונרית שמוכרת עכשיו בנמל תל אביב או בקרן עזריאלי, אני ברנד, אני גאליס, אני רוצה שכל מי שעכשיו קונה ממני תכשיט, יראה את המותג, ידע ממי הוא קנה, אני רוצה שהוא ידע שיש אמא ואבא לעסק שלו. עכשיו, הם לא מעניינים, אוקיי? הקהל לא מעניין, זה לא מעניין, אוקיי? מה שמעניין זה מה הכוונה שאתם שמים. אני החלטתי שהעסק הזה הופך להיות מגל כהן תכשיטים לגאליס, אוקיי? אתם תיקחו את זה לאן שאתם רוצים, זאת החלטה, אוקיי? וללכת ולהשכיב כספים על אריזות שאתם לא יודעים לאן זה יוביל, סבבה? זה... אני באמת רוצה להגיד לכם שכאילו, ממש לא... The rest is history, אוקיי? ממש ממש לא. זה המשיך וזה קשה וזה מאתגר עד היום, אוקיי? תמיד תמיד תמיד יש אתגרים עד היום. תמיד זה היה נראה לי, וואו, מי שמצליח וכל מי שהייתי רואה, הם היו אומרים לי, אוקיי, זאתי עושה 10,000 שקל בחודש וזאתי עושה 20,000 שקל, ואז הייתי אומרת, יואו, בטח בשלב שלהם, איזה קל. לא, אוקיי? ממש ממש לא. הם מתמודדים עם בעיות בסדר גודל שלהם, וכשאתם קצניים, אתם מתמודדים בסדר גודל שלכם, ואני לא מזלזלת בשום בעיה, כי כל בעיה היא בעיה. והיום אם אני כאילו נגיד 100 אלף דולר מאתגר לי, אז אני גם ממש מבינה שעסק בתחילת דרכו גם 500 שקל מאתגר לו. זה כל דבר לשלב שבגלל זה גם אני מאמינה שכאילו יש סטפ ביי סטפ. אני כאילו ממש עשיתי את העסק הזה ב... לא כאסטרטגיה, אלא פשוט כך קרה, ממש עקב בצד אגודל, עקב בצד אגודל, ואני חושבת שיש לזה מלא מלא מלא יתרונות, סבבה, אני חושבת שהרצון הזה של להתפוצץ מהר, וזה, יש פה, יש פה מחיר, אוקיי, כאילו, הנפש צריכה לעמוד בקצב, ולהתפוצץ מכלום לאלפי מכירות, או עשרות אלפי מכירות, או עשרות אלפי שקלים, או מאות אלפי שקלים, או מיליונים, אוקיי, צריך לדעת להכיל את הדבר הזה, דבר ראשון, לא לאבד את הצפון. לא להזרים כספים בלי הכרה, והכל קרה לי, כן? אני כאילו מדברת איתכם משיעורים שעברתי, בסדר? כאילו הרבה פעם קרה גם שגדלתי בבת אחת, כל הכסף הלך, סבבה? כאילו חשוב להגיד את זה. זה המון המון המון המון מכות בדרך, כאילו לצורך העניין לא התכוונתי לדבר על זה, אני מקווה שאני אספיק הכל, אבל נגיד בקורונה, אוקיי? זה דוגמה ממש ממש ממש טובה לקפיצה, שכל הכסף הלך, לא זכרתי את זה עד הרגע, זה בא לי. אני לא זוכרת את המספרים, בסדר? אבל היינו עסק שסתם, נגיד שתי, בסדר? הגיעה הקורונה, ואני כבר הייתי עסק e-commerce יחסית מצליח בישראל, אוקיי? זה התחיל ב-2019, קורונה? וואו, לא זוכרת 2020. לא משנה. ועדיין המון המון עסקים לא היה להם אתרי אינטרנט, אוקיי? כי אנחנו מדברים חמש, שש שנים אחורה, לא היה להם אתרי אינטרנט, סבבה? וכאילו, פתאום, אוקיי? כאילו בכלל גם תחשבו, היה crisis של החיים, אנשים היו בסטרס, אומייגאד, מוציאים לחל"ת, העסק הולך לקרוס, הכל הולך זה, מה מומימי? הדבר שם הוצאתי את כולם לחל"ת, אוקיי? גם קיבלתי פאניקה מהסביבה, מהעורך חשבון, קדימה, להוציא את כולם לחל"ת, להוציא את כולם לחל"ת, הולך לא להיכנס כגורא, וגם ככה יש הצעות קבועות מטורפות ושכירויות מטורפות וזה, ישר טיק טיק טיק טיק טיק, הוצאתי את כולם לחל"ת, השארתי שתי עובדות. אוקיי, עכשיו מה שקרה, זה קרה הפוך על הפוך, אחד לא היה אפשר, אוקיי, שנייה, לי היה שני אתרים בישראל, אוקיי? וגם היה לי צ'אנלים בארצות הברית. אוקיי? עכשיו, מה שקרה, לא רק שלא ירדו המכירות באינטרנט, הם עלו, הוכפלו ושולשו. זה היו נתונים של כאילו, באמת, מי שהיה מוכן וערוך לזה, זה רק צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, להדפיס כסף, להדפיס, יאללה, קדימה, רק להגדיל את התקציב, עוד כסף ועוד כסף ועוד כסף ועוד כסף. ואני בסיטואציה של כאילו, דבר ראשון, לא יודעת להכיל דבר כזה, לא יודעת, כאילו, מה, אני עסק עדיין יחסית קטן, היו, לוב, לא מאוד קטן, היינו שש, שבע עובדים, לא זוכרת בדיוק כמה, אבל... היינו רגילים לסקייל מסוים, בסדר? היינו רגילים ל-100. ופתאום, לא רק שהוצאתי את כל העובדים, מ-100 זה גדל ל-300. מה? לא הבנתי כלום. לא הבנתי איך זה קרה, מה קרה, מה נסגר, ואני ושתי עובדות. אוקיי? אני ושתי עובדות, כולם הוצאתי לחל"ת, עבדתי איזה 14 שעות ביום, עכשיו גם הם היו צריכות לעבוד, אלוהים שישמור, כי לא יכלתי להחזיר עובדים מחל"ת, אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אי אפשר היה להחזיר, זה היה מינימום חודש. ולא ידעתי להכיל את זה, כאילו, תחשבו שעל פניו אני אמורה להוציא יום הפסוי. נכון? מדפיסה כסף. וואו, זה כאילו כסף בחינם, גם העלויות פרסום היו בתחתית, והיה לי כבר עסק, היה לי עסק עומד באינטרנט. לעסקים לא היה, זו הייתה הזדמנות משוגעת. אתם חושבים שנשאר לי מזה משהו? באמת, שאני חושבת שלא נשאר לי מזה כלום. באמת, אני לא יודעת להגיד לכם מה, למה, כמה, איך. כנראה טעות ועוד טעות ועוד טעות ועוד טעות, ולא נשאר כלום. סבבה? אני תמיד משתמשת בדוגמה הזאת של הזוכים בלוטו. בקיצור, שכאילו כל מי שזוכה, לא כולם, אבל 70% מפסידים את הכל ואפילו נכנסים לחובות. אני הכי אגיד שכאילו צריך באמת לבנות תשתית, אוקיי? צריך לבנות תשתית. אם אתם עכשיו רוצים לבנות את ה-Empire State Building, סבבה? אתם לא יכולים לחפור 10 מטר בחול, נכון? אתם צריכים לחפור לא יודעת כמה, אבל קילומטרים, סבבה? כדי שיהיה תשתית לבנות את המגדל הזה, כי אחרת הוא פשוט יתמוטט. אז נגיד לצורך העניין בקורונה, הגיע לי נפח מכירות שלא הייתי ערוכה אליו בשום צורה. אני לא רוצה להגיד שהתמוטט, העסק לא התמוטט, אבל לא נשאר לי מזה שקל. אז כאילו אשכרה, הייתי פול גזל ניוטרל. תחשבו איזה מטורף זה שבמשך חודשים, אוקיי? כי גם כשהעובדות חזרו זה היה טירוף. במשך חודשים עבדתי 14 שעות ביום. מבסוטה של החיים, כאילו איזה מטורף ואיזה הזדמנות ואיזה כיף לגל ואיזה כיף לזה ואיזה כיף, כאילו שם עלי כסף, לא נשאר לי אגורה. בסדר? אז מה שאני באה להגיד זה שכל הזמן צריך לעבוד על המיינד זה לפרקים אחרים, בסדר? איך, כמה, למה, אבל אתם צריכים קודם כל להבין את זה, בסדר? כי באמת אני אומרת לכם, תלמדו עליי, תלמדו עליי, אוקיי? שבאמת הגיע לי ארגזים של כסף, ארגזים ולא נשאר כלום, בסדר? חוזרת וחוזרת ואומרת את זה, דבר ראשון שכחתי מזה, אבל כאילו, זה מטורף, עכשיו איפה הייתי? אוקיי, אה, אוקיי. כשאמרתי לקחת את ההחלטה, אז ההחלטה היא יומיומית, אוקיי? זה יום, יום, יום להמר על עצמנו. עכשיו אני אספר לכם עוד סיפור. אה, לא, לא, שנייה, סליחה. לא, לא, לא, עוד סיפור. אני אספר לכם את העוד סיפור עוד מעט. רציתי רגע להגיד משהו לגבי חלימת חלומות, בסדר? שאני, לצורך העניין, יצאתי מהאוטו עם החבר הזה, ואמרתי, אני לוקחת החלטה והעסק הזה הולך להתפוצץ. כאילו אני לא התכוונתי שהוא הולך להתפוצץ לעשרות מיליונים, ממש כאילו אם מישהו היה אומר לי את זה הייתי צוחקת לו בפנים, כאילו אתה חי בסרט, איפה אתה, איפה עשרות מיליונים, לא קיים כזה דבר. אני חלמתי, למדתי לכם 5-6 אלף שקל ביום כזה בחנות, כמובן הכנסות, לא רווח, זה היה לי וואו, כאילו שלמות. עכשיו אני חושבת שצריך לעשות שני נתיבים. של הגשמת חלומות, אוקיי? דבר ראשון בואו נתחיל מהכל, מהלמעלה למעלה למעלה, קודם כל, תדעו מה החלומות שלכם, סבבה? תדעו, תדעו, אתם חייבים לדעת, כאילו אם אתם לא תדעו מה החלומות שלכם, איך תגשימו אותם? עכשיו, החלומות שלכם רוצים שתגשימו אותם, הם רוצים, הם רצים, הם צועקים בפנים, גל, תגשימי אותנו, תגשימי אותנו, בבקשה, תגשימו אותם, אבל אתם מסכימים שכדי לדעת להגשים אותם, אתם בכלל צריכים לדעת מה הם? אני כאילו קלטתי על זה סטורי לפני כמה זמן, אמרתי שכאילו הייתי אצל רמי דבורה, והוא פתאום שאל אותי, איפה את רוצה להיות בגיל 40? ופתאום לא ידעתי, ואז כאן אמרת, אומייגאד, אני לא יודעת, אני לא יודעת, אני לא יודעת. בסוף ידעתי, כן? כאילו זה לקח 15 דקות, בסוף התנקזתי לזה וידעתי, וכיווננתי את כל הווייז שלי מחדש, אוקיי? עכשיו זה ממש בסדר לא לדעת, לחשוב, אבל תשבו ותחשבו, אוקיי? תשבו ותחשבו אם כסף זה לא איש... או בעולם שהכל מושלם, או אם עכשיו יש ג'יני ובא אליכם ואומר לכם תגידו לי שלוש משאלות, אוקיי? תדעו מה אתם רוצים לבקש, רבאק! אחרת איך אתם מצפים שמישהו יגשים לכם משהו אם אתם אפילו לא יודעים מה אתם רוצים? אוקיי, סליחה. אז דבר ראשון, תדעו מה החלומות שלכם. אחרי שאתם יודעים מה החלומות שלכם, תנסו שני דברים. אחד, חלומות לטווח הקצר. עוד שנה, עוד שנתיים, סבבה? מה אני הכי רוצה שיקרה לי בשנה, שנתיים הקרובות, אוקיי? אז אם לצורך העניין אני משווה את עצמי לילדה בת 22, אוקיי, אז אני רוצה בשנה, שנתיים הקרובות, גאליס יכניס, ימכור ב-5,000-6,000 שקל ביום, שיהיה לי כיף, שאני אענה, שאני אצליח לעבוד רק בזה, ולא אצליח לעבוד בעוד עבודות, ולה לה לי לה לה לה, לא בדיוק זוכרת מה זה היה, אוקיי? במקביל, צריך שיהיה חלומות לטווח הארוך, אוקיי? וזה בכוונה, כי זה מפעיל חלקים אחרים במוח, וזה נותן למוח שלכם להתעופף, כי כשאנחנו עדיין בשנה-שנתיים, המוח עדיין עם הרגליים על הקרקע, וזה כזה רציונלי, לא רציונלי, רגע, זה אפשרי, זה לא אפשרי, שנה זה ממש עד שנייה, אבל כשאני אומרת לכם, פתאום משהו נפתח, אוקיי? בכלל המוח גם, כשאתם חושבים על מישהו אחר, אוקיי? עכשיו נגיד, עכשיו יגידו לי, אוקיי, גל, בואי תחשבי רגע על ביל גייטס, אוקיי? עכשיו תדמייני אותו, את ביל גייטס עכשיו הולך ושותה קפה, בסדר? אז כל מיני נוירונים במוח יופעלו, כשאני חושבת על ביל גייטס, סבבה? עכשיו, אם אני אגיד לכם, תחשבו על עצמכם בעוד עשר שנים, זה אותם נוירונים. זה מטורף. אתם בכלל לא מצליחים, אתם לא חושבים על זה כעצמכם, זה הזוי. עכשיו בואו נשתמש בדבר הזה לטובתנו. אתם יכולים להתעופף למחוזות, אוקיי? זה לא אני בכלל, מבחינת המוח זה לא אני. עכשיו, זה נותן למיינד שלכם אפשרות להבין מה אתם רוצים, אוקיי? זה תמיד שתי וייזים שצריכים להיות לכם. אגב, זה לא חקוק בסלע. אתם יכולים לבוא ולשנות אדפטציות. אוקיי, רגע, השתניתי. רגע, זה לא בדיוק מה שבא לי. רגע, זה לא בדיוק מה שזה. אוקיי, מכווננים, משנים, הכל בסדר, סבבה? אני משנה את החלומות שלי כל הזמן. בקיצור, רגע, מה רציתי להגיד? מה רציתי להגיד? ברח לי, אה אוקיי, שלא חלמתי על עשרות מיליונים, חלמתי באמת על 5-6 אלף שקל שקל ביום, ושבעצם שיש לנו שני זה. אגב, אוקיי, ראה זה, זהו, זה מה שרציתי לספר לכם. עכשיו, ברגע זה, בסדר? ברגע זה ממש, גם נורא התלבטתי, אני אשתף את זה עכשיו, אני אשתף את זה כשזה יהיה ממש מצליח, עוד איזה שנתיים או עוד איזה שנה? לא, אני בכוונה אשתף את זה עכשיו, אוקיי? בכוונה. כשאני סיפרתי לכם שבגיל 21-22, שנה אחרי שהתחלתי, שמעתי את דוד שלי, שמעתי את הצוותא של האקס שלי, אומרים, מה, מה פתאום, איזה מין, מין, איזה כסף, מה זה שטויות האלה, וזה וזה וזה. דבר ראשון חשוב לי להגיד רגע שני דברים. אחד, זה שהם לא עושים את זה מרוע. אוקיי, זה חשוב מאוד מאוד מאוד להגיד, עם כמה שאני כאילו, זה לא, זה לא מרוע, זה הם מדברים ממשקפי המציאות שלהם. סבבה? הם לא מכירים דרך לעשות כסף גדול בקנצטלציה כזאת. הם לא פגשו בחורה שהתחילה בגיל 21 מלעשות חרוזים בחדר שינה, שמצליחה כאילו להגיע לסכומים כאלה מטורפים של כספים. הם לא ראו דבר כזה, אז הם מבחינתם רוצים לטובתי, כאילו, מה אתה עושה פה שטויות, נשמה, בואי, תעשי כמו שאנחנו מכירים, את הנתיב שאנחנו מכירים, ואנחנו רוצים לטובתך, כאילו, בסופו של דבר. אז זה דבר ראשון שתדעו, שכשאנשים באים ואומרים לכם דברים, זה מעולמם, אוקיי? לא משנה צר או רחב, זה מעולמם. עכשיו, אתם לא יודעים מה שאתם לא יודעים, זה מאוד מאוד פשוט, כלומר, הם לא יכולים לבוא ולהגיד לכם, וואו, זה מטורף, אם הם בחיים לא פגשו דבר כזה, או אם הם לא אנשי חזון ברמה הכי מטורפת, בכל רמ"ח איברים שכל דבר אפשרי ואין הרבה כאלה לצערי, בסדר? אז אוקיי, אז מה שבאתי להגיד לכם עכשיו ברגע זה, אני מהמרת על עצמי, נכון? כאילו, יש אנשים שיגידו, מה קשור? כאילו, מה פתאום עכשיו באה ומספרת וסכומי כסף ועשרות מיליונים היא מכרה? מה נסגר? כאילו, בואו, זה מפחיד. כאילו, ברור שאני לא סוגרת את הביזנס והוא חי וקיים ואני יצרתי עסק שהוא באמת כאילו גם רץ כבר על אוטומט והוא ממש לא תלוי רק בי, ברוך השם, ברוך השם. אבל בואו, אני מהמרת על עצמי ברגע זה, בואו נשים את הדברים על דיוקם, אוקיי? וראיתי במקרה אתמול משהו שרשמתי, חבל שלא הבאתי את זה לפה להקריא לכם, זה מדהים. לפני שנה, כשעוד רק התחלתי להשתעשע ברעיון ופתחתי מצלמה פעם ראשונה, אבל אפילו לא יודעת מה אני עושה, גם עכשיו אני לא באמת יודעת מה אני עושה, אוקיי? אני פשוט מתחילה ואני נותנת את מה שאני חושבת שיש לי לתת ואני אתגלגל עם הדברים, בסדר? אני באמת לא יודעת, אין לי תוכנית, אין לי אג'נדה, אתם הכי יכולים לקבל ממני, אני אקבל מכם פידבקים תוך כדי. אגב, אם אתם מקשיבים, פליז, תרשמו לי, אני קוראת הכל. תרשמו לי, תגידו לי מה אתם חושבים, מה אתם... אני מאוד מאוד מאוד אשמח לפידבקים, זה באמת כאילו וואו, אני... לא לשכוח שאני בתחילת הדרך שלי, אני עדיין צימוקי. בקיצור, אז מה שרציתי להגיד זה שהתקשרתי למישהי, אוקיי, לפני שנה, וכמו שחשבתי שאני עכשיו הולכת להיות... אז היה שלומית אופיר, שאני הולכת להיות שלומית אופיר הבאה, בתחום התכשיטים, כאילו הרצתי אותה ברמות. אז גם עכשיו, אתם יודעים, אני לפני שנה אמרתי, טוב, אני רוצה להיות כאילו מנטורית, סבבה? ואמרתי, טוב, אני פשוט אתקשר, ואתם חושבים שאתם עכשיו הולכים לשנות את העולם, נכון? כאילו, וכולם ירצו לעבוד איתכם, וכאילו, מה זאת אומרת? כאילו, אני מטורפת, סבבה? אז קשרתי לאיזה מישהי, יחצנית כזאת, של פרסונל ברנד, אוקיי? כל הדבר הזה זה בעצם נקרא פרסונל ברנד, שכאילו אתה הברנד, אוקיי? פרסונל ברנד. פרסונל, אישי, ברנד, אני הברנד, אוקיי? גל זה הברנד כרגע, זה לא גאליס, וזה לא שמאליס, וזה לא נוע תכשיטים, בסדר? בקיצור, אז התקשרתי אליה, ואמרתי לה, תקשיבי, כאילו, יש לי סיפור מעניין, אני חושבת, ואני רוצה להתחיל בתחום המנטורינג, ולעשות סרטונים, ואולי לעשות הרצאות, ואולי לעשות זה, וכאילו, אני נורא אשמח שתלווי אותי, ואז אולי אני אוכל ככה להגיע לתוכניות בוקי. ולהתפרסם וזה, ולהפיץ את הבשורה, אוקיי? עכשיו גם אמרתי, בואו, זה לא חינם, כי אני שיימנה כסף. אתם יודעים מה היא אמרה לי? העיפה אותי מכל המדרגות. העיפה אותי מכל המדרגות, סבבה? היא אמרה לי, תקשיבי, מתוקה. מנטורים יש בשפע. יש בשפע, יש כמוך עוד עשרות, אם לא מאות, חנודה שלי. לא ככה הייתי ברבל. כאילו, היא אמרה, אני לא מעוניינת לעבוד איתך, אם את רוצה. תנסי בעצמך ותפיצי את עצמך ברשתות החברתיות וכשתצליחי, אם תצליחי, נדבר. לא יש לך מודע, אני לא אדבר איתך יותר בחיים, דברי איתי במיאמי. אבל סתם, סתם, אני לא כועסת עליה, זה לא זה. אבל מה שהיה הקטע, זה שהרבה אנשים יכלו לסגור את השיחה הזאת ולקח לזה מאוד קשה. סליחה רבה, עכשיו, לא אשקר לכם, אוקיי? זה היה לי חץ בלב. לא עשיתי תרגיל, זה היה מדהים לקרוא את זה פשוט, עוף איזה בוס שלא הבאתי את זה. זה היה מדהים לקרוא את זה, רשמתי לעצמי. אני ממש מרגישה כמו סצנה מסרט, כי ברור לי לאן אני אגיע, וברור לי לאן אני רוצה להגיע, וברור לי שיש לי מה לתת לעולם, וזה היה ממש מצחיק להגיד שכאילו, שהיא אמרה לי, תקשיב, יש מיליון מנטורים, וכאילו, בתכלס אין לך ממש סיכוי, כאילו, אין לי שום סיכוי, אין לי שום סיבה לעבוד איתך, כאילו, אני לא מכתימה את השם שלי איתך, אין שום סיכוי, ואני ממש זוכרת שרשמתי את זה, ואז אמרתי, כאילו, יואו, זה מטורף, זה בדיוק מה שקרה לי עם התכנון. אוקיי? אגב, שנייה, זה משהו אגב, שתמיד יגידו לכם, אוקיי? תמיד יגידו לכם, לא משנה מה. יש מלא תכשיטים, יש מלא עורכי דין, יש מלא פודקאסטים, אוקיי? הנה, אתמול חברה שלי אמרה לי, אבל יש מלא פודקאסטים, גל, כאילו מה... נכון, יש מלא פודקאסטים, אבל כמוני יש רק אחת. וגם באמת אני אומרת לכם, זה לא בקטע של זה, יכול להיות שיהיה גם חמש האזנות לפודקאסט הזה. ואני שיא הפחדתי לפני שבאתי לפה, עכשיו השתחרר לי ואני מרגישה פה לבד, אז זה כאילו סבבה. גם חמש אנשים יאזינו לזה, שמתוכם זה ירון חיים שלי בלב שרופה עליו, ושתי חברות טובות, ועוד חבר טוב, ועוד איזו עוקבת אחת, בסדר? Who gives a fuck, או איך שלא אומרים, סבבה? לא אכפת לי, עכשיו שאני פה וכאילו אני מרגישה את הביטחון, וגם הלב שלי נרגע, לא אכפת לי, ואתם יודעים למה? כי אני הגשמתי לעצמי את החלום, ואני התחלתי איזושהי דרך, אני לא יודעת איך היא תסתיים, אני סיפרתי את זה כמה פעמים, אבל הסיפור הראשון של הדוכן... הוא הדוכן הראשון שלי היה דיזסטר סבבה הוא היה דיזסטר באמת כאילו סבתא שלי באה היחידה שקנתה ממני עוד אחת קנתה רעודים לידיים לא הצלחתי לתקן אותו שרשרת בכלל באמת 60 שקלים זה מה שעשיתי בכל היריד אז מה אז גם אם הפודקאסט הזה יהיה הכי גרוע בעולם ואף אחד לא יאזין לו וכאילו מה זה איזה פודקאסט גרוע היא לא נתנה לי שום דבר היא טרלה לה לאחר כך אוקיי, מה אכפת לי? פעם הבאה אני יותר טובה. וכאילו זה מטורף שבעצם אני חושבת שהכל זה פה, זה מסע ושיעורים, ואני חושבת שכל ה-12, 12, 13 שנה האלה, בעצם הם הכינו אותי, כשהיא אמרה לי לא, אני ממש הרגשתי שזה הכל מחדש קורה. זה כאילו בדיוק כמו אז שאמרו לי, כאילו, אי אפשר את התכשיטים, חמודה שלי, אי אפשר לעשות, להתפרנס מזה, אי אפשר באמת להצליח מזה, יש מיליון שעושות עכשיו. אוקיי, יש מיליון שעושות תכשיטים, מהמם, אז לי, ואז, אבל אני התחלתי, למרות שאמרו לי את זה, ואז התגלתה לי הזדמנות של התכשיט הגברים, ואז התגלתה לי ההזדמנות של פתאום לפרסם בפייסבוק, ואז התגלתה לי ההזדמנות של למכור באצי, ואז התגלתה לי ההזדמנות של למכור באמזון הנדמד, לא משנה, אתם יודעים, מהצד אפשר להגיד, וואו, גם יש משהו שאני שונאת, שונאת, זה שאנשים אומרים, וואו, אבל זה בגלל שה... מזל. אתה שומע משהו, ידידי? היה לי מזל כי לא הפסקתי ללכת ולהתקדם. ושיגידו לי בתחום המנטורינג שהיה לי מזל, אני אעיף למישהו בוקס, בסבבה? כי לא היה לי שום מזל. מזל פוגש את מי שמנסה. מזל פוגש את מי שעושה, מי שפועל למרות הפחד. המזל לא פוגש מישהו שיושב בטטה על הספה ולא עושה שום דבר. הוא פוגש אנשים מסוימים ואז איזה קל זה לבוא מהצד ולהגיד אוי היה לה מזל גם זה זה לא מרוע בסדר זה מנקודת המבט שלו וזה כאילו קשה להבין את הסיטואציה וקשה לו להבין איך קורה דבר כזה ואני גם באמת אומרת לכם שההורים שלי תומכים בי ואוהבים אותי על מלא אבל אם עכשיו היה מגיע איזה מותקה מהעתיד לפני 13 שנה והיה אומר להם שומעים כאילו הבת הזאת שלכם שעושה חרוזים בחדר ונסעה לדרום תל אביב והחליטה שהיא עושה שרשראות ומפרסמת אותם בפייסבוק הבחורה הקטנה הזאת הולכת over the years, אחרי 13 שנה, וואי, אני חייבת להפסיק לדבר אנגלית, מה נסגר, כאילו, אחרי 13 שנה הולכת למכור בעשרות מיליוני שקלים תכשיטי אופנה, אוקיי? כאילו, מי שרוצה שיעשה את המתמטיקה. אני בעצמי כאילו לא תופסת את המספר, אוקיי? אז נכון שזה לא מה שהרווחתי, סבבה, תמיד יהיו אנשים שיחשבו שזה מה שהרווחתי, אז לא, אוקיי? אין לי עשרות מיליונים, אבל מכרתי בעשרות מיליונים. יש, אני לא יודעת כמה אנשים, לא יודעת כמה לקוחות, לא ספרתי אותם בכל העולם, אבל סביר להניח שיותר, לא יודעת כמה, אני לא רוצה לעשות טעות עכשיו באמצע, זה באמצע ההקלטה, אבל אני בחיים לא הייתי מאמינה לזה, אוקיי? וגם ההורים שלי לא היו מאמינים לזה. אני בכלל לא יודעת אם היה קיים אז סיפור כזה, של מישהי שהתחילה מתכשיטים והפכה להיות דבר כזה, כאילו, לא יודעת אם קיים דבר כזה. ואני אומרת לכם את האמת שמבחינת סכומיים, באמת, אני עושה הרבה פעמים, כאילו גם ככל שגדלתי וזה, אז אני נפגשת עם אנשי עסקים יותר ברמה ויותר ברמה, ברוך השם. ואני מספרת את הסיפור ואת הסכומי כסף, שאגב פעם לא הייתי מספרת, זה היה נראה לי כמו איזה, זה גם משהו שלמדתי מהבית, להצניע, להצניע, שונאים את מי שעושה כסף, שונאים את מי שעושה כסף גדול, זה רברבנות, לא, זה לא רברבנות. כי אם אני באה והכוונה שלי, שאני באה עכשיו מספרת לכם את הסכומי כסף שעשיתי, זה לא באות תראו איזה תותחית, איזה תותחית, לא. זה בואו, תראו, אתם יכולים גם. זה כל הבקשה הכי גדולה שלי אליכם. אני בסך הכל רוצה שתבינו שבאמת שאין בשום דבר. אני באמת, אני רוצה להוריד לכם את כל החסמים. לא, באתי ממשפחה עשירה. ואני לא איזה גאון הדור עם איזה איי-קיו מטורף שהקמתי סטארט-אפ גאוני, ואני לא פה כמו ביל גייט שעשה את זה בגלל שהיה לו מזל, כי הוא היה בעידן האינטרנט, שגם זה לא מזל, אבל בסדר. כאילו, אני רגילה. אני בחורה רגילה, מבית רגיל, לא קשת יום ולא עשירה, מאוד מאוד רגילה. באמת רגילה. פשוט היה לי חלום ולא הפסקתי לרוץ איתו. זה בדיוק הזה. וכל מיני נגיד דברים של מזל, זה נגיד החבר הזה, בסדר? שבאמת יכול להיות שהייתי סוגרת, כי הייתי קרובה מאוד ללהחליט די, כאילו אני סוגרת, לא היה לי הורים שיבואו ויגידו לי מה פתאום תמשיכי ותעשי ואת לא מבינה ואת לא זה ואת לא זה. היה לי את החבר הזה שראה בסך הכל את החברה לידו וראה שהיא מצליחה לסדר גודל של אז ואמר לי את יכולה גם, את יכולה גם, כאילו יש בה משהו שמזכיר אותך עם הדרייב ועם האנרגיה ואני רואה שיש לך פשן וכאילו בא לך שונה. אז לי בא להיות החבר הזה, אוקיי? בשבילכם, בא לי להיות החבר הזה בשבילכם שאם אין לכם את החבר הזה ואתם בדיוק עכשיו בצומת דרכים של רגע לסגור, רגע לקפל, רגע אולי ללכת למסלול לא בטוח רגע, אבל הורים שנורא לוחצים עליי שאני אחזור להיות שכיר ושאני אהיה זה. עכשיו, אני גם לא שכיר, לא שכיר, באמת, זה לא משנה. אתה שכיר ובכלל החלום שלך זה ללכת ולצייר. אז אני באמת אומרת, כאילו, תעשו את זה פשוט, באמת. כאילו, יש לה המון המון המון המון המון פחדים. אני מאוד מנסה שכאילו, זה גם משהו שאני אמרתי לעצמי שאני לא רוצה שכאילו הפודקאסטים שלי וכל מה שאני בעזרת השם אעביר הלאה, שזה יהיה אמורפי כזה, אוקיי? אני, אגב, אין לי בעיה עם קלישאות ואין לי בעיה עם אמורפיות, כי אני הכי מאמינה שכל דבר שהוא קלישאתי, הוא נכון. פשוט לאנשים קשה קצת ליישם מקלישאה למציאות, אז אני כאילו כל הזמן אומרת, אוקיי, לנסות כאילו לתת איזושהי דוגמה, לתת לאיזשהו משהו, לא שאני עכשיו אומרת איזה משהו באוויר ואני לא יודעת לממש אותו, אוקיי? אגב, יש מלא דברים שאני עדיין לא יודעת לממש, אבל כאילו... זהו, אוקיי, שנייה, אז את זה, אוקיי, אה, רציתי להגיד לכם, פעם מישהי שאלה, פעם, לפני שבועיים, מישהי שאלה אותי, כשהיה לך קשה, כשיש בנפילות, עכשיו, גם עכשיו בנפילות, כן, זה לא בעבר, בסדר, זה לא שעכשיו אני על גג האולימפוקס והכל טוב ואין נפילות וזה, אמרתי לכם, זה קשיים, זה כל פעם קשיים ועוד קשיים. ועוד קשיים. וזה מצחיק, אבל אתם יודעים שנגיד בתקופה של הדוכנים, שאגב אין לי מושג יחסי איזה, באמת, כאילו אפילו אני מסתכלת ואוו, איזה אלופת על חלל, כאילו היום אין מצב, אני נוסעת, אין מצב, נוסעת בפקקים, נוסעת בחום, נוסעת בגשם, נוסעת עומדת, אמא, כל פעם היה גשם, חיסיתי עם ברזנט, את כל התכשיטים, אלוהים, אני כאילו, אתם יודעים כל פעם שאני עדיין הולכת בדוכנים, רגע, היום אני חייבת שלוק מים, סליחה. שנייה רגע, אני הולכת לחנק פה. כשאני הולכת בקניונים או בדוכנים ועדיין רואה את הדוכנים האלה, אני כאילו אומרת, יואו, איזה מטורף, איזה מטורף שמזה התחלתי, כאילו, זה משוגע. אז באמת, כאילו, אני הראשונה שיגיד כאילו שהכל אפשרי, ואני מבחינתי גם שתדעו, אני בתחילת הדרך שלי, כאילו, אני לא יודעת, אני אומרת, וואו, כאילו, מדהים זה עכשיו, זה עם כל הדבר הזה המטורף, זה מה שהכין אותי לקפיצה דרך הבאה, זה כאילו, עכשיו אני מגישה, אני מחליפה מכונית, כאילו, אני ממש כזה בתהליך. של טרנספורמציה. אז רגע, מה שבאתי להגיד, מה שבאתי להגיד, אה, אוקיי, שהיה לי משפט ממש כאילו מטומטם, סבבה? אבל אני ממש זוכרת שזה חיזק אותי, יום האסל ויום באסל, כאילו, משהו ביבין, שאגב, זה משהו שכן נראה לי ההורים שלי אומרים לי, אי אפשר כל הזמן להצליח, סבבה? כאילו, יש דוכנים שתעשו מלא, ויש ימים שתפסידו את התחתונים, והדוכנים זה רק מטאפורה, אוקיי? כי גם היום יש חודשים שאני מפסידה מלא כסף, יש חודשים שמרוויחים כמו כמה חודשים ביחד, אוקיי? זה לא מגדיר וזה לא מגדיר. בגלל זה גם עסקים צריך להסתכל עליהם תמיד מנקודה רחבה, אוקיי? כשאתם יזמים ואתם מקימים עסק, צריך להסתכל על זה בצורה רחבה, בצורה שנתית, אוקיי? לקח לי מלא זמן להבין את זה, כי הייתי אומרת, יואו, עוד חודש הפסדתי כסף. אוקיי, נשמה. אבל עוד שלושה חודשים, יש Q4 בארצות הברית, והתעשי כמו חצי שנה. אז מה זה משנה? זה כאילו כל הזמן אתם מתפתחים ואתם זה? יואו, אני מזמין מקווה שהצלחתי להעביר פה דברים, כי כאילו אני all over the place. ויו, אני מנסה לחשוב איזה עוד מסר אני אצליח להעביר לכם היום. איזה עוד, וואו, אני הספקתי ממש מלא, אני בשוק, כאילו. וואו. לא יודעת אם כאילו אפילו להמשיך או לסיים את זה פה ולהגיד כאילו... תודה. אוף, הלוואי שהיה פה מישהו שהיה יכול להגיד לי, כאילו, יש לנו עוד שאלות, היינו ממש... לדעת. רגע, אני אחכה עוד חצי שנייה רגע לראות אם עולה לי עוד משהו לגבי הדבר הזה. אני מקווה שהבנתם גם את הנקודה על הקטע עם היח"צ, שהיא לא רצתה, זה שכאילו, אני שמה את הג'יטונים על עצמי, גם אם אנשים כרגע לא מעוניינים לקדם אותי או לעזור לי בדרכי, אני מאמינה בעצמי ואני מפלסת לעצמי את הדרך, גם אם זה אומר שאני לוקחת את... את הריסק, אוקיי? אני לוקחת את הריסק שהפודקאסט שלי יהיה עם חמש צפיות, ואני לוקחת את הריסק שאם אני אחליט לעשות הרצאה, אני צריך לבטל אותה כי יקנו עשרה כרטיסים מתוך מאתיים. כאילו, בואו, אף אחד לא נולד משהו בתחום שלו. כאילו, עכשיו אני מתחילה מאפס בנתיב אחר. אתם צריכים להבין, כאילו, זה נכון שיש לי איזשהו רזומה של, וזה נתן לי את הבוסט גם, כי כאילו, אני מרגישה שזה נתן לי את הבשורה, אוקיי? זה נתן לי את הסיפור, זה נותן לי את הביטחון שכאילו הגעתי לאיזשהו משהו שהוא חריג, ואה, היום נזכרתי במשהו שרציתי להגיד לכם. או, או, או, יש. תודה שזה בא. רציתי להגיד לכם שאם אתם רוצים להגיע לתוצאות חריגות, לדבר הזה שכשאתם מספרים אותו לאנשים, יוצא להם וואו, אוקיי? יש את הדברים האלה שכאילו, הם חריגים, אוקיי? הם חריגים בנוף. ואז אנשים אומרים לכם, יואו, איזה מטורף, איזה וואו. אוי, נזכרתי, רציתי מהר להגיד לאנשי העסקים, וואו, אני עם מוח שלים, הולך לשבעת אלפים מקומות. בקיצור, אם אתם רוצים להגיע לאפקט וואו הזה של אנשים, אתם מבינים שאתם לא יכולים לפעול בצורה רגילה, אוקיי? אני עוד לא שמעתי על אף אחד שהגיע לתוצאות שאמרו לו וואו, והוא פשוט עשה את כל מה שכולם עושים, אוקיי? עשה בדיוק מה שכולם עושים, את הנתיב הכי רגיל, איפה ש-95% אנשים הולכים, והוא הגיע לתוצאות אחרות. לא, אתם, הצעדים שאתם עשיתם יום-יום, הבחירה שאתם עשיתם היום, הבחירה שאתם תעשיתם מחר. אבל מה יפה? אתם כולנו יכולים לשנות. אתם יכולים להגיד, או כמו שאני אמרתי לכם, אני באתי לסגור, לקחתי החלטה, לקחתי את האוטו ימינה, ושיניתי כיוון, אני בכלל הייתי בכיוון לעפולה, ואז שיניתי את הכיוון לאילת. סבבה? כאילו, זה החלטה, זה ליטרלי החלטה, שאני עכשיו אמרתי, צ'לאק, אני מזיזה את ההגה, אוקיי? סליחה, רגע, דבר אחרון, איזה כיף שנזכרתי בזה, זה עם האנשי עסקים. סבבה? שכאילו, אמרתי לכם שאני עולה בשלב. אז אני נפגשת עם אנשים יותר מצליחים ויותר זה ויותר זה, פי מאה ממני, בסדר? אבל מה ששמתי לב, זה שגם אנשים שהגיעו להישגים הרבה יותר מרשימים ממני, בסדר? במחזורים, באחוזי רווחיות, בהיקפים, לא, לא, מה שאתם רוצים, בסדר? אבל אתם יודעים מה מדהים אותם? הם עוד לא שמעו על סיפור שהוא, יכול להיות שיש עוד סיפורים שאני לא מכירה, בסדר? מי שלא יוצא להורי, לא מכירים אותו, סתם, סתם, אני לא באמת יודעת, בסדר? אני יודעת להגיד לכם מה הסיפור האישי. שלי שאני באה ומספרת להם את המחזורים, אוקיי, ובאיזה גיל התחלתי, ושאין לי שותפים, ושאין לי משקיעים, הם בשוק. ואיזה מזל שלא הקשבתי לאנשים בתחילת הדרך, כי אם היו אומרים לי, אני לא שמעתי. וואלה, אני לא שמעתי כפרה, לא שמעתי על מישהי שהקימה עסק של תכשיטים בעבודת יד, והגיעה לסקייל כזה, וגם שהיא הצליחה להיות ברווחים. וגם שכירות בארץ וגם מלא עובדים וגם קנס של מס הכנסה של מיליון שבע מאות וגם סתם זה הינט לפרק הבא סתם לא אבל דיברתי על זה בפודקאסטים בהן וזה היה וואו בקיצור סתם מה שאני באה להגיד זה שכדי לייצר משהו שהוא חדש או שלא ראו לפני אתם צריכים להאמין שזה בכלל אפשרי תמיד אני אומרת שכאילו צריך להיות מספיק משוגע זה מה שרשום לי גם על הטלפון זה רשום על המסך שלי כדי להשיג את הבלתי אפשרי חייב להאמין שזה אפשרי, סבבה? ואני כל יום קוראת את זה ואני כל יום רואה את זה כי זה מה שזה, סבבה? ואני באמת חושבת שכאילו כדי להגיע להישגים מטורפים, אתה חייב קודם כל להאמין שזה אפשרי. גם אם זה לא היה אפשרי עד שאתה הגעת, זה אפשרי. אז זהו, ואני תמיד גם אוהבת, כאילו סתם להגיד, אני לא מזמן גיליתי שקיימת מישהי בארצות הברית שהקימה עסק של תכשיטים, גם התחילה מאוד מאוד מלמטה, תמיד אני אוהבת להסתכל מתי היא התחילה, מתי זה, ושהיא בת ושזה, אבל זה עניין אותי, והעסק שלה היא מיליארדרית, והעסק שלה מוערך בלמעלה ממיליון דולר, מיליארד, אמא לי מה מיליון, מיליארד, אוקיי? מתכשיטי פשן, פשן ג'ולרי, סבבה? וכאילו, מי מאמין שדבר כזה בכלל אפשרי, סבבה? זה מטורף, זה מטורף, באמת, אנחנו חיים בעולם מטורף, פשוט אני תמיד אומרת, באמת, החלומות שלכם, עוד פעם אני אגיד את זה, הם מחכים ש... תגשימו אותם, אבל הם לא יתגשמו עד שאתם לא תגשימו אותם, אתם מבינים? זה לופ. זהו, וואי, כאילו סיימתי לפני הזמן, אבל אני לא רוצה סתם למרוח, יש לי עוד מלא מה להגיד, אבל כרגע סיימתי את הרצף כזה, אז יצא לנו פרק של איזה 45 דקות, ויהומי שהקשיב עד לכאן, אז מה זה תודה? אני מעריכה ברמות ברמות ברמות ברמות, ואני מקווה ממש שיצא מזה משהו טוב, ושהצלחתם לקבל מזה ערך, וכאילו... אני מקווה להשתפר ואני אוהבת אתכם מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ותשתפו אותי בהכל אם זה לטובה ואם זה נקודות לשיפור ואם זה פועל שאני אהפוך להיות יותר טובה ואצליח להעביר לכם יותר מסרים ויותר שיעורים וזהו ופליז פליז פליז תשתפו את זה תשתפו את זה אצלכם תשתפו את זה לחברים תשתפו את זה למי שאתם חושבים שיכול לקבל ערך מהסיפור שלי ובהמשך הדרך כי אנחנו רק התחלנו וגם יהיו חמש צפיות אני אמשיך לעשות את זה עוד פעם זהו, ואני אוהבת אתכם מלא.
