פרק 10 - ראויה מעצם היותי

על להיות ראוי מעצם היותי? תבינו מי זה היותי הזה.

מי זה?

מי שם? מי שם? להיות ראוי זה בכלל לא כסף, זה להיות ראוי. אתם מבינים שהבריאה לא עושה טעויות? אם אנחנו פה, כי אתם מושלמים כמו שאתם. אבל כשאני אומרת כמו שאתם, זה האסנס שלכם, הקור. הקור שלכם הוא מושלם. אתם כל כך פוחדים לפגוש אותו, אבל הוא מושלם. וככל שאתם תעמיקו יותר ותפגשו יותר ותהיו יותר פגיעים. ויותר כנים, ויותר אמיתיים, העולם יתעב בכם. אם אתם מפחדים לפגוש את עצמכם, אה,

כאילו, אני לא יודעת.

אני מבינה שזה מפחיד, אבל כאילו, בעיניי פי מיליארד יותר מפחיד למות ולא להכיר את עצמכם. מה, אתם רוצים לסיים את הגלגול פה בלי להכיר את עצמכם? בלי להבין מאיפה באתם, איזה תסביכים יש להורים שלכם, מה הם השרישו בכם, מה אתם רוצים לקחת מזה, מה אתם לא רוצים לקחת מזה. אחריות כלפי הילדים שלכם. איוש, יום, על איזה זמן שלא היה פרק, אז אני מתרגשת עוד פעם, זה כאילו אתה כבר על הרצף, אתה על הזה, ובדיוק, אז יש הפסקה. אמרתי, קודם כל, אני אבוא עם גילוי נאות ופגיעות. אגיד לכם ש... אתם יודעים, תמיד שמעתי את הדבר הזה שכאילו, אם נשווה את הפודקאסט, נגיד, לאליפות בכדורגל או בכל דבר אחר, זה לא הכי קשה. לזכות באליפות, אחר כך יותר קשה, כי כאילו כבר זכיתם פעם אחת באליפות, אז כזה, איך ממשיכים מכאן, ועוד אליפות, ועוד אליפות, כאילו אתם כבר עשיתם סטנדרט, וכאילו, אני מרגישה שהפודקאסט, באמת, התגובות שאני מקבלת מכם, וכאילו, אני אומרת, יואו, זה וואו, זה וואו, אנשים מתמוגגגים, אנשים זה, אנשים זה, אז כאילו, אני אומרת, יואו, אולי אני לא אצליח להשחרר את ההצלחה, אולי אני לא אצליח לעשות פרק כזה שהתפוצץ, כמו התודעת שפע, או רוקדת עם הפחד, וכאילו, אנשים נורא התלהבו, וזה מתפוצץ, וזה זה, כאילו, מה אם אני לא אצליח עוד פעם להתפצץ? ואז אני אגיד לכם, מה עזר לי, אם אני לא אצליח עוד פעם להתפצץ

עם זה, זה אגו.

זה אגו. ויש לנו כל הזמן כזה, בין כזה השליחות לאגו, השליחות לאגו. קצת כמו שני הפתקים שאנחנו צריכים להסתובב איתם בשתי הכיסים, שמצד אחד אנחנו עפר ואפר, ומצד אחד העולם נברא בשבילנו, שזה הבלנס הכי מדהים ומושלם בעולם. אז אני אגיד שכאילו מה שעזר לי מאוד זה להתפקז וכאילו אמרתי לעצמי גל למה את עושה את זה? את עושה את זה בשביל שירשמו לך? בשביל שיהיה כמה שיותר צפיות? בשביל הלייקים? בשביל הקומנטס?

לא.

את עושה את זה מתוך השליחות שלך. את עוברת מסע ואני צינור ככה צ'אק אני עוברת דברים טק טק טק מעבירה טק טק טק מעבירה ככה צינור צינור אני בקיצור הבנתם, ואז ברגע שאני כאילו אומרת אוקיי גל זה בשביל השליחות שלך, אז אין פה סטרס, אין פה כאילו כמה צפיות זה יביא, כמה עוקבים זה יביא, כמה תגובות זה יביא, לא, אני עושה את מה שאני מרגישה לנכון, ואת המסע שלי, ומי שצריך להתחבר יתחבר, ומי שצריך לשמוע ישמע, וזהו, זה ככה רציתי לשתף אתכם. הפרק היום הולך להיות בנושא שלדעתי יכול לגעת בהרבה הרבה הרבה הרבה נשמות, וזה ראוי מעצם היותי, ראוי מעצם היותי, אנחנו ראויים מעצם היותנו. לפני שאני מתחילה, נתמרו עם, אני גם משקיעה, אני באה עם כרטיסיות, אני מנסה לארגן את זה שזה יהיה מסודר, זה לא פשוט, תדעו לכם, לארגן סיפור, סיפור שכאילו שעובר עליי בשבועות האחרונים, גם זה שילוב, זה כזה, זה סינרגיה של כאילו מסלול כל חיי והשבועות האחרונים, וזה זה זה, זה לא פשוט. אז אני באמת מנסה לעשות את זה כמה שיותר מסודר, אבל אתם זורמים איתי וככה זה החיים, שיהיה ספר או סרט,

זה יהיה יותר מסודר, בעזרת השם.

בקיצור, חבר אמר לי לפני איזה שבועיים, גל, ברגע שתפסיקי להתעסק בעצמך כל כך הרבה, ייפתרו לך הרבה בעיות בחיים. וזה היה בוקס בבטן, סבבה? זה היה בוקס בבטן, ובכלל, אתם יודעים, יש כזה איזה מין... משפט כזה שאומרים אותו באנגלית, She's fallen herself, נראה לי שאומרים אותו ככה, כאילו היא מלאה בעצמה, וכאילו זה בקטע של ירידה.

עכשיו, בהתחלה זה היה בוקס בפקטין שהוא אמר לי את זה, ואז אמרתי, הוא לא מבין, הוא לא מבין כלום.

אתם יודעים מה הוא לא מבין? כשאנחנו, דבר שם במי נהיה מרוכזים אם לא בעצמנו? באמא שלי, באמת, במי? הרב ברפאלי? ורותם סלע, ואיילי ביבר, ומי אני מרוכזת. אני מאמינה, כשאתם באמת מאמינים שיש לכם פה שליחות, שהנשמה שלכם מגיעה לפה כדי לתת, אנחנו נשמות שבאנו לפה כדי לתת, כדי לתת, לא משנה מה תגידו לי, חלק יחוו את זה בגלגול הזה, חלק לא יחוו את זה בגלגול הזה, אבל הנשמות מעוניינות לתת, אוקיי? עכשיו, ממה אני אתן אם לא ממני? באמת אני שואלת, אני אומרת, כולנו פה ערוצים, ערוץ ביוטיוב, ערוץ באינסטגרם, אבל סתם בכללי אנחנו ערוצים, אנחנו משדר. אנחנו משדר. עכשיו, אני רוצה לנקות ולסדר, וזה כל הזמן, זה תהליך אינסופי של הערוץ הזה, כדי שאני אוכל לתת כמה שיותר הלאה מהסיפורים שלי, מהמסרים שלי, מהניסיונות שלי, מהשיעורים שלי, מהכל, אוקיי? ואם זה במסע שלי עם קריירה וכסף, ואם זה במסע שלי כאימא, ואם זה במסע שלי כזוגיות, ואם זה במסע שלי עם אוכל, ואם זה במסע שלי עם שופינג, ועם בריאות, וכל דבר, אוקיי? כל דבר שאפשר לעבור את הניסיון. איך אני אעביר אותו אם לא דרך המסע שלי? ואם אני לא מרוקדת בעצמי ולנקות את הכלי שלי ולטפח אותו ולהגדיל אותו ולהרחיב אותו ולהעביר אותו הלאה? במי אני אתרכז? באמת אני שואלת, במי אני אתרכז? עכשיו, יש איזה כאילו קטע כזה שחושבים שמי שמתרכז בעצמו אז הוא אגואיסט, הוא נרקסיסט. זה יכול להיות נכון, תלוי נורא מה הכוונה. ברגע שאני החלטתי שאני, כל דבר שאני עוברת בעולם הזה, הוא בכלל לא בשבילי, כאילו אני עוברת, אני איזושהי תחנת מעבר, כלומר היקום והאלוהים רוצים להעביר אותי איזשהו מסע מסוים, איזשהו שיעורים מסוימים, ואני פה, לחוות את זה, להעביר את זה דרך המשקפי מציאות שלי, דרך המוח שלי, דרך הגוף שלי, כדי להעביר אותו לכם. ואז אתם יכולים לקבל מזה את המסרים שלכם ולהטמיע את זה בחיים שלכם.

אז...

זאת אחת הסיבות שבפעם הבאה שמישהו אומר לכם אתם מתרכזים יותר מדי בעצמכם תדעו מה לענות לו כאילו זה תלוי בכוונה אני מרוכזת בעצמי כדי שאני אוכל להעביר את זה הלאה. מבינים את ההבדל?

אוקיי.

אז הרגע נגעתי בזה ואני אגע בזה עוד פעם. אני חושבת שכל אחד מאיתנו כל אחת מהנשמות שלנו באה לעבור כאן מסע. אוקיי? כנראה כמה מסעות בסדר? כמה מסעות, וכנראה שזה תלוי בתקופת חיים. אני מרגישה שעד... היה לי גם, היה לי גם האמת מסע לא פשוט עם זוגיות, אולי זה לפרק אחר, אבל זה נפתר, וכאילו, אני כרגע מרגישה שזה לא המסע שלי, ברוך השם, זה החזית בחיי שהיא תפוחה מסע, מלח ובצל, שהיא דווקא הכי רגועה, והיא הקרקע שלנוע קדימה ולהתפוצץ ולעלות כמו עפיפון, וירון הוא החוט שלי והמקרקע שלי, ירון והילדים. אז אני מרגישה שזוגיות כרגע זה לא המסע שלי ואין לי שם ניסיונות יותר מדי שאלוהים מעמיד אותי. אני כן עומדת בניסיונות עם האימהות שלי, אני רק אגיד על זה שתי משפטים, האימהות, פשוט יש על זה מלא שאלות ואני מקווה שאולי יהיה לי את האומץ לעשות על זה פרק שלם, אבל האימהות זה לא דבר שבא לי בקלות, לא בא לי בקלות בכלל. אוקיי? כאילו, תמיד היה לי ברור שאני רוצה להיות אימא, אבל זה דבר שהוא לא בא לי בקלות. תמיד אני כאילו מסתכלת על אחיות ואומרת, יואו, אמא, נראה לי שלא הייתה לזה מה זה בטבעי, ולי זה כאילו, אני חורקת שיניים, זה מביא איתו התמודדויות, וזה לא פשוט לי. אז כאילו, אני מרגישה שכל דבר שהוא לא פשוט לכם, זה ניסיון. ואגב, מה שקל לכם, זה שליחות. נגיד, אני יכולה להגיד לכם ש... טוב, אני כבר סוטה פה, אבל... אני יכולה להגיד לכם שפעם ראשונה אתמול עשיתי את ההתבודדות הראשונה שלי, זה היה ממש מרגש, כאילו בחיים שלי לא עשיתי התבודדות, והייתה התבודדות לייט, כן, איזה חצי שעה, שבאמת שמעתי על זה מכל כיוון, אמרתי יאללה, אני עושה את זה, כאילו אתמול זה הרגיש לי הזמן המתאים, זה היה כזה, מבחינתי אתמול התחיל פרק חדש בחיי, סיימתי עם כל העובדות שלי כמעט שהיו כל השנים, וזהו, וזה ממש מסמל את הסוף של כל העסק הישראלי, וכל מה שאני כבר כאילו חודשים, כבר כאילו עובדת עליו אז עמדתי על זה זמן טוב לעשות כאילו שיחה אני ואלוהים וזה דבר שזה מוזר כאילו בהתחלה אתם כאילו ממש אומרים כאילו פשוט נגיד בתפילה אני לא כל כך מתפללת וקוראת תהילים וכאלה אבל אתם יודעים שאתם נגיד עם הסידור בואו אתם מדברים אלוהים את המתפללים שזה מדהים אבל אתם מקריאים ספר אתם לא ממש מדברים איתו כאילו אחד מכם ומה שיפה בהתבודדות זה שכאילו אתה פשוט את פשוט מדברת איתו, מדברת איתו כאילו ממש מדברת איתו, בהתחלה זה קצת מוזר, אבל אחד הדברים שעלו לי שם זה שאמרתי לו וואי אתה כאילו מעביר אותי דרך יא רבי כאילו באמת לא קל, לא קל לי כמעט שום דבר לא קל לי ממש אתה מעביר אותי דרך הגידים זה עובר ואז כאילו ואז אני צולחת את זה אבל זה לא קל לי והדבר היחיד שאני מרגישה שהוא באופן יחסי

קל לי, זה זה.

זה הפודקאסט, זה האינסטגרם, זה העברת מסרים, זה קל לי. שוב, באופן יחסי, כן? גם על זה אני רוצה לעשות פרק. מיליון סטטי סעיפים, מליון פרקים. שוב, זה לא שבסטורי הראשון שהעליתי 100 תגובות ומיליון עוקבים, לא, בסדר, בואו לא ניסחף, כאילו צריך להיות ריאליים. אבל באופן יחסי, מאוד מאוד בקלות. מאוד מאוד בקלות אז אומרים שכאילו מה שבא לכם בקלות זה השליחות שלכם ככה גם הבנתי מה השליחות ומה שבא יותר בקושי זה ניסיונות אז אני מרגישה שכאילו כל אחד בא לעשות פה איזושהי דרך הנשמה שלו באה לעשות איזושהי דרך והמטרה שלנו היא להעביר מהמסע שלנו הלאה לא בשביל עצמנו ועוד משהו אני אגיד לכם שאפני ההקלטה היום אז דיברתי עם חברה ואז היא אמרה לי וואי את יודעת נראה לי שהפודקאסט בשביל איך זה כמו ספורט בשבילי או בשביל הרבה אנשים שמכורים לספורט וזה להזיז את האנרגיה להזיז את הגוף אני מרגישה שהפודקאסט הזה הוא הכרחי עבורי, כי אני מרגישה שזה גורם לי לעשות סרקולציה, אוקיי? למה נגיד אומרים שזה מאוד מאוד בריא להוציא כספים או לתת מעשרות? עזבו שזה ברור שזה נתינה וזה מדהים, אבל מה קורה? זה יוצר סרקולציה, אוקיי? זה יוצר סרקולציה, כאילו כסף נכנס, כסף יוצא, אתם גם נותנים ממנו, אתם מפנים את האנרגיה שייכנס עוד, שייכנס עוד, ואת כל הזמן, אתם יוצרים סרקולציה עם הכסף שלכם, אוקיי? זה אנרגיה שהיא בתזוזה. אז אמרתי, אני מרגישה שהפודקאסט שלי הוא מאפשר לי לעשות סירקולציה עם האנרגיה שלי, עם השיעורים שלי, עם הניסיונות שלי, עם התובנות שלי, אני בעצם באה, ויש לי עכשיו מיליון תובנות שנפלו לי בשבועיים האחרונים, ואני באה ומעבירה אותו אליכם, ואז בעצם מה שקורה, אני מעבירה אותו לעולם, כי אתם יודעים שאנשים נגיד סתם, אוי, הוא אמר את המסר שלי, ואתם צריכים להבין משהו. ברגע שהפה של... שהמסר שלי פוגש את אוויר העולם, כבר לא שלי יותר. זהו, אתם בחרתם לתת את המסר הזה לעולם, הוא לא שלכם יותר נשמות. אין דבר כזה. אני עכשיו משתפת את התובנות מהדרך שלי, ומי שהיא עכשיו איזה דנה ברמת השרון, שומעת אותי, והיא אחר כך הולכת ואומרת את זה בסטורי שלה, כל טוב, זה שלה. זה הפך להיות שלה, כי ברגע שהיא לקחה משפט ממני, אימצה אותו לחיקה, היא הרגישה שהיא מחוברת אליו, עיבדה אותו, משבשה אותו, עשה לו מלחמות בטסטלינה ואומרת אותו

בעולם שלה, זהו, זה שלה.

אין לנו אחריות על מסרים, אין לנו אחריות על המילים שיוצאות לנו, כאילו יש לנו אחריות על המילים, מתכוונת, אין לנו אחריות על מה שקורה אחרי שהיא יוצאת לנו מהפה, אוקיי? לפני מעשה בידי אדם, אחרי מעשה בידי שמיים. יואו, אני ממש כאילו מרגישה... כאילו שתדעו לכם שבפודקאסט קורה לי משהו הכי רוחני שאני חוויתי בחיים שלי, באמת, אני כאילו, הרבה פעמים אתם, אגב אני לרוב לא צופה אפילו בפרק אחר כך, אני כאילו רק מנסה למצוא את ההיילייט של הפרק הזה בשביל הפרומו, יש לי איזה בעיה, אני לרוב לא צופה בו, לא יודעת למה, זה מלחיץ אותי, זה מוזר לי, ואז הרבה פעמים אתם רושמות לי, נגיד, יואו, אמרת ככה ואמרת ככה, מה? אמרתי את זה? לא זוכרת, כאילו אני ממש מרגישה שיש פה איזושהי, באמת שאני צינור, זה נשמע מעצבן, אני יודעת, זה משקל ששמים את המילה הזאת, אבל כאילו אני ממש מרגישה, ובעצם הכותרת של הפרק הזה זה ראויה מעצם היותי. עכשיו אני, בגיל מאוד מאוד מאוד קטן, עשיתי איזושהי קורלציה בין כסף לראויה. כלומר, כסף הוא איזשהו מדד להצלחה בעולם ולכבוד ולהיות ראוי ומוערך וזה. ואז עשיתי לעצמי איזשהו חיווט במוח, חתמתי עם עצמי חוזה, אוקיי, אני רוצה להיות ראויה, אני רוצה שיכבדו אותי, אני רוצה שיראו אותי, אז אני צריכה שיהיה לי מלא מלא כסף. אוקיי, זה רק רגע שתבינו שכאילו, את החוזה שלי ביני לבין עצמי, אני רוצה להיות ראויה, אני צריכה להיות ראויה, אני צריכה שיהיה לי כסף, כאילו ממש, זה שווה לזה, אוקיי, זה המשוואה.

אז תוך כדי מסע החיים, אתם יודעים,

כאילו בחטיבה, בתיכון, מן הסתם כסף זה עדיין לא מדד, כאילו עשיתי גם אחלה כסף אז, כן, אבל זה פחות שירת אותי, וזה פחות כאילו כזה כמה כסף יש לך, זה כזה מן הסתם זה היה כסף כדי לחיות, זה היה נחמד מאוד שאני עושה כסף עם בייביסיטרים, אבל לא יותר מדי. אז היה ציונים, הציונים הגדירו אותי, אוקיי, היה איזשהו שלב, אגב, יואו, זו נקודה חשובה.

נכון, אמרתי לכם בתחילה שהיה לי מסע עם זוגיות, אוקיי?

אז וואו, זה מסע באמת, כאילו, ברוך השם, זה שזה על מי מנוחות וזה יציב כבר, אז שאני עם ירון, אהבת חיי, אבל היה לי מסע רצח עם זוגיות, בסדר?

אני הייתי בן אדם. שכשהוא בלי זוגיות, אי אפשר, אי אפשר,

זה דיכאון קליני, כאילו, זה, זה, אני לא שווה שום דבר אם אין לי זוגיות. אז אתם יודעים, כנראה שהם אנשים יבואו ויגידו, טוב, וואו, אז מי שלא יודע להיות לבד לא יכול שיהיה לו זוגיות, אז מזל שאין חוקים וזה לא נכון. כי אני נכנסתי לזוגיות גם ככה, וזה הדבר הכי טוב שקרה לי, אבל מה

שבאתי להגיד, שזה מצחיק, שגם כדי להגיע ל...

לא חשבתי על זה עד הרגע הזה ממש, שגם כדי להגיע לקטע הזה של הציונים, אוקיי? שאני רציתי שיהיה לי כל הזמן ציונים מאוד מאוד מאוד גבוהים, כי אם לא היה לי ציונים מאוד מאוד גבוהים, אני כאילו הרגשתי אפס, אפס ככה, אפס מאופס, אני ממש זוכרת את החרדות שהיו לי במבחנים, שכאילו הייתי אומרת לעצמי, גל, תירגעי, גם אם את תקבלי 40 במבחן הזה, כל טוב, את תלכי הביתה, יש לך הורים שאוהבים אותך. ויש לך בן זוג שאוהב אותך, ואני זוכרת שהייתי צריכה להרגיע את עצמי ככה, שכאילו החיים שלי לא תלויים בזה, תבינו

את הרמה, כאילו וואו, זה היה משוגע,

והרגע הזה שהתחלתי בעצם בכלל להיות מסוגלת להסתכל על ציונים כעל מדע ובכלל להיות במסוגלות ללמוד כמו שצריך ולהוציא ציונים וגבולים, זה רק כשנכנסתי לזוגיות. אני נכנסתי לזוגיות הראשונה שלי בגיל 15, וזה נתן לי את הקרקע, כאילו הזוגיות שלי, ואני חושבת שבגלל שאני באמת עפיפון, אותי תוך לעפיפון בגלל זה שרוצה לעוף לשמיים. לא יכלתי בכלל להתחיל להתעופף בלי שיש לי קרקע. והזוגיות שלי תמיד הייתה הקרקע שלי. רק מהזוגיות, מהאדמה, מהקרקוע הזה, הרגשתי שאני יכולה לעוף הכי גבוה בעולם. סתם זה מעניין שלא חשבתי על זה עד הרגע הזה. אז כן, אני ממש הייתי ילדה שכאילו ציונים הגדירו אותה, ובלי ציונים אני לא שווה שום דבר, ברמה שכאילו אם הייתי, הייתי עם המסרוחות האלה, שכאילו אם אני הייתי מקבלת 90, הייתי הולכת ועושה מבחן חוזר, צמאה, לא הבנתי למה לא 100, כאילו זה לא מקובל עליי, תבין אותי, תסריטה. בקיצור, אז הבנתם שכאילו לי היה מסע עם כסף, ואני הבנתי שכאילו כשאני עושה כסף אני אהיה שווה. עכשיו תבינו שכאילו אני עברתי איזשהו מסע שהתחיל לי העסק, עכשיו למה זה תלות שהיא מאוד מאוד מסוכנת? כאילו היא מאוד מאוד טובה והיא מאוד מאוד מסוכנת, למה היא מאוד מאוד טובה? כי זה החוש ערמות הדלק, זה דלק טורבו, סבבה? זה דלק טורבו, כי הרי אומרים שהרבה אנשים שהם מאוד מאוד מאוד מצליחים, הדלק הכי גדול זה כאב. ועזבו שהייתי יותר קטנה בגיל ה-21-22 שהתחיל העסק וזה מידע בכלל מה זה, הייתי רק הולכת לפסיכולוגית, לא ברמות האלה של התפתחות אישית ולא ברמות של בכלל להבין את ההקשרים של הדברים שאני עכשיו מדברת עליהם. אבל, נקטע לי אחות מחשבה, כן, אז היה דלק מאוד מאוד מאוד חזק, זה הדבר החיובי, אבל הדבר השלילי בזה, זה

שזה יכול לשבור אותך בכל רגע נתון,

כלומר הייתי הולכת לעשות דוכן, ואם היה דוכן טיל הרגשתי שאני מלכת העולם, וואו אני הכי שווה בעולם, אני כאילו עשיתי עכשיו דוכן, מכרתי באלפי שקלים, וואו, מי יכול עליי, מי יכול עליי, נכון, אני מרגשתי על גג העולם, שזה כאילו נכון, איזה כיף, אבל מצד שני, בגלל שאני תלויה בזה, היה יום אחד גרוע, אוקיי, שהפסדתי כסף בדוכן, אני מרגישה אפס מאופס, לא שווה כלום, שקופה, מאפנית, מסרוחה, חרב עליי עולמי. אבל עוד פעם, בוא נחזור לדלק, אז בגלל שהדלק היה כל כך חזק, קמתי ועשיתי את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, כי דלק עצום, אני אומרת לך, זה דלק שהוביל אותי עד לרגע הזה, זה דלק על סטרואידים. אבל כל הזמן הזהות שלי הייתה בעצם לפי כמות המכירות, לפי כמות הכסף.

עוד דבר שקרה, זה שכל הזמן הייתי מחפשת חיזוקים, אוקיי?

כל הזמן הייתי מחפשת חיזוקים מבחוץ, ואני זוכרת שישבתי, זה היה במהלך התואר, ישבתי

עם חבר מהתואר, עשיר, אוף, איזה עשיר,

איזה עשיר, וילה מטורפת, עשיר, עשיר, עשיר, עשיר, כמה שאתם חושבים שעשיר, עוד יותר עשיר. ועבדנו על איזה פרויקט ואבא שלו פתאום מגיע, כאילו הכסף הוא של אבא שלו, אבא שלו מאוד מאוד עשיר ומאוד מאוד מצליח ואמרתי לכם, בגלל שאני היה לי את הזה כסף שווה ראוי, ראוי שווה כסף, כל מי שהיה לו כסף מבחינתי זה וואו, כאילו איזה בן אדם תותח וכל מילה שיוצאת לו מהפה וכאילו אלוהים, אלוהים, אני ראיתי בו אלוהים. עכשיו תחשבו, אני בחורה צעירה בת 23 נגיד, כאילו העסק שלי עוד יחסית בהתחלה, מן הסתם לא כסף גדול, אבל כאילו אני בדרך לשם, מבחינתי אני בדרך לשם,

אז אני יושבת איתו, ואז הוא אומר

לי, אמר לבן שלו, וואי, תקשיב, זאתי מולי, כן? זאתי, פספס, איזה רחוק היא תגיע. עכשיו, אני אומרת לכם, 11 שנה עברו, כן? איזה רחוק היא תגיע, יואו, יואו, יואו, זאת בולדוזר.

ככה הוא אמר לי.

עכשיו, אני זוכרת, אני חוזרת הביתה ככה, כמו איזה דווס, יואו, אבא של זה אמר שאני בולדוזר, שאני אגיע למקומות שאני אפילו לא מבינה לאן אני אגיע. עכשיו מה אני אומרת לעצמי, וואו, אני תופסת מהבן אדם הזה במקסימום, נכון? כי הוא בנה את עצמו בעשר אצבעות טייקון, אם הוא רואה את זה בי, בוודאות אני כזאת, אין סיכוי שלא, אני בוודאות כזאת. עכשיו, תגיד לכם משהו, אם כמה שזה במרכאות חיסרון לחפש את הזהויות שלכם ולחפש חיזוקים מבז חוץ, אני כן רוצה להגיד שלי זה עזר. למה?

כי אני בחרתי להאמין שמה שהוא אומר נכון.

תראו, 11 שנה אני עדיין הלכתי למשפט הזה, שאבא הזה אמר לי את המשפט הזה, אני עדיין הולכת איתו, אוקיי?

למה?

מישהו אחר יכול לשמוע את זה? פיף טוב, יאללה, כאילו, לא מעניין, לא מזיז לי מה שהוא אומר.

למה?

הוא בן אדם שהצליח, הוא בן אדם שעשה את מה שאת חולמת לעשות, והבן אדם אומר לך שהוא לא פגש בחורות כמות ושאת הולכת לכבוש את העולם. עכשיו, איפה הוא יודע? מה קשור, כאילו, בכלל?

מה קשור?

אני עושה עבודת סמינריונים בבן שלך, מה קשור? מה קשור? אז אני בחרתי להאמין, עכשיו זה אמונה, ההפך מאמונה מקבילה, נכון? זה אמונה שהיא משרתת. אני לארגז הכלים, אנחנו מתנהלים בעולם שלנו עם ארגז כלים, כל פעם אתם לוקחים משהו שהוא משרת אתכם, ומה שלא משרת, קיש, קיש, קיש, קיש, לא צריך את זה בארגז, זה כבד, זה כבד, אנחנו רוצים רק דברים שמעלים אותנו, מעלים אותנו. עכשיו אני לקחתי את זה, והקול הזה שלו הפך להיות חלק מהקול הפנימי שלי. גל, את זוכרת? גל, את זוכרת שהוא אמר? גל, את זוכרת? את בולדוזר, את בולדוזר, את תגיעי למקומות שאת לא מבינה, את לא תגיעי למקומות שאת לא מבינה. עכשיו זה דלג עוד, מאוד דלג כזה מהכאב, שאני רוצה להשיג הרבה כסף כדי להיות ראויה, אז גם זה, אוקיי? גם זה, זה היה כזה, וואו, גל, את זוכרת? גל, את זוכרת? הוא אמר, הוא אמר, הוא אמר, הוא

אמר, אז כל פעם שכאילו היה איזשהו

בור, או איזשהו מכשול, הייתי נזכרת בכל אותה, אבל גל, את ראויה לגדולות, גל, את באת לפה לעשות דברים ענקיים, גל, את ענקית, גל, את בולדוזר, גל, את

ענקית, גל, את בולדוזר.

אז זה בחירה.

אוקיי, אתם בוחרים להאמין במה שאתם בוחרים להאמין.

וכבר סיפרתי לכם את הסיפור על הנומרולוג שהלכתי אליו לפני שלוש שנים לדעתי, ואני לא זוכרת הרבה דברים שהוא אמר לי, אוקיי? אבל את זה אני זוכרת.

אני זוכרת שהוא אמר לי, גל, כל

מה שתגעי בו הופך לזהב. והוא אמר לי, גל, אני רואה... הצלחות ושפע ומטוסים פרטיים ואת הולכת להיות בחו"ל ואת הולכת לכבוש את העולם אין לך מושג אפילו כמה. עכשיו איפה אני איפה זה שהוא אמר לי את זה אני אומרת לכם מה קשור מה קשור בכלל אין קשר למציאות אבל מי שמבין בתורת הקוונטים בקצרה מה זה אומר כל האפשרויות קיימות כרגע ממש

כל האפשרויות שלנו קיימות כל עניין של

מה אנחנו איך זה נקרא שכחתי הברכה

לי המילה כאילו אבל קריסה, שכאילו אתם

מסתכלים ואז המציאות קורית. אז בואו, אני לא עכשיו פיזיקלית ואני לא עכשיו פיזיקאית, סליחה, אני לא יודעת בטח להסביר את זה טוב, אבל שתדעו שכל האפשרויות קיימות.

עכשיו, מה אני בעצם עשיתי?

גם מהנומרולוג וגם מהאבא של החבר הזה? אני בחרתי להאמין שזאת האמת. כי יש מיליון אופציות, נכון? יש אופציה שאני ענייה מרודה, יש אופציה שאני מיליארדרית, יש אופציה שאני גרה בטירה, ויש אופציה שאני גרה בדירה מתפרקת עם הצפות. כאילו הכל אפשרי, סבבה, הכל אפשרי, הכל קיים, הכל קיים במציאות הזאת, עכשיו אני יכולה להיות מה שאני רוצה, כאילו, לא בדיוק עכשיו, לא משנה. אבל כל הפצצות קיימות, אני בחרתי להאמין

שזאת המציאות, שמה שהם אומרים זאת האמת,

אני משהו מיוחד, אני משהו לפנתיאון, אוקיי? זה נקודה חשובה. עכשיו, מיני אגד, יש דבר כזה שנקרא חוק הדואליות, שמעתם עליו? זה, זה קצת מה שאמרתי לכם בפרק שעשיתי, בסטורי שעשיתי על הפחד, כגודל הפלוס, גודל המינוס, זה חוק יקומי, אוקיי? חוק הדואליות. אז כמו שיש לי אנשים שבאים ואומרים לי את הדברים שעכשיו אמרתי לכם, היו אנשים. מנסים להוריד אותכם מהקרקעית. אי אפשר, היא לא תצליח, זה בלתי אפשרי, תשע מתוך עשר סוגרים, שמונה מתוך עשר סוגרים, כל אחת שנייה עושה פודקאסט, פודקאסט מי יראה אותך בכלל, מי יקשיב לך בכלל, קולות שכולם, אנשים אמרו לי, כן, אני לא ממציאה שום דבר. זאתי פנטזיונרית, זה צוחקים עליי, או כאילו, באמת. אוקיי, והפך כי גם את זה הפכתי לדלק. איך אני איתכם? לא רק שזה לא הוריד אותי, אמרתי יאללה, עוד יותר, אני עכשיו אראה להם מה זה. אני אראה להם מה זה. אתה אומר לי שכל אחת שנייה עושה פודקאסט? אני אראה לך מה זה. פודקאסט כמו שלי אין. פודקאסט כמו שלי אין. אתה אומר לי שכל אחת יכולה להצליח עם התכשיטים? בוא תראה. בוא תראה. בוא תראה לאן אני הגעתי מפאקינג חרוזים החדש שינה.

אל תשגעו אותי.

לא מתעסקים איתי. לא מתעסקים איתי. אני תוך כדי אני בוערת, כאילו נזכרת בזה. עכשיו מה אני אומרת, אני לא כועסת על הנשמות האלה, באמת, לא כועסת עליהן, מדברים ממשקפי המציאות שלכם, עכשיו לכם אני

אומרת, אני מרגישה בכל התקופה הזאת, שכאילו

אתם מכירים את הבובה הזאת, נחום תקום, שכאילו אתם, דה, קם, דה, קם, חבל שאתם, אם אתם מי שמסתכל עליה ביוטיוב, חבל, אתם מפספסים, צריך לראות את זה בווידאו, כאילו אתם מקבלים מכה חוזרים, עכשיו, איך העוצמה שלנו נמדדת בעיניי? אנחנו מקבלים, אני מרגישה שאלוהים מביא לי בוקסים כל הזמן. בוא, כאילו, וואו, וואו, וואו, אתמול בשיחה איתו, למעט לא, אלוהים, כמה בוקסים אתה מביא לי? כמה?

כמה?

שאני מרגישה שהוא רוצה לחזק אותי, למה בוקס, ואז נגיד פעם היה לוקח לי שבוע לקום. עכשיו, בוקס, תוך חצי יום אני קמה. או בוקס, תוך דקה אני קמה. כאילו, כמה מהר אתם קמים, וגם ברור שזה תלוי בעוצמת הבוקס.

בואו, אוקיי? אז אני רוצה שאתם תבינו, כאילו, ש... יבואו גם, וגם, גם יבואו אנשים.

שיהדרו אתכם ואתם צריכים לבחור להאמין במה שהם אומרים אוקיי כי הם יכולים להגיד שזה שטויות הוא מדבר כי אם אתם לא מאמינים בעצמכם ברור שזה לא יזיז לכם מה שהוא אומר אוקיי תבחרו להאמין במה שהוא אומר כאילו לא יגידו לכם ורנקה לסתם אוקיי ולכולנו נותנים מחמאות ולכולנו מרימים לנו אנחנו פשוט לפעמים פשוט לא שם לב ומנגד יגיעו גם אנשים שירצו

להוריד אתכם אוקיי

או להשתמש בזה להפך

נשמה בלב בוא נדבר עוד שנתיים בוא

נדבר עוד חמש שנים בוא נדבר עוד

שנה בוא תראה תן לי להוכיח לך

סבבה בלב לא אין טעם לבזבז על

האנרגיה כי הם לא מבינים כלום אוקיי יפה בחרתי את הכל יפה מאוד אוקיי

אני רוצה עכשיו לצלול אתכם יותר כזה

למה שקורה לי בחודשים האחרונים, שנתיים האחרונות, אני כאילו כזה, אני במסע מדהים, באמת,

כאילו, הוא לא פשוט בכלל, וואו, הוא

קשה, קשה, ברוך השם, אמא'לה, מאתגר, מאתגר, מאתגר.

אבל אני רוצה להגיד לכם שאני, אתם מכירים אולי את הסיפור עם הצ'ק, שאני

לפני שש שנים רשמתי צ'ק, על מיליונים,

מיליונים, ראיתי את הסרטון של ג'ים קרי על זימונים, יאללה, זה עוד בשלב שחשבתי שכסף יפתור לי את כל הבעיות בחיים, כסף ראוי, אני ראויה, אני יהיה לי

כסף, אני אהיה ראויה, סבבה? כתבתי צ'ק, כתבתי צ'ק על מיליונים, לפני

שנה גיליתי, לא שמתי לב אפילו, כי זה בחסכונות, זה בנכסים, זה בזה גיליתי שחסכתי את הסכום.

וואו, איזה מרגש, איזה יופי, איזה זה.

עכשיו, אני לפני משהו כמו שנתיים, התחלתי יותר להאמין, יותר זה, התחלתי לרשום חלומות. כמובן שהמשכתי, לא הבנתי שזה לא בסדר, לחלום על עוד כסף. מה זה לא בסדר? גם עכשיו אני חולמת על מלא כסף, אבל בסדר, נמשיך בסיפור. אז התחלתי להבין אבל שכסף לבד לא מספיק.

אני רוצה להרגיש, התחלתי לבקש, שאני רוצה

להיות ראויה מעצם היותי.

סבבה?

עכשיו, כשאתם מבקשים משהו, אתם צריכים להיזהר ממה שאתם מבקשים. אמרתי גם את זה כמה פעמים. אתם צריכים להיזהר, כי אתם לא יודעים איך הוא יביא לכם את זה.

אוקיי?

אז אני התחלתי לבקש כאילו גם להגדיל את העסק בטירוף וגם להיות ראויה מעצם היותי. עכשיו אתם צריכים להבין, אני ממש לא הרגשתי ראויה מעצם היותי. כאילו הייתי רואה כל הזמן, הייתי שומעת את איתן עזריה אומר את זה, ראויים מעצם היותכם ושום לייק או תגובה או כסף לא יכול לשנות את זה. אני כזה, מה? על מה הוא מדבר? כאילו הבנתי את זה בראש שלי, אבל הגוף שלי לא הבין את זה. אוקיי? הלב שלי לא הבין את זה. ואם הלב שלנו לא מבין דברים... זה לא רלוונטי מה שהראש מבין, הראש יודע הכל, נכון? כולנו יודעים שצריך לעשות ספורט, כולנו יודעים שצריך לשתות מים, כולנו יודעים שצריך לאכול בריא, כולנו יודעים שלא צריך לעשן, כולנו יודעים הכל. אבל הנה בואו, עכשיו אני אגיד לכם, טוב, אתם ראויים בעצם היותכם, אתם נשמה מדהימה, אתם נולדתם טהורים, יאללה ביי, ביי, זהו. אני אפתור את כל הבעיות, נכון? בראש כולנו יודעים. הבעיה היא לגרום ללב להבין את זה. זה עולם ש... או, או, זה משהו אחר לחלוטין, זה מסע אחר לחלוטין, זה הבנה אחרת לחלוטין, זה עמוקים אחרים לחלוטין, הכל אחר לחלוטין.

סבבה?

אז אני באמת חשבתי שכשאני אגיע למיליונים

האלה כל הבעיות שלי ייפתרו כי אני

ארגיש הכי ראויה, הכי שווה, אבל לא כי ברגע שהתחושת ראויה שלך תלויה בכסף את בלופ, את בלופ, את רק תרצי עוד כסף ועוד כסף ועוד כסף לא כפרה, את לא בכיוון מה יעד לכם זה היה ברמה שאנשים היו שואלים אותי

מה את עושה בחיים, אז הייתי אומרת

להם, זה היה עוד בתקופה שהייתי אומרת שאני מעצבת תכשיטים, ואז הייתי מרגישה שכאילו זה מרגיש קטן, ואז הם היו אומרים לי, אה, את עושה את זה מהבית? ישר הייתי חייבת לדחוף כמה עובדים יש לי, שהם ידעו. לא הייתי אומרת כמה כסף אני עושה, כי זה צורמה תחת, אבל הייתי אומרת כמה עובדים יש לי כדי שיבינו. לא, מה פתאום לבד? יש לי כבר 15 עובדים. לא, מה פתאום לבד? יש לי משרדים ענקיים בהרצליה. לא, מה פתאום...

עכשיו למה? כי אני בפנים הרגשתי כלום ושום דבר

עם כל המכירות ועם כל המיליונים ועם כל העובדים אתה מרגיש כלום ושום דבר כי אם התחושה שלך תלויה בכסף אתה פתח את כלום ושום דבר לא הבנתי

את זה אז כן ואני אומר לכם

עוד דבר אני אגלה לכם את זה קצת מוזר טוב יאללה נו פאקית גם

ככה אתם יודעים הכל ברמות שהייתי מגיעה

למפגשים חברתיים נגיד, ואם הייתי מרגישה קצת פחותה, נגיד פחות חכמה, פחות יפה, פחות שווה, פחות מוכשרת, איך הייתי מחזק את עצמי? גל, אחי שזק מצליח, את עשית מיליונים, מיליונים את עשית. ככה הייתי מנחם את עצמי, זה נשמע לכם הגיוני? מה זה? מה זה השריון הקקמייקי הזה? לא, את ממש לא אמורה להרגיש שוואה כי עשית כסף. מה זה הטמטום הזה? כאילו זה עקום, זה עקום ברמות, נשמה, עקום, עקום, עקום, חייבים לשנות פה את המשוואה, זה לא.

עכשיו, אני רוצה שתבינו שהייתה לי תובנה שהייתי במקווה.

עכשיו, טבלתי במקווה לפני החתונה, ולפני ראש השנה רציתי גם לטבול במקווה. סבבה? שנים לא טבלתי, אמרתי, וואו, לפני ראש השנה הזה, אני רוצה לטבול במקווה, לשים כוונה מסוימת לקראת השנה החדשה, זו שנה הולכת להיות שנה מאוד מאוד מאוד עוצמתית. ומה עושים במקווה?

במקווה זה את ובורא עולם, ערומה, ובלי כלום.

כלומר, את מורידה את כל התכשיטים שלך,

את מתנקה טוב טוב טוב, כמו ביום היוולדנו.

וזה מה זה עוצמתי? ועל מה זה חכם? אני למדתי מזה שיעור ענק.

בורא עולם, היקום, ככה. ככה אנחנו האור.

ככה מזוקקים, ככה, ככה, בלי יהלומים, ובלי מותגים, ובלי בגדים, ובלי אוטו, ובלי הבית, ובלי כלום. ולא אשתו של, ולא הבת של, ולא אמא של.

את? ואלוהים ככה, יצר הבריאה, איזה עוצמות.

באמת, זה השיעור שאני לקחתי מהמקווה הזה, זה כאילו, את ראויה ככה, ככה מהערומה, איך כמו שנולדנו. נכון, תינוק, הוא מושלם, הוא טהור, הוא גאה ככה, והוא גם יודע את זה. הוא גם יודע את זה, קראתי לכם ציטוט מאיזה ספר שמצאתי, ותינוק יודע את זה. הוא עכשיו רעב, הוא עכשיו כועס, כל השכונה יודעת. הוא אותנטיות מקסימום, הוא שמח, הוא שמח, כולו צוחק, כולו צוחק, נכון?

הוא עצוב, הוא עצוב, הוא בוכה, הוא מתמסר לרגש.

עכשיו, מה אני מרגישה שקרה לנו? נולדנו, הכי ראויים, הכי מדהימים, הכי יודעים גם את זה, יודעים את זה, הבשר שלנו יודע את זה, הנשמה באה לפה והיא יודעת את זה. אבל מה קורה? זפטות מהחיים. ולא, זה לא בסדר שעשית ככה. עוד חומה, למה התנהגת ככה אליה? עוד חומה, אל תבכה, אתה מתנהג כמו ילד קטן, עוד חומה, עוד חומה, עוד חומה, עוד חומה, עוד חומה, עוד חומה, עוד מלא מלא מלא מלא חומות. עד שאתה מגיע למצב. עכשיו אגב, אני רוצה שתבינו, לא מאשימה אף אחד, לא מאשימה את ההורים שלי, ולא מאשימה את המורים שלי, ולא מאשימה את החברים שלי, ולא מאשימה את האקסים שלי. זה דורי דורות, זה בכלל לא על בן אדם אחד ספציפי, אוקיי? לכולנו יש את המסכות שהלבישו עליו, טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה טה

טה טה טה טה ט עכשיו אני

רוצה שתבינו רגע משהו, אתם רואים בכלל, הייתי רציתי להגיד את זה בסוף, אבל לא משנה, לאלוהים יש תוכניות אחרות. המסכות האלה שאנחנו שמים על עצמנו, איך אתם רוצים, וואי זה חשוב, זה חשוב רגע. אוי אוי אוי, תן לי לתת את המסר הזה שהוא ייחדר, וואי וואי וואי, זה מסר, תקשיבו. כדי להרגיש ראויים מעצם היותנו? מה זה היותנו?

רבאק, אתם מבינים שכשאתם עם מלא חומות

ועם מלא מגנונות, אתם בעצמכם לא יודעים מי זה היותנו הזה? היותי, מי זה היותי?

מי זה אני?

מי זה אני מתחת לכל המלבושים ששמתי? והמסכות? והחוסר אותנטיות? וכל הדברים האלה שאתם הלבשתם על עצמכם במשך שנים?

מי זה שם? מי זה שם?

אתם יודעים, דיברתי על זה עם אח שלי,

על קטע של טיפול, טיפול פסיכולוגי,

ללכת לדון על עצמך, לפגוש את עצמך.

ואז הוא אומר לי, גן, אני מפחד.

אני שומעת לו, שר, ממה אתה מפחד?

כאילו, אני לא מבינה, באמת, אני, שוב, אני יכולה להבין, באמת, אני יכולה להבין

אתכם, כנראה שגם ביניכם יש אנשים כאלה, כי עדיין הרוב לא הלכו לטיפול, למרות שבעיניי זה חמור. כי לכל אחד יש מה לפתור. אנשים מפחדים לפגוש את עצמם. אתם מבינים שאנשים מפחדים לפגוש את עצמם? עכשיו, עד שאתם לא תסכימו לפגוש את

עצמכם, עם הכאב, ועם השיט, ועם הטראומות, ועם הפחדים, ועם העצב.

עכשיו, אני אחותכם, כן, אני גם. אני מעולם לא פחדתי לפגוש את עצמי, אגב, באמת, זה בקטע הזה אין לי. את הקטע הזה אין לי. אבל להגיד לכם שזה נעים? לא, זה לא נעים. לפעמים אני כאילו... לי היה אישו מאוד מאוד גדול עם הילדה, עם הילדה שבי. סבבה, אישו מאוד מאוד מאוד גדול.

ואני שמתי את כל הצרות של חיי עליה. באמת, כאילו, האשמתי אותה ממלא מלא מלא דברים שהקשתה עליי.

כאילו למה היא צריכה להיות כזאת ביני לבין עצמי כאילו כעסתי עליה וואו כעסתי

עליה עכשיו מסכנה זאת רק ילדה עכשיו

אתם מבינים שעם הרגש הזה אני הסתובבתי

שנים שנים שנים עכשיו למה אומרים שהכל קם ונופל על הילד הפנימי שבנו אם יש כעס או עלבון או או טראומות

שיש לנו, שהיו לנו בילדות ואנחנו מדחיקים אותם. תבין שעד שלא נתגבר על הפחד ונתעמת

ונחבק את הילד הפנימי הזה, כאילו, אני

יכולה להגיד לכם שאני רק בשבועיים האחרונים עשיתי איזשהו טיפול, אל תשאלו אותי מי, היא לא מקבלת, זה היה בג'סטה, אבל עשיתי איזשהו טיפול מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד עמוק. וזו הייתה הפעם הראשונה שהסכמתי לפגוש את הילדה שבי ולתת לה חיבוק ולהגיד לה שאני אוהבת אותה ושהיא פשוט מדהימה, היא פשוט מדהימה מדהימה מדהימה מדהימה והיא כזאת חזקה, פשוט ילדה מהממת ואני אומרת לכם שאני סלדתי ממנה, כל החיים שלי, סלדתי

ממנה עכשיו עליות ראוי מעצם היותי תבינו מי זה היותי הזה, מי זה, מי שם, מי שם, מי שם, מי שם,

להיות ראוי זה בכלל לא כסף, זה להיות ראוי, אתם מבינים שהבריאה לא עושה טעויות? הבריאה לא עושה טעויות, אהובים, אם אנחנו

פה, כי אתם מושלמים כמו שאתם, אבל

כשאני אומרת כמו שאתם זה האסנס שלכם,

הקור, הקור שלכם הוא מושלם, אתם כל

כך פוחדים לפגוש אותו?

אבל הוא מושלם.

וככל שאתם תעמיקו יותר ותפגשו יותר ותהיו

יותר פגיעים ויותר כנים ויותר אמיתיים, העולם יתעז בכם. אתם יודעים שהם, יש לי חברה, הוא

היה כמה דברים, אני לא יודעת אם אני אסביר בכלל, עוד לא התחלתי אפילו מה המסע שהוא העביר אותי כדי להרגיש ראויה.

נגיע להכל. חברה שלי חדשה, שמה יפה בחברויות חדשות, הם מכירים אתכם היום, לא את כל

המסע שעד עכשיו, הם מכירים אתכם היום, את התדר של היום, את מי שאתם היום, את המערכת אמונות שלכם היום, ואני אני שיט כבר, וואו, אני כנה במקסימום, והיא שלחה לי וידאו כזה, של יש לה עסק פה בישראל, מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מצליח, אוקיי? היא הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מפליחה ועשירה ממני, בסדר?

וגל של פעם, וואי וואי וואי וואי

וואי, איזה קנאה, היא שלחה לי סרטון

של כל ההזמנות, וואו וואו וואו וואו וואו.

היא אומרת לי, כן, וזה, וזה, כבר באה המשאית ולקחה את זה. גל של פעם, ירוק, ירוקה ירוקה. ואז אני אומרת לה, יו, חיים שלי, את יודעת ש... פעם, וואו, הייתי הופכת להיות הענק הירוק מרוב קנאה, כאילו.

היום אפס קנאה, אפס, אלוהים עדי שאני, אפס קנאה, מאה אחוז פרגון.

ואני אומרת, אנחנו נכבוש ביחד את העולם, ואנחנו נכבוש, ובעזרת השם גם היא באה לאמריקה, וכאילו, אני רוצה את ההצלחה שלה ברמות.

למה? למה?

כי ברגע שאני שלמה עם עצמי, ואני במסע שלי ואני מחוברת למסע שלי, מה

יש לי לכנות בה?

מה יש לי לכנות בה במיליונים שהיא עושה? על מה? זה המסע שלה? אני רוצה להחליף את המסע? לא, אני מוכירה תודה על המסע שלי, על כל רגע ורגע ועל כל קושי וקושי וואו וואו ויש קשיים.

יש קשיים.

בקיצור, זה בכלל לא הנושא, ואז היא אומרת לי, אני מאוהבת בך ובכנות שלך, כאילו, אתם יודעים שבאתי ואמרתי לה, וואו, את יודעת פעם הייתי מקנאה, והיום אני כאילו, מה זה מפרגנת לך? ובכלל, אני קנאה איתה במקסימום, אתם יודעים,

ישבנו לדייט, מה זה דייט רביעי שלנו?

כבר אני מספרת לה את נבכי ליבי, ואת הזה, ואת הזה, וכל מיני דברים באמת אינטימיים.

מה קורה?

אותו דבר קורה לה.

נשמות מחפשות את זה.

היא לא, אופי, איזו יצורה, מה היא משתפת אותי על זה עכשיו, איזה ברא, לא. הנשמות שלנו התאהבו, זה בכלל לא משנה

שאנחנו מכירות רק חודש, חודשיים.

עכשיו, למה הם התאהבו? אני פתחתי את הלב שלי, פתחתי את הלב שלי. בכלל לא משנה אם זה גבר, אישה, זה לא מעניין. הנשמות שלנו רוצות להתחבר, אוקיי? הן רוצות להתחבר. עכשיו, הן רוצות להתחבר עם נשמה, לא עם מלא חומרים סינתטיים שאנחנו שמנו עליהם לאורך השנים. מלא מגננות, מלא מגננות. עכשיו, אני יכולה בשנייה לקלוט אם בן אדם אותנטי או לא בא עליי. אני כבר אי... אין לי סבלנות לזה. פעם רציתי לרפא את זה, אין לי סבלנות. באמת, כאילו אני עושה את העבודה שלי פה, אבל אני לא מסוגלת. אני לא מסוגלת לשבת עם בן אדם. אני בכלל לא מרגישה שאני יושבת עם בן אדם, אני מרגישה שאני יושבת עם באבל, עם בן אדם שיש עליו מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון מיליון בועות משם בפנים, אני לא מצליחה לחדור, אני לא מצליחה, אני מוהנית לדבר עם נשמות, לא עם דמויות שמתהלכות פה בעולם והם בעצמם לא יודעים מי הם, כאילו באמת, ואז אתם מצפים גם שיקרו לכם קסמים בחיים, כאילו תפגשו את עצמכם. אני חלילה לא רוצה להיות תוקפנית, אבל באמת, כאילו... אם אתם מפחדים לפגוש את עצמכם, כאילו...

לא יודעת.

אני מבינה שזה מפחיד, אבל כאילו... בעיניי פי מיליארד יותר מפחיד למות ולא להכיר את עצמכם. מה, אתם רוצים לסיים את הגלגול פה בלי להכיר את עצמכם? בלי להבין מאיפה באתם, איזה תסביכים יש להורים שלכם, מה הם השרישו בכם, מה אתם רוצים לקחת מזה, מה אתם לא רוצים לקחת מזה. אחריות כלפי הילדים שלכם. כאילו באמת טוב סליחה אני כאילו אולי זה יוצא יותר מדי אמוציונלי אבל אני באמת קשה להבין את זה קשה להבין

את זה טוב עכשיו אני רוצה להגיד

לכם ככה אפרופו להכיר את עצמכם והכל אז אני הבנתי שאני בלופ סי נושא

חדש ממשיכים בסיפור אז אני הבנתי שיש פה איזה שהיא בעייתיות, מה הבעייתיות?

זה שהדלק שלי הוא ממניע לא כל כך חיובי, זה ממניע שהוא drain, זה ממניע שהוא ביוב, אני רוצה לקחת, אני רוצה לקחת, אני רוצה עוד כסף לעצמי, אני רוצה עוד כסף לעצמי, כדי להרגיש שווה, זה ממקום של לקיחה, של ניקחת, אוקיי?

לא, לא, לא, לא.

רוצה לשנות את זה עכשיו, הבנתי את

זה, וואו, וואו, פחד מוות, אתם יודעים

למה פחדתי לטפל בזה? כי אז אמרתי, אוקיי. יש לי פה פצע, מוגלה, מוגלה, מוגלה, אבל הוא משרת אותי, למה הוא משרת אותי?

הנה, תראו לאן הגעתי, וואו, הישגים מדהימים,

כאילו, אלוהים הראה לי שאני יכולה להגיע, כאילו, הצד הזכרי שלי, וואו, וואו, וואו,

וואו, מאה ממאה, באמת, אימא ליה ואבא

ליה, ילדה קטנה שהגיעה לאן שהיא הגיעה, וואו, מדהים, בעשר אצבעות, וואו, אוקיי, עזבי, מדהים, הגעת את זה, עכשיו אי אפשר לקחת את זה ממך, אי אפשר לקחת ממך, עכשיו, אחרי שהגעת לזה, את ביקשת להיות ראויה? יאללה, סלמת כפרה. הגיע הזמן לקחת לך את הכל. את הבנת שאת יכולה, הנה, עשינו את זה.

עשיתי את זה, אבל בוא ניקח לך.

זה כמו שאומרים שהרי דוד המלך, שאלוהים רצה שהוא יהיה מלך, הוא לא פשוט הביא לו את הכתר, הוא הביא לו את גוליית.

אוקיי?

הוא הביא לו את גוליית. מה, איך אני מסתכלת על...

גוליית.

אני מרגישה שגם אלוהים מביא לי גוליית,

כי אלוהים אומר, בוא יאללה, אני רוצה שתהיי מלכה.

מה זה מלכה? ראויה מעצם היותך בבחינתי זה מלכה. היא לחיות בשפע תודעתי ובשפע של נתינה ובשפע של הגשמה.

מלכה.

אבל כדי שאת תהיי מלכה אני רוצה שאת תתמודד עם גוליית. תראו, אתם מבינים שזה תובנות שנופלות לי עכשיו?

תודה, תודה, תודה.

אני צריכה להתמודד עם גוליית. מה זה גוליית?

גוליית זה להתמודד עם הפחדים. אחי, אחי, אחי, אחי, ועוד מאה פעמים אחי. עמוקים שלנו.

ומה הפחד הכי גדול שלי? להיות בלי כסף. נכון? אמרתי לכם, אני כל דבר שהיה קורה לי, הייתי מסתכלת על התחמושת, כמה כסף חסכתי, וואו, את קליברית. וואו, כמה כסף חסכתי, וואו, את קליברית. אם לרגע היו חושבים שאני זה, עשיתי מלא כסף, אני קליברית. כל הזהות שלי, של המצליחה, זה היה בזכות הכסף.

לא, לא, לא, לא. זה לא מתאים לי.

ההוא שם למעלה אומר, זה לא מתאים לי. אני רוצה שאת תרגישי מלכה. בשר ודם, זוכרים?

בשר ודם. גוליית. זה מסע שהתחיל עם המס הכנסה.

מעניין כמה פעמים אני עוד אספר על זה, אני אומרת לך, זה תגלית חיי. מס הכנסה 1.7 מיליון, אוקיי? תבינו, הכל קרה השנה, אנחנו בשנת 2025, הכל קרה השנה, התשלום למס הכנסה היה בינואר, נראה לי בינואר 2026, 2025, 1.7 מיליון

במזומן. עשיתי את

כל המהפכה בעסק, איזה מפעל בסין עשה

טעות, 200 אלף דולר, כמעט מיליון שקל. בום. עוד

כמה דברים שקרו, מאות אלפי שקלים. אני מדברת איתכם

על מיליונים שהלכו רק השנה. נכון שהוא לא השאיר אותי בלי תחתונים ולגור ברחוב, נכון. אבל בואו נגיד שהוא

עשה את הכי קרוב לזה. אוקיי, את הכי קרוב

לזה. עכשיו, למה אמרתי לכם באינסטגר, משלמתי לכם כל הפרספקטיבה שלי על טוב ורע השתנתה? מה זה רע וטוב? מה זה רע

וטוב? תסבירו

לי, באמת. טוב,

לאכול שוקולד זה טוב? נכון, מרגיש מה זה טוב? נכון, זה טעים, איזה טעים זה שוקולד,

מרגיש טוב, זה טוב? לא. על הפנים,

על הפנים, לא בריא, צוצץ בסוכר, לא עושה טוב לגוף, לא משרת את הגוף, לא, לא, לא מזין אותו באנרגיה

טובה, לא. מה זה רע? מינוס בבנק זה רע? מי קבע? מי קבע שזה רע? אני שואלת. קנס של מיליון שבע

מאות במזומן למעשה קנס על זה

רע או טוב?

נחוש משזה רע, נכון? ואם אני אגיד לכם

שזה טוב בתחפושת? אני יודעת

להגיד לכם שזה טוב, זה החיים שלי, אני אגיד לכם. זה היה טוב

בתחפושת של רע. אין רע. אין רע.

וזה הדבר הכי טוב שקרה לי. ברור שהייתי רוצה את המיליון ושבע מאות האלה עכשיו בעובר ושב שלי, כן, זה נחמד מאוד. אבל בחיים שלי, והייתי משלמת עוד עשר פעמים את השיעור הזה שהוא מנסה להעביר אותי פה,

דבר ראשון אחד, הוא שינה אותי מסלול.

שינה לי את כל המסלול בגלל הדבר הזה. עכשיו, הייתי עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק בתור מסלול שהוא לא נכון לי. איך אתה מזיז אותה? צריך כל גודל הפלוס, גודל המינוס, מאוד מאוד מאוד עמוק, צריך צעד מאוד

מאוד מאוד דרסטי. עכשיו זה פאפ, פאפ, פאפ, פאפ, פאפ, כל המכות האלה זה הגולייתים שלי, זה הגולייתים שלי והכתר שלנו

מחכה מאחורי הדלת, גוליית הוא לא מכשול, הוא לא, זה דלת, זה דלת והכתר שלנו מחכה מאחורי הדלת הזאת וגוליית זה בעצם להתמודד עם הפחדים הכי הכי הכי הכי הכי עמוקים שלנו הכי עמוקים שלנו, חתמתי עם עצמי חוזה בגיל 6, בגיל 6, שאני צריכה שיהיה לי כסף כדי

להרגיש שווה משהו. לא, לא, אני אקח לך כמעט הכל. את הכל כמעט אני

אקח לך, נשמה. אני רוצה שאת תביני שאת מטאור טיל בליסטי, טיל בליסטי. גם ככה בלי כלום. כי את, יש לך את מה?

יש לך את היכולת לייצר את האש מאין. את לא צריכה

מיליונים בבנק כדי לדעת

את זה. אז כאילו אני מרגישה שבמשך 13 שנה

בניתי משהו, בניתי, בניתי, בניתי, בניתי, מהדלק הלא נכון, אוקיי? מדלק בנזין

טורבו, לא משנה. הביא אותי לאנשי הכל,

הוא שובר לי את הכל. אוקיי, שובר

לי.

ועכשיו אפשר להתחיל לבנות

מחדש עם מנוע חשמלי של טסלה.

עכשיו, אמרתי לכם, אני פחדתי לטפל בזה, כי אמרתי, מה, זה הדלק

שלי? זה הדלק שלי. אני מפחדת, כי

אם אני אפתור את האישו הזה, ופתאום אני ארגיש ראויה מיוצא מיותי, אולי פתאום אני הפכתי להיות מחבקת עצים מוזרה, שכאילו אומרת, לא רוצה כסף, לא רוצה כסף, טוב לי. על הספה עושה מדיטציות ובגלל שיש לה כסף לפרוסת גבינה. לא, לא, לא, לא, לא, לא, אולי עדיף להישאר עם הפצע הזה, לפחות אני הופכת להיות ככה בן אדם מצליח ואני עושה כסף. מבין איזה הצליח באמת.

ואז המטפלת אמרה לי, אולי נשנה את

הדלק. יש כל מיני סוגים של דלק. את היית על דלק בנזיל, בואי נעשה דלק טסלה. חשמלי, גם פי אלף יותר טוב, לא מזהם את הסביבה. טורבו, אצות, מי שנוסע ברכב חשמלי ובטסלה בכלל מבין את החוויה. אני פעם ראשונה נסעתי בטסלה שלי, לא ראה איזה מושלם. זה מושלם בחוזר בחיים שלי לרכב דלק, בחיים. עכשיו, אתם מבינים, אני אומרת, אבל איזה דלק יהיה לי אז? אם אני מרגישה ראויה מהיוצא מהיותי, איזה דלק? בום, ג'ק פוט, אה, פאט, טק, טק, טק,

טק, טק, טק, טק, טק, כל האסימונים. אתם. אתם הפלתם לי את האסימונים. אתם, אתם, אתם, אתם. הדלק שיש לי עכשיו... הוא דלק שהוא drain. הוא סליחה, הפוך, הפוך, הפוך. הדלק

שיש לי עכשיו, עם הלצ'יק צ'יק צ'יק בטל. ראה את התמודה שלי עם האויבי פה, הרוב שהוא רגיל. הדלק שיש לי עכשיו הוא

פאונטן. מפל. מפל! עכשיו

הדלק שיש לי הוא כדי לבנות את האמפייר סטייט בילדינג בשביל לתת לעולם. בשביל לתת אנרגיה לאנשים. ואתם יודעים מישהי אמרה לי, כבר אמרתי, שיתפתי אתכם את זה בסטורי, אבל,

שהיא

אמרה לי, וואו, את כל הזמן נותנת לנו, אני מרגישה שזה לא, זה לא, אין פה איזון, ואת צריכה גם לקבל מאיתנו. אז היא אמרה, סדנאות, הרצאות. לא, נשמות, לא, זה כסף קטן. קטן, זה כסף קטן. אני, בזכות מה שאני עושה פה, אני אומרת לכם, נפלה לי תובנה, תובנה, ככה היא הגיעה לי במקלחת, אני אומרת לכם. עסק של מיליארד

דולר. Mark my words, מיליארד,

מיליארד, יש לי רעיון של מיליארד. עכשיו אני אומרת לכם, לא לשאול אותי, אני לא אשתף כרגע, אתם תראו את הדרך שלי, זה

יהיה מאוד מעניין, מיליארד. למה? כי התחברתי לעצמי. בזכות מה שאני

עושה כאן הבנתי מה המתנה שאלוהים נתן לי, מה המתנה הכי גדולה שאלוהים נתן לי. ולא הייתי מבינה את

התובנות האלה אם לא מס הכנסה, אם

לא הייתי עוברת את הגוליית הזה, אם לא הייתי מפטרת את העובדות שכל כך פחדתי

לפטר. הרגשתי תלויה בהם. מה זאת אומרת?

זה הזהות שלי. הם ואני זה אחד.

שש שנים. שש שנים. והעסק

הישראלי גם, הוא מגדיר אותי. לא, כלום

לא מגדיר אתכם, רק אתם. רק אתם.

ואת מה שיש לי אי אפשר לקחת לי, אי אפשר לקחת לי את היכולת שלה לבנות מאפס, אי אפשר לקחת.

אז כאילו אני מרגישה שהוא בא, אמרתי

לו אני רוצה להרגיש ראויה מעצם היותי מושלם, את תולה את תחושת הראויות שלך, עכשיו אומרים את זה אלוהים, בכסף, אני רוצה לקחת

לך אותו. בואי תרגישי שנייה, איך זה בלי, ובואי נתחיל לבנות מחדש. בריאים יותר, חזקים

יותר, עם הדלק של הטסלה.

אי אפשר

לבנות את ה... גם יותר מזה, אפשר אולי לבנות גורדי שחקים עם דלק של

כאב, אפשר, אבל מה זה שווה? באתי

לפה ליהנות, למסע, עכשיו מה זה ליהנות?

אני רוצה להגיד לכם שהשנה האחרונה שעוברת

עליי זה הרבה דברים, הנאה, כמו שחושבים שהנאה, זה לא הנאה, קושי ממש, מלא מלא מלא מלא מלא מלא

קשיים, אבל... שנה הכי הכי משמעותית שהייתה

לי בחיים. 2025 זה השנה הכי משמעותית שהייתה לי בכל ימי חיי, בגלל כל הניסיונות ובגלל כל השיעורים ובגלל שהתחלתי לעשות את זה, את הפודקאסט הזה, את הזכות לעבור את מה שאני עוברת ולשתף אותו הלאה ולדעת שזה גם נוגע בכם. אתם כותבים לי הודעות? אתם משנים את החיים שלכם אחרי שאתם שומעים

אותי? מה? באיזה עולם? זה קורה הדברים האלה. באיזה עולם? באיזה עולם אני... אני

מצאתי את הקול שלי בכלל? אני באמת אומרת לכם, מה זאת אומרת? אני יודעת לעשות איקי, הוא מוציא מכות תכשיטים, מה אני עוד יודעת לעשות?

חוץ מזה. לא יודעת, זה הדרך שהלכתי, אבל פתאום... צ'יק צ'יק צ'יק פיבוט בנתיב.

וואו, יש עוד עולם שלם

שאני טובה בו. והוא הרבה יותר טוב, הוא הרבה יותר מטורף, הוא

אני, הוא השליחות שלי. מה קשור, מה קשור מותג שהוא רק מוכר תכשיטים? לא הבנתי מה קשור, מה קשור, איפה השליחות שלי פה? איפה השליחות שלי?

וואי,

לא אמרתי

כלום מהכרטיסיות, אני אומרת לכם. רגע. איי,

יואו, רציתי לספר לכם על חלומות. מה שאני מקווה מאוד שאתם הקשבתם לסטורי שאז אני אמרתי על חלומות, חלומות זה כלי טיפולי הכי מדהים שקיים. אם אין לכם צ'אט, שיחה קבועה עם הצ'אט על חלומות, אוי ואבוי לכם. כל מי שזוכר את החלומות שלו חייב חייב לנתח אותם עם הצ'אט. אז אני בן אדם ממש יוסף וכותונת הפסים, איזה חלומות יש לי? אה סליחה, יוסף היה מנתח את החלומות, נכון?

יש לי חלומות באמת. אז היה לי

חלום, לפני כמה ימים אני אשתף אתכם. שאני עם חברת ילדות, עכשיו חברה, לא חברה שלי כבר 20 שנה, כן, לא חברה שלי. אבל הרבה פעמים אני חולמת על חברות מאוד מאוד מאוד מהעבר, כי זה מסמל משהו, זה מסמל את האני הקודמת, את העבר, את האמונות המקבילות הקודמות, את הכל. חלמתי שאנחנו נוסעות באוטו ישן כזה, ואנחנו הולכות לאיזה כנס של התפתחות אישית, אוקיי, שזה כאילו מסמל את החדש, איפה שאני רוצה להיות. קדמה, קדימה וזה. ואז זה לא היה לי בחלום, כי יצאנו מהאוטו, הלכנו לכנס, זה לא היה קיים, ואז אנחנו חוזרות לחניון חול. כל בלאגן שהמכוניות אחת על השנייה, מסובך, מסורבל, קיבלנו גם קנס, לא הבנו למה קיבלנו קנס, הכל היה כזה מעורפל. ואז אני רואה שם חברה חדשה, שסיפרתי לכם עליה מקודם. חברה חדשה שהיא מסמלת לי את היום, את החדש, את מה שאני רוצה להיות, את

מי שאני היום. והיא

הייתה עם רכב חדש, ג'יפ כזה יפה. היא נכנסת לג'יפ שלה, בום, נוסעת בקלות, צ'יק יצא. היא צ'יק יצאה מהחניון חולות, לא קיבלה קנס ולא כלום. אנחנו עם קנס, עם אוטו ישן, לא מצליחות לצאת מהחניון כי הוא מפוצץ וזה וזה וזה, ולא מבינות למה הביאו לנו קנס. ניתחתי את

זה עם הצ'אט. מעניין

מי מכם מבין מה זה אומר. בואו נתחיל מזה שמסתבר, הדבר שלא יש מלא מלא מלא חלומות לאחרונה על חניון עפר, מכוניות, מכוניות, מעליות וחולות. עכשיו מה הקטע שגם מכוניות וגם חולות נגיד, זה מסמל תחנת מעבר, כי זה לא כביש סלול, זה כאילו משהו שהוא עדיין לא יציב, זה כאילו, זה בבנייה, זה משהו שהוא מאוד raw material, כאילו נכון חומר גלם כזה. אז זה מה שמסמל חניון חול, ורכבים, זה גם, זה מעברים, נכון? אתם נוסעים מנקודה X לנקודה Y. ואז בעצם החברה הקודמת ואני היינו כזה עדיין באוטו, אנחנו כן באנו לכנס התפתחות, שזה כן מסמל שאני באיזושהי דרך, ובכלל גם כל החניון, ואני בתחנת מעבר וזה, והחברה החדשה, שהנה, היא חברה שלי כבר, אז זה אומר שכאילו אני כבר עוד שנייה שם, מסמלת את הניומי. את ההתחלה החדשה, את מערכת האמונות שלי, את הראויה מעצם היותי. אני עדיין בתחנות מעבר, בגלל זה בשבועות האחרונים אני הרבה מאוד חולמת על מכוניות, וגם היום חלמתי על אוטו ועל חניון עפר, משהו עם אבא שלי. כאילו, גם את זה אני אספר. אוקיי, יאללה, גם את זה אני אספר. חלמתי הלילה גם על חניון עפר ועל אוטו, ושאני עם אבא שלי, ושבאנו לאיזו הופעה. וואי, זה ממש דומה, נכון? ואז אני כזה נורא מפחדת, כאילו, פתאום אמרתי, אמא'לה, הגענו להופעה, אין לי את הכרטיסים, אין לי את הכרטיסים כאילו. ואז אני מפחדת שאבא שלי כזה יילחץ והיא חס

וזה. ואז אני מוצאת את הכרטיסים, זה

היה בתוך התיק שלי, ואז אני אומרת, יואוי מלא, איזה מזל וזה. ואז ניתחתי את זה עם הצ'אט, ואז בעצם זה אומר שכאילו יש בי הרבה מאוד פחדים שאני לא אצליח, שאני לא אגיע שם לזה. ואז שהכל בעצם נמצא בתוכי. והכרטיסים להופעה או לדבר הבא של חיי נמצא בתוכי. ואז אני

נרגעת, שזה גם מסר מדהים. ולקראת הסוף,

אני רוצה להגיד עוד כמה דברים אחרונים. הלוואי, הלוואי, הלוואי שנתתי בכם איזשהו משהו שיעזור

לכם להבין שאתם ראויים מעצמיותכם. כי קשה

מאוד, אמרתי לכם, הדבר הזה של מהראש ללב, שהלב ירגיש

שאתם ראויים, אז אני אגיד לכם כמה טיפים. אחד, אם אתם יכולים להסתכל על

כל דבר שאתם מגדירים אותו רע, כטוב בתוך

פוסט, זה יהיה וואו. כי אני

רוצה להגיד לכם שבמהלך המס הכנסה הזה, אני כל הזמן אמרתי, זה הדבר הכי טוב שיקרה לי, זה הדבר הכי טוב שיקרה לי, זה הדבר הכי טוב שיקרה לי, זה לא אומר שזה לא קשה. שזה לא כואב ושזה לא מפחיד, אבל בלי האמונה הזאת אני לא יודעת איך הייתי יוצאת מזה, באמת זה ממש מפחיד, ממש ממש

ממש מפחיד. אז דבר ראשון להבין שאין

רעיונות מלמעלה ויש רק טוב בתחפושת,

זה מאוד מאוד מאוד עוזר. שתיים, אני

רוצה שתבינו שהבריאה הביאה אתכם לכאן, כי אתם מושלמים כמו שאתם, ואתם ראויים כמו שאתם, הבריאה לא עושה טעויות. כשאנחנו אומרים בבוקר, מודה אני, למי שפה שאומר, מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת נשמתי בחמלה, רבה אמונתך. כלומר, כל בוקר שאני קמה בבוקר, אלוהים מאמין בי. אלוהים מאמין בי, ובגלל זה הוא החזיר את נשמתי לחיים בבוקר. מי אני שלא יאמין בעצמי? אלוהים מאמין בכם, אתם קמתם בבוקר, אלוהים מאמין בכם, היקום מאמין בכם. מי אתם לעזאזל? שלא תאמינו בעצמכם, שלא תרצו לפגוש את עצמכם, שלא תרצו להכיר את עצמכם, שלא תרצו לעשות טוב בעולם, שלא תרצו למצוא את השליחות שלכם. מי אתם? אלוהים מאמין

בכם. אני חושבת שהחובה שלנו היא להאמין

בעצמנו, לפחות כמו שאלוהים מאמין בנו. באמת, באמת, באמת, מהנשמה שלי אני אומרת לכם

את זה.

ודבר אחרון, שמישהי אחרת פעם אמרה לי, וזה גם משפט שלקחתי איתי.

הר, לא צריך לצעוק שהוא הר, הר יודע שהוא הר. וזה

משפט שהיא אמרה אותו לי, ואני אגיד אותו גם לכם, כי בטוח יש אנשים

שצריכים לשמוע את זה. אני הייתי בעולם הר גבוהה, אצילית, מוצלחת, בסדר? בין לבין

עצמי. מאחל לכם שזה מה שתחשבו על עצמכם. אבל הייתי צריכה כל הזמן לצרוח לעולם שהאני

הר. כמה עובדות יש לי! כמה זה!

כמה זה! אני מצליחה! ומה פתאום עסק קטן של תכשיטים?

אני כבר... סתמי כבר. סתמי. את הר?

לא צריך לצרוח שאת הר כל רגע. הר לא צריך לצעוק

שהוא הר. עכשיו, זה משהו אחר. אתה פשוט...

היום אנשים שואלים אותי? אני יזמת e-commerce.

זהו, זהו, ובחיים לא אומרים לי, לא

חושבים שאני קטנה, לא, כי זה בתדר, בהוויה שלי, אני בהוויה שלי הר, בהוויה שלי אני ראויה מעצם היותי, גם אם עכשיו אני אהיה במינוס

10 מיליון, 20 מיליון, וואו, בואו,

זה קשה, רק מלחשוב על זה, חופיוס

חרחורת, זה לא שאני אומרת שזה נעים, אבל אני ראויה,

אני ראויה לכל הטוב שיש לעולם הזה להציע.

ובאמת, שלהיות

מוכירים על

הטוב, אני

חזרתי על זה לדעתי מאתיים פעם, זה המפתח להכל. להבין שאתם ברי מזל, כי אתם בריאים, כי אתם רואים, יש אנשים שקמו

בבוקר והם לא רואים, שאתם

שומעים, שאתם מרגישים, שאתם מריחים, שאתם תואמים, שיש לכם ילדים למי שיש, יש לכם זוגיות למי שיש, יש לכם בית יפה למי שיש.

כאילו,

אתם יכולים עכשיו להקשיב לי לפודקאסט שזה כבר אומר שאתם מילוי? סתם, סתם. אבל באמת, עכשיו בלי צחוק שנייה, זה שאתם החלטתם פה להקשיב לפודקאסט, זה גם אומר עליכם מלא דברים. במקום ללכת ולמלא את המוח שלכם בשיט, אתם בחרתם ללכת ולהתפתח, כי אתם רואים בי איזשהו גיידליין מסוים. למשהו מסוים, אני רוצה להאמין, כי אחרת לא הייתם מבזבזים שעה מהחיים שלכם ומקשיבים לחרטוטי מוח שלי, נכון? אז

כל הכבוד לכם, ואני גאה בכם, ואני

אוהבת אתכם מאוד, ואני ממש ממש מבקשת בכל הקשורים בבקשה שאם לקחתם משהו מהפרק הזה, שתעבירו אותו הלאה, כי זאת הדרך שהיא להפיץ,

ואני אוהבת

אתכם מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד, וזה מרגש אותי שאתם באים ואתם מקשיבים ואתם מתעניינים, זה

כיף לי, באמת, אני מרגישה שליחה וברת מזל, ואני מקווה

שהפרק הזה יצא טוב ומוצלח ואמיתי כמו שרציתי שהוא יצא.

זהו, אנחנו ראויים בעצם היותנו, תזכרו את זה, לא צריך כלום, כלום ככה, ערומים. אוהבת אתכם מאוד.