פרק 11 - עם בניהו יום טוב | אלוהים הוא של כולם
Benyahu Yom Tov argues that Jewish wisdom is a universal instruction manual for calm and confidence. He teaches that shifting from scarcity to abundance mindset creates inner security, and that influence starts with tiny gestures: a smile, a kind word, a helpful tip. The hardest and most powerful place to practice this is at home.
Chapters
בלוח החזון שלי לא יש, אין שם נכסים שאני רוצה לקחת, אלא איזה אדם אני במקום הזה. אני אדם יותר רגוע. בלוח החזון שלי אני רוצה להיות יותר עם הילדים שלי.
אוי, זה יפה, וואו, זה יפה, וואו.
אני רוצה להיות יותר עם הילדים שלי, אני רוצה להיות יותר בבית שלהם, אני רוצה להיות יותר במקום של השפעה. אני רוצה להיות באולם של עשרת אלפים איש ולדבר שם, לא כדי למכור כרטיסים, אלא כדי להיות בסיס של ההשפעה שלי. כדי להרגיש שעשיתי כמיטב יכולתי.
הוא לא שלי, אני יכולה להשתמש בו. עכשיו, זה לא נכון, אלוהים הוא של כולם.
כל עוד השאיפה שלך היא להתקרב לעצמך, ודרך זה לאלוקים, כי אלוקים נמצא בתוכך, אז את מתקרבת לעצמך, את מכירה את עצמך, מכירה את האלוקות שבתוכך, את מתקרבת אליו. לאט לאט את תראי שדברים באים.
שלום, ברוכים הבאים, פרק. 11, עם בנייהו היקר, איך אני מציגה אותך? אני אוהבת לקרוא לך המשפיע על המשפיעים. וואו. אהבת?
אחריות.
אחריות. אחריות רבה להשפיע על המשפיעים, וככה אני רואה אותך, ככה אני הכרתי אותך.
אני מנסה להשפיע על עצמי קודם כל.
זה ברור.
האם נצליח גם על משפיעים, ואז ישחרר.
אתה מצליח, אתה מצליח כפר. כן, ברוך השם. יש לי, יש לך סדנה, אייקה, ששמעתי שהיא משנת חיים, זה השמועות?
כן, כן.
זה השמועות?
כן, לא שלי, שלא, אני רק, אני רק מגיש אותה, אבל...
תמיד, אבל וואו.
אבל כן, זה, ככל שאני עושה עוד מחזור ועוד מחזור, אני רואה כמה זה משפיע על אנשים, על התפיסות שלהם, על העולם שלהם, וזה...
בטח, זה עושה גם אדוות כזה, נכון?
כן, כן, כאילו, אני רואה שכל סדנה שאנחנו מסיימים, כל הסביבה הקרובה של אותו בן אדם, רוצים כבר להרשום את הסדנה.
יואו, איזה מגנב.
כאילו, בני זוג, בנות זוג, קרובים, וואו, מה שהיא עשתה, אני חייבת את זה, מה שהוא עשה, אם על איזה שינת הבית, זה שינת ה... אז, אתה יודע, זה רק ממלא אותי גם באחריות וגם בתשוקה מטורפת, שכל מי שרק יכול, שכל מי שזה יכול להשפיע שיבוא, כי זה...
איך התחושה הזאת שכאילו אתה עושה משהו, ואז אתה שומע מאנשים, תחשוב גם שמן הסתם שאם נגיד חברים, או אשתו של, או הבעל של, או חבר של, רוצה לבוא ולעשות את זה, דווקא כי הבן אדם שעבר אצלך את הסדנה אומר יואו איזה כיף היה איזה טוב היה זה כנראה שהם רואים לא יודעת אם במודע או לא במודע אבל הם רואים שהבן אדם שעבר אצלך את הסדנה ליטרלי משהו בהוויה שלו השתנה משהו בהתנהגות שלו השתנה לא בדיבור לא במילים לא וואו איזה עוצמתי זה היה הם כנראה רואים שמשהו השתנה ואומרים וואו את הדבר הזה שדנה עברה אני רוצה גם מה זה גורם לך להרגיש?
אז חייבתי להגיד, קודם כל אחריות. כי בסוף בכוח של מה שאתה מדבר, של לשנות חיים של אנשים, זה באמת אחריות מטורפת. דבר שני, תחושת שליחות מדהימה שאתה יכול להשפיע, ואתה לא יכול לשבת בשקט. ואם אתה רואה שזה מצליח לשנות חיים של... 99% ממי שנמצא אצלנו זה כאילו, איך אתה יכול לשבת בשקט, איך אתה יכול לפתוח סדנה, מישהו אמר לי, איך אתה יכול לפתוח רק בעוד חודשיים, את המחזור הבא, אנחנו צריכים את זה עכשיו. ותחושה, ומלחמה פנימית מתמדת עם עצמי כל הזמן, לזכור שזה ממנו. כי אני כתבתי את הסדנה הזאת נטו נטו, כאילו זה היה לי על טבעי מרוב שכתבתי אותה, לא ממני, כאילו ממש. אחרי תפילות, התבודדויות, באמת הלכתי לאיזה לילה בצפון כדי לכתוב אותה וממש הרגשתי, שכאילו היה אצבעות שלי על המקלדת, אבל אמרתי לו, כאילו מה שצריך לעבור דרכי תזרים פה. ובגלל שאני יודע שזה הכל ממנו ושהשיטה הזו והדרך הזו והכל, אז אני תמיד מזכיר את זה לעצמי, אל תעוף על עצמך, כי הוא תעוף על עצמך שהוא מאמין בך. שהוא נתן לך כל כך הרבה כוחות ויכולות וכישרון ויכולת להעביר אנשים תהליך, אבל תזכור שזה ממנו. כי אני חושב שביום שאני אחשוב לרגע מה אני מקבל מזה, או ירים לעצמי קצת, כאילו, ויהיה לי קצת גאווה או קצת זה, אז משהו בכוונה לא יהיה נכון ולא יהיה מדויק, וזה לא יעבוד כמו שזה עובד היום. היום הכוונה היא נטו טהורה, כי אני יודע שבאמת אני פה לקיים את השליחות שלי, ואני פה... בעקבות כל מסע החיים שעברתי וכל הניסיון שעברתי וכל מה שלמדתי. בסוף מזקק את זה לאיזשהו מסע מטורף של כולה ארבעה מפגשים, אבל שעושים לאנשים שינוי מדהים. ובזכות זה שאני זוכר שזה ממנו, אז זה עובד. ואני לא ב... אני לא מחפש לקוחות, אני לא מחפש להשפיע.
כן.
אני לא רוצה לקחת. אני גם... בינינו זה לא מקור הפרנסה העיקרי שלי. אפילו...
אה, זה לא? לא ידעתי.
לא, אני מתפרנס מייעוץ ואסטרטגיה, ואני ברוך השם... אוקיי. לא, לא... כאילו, לא עשיתי את זה כדי להזדקק.
אוקיי.
אז כאילו, כיום, גם אם לא תהיה... זה עוצמתי. גם אם לא תהיה סדנה, אני אמשיך לקיים את אותו אורח חיים. אני לא ארגיש נזקק. ולכן אני תמיד באיזושהי נתינה. כאילו, אני רוצה להשפיע.
אתה חושב שזה קשור? בטח. כאילו, אם כל הפרנסה שלך הייתה על זה... אז אתה חושב שהיית שם על זה איזושהי כוונה של נזקקות ואז אולי ההשפעה הייתה נפגעת?
אני, תראי, אני אדם שמאמין שאדם צריך לעסוק בשליחות שלו בעולם ולהגשים אותה. זה בעצם המהות של הסדנה, לדייק את השליחות שלך בעולם ולהטביע את החותם.
אוקיי.
אני מאמין שכשעושים את זה בכוונות הנכונות, אז גם אם זה מקור הפרנסה העיקרי שלך, זה יעבוד. אבל כשזה מקור הפרנסה העיקרי שלך, מאוד יהיה לך קשה להתמודד עם הוויתור. כשאני היום בא מישהו, באה מישהי להתעניין בסדנה, אז אני לא מחפש למכור לה. אני מחפש רק לוודא שזה מה שהיא צריכה. וממני היא יכולה לקבל. וכשזו הכוונה, ואני אומר את זה תמיד, כאילו אם זה זה שירוץ מהר, ואם זה לא זה שירד מהר. ולכן משמיים מגיעים אליי כל מי שצריך, ומי שלא צריך יורד מהר, ואז אני מבסוט, אני אומר, איזה כיף. כאילו, אני אומר, וואי, הפסדתי פה כך וכך כסף שהוא היה צריך לשלם, אני אומר, לא, איזה כיף, כאילו, הוא לא היה צריך את זה.
אז כשאתה מדבר, אני שומעת פה משהו שלדעתי הוא מאוד מאוד חזק, ומה זה? שבעצם אתה אומר שזה בעצם זה השליחות שלך, ואין לך את הסטרס הזה. אוקיי? של הנזקקות שזו הפרנסה. תחשוב בן אדם, אפילו אנשים שבאים אליך לסדנאות, אוקיי? עכשיו אני, נגיד, פותחת עכשיו סדנה להעצמת נשים, העצמת אנשים, לא משנה. ואני באה לסדנה שלך למצוא את השליחות שלי ולהבהיר איך אני משתמשת בי כשליחה. וזה המקור לפרנסה היחידי שלי, אוקיי? אני לא מרוויחה שקל משום מקום אחר. ואז אני אומרת, אוקיי, אני רוצה ליישם את כל מה שאתה מלמד ואת כל מה שאתה עושה, ואני מאמינה על כל מה שאתה אומר באלף האחוזים. אבל ברגע שזה מקור הפרנסה שלי באופן אוטומטי, אלא אם כן באמת לא יודעת איזה אתה איזה אל בדמות אדם, שכאילו אין לך את הסטרס ואין לך זה ובאמת יש עליך את הנחת רוח הזאת שאתה מתאר פה, כמו שזה לא הפרנסה היחידה, כי אז מה אתה אומר לי פה? בא אליי לקוח פוטנציאלי, תלמיד פוטנציאלי, ואז אני אומר, אני באמת, אני לא באה למכור לו, כי אני באמת אומר ואני מאמינה לך, אני שומעת את זה בטונציה שלך, אני שומעת את זה בתדר שלך ואני מכירה אותך קצת, ואז באמת, מה שקורה גם, מה קורה בוויברציות ובאנרגיה? אתה תבוא אליי, אני אבוא אליך, ואני מתעניינת בסדנה שלך, וברגע שאתה לא מוכר לי, אתה באמת בשליחות שלך. כלומר, אם זה נכון לך שאת תהיי אצלי, זה מדהים, זה ייחתם וזה ייסגר ואת תהיי אצלי, ואם לא, זה גם מדהים, כי כנראה זה לא מתאים. נכון. ואתה תשדר לי את זה. עכשיו, מה אתה משדר לי? אתה משדר לי נחת, שלווה, שליחות, נתינה, אני אצבור מורות, שאתה יודע מה אתה בא לתת לי. ואם זה לא מתאים, זה לא מתאים. עכשיו, מה הדבר הזה גורם לי? בן אדם מרגיש את זה, גם מי שלא מספיק מפותח ולא מספיק על התדר ולא מספיק זה, ירגיש את זה. חילוני, דתי, לא משנה מי, ירגיש את זה. ואז, כשזה כן מקור הפרנסה, לרוב בני אדם זה מכניס סטרס. בן אדם מתקשר, מתעניין בסדנה, היי גל, אני רוצה להירשם לסדנה שלך, אוטומטית, אני בסטרס, רגע, יש פה, מונח פה על הכף עכשיו 5,000 שקל. ואז זה קשה קצת להיות בתדר שאתה מתאר פה. אתה מבין מה אני אומרת?
בטח. ולכן, חלק מרכזי מאוד בסדנה, ובכלל בחיים שלי, זה איך לפתח חוסן ועוצמה וביטחון. זאת אומרת, כשאת חושבת או מדמיינת שהפרנסה היא בידיים שלך, אז תמיד תהיי בסטרס. אף פעם לא תהיה לך מנוחת נפש. כשאת מבינה שאת מחוברת לאינסוף, ואת עושה את זה מכוונות טובות, ואני גם, את יודעת, בהתחלה היה לי מאוד קשה, עד שבניתי וזה, ובאמת עבדתי מאוד קשה כדי לעשות את זה, עד שבאיזשהו רגע שזה היה שיווק ממש לפני, באוגוסט, רציתי לפתוח בחודש אלול, ולפני כן זה אוגוסט, אנשים בכלל לא בפוקוס ולא בזה, ועד שהיה מוכן לדף נחיתה. אמרתי בסדר, אני לא אעשה בלול, אני אעשה אחר כך. כי באמת, הכל טוב, אז זה יהיה אחרי החגים ובנחת. ואז איזה חבר אומר לי, גבי דניאל, את מכירה אותו, הוא יועץ וחבר טוב, אח על מלא. הוא אומר לי, אין מצב, כאילו אתה סתם, אתה לא עשית הכל כדי למכור, אתה עושה הכל כדי למכור. שאנשים ידעו שזה התשוקה שלך, אני כחבר לא הרגשתי שזה התשוקה שלך. ואתה חייב לעשות את זה, ואתה תראה שתצליח, ואתה תראה שזה. ואמרתי, וואלה, אתה צודק, אתה יודע מה, אני הולך לעשות את זה. והלכתי באותו יום לים, תשע, עשר בלילה, לקחתי לי כיסא על המים, על הממה שעד איפה שהיה זה, ואני מדבר עם אלוהים בשפה שלי, ואני אומר לו, תקשיב, אתה יודע שזה לא בשבילי. אתה יודע שאני לא, שבאמת כתבתי את זה, והסדנה זה באמת, באמת, באמת, כדי לחזק אנשים, להחזיר אותם לעצמם. ולחזק להם את הביטחון בך. אני בא ונותן לך מתנה, אתה לא רוצה לקחת, אל תיקח, הכל טוב. תגיד לי שזה זה, אבל אני מבחינתי עושה את המקסימום שלי. ואני רוצה שתעשה גם את המקסימום שלך.
ממש ביקשת ממנו.
לא ביקשתי בשבילי, ביקשתי בשבילו.
לא, לא מש... אה, אוקיי.
את מבינה? אני לא רוצה ממך כלום.
אי אפשר לרצות משהו מאלוקים?
אפשר, אפשר לבקש מאלוקים. זה חלק מהמהות שלנו, אנחנו מתפללים, מבקשים ממנו וזה, אבל... בסוף כשאתה נמצא בשליחות האמיתית שלך ואתה מבין שאתה פה כדי להשפיע ואתה פה כדי לתרום לעולם ואתה פה כדי לעזור לילדים שלו אז אני אומר אני רוצה לתת לך משהו אני רוצה לתת לך אני לא רוצה לקחת ממך עכשיו זה אותו דבר עשיתי את אותו דבר מכרתי קורסים בסדר מכרתי לאנשים את הסדנה עשיתי פה תהליך שהוא אבל המחשבה שלי היא לתת לו אני רוצה לתת מעצמי, מכל הכישרון הזה, מכל היכולת הזו, מכל מה שבראת פה את הבנייהו הזה, רוצה לתת לעולם, רוצה לתת לילדים שלך. אז קח, קח מתנה ממני. והדיבור הזה והכנות הזו, בדרך לאוטו כבר ראיתי שלוש וואטסאפים, אנשים שהתעניינו ודיברו איתי שבוע לפני, פתאום חזרו אליי באותו רגע. כאילו ראיתי את זה בלייב. כשאתה מדבר איתו באמיתי ואתה עושה את המקסימום ואתה באמת מהמקום שלה לתת, אתה לא מרגיש שאתה לוקח מאף אחד, אתה מרגיש בנתינה אינסופית. זאת אומרת, אני לא בתודעת חסר אף פעם, אף פעם. וזה מה שאנחנו לומדים, ואני חוזר רגע לשאלה שלך. גם אם זה מקור הפרנסה העיקרי שלך, השאלה היא איזה כוונה את שמה מאחורי זה. אם את יודעת, קיבלתי כל כך הרבה כישרון, קיבלתי כל כך הרבה יכולות, הכל ממנו, הכל באמת באמת ממנו, אני לא ישבתי לפסל את הפרצוף שלי לפני שנולדתי, ולא ישבתי והכנסתי כמויות של חוכמה או מידע או בינה או תבונה שיש לי לראש, הכל זה מתנה ממנו.
נכון.
כי אני יהודי מאמין, אני מאמין שהכל ממנו. והוא העביר אותי את מסלול החיים הזה. איפה שנולדתי, המשפחה שגדלתי, החברים שהכרתי במהלך החיים, הלימודים שלמדתי, הניסיון שרכשתי, הכלים שרכשתי בעקבות המשברים שעברתי, את כל זה הוא העביר אותי, רק כדי שאני אעביר את זה הלאה. אז אני נותן, אני משפיע, אני חי, אני לא תופס מקום של אף אחד, אני לא לוקח מאף אחד, אני לא במודעות. של מה אני מקבל עכשיו מגל, מה אני מקבל עכשיו מאיציק, אני לא רוצה למכור, אני לא רוצה לקחת את הכסף שלהם, אני רוצה לתת להם שפע. עכשיו, נכון, הם נותנים לי כסף כדי שבכסף הזה אני אשלם על המקום, ואני אשלם על הכיבוד, ואני אשלם על הזה, ואני אקים קהילה שהיא תהיה מדהימה, ואני אעשה להם ערבי, כאילו, הם משלמים, כי גם כסף זה שפע.
וגם אני אוסיף, סליחה, שיש איזה קטע כזה ש... אם אנחנו בנתינה, אוקיי, אנחנו צינור ואנחנו בעצם הכל ממנו ואני מסכימה עם כל מילה שלך. אבל גם, בסדר שיהיה לך את הכסף לשלם על הכיבוד ועל המקום ועל הזה. סליחה, אבל גם כדי שאנחנו נוכל להיות שליחים הכי טובים של בורא עולם, סליחה, אנחנו צריכים לחיות בעשירות. נגמר.
ולמה?
למה שאנחנו נחיה בעשירות? כדי שיהיה לנו את כל הפניות ש... אם את... אם. העשירות מגיעה אליך כשאתה בן אדם מאמין בנתינה ובהבנה שאתה שליח, אתה לא תשתמש בכסף הזה, הרי מה זה כסף? כסף זה אנרגיה וזה בסופו של דבר מעצים. אם אתה בן אדם טוב, זה יהפוך אותך להיות בן אדם עוד יותר טוב. כי אתה עוד יותר תשפיע ותשים את הכסף הזה במקומות עוד יותר מדהימים ואתה תעשה עם הכסף הזה עוד ועוד דברים טובים. אבל ברגע שאתה בלי עשירות, ואתה מתעסק, הרי בסופו של דבר אנחנו עדיין חיים פה, אנחנו לא בגן עדן עכשיו פה בשמיים, נכון? אנחנו עדיין פה בעולם הפיזי, אנחנו בגלגול הזה פה. נחת רוח בכסף כדי שתדע שהילדים שלך יש להם את כל מה שהם צריכים לאכול ולגור ואתה לא, כי ברגע שאתה בהישרדות כלכלית לא תהיה מסוגל לדבר כמו שאתה מדבר עכשיו.
לגמרי.
אתה מבין מה אני אומר?
לגמרי, לגמרי, אני מסכים עם כל מילה. זה שאני אומר שהכוונה שלי להשפיע, זה לא אומר שאני צריך להזניח את עצמי. אגב, צריך להתמלא כדי להשפיע על אחרים.
בדיוק, אתה חייב שהכוס שלך תהיה מלאה.
ולהכין את הכלי הנכון ואת הכלי המתאים ואתה צריך ל... ואני גם, את יודעת, אני בן אדם שמאוד מאוד מאוד מאמין שאתה קודם כל צריך להיות פרפקט וצריך להתאמן וצריך לעשות את כל ההכנות הנדרשות ואתה צריך כדי לזה, איך אומרים, שהכל יהיה ב-level הגבוה ביותר. בן אדם מגיע אליי לסדנה, אני יכול לעשות אותה בבית כנסת, לעשות אותה באיזשהו אולם של זה, אני יכול לעשות אותה בבית. לא, אני אקח את האולם הכי מפואר והכי מפנק ואני אתן להם את האוכל הכי זה ואני דואג לדבר הזה, כי מבחינתי... אורות בלי כלים זה לא תופס, וצריך להכין את הכלי הנכון. עכשיו אנחנו מתעסקים פה תמיד בסוף זה משהו של תודעה, תודעת שפע מול תודעת עושר, לא תודעת עושר מול תודעת עוני, תודעת שפע מול עושר, כי יש היום תפיסה מוטעית על תודעת עושר שאם אני עכשיו, ויכול להיות שאת תחלקי עליי ואני אשמח כאילו שנחדד את זה. שאת יודעת, קהליה שעושים את הלוח חזון שלהם, כן, לצורך העניין. ויש שם את הג'יפ מרצדס, את הווילה על הים, את האופר או האופרת שיש בבית, או את הדברים הפיזיים, את השעון רולקס, דברים חומריים. ואתה מרגיש, וכאילו היום בגלל שאומרים לחיות את העניין העתידי שלך וזה, אז אתה כאילו מרגיש שאני רגע צריך לחיות. כמו אותו בן אדם שיש לו את הדבר הזה ואז זה מייצר דיסוננס מאוד מאוד גדול ויותר מזה כל זמן שאין לך את זה אתה חסר. כאילו עד שאין לי את המייבך או את הג'יפ של ה.. שממש ממש רציתי אני לא נהנה מהרכב שיש לי כרגע.
נכון.
אז זה תודעת עוני.
נכון.
זה לא תודעת זה תודעת חסר.
נכון.
חסר לי הדבר הזה. אבל אם אנחנו אני רוצה לשאוף, אני שואף ואני אגיע ואני רוצה להגיע לדבר הזה, אבל בלוח החזון שלי לא יש, אין שם נכסים שאני רוצה לקחת, אלא איזה אדם אני במקום הזה, אני אדם יותר רגוע, בלוח החזון שאני רוצה להיות יותר עם הילדים שלי.
אוי זה יפה, וואו זה יפה, וואו.
אני רוצה להיות יותר עם הילדים שלי, אני רוצה להיות יותר בבית שלי, אני רוצה להיות יותר במקום של השפעה, אני רוצה להיות באולם של עשרת אלפים איש ולדבר שם. לא כדי למכור כרטיסים, אלא כדי להיות בסיס של ההשפעה שלי, כדי להרגיש שעשיתי כמיטב יכולתי. לשם אני רוצה להגיע. אני לא רוצה להיות, עכשיו, אם על הדרך אני אצטרך את הרכב הזה, אגב, אני מדבר בטח רגע עכשיו על הזה שלי, אני מאוד אוהב רכבים, ואוהב להתפנק, ואוהב הכל, אבל נוכחתי לדעת, שככל שאתה משיג יותר, אתה מרגיש חסר יותר. אוקיי, אתה מרגיש שזה חסר לך, כי אוקיי, שאפת להגיע לרכב הזה, הגעת אליו. והיום, פתאום אני אומר לעצמי, אני רוצה רכב, אמיתי עכשיו אני אומר לך, אני עכשיו רוצה להחליף, כאילו שוקל אם להחליף את האוטו או לא, כי אני רוצה להגיע לפגישות שאני מייעץ בהן בצורה הרבה יותר נינוחה, ושלהיות בפוקוס הרבה יותר. ושאני ארגיש שאני לא נוהג, אני לא אגיע לפגישות מותש בגלל הנהיגה.
למה באוטו אחר אתה תרגיש פחות מותש?
כי יהיה לי את התנאים היותר מפנקים. אוקיי. עכשיו, לא בגלל שבשביל שיהיה לי סמל סטטוס, לא בשביל שיגידו, הנה הוא הגיע, אגב מרצלס לא מדברת אלא כן, אבל סתם אני אומר, לא בשביל זה, כי באמת עכשיו כרגע ברכב שזה, הוא נמוך לי מדי, הוא לא זה, כל אחד והסריטות שלו, אבל אני רוצה ש... כאילו בכוונה שלי...
זה כוונה אחרת.
היא כוונה של בסוף אני אוכל להשפיע בצורה יותר טובה. אני לא רוצה מהעולם, אני לא מצפה לקבל מהעולם, אני רוצה לתת לו. אז אם כשאני רוצה לתת לו, התנאים האלה יעזרו לי, אני רוצה את התנאים הכי טובים כדי להשפיע במקסימום. זה מה שעומד עם מול העיניים כל הזמן. ולכן אני לא מחפש, כאילו, אני לא רואה בלוח החזון שלי עכשיו, לא יודע, וילה על הים, או כל אחד והחלומות שלו. זה לא מה שמעניין אותי, מה שמעניין אותי זה שאני אהיה אדם שלם בזירה העסקית, בזירה הרוחנית, בזירה הנפשית, בזירה המשפחתית, אני רוצה להיות שלם בזוגיות שלי, בהורות שלי, זו השאיפה, איזה אדם אני רוצה להיות, באיזה השפעה אני רוצה להיות, לא מה אני לוקח, מה אני נותן, עכשיו כשזה מה שמוביל אותי, החיים שלי הופכים להיות אחרים. עכשיו דיברנו על החוסן הפנימי, זה הכל עניין של כמה אתה מחובר לאינסוף וכמה לא. אם אני מחובר לאלוקות שלי, אני מבין שלא חסר לי כלום. כי אם הייתי עכשיו מציע לך שותפות עם האדם הכי עשיר בעולם, עם אילון מאסק, או עם ג'ף בזוס, והוא אומר לך תתפרעי, תשים מה שאת רוצה, יש לי כסף שלא נגמר, את יכולה לעשות השקעות וליפול בהן, את יכולה לעשות להשיק קולקציה ובסוף אף אחד לא ימחר, את יכולה. זה היה נותן לך ביטחון חבל על הזמן.
נכון.
אז אני מחובר למי שמחייט אילון מאסק כל בוקר, למי שיכול לקחת אותו כל רגע.
אבל אתה באמת מרגיש כאילו עכשיו אילון מאסק הביא לך 20 מיליארד דולר, תעשה מה שאתה רוצה? כן.
באמת? כן. כי כסף שלי הוא לא נגמר, אין לי בעיה שכסף. באמת אני חושב שאין לי בעיה שכסף. אני שואל אותך שאלה. אם אלוהים ירצה שתהיה עשירה, הוא ירצה שעכשיו יהיה לך מיליון דולר בבנק, יהיה קשה לו?
לא.
אם הוא ירצה שלא יהיה לך מיליון שקל בבנק, ותהפכי את העולם כדי להשיג אותו, תשיגי?
לא.
אז למה את מצטווחת?
אני כן אגיד אבל שאלוהים צריך כלים לשים את הכסף.
לגמרי.
אני פעם קראתי שכאילו בשער הביטחון אפילו לדעתי, או ב... או בספר שעתיים להצתה לי, לא ביקשתי לבוא לעולם, לא זוכרת באיזה מהספרים, שאלוהים צריך כלים לשים בהם את הכסף. לצורך העניין, יהיה לו קצת יותר קשה, גם את זה הוא יכול, ואז זה נקרא ניסים גלויים, אבל זה קצת יותר בעייתי. לצורך העניין, כן הוא יכול עכשיו לגרום לבן אדם שלא עובד, ועצלן, וכל היום שוכב במיטה וגרבץ ורואה נטפליקס, זה לא עוזר לעצור בשום צורה, הוא יכול להפיל עליו באורך פלא. שתי מיליון דולר, הוא יכול שהוא יזכה בלוטו, הוא יצטרך לגרום לו ללכת למלא והוא יכול, אבל בעיקרון צריך לייצר כלים כדי שאלוהים יוכלו להביא לך את השפעת, כלומר עסק, פתאום ירצו אקזיט, פתאום מובול של מכירות מגיע, פתאום איזה מוצר מתפוצץ, הוא צריך כלים.
הוא לא ייתן לך אם לא תתאמצי, יש את חובת ההשתדלות, בסדר? חובת ההשתדלות זה אגב גם משהו, כאילו מודל שאנחנו לומדים בסדנה. חובת ההשתדלות זה להבין שאני צריך לעשות מבחינתי את המקסימום. את המקסימום. אני צריך להיות הכי טוב. אני צריך לעשות הכל אחריות שלי. אם אני לא אהיה הכי טוב, אני לא יכול לבוא בתביעה לאלוהים, לקדוש ברוך הוא, ולהגיד לו, לא נתת לי. עבדת? ברור שאני לא אתן לך. כאילו, אין מצב שאתה לא תעבוד, כאילו, לא יודע אם סיפרתי לך את הסיפור הזה על החלה וה...
לא.
על הסגולה של החלת מפתח.
לא.
היום נהיה אין כזה ברשתות ובכלל.
נכון, שאני לא יודעת מה הסיפור.
אז שבת אחרי פסח, בגלל שלא אוכלים לחם כל הפסח, אז נשים נוהגות לאפות חלב בצורת מפתח, וזה כאילו סגולה לפרנסה.
אוקיי.
עכשיו, הרבה מדברים על זה, ולא יודע אם יש לזה מקורות או לא, אבל אומרים שיש לזה מקור להכין חלב בצורת מפתח.
אוקיי.
יש איזה הרבה בדיחות כבר לאחרונה, שאחד נשרף לו החלב, הולך לרב, אומר לו, נשרף לי החלב, אז כאילו הכל שחור, מה, אני לא ארוויח כלום? הוא אומר, לא, לא, תרוויח את הכל בשחור. אבל בא מישהו לרב ואומר לו, הכנתי חל"ת מפתח, ושנה שעברה, הכל כמו שצריך, אפילו אשתי פרסמה את זה בסטורי והכל, ווואלה, לא קיבלתי, כאילו לא זז שום דבר בפרנסה. מה, הסגולה הזאת לא עובדת? אז הוא אמר לו, הסגולה עובדת, אתה לא עבדת.
יואו.
עכשיו, אתה יכול לעשות סגולות, אתה יכול להתפלל, אתה יכול לסמוך על אלוקים, אתה יכול לזה, אבל איפה החלק שלך?
נכון.
אנחנו חייבים במודל השותפות הזה, חייבים לעשות את ה-50% שלנו ב-100%. עשינו את הזה שלנו ואז נשחרר מהתוצאה. ואז כאילו את ה-50% שלו נשאיר לו. הוא ידאג מי יהיה הלקוח, מתי הוא יבוא, איפה זה יקרה, אם האדם הנכון שיביא לך באמת שפע. תסמוך עליו, תסמוך עליו, הכל ממנו. אומרים שמזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד ראש השנה. בראש השנה נקבע כמה גל תרוויח השנה וכמה בנייה הוא ירוויח השנה. ואם עכשיו אני לוקח, לא יודע, מביא לך חבית של יין, שיש בה ברז אחד, ותעשי עוד ברז, תקבלי יותר יין? לא. היין יישאר אותו דבר, פשוט תסיימי אותו יותר מהר, אוקיי? סוף הפרנסה שלנו, כאילו כשאתה מחובר לאינסוף, אין לזה סוף, אין לזה מוגבלות, אין לזה... הרי בסוף יש את הנפש האלוקית שבתוכנו, שהיא מחוברת, זה ממש כאילו אלוקים קטן שיש בתוכנו, שאנחנו מחוברים להוויה הזו, לאמירה הזו, לדרך הזו, להסתכלות הזו, אז אנחנו פועלים כמוהו, אז אנחנו גם לא מוגבלים, אנחנו לא מוגבלים. הרי אלוקים הופך אותו לבורא העולם. שהוא ברא את הכל, זה שאף אחד לא ברא אותו. כי אם מישהו היה בורא אותו והוא היה מוגבל, הוא לא יכל להגביל אותנו. מה הופך את הבורא לבורא? שהוא יודע להגביל את האנשים, להגביל את היקום, לגודל כזה, לצורה כזו. הוא בלתי מוגבל.
כן.
כשאתה מחובר לנקודה האלוקית שבך, אתה הופך לבלתי מוגבל. אתה הופך להיות כאילו אלוקים קטן. אין משהו שיכול לעצור אותי, אין משהו ש... אין סכום כסף שאני לא יכול לעשות, אין השפעה שאני לא יכול להגיע, כי אני מחובר לחלק האלוקי של הנתינה, אני שואב ממנו הכל. כשאני הולך לצד השני של הלקיחה, של מה אני שואב מהעולם, מה אני לוקח מהעולם.
וזה state of mind אגב, זה state of mind, לקום בבוקר, מה אני מקבל.
לגמרי.
רגע, אבל יש לי מלא דברים רגע שאני לא אשכח, מאוד מאוד חשוב רגע לחדד פה נקודות שזה אלוהים שמור, זהב טהור. דבר ראשון, רגע, רגע, לחזור שנייה אחורה על הלוח הזון, אוקיי? כי אם אתה היית אומר לי את הדברים האלה, עכשיו אני רוצה, בסופו של דבר זה הקהל שלי שעכשיו ייחשף אליך, אבל אני בטוחה שהרבה שמעו את מה שאתה אמרת, ואמרו איזה חרטא ברטא, כאילו זה נחמד, זה נעים. אז אני רוצה להגיד, שאני הייתי שומעת את מה שאתה אומר לפני שנה או שנתיים, הייתי אומרת איזה חרטוטי מוח, כאילו חרטוטי מוח, באמת, הבן אדם עושה כסף אז הוא מדבר ככה. בסדר? עכשיו אני רוצה להגיד על זה משהו. אתה מכיר את המשפט, הוא כל כך עני שהדבר היחידי שיש לו זה כסף? אוקיי? יש משפט כזה. עכשיו אני לא הבנתי מה הוא אומר, באמת עד לא מזמן. עכשיו יש דברים, אומרים שיש ניסיונות בחיים, ואגב אומרים שניסיון של השירות בחיים זה ניסיון שהוא לא פשוט. אתה יודע, זה ניסיון שהוא לא פשוט.
יותר קשה מניסיון העוני.
כן, זה מטורף. אז אתה יודע, דבר ראשון השירות זה בעניין המתבונן. אבל אני רוצה להגיד לך שאני חוויתי כספים גדולים, יחסית באופן יחסי לאנושות, יחסית כספים גדולים, יחסית לגיל, ונכון, אז לא קניתי עדיין וילה על הים ב-30 מיליון דולר, ולא קניתי עדיין רכב במיליון שקל, אבל כן עשיתי דברים ששווים הרבה מאוד כסף, כי אני הייתי שם, אני בניתי את הלוח הזון, כמו שאתה אומר, אני בניתי את הלוח הזון עם הג'יפ, ובניתי את הלוח הזון עם השעון, ובניתי את הלוח הזון עם הנני, ובניתי את הלוח הזון לבית, ואת כל הדברים, רק חומרים היה שם. רק דברים חומריים. ואתה מסתכל, וכאילו, אני אומרת, וואו, הגעתי למלא מלא דברים חומריים שכאילו חלמתי עליהם, ועכשיו מה? כאילו, אתה בונה לעצמך כלא, מדהים, באמת, כלא זהב, את הבית, ואת השעון, ואת האוטו, ואת הנני, ואת הריהוט הזה, ולא יודעת, כל מיני דברים חומריים, מה זה? הבל הבלים, עכשיו, עוד פעם, אנחנו בעולם חומרי, אני מאוד אוהבת להתלבש, ואני כן אוהבת שעון יפה, ואני אוהבת יהלומים, אבל... זה חרטא של החרטות של החרטא. עכשיו, אני לא חשבתי על זה, אמרתי הנה, אני רוצה לעשות לוח חזון חדש, גם בעזרת השם להכרת המעבר למיאמי, ואני חושבת שאין דבר יותר מדויק ממה שאתה אמרת, לייצר לוח חזון של הבן אדם שאני רוצה להיות. איפה, נגיד, סתם, אתה יודע שהיה לי איזה קטע, לי יש אישו עם בית. חשבתי שאתה יודע, בית גדול, ווילה, ומרווח. זה סממן לאושר. וכשאני מנתחת, לא משנה, עבדתי עם המטפלת של כל מיני בית, הרי מה זה בית? בית, לפחות לי, זו תחושה. בית זה תחושה. אתה יכול להיות בבית, היה לי חברות, בית חמש קומות ומעלית, וכל פיס שאתה לא נוגע, עשרות אלפי שקלים. פחד, פחד, אתה מתהלך בפחד בבית. אתה בכלל לא מרגיש שם אווירה של בית, אתה מרגיש אווירה של מוזיאון. אני לא רוצה לגור שם בכלל, מה זה? תחושה לא של בית. ואתה יכול לגור, ללכת לבית בניו של מישהו. גר בקופסת גפורים, באמת, בדירה, בלי מעלית, שתי חדרים, צפוף, ואתה מרגיש שם, אימאלה, אימאלה, איזה בית, אני מרגישה בבית. עכשיו, בית זה בכלל תחושה. עכשיו, ברגע שאתה מבין את זה, מה זה משנה? מה שאלוהים יביא לי מדהים. עכשיו, מה שאני אומרת, אתה אומר לעשות חזון, מה זה משנה עכשיו? מה אתה חולם לי על השעון? מה זה משנה? מה אתה רוצה להרגיש? אתה רוצה לקנות את השעון הזה, נכון אמרת הכוונה. אני קונה עכשיו את הרולקס הזה, כדי שאני, כמו שאמרת על האוטו, ואולי לפגישה ויגידו, יואו, זה כריש אבניהו, זה על איזה אוטו הוא נוסע? כי בזה אין ברכה. אם אתה רוצה להוציא עיניים לאנשים, אין בזה ברכה. אם אני קונה את השעון הזה כי זה סמל ביני לבין עצמי שההשקעה משתלמת, שבורא עולם איתי, 100% ברכה יש בדבר. אז מה זה משנה הבית? מה אתה רוצה להרגיש? היתר כבר ייסחף אחריך.
לגמרי, ואני גם אחדד את מה שאת אומרת. אני כן חושב שצריך להיות לבן אדם תוכנית עסקית, אני כן חושב שצריך לבן אדם שיהיה לו אסטרטגיה. אני חלק מהייעוץ שאני עושה זה אסטרטגיה, אבל אסטרטגיה מנטלית, רוחנית, כאילו אני משלב עם הדברים האלה גם את שני הדברים. אני ליוויתי, תקשיבי, למעלה מעשור אני מלווה טלנטים מאוד מאוד גדולים מתחום הפוליטיקה והתקשורת והבמה, וגם בעולם העסקי, אנשים אבל בלבל מאוד מאוד גבוה. לא משנה איזה יעד השגת, אם אתה לא מחובר לעצמך, אתה לא תרגיש סיפוק אף פעם.
בדיוק.
ושם הפער יהיה הרבה יותר גדול, כי אתה אומר לעצמך, רבאק, השגתי את מה שרציתי.
מה קורה, עבדו עליי.
איפה זה? עכשיו, למה אני אומר את זה? את אומרת לי, מי שישמע אותנו יחשוב שאנחנו עובדים עליו. לא, היינו שם. זאת אומרת, בואי, אני לא הבן אדם אחי, זה נשמע כאילו אני עכשיו מיליארדר. אני באמת לא חסר לי כלום. כלום, כלום, וזה מה שאני רוצה להיות. זו השאיפה שלי גם בעוד 50 שנה, להיות במצב שלא חסר לי כלום, שאני כל הזמן בזה של נתינה. עכשיו, אם אני ארצה להיות אילון מאסק, תמיד יהיה חסר לי, כי אני רוצה להיות אילון מאסק.
אתה גם אף פעם לא תהיה, כי אתה בנייה, או אתה לא אילון מאסק.
יכול להיות, לא משנה, יכול להיות שאני אגיע לאותו מספר, יש מצב, אבל תמיד אני אהיה חסר, את יודעת, אומרים... איזהו עשיר השמח בחלקו? עכשיו יש על זה מלא, אפשר לדבר על זה שעות. אבל אני שואל שאלה באמת פשוטה. למה לא קוראים לזה איזהו עני השמח בחלקו? או למה עשיר השמח בחלקו? הרי בסוף, אם בן אדם יש לו 50 שקל בכיס, והוא מסתפק בזה, הוא לא עשיר, הוא עני שמסתפק בחלק שלו. אוקיי?
הוא לא, זה לא...
זה לא הופך אותו לעשיר.
זה משפט שאפיין לי את התודעת שפע בפרק זה.
לגמרי, אז למה קוראים לזה איזו עשיר?
למה?
למה לא איזו עני השמח בחלקו, או איזו עני המאושר בחלקו?
כאילו אומרים שעשיר זה תחושה, זה הוויה, ואתה צריך להיות שמח במה שיש לך, לא?
יפה, אבל, לא לא, זה מצוין, אבל אני הולך אתך רגע הפוך, הבן אדם הזה שיש לו 50 שקל, ורוצה להגיע, הרי שכתוב בגמרא שכל אדם יש לו מנה רוצה 200, הקדוש ברוך הוא ברא את ה... זה מייצר תחרותיות, יש לך 100 שקל, אתה רוצה 200, כן, זה הטבע האנושי. זה הטבע האנושי, שאנחנו יכולים כאילו מנה 200 להשפעה. יש לי היום נגיד עשרה אנשים מסעדה, אני רוצה 20, אני רוצה להשפיע על יותר. אתה יכול לעשות את זה בכסף, אבל תמיד כשאתה רוצה, אתה רוצה שיהיה לך כפול, נכון? אז אותה אחת שיש לו 50 שקל, כמה חסר לו כדי להרגיש עשיר? חסר לו עוד 50, ואז הוא, הגעתי למאה, וואו.
ואז הוא רוצה 200.
לא משנה, אבל כרגע, אבל כמה חסר לו? 50. כמה חסר לג'ף בזוס כדי להצמיד את אילון מאסק?
מיליארדים.
ברשימת הזה? כמה מאות מיליארדים או כמה עשרות מיליארדים? אז מי יותר, מי יותר עני? למי יותר חסר?
וג'ב בזוב.
בגלל זה הוא יותר עשיר. כי הוא חסר לו רק חמישים, וזה חסר לו עשרים שלושים מיליארד.
שואו.
עכשיו, אני אומר לך את זה רגע בהפוך על הפוך. אבל אם תחשב איזה רגע, כאדם פשוט, אני, העשירות שלי נמדדת בכמה אני מעריך את מה שיש לי, וגם אמרתי לך אז שדיברנו, שאיזהו עשיר השמח בחלקו, זה לא המסתפק בחלקו.
נכון, הפכו את זה.
בדיוק, זה לא המסתפק בחלקו, לא, אני לא מסתפק בחלקי, אני שמח במה שיש לי. שמח בחלק שאלוקים נתן לי, בשליחות שהוא נתן לי, באופי שהוא נתן לי, במה שהוא נתן לי, שמח במקסימום, אבל לא מסתפק אף פעם. רוצה תמיד לעשות יותר, רוצה תמיד להשפיע יותר. אני לא נשאר במקום. עכשיו, התודעת עוני או תודעת עושר שאנחנו מדברים עליה, זה לא תודעת עושר, זה תודעת שפע, אוקיי? לכן אמרתי לך, אני לא רוצה לדבר על תודעת עושר, אלא על תודעת שפע. כי תודעת עושר זה אני רוצה להיות... ב-level העשיר, הגבוה ביותר, אתה יודע מה, אני אספר לך על עצמי. לפני איזה כמה שנים, היה לי לפני כמה שנים חלום, שיצא המרצדס קופה הג'יפים האלה.
אוקיי.
אמרתי, וואי, איזה, כאילו ראיתי את האוטו, אז אמרתי, אמא'לה, אני כאילו חייב שיהיה לי אוטו כזה. עכשיו, לא, באמת, אני לא בן אדם של פוזה. גם באופן אישי, אני לא בן אדם שאוהב להרשים, או פו... מאוד כנה ואותנטי וזה, אבל לא יודע, הרגשתי שאם יהיה לי את זה, אני ארגיש... הצורה של האוטו והכיף שלו וזה.
זה המרובע הזה?
לא, הקופה, לא, זה הקופה, זה הגול הזה, כאילו נראה כמו ג'יפ, אבל... וכאילו, זה היה לי כאילו בראש, בטח לפני איזה חמש-שש שנים, וואו, כאילו יום יבוא, ועכשיו, באמת הרגשתי חסר כל עוד אין לי את זה, ואז טסנו לאיטליה לאיזשהו טיול, לעשרה ימים, שבוע, לא זוכר כמה. טיול גברים כזה, הגיסים שלי והזה, ונסענו למסלולים, כאילו כביש הכי מפותל בעולם, כל מיני דברים כאלה, שכרנו רכבים, מרצדסים. אני יודע, אני רוצה את המרצדס הזה, מה שרציתי כל הזמן.
אוקיי.
עשרה ימים להגשים את החלום. יפה. ליהנות.
אוקיי.
נסעתי עליו, נסיעה ראשונה, אופוריה שאין כמותה. תענוג מטורף, וואו, איזה כיסא, איזה בוא, איזה תנאים, איזה ביצועים, איזה פתיחות, איזה זה. אחרי עשרה ימים, כאילו אמרתי, מה המיוחד באוטו הזה?
יואו, נעלמה התלהבות.
כן! עכשיו, אני זוכר את עצמי כילד, ששאלתי את המורה שלי בגיל מאוד מאוד מאוד קטן, כל חיי, אני לא זוכר אם את זוכרת את התקופה הזו, שהיינו קונים מערכות סטריאו לבית, ככל שזה היה יותר גדול. זה היה יותר שווה, נכון? עם איזה חמישה דיסקים כזה, מתחלף. עכשיו, אני כל, כאילו, השאיפת הזה שלי, זה היה לקנות מערכת סטריאו כזאת לחדר שלי. הייתי חולה מוזיקה, עדיין, וכאילו, רציתי שזה יהיה בבאסים האלה שמרעידים את הקיר. קניתי את זה, כילד. קיבלתי את זה במתנה, או קניתי, ואמרו לי, תבחר מה אתה רוצה. שבוע לא זזתי ממנו. בקושי הלכתי לבית ספר, הייתי צמוד למערכת הזו. ואחרי שבוע הלכתי למורה ואמרתי לו, תגיד, למה אחרי שבוע יורד לי מדברים? כאילו, אין איזשהו מנגנון, הרי לשם חיכית כל החיים, אין מנגנון שזהו, כאילו, אתה לא שואף לי יותר? אני עד היום זוכר שהוא לא ענה לי על זה. אבל אני לוקח את המערכת סטריאוב, אני לוקח את הג'יפ מרצדס, ואני לוקח את זה, ואני אומר, לא משנה לאן... תרצה להגיע, אתה תגיע, אתה לא תהיה מסופק. כי תמיד תרצה יותר, תמיד תראה שלשני יש יותר. אם המבט שלך תמיד הוא על המסביב שלך, או על האני רוצה כי ההוא יש לו, או כי זה יש לו, אף פעם לא תהיה מרוצה, אף פעם לא תהיה מאושר, אף פעם לא תהיה שמח. מה שמונע שמחה מבן אדם זה שהוא תמיד מסתכל על האחר. זה האגואיזם שלו, זה האנוכיות שלו. אני רוצה שיכבדו אותי יותר, אני רוצה שאני אהיה יותר מכולם, שאני אהיה יותר מפורסם, יותר מוכר, יותר עשיר, יותר... כשאתה שם את עצמך במרכז, אתה תמיד חסר. כי תמיד תראה מישהו שהוא מעליך. תמיד.
אז מה הפתרון?
זה להוציא את האנוכיות ואת האגו. ולדעת שאתה בשליחות פה. ועדה שאתה בא להשפיע.
אבל איך זה עוזר לי? כאילו, אתה זוכר שבאת אליי לווילה, שנפגשנו? זוכר? ואז אתה אמרת לי, יואו, איזה מקום יפה. רוצה להעלות אותי מהפנים, זה מקום כזה שמישהו על זה, זה ממברס קלאב כזה מאוד מאוד מאוד יפה, עם כזה דשא ונוף לים, באמת, פעם ראשונה שאני הייתי שם, נפלה לי הלסת, כי לא ידעתי, אני רוצה להיות פה כל יום, לא יימאס לי מהמקום הזה בחיים. עברה שנה. לא יכולה לראות את המקום יותר, לא יחשב שזה מקום יפה, מה זה, אלוהים נגע במקום, מדהים, לא יכולה לראות את המקום, זהו נמאס לי, אני לא יכולה לראות את המקום, חייבת למקומות אחרים. עכשיו אני אומרת שזה קצת כמו המרצדס, כתוב היום, המרצדס זה החלום שלי, או הווילה הזאת זה החלום שלי, אחרי שנה בווילה הזאת, זהו, זה הסטנדרט שלי כבר, אני לא כל יום נכנסת לבית, וואו, איזה בית, לא, כאילו אתה מתרגל לכל דבר. איך יעזור לי שאני מוציאה את האנוכיות בה? פתאום אני כן אתרגש כל יום שאני הולכת לווילה או כל יום שאני נכנסת לג'יפ? אתה מבין מה אני אומרת?
זה שני דברים שונים. אוקיי. כשאני מוציא את האנוכיות שלי ואת האגו שלי, אז אני לא חושב על עצמי.
אוקיי.
אני חושב על העולם.
אוקיי.
סבבה? זה דבר אחד, זה מה שנותן לך כל הזמן לחשוב על איך אני משפיע, איך אני נותן, איך אני הופך להיות כלי להזרמת שפע.
זה מדהים, נכון, וזה הבסיס לכל בעיניי.
זה דבר אחד. עכשיו, באיפה להרגיש תודעת אושר אמיתי זה לצעוק משמעות. לדברים הפשוטים של החיים, לדברים הקטנים. אני היום חושב, לא יודע, כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא קובע פגישות אחרי שתיים שלוש בצהריים, כי אני רוצה להיות בבית עם הילדים. אני לא האבא הכי טוב, אני כבר מצהיר.
אתה האבא טוב, מה זה הכי טוב?
יש לי הרבה, לא, יש לי הרבה מה לשאוף ולהשתפר.
בסדר, בסדר.
אני נמצא פיזית בבית, לפעמים גם הראש שלי לא בפוקוס, אבל אני כן משתדל, אני אומר לעצמי, תקשיב, אנחנו 90 שנה, 100 שנה חיים פה. יש לי אולי עשר שנים להיות עם הילד שלי, מגיל שלוש עד שלוש עשרה. שיו. עכשיו, מה, בעשר שנים האלה אני לא אהיה איתו?
מתי אני אחזור?
מתי אנשים חוזרים רגע, וואי, כל החיים קראתי את הצורה כדי להיות בעבודה, כדי מה? לפרנס את הילדים, כדי שהילדים שלי יחיו בכבוד? הם לא מכירים אותך. כשתרצה להכיר אותם, הם בכלל לא יראו איפה אתה, הם לא ידעו איך קוראים לך, הם לא ידעו מי אתה.
לא, זה כל כך עצוב.
עכשיו, יש לך עשר שנים בחיים להיות עם הילד שלך? אתה לא תהיה בבית? אז לא תעשה את ה-100,000, 200,000, 300,000 בחודש. יש לו מה לאכול? יש לו את החוגים שצריך? יש לו את מה שצריך? תהיה איתו. לפעמים הדברים החשובים בחיים תופסים אצלנו משהו משני. כי אנחנו במרוץ אינסופי של להשיג איזשהו יעד מטורלל שהצבנו לעצמנו. ופספסנו את החיים. אז אנשים מגיעים לגיל 50-60 ואומרים, וואו, יופי, הגענו לשאיפה שרצינו בגיל 20-30, אוקיי? השגנו את מה שרצינו. אז מי שהחלומות, באותו רגע הם מכפילים את החלומות, הם מרגישים תודעת חסר, כי הם רוצים כבר יותר, כי הסביבה שלהם יותר, והאנשים שלהם, אז הם רוצים הרבה יותר, אבל הם פספסו את החיים. איפה הזוגיות? איפה הילדים? איפה הבית? איפה אתה?
איפה את? יואו.
כמה זמן את מקדישה לעצמך ביום?
אני אגיד לך שאיזה יום אחד אתה העלית סטורי, הכי פשוט, שהיית עם הילדים שלך בגינה, אבל רשמת איזה משפט, שכאילו, לא זוכרת בדיוק מה רשמת, כאילו, שעם כל מה שקורה, וזה, אסור לשכוח את הדברים הבאמת חשובים בחיים. ועבר על היום, כמו כל יום, עובר יום, ואתה יודע, וכאילו, ואתה אומרת, יואו. כאילו גל, לאיפה את רצה? על הכסף, ועל ההוא, והעסקה הזאת נפלה, והעסקה הזאת... שהאוצר האוצרות, פה, מתחת לאף שלך, פה. כל יום, כל אחר הצהריים, והילדים שלך בריאים, וכאילו אני אומרת לך, באמת, אתמול, בגלל זה אמרתי לך יואב, אני מודה שהתבטל הפרק היה מעולה לפני שבועיים, וזה, לא יכלתי וזה, ואז אמרנו גם, הכל מדויק. וכאילו, ואתמול קרה לי משהו באמת מאוד מאוד מאוד מאוד לא נעים ברמה העסקית, מאות אלפי שקלים, עסקה שהייתה אמורה, התבטלה לי. עכשיו, אתה יודע, בסדר, אז יש לך את הנשמה הבאמית, הנשמה האלוקית, ואז אתה יודע, אתה עדיין בן אדם, אז אפשר שנייה לבכות, אפשר שנייה להיות מתוסכל, זה בסדר, אפשר גם שנייה לכעוס עליו, והכל בסדר. ויחד עם זאת, להגיד, תודה, תודה, תודה, תודה, למרות שאני לא רואה את זה, ואני לא יודעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה, זה כנראה לטובתי, בסדר. ובאמת תודה, ובאמת פעם ראשונה שהצלחתי באמת להתחבר על זה ולא מהרגש שזה שאני בריאה ובעלי בריא והילדים שלי בריאים וחיבקתי הייתי באמצע סרט גם עם הבן שלי כאילו הכי לא מתאים לקבל את האירוע הזה באמצע סרט כאילו מה קשור עכשיו ואני בוכה ואני מחבקת את הילד שלי תוך ימות מלא תודה תודה רבה לעולם שהילד שלי בריא באמת כאילו פתאום אתה, אנשים אומרים יואו זה רק כסף אנשים מקבלים בשורות שלא נדע, והם היו חותמים על כל דבר בעולם שזה יהפוך להיות כסף ולא זה. אז שלך יש את הדבר הכי חשוב בעולם, שזה זוגיות, וילדים בריאים, ובית, ויש לך מה לשתות, ויש לך מה לאכול, וכאילו את הדברים הכי פשוטים, אנחנו כל הזמן כאילו, טוב, זה ברור מאליו, זה לא ברור מאליו. יש אנשים שאין להם זוגיות, יש אנשים שאין להם ילדים, ויש ילדים שלא נדע מה קרה, באמת, באמת שלא נדע, עדיף לא לדעת. וכאילו, ואנחנו לפעמים מתעסקים בעוד 100, בעוד 200, למי אכפת? עכשיו בסדר, אנחנו צריכים, אני לא אומרת כולם לשבת על הזה ולהגיד רק תודה, תודה, תודה, ולא לעשות שום דבר. אבל יחד עם זה, באמת באמת להבין שזה לא מובן מאליו שאתה יושב פה בריא עכשיו.
לגמרי, לגמרי. זה שאנחנו בכלל מדברים, זה, אני חושב שקמנו בבוקר, זה להגיד תודה, זה המילה הראשונה שבן אדם אומר בבוקר זה מודה אני, מודה אני לפניך. זה כאילו קודם כל להגיד תודה שהחזרת בנשמתי, כי הייתי פגר, הייתי מת. בלילה בן אדם לא נמצא, הנשמה לא נמצאת בגוף. נכון. והוא החיה אותי כל פעם מחדש, לא להגיד תודה. אני אגיד לכם, הבן שלי, כפר עליו אליאב, בן שש היום, ילד מאוד אנרגטי, הוא ילד, קסם שילד חכם, גאון, כאילו אומר משפטים שמשאירים אותך עם לסת שמוטה, אבל מאוד אנרגטי. כשהוא היה בן שנה הוא היה מאושפז בתחולים טיפול נמרץ, מורדם ונשאם. די. בגלל שהוא היה בעיה נשימתית, ואני זוכר שאז כל כך חיכיתי לשמוע את הבכי שלו. באמצע הלילה. וואו. הייתי, אתה יודע, כשהוא היה בוכה, הרי מה בן אדם, זה ילד רביעי, כן? שלישי, סליחה, אני כבר לא אוכל לזרוש. אבל זה שלישי, את יודעת, כאילו... מה הורה רוצה בלילה שהילד שלו בן שנה? מה הוא מחכה? שלא לקום בבוקר.
נכון, שלא לקום, לא, שלא יקום בלילה.
שלא יקום בלילה, סליחה.
כן.
הילד בוכה בלילה, זה מטריף, כאילו, אה, את יכולה לקום, לעשות לו... אני זוכר את הלילה שישבתי בטיפולים רץ, והייתי מחובר לכל כך הרבה מכשירים, וחיכיתי שהוא יבכה.
איזה מטורף.
והיום לפעמים שהוא מטריף אותי, ועושה דברים שאני לא מסכים לו וזה. פתאום עולה לי התמונה שלו, והטיפול נמרץ מחובר, ואז הוא אומר, וואי, תודה, תודה, אני מחבק אותו, ואני כאילו נרגע באותו שנייה. עכשיו, למה אתם צריכים להגיע למצב כזה? שאומרים, תהיה יושבים במצב כזה, למה? למה בן אדם צריך כמעט לאבד את הילד שלו, כדי להעריך אותו ולחבק אותו, ולזכור כמה זה משמעותי, ולהעריך את הזמן איתו? תשמעו מאחרים, תלמדו מאחרים.
זה לא קל.
זה לא קל.
לא קל.
אבל... את מכירה את התרגיל הזה שאם עכשיו אני נותן לך עכשיו מיליון דולר, עכשיו ככה במזוודה, מזומן, אתן לך מיליון דולר, תגידי לי על זה תודה, נכון?
נכון.
אם אני עכשיו אגיד לך, תקשיבי, קחי שתי מיליון דולר, אבל זה היום האחרון של החיים שלך.
אז ברור שלא.
ברור שלא. זה אומר שכל יום שלך שווה מיליון דולר, שתי מיליון דולר.
נכון.
ואנחנו לא מאריכים את היום הזה.
לא.
אנחנו קמים בבוקר, אנחנו בבאסה על מה שהיה אתמול. הוא בפחד על מה שהיה מחר, תחי את ההווה שלך, יש לך מיליון דולר ביד, קיבלת במתנה, יום שלם של חיים, עם הסביבה שאת רוצה, עכשיו גם עם אנשים, אני מאמין ששומעים אותנו, נשים לא נשואות, ואנשים בלי ילדים, אנשים שלכאורה חושבים שאם לא יהיה להם את זה, החיים שלהם לא יהיו מאושרים, נכון, אבל את מקשיבה? את יכולה להקשיב? יש לך אוזן? תגידי תודה על זה.
את הולכת... זה להתמקד ביש ולא באם.
בדיוק, זה התודעת שפע.
נכון.
זה לא התודעת עושר, התודעת עושר אם תרצי, באלף. השפע, העושר, הרוגע, החוסן, טמון בלהסתכל נכון על החיים, במשקפיים הנכונות על החיים. טמון בלהיות מחובר על החלק האלוקי שבך שמשפיע. לא בחלק שלוקח. נכון. והפרופורציות האלה, הצורה שבה אתה מסתכל על העולם, התודעה של יש לי, יש לי, כי אם תחשוב מה חסר לי, תמיד יהיה חסר. תמיד יהיה. ובסוף, איפה שהפוקוס שלך נמצא, שם אתה תהיה. שם המצב הפיננסי שלך יהיה, שם המצב הזוגי שלך יהיה, ושם המצב הכלכלי, המשפחתי שלך יהיה.
אני כאילו חושבת שצריך להיות באיזשהו בלנס הזה. בין, אוקיי, אפשר שיהיה מקום לרגש, נגיד קרה משהו, הוא מתסכל, הוא עצוב וזה, אפשר שזה, אתה עדיין בן אדם. ברור. אבל, כאילו, זה כמו הבלנס הזה, זה בלנס של מותר להיות ברגש, ויחד עם זאת, תכיר, אל תהיה כפוי טובה, כל מה שיש לך כן. זה לא רק זה ולא רק זה, אתה מבין? כי גם אתה לא יכול, זה גם לא אנושי, לבוא ולפעמים כשאני הייתי שומעת את כל הדיבורים האלה, הייתי אומרת, אבל די, כאילו, ואז מה קורה? שהייתי עצובה או מתוסכלת, הייתי מרגישה אשמה. למה את מרגישה את זה? למה את לא רק מוכירה תודה? אתה יודע, צריכה להיות, להרגיש, זה לא תקין שאת מרגישה את זה. אז לא, אלוהים ברא אותנו עם הרגשות האלה מסיבה, אחרת הוא לא היה יוצר את הרגשות האלה, נכון? אפשר להרגיש את הרגשות האלה, גם נורא תלוי כמה זמן.
ולתחום אותן בזמן, בדיוק.
בדיוק. נגיד, אני אמרתי לעצמי אתמול, אני מרשה לעצמך, ואני מאוד קשוחה עם עצמי, בן אדם אחר כנראה שבועיים עכשיו היה בדיכאון, עד מחר, את יכולה לפקוט, את יכולה להיות מתוסכלת, מחר עד כמה חדשה? יש לך פודקאסט מחר עוצמתי, ועד כמה מחר חדשה, ואם זה מה שבורא עולם שאת לא תקבלי את העסקה הזאת, לא תהיה את העסקה הזאת. וזה הכל.
וזה לטובתך.
וזה לטובתי.
זה השלב השני. אז זהו, השלב השני זה להבין שהכל לטובתי, כי בסוף הוא לא רק מלך העולם, הוא גם אבא שלנו. אבא לא יסר על הילדים שלו. אז העסקה הזו לא טובה לך, את לא יכולה לדעת. היא כרגע, וואי, הפסדתי פה 300 אלף שקל או 100 אלף שקל באיזושהי עסקה, אבל אם הייתי לוקחת אותה, זה היה שואב אותך, זה היה גומר אותך, זה היה הופך אותך למתוסכלת, היית מפסידה הרבה יותר. ויכול להיות שהוא מכין לך משהו הרבה יותר גדול, שבגלל שאת עסוקה עכשיו ב-100 אלף הקטנים האלה, אמורה לקבל, כי את עסוקה בדבר. אז כאילו כשהמחשבה היא תמיד זה לטובתי, כל מה שקורה הוא לטובתי.
גם אם אתה לא מבין. ברור. כי לפי מה שזה נסחט, למה זה לטובתי, אני לא מבין, אתה לא צריך להבין.
רוב הזמן אנחנו לא נבין. ברור, מה אנחנו יודעים, אנחנו יודעים איך הוא מנהל פה את העולם, אנחנו יודעים איך הוא... וזה גם משהו שאני רוצה רגע להגיד, שחשוב לשים אותו על זה, זה לא שייך האמונה והביטחון רק לדתיים.
או, אימא, זהו, אין מצב, אנחנו מסיימים את הפרק בלי לדבר על זה, אמרתי, אין מצב, אין מצב, זה נושא שאני חייבת לדבר עליו.
זה לא שייך רק לדתיים, כי אנחנו לפעמים חושבים שטוב, אם אני לא דתי אני לא יכול להאמין באלוקים.
נכון.
או אני לא יכול להכניס אותו כשותף.
נכון.
כי מה, אני לא שומר שבת, כי מה, אני לא זה. צריך להבין דבר פשוט מאוד, אם הוא ברא אותנו, הוא יודע איך אנחנו יכולים להיות מאושרים, והוא יודע איך אנחנו צריכים להיות, ומה זה הצלחה אמיתית. והוא נתן לנו ספר חוקים, כמו שיש, כמו שקונים עכשיו מוצר כלשהו, קנו את המיקרופון הזה, ויש את הוראת הפעלה, אתה רוצה להיות מאושר, לך לפי הוראת הפעלה, הוראת הפעלה זה איזהו עשיר השמח בחלקו, איזהו חכם הלומד מכל אדם, איזהו גיבור הכובש את יצרו, שלושה משפטים שאני יכול לדבר איתך עכשיו על כל אחד מהם. שלוש שעות. כאילו, מה זה חכם? מי שלומד מכל אדם. לא איזה שנותן, זה שלומד. כל הזמן, אתה רואה, גם אצל הדתיים, מי נחשב הכי גדול, כאילו, בעולם הישיבות והתלמוד והזה, קוראים לזה תלמיד חכם. הוא לא חכם, הוא תלמיד חכם. הוא תמיד נשאר תלמיד. אז איזהו חכם הלומד מכל אדם? אתה תמיד שומר, אתה אף פעם לא אומר, לא, זהו, אני הגעתי לפסגה. נגמר. לא, אני לומד, מכל שיחה, מכל פגישה, אני לומד. מה זה גיבור? לא זה שעכשיו בזירה מתאבק ומפיל את כולם ונשאר אחרון, אלא זה שכובש את יצרו. היצר, התאווה, בא לך עכשיו, לא יודע, לאכול איזה משהו, בא לך לראות איזה משהו, ואתה שולט בעצמך, זה הגיבור האמיתי. וואו. מה זה עשיר? זה ששמח בחלקו. ששמח במה שיש לו. לא שתמיד מרגיש חסר, אז קחי משנה אחת הבאתי לך עכשיו, ויש לזה עוד המשך, משנה אחת, תראי כמה חוכמת חיים יש בתורה, כמה חוכמה, הוא נתן לנו, הוא ברא את הבן אדם, הוא אומר לך לפי הספר הוראות הזה.
אני רוצה להגיד לך, שבתור חילונית, אני לפני שנתיים, חבר שלי, חבר טוב, שהוא גם חילוני, כן? שלח לי... שיעורי תורה, אמרה לי את חייבת להתחיל להקשיב לשיעורי תורה האלה. אמרתי לו תעזוב אותי, בחיים שלך אתה לא שולח לי שיעורי תורה, בחיים שלך. עכשיו אני בטוחה שהרבה חילונים יזדהו איתי, שזה דבר ראשון אתה יודע יש איזה קטע כזה שאני נגיד פחדתי, עכשיו אני התחלתי להאמין ממש, לא חוזרת בתשובה, לא פאה ולא חצאית ולא כלום, לא חוזרת בתשובה ברמה הזאת, אבל חוזרת בתשובה, אני מחפשת תשובות, אני מוצאת את עצמי מאמינה הכי מאמינה שיכולה להיות, באמת, מאוד מאוד מאמינה. ואני הייתי פוחדת, פוחדת דבר ראשון לדבר על זה שפתאום אנשים, כי אני הייתי בצד השני. והייתי פוחדת שכאילו, דבר ראשון שהיו אומרים לי להקשיב לרבנים ולשיעורי תורה, לא רוצה להקשיב להם, למה? כי לי היה זה, רבנים הם מטיפים, ומי שלא שומר תורה אתה תמות, אם אתה לא זה אתה זה, הפחדות, מלא הפחדות, וגם מין קטע כזה שהם רוצים שאני אקשיב לך רק כדי שאני אחזור בתשובה. ובכלל, וזה מין קטע כזה שאני חייתי עליו כל החיים שלי, שכאילו... הדתיים לקחו את אלוהים שזה שלהם בלבד והוא לא שלי, אני לא יכולה להשתמש בו. עכשיו, זה לא נכון, אלוהים הוא של כולם, הוא של כולם והוא יצר אותי כמו שאני ככה, כי יכול מאוד להיות שאני יכולה להעביר מסרים דווקא כי אני חילונית ודווקא כי אני בלי פאה ודווקא כי אני בלי כיסוי ראש ואני יכולה לדבר בצורה אחרת בשפה שלי, הרי אגב התבודדות, נגיד אני פעם ראשונה שבוע שעבר עשיתי התבודדות אגב לא הבנתי מה זה, מה זה השם, אתה מדבר אליו, באמת אתה מדבר? כן, ועכשיו גם, מה ההבדל? אתה מדבר אליו ככה, כמו שאני ואתה מדברים. בדיוק. ככה אתה מדבר אליו. כי זה מאוד עוצמתי לדבר אליו כמו חבר, נגיד, ולא בשפת תפילה עכשיו, שאני לא מבינה אפילו לפי מה אני קוראת. אני מדברת אליו ככה. אז אני חושבת שכאילו...
ולפעמים הוא אוהב את התפילה הזו יותר מאשר התפילה הכתובה.
כי זה לא...
כי רחמנא ליבה באיה, הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב שלך.
את הלב. הלב שלי זה השפה שלי.
בדיוק. דברי איתו, גם לא צריך ללכת ליער בשביל זה.
נכון, לפעמים בבית, לפעמים גם בבית אני עושה את זה.
כן, בהגה, לגמרי. לגמרי, דברי איתו בשפה שלו.
שמעתי אביב אלו שאומר, דוד המלך היה מתבודד מתחת לכרית. כאילו, באמת, אין לזה חוקים, אפשר להתבודד איך שרוצים. אבל אני חושבת שהתגלית שלי הייתה בשנה של האחרונות, שבאמת גיליתי את אלוהים, שלא חייבים להיות... חופשי כיפה כדי להאמין באלוהים. ואולי זה נשמע מוזר, בעיניי זה תגלית, אני באמת לא ידעתי, לא ידעתי שהוא שייך גם אליי. לא ידעתי שאני יכולה גם להאמין וזה בסדר, שאני לא שומרת שבת. לא ידעתי שזה בסדר, שזה מותר לי. חשבתי שאסור לי, כאילו די, מה זה דתי לפי דעתי, כאילו הדתיים או החילונים, לא יודעת מי צוחק על זה, דתי לפי דעתי. די, אתה מזיין את השכל כאילו. אתה מזיין וזה לא יכול להיות שאתה מאמין, כי אם אתה מאמין, אז למה אתה לא שומר שבת? אם אתה מאמין למה אתה לא הולך עם ציציות, אם אתה מאמין, כי אתה מבין, יש כאילו חוקים, או שאתה...
אין מישהו שמקיים את כל אתרי המצוות, אין בן אדם מושלם. כל עוד השאיפה שלך היא להתקרב לעצמך, ודרך זה לאלוקים, כי אלוקים נמצא בתוכך, אז את מתקרבת לעצמך, את מכירה את עצמך, את מכירה את האלוקות שבתוכך, את מתקרבת אליו. לאט לאט את תראי שדברים באים. לאט לאט תגלי את הסוד שבדברים האלה, תגלי את הסוד של השבת, תגלי את הסוד של הזוגיות, של השמירת, של הטהרה, תגלי את זה לאט לאט, תביני היום, אנחנו לא מבינים, כי אנחנו אומרים רגע, אם אני אשמור שבת זה אומר שאני דתי, אם אני אשמור שבת זה אומר שאני אשים כיפה, אם אני אשמור שבת זה אומר, לא, אתה יודע, גם גויים שומרים שבת, גם צ'רלי קירק שנהרג בזה, ההוא שנרצח לאחרונה, הוא שמר שבת? הוא גוי, שמר שבת, הוא הבין את הקסם של הדבר הזה. אחות של מר צוקרברג, אחותו, יש לה תנועה עולמית שמדברת על שמירת שבת.
די.
כאילו, הכי המטריף את העולם עם רשתות חברתיות, והיא הבינה את הקסם, את הסוד, את המתנה שאלוקים נתן בבריאה, בלקחת איזה יום הפוגה מהכל. היא עושה תנועה של מתנזרת מרשתות בשבת, את מבינה?
אני גם מתנזרת מרשתות, אז אני לא יודעת, אתה מוצאת את ה...
אחות של צוקרברג, אז יפה, עכשיו... יש קסם בדברים האלה, כי אם הוא ברא את העולם והוא ברא את היקום, הוא יודע שיום מנוחה זה קריטי.
נכון.
והוא גם אומר מה זה, אין, תעסיקי,
שם השפע גם הכי גדול אומר.
אין, עכשיו, לגמרי, עכשיו, השבת, ברור, ברור, השפע, השבת, מה שהיא נותנת לבן אדם, זה מדהים.
מדהים.
טהרת משפחה, ההתחדשות הזו, שאתה לא יכול כל הזמן, מתי שבא לך, נכון, נכון, כן, יש התחדשות, אחת לש...
יש חוקים מסוימים.
אחת לחודש, זה, זה, ההתחדשות הזו גורמת לדברים לרעות. עכשיו, מה שקרה זה שבמאה, מאתיים שנה האחרונות, בגלל שהייתה תופעה של חילון מאוד מאוד מאוד גדולה בתקופת האמנציפציה, תקופת ההשכלה, ויהודים התחילו בפולין ובגרמניה ללכת ולהידמות לגויים ולהתחתן עם גויים והכל, כמה, כתשובה לזה, התנועה החרדית, איך אתה מסופר עם התנועה החרדית, שזה בעצם החרדים לדבר השם, והם הלכו והתכנסו והתנזרו והכל. כן, ככה זה התחיל לפני מאתיים שנה. אבות אבותיי באיראן או בתימן או במרוקו לפני 300 שנה לא היה את המושג חרדי.
הם לא נראו ככה גם נכון? לא התלבשו ככה?
עזבי נראו, עזבי נראו, לא היה את המושג יהודי היה יהודי והוא היה מאמין והוא היה שומר כל אחד מה שהוא יכול והרבנים שם היו רבנים ולא היה את המושג הזה של הפיצול. עכשיו באנו לפה לארץ, אנשים עושים על זה הון. הפוליטיקה והתקשורת, מה יביא רייטינגים למלחמות האלה? מה יביא מנדטים אם לא המלחמות האלה? ואנחנו כאילו פשוט משובטים לחשוב אחרת, שהיהדות לא שייכת לי, היא שייכת לחרדים. היא שייכת לחרדים כי הם לקחו אותה. בואי תקחי. מישהו אמר לך לא? מישהו אמר לך לא להשתמש בטוב הזה?
אנשים לא חושבים על זה בכלל.
זה מין שיבוט. עכשיו, אל תשאלי, עכשיו, המלחמה, השנתיים האחרונות גרמו לנו להבין, תורת כל השווים מהשווי. חוזרים, מדברים אמונה ברמות, שומע איך אני דיברתי עם אלוקים, ראיתי אותו.
אתה יודע שבזכות אליה, אני התחלתי להגיד בבוקר אני מברכת על המים? בזכותו, בזכות הסיפורים שלו. כי פתאום גם הוא חיבר אותי בקטע חילוני, נגיד שכן, אני קמה בבוקר וזה שיש לי מים נקיים ובריאים לשתות, זה לא מובן מאליו.
לגמרי.
זה לא מובן מאליו. עכשיו, אני, אתה מבין, אף אחד לא לימד אותי את זה, כי הרי לא לימדו אותי את זה, למה מברכים ככה ולמה מברכים ככה. יש בזה קסם עכשיו, לא לעשות את זה על אוטומט, אתה מבין?
בדיוק, תביני את המשמעות, ברור. תביני את המשמעות. אבל את כל השנים התחנכת, בהרצליה, או לא יודע איפה שהתחנכת שם.
הדתיים האלה גם, הבנת? זה כאילו היה, זה מנודד.
את לא צריכה לאהוב דתיים, כדי לאהוב את אלוקים.
בדיוק.
את לא צריכה לאהוב את ה...
לא, גם לא צריך לאהוב או לא לאהוב, למה כאילו, כל אחד בדעתו.
בואי תכירי. בואי תכירי, בואי תביני במה מדובר, בואי תביני מה הקסם של הדברים האלה. פעם התנסית. פעם שמרת שבת במלואה, פעם שמרת טהרה במלואה כדי להבין איך זה, פעם בירכת, פעם הרגשת מה זה לדבר עם אלוקים ולהרגיש רגוע, פעם חשת ביטחון אמיתי שאת בת של אלוקים שהוא שולט בהכל, כשתחביד החיים האלה, תבחרים אחר כך אם לאמץ את זה או לא, אבל בואי תנסי, בואי כל הדתות בסוף מחקים את ה... את היהדות, כן? כל ה... והיהדות היא גם זו שמאזנת. היא מאזנת בין הרוח לקודש, בין הרוח לחול, בין הגשמיות לרוחניות, נפש אלוקית ונפש ביומית. זה הדבר הכי מאזן בעולם. אנחנו לא אומרים עכשיו כדי להיות דתי צריך להתנזר, אז לך תהיה עכשיו בבודה או אצל הנוצרים, אז אסור להם לקדושים שלהם לשתות יין, והם צריכים להתנזר ממין, והם צריכים להתנזר מהנאות העולם. צריכים להיות נזירים. אצל היהדות להפך, מקדשים את החומר. קח יין, תקדש עליו בשבת. מצווה לשתות יין. מצווה לעשות סעודה בשבת. מצווה, תעשה רק... מצווה גם לקיים יחסים. כשזה יהיה עם האישה הנכונה, בזמן הנכון, בעיתוי הנכון. כאילו, הכל מותר, אין הנאה בעולם שהקדוש ברוך הוא אומר לו, לא, אסור לך. אחרת הוא לא היה מייצר את זה.
נכון.
אז רק תלמד איך עושים את זה. יש לי פה כללים, יש לי פה דף הוראות, את התורה תלמד אותה. עכשיו, כאילו, ב-70 שנה האחרונות פה במדינה, הורגלנו לחיות שאם אני משתייך לצד הליברלי, אני לא צריך ללמוד. אבל הלו, אם אתה כל כך ליברלי, מה אתה מפחד כל כך להכיר את היהדות שלך, את המקור שלך?
כן, אנשים מאוד מפחדים מזה. כי מה יקרה?
מה יקרה? תהיה אדם יותר טוב, תהיה אדם יותר שלו, תהיה אדם יותר בטוח, יותר שלם. מה הבעיה? תקיים את מה שאתה יכול, לאט לאט.
פחדים מזה פחד מוות בניו למעט לך.
כי זה או הכל או כלום.
כן.
בוא נפסיק לחיות ב"או הכל או כלום".
כן.
אני לא שומר הכל. יש לי כיפה על הראש, לא מצליח. לא מצליח לשמור הכל. אבל משתדל. אבל עומד. אבל יודע מה אני לא עושה. אוקיי? יש גם מלא מטר רגל מצוות שאנחנו לא יכולים לקיים, כי זה שייך לבית המקדש, ושייך לדברים שהם לא רלוונטיים, זה שייך לכהנים. אבל מה שאני כן יכול, אני משתדל. מה שהכי בטוח עובד על הקשר שלי עם הבורק, כי זה הופך אותי לאדם יותר טוב. אז למה לא תנסו? למה לא תבדקו את האופציה הזאת? כי בתקשורת יגידו ככה וככה? בסוף, המלחמה האחרונה לימדה אותנו, שרצו להרוג אותנו כי אנחנו יהודים, לא כי אנחנו ישראלים, ולא כי אנחנו קיבוצניקים, ולא כי אנחנו שמאלנים. כל אלה שהרגו אותם בני רוז... מכיר את השיחה עם המחבל, שהוא אמר לאבא שלו, הרגתי פה ארבע יהודים. יהודים! לא הרגתי מתנח... וזה, והוא קרא להם אגב מתנחלים, לשמאלנים, אני קרא להם מתנחלים. הרגתי יהודים! הם רוצים להרוג את היהודי שלנו, אז מה, אנחנו מתים בשביל משהו שאנחנו לא מכירים בו?
זה הזוי.
או לא מכירים אותו? על מה כל העולם נגדנו עכשיו? על מה? מה כולם שונאים אותנו? בוא רגע נכיר, נתחבר לדבר הזה, כאילו, תראי, זה מה שהחזיק את עומר שם טוב, וזה מה שהחזיק את אליה כהן, וזה מה שהחזיק את אלי שרעבי. זה מה שהחזיק אותם, הידיעה שיש משהו מעליהם ששומר עליהם.
מטורף.
אז לא צריך להגיע לילד מאושפז כדי להעריך את הצחוק שלו ואת הבכי שלו, ולא צריך להגיע למנהרות של החמאס כדי להעריך את הכוס מים הזאתי, או את החיים שלנו, את מה שכן יש לנו. פשוט לחיות, פשוט להאמין, פשוט להכיר. וזו הקריאה, אם כבר אנחנו כבר... מדברים על זה ואם כבר אנחנו, את יודעת אני זוכר שבפגישות הראשונות שלנו כאילו הייתי בהלם מזה שזה אפשרי להתחבר, נכון, שהוא לא דרך, שלא דרך עכשיו לשנות חזות או לשנות, היום זה לגיטימי, היום דור של לשמות צמאות כמו שבן צור אומר, הולכים עם ציצית בלי כיפה, הולכים עם חצאית פעם בשבוע, מה שאת יכולה, מה שעושה לך טוב, איך שאת מתחברת.
נכון.
מה שמחבר אותך. אבל תכירו, זה סוד לחיים טובים. האמונה והביטחון נותנים לבן אדם להיות יותר רגוע, יותר שלו, ולעשות את העסקים שלו בצורה יותר טובה. לקיים את הבית שלו בצורה יותר טובה, את הזוגיות שלו, לחנך את הילדים שלו בצורה יותר טובה. למה לפספס את זה? בגלל שזה שייך לדתיים? זה לא שייך להם, שייך לך.
בדיוק.
הנשמה שלי ושלך עמדה בהר סיני, שניתנה התורה. שלי ושלך, אנחנו באותה מידה. כל עוד מישהו נולד לאמא יהודייה, הוא מחויב ליהדות ולתורה באותה המידה. זה שבן אדם בוחר כל אחד את הכסף שלו, זה עניין שלו. אנחנו מחויבים באותה מידה. זה לא שהקדוש ברוך הוא בא ונתן תורה ואמר, רגע, רגע, רגע, רגע, מי שחרדי ייכנס ויקבל. לא, לא היה את זה אז באותו זמן. כולם היו עם גלימות. ולכן אני חושב שזו השליחות שלנו, וזו השליחות גם שלך. דווקא בגלל שאת לא נראית דתייה. נכון. אני יודע שמבפנים את מאוד חזקה ויש לך יסודות איתנים מדהימים, אבל דווקא בגלל שאת לא נראית ככה, לבוא ולהוריד רגע את כל הדמוניזציה הזאת שיש מסביב ליהדות ויש מסביב לאיזה, זה סם חיים, זה דף הוראות מדהים לאישיות מטורפת ומדהימה. כל החוכמה האלוקית, החוכמה האינסופית טמונה בתוך... ספר קהלת בתוך פרקי אבות, בתוך הדברים הקטנים האלה תתחילו ללמוד ולהכיר את עצמכם. מטורף.
כאילו אמרתי וואו אני רוצה, אני רוצה, אתה יודע, למדנו עלק תנ״ך בבית ספר, כלום לא הבנתי עכשיו, אגב גם הייתי מצטיינת בתנ״ך, מאה, מאה, מאה, מאה, דבר שאני לא זוכרת כלום, ובטוח שלא למדתי את זה כמו שצריך ללמוד את זה, כאילו אמרתי בעלי וואי אני באמת אתחיל ללמוד, פרשת השבוע הבאה היא להתחיל ללמוד, כי יש שם תוכן.
מדהים.
אמא'לה מה זה הסיפורים האלה, זה כאילו, זה סמור וורד בכל הגוף, אתה מתעלף, אתה כאילו אומר די זה.
זה מה זה? גם ללמוד מהם.
וזה, כן! וגם אומרים שהרי התורה זה לא לפני מיליוני שנה. היום, היום הכל קורה. היום הכל קורה, כל פעם אתה קורא את פרשת השבוע, אתה לא מבין, אתה אומר, אם אני...
זה בדיוק מה שאני צריך לשמוע.
כן.
בדיוק.
כאילו זה סיפורים שאתה אומר, זה עוול לא ללמוד אותם. זה עוול לא לשמוע את החוכמה שיש שם. כאילו, זה באמת, זה משוגע. נכון. וזה, אני אומרת, זה היה פה כל הזמן. כן!
זה פספוס של הדור הזה. עזוב, גם מה שאת אומרת כל הזמן, זה שאתה לוקח את כל הטוב הזה, ואת הופכת את זה לדרך חיים שלא רק עושה אותך יותר דתייה או פחות דתייה, זה עוזר להצלחה בעסקים? זה עוזר להצלחה בביזנס? זה עוזר להצלחה בזוגיות? למה לא לקחת?
בדיוק.
הנה, עכשיו דיברנו בתחילת הפרק.
אפרופו אסטרטגיה, זה חלק מהאסטרטגיה. מה? אם זה, נגיד, יש כאלה שהם מאוד שחלטנים, אוקיי? פחות באמונה, וזה מה שמשרת אותי, מה שעוזר...
זה עוזר, בדיוק זה עוזר לך, זה
עוזר ללמוד שער הביטחון, זה עוזר לי, לגמרי, כי מה קורה, גם ברמה הפרקטית, אתה נרגע, אוקיי, ברגע שאתה נגיד, השותפות עם בורא עולם, אתה עושה 50% ו-50% אתה נרגע, אתה פחות בסטרס, כשאתה בתדר פחות של סטרס, יותר שפע יגיע, מאוד
ברור, קונים ממך גם יותר, קונים ממך
גם יותר, אתה פחות תעשה טעויות ברמה הפרקטית, אתה פחות תעשה טעויות, אתה פחות, אם אתה עושה משיחות מכירה, אתה פחות תשתר לחץ בכל, נכון. זה אמיתי, כאילו זה לא איזה פיקציה, איזה סיינס פיקשן, זה לא שם, זה אמיתי, כאילו גם ברמה הרוחנית וגם ברמה הפרקטית, כאילו זה ה-whole package.
לגמרי, אז באמת, לא, לא, לא, אני לא אלמד שער הביטחון, כי זה יגיד שאני דתי וזה, תמכור יותר, מה אכפת לך, אם אני עכשיו אקרא לזה, אם אני עכשיו אקח את הדבר הזה ואקרא לזה, המודל לשיטת המכירה הטובה ביותר, אתה תקרא, כתב את זה גרנד קרדון, אתה כן תקרא.
כן, נכון.
אז מה אכפת לך?
הם לא מסוגלים.
את יודעת שלקחו את הפרק.
המיתוג ממש גרוע.
ותרגמו את זה לזה ואמרו שזה שפה, שזה חכם סיני אמר פעם כך וכך ואנשים התחילו ללמוד את זה. אוקיי? לא זוכר באיזה מדינה, לא זוכר איפה זה, אבל כן, כי כשאתה אומר יהדות זה כאילו מרתיע, אבל בואי, זה התפקיד שלנו בדור הזה, שבגלל זה אנחנו לא צריכים תקשורת. יש לך ערוץ תקשורת משלך ולכל מי שרואה אותנו יש ערוץ תקשורת משלו. ואנשים צופים בנו עכשיו ויצפו בנו ויש להם סטוריז ויש להם רשתות ויש להם... תדברו את זה, תראו לעולם שזה לא כזה מפחיד. ממש. אל תשימי מטפחת, עכשיו. בואי תתחילי להתקרב להבין מי זה אלוקים, תתחילי למכור עם ביטחון, בסדר? תכניס את אלוקים לעסק שלך, תתחיל להאמין בו, תהפכי את זה לפרקטיקת חיים של יום-יום. תרצי, אחר כך, לא יודע, תעשי איך שתרגישי יותר קרובה אליו, זה כבר כל אחד באופן אינדיבידואלי. עם אלוקים, איך הוא מדבר איתו, מתי הוא מדבר איתו, איך הוא מתקרב אליו. אבל להגיד לא לכל האוצר הבלום הזה של החוכמה והידע והפרקטיקת חיים המדהימה הזאת, בגלל שזה ש... כי התרגלנו, כי לימדו אותנו, אז אין כבר תקשורת, אנחנו כבר יודעים כמה תקשורת זה פייק.
נכון.
וכמה זה בא לשרת מטרה מסוימת, ולכל אחד יש ערוץ תקשורת בפני עצמו, וזה התפקיד שלנו, וזו השליחות שלנו, שלך, שלי. של מי שצופה בנו לבוא ולהגיד מה החיבור שלו ולהגיד וואלה אני לא מתביישת נכון לא מתביישת להגיד את זה ואני לא מתביישת גם לא מהדתיים ללכת עם מכנסיים ולהגיד שאני מאמינה באלוקים לא מתביישת וגם לא מהחילונים להגיד שאני מאמינה זה בסדר גמור אני מי שאני אני מקיים את השליחות שלי פה בעולם סוללת לעצמי דרך בעולם ומתחילה להתקדם מה יהיה בסוף אין לי מושג הדרך מתבהרת להולכים בה
אתה אמרת לי את זה ואני אומרת את זה בלי הפסקה.
גם בעסקים וגם בעבודת השם.
נכון.
שכל אחד יצחקי.
ובכל דרך. בכל דרך, באמת.
קודם כל תתחיל.
גם בזוגיות, אתה אומר, יואו, איך אני אהיה בזוגיות עשר שנים, או כל החיים, או נתחתן? תתחילי. בדיוק, תתחיל. בדיוק, איך זה עובד. תתחיל כפרה, מה אתה עכשיו חושב להיות 40 שנה מה יהיה? מה אתה חושב להיות שנתיים מהים בעסק? לא יודעת. אתה יודע, אנשים מנסים גם, מה קורה? הם מתכוננים, רק הם מתכוננים, אבל הם לא זזים. לשום מקום הם לא זזים. כי הם רוצים, הם מחכים כל הזמן לכל הדברים שיקרו. יאללה, תתחיל כבר, תתחיל. אתה מתגלה, הדברים מתגלגלים תוך כדי, אתה מגלה דברים.
זה נקרא הפרפקציוניזם הורג. נכון. כי אנחנו רוצים להיות במקסימום. עכשיו אין בעיה, תהיה במקסימום, תנסה, אבל תבצע. אל תנסה להיות 100 אחוז, וגם ביהדות שלך. לא, אם אני לא שומר שבת, איך אני יכול לדבר אמונה וביטחון? תתחיל, זה מה שאתה יודע, תדבר. הרבי מלובביץ' אמר לאיזה מישהו, אם אתה יודע את האות א' וב', א', ב', ג' וד', ויש בן אדם שיודע רק את האות א' וב', תלמד אותו את ג', ד'. אל תנסה ללמוד עד הסוף. עכשיו אני כל הזמן אמרתי לעצמי לא איך אני אעשה סדנה אני צריך ללמוד גם וגם וגם ועזבי יש לי שלושה תארים ויש לי אין ספור קורסים שלמדתי וזה ועדיין אני רוצה עוד ועוד ועוד אבל ביום שהבנתי שהלמידה שלא תסתיים אף פעם כי איזהו חכם לומד מכל אדם אפרופו וביום שהבנתי אמרתי מה שאני יודע אני אדבר פעם הזמינו אותי לפודקאסט אני מה פתאום מה אני אגיד איך אני אדבר מה עזוב גם אם עכשיו אנחנו נדבר אני יודע עכשיו להגיד לך למה הנורה הזו היא צהובה בוא נדבר על זה.
נכון.
כן, אז אני יודע את האלף בית, אני לא יודע הכל. וגם לא תדע הכל אף פעם. בדיוק, אז אני לא אצא אף פעם כי אני לא אלמד?
בדיוק.
לכן צריך להתחיל ולעבוד ולהתחיל ולהשפיע, ואם אנשים שומעים אותנו כרגע ולא יודעים מה הם רוצים לעשות, ולא יודעים, רגע, אבל לא למדתי מספיק, הבנת תובנה? מה אני אוהב ברשתות שלך? את פותחת סטורי, ברוך השם, קיבלת מתנה מדהימה מהקדוש ברוך הוא. לדבר, להיות רהוטה, לא לחלול חשבון מילים, ופשוט, מה שחווית את מדברת.
נכון.
את לא מחכה ואומרת, רגע, רגע, רגע, אני אחכה, אני אעשה את זה בפודקאסט. לא, לא, לא, אני אחכה. לא, לא, לא. ואני אגיד את זה בערב. קרה סיטואציה, פתחת מצלמה, באמצע שעת עם הכלבה או הכלב בבוקר, עושים את הטיול, מדברת. נכון. איזה מדהים זה. עכשיו, כמה אנשים שולחים לך הודעות שזה שינה להם את החיים, והתחזקו מזה. עשרות, מאות, אם לא היית פותחת את המצלמה באותו רגע, לא היית גורמת לאנשים לעשות שינוי, כי תראי איזה מחויבות יש לך.
מטורף.
ואנשים חושבים, לא, רגע, אני אלמד קודם ואז אני אעשה. אני אהיה...
לא, גם חושב, רגע, בוא ננתח את הסרטון, מה בדיוק אני רוצה להגיד?
ואיך אני אומר, לא, ככל שתהיו כנים יותר, וככל שתהיו אותנטיים יותר.
תדבר את הלב שלך, זה מה שאנשים גם רוצים לשמוע, את הלב שלך. ואני אומרת לך, גם הרבה פעמים אמרתי, רגע, אבל זה תכנים של הפודקאסט, אז אתה תגיד את זה עוד פעם בפודקאסט. מי שצריך לשמוע את זה בפודקאסט ישמע את זה, וגם אם אתה יודע משהו, יש דברים. בא לי פעם, אמר לי, איפה הייתי? הייתי באיזה כנס, ובא לי, שאל אותי, אבל זה חידש לך משהו? ואז אמרתי לו, זה לא חידש לי יותר יותר מדי, אבל הזמן, לפעמים, גם מסרים שהם נכונים ועוצמתיים, אין לי בעיה לשמוע אותם גם 20 פעם. בוא, תהילים, אנשים קוראים אותם, לא עוד כמה פעמים אתם קוראים, מאות פעמים בחיים? זה חדש? לא, זה אותו ספר כל הזמן, אבל כל פעם אתה שונה. למה אומרים שבן אדם בחיים לא יכול ללכת באותו נהר? כי אתה לא אותו בן אדם, והנהר הוא לא אותו נהר, כי המים כל הזמן זזים, ואתה מתהווג מיום ליום, מרגע לרגע. אז מה זאת אומרת? אני יכולה עכשיו, את הפודקאסט שעכשיו אני ואני כבר יודעת, שאני עוד מחר רוצה להקשיב לו. כי אני מחר אהיה בן אדם אחר, ואני אקבל גם, עכשיו בטח אני לא קלטתי 100 מ-100. אז אני רוצה מחר להקשיב לו, כי מחר אני אהיה בן אדם אחר.
לגמרי.
ועוד שנה אני אהיה בן אדם אחר. אתה מבין, לא כל כך הרבה פעמים כשאתה חוזר לספר שקראת כל כך טוב,
פתאום מתחדש עוד דברים.
ברור, מה זאת אומרת? וואו, ברור, לא זכרתי את כל מה שזה, או פתאום אתה יותר חכם, כי עבר יותר זמן, נכון? למדת עוד דברים.
אתה עושה הקשרים אחרים, והכל מקבל משמעויות אחרות, ברור.
כן, כן, אז לפחד הזה, לא, אבל אני אמורה להגיד את זה בפודקאסט, לא, אני אמורה להגיד את זה בהרצאה, לא, דבר, לא לפחד, זה תדר של פחד, לא לפחד, אתה פשוט תדבר את זה, אתה לא יכול לדעת איזה נשמה פתאום מישהי אומרת לי, אמא לילד לא מבינה בדיוק, הזדהיתי פתאום, זה... עכשיו מה קשור, לפעמים אני אומרת, לפעמים עולה לי במדיטציה משהו שאני רוצה להגיד, פשוט אומרת אותו, לא חושבת מי שיפגע, פעם הייתי, יואו, אבל אם אני, חברה שבדיוק אמרה לי, יואו, אבל אם אני אתחיל לדבר ככה, כל העוקבות הנוכחיות שלי ייעלמו, שייעלמו, זה כולה, בדיוק, מי שאמור להקשיב לך יקשיב, בדיוק, אתה יודע כל יום באינסטגרם, מי שיש לו יחסית הרבה עוקבים, כל יום מסירים לי עוקב, ומגיעים אחרים, מסירים עוקבים, זה מדהים אבל כמו כסף, כסף נכנס וכסף יצא, כסף יצא. ככה סרקולציה.
ושאת חיה אמונה וביטחון, את אומרת לעצמך, תקשיב, מי שאמור להקשיב לזה, לוקים ישלח אותו אליי.
בדיוק.
בדיוק. ישלח אותו אליי. הייתי בחמישי האחרון, עשינו התוועדות אצלי בבית.
נכון.
ואז בא אליי איזה מישהו שגם בפוקס הגיע, בפוקס, מי שהייתה אמורה להביא את האוכל, נתקע לה הרכב בבאר שבע.
אוי לא.
נתקע לה הרכב, הוא ראה אותה, אמר לה בואי אני אקח אותך, עד ראשון כדי להביא את הזה, ואז הוא בא כזה, הוא לא יודע כזה, הוא אומר לי על מה הולכים לדבר? אמרתי לו על מה שאתה אמור לשמוע.
יואו, איזה עוצמתי.
כי אני באמת לא הכנתי את הזה. ובאמת לפני שהתחלתי, אמרתי לקדוש ברוך הוא, תקשיב, באים פה, יש פה מגוון של אנשים, הכנתי איזשהו בסיס לרעיון, אבל אני יודע שכשמתחילים לדבר, הכל, כל מה שהוא אמור לשמוע, והיא אמורה לשמוע, הם ישמעו. וכל מי שהקשיב לפרק הזה, ואנחנו ממש לקראת הסיום שלו, הוא בטח יכול להגיד לעצמו, כאילו, אני מאמין שהרבה עכשיו אמרו לעצמם, וואו. איך היית צריכה לשמוע את המשפט הזה בדיוק, איך זה מה שעזר לי, אז אנחנו, לא משנה מה נתכנן, בסוף הוא יביא לפודקאסט הזה את מי שאמור להקשיב לו, לא משנה אם יהיה לו קידומים, לא יהיה לו קידומים, נפרסם אותו אצלי, אצלך, אצל המקומות, זה לא משנה, בסוף הקדוש ברוך הוא, אתה עושה את ההשתדלות שלך, הוא יביא את זה בדיוק למי שצריך לשמוע, ולא לפחד לחזור על דברים, ולא לפחד לדבר איזה מישהי בסדנה הנוכחית, מחר אנחנו מסיימים את המחזור הזה. ויש איזה מישהי מדהימה מדהימה מדהימה כוכבת ברשתות והכל שמצלמת מלא ומעלה ומשתפת וכל כך מתלהבת שזה מה והיא כל הזמן משתפת כאילו ברשתות את התכנים. אז מישהו אמר לי בצחוק היא העלתה נגיד מהשיעור הקודם איזה 15 סטוריס תחשבי ממש את כל המהלך כולל הסבר כתוב וזה וכל כך התלהבתי מזה אמרתי וואו איזה כיף שאתה. מפיצה את זה הלאה, ואז מישהו אמר, תקשיב, אתה לא יכול, כאילו, היא כאילו מבזבזת לך, עכשיו אנשים לא יבואו לסדנה, כי הכל ברשתות.
זה תדר של פחד, אבל.
אמרתי לה, תגיד, אתה נורמלי? שכמה שיותר, אמרתי להם, אני מבקש מכם, שכל אחד עכשיו יעשה קופי פייס לסדנה ויעביר אותה בעצמו, בדרך שלו, באופי שלו, בסגנון שלו.
אבל זה תודעת שפע.
יש לה 20, 30, 40 אלף עוקבים, הם לא, לא כולם יבואו לסדנה, אז למה שהם לא ישמעו את זה? זה לא שלי.
ומי שצריך לשמוע, להגיע לסדנה, זה יעשה לו חשק והוא יבוא.
בדיוק.
והרוב לא יבואו הרי מתוכו עוקבים של הנכון, מה לעשות? אז הוא ישמע בדרכים אחרות, וזה מדהים.
ואני רוצה להשפיע, אז מה אכפת לי אם הוא יושפט דרכי? ואגב, אני אומר להם, אל תטייגו אותי, כאילו, אל תגידו שזה בשמי גם. אני לא הסיפור. הרעיון הוא הסיפור, היקע זה הסיפור, השאלת התבוננות הזו, זה הסיפור. אני רוצה שבן אדם ישמע תוכן, וישאל את עצמו, רגע, איפה אני? אני במקום הנכון לי? זה כל הדבר הזה שנקרא היקע, התנועה הזו, הקהילה הזו. הסדנה הזו, זה הדבר, כשאתה נמצא במקום הזה של להשפיע, לא אכפת לך מי ידבר, לא אכפת לך, תגידי, תפרגן, את מבינה, כי אתה חי בפרגון.
אבל זה רמה מאוד גבוהה.
אבל אפשר להגיע אליה, אני לא הייתי כזה כל הזמן.
בסדר, בסדר, נכון. אני לא הייתי כזה כל הזמן. אני רוצה גם להגיד למי שמקשיב לזה ועוד לא שם, אני לא הייתי שם, היום אני הרבה יותר קרובה לזה, אולי הוא מצב שאני כבר שם. יש תקווה, כאילו מהבחינה שאם הייתי שומעת את זה לפני שנתיים, זה היה מעורר בי גם עצבים. כאילו זה מעצבן נורא לשמוע מישהו כזה, אתה אומר מה זה, איפה אני, איפה זה, אני להפך, אני מקנא ואני מתעצבן ואני מפחד.
אבל גם אני כזה, גם את, כאילו אנחנו כולנו כאלה, נולדנו להיות כאלה, וזה עבודה, שאתה עובד.
מה שאני באה להגיד שזה אפשרי עבור כולם, זה הכל עניין של בחירה, ועבודה, והשתדלות, ולמידה, ואף אחד, לא משנה, גם אנשים שנולדו דתיים, הם לא נולדים כאלה. כאילו יש כאלה, לפעמים דתיות אומרות לי, מה זה, את מדברת, את מאמינה יותר מדתיים? באמת, אתה לא נולד ככה עם תווית, לא משנה למי אתה נולד, אתה חרדי, לערבי מלוברניץ', אתה לא נולד כזה.
לפעמים כשאתה נולד כזה זה הרבה יותר קשה. יכול להיות, נכון. בסדנה שלי יש דתיים, חילונים, נשים, גברים, כולם, מעורבב, כל הסגנונות וכל הזה. והחילונים אומרים, וואו, אמא'לה, גיליתי את אלוקים. והחרדים, בא לי מישהו חרדי, חרדי, שחור לבן. גדל בישיבות וזה, הוא אמר לי, רק אחרי הסדנה שלך התחלתי להאמין באלוקים באמת. באמת. והייתה מישהי שהיא אשת אברך, בעלה אברך, בת של צדיקים והכול. היא אומרת לי, אני עד עכשיו אלוקים היה בשמיים, ועכשיו אני מרגישה שהוא איתי.
יואו.
עכשיו...
איזה הבדל.
זה מטורף! בגלל שאתה נולד דתי, אתה לא לומד להכיר אותו, אתה לא מתבונן רגע מה מקומו בחיי. אתה נולדת עליו.
זה כאילו ברור מאליו כזה.
כן, זה לא נושא שהתעסקת בו. כי זה היה כל כך ברור לך, אבל לא באמת חיית אותו, לא באמת חקרת. ושלא תחשבי לרגע שלדתיים יותר נוח בזירה הזו של האמונה והביטחון. להפך, הם צריכים לעבוד על זה לפעמים הרבה יותר מחילונים. כן. כי את רואה את זה מבחוץ, כאילו זה נראה לך משהו מואר. ההוא שנמצא בפנים, הוא לא יודע שהוא מואר, הוא לא יודע שהוא באזור הזה, הוא כאילו...
אגב, זה משהו שקורה כשאתה מתחיל להשפיע, כשאתה מתחיל לתת, אתה בכלל מבין מה יש לך. עד שאתה לא נותן, אתה לא מבין מה יש לך.
בדיוק, אתה לא מודע.
אני לא הייתי מודע, לא הייתה לי מודעות. באמת, לא הייתה לי מודעות. לפעמים, איך הייתי יודעת? ואתה מתחיל לתת, ואז אתה מבין כמה יש לך. אם זה ידע, אם זה אנרגיה, אם זה איך אתה מעביר מסרים. לא, ידעת את זה, עד שאתה לא מתחיל לתת, ואתה מקבל פידבקים ועדוות מהעולם, אתה לא יודע. טוב רגע, לקראת סיום, אני רוצה שאתה תגיד מה, עם איזה דבר אחד. או שני דברים, היית רוצה שהמאזינים יצאו מפה היום. וואו. גם אם דיברנו על זה, גם אם לא דיברנו על זה, אבל זה משהו כזה שהוא קלוז'ר.
כן, כאילו ננסה לסגור בעניין, כאילו נתחיל מהסוף, שגם אם אתה לא דתי, בוא תכיר את היהדות שלך, כי יש שם אוצרות של ידע, של חוכמה, של יכולת לנהל אורח חיים רגוע, שלו, בטוח. שזה יעזור לך בעסקים, בחיים, בזוגיות, בבית, שיהפוך אותך לאדם שלם. כי זו קריאה לכל הלא דתיים מבינינו, וגם לדתיים.
גם לדתיים.
בואו תכירו רגע את החוכמה היהודית האמיתית, את ספר הוראות היצרן, שברא אתכם, ואומר, זה מה שטוב לכם, אתם יכולים לנסות לעשות משהו אחר, אבל הוא אומר, זה מה שטוב לכם, אז לנסות את הדבר הזה. והדבר השני זה ש... אולי, שוב לא חשבתי על זה, אבל זה מה שעולה לי כרגע, זה להפסיק לחיות תודעת עושר ולחיות תודעת שפע. וכשאתה חי תודעת עושר לא מהמקום הנכון, אז אתה חי תודעת חסר. עד שאתה מגיע לדבר הזה, תמיד הוא חסר לך. איך להתחיל לחיות תודעת שפע זה להרגיש שאתה חלק, להכיר את החלק האלוקי שבך. כל בוקר לקום גם עם הערכה גדולה למה שיש לך וגם עם נתינה, עם רצון לתת ולהשפיע על העולם ותמיד תהיה במקום שאתה רק נותן, כשאתה במקום שאתה נותן אתה אף פעם לא מרגיש שלקחת ואז אתה לא מרגיש נצרך, אתה לא מרגיש שבאת על חשבון מישהו אחר, אתה לא מרגיש שאתה... וזה בעיניי שני הדברים העיקריים שדיברנו עליהם פה, לדעת שלחיות אלוקות ולחיות... ביטחון, זה נותן לך חיים הרבה יותר טובים, הרבה יותר מאושרים, ולדעת שכמו שאמרת בהתחלה, התורה לא שייכת לדתיים, פשוט הם משתמשים בה כרגע, אבל היא יכולה להיות לכל אחד, וזה אוצר מדהים שחייבים להכיר אותו, ואת יודעת מה, אולי עוד משהו קטן ברשותך? תשפיעו.
תשפיעו.
תשפיעו כמה שיותר.
אז אני רוצה להגיד שלהשפיע זה לא אומר שיש לך אלפי עוקבים ולפתוח מצלמה להשפיע. באמת זה לפגוש את השכן שלך במעלית ולהגיד לו בוקר טוב חיוך לגמרי באמת אתה יודע שפעם כשהייתי בהיריון אז אני לא אוהבת את עצמי בהיריון ואני מרגישה שמנה ובאמת כולי כזה איכס כאילו ואז נכנסתי למעלית ושכניה נכנסת למעלית ואומרת לי אם אני הייתי נראית כמוך בהיריון הייתי עושה עשרה ילדים זה כזאת חמודה עכשיו תקשיב הדבר הראשון, עבר כבר שנתיים, אני לא שוכחת לה את זה, והיא עשתה לי את כל השבוע. התהלכתי כמו איזה סייעה, עם החיוך מאוזן לאוזן, היא נתנה לי להרגיש כל כך טוב. עכשיו, זה השפעה? זה נתינה? אתה מבין את זה? אתה עכשיו, לא יודעת, אכלת איזה עוגה ממש טעימה שחברה של אשתך הכינה. יואו, מירי, איזה עוגה, איזה ידיים. כאילו, אתה מבין? זה גם השפעה. לא רק לפתוח מצלמה, אנשים אומרים, אבל איך אני אשפיע? יש לי 200 עוגבים. זה לא ההשפעה היחידה שיש בעולם, אוקיי? זה לא השפעה, דבר שאם זה הפשן וזאת התשוקה, גם אני התחלתי מ-500 רובים, הכל בסדר. אבל לא כולם זה התשוקה שלהם וההשפעה שלהם, יש עוד מיליון דרכים להשפיע.
בכל מה שאתה עושה.
בדיוק.
בכל ביזנס, גם אם אתה פקיד בבנק, אם אתה חושב היום איך אני עוזר לאנשים לנהל את הכלכלת הבית שלהם בצורה יותר טובה, אתה משפיע על הלקוחות שלך.
בדיוק, בא לך לקוח, לתת לו איזה טיפ, לתת לו איזה חיוך, להרגיע אותו,
עכשיו אתה יועץ משכנתאות, איזה סטרס הוא בא.
בדיוק. כן, לכל אחד יש השפעה.
הכל במחשבה. טוב, את מתכנתת את המחשבה שלך, את הופכת מנצרכת למשפיעה. גם אם אתה מוכר עכשיו, לא יודע איזה מוצר, תחשבי רגע על הטוב שזה עושה לבן אדם, תגידי, אני עכשיו רוצה להשפיע, כמובן, תוצאה מזה זה כסף, כשזה משפיע עלייך וכשזה הופך אותך להרבה יותר גדולה וחזקה כדי להשפיע עלי יותר, אין בעיה. אבל מה עומד לך בבסיס? כשאת חושבת על עצמך רגע מה עומד בבסיס, שהמחשבה שלך היא מחשבה של השפעה, לא משנה איפה תהיי. לא משנה מה יש לך ומה אין לך, לא משנה מה את נותנת, העולם הופך, משתנה באותו רגע. התחושה הפנימית משתנה באותו רגע. וכמו שאת אומרת, זה יכול להתחיל בחיוך, וזה יכול להתחיל בלעזור למישהו קטן, וזה יכול להתחיל, אתם יודעים מה? עזבו אתכם מבחוץ, בבית.
בבית.
תשפיעו על הילדים שלכם, על אשתך, על בעלך. מילה טובה. מילה, מילה. אם זה מה שיצא מהבודקאסט הזה, שכל אחד עכשיו... עכשיו, יסגור את ה... זה, וילך לבן שלו ויחבק אותו ויגיד כמה אני אוהב אותך, ויגיד אשתך כמה את טובה, הוא ידאג לה לעוד איזה משהו שהיא צריכה. זהו, התחלנו להשפיע.
נכון.
בזה זה מתחיל. ותתחילו בבית, והכי קשה שזה בבית. יותר קל להשפיע בחוץ.
נכון.
הכי קשה שזה בבית.
זה פרדוקסלי, אבל...
תתחילו בבית, והכל יבוא כבר. וואו, אנחנו...
איזה כיף. כן, אנחנו זלגנו, לא נורא.
מה זה זלגנו? אנחנו חיים פה עד הבוקר להישאר, זה לא...
איזה כיף שבאת.
תודה, תודה על ההזמנה.
זה היה פרק מדויק. תודה. אני כבר חייבת להקשיב לו עוד פעם.
כן, לגמרי בא לי להקשיב לו.
אני צריכה להקשיב לו עוד פעם. מדהים. זה היה מדויק.
ותודה שבאת. ונתפלל שכל מי שצריך לקבל מזה משהו, שיגיע אליו.
אמן, אמן. ואנחנו נשמח, אנחנו נשמח שאתם, תמיד אני אומרת להם, ואז הם כותבים. שתשתפו. כן, הם חושבים שיש מאות הודעות, אז מה, שישתפו עוד, אני אוהבת כל הודעה, אני אוהבת מה לקחתם, איך לקחתם. לקחתם, פירוט כמה שיותר מפורט יותר טוב, באמת, אני קוראת את כל המגילות.
לא, גם אהבתם את זה, שתפו את זה, שתפו, זה עשה לכם טוב. נכון. הנה, פה מתחילה ההשפעה, שתפו את הפרק הזה.
שתפו את הפרק.
וזה יגיע למאות ואלפים.
אמן.
תודה, גל.
תודה.
המשיכי לעשות טוב.
אמן, גם אתה.
מדהים.
יואו, איזה כיף, וואו.
