פרק 21 - יצירת מציאות חלק ב׳
Gratitude is the key to shaping reality, the speaker argues, using stories about her father and spiritual traditions to show how daily appreciation raises your vibrational frequency and strengthens your immune system by up to 50% in four days. She offers practical techniques like three-item gratitude lists and explains how to convert jealousy into creative fuel.
Chapters
אם אנחנו רוצים לזמן לחיינו עסק שמכניס מיליון שקל בשנה, מיליון שקל בחודש, וואטאבר, אוקיי? כל אחד והשאיפות שלו, אתם צריכים להאמין שאתם ראויים לזה. מה שקורה, רוב האנשים לא יודעים שהם לא מרגישים ראויים, ואז הכסף הזה בורח. בכל פעם שתבחרו להתפשר בכל תחום בחיים, תחסמו לעצמכם את זימונם של כל הדברים שהשתוקקתם להם יותר מכל. ברגע שאתם נשארים בעבודה שאתם לא אוהבים, ברגע שאת מתפשרת, את בהכרח סוגרת לעצמך את הדלת לכל הדברים האחרים שאת חולמת עליהם. ברגע שאתם מתכנתים את המוח שלכם להגיד תודה בערב או בבוקר, המוח שלכם כבר מתחיל למצוא, לאט לאט אתם תשימו לב שאתם תפתחו את השריר הזה, בהתחלה אולי היה לכם קשה לפני השנה לרשום עשרה דברים, אחרי שלושה, ארבעה, חמישה ימים ואחרי חודש בכלל, אתם כאילו, תגיד, במהלך היום אתם כבר תהיו מתוכנתים לחפש את כל הדברים הטובים ויהיו לכם רשימה אינסופית של דברים. שלום שלום, פרק יצירת מציאות חלק בית. שלום לכם, מה שלומכם? מקווה שאתם בטוב, שאתם בנסיעה טובה, שאתם עם כוס קפה או עם כוס תה, ואתם באנרגיות טובות, ואם בכלל עם דף ועט, בכלל פנטסטי. בואו ניצוק כוונה לפרק הזה. שהוא יגיע לאוזניים המדויקות, לנשמות הנכונות, שאנשים ילמדו מזה, שאנשים יקבלו מזה השראה, שזה יכווין אותם לדרך שלהם ולנתיב שלהם בחיים. אמן, ולא לשכוח שאם לקחתם משהו מהפרק, הוא מצא חן בעיניכם, למדתי ממנו משהו, אני ממש אשמח שתשתפו את זה, אם זה אצלכם באינסטגרם, אם זה לחברים, אם זה בקבוצות, מה שנוח לכם ומה שעושה לכם טוב. אבל זה מאוד עוזר לי ולעשייה שלי, ולהפיץ את הבשורה הלאה ולהשפיע עוד ועוד ועוד, בעזרת השם, אמן. יאללה. אז אנחנו נמשיך מאיפה שהפסקנו. אנחנו עם הספר, שמלא שאלתם אותי, הספר הוא להזמין מציאות של רוקסי נפוסי, אוקיי? זה ספר מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, ואני זוכרת שקראתי אותו בפעם הראשונה, אמרתי, אני חושבת שקראתי אותו פעמיים, בפעם השנייה זה עם המרקורים, ועכשיו תוך כדי אני כאילו קוראת פעם שלישית איתכם. זה ספר מדהים, מדהים, מדהים, פשוט, קליל, פרקטי והוא וואו. אז אני ממליצה למי שרוצה כזה לקרוא ולהעמיק עוד יותר מעבר למה שפה, כי מן הסתם אני לא עוברת על כל החומר, אז אני ממליצה בחום. טוב, אז עצרנו ואני רוצה להרחיב, כי אז הייתי צריכה לסיים. זכרו, כדי לזמן מה שאתם רוצים, עליכם להאמין שאתם ראויים לזה והתנהגותכם חייבת לעמוד בקנה אחד עם האמונה הזאת. מה זה אומר? אני אגיד לכם משהו, אתם צריכים לחשוב ומן הסתם, ואז בגלל המחשבות שלכם אתם תתנהגו בצורה כזאת, ואז לאט לאט המציאות תתיישב ותתיישר לתדר ולאמונות שלכם לגבי הדבר. מה הכוונה? הכוונה היא שאם אתם רוצים לזמן לעצמכם, אני אדבר על התסביכים שלי היו. ולא על דברים אחרים, אז בואו נדבר על כסף כרגיל, כמו שאני אוהבת. אם אנחנו רוצים לזמן לחיינו עסק שמכניס מיליון שקל בשנה, מיליון שקל בחודש, וואטאבר, אוקיי? כל אחד והשאיפות שלו, בעזרת השם. אתם צריכים להאמין שאתם ראויים לזה. עכשיו, איזה קל זה להגיד את זה? למה כל העולם הזה, במרכאות, מעצבן אותי? ולמה אני מאוד חשובי להביא את הקול שלי לעולם הזה? כי אני לומדת מלא, סבבה? אני לומדת מלא על התחום כבר הרבה שנים. פודקאסטים, ספרים, מה שאתם רוצים. כל הדבר הזה, להיות ההוויה רבאק, מה זה אומר? עזבו שלאט לאט, עם ההמשכים ועם הדרך שלי, אני מזקקת את זה יותר ויותר, ובסופו של דבר, אני מרגישה שאני חרטתי על דגלי לפשט ולהפוך לפרקטיקה את כל הדברים ההוא השללה. אז בואו נרד, כי זה אי אפשר באמת בפרק פודקאסט, אבל אנחנו ננסה קצת, אוקיי? אני אתן לכם דוגמה. אני, שנה שעברה, לפני שנה בדיוק, עשיתי בחודש אחד הכי הרבה כסף שעשיתי אי פעם בחיים שלי. זה באמת היה סכומי עתק, עתק, עתק, עתק, עתק. ואתם בכלל תשנאו אותי, זה גם לא היה קשה. כלומר, זה באמת הגיע כמו איזה מבול. וגם בדיוק שיניתי את העסק, שזה היה בקונסטלציה כאילו... אתה יודע, אתה אומר, מה? מה קורה פה? אני לא... אני כאילו... זה מבולים של כספים שאני לא הכרתי. עכשיו, גם... אני חושבת שכל הקטע הזה של נגיד עבודה קשה, אוקיי? שזה גם אמונה מקבילה, שכדי לעשות כסף צריך כאילו לעבוד קשה. מה שהיתרון באמונות המקבילות האלה, שכאילו... למה זה מגן עלינו? לעבוד קשה, זה עוזר עם הרגשות השם, אוקיי? אתה מאוד אומר לעצמך, עבדתי קשה בשביל הכסף הזה. ואז מה שלי קרה, עכשיו גם, אני עבדתי מאוד מאוד מאוד על האמונה המקבילה הזאת, אחרת זה לא היה מגיע, אבל גם כשעבדתי על האמונה המקבילה הזאת, כשזה הגיע, אוקיי? אני... זה דבר שהיה לי מאוד קשה לתפוס את זה, סבבה? ואני ממש זוכרת את עצמי. דבר ראשון, זה הראה לי במציאות, אוי, זה נכון מה שאומרים. הנה, אני אומרת לכם, ואתם סומכים עליי שאני לא שקרנית, סבבה? אפשר להכניס סכומי עתק, לא בעבודה קשה. עכשיו, אתם יכולים לבוא ולהגיד, גל, אבל את בעסק הזה 12 שנה, אתה וולט קשה הרבה מאוד שנים בשביל זה, זה נכון, אוקיי? אני עדיין גם לא פיצחתי, יכול מאוד להיות שזה קצת, כשמניעים עובדים קצת יותר קשה, אבל גם בואו נעשה ריפרייזינג ל... קשה הזה, סבבה? מה זה קשה? אנחנו לא חוצבים ב... איך אומרים? אנחנו לא סוחבים אבנים, בסדר? ברגע שאתם עושים משהו שהוא התשוקה שלכם, שכיף לכם, אני מבחינתי אף פעם לא עבדתי קשה. אני מאוד מאוד מאוד אהבתי את העסק שלי מדייוואן. זה ריגש אותי, כל העשייה, כל היצירה לשמיעין, הוא ריגש אותי ברמות. לא עבדתי קשה. אוקיי? זה מאוד נוח וקל לאיש שם ב-Back of our mind שאומר לנו, מה זה כל הכסף הזה? עבדתי קשה, מגיע לי, אוקיי? לא, לא, תכל'ס, לא עבדתי קשה, עבדתי הרבה, אוקיי? עבדתי הרבה, אבל לא עבדתי קשה. קיצור, בכלל, מה שהנקודה שאני רוצה לספר לכם זה שהגיע הרבה מאוד כסף, ואני ממש זוכרת את עצמי נוסעת באוטו, וגם אני מאוד מודעת, למזלי הרב, ואת יודעת לנתח את מה שקורה, וזה עכשיו מה שקורה, רוב האנשים לא יודעים שהם... לא מרגישים ראויים, ואז הכסף הזה בורח בכל מיני דרכים, זה כל הקטע של אמונות מקבילות, מבחינתן הן מגינות עלינו, חשוב להבין את זה, אוקיי? הן לא רוצות לרעתנו, הכל בא לטובתנו העליונה ביותר, אז גם זה, הן מבחינתם, מבחינת האמונות, הן מגינות עלינו ממש הרבה יותר גרוע, אוקיי? אם יהיה לנו כסף, לא יהיה לנו חברים, אם יהיה לנו כסף, ההורים שלנו לא יאהבו אותנו, אם יהיו לנו כסף, אנחנו נהיה שקרים ורמאים, אם יהיה לנו כסף, נאבד כל צלם אנוש, כל אחד והאמונות המקבילות שלו על כסף, סבבה? בקיצור, אז אני נוסעת לי באוטו וזה, ופתאום עלה לי קול. גל, האם זה בכלל מגיע לך? איך זה הגיוני שזה מגיע לך, כל הדבר הזה? על מה ולמה? עכשיו, אתם יכולים לבוא ולהגיד, אבל זה בכלל גם לא צריך לתקוף את זה, דבר שם להתבונן בזה. זה הגיע, נקודה סוף. עכשיו, אם זה הגיע, זה כנראה מסיבה מסוימת, אוקיי? זה מסיבה מסוימת, וזה בא ללמד אותי משהו. אז אני באה להגיד, שאגב גם כנראה לא הרגשתי מספיק ראויה, כי הרווחתי הרבה מאוד כסף, והרווחתי, אבל עדיין גם הפסדתי הרבה, אוקיי? הייתי אמורה להרוויח הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר, בערך פי שלוש ממה שבסופו של דבר הרווחתי, היו שם דליפות עדיין במיכל. יש לי עבודה תמידית, אני ממש לא מציגה את עצמי כמושלמת, אוקיי? אז... כדי שהמציאות שאנחנו רוצים שהיא באמת תשתקף לנו במציאות, אנחנו חייבים להרגיש ראויים, אוקיי? וגם משהו שבאמת חשוב שתבינו, לקרוא את הספר הזה או לקרוא ספר אחר זה טוב ויפה. לדעת את זה בראש זה טוב ויפה. השינוי האמיתי יקרה מפעולות, אוקיי? מפעולות יומיומיות, אני מתנצלת חברים, אבל אני עשיתי פעולות יומיומיות כדי לשנות את החיים שלי. בסדר? זה לא משהו שקוראים ספר אוי שתנו חיי ואתם הרבה פעמים שואלים אותי אוי גל מה הספרים שקראת מה העשרים ספרים שקראת ששינו לך את החיים אנחנו גם רוצים לקרוא שזה מדהים אתם צריכים להבין אני לא קראתי אותם וזהו אני שיניתי את החיים שלי כלומר זה כמו שאמרתי לכם בהרצאה הזאת בהרצאה שבאתם אליי ההרצאה הזאת לא הולכת לשנות לכם את החיים אוקיי? הרצאה לא משנת חיים מה ישנה לכם את החיים? הפעולות שאתם תעשו בעקבות ההרצאה. אז יכול להיות שההרצאה או ספר מתחיל, לי נגיד, הספרים התחילו איזושהי אינרציה של פעולות והתנהגויות, אוקיי? שגרמו לשינוי האמונות והמחשבות, ואז ההתנהגויות, ואז התוצאות, ואז אתה מתחיל עם לופ. סבבה? זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. אז גם כשאני אומרת, לזמן את מה שאתם רוצים, עליכם להאמין שאתם ראויים לזה, כפרה זה עבודה. אוי, עכשיו אני ראויה לזה. לא, נשמה, את צריכה לפתוח את המכסה מנוע שלך, לדבר, אני כבר מדברת תוכן של הקורס קצת. את צריכה לפתוח את המכסה מנוע שלך וכאילו לראות מה קורה שם ולטפל. אוי, זה משהו מאוד מאוד חשוב, אוקיי? בכל פעם שתבחרו להתפשר בכל תחום בחיים, תחסמו לעצמכם את זימונם של כל הדברים שהשתוקקתם להם יותר מכל. סבבה? אוקיי, בואו נחזור אליי. כרגיל אליי, למי אני אחזור? אוקיי, אני הרי החלטתי לסגור את העסק הישראלי ולא לשים אולין, כי עדיין יש לי את העסק האמריקאי, אבל כמעט אולין על החלום החדש שלי, וזה המנטורינג, וזה מה שאני עושה פה, וכו' וכו'. יכלתי להתפשר ולהגיד, אוקיי, צריך את הפרנסה הזאת, צריך את זה, זה מפחד אותי, אני כבר מושקעת בזה כל כך הרבה שנים, אני טובה בזה, זה מכניס לי הכל הכסף, החיים שלי טובים, טה טה טה. אבל זו הייתה התפשרות. אז זין שלי, סליחה, מה שכל העולם אומר, יש לך חיים טובים, למה את לא מסתפקת, למה לא יוזם, למה שום דבר לא טוב לך, עזבו שאף אחד לא אמר לי את זה, אבל זה קולות שלי בראש, אז כנראה שזה אמונות שקיימות. זו הייתה התפשרות. אז מה אם זה לבל מאוד גבוה? זו הייתה התפשרות מבחינת הנשמה שלי. הנשמה שלי כבר לא הרגישה מוגשמת, אוקיי? היא הרגישה מוגשמת הרבה מאוד שנים, עד שכבר לא. עכשיו, יכלתי להתפשר ולהמשיך לעשות את מה שאני עושה. והייתי קמלה, וגם באותו אופן זה אומר שאני סוגרת לעצמי את הדלת למה שאני באמת רוצה לחיי וזה להיות מנטורית ולשנות לאנשים את החיים, אוקיי? אז זאת הכוונה שברגע שאתם נשארים בעבודה שאתם לא אוהבים ובתכלס ואתם מתפשרים ובתכלס החלום שלכם הוא לעבוד בכלל בעבודה אחרת או להיות מדריכה ליוגה, ברגע שאת מתפשרת את בהכרח סוגרת לעצמך את הדלת לכל הדברים האחרים שאת חולמת עליהם. אתם יורדים לסוף דעתי? פעולת ההתפשרות על פחות ממה שמגיע לכם מונעת ממקום של תדר נמוך, של פחד וספק. פחד שלא באמת מגיע לכם לקבל את מה שאתם רוצים. וספק שאי פעם תצליחו לזמן לחייכם את חלומותיכם. עכשיו אני לא יודעת אם זה קשור אבל אני אספר לכם סיפור. אני אתמול העליתי סטורי, משהו לגבי היהדות והדת והכל, ולא משנה, אני לא ידעתי, יש נושאים גם שכאילו יותר קשוח לדבר עליהם, ואני גם לא יודעת מספיק, וכאילו מאוד התחבטתי, אם לעלות את זה לא העליתי. אחרי חצי שעה מחקתי. אבל עדיין ראו את זה הרבה מאוד אנשים כבר, אוקיי? וזה גם היה כבר לילה אצלכם וזה, אבל עדיין ראו את זה הרבה מאוד אנשים, וזה לא יאמן שזה כבר עשה אדוות. עכשיו, אני הרגשתי שזה זה זה, לא משנה, מחקתי. מה אני באה להגיד אבל? שעכשיו יש לי שתי אופציות איך להתנהל. צריכה לשאול את עצמי למה מחקתי. מחקתי כי פחדתי שלא יקבלו את הדעות שלי וישנאו אותי וזה וזה וזה, כי אני רק רוצה חיבוקים ונישוקים, או כי מחקתי כי רגע, זה עדיין לא מתכתב לגמרי עם הערכים שלי, ולא כל דבר אשר צריך לצעוק לעולם, וזאת הסיבה שמחקתי. עכשיו, למה זה מאוד מאוד מאוד חשוב לשאול את השאלות האלה ולהתכוונן בכל רגע ורגע? לאורך המסע שלנו, כן? אנחנו לא שולחים שם איזה זימון ורצים עם עיניים עצומות. אנחנו שלחנו זימון, אוקיי? עוד פעם נחזור לזה של, נגיד, אני רוצה, שמתי ווייז לאילת, אוקיי? אני רוצה להגיע לאילת, אבל אני כל הזמן מסתכלת בווייז. רגע, צריך לפנות פה ימינה, פה שמאלה. רגע, טעיתי בדרך, רגע, בואו נתכוונן. כל הזמן אנחנו מתכווננים. וככל שאנחנו נתכוונן ונתכוונן ונתכוונן עוד ועוד ועוד, מגדיל לנו את הסיכויים, אוקיי? בקיצור, למה זה עוזר לשאול את השאלות האלה? כי אנחנו לא רוצים לפעול מתדר של פחד. עכשיו, אם אנחנו לא נהיה על המשמר ולא נהיה בתענג ונשים לב, בקלות, כי הברירת מחדל של הגוף שלנו, של הנפש שלנו, זה להיות ביצר ההישרדותי. שזה לא אולי, זה לא בכאילו, זה עובדה בשטח, אוקיי? אנחנו יצור. חי, שמבחינה אבולוציונית אנחנו מתוכנתים להישרדות. לא להצלחה ולא לשגשוג ולא לעושר ולא לשום דבר. אנחנו מתוכנתים להישרדות. משמע שהדבר השולט בנו זה הפחד, אוקיי? שחס וחלילה נמות וחס וחלילה ש... אז היום כבר לא רודפים אחרינו עריות ואנחנו לא בסכנת טביעה ואנחנו לא בסכנת שריפה, אבל כסף זה אחד המשמעויות. הכי גדולות היום לפחד, לאנשים, אוקיי? עכשיו, כשאנחנו מונעים מפחד גדולות, אנחנו לא נגיע. שגשוג לא יהיה פה. פחד לא מוביל לדברים טובים. הפוך הוא הנכון. כל הזמן אומרים, אתה מפחד ממשהו? תעשה הפוך, ממש הפוך, כאילו, אוקיי? אז גם אני, על פניו, שכאילו כרגע, הנה, אני בדרך לאילת שלי, אני בדרך לשגשוג שלי, תמימה אילת, אני באמריקה, אני עכשיו בלאס וגאס, אני בדרך ללאס וגאס. סבבה? אבל כל הזמן אני יכולה לטעות בדרך. כל רגע אני יכולה לטעות בדרך ולהתרחק. זה שאני לא יכולה אחר כך לשנות עוד פעם בגלל זה, לא צריך לקחת ברצינות יותר מדי. אני יכולה לטעות היום בדרך ומחר להתכוונן מחדש. כל רגע ורגע, בסדר? אז זה כאילו, זה החדשות הטובות. אבל הנה, עלתה פה משהו, ואז אני אומרת, רגע, גל, את לא עוברת להיות עכשיו ברשת או בכל העשייה שלך. עכשיו להיות בתדר של פחד. את לא משתפת מתוך פחד, את לא משתפת מנזקקות, את משתפת מהאמת שלך ומתדר של אהבה. לעולם לא של פחד, ואם לרגע שטית ואת קולטת שאת בתדר של פחד, אול גוד. אהבתם שאני דוחפת מילים באנגלית כי אני רוצה לתרגל? זה כאילו, זה ביבי. אנחנו כל הזמן נתכוונן והכל בסדר, אוקיי? מעולה. חברויות, אה, אוקיי, ממשיכים. איך אני אסיים ככה עם כל החפירות שלי? אני לא יודעת מה נעשה. אלוהים, אני צריכה להזדרז פה. חברויות ומערכות יחסים רעילות הן דוגמה נוספת למבחן של היקום, ורק כשיש לנו האומץ והכוח הפנימי לזנוח אותם, נוכל לפנות מקום לקשרים בריאים יותר שייכנסו לחיינו. זכרו, הזמן והאנרגיה שלכם, הנכסים יקרי הערך ביותר שיש לכם, לכן השתמשו בהם בתבונה. אנרגיה זה כל מה שיש לנו. סבבה? זמן ואנרגיה זה כל מה שיש לנו. ואם אתם מזמנים משהו מסוים לחיים שלכם, אתם צריכים להבין שהכל תלוי בהכל. אתם לא יכולים להגיד, טוב, אני רוצה להיות בן אדם משפיע ומטאור, ואז אתה יושב לשעתיים בשבוע עם חברה שכל היום מה שהיא עושה זה ריחולים ודברים זעזעים ומורידים לך את הבטריה. אתם צריכים להקיף את עצמכם בכמה שיותר מטענים. ומטענים זה יכול להיות הרבה מאוד דברים, אוקיי? זה דברים שאתם אוהבים לעשות, זה מאכלים שעושים לכם טוב, זה אנשים טובים, אוקיי? זה סביבה נעימה. ככל שיהיו לכם יותר דברים שמזינים אתכם באנרגיה חיובית, אתם חד משמעית מחזקים את הנתיב שלכם להגיע ליעדים שלכם, ולזימונים שלכם, ולמה שמדויק לכם, סבבה? וככל שיהיו לכם יותר דברים ביום-יום שלכם, שמרוקנים אתכם ולא מדויקים לכם ועושים לכם מועקות ולא מתאים לכם את הבטרייה ולא מרגישים לכם מדויקים אתם מתרחקים מהיעדים והחלומות שלכם אבל יש לי פה אנקדוטה להגיד שזה טריקי, לפעמים לא מרגיש לי מדויק זה יכול להיות הפחד בתחפושת. אני אסביר. הרבה פעמים, בגלל כל מיני אמונות מקבילות, ובגלל הפחד, אנחנו מציבים חלום. כלומר, יש לנו המון המון דמויות בראש, המון המון חלקים, המון המון אמונות, המון המון זה. יש בנו חלק אחד שהוא מאוד אמביציוזי ורוצה להגיע מאוד רחוק, ויש המון דמויות שלא, אוקיי? מפחד, הם מגינים עלינו, מבחינתם הם מגינים עלינו. בסדר? ואז אני שמה חלום, אוקיי? ואז, בגלל שיש לי צד שמאוד מפחד להגשים את החלום הזה, כי עוד פעם, זה שינוי, וזה לא המוכר והידוע, ואני עושה ריסק, ואני מסכנת אותנו, כי אנחנו כבר יודעים איפה אנחנו. מה עכשיו את עושה לנו חלומות? לא רוצים את זה. זה מפחיד אותנו, זה מסוכן לנו, את מסוכנת לנו. החלום שלי, הרי זה להיות מנטורית בינלאומית, ולהתחיל פה הרצאות, ולהתחיל פה זה. שמעו סיפור. הייתה לי בלוז פגישה עם מישהי שרוצה להפיק לי פה הרצאה. אוקיי? רוצה להפיק לי פה הרצאה, רוצה להפיק לי במיאמי, ובניו יורק, וב-LA, ולא משנה בכלל אם אני אעבוד איתה או לא אעבוד איתה, אבל תחשבו, הזדמנות מטורפת, נכון? זה היה חלום. מה, את מפגרת? ברור שתלכי. שתבינו מה קרה לי, גם באותו יום. וגם יום לפני, אמרתי, לא, זה לא מרגיש לי מדויק, יש לי דברים יותר חשובים לעשות. זה צפוף לי, אולי אני אבטל אותה. עכשיו, בקלות יכלתי להגיד, אוקיי, זה לא מדויק לי, בואו נבטל. אבל ברוך השם, אני מספיק חכמה, והוא לא יעפיל עליי, הקול הזה. ואז עשיתי זום-אאוט, ואז אמרתי, מה? רגע, רגע, רגע, רגע. מה זאת אומרת, זה לא מרגיש לך מדויק? נשמה. זה החלום, לשם זה באנו. מה זה לא מרגיש לך מדויק פתאום? אז למה באנו? אוקיי, את הזומי ואת הזה ואת הזה סבבה, אבל כאילו, זה אשכרה מקדם אותנו לחלום. באיזה קצע זה לא מרגיש מדויק? ואז את מבין, את מבינה, שזה קולות הפחד, לא קולות האמת. אז זה גם משהו שצריך לשים לב, אוקיי? אבל לא מדויק לזה. תקשיבו לגוף שלכם, הוא יודע הכי טוב בעולם, ותשאלו שאלות, שימו סימני שאלה. כל הזמן, אוקיי? או הנה, בכל פעם שמופיע מבחן אפשר לבחור ולהגיב במהלך של בהלך רוח של צמצום או מהלך רוח של שפע. זה מה שאמרתי לכם קצת על המבחן שאני רגשתי על הסטורי שפתאום התכווצתי וזה היה שיעור שלא כל דבר שאני צריכה לשתף, יש דברים שאולי עדיף פחות לדבר עליהם אם אני לא מספיק יודעת או כל מיני דברים כאלה. אבל גם יכלתי עכשיו לבוא ולהגיד, אוקיי, רגע, אני עכשיו מונעת מפחד או מונעת מאהבה? וזה הבדל מאוד מאוד מאוד חשוב, אוקיי? יואו, איזה קטע. תקשיבו, איזה קטע עכשיו שהיא מדברת על עיצוב הבית והמשרד. טוב, ברור שזה לא רלוונטי כבר, כאילו, כי כשאתם תשמעו את זה, זה כבר היה. אבל היום יש לנו לייב על עיצוב הבית. ושכמה שהכל זה אנרגיה, תקשיבו, כאילו, אתם יודעים, יורון אמר לי, כאילו, אבל גם, מה קשור? כאילו, מה קשור, מה קשור עיצוב הבית לתוכן שלכם? מה? כאילו, מה? זה הכי קשור אליי בעולם. דבר ראשון, כל דבר שאני אוהבת, קשור אליי מבחינתי. ואם יום אחד תהיה מישהי שתסביר ברמה הפרקטית והאנרגטית איך מה שאנחנו לובשים משפיע עלינו, וגם מבחינת הלבוש, גם זה רלוונטי אליי, בסדר? הבית שלנו זה המקום שהכי מטעין אותנו, אנחנו ליטרנית נמצאים פה לפחות 12 שעות ביום, עם השינה, עם הכל. אין דבר יותר חשוב מזה בעיניי, אוקיי? סתם, אז תראו רגע. האם פעם הצבתם מחדש את הבית או את המשרד? אם כן, בוודאי תדעו שזמן האספקה של, אה, זה בכלל לא קשור, סליחה. אם כן, בוודאי תדעו שזמן האספקה של פרטי הריהוט המרכזיים עלול להתארך לחודשים. כי לעיתים קרובות הם מיוצרים לפי התאמה אישית, במיוחד אם חיפשתם פריט יחיד ומיוחד. לכן, בתהליך עיצוב החלל שלכם, שזה מוגבל לתהליך החיים שלכם, את זה אני אומרת, תמיד תיתקלו בברירה. האם למצוא משהו אחר שהוא לא כל כך, אוי, זה אנלוגיה מהממת, האם למצוא משהו אחר שהוא לא כל כך מושלם, אבל יגיע מהר יותר, או שכדאי לחכות בסבלנות, כדי שתוכלו לעצב בצורה מושלמת בהתאם לחזון שהיה לכם בראש מלכתחילה. זימון החיים הטובים ביותר עבורכם דומה קצת לעיצוב מחדש של הבית. לפעמים צריך לחכות קצת יותר זמן משחשבתם, כדי ליצור את החלל המושלם שבו אתם מתגוררים. החלל שתמיד חלמתם עליו, החלל שאותו יצרתם בתחילה על גבי לוח החזון שלכם. יואו, זה יפה. איזה יפה זה, וכמה פעמים אנשים נופלים על... קיצורי דרך ולהגשים חלומות קטנים על חשבון החלום הגדול. הנה עוד סיפור. תודה אלוהים שהכל מגיע עלי ככה. אמא, לאיזה כיף זה. והנה זה כי אני סומכת, שתבינו. אני אומרת לך, לפעמים אני אומרת, מה זה? מה זה את לא מתכוננת לפודקאסט? אגב, בפרקים הראשונים יותר התכוננתי, הייתי יושבת קודם בבית קפה זה. אני לא מתכוננת בכלל. וסתם, זה מטורף שאתה סומך איך פתאום הדברים מגיעים וזה. איך הסיפורים. אפרופו קיצורי דרך, וכאילו אם לקחת משהו שאתם מעצבים את הבית, אם לקחת משהו שאתם לא בדיוק רוצים. קיצור, אז לא משנה. אז אני עכשיו מתחילה להתאמן באנגלית, אוקיי? ואז אני מתחילה להקליט לכם קצת סטורים, ואני מתחילה, בעזרת השם היום אני מקליטה את הפרק הראשון שלי בפודקאסט באנגלית. ואתם יודעים, עוקבת אחת אמרה לי, למה את עושה חיים קשים, גל? יש עכשיו היום אפליקציות, את לא מבינה איזה מושלם וזה, זה כאילו ממש... מדובב את כל מה שאת אומרת באנגלית, עם הליפסינג, כאילו, עם השפתיים, ואף אחד לא ידע, ותעבדי על כולם וזה. אבל זה לא מקבב אותי, זה לא החזון שלי. זה לא החזון שלי. החזון שלי זה להיות מנטורית בינלאומית באנגלית, אבל לא בקטע של לעבוד, לא שזה לעבוד, כן, זה כולה שפה, אבל הוויז'ן שלי הוא להעביר ריטריטים, להעביר הרצאות ענק, לעשות כנסים הזויים. איך אני עושה את זה אם אני לא יודעת אנגלית? כאילו, לא מעניין אותי עכשיו להשיג את הקרמיקה המסריחה כדי שעכשיו יהיה לי רצפה, אני רוצה לחכות כדי להשיג את הקרמיקה הנדירה והמיוחדת שעליה אני מפנטזת. ואין לי בעיה לחכות בשביל זה, ואין לי בעיה לעבוד בשביל זה. אגב, הנה, לעבוד קשה. זה קשה? לא יודעת. זה חשוב ומהמם ומדהים וסולל לי את הדרך לאן שאני רוצה? כן, ה-quick wins האלה, אני חושבת שהם הדרך הקצרה. אגב, מדברים על זה בתניה, שאני רק התחלתי ללמוד, כן, אנחנו מתחילים גם עם אותניו ביחד, יאללה. כיף לנו. אז כששמעתי את הפרק הראשון, אז הוא אומר, דרך קצרה ארוכה או דרך ארוכה קצרה. ואני תמיד מעדיפה את הדרך ארוכה קצרה. בסופו של דבר, הקיצורי דרך האלה רק מקצרים את הדרך וזהו. אוקיי, כשדברים לא קורים כפי שקיוויתם, זכיתם למעשה בהזדמנות פז לעזור לעצמכם ולבנות את הכוח הפנימי, החוסן והאומץ שלכם. נכון, אנחנו הרבה פעמים חושבים שאנחנו יודעים הכי טוב, אז אנחנו עושים חזון, וזה בסדר, זה מהמם, אנחנו צריכים להיות כאלה, אבל לא תמיד אנחנו מקבלים את הדברים בדיוק כמו שקיווינו, ואז אנחנו יכולים להתבאס. עכשיו, לשם מה, אנחנו פה, אנחנו פה, בסדר? מי שמסתכל עליי, אז אני עושה כאילו אנחנו פה למטה, ויש את ה-high yourself, שזה העני הגבוה יותר, התודעה, אלוהים, היקום, ה-source, כל אחד ואיך שהוא קורא לזה, שזה לא פיזי, אוקיי? והוא יודע יותר טוב מאיתנו. הצבא בא כשאנחנו חשבנו שצריך לנסוע לאילת בדרך הזאת, או בכלל לאילת, אבל הוא מסתכל למעלה והוא יודע יותר טוב. ואם אנחנו לא הגענו בדיוק לאן שאנחנו רוצים, זה כנראה לטובתנו. עכשיו, או כי אנחנו צריכים בדרך לדלות איזשהו אוצר וכלי שאנחנו צריכים לפני שאנחנו מגיעים ליעד, כמו שנייה חוסן נפשי, כמו שנייה להבין שגם אם התוצאה לא בדיוק כמו שרצינו, זה מה שמדויק לנו, כי זה כלי שאנחנו חייבים אותו כדי להגיע ליעדים שלנו. וזה חוזר, הכל לטובתנו, עליונה ביותר, אז זה משהו שהוא חשוב. אוקיי, יאללה, אנחנו נמשיך, נתקדם, אלוהים שמור, כי אחרת אנחנו לא נסיים בחיים. אוקיי, שלב חמש של הזימון מציאות, זה דבר האהוב עליי בעולם, אמצו הכרת תודה, ללא סייגים, היא רושמת, אוקיי? הכרת תודה. לב אסיר תודה הוא מגנט של ניסים. עכשיו עזבו שזה לא ממקומי עדיין, אני לומדת על זה, אבל זה לא ממקומי עדיין להסביר לכם ממש ברמה הפיזיקלית, אבל אני רק אגיד לכם שמהמעט שלמדתי אני כבר יודעת שכמות העצבים שיש לנו בלב היא יותר מהמוח. לא יודעת אם בדיוק עצבים, אל תתפסו אותי במילה, אבל תבינו רגע, הלב שלנו, אף אחד לא לימד אותנו את זה, אבל הוא... הוא דבר, הוא איבר מטורף, אוקיי? ברמה מדעית. אז לא סתם אומרים שלב אסיר תודעה הוא מגנט לניסים, זה באמת ברמה האנרגטית זה ככה, סבבה? אוקיי, היקום לא באמת שומע את מחשבותינו, הוא מגיב לתדרים שהמחשבות האלה יוצרות. אנו מושכים אלינו את מה שאנחנו מרגישים. אוקיי, אנחנו חושבים מחשבות. המחשבות האלה יוצרות רגשות. הרגשות האלה יוצרות... תדרים, וכן, הוא מגיב לתדרים, כן, ואז התדרים האלה מושכים אלינו דברים, סבבה? אז ברגע, אוקיי, אני אסביר לכם רגע את מה שאני יודעת, כל העניין הזה של הכרת תודה, שהנה, דיברנו על הפעולות, פאקינג, אם אתם עדיין לא עושים הכרות תודה בערב או בבוקר, לא להקשיב לי וללכת מפה, אני לא רוצה לדבר איתכם. סתם, אבל כאילו, באמת, אתם לא מבינים כמה זה כלי שמשנה חיים. באמת, באמת, באמת, שאם אתם לא מקדישים שלוש דקות מהיום שלכם להגיד תודה על הדברים שהיו לכם ביום, או בבוקר, תודה, כל אחד ואיך שהוא עושה את זה, אם הוא רושם בכתב יד, ואם הוא קורא ברכות השחר, אבל התכוון, ואומר גם כמה מילים לעצמו, כאילו, באמת, עכשיו, למה מבחינה גם... נוירולוגית ומדעית זה טוב, זה טוב מכל הבחינות, אוקיי? היהדות הסבירו את זה בצורה מסוימת, המדעי המוח הסבירו את זה בצורה מסוימת, אבל המוח שלנו הוא שפוט שלנו. כלומר, אם אנחנו נגיד לו דברים טובים, אוקיי? נגיד לו דברים טובים, ובאמת נגרום לנוירונים שלנו במוח לחפש דברים טובים. אז קורה, מתחיל להיות פלופ, אוקיי? הוא מתחיל לחפש דברים טובים. אנחנו מתחילים להרגיש טוב, כי אנחנו חושבים על דברים טובים, נכון? לא משנה מה, גם אם זה ששתיתי מים מתוקים, שיש לי כוס מים מתוקים, זה גם לא מובן מאליו, אוקיי? אז אתה מתחיל לגרום למוח שלך להתחיל לחשוב על דברים טובים, ואז אתה מתחיל להרגיש טוב, ואז אמרנו, זה תדרים, אז אתה מתחיל לראות מציאות יותר טובה בחיים שלך, ואז אתה מוצא עוד דברים להודות עליהם, ואז כאילו מתחיל להיות פה לופ. עכשיו, מה שקורה, כשאנחנו... מרגישים תחושות מסוימות, בוא נעשה את זה גם לטוב וגם לרע. כשאנחנו בסטרס, בחרדה, בפחדים, אתה בעצם בצורה לא מודעת, אומרים למוח שלך, המוח כל הזמן מחפש הצדקות והוכחות למה שאתם מרגישים. אז אם אנחנו עכשיו בסטרס ובחרדה, הוא ילך ויחפש סיבות למה אתם מרגישים סטרס וחרדה. עכשיו, אתם צריכים להבין שהכל קיים כל הזמן. סיבות לחרדה, סיבות לסטרס, סיבות לשפע, סיבות לאהבה, סיבות לשמחה, סיבות לדיכאון, סיבות ל... הכל קיים. כל עניין של מה אתם רואים, אוקיי? עכשיו זה קיים, יש את התסמונת האישה בהיריון, תסמונת המכונית האדומה. אם עכשיו אני מתוכננת לחפש מכוניות אדומות, אני אלך עכשיו ואני אראה מלא מכוניות אדומות פה, בכביש, אוקיי? הנה מכונית אדומה, לא יאמן, אוקיי? הנה, עכשיו אני רואה מכונית אדומה, משוגע. אתם מבינים שאם לא הייתי אומרת את זה לעצמי עכשיו, הייתי מסתכלת פה על הכביש, לא הייתי רואה שתי מכוניות אדומות. שמע ישראל, אדוני. לא, לא, אין יותר. לא הייתי רואה אותם בכלל, אוקיי? אנחנו אשכרה מתכנתים את המוח שלנו, מה להסתכל. עכשיו, מה שקורה, שאנחנו מתחילים להכיר תודה, אתם אשכרה מרגילים את המוח שלכם להתחיל לחפש. עכשיו, כל דבר שאני אומרת לכם, אני עשיתי. מה זה עשיתי, אלוהים שיעזור, אני עושה, אוקיי? אין יום שאני נכנסת למיטה ואני לא אומרת, תודה, תודה על היום המדהים הזה, תודה על כל מה שהיה, תודה על כל מה שגם לא היה כיף, גם על זה תודה, הכל תודה. וגם בבוקר, אני קיצונית, גם בערב, גם בבוקר, שום דבר לא מובן מאליו, אתם יודעים, עוד משהו, אתמול דיברתי עם אבא שלי וזה, אתם יודעים שאבא שלי הוא נטבח רציני בחיי וזה, ודיברנו וזה, ואז אמרתי לו, אבא, תודה על הכל, ממש מעריכה אותך, ואיזה כיף שאתה דואג לי ושאתה אוהב אותי, ואז הוא אמר לי, איזה כיף לי שיש לי בת כמוך, כאילו שאת לא לוקחת את זה כמובן מאליו. בחיים לא לקחת כלום כמובן מאליו, ואיזה כאילו, מאוד כיף לראות. ואז אמרתי לו, מה לקחת כמובן מאליו, שיש לי אבא כמוך? ברור, אחד לא לכולם יש אבא. נתחיל מזה. יש כאלה שהיה להם אבא ועכשיו אין להם אבא? שהוא נפטר? יש כאלה שלא בקשר עם אבא שלהם? יש אנשים שלא מרוצים? עכשיו זה לא עניין של... אוקיי, זה לא שיש לי תאווה מושלם. אף אחד לא מושלם. יש לי, אני יכולה לרשום ספר על הדברים שאני חושבת שצריך לשפר, זה לא אישום, זה למצוא את הדברים הטובים בו, ובזה להתמקד, זה גם יגרום, זה גורם למוח שלי למצוא עוד ועוד ועוד דברים טובים בו, אוקיי? וזה שיש לי אבא שדואג לי, ושכותב לי כל יום הודעה, ושהוא מתגעגע אליי, לא מובן מאליו, אוקיי? שום דבר לא מובן מאליו, אתם יודעים, עוקבת כתבה לי, אין לי שום דבר להכיר עליו תודה. אורתי, את לא מתביישת? אמיתי, את לא מתביישת? יש לך אוזניים לשמוע את הסטורים שלי? יש לך עיניים? יש לך מיטה? יש לך קורת גג? יש לך מקלחת? יש לך מים? אז היא אומרת לי, הבנתי, אבל זה... והיא פשוט ביטלה את כל הדברים. עכשיו... ברגע שאתם לא תדעו להעריך את הדברים הקטנים בחיים, אתם לא תדעו להעריך גם את הדברים הגדולים בחיים, ויותר מזה אני אגיד לכם, עד שאתם לא תדעו להעריך את הדברים, אבל להעריך באמת ברגש, לדברים היותר גדולים יהיה קשה להגיע, אוקיי? הכרת תודה, אם כבר כל הספר הזה אפשר לזרוק אותו, כי הכרת תודה זה המפתח להכל. אני יכולה לעשות קורסים וסדנאות רק על הכרת תודה. ולתקוף את זה מכל הכיוונים. מהיהדות, מהבודהיזם, מהאסלאם, מהנצרות, מאיפה שאתם רוצים. ממדעי המוח, איפה שאתם רוצים. זה פשוט מטורף שהכל מוביל לאמת אחת, אבל הכרת תודה זה משהו שהוא אוניברסלי ואין אמת כזאת. זאת האמת כולה. סבבה? אוקיי. יפה מאוד. הנה. תבינו, הכרת תודה זה פשוט הפתרון להכל. מה נעשה כשאנחנו מורגשים מוצפים ברגשות בתדר נמוך? נעזר בהכרת תודה. קורה לכם משהו רע? מה שזה? הבוס צעק עליכם? גרפתם עם הבעל? האלו עושה לכם צרות? אוקיי, אוקיי. בואו נחפש רגע שלושה דברים שטובים ממש ברגע זה. או משהו שקרה לי טוב בבוקר. ממש לעשות שיפט למוח שלכם, רגע בואו נחפש רגע בכוח את הטוב. עשה שקט, הבנו שאתה יודע להעלות את הרע, הבנו. בוא נחפש בכוח את הטוב, בכוח, אוקיי? הנה, הכרת תודה מוגדרת כרגש של הערכה, והרגש הזה הוא בעל תדר תנודתי מאוד מאוד גבוה. זכרו, יש תמיד משהו להודות עליו, אם מתפנים לשים לב לכך. אמרתי לכם, הכל זה עניין איפה אנחנו מפנים את התשומת לב שלנו. אנחנו רוצים לחפש נשים בהיריון, אנחנו נראה מיליון נשים בהיריון, הוא רוצה לראות מכונית אדומה, עוד מכונית אדומה, אלוהים. איך הוא רוצה לראות מכונית אדומה, איך הוא נראה מכונית אדומה, אוקיי? הנה, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו. מחקרים מצאו כי תוך ארבעה ימים בלבד, התמרת הפחד שלכם להכרת תודה, הערכה ונדיבות לב, למשך עשר דקות בלבד כל יום, אה, טוב, זה הרבה, אבל זה כאילו אפילו ארבעה ימים, שלוש פעמים ביום יכולה לחזק את מערכת החיסון שלכם ב-50%. לא, זה נשמע לכם ענייני, ואתם עדיין לא עושים הכרת תודה. לא, זה אין לתאר, באמת, באמת. רגע, בואו נוודא שהכל מוקלט והכל בסדר, אוקיי. הוא, רגע. מפחיד אותי פתאום, זה לא יקליט וזה. יופי. אוה, אז עשיתי לכם סטורי. נדבר על זה עוד פעם או שנמשיך? טוב. אהיה מאושרת קשה, או אם היה לי מה שיש להם, הייתי מאושרת. דפוס החשיבה הזה כל כך מגביל, מפני שהוא כל הזמן שומר אותנו בתודעת חוסר. כי כל פעם שאתה אומר, לי יש את זה, לא יש את זה שאני גם רוצה, בום, יצרתי חוסר. אוקיי? עכשיו, זה ההפך מתודעת שפע, זה מרחיק אותנו מהדברים שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים להיות בכל רגע נתון השפע עצמו, ואני כבר אמרתי לכם בסטורי מה הפתרון לזה. זה להיות כמו אוקיינוס. אני האוקיינוס. יגיע הגל הגדול הזה, אני האוקיינוס מדהים כל, וכאילו, עוד פעם, זה היה קורת תודה. אני גדול, אני מדהים, אני כחול, יש בי מלא חיות, יש בי מלא צמחים, אני, צוללים בי, רואים בי, שטים עליי, אני כזה יפה, לא משנה מה, בסדר? מביא אנרגיה, כל מיני דברים, כל זה, אני האוקיינוס, מיליון דברים טובים יש להגיד עליי. ויחד עם זאת, אוקיי? איך בא לי גם שיבוא גל ממש ממש גדול ומלא גולשים יבואו אליו, אוקיי? יואו, ושהוא בא, איזה מרגש, איזה יפה זה יהיה לראות את זה, וזה וזה. אני מביא עוד שפע לעולם, כי אנשים גולשים עליי והם נהנים. מהמם, כשלא יגיעו הגולשים, האם אני אופחת מהשפע של איוולו במיל? לא. זה כאילו, צריך לשנות את ה... את הדיבור העצמי שלנו וכל כך הורגלנו לזה כשיהיה לי זה לא, לא, אתה מאושר ובר מזל ברגע זה ממש איזה כיף זה יהיה לראות גם את זה גם את זה לא כשיהיה לי את זה אז אני אהיה כזה לא, כי ככה אנחנו כל הזמן יוצרים חוסר אנחנו כל הזמן בחוסר וזה הפוך מהתדר שאנחנו רוצים להיות בו, אוקיי? הוא שולח מסר ליקום ברגע שאנחנו אומרים אני אהיה מאושר קשה, הוא שומר עלינו לכודים בהלך רוח של צמצום, הוא שולח מסר ליקום כי אתם זוכרים הרגשות מהדהדים תדרים והתדרים מושכים עלינו דברים בהלימה עם מה שאנחנו מהדהדים, אוקיי? זה שולח מסר ליקום שאומר משהו חסר בחיי או אין לי מספיק, סבבה? עכשיו בגלל שזה המסר שאתם שולחים ליקום, הוא ימשיך לתת לכם חוסר וצמצום. וואי, זה כאילו ממש מעצבן אותי בדברים האלה, שכאילו, איזה קל זה לקרוא את זה, נכון? זה מה שמעצבן, איזה קל זה לקרוא את זה, איזה קשה זה ליישם את זה, בגלל זה כל הזמן צריך להיות בתודעה, וכל הזמן צריך לעשות פעולות, כי לקרוא את הספר הזה ולא לעשות איתו כלום, אתם יכולים לזרוק אותו ישר לתוך הפחד, חבל ללכת ולתשתו קפה, אין מה לקרוא את הספר, כאילו אתם לא תיישמו בפעולות. התחלתי לשאול את עצמי מדוע אנחנו תמיד מוסיפים סייגים להכרת התודה שלנו. אני מאמינה שאחת הסיבות היא מפני שרבים מאיתנו אחוזים בפחד בתת מודע שאם נהיה לגמרי מאושרים במה שיש לנו, לעולם לא נשאף ליותר. לדוגמה, אם אנחנו מכירים תודה שלמה על המשכורת הנוכחית שלנו, האם זה לא ידכא את המוטיבציה שלנו לפעול לקבלת קידום? אוי זה מעולה ואני התחבטתי בשאלה הזאת מלא. או אם אנחנו מרוצים לחלוטין מהבית שבו אנחנו גרים, האם אין פירושו שלעולם לא נחווה מגורים במקום אחר? תקשיבו, ישנה הנחת יסוד שהכרת תודה אמיתית ומלאה באה על חשבון מרץ, מוטיבציה והיכולת שלנו להתקדם. תפקידי כאן הוא להיפטר עבורכם מהפחד. הכרת תודה אמיתית ללא סייגים אינה חוסמת אתכם, למעשה היא חלק בלתי נפרד ממסע הזימון שלכם. למה? כי ברגע שאתם עושים הכרת תודה ללא סייגים, אז אתם גורמים לעצמכם להרגיש טוב, נכון? אתם גורמים לעצמכם להרגיש ברי מזל, אתם גורמים לעצמכם להרגיש השפע עצמו, האוקיינוס, כמו שדיברנו. ואז אתם בעצם מרגישים שפע, תחושה של שפע, בסדר? ואז אמרנו שאנחנו בעצם מהדהדים את התדר שבו אנחנו מרגישים. ואז בעצם, בהכרח, אתם מתחילים להיות על התדר של השפע, ואז עוד שפע ועוד שפע ועוד שפע מגיע אליכם. אתם מבינים? זה כאילו הפוך. זה שאנחנו עכשיו אומרים, וואו, איזה בית מדהים יש לי, זה לא מרחיק אתכם מבית גדול יותר או יפה יותר או זה, להפך, זה מקרב אתכם אליו, אתם מבינים את זה? מעולה. עליכם להיות ברורים בחזון שלכם לגבי המטרה, ובו זמנית להכיר תודה אמיתית על כל מה שכבר יש לכם. לזה אני קוראת נקודת האיזון של זימון המציאות. מאלף. איזה ספר מאלף, איזה כיף לי שאני מעבירה לכם אותו. זה מה שהיא אומרת פה, ברגע שאתם מתכנתים את המוח שלכם להגיד תודה בערב או בבוקר, המוח שלכם כבר מתחיל למצוא, לאט לאט אתם תשימו לב שאתם תפתחו את השריר הזה, בהתחלה אולי היה לכם קשה לפני השנה לרשום עשרה דברים, אחרי שלושה, ארבעה, חמישה ימים ואחרי חודש בכלל, אתם כאילו, תגיד, במהלך היום אתם כבר תהיו מתוכנתים לחפש את כל הדברים הטובים ויהיו לכם רשימה אינסופית של דברים. אז זה מהמם. מושלם, טוב חפרנו עם קורות תודה, אפשר לעבור לשלב הבא. או, או, מה שאנחנו אוהבים. הפכו קנאה להשראה. מושלם. קנאה. וואו, שתדעו לכם שאני הייתי הבחורה הכי קנאית על כדור הארץ. לא הכי, אבל כאילו הייתי מאוד קנאית ומאוד תחרותית. וקנאה. עשו לה מיתוג מאוד מאוד גרוע של המפלצת הירוקה ושזה מביך לדבר על זה ושזה מביך להגיד את זה. ברגע שאנחנו מבינים שהכל עובד לטובתנו עליונה ביותר, גם קינה ייפול לטובתנו וקינה ייפול לטובתנו. דבר שם תמיד תנסו לשאוף להיות ברמה של קינת סופרים ולא קינה של צרות עין, כי יש מספיק לכולם והגשם יורד על כולם ואנחנו צריכים להתעסק בעצמנו והדבר היחידי שאנחנו צריכים להבין מקנאה, זה שבעצם בא לכאן כדי להראות לנו משהו שאנחנו רוצים גם לעצמנו, אוקיי? כלומר, אם אני עכשיו אראה איזה bodybuilderית, אני לא אקנא בה, אוקיי? כי אני לא מעוניינת להיות bodybuilderית, וזה לא מעניין אותי כל השרירים האלה בגוף, אוקיי? אבל אם תבוא לפה עכשיו מישהי עם יושבן מוצק, זה יעניין אותי, ואני אגיד, יואו, זה יפה, זה כאילו בא לי גם, אוקיי? אני מקנאה כי בא לי גם. או אם עכשיו ראיתי חברה שלי, סיפור אמיתי, ראיתי חברה שלי הייתה באיזה הרצאה בבין תחומים, ואז שלחתי לה, יוני, מקנא בך, אבל כי אינות סופרים, לא, עכשיו, כי למה? כי זה דבר שאני חיות בעולם, אוקיי? תנו לי רק כל היום. כל היום לעשות טור של זה, לעבור ממקום למקום, ולהרצות לאנשים, ולספר לאנשים, וללמד אנשים, זה מה שאני אוהבת. זה הנשמה שלי רוקדת הורה שם בתוך הלב שלי. אופה שהנשמה לא נמצאת, היא רוקדת הורה. אז כשאני רואה את זה, אני מקנאה, אבל אני כבר יודעת להגיד שזה קינת סופרים, כי זה מה שהנשמה שלי רוצה. אז תשימו לב שכשאתם מקנאים במשהו, זה אומר שלנשמה שלכם יש איזו תשוקה. היא באה מה higher self שלכם, זוכרים מההוא שמסתכל עליכם בוואלי? הוא בא להגיד לכם, כאילו, תקשיבו, זה מה שגם אני רוצה, זה מה שאני באה להתבונן, תראה מה בדיוק אתה רוצה שם, וכאילו, כזה. אוקיי? הנה, אבל אפשר להטמיר אותו. היא אומרת, קנאה הוא רגש בתדר נמוך שנובע ממהלך רוח של צמצום. הקנאה שלך אומרת ליקום, כשאני רואה מישהו אחר שיש לו משהו שאני רוצה, אני מתרעמת כי אני לא מאמינה שאני יכולה להשיג את זה בעצמך. השראה, תחושה פתאומית של התלהבות או רעיון חדש שעוזר לך לעשות או ליצור משהו. סבבה? אז אני רוצה שאנחנו נבין שכל פעם שאנחנו מרגישים קנאה, אנחנו יכולים להגיד... פלופ, יאללה בוא נתמיר את זה להשראה ואז מתדר נמוך זה הופך להיות תדר גבוה, אוקיי? זה מטורף. וממש, אתם יכולים לעשות לכם מנטרות כאלה, אוקיי? שבאה קינה, אני מאמינה שיש מספיק לכולם ואני מאמינה שגם אני יכולה לקבל את זה. אם אתם באמת רוצים את זה, סבבה? מדהים, מדהים, מדהים. אוקיי, הנה. בוא נתחיל מזה. שום דבר לא טוב לא צומח מקינה מודחקת. תהיו מודעים לרגשות שלכם. לא מדחיקים רגשות שהם סו-קולד שליליים. לא עצב, ולא כעס, ולא קנאה, ולא דכדוך, ולא עץ, לא יודעת כבר, לא זוכרת את המילים. לא לטשטש את זה, לא להדחיק את זה, דבר שם זה עושה מחלות. דבר שני, זה כאילו לא להיבהל מזה, אני חושבת שמאוד לימדו אותנו. להיבהל מרגשות שליליים, וחבל, כי הם באמת מורים. כל רגש לא נעים שמגיע, כמו רגש טוב, הוא מורה, וברגע שאנחנו לא נבוא ונלמד ממנו, אנחנו פספסנו שיעור מאוד מאוד חשוב. אוקיי? יופי. מהמם, בואו נראה אם יש לנו עוד שלב. יופי. שלב שבע, אנחנו לקראת הסוף. ביטחו ביקום. אוי, טוב, טוב. זה התורה כולה. הסוד לקבלת מה שאתם רוצים מהחיים הוא לדעת מה אתם רוצים, ולהאמין שאתם יכולים לקבל את זה. יש פה באמת אמונה מאוד מאוד מאוד חזקה, כל אחד במה שהוא מאמין, מקור יקום אלוהים. את האמון הזה ניתן לתאר כהרגשה של ידיעה. זוהי הידיעה שאפילו אם אין לכם מושג איך זה יקרה, אתם פשוט יודעים שזה יקרה. זוהי הידיעה מעבר לכל ספק שהדברים שאתם רוצים יותר מכל יבואו אליכם. טוב, אז בואו נחזור אליי. לי אין מושג איך אני הולכת להיות מנטורית בינלאומית, כן? זה שבעת אלפים רמות מעלי כרגע, אוקיי? אפילו אנגלית טובה, יותר קשה לי מאוד להעביר את המסרים כמו שאני מדברת בעברית. אין לי מושג איך זה הולך לקרות. אין לי מושג איך הולך להיות לי מיליוני עוקבים. אין לי מושג איך אני הולכת לעשות כנסים ואירועים של אלפי אנשים. אין לי מושג איך כל הדבר הזה הולך לקרות, אוקיי? אני לא נותנת לזה, זה הפחיד אותי, אבל למה? אני עוקבת אחרי התשוקות שלי, סבבה? אני מבינה שזה התשוקות שלי, אגב תשימו לב, לעקוב אחרי התשוקות שלכם ולא אחרי תשוקות של אנשים אחרים, לפעמים אנחנו כאילו כל מיני כאלה שנגיד הם אומרים אני רוצה להיות רופא, האם אתה באמת רוצה להיות רופא? או אתה רוצה להיות רופא כי ההורים שלך רוצים שתהיה רופא, סתם, אז כאילו תשימו לב רגע, כי אם אתם עושים משהו כי בגלל שההורים שלכם רוצים, החוקים האלה לא תקפים, אבל ברגע שאתם רודפים אחרי התשוקות, הולכים בעקבות התשוקות. האיך והמתי זה לא עניינכם, אוקיי? לא עניינכם האיך והמתי, בגלל זה גם הרבה פעמים שאנשים עושים יעדים וזה וזה לזמנים. אתם יכולים לעשות את זה. האם זה יקרה בזמנים שאתם רוצים? לא. זה יקרה בזמנים המדויקים לכם ושה higher self שלכם יחליט, אנחנו לא יודעים. אז בגלל זה אני פחות מתעסקת בזמנים. אתם יודעים, חבר אמר לי, שימי לעצמכי יד שעוד שנה את רוצה... לא. לא. אם כבר אני יכולה בדברים קטנים, כלומר, אני שמתי לעצמי יעד ביומן, היום אני מקליטה את הפרק הראשון של הפודקאסט באנגלית. כי זה מקרב אותי לאנד גול שלי. מה כל השלבים, אין לי שמץ של מושג. אני כל פעם, הדרך מתבהרת לה, הולכים בה כל פעם, וגם שתבינו, באמת, אלוהים חושף לי כל פעם. באמת, משהו לא נורמלי. זה מעל הטבע. כאילו, באמת, כל מיני דברים. ירון פתאום נפגש עם מישהו שמספר לו שאשתו היא לא ישראלית, היא גיאורגית, אבל היא גרה בישראל, הכל באנגלית, תוך שנה, היא הייתה עם 3,000 עוגבים, עלתה תוך שנה ל-100,000 עוגבים. משהו לא נורמלי. ואז הוא ממש מספר לו את הכלים, ואיך היא עשתה את זה, וזה, ומי לימד אותה, איך עושים ככה בשוק האמריקאי, ואיך עושים ככה... עכשיו, עזבו שהכלים הספציפיים האלה, כולנו יודעים, וזה מה שאני גם מלמדת. זה לא באמת מה שיקבע אם אני אצליח או לא אצליח, אבל כן, זה דברים, בסופו של דבר אנחנו כן חיים בעולם חומרי, וגם את זה, אין לי שום הצג, אני לא מכירה את המקצוע הזה. אני, נכון לרגע זה, אני אפילו עוד לא מכרתי קורס אחד, בעזרת השם רק חודש הבא, אז לעשות את זה ברמה עולמית, לעשות מזה מולטי מיליונים מזה, אין לי מושג. אבל אני סומכת על הדרך, אוקיי, אני סומכת על היקום ועל אלוהים שיראה לי את הדרך לאט לאט. עכשיו, בלי לסמוך, אני אהיה בדאגה בלתי פוסקת, בחרדה בלתי פוסקת, נכון? עכשיו אם אני אהיה בחרדה ובדאגה בלתי פוסקת, אני ארגיש לא טוב, נכון? כי זה עושה רגשות לא טובים, ואז אני אהיה הדהד דברים לא טובים, ואני מתרחקת מהתדר של השפע וההגשמה והכל, אוקיי? אז אין לי מושג איך זה יקרה, אבל אני פשוט יודעת שזה יקרה, נקודה. אגב, אני כן רוצה להגיד לכם שעוד הרבה לפני שהזימון מציאות, הגשמה, התפתחות אישית, שעוד הייתי ילדה, הקמתי את העסק, אני ידעתי, אוקיי? אני ידעתי, אני לא יודעת אם זה היה בגיל עשרה, אמרתי לך בגיל שש כבר ידעתי שאני אהיה עשירה, אבל גם כשהקמתי את העסק, אני חושבת אחרי שנתיים שלוש, אני ידעתי שאני אהיה אימפריה. ואני זוכרת את הרגע הזה גם. אני לא יודעת איך לסבור לכם את זה, אבל זה פשוט בא אליי. אני אהיה אימפריה, אין לי מושג איך. זה אולי אפילו יותר גרוע ממה שעכשיו, עכשיו אני כבר יש לי הוכחות, יש לי זה, אני כאילו יודעת בערך, אוקיי? מה זה, לא באמת יודעת איך, אבל כאילו זה הרבה יותר נשמע לי הגיוני כרגע, שאני אהיה מנטורית בינלאומית מתי שבורא עולם ירצה, לעומת כשהייתי בת 22 והעסק שלי הכניס 10,000 שקל בחודש, הכניס, לא הרוויח, ושבסופו של דבר גמרתי בזה שהעסק שלי הכניס הרבה יותר, כאילו... 14-15 מיליון שקל בשנה. סבבה? מה? איפה אני? איפה זה? גם אין לי שום אף אחד. אני כאילו... מה? אפילו לא חושבת שהייתי... כשאמרתי אימפריה, לא נראה לי שאפילו ידעתי להגיד את הסכומים האלה. הייתי משלשה לבטחתונים, סליחה. בעלה, אוקיי? אז אתם צריכים לדעת מה אתם רוצים ולדעת שזה יקרה בלי להתעסק בהך. אני חושבת שגם ההתעסקות בהך מרחיקה אותכם, כי זה יוצר... המוח שלנו מאוד מוגבל. אתם יודעים שהעין... של בני אדם מסוגלת לראות רק 200 מטר קדימה? היא לא מסוגלת לראות יותר מזה. האם זה אומר שאין 200 מטר קדימה? אין עוד עולם? ברור שיש. אוקיי, אז גם המוח שלנו הוא מוגבל. אז לא להתעסק באיך בשום צורה. מה עוד? מה עוד? איזה פרק מושלם יצא, יפה על עצמי פה. הנה. ביטחון בעיתוי אלוהי מאפשר לנו להיות נוכחים ובתשומת לב ולדעת שהכל קורה כפי שהוא אמור לקרות. הוא מאפשר לנו להישאר חזקים כשהדברים לא מסתדרים בדיוק כמו שדמיינו. מושלם, אוקיי? מושלם, בול. טוב, בואו נראה רגע אם יש עוד, עוד, או, זהו, זה הפרק האחרון, זה היה שבע. יואו, מושלם. טוב, אמאל'ה. רוצים שאני אגיד לכם איזה, מה המקורות של הספר הזה? האמת שפעם ראשונה שאני רואה את זה. טוב, נפולן הילך, השווי התעשר, אם לא קראתם את זה אתם חייבים. המקור, לא קראתי, מעניין, אולי אני אקרא. ארבע הסכמות, זה הספר הכי טוב בעולם, הוא גם בהמלצות שלי. מה זה הדבר הזה? להרגיש את הפחד ובכל זאת לעשות. או, ממש נשמע כמו ספר כמוני. ממש נשמע כמו הספר שלי. קיצר וואו, אני אוהבת אתכם מאוד, תודה שהזנתם לי, אני מזכירה לכם, אם נהניתם, אם לקחתם ערך, אם זה נתן לכם השראה, אנא שתפו את זה ברשת לחבר, חברה, תכתבו לי מה לקחתם, מה אתם מרגישים, האם זה העשיר אתכם, ואנחנו ניפגש בפרק הבא, I love you so much.
