Gal Ktziri urges listeners to stop waiting for perfect conditions and start creating now. She shares how she recorded her first podcast episode in English, then spontaneously in Hebrew after meditation, proving that intuitive action beats perfectionism. Success comes through practice and persistence, not expensive advisors or shortcuts.
Chapters
פשוט להתחיל, בלי לדעת לאן זה יוביל, מה זה יעשה, זה לא מספיק מושלם, זה לא מספיק טוב, אבל אני צריכה לחכות שהוא יביא לי את זה, ואני צריכה לחשוב על איזה זווית, ואני צריכה לחשוב על איזה מיקרופון, שומעים? סתמו, סתמו. הניסיון הזה להיות פרפקציוניסט, ואתם חושבים שזה כאילו טוב? זה לא, סורי, אבל זה לא, זה מעכב אתכם מלנוע, אין דבר, תקשיבו לי טוב, תקשיבו לי טוב. אין דבר יותר מקדם מלעשות, גם אם זה הכי גרוע, גם אם זה הכי מסריח, רק מזה שאתם התחלתם לצעוד, כבר ניצחתם. היחידה שיכולה לקחת אותך מהנקודה שאת נמצאת בה היום, לנקודה שאת חולמת להיות בה, היא את. יכולים להיות עוזרים בדרך, יכולים להיות תומכים, יכולים להיות מלווים, יכולים להיות אנשי מקצוע, יכולים להיות חברים, יכולים להיות כל מיני דברים. גם יכולים להיות אנשים שינסו להפיל אתכם ויש אנשים שינסו להעיר לכם את הפחדים. אם את מאמינה בעצמך ואת מאמינה שאת יכולה להיות מנטורית בינלאומית ולעמוד על במות ענק, את היחידה שתביא אותך לשם. טוב. יואו, איזה כיף זה לדבר באנגלית. בעברית? איזה כיף זה לדבר בעברית? הרגע צילמתי את הפרק הראשון שלי באנגלית ואני ברגושים שיא ופתאום כזה לדבר בעברית זה כזה איזה קל. יואו, זה קל. כל זה יחסי בחיים. טוב, קודם כל בואו ניצוק הבנה לפרק הזה, בעזרת השם, תן לי להיות צינור ראוי, תן לי שהאנשים היכונים ישמעו את זה, תן לי להוציא את המסרים המדויקים, אמן, אם אתם יוצאים עם תוכן מהפרק הזה, והוא עושה לכם את זה, ולמדתם ממנו משהו, אני ממש אשמח שתשתפו אותו, ותעבירו אותו הלאה, ותעזרו לי להפיץ את הבשורה ולעשות עוד טוב בעולם, ושעוד אנשים שצריכים לשמוע ישמעו אותו. אז זה ככה בקשה ממני אליכם, אז תודה קודם כל. טוב, אז קודם כל אני אגיד שלא תכננתי לצלם את הפרק הזה היום, תכננתי היה לי בלוז רק לצלם את הפרק באנגלית, שזה קשה מספיק, אמרתי אין מצב שיהיה לי גם יכולת או אנרגיה לעשות גם בעברית, אבל עשיתי מדיטציה היום בבוקר וממש כזה היה לי מסר. זה קורה לי הרבה אגב, אתם יודעים שכאילו בישראל, נראה לי סיפרתי לכם את זה שבישראל הייתי מצלמת לכם תמיד סטורי בוקר, הייתי יורדת עם תומי והייתי מצלמת סטורי בוקר ואני עושה מדיטציה כל בוקר, אז בבוקר במדיטציה, לרוב כאילו במדיטציה היה עולה לי על מה אני צריכה לדבר, מצחיק, כאילו, אבל כאילו, ממש היה יוציא לי מסרים, גם אני אומרת לכם זה היה קטע שכאילו הייתי אומרת, אני לא מצלמת בערב ואני לא בן אדם של ערב, אין לי עצבים ואני לא מצלמת בערב בחיים. רק בבקרים, רק בשעות היום. אז הרבה פעמים היה קורה בישראל, שכאילו היה לי רעיון, אוקיי, נגיד, אני רוצה לדבר על משהו זה, ובבוקר לא הייתי זוכרת אפילו על מה. ואז גם הייתי אומרת, טוב, כנראה זה לא מדויק, כנראה לא זה, ובמדיטציה תמיד היה יוצא לי על מה אני צריכה לדבר, אוקיי? כמעט תמיד. אז היום במדיטציה ממש עלה לי משהו שאני צריכה להקליט לכם היום, אז אמרתי, יאללה, אני לא מתווכחת, יש לי מוזיקה, אם זה יהיה פרק קצר, אז זה. עכשיו רציתי לקרוא לפרק הזה, פשוט תתחילו. אוקיי, תקשיבו, אתם יודעים את זה עליי ואני בטוחה שקיבלתם את המסרים האלה ממני הרבה מאוד פעמים, אבל כאילו בא לי שיהיה על זה פרק שלם, על פשוט להתחיל, סבבה? בלי לדעת לאן זה יוביל, מה זה יעשה, זה לא מספיק מושלם, זה לא מספיק טוב, אבל אני צריכה לחכות שהוא יביא לי את זה, ואני צריכה לחשוב על איזה זווית, ואני צריכה לחשוב על איזה מיקרופון, שומעים? סתמו, סתמו, כל הניסיון הזה כאילו הניסיון הזה להיות פרפקציוניסט ואתם חושבים שזה כאילו טוב, זה לא. סורי, אבל זה לא. זה מעכב אתכם מלנוע, אין דבר, תקשיבו לי טוב, תקשיבו לי טוב, אין דבר יותר מקדם מלעשות. גם אם זה הכי גרוע, גם אם זה הכי מסריח, רק מזה שאתם התחלתם לצעוד, כבר ניצחתם, אוקיי? עכשיו, זה ממש הרגיש לי שהיום אני רוצה לצלם את זה, כי כאילו... אני ליטרלי היום עשיתי פרק ראשון באנגלית, סבבה? הוא כנראה לא הכי טוב בעולם, הוא כנראה לא הכי מעניין בעולם, אוקיי? אגב, זה מה שאמרתי על הפרק הראשון שלי בעברית, אוקיי? אני לא אשכח את היום הזה שצילמתי פרק בעברית, כמובן שסחבתי את ירון שיבוא איתי, תקשיבו, אני רעדתי כל הדרך, אני רעדתי כל הדרך, אני כן התכוננתי אליו והיה לי כרטיס, וכזה היה לי ברור מה אני רוצה להגיד ומה אני פה, ועדיין זה היה יחסית גרוע, וקפצתי מדבר לדבר, והלב שלי היה על אלפיים. ואני ממש ממש רעדתי, וכאילו, נראה לך שאני ידעתי לאן זה יוביל? ממש ממש ממש לא. אתם יכולים ללכת ולהקשיב לפרק שלי, ואני ממש זוכרת שאני אמרתי, גם אם חמישה אנשים יקשיבו, אני אהיה מבסוטה, אוקיי? מהון להון, מהפרק הראשון שכבר עברו שמונה חודשים, אלפים על גבי אלפים על גבי אלפים של צפיות. עכשיו, לא שזה רלוונטי, התוצאות לא תלויות בכם, אוקיי? זה לא רלוונטי. מה שאני באה להגיד, פשוט תתחילו, אתם יודעים לפעמים אנשים שואלים אותי בזה, רגע, אבל מה את אומרת, פודקאסט ביתי או להקליט? להקליט או זה? להקליט פה או להקליט שם ולקנות את זה? שומעים? די. תמצאו איזשהו מקום או שתקנו, פשוט תתחילו. מה שהכי קל, מה שהכי מהר. מה עכשיו, אתם עוד לא עשיתם פודקאסט בחיים שלכם, אתם רוצים לקנות לי את כל הציוד הביתה? עופו לאיזה סטודיו ותצלמו פרק. כאילו, תתחילו, אנשים יושבים על הגדר, בוא נחשוב, רגע בוא נחשוב, בוא נחשוב עוד קצת, בוא נחשוב עוד קצת, איך אנשים אוהבים לחשוב? די, די לחשוב, פשוט תעשו, אין פידבק יותר מהיר מלעשות ולקבל פידבק, ככה אתם מתכווננים ואתם נהיים הכי טובים בעולם, אתם לא מבינים את זה? כאילו באמת אני אומרת, את רוצה לעשות עצק של פילטיס? יאללה, תזמיני שתי חברות אלייך הביתה, תתחיל לעשות שיעורים. לא, רגע, אבל צריך לעשות את זה, וצריך קודם לעשות את זה, וצריך קודם לעשות את זה, ו... תקשיבו, אתם יודעים שכשאני לפני שלוש שנים, פתאום עלה לי הג'ננה, ופתאום הרגשתי כאילו שאני לא יכול... כאילו הנשמה שלי פתאום צעקה עליי? כאילו, אתם צריכים להבין, אני עבדתי בתכשיטים שנים על גבי שנים, והנשמה שלי הייתה מבסוטתיל. כלומר, אני הייתי בעננים, אני הייתי מבסוטה, אני הייתי... אהבתי את האהבה שלי, אהבת נפש, אני הייתי בבוקר באה בדילוגים ובריצה, ולו, לו, לו, לו, ככה הייתי באה למשרדים, סבבה? עד שלא, אוקיי? לא משנה מה קרה, לי ספציפית מה שגרם לזה זה התעוררות רוחנית. כלומר, אני פתאום גיליתי עולם שלם שאני לא הכרתי, אוקיי? שבשביל זה אני פה, לחשוף כמה שיותר על העומק של הדברים, ולא על... רק הולכים לעבודה ורק עושים כסף. איף! איזה חיים שעממים, כאילו, זה גם... לא מבינים את המהות של הדברים, אוקיי? סליחה, אבל זה לא העניין. אז אני פתאום כאילו חטפתי את החלסטרה הזה, כאילו, לעשות עסק ולעשות עוד כסף ועוד כסף ועוד כסף ועוד אפס ועוד כסף, ולעלות ממחזור של 14 מיליון, אז לעלות ל-16 מיליון, ואז מ-16 מיליון ל-20 מיליון, אבל מה הפואנטה? לאן אני רצה? אני לא מבינה שום דבר. כאילו, אוקיי, אז מה? מה נסגר? ואז הלכתי למישהו, ואמרתי לו, כאילו, אני צריכה ייעוץ, אני לא יודעת, ראיתי אותו באינסטגרם וזה, וכאילו, הרגשתי שזה כזה מדויק, סבבה? ו... רגע, אני מסתדרת לי פה. זה כאילו קשה קצת שאני רואה את עצמי, אבל אחר כך זה נחמד, כי נגיד בפודקאסט באנגלית זה יצא לי פחות טוב, זה היה פריים פחות טוב, מרוב התרגשו. בקיצור, תקשיבו, אז הוא אמר לי, לא, את צריכה, לכי תלמדי אימון, לכי תעשי את זה, לכי תעשי את זה, ואז תתחילי לעלות זה. ואז אני זוכרת שאמרתי לעצמי, לא, דבר שלא התאים לי באותו רגע להתחיל ללמוד אימון, אוקיי? דיררתי קצת וזה, אני זוכרת, אבל זה לא הרגיש לי, כבר ממש הייתי, כבר ממש שקלתי להתחיל ללמוד וזה, אמרתי, מה קשור עכשיו להתחיל ללמוד אימון? לא מרגיש לי מדויק, אני עכשיו בהיריון, זה לא קשור לי וזה. אני מתחילה להעלות סרטונים. עכשיו, תקשיבו לי טוב. תקשיבו לי טוב למה שאני הולכת להגיד לכם. סרטונים פח. עכשיו, אולי אתם תסתכלו, תגידו, לא פח, בעיניי פח. גם כשצילמתי את זה, הרגשתי שזה פח, אוקיי? לא ידעתי מה אני הולכת להגיד, לא היה לי ביטחון מול המצלמה, לא חשבתי שאני מעניינת מישהו. כאילו, נכון, כולנו שרוצים, נגיד, לצלם משהו או לספר משהו, אבל את מי זה מעניין? נכון, אנחנו הכי אומרים, אבל את מי זה מעניין? מי זה מעניין? מה קרה לי היום באמת? מי זה מעניין הסיפורים? שומעים? אתמול בדיוק שמעתי איזה מישהי באינסטגרם, ואז היא אמרה, וחשבתי לעצמי, את מי זה מעניין? והסקרינג'ון אומרת, זה מעניין. תספרי את הסיפור, זה מעניין. עזבו שזה היה סיפור מעניין. כמעט תמיד כשאנחנו נגיד את מי זה מעניין, יש מישהו שזה מעניין אותו. דבר שם, סיפורים אישיים זה הכי מעניין בעולם. אבל זה סתם דוגמה שנייה, אוקיי? התחלתי פשוט להעלות סרטונים, אוקיי? לא ידעתי בכלל מה להעלות. נשמעת לכם, אני נראה לי סיפרתי לכם את זה, אני הייתי מסתכלת על סרטונים באנגלית, מעתיקה אותם. מה זה פטמה? אבל באמת, כאילו לא היה לי מה... אבל אמרתי שאני חייבת להתחיל לצלם. זה בער בי כל כך. עכשיו, זה לא היה טוב. צילמתי וצילמתי וצילמתי, והעליתי גם הכל, כן? צילמתי והעליתי, צילמתי והעליתי, וגם אני זוכרת שממש עד רציתי להתחיל, לא ידעתי איך, פשוט העליתי ל-close friend שלי. עכשיו, גם אל תצפו שיהיו עכשיו פה איזה הצלחות פנומנליות, אוקיי? עכשיו אתם מעלים, ופתאום 100 הודעות, ואתם עילוי, ואתם טירוף, ואתם זה. לא, אוקיי? העניין הוא פשוט להתחיל, אתם צריכים גם אולי ביניכם לבין עצמכם לעשות איזשהו תיאום ציפיות. אנחנו עכשיו מתחילים כדי לצבור סקילים. לצבור סקילים זה אחד הדברים הכי חשובים בעולם, וכל דבר זה סקיל, אוקיי? לדבר מול המצלמה זה סקיל, אם את רוצה להיות מורה לטפילטיס זה סקיל, אם את רוצה להיות זמרת זה סקיל, אם את רוצה להיות מעצבת בתים זה סקיל. כל דבר זה סקילים, אוקיי? ויש מיליוני, תתי סקילים בכל תחום, אוקיי? אבל אם את רוצה... להתחיל לעשות משהו בחיים שלך, תתחילי. זה לא צריך להיות לשבור את כל מה שעשית עד היום ולהתחיל חדש, אוקיי? כאילו, אני פתאום קולטת שאני פשוט התחלתי, התחלתי להעלות סרטונים, ואז אני זוכרת שאחרי כלום זמן, אוקיי? כאילו, גם את זה לא צריך ללמוד ממני, אני במהירות מועצת, אני לא יודעת ככה, אני מועצת, הכל מועץ, זה לא מתאים לכולם וזה ממש לא, אני מספרת לכם מהסיפור האישי שלי כי זה מה שאני מכירה, אוקיי? אבל אחרי איזה... זה הכי קיצוני. אבל לא יודעת, נגיד שלושה חודשים. שלושה חודשים אני מעלה סרטונים, יש לי אולי 900 עוקבים. חייבת סרט כזאת, אני אומרת לכם, גם לא יודעת מה, היה לי 50 צפיות בסטורי, משהו מגוחך, כאילו, צרצרים, אף אחד כמעט לא הגיב לי, אף אחד לא ענה לי. אני מדברת, לא יודעת למי דיברתי, לא יודעת אם מישהו הקשיב לי בכלל. אוקיי? עכשיו אני אומרת לעצמי, בטיול עם תומי, פתאום בא לי דחף, יאללה, אני רוצה לעשות הרצאה עכשיו, מה קשור נשמה? לא הבנתי, לא מקשיבים לך בסטורי, אבוא אלייך להרצאה, את לא מחוברת, עכשיו לא, שנייה, לא הרצאה עכשיו כמו שעשיתי 200 איש, רציתי לעשות משהו אינטימי, להזמין 15-10 אנשים לצליל המשרדים בהרצליה, כמובן שלא לכסף כרטיס, מי אני בכלל שיקבע כסף, כאילו גם, גם כאילו קצת תדעו את מקומכם, אוקיי? כי אין שום בעיה, אתם צריכים תמיד שיהיה לכם שני דברים, תמיד ללכת עם שני דברים בידיים, אוקיי? דבר אחד, מטרה לטווח הרחוק, דבר שני, מטרה לשלב הבא. זהו, זה הכל, זה מה שצריך, אוקיי? אז לי היה בראש, אוקיי, אני רוצה להשפיע, אני רוצה לעשות טוב, זו הייתה מטרת העל שלי באותה תקופה, ואז פתאום אני יורדתי לטיול עם טומי, וכאילו עפתי על עצמי, ואז אמרתי, טוב, אני רוצה לעשות מפגש, אני רוצה לספר את הסיפור שלי, אני רוצה לפגוש אתכם איזה עכשיו. מה זה אתכם? אין אף אחד. אין שום אף אחד, אני רוצה לפגוש אתכם. ואז אמרתי, טוב, בטח חברים שלי יבואו, יעשו טובה וזה וזה וזה. בקיצור, הרמתי מפגש במשרדים שלי שבועיים לפני הלידה. עכשיו, אלוהים שיעזור, ממה את עשויה, בחורה? מה זה שבועיים לפני לידה? נראיתי כמו איזה לוויתן, אוקיי? זה הזמן, זה הזמן פעם ראשונה לספר את הסיפור, להתכונן, אתם יודעים איך התרגשתי, אלוהים. בקיצור, פתאום באו, באו 15 אנשים, לא יודעת מה, נגיד 7 אנשים שהם כאילו חברים שלי וזה, ו-7 לא קשורים. שלא ראיתי אותם, היו כמה אנשים שלא ראיתי אותם בחיים שלי. משהו הזוי, אני כזה אומרת, אימא'לה? עזבו כסף בכלל, אני אומרת לכם, זה לא על הכסף, לא רק שזה לא על הכסף, גם קניתי, כאילו, הבאתי קייטרינג וזה, כיבוד. אני כאילו אמרתי לעצמי, אלוהים שיעזור. יש שבעה אנשים, עזבו נגיד את השבעה שהם חברים שלי, עושים לי טובה, בסדר? שבעה אנשים שריינו שלוש שעות בערב, נסעו, הגיעו כדי לשמוע את הפאקש, מה זה? הדבר הכי מרגש בעולם, אתם יודעים איזה פרפרים הייתי? עכשיו, אנחנו כל כך הרבה פעמים מסתכלים כאילו רחוק על זאתי שעושה ככה ועל זאתי... מה קשור עכשיו אליי? מה קשור אליי? אמרתי לכם, את הלונג דיסטנס ואת השורט דיסטנס. תמיד טווח רחוק, טווח קצר, טווח רחוק, טווח... וכשאני אומרת טווח קצר, משימה שתיים קדימה, גג. אוקיי? אני אגיד לכם עכשיו, אני המטרתה שלי להיות מנטורית בינלאומית, אוקיי? במות הכי גדולות בעולם. ככה, מעל הבמות בינלאומיות, ככה, עשרות אלפי אנשים, ככה אני רוצה. סבבה? קורסים בכל העולם. טייקון, מולטי מיליונרית, אני רוצה להיות מהמנטורינג הזה, אוקיי? לעשות טוב בעולם, להשפיע, וגם חומר, גם וגם, אוקיי? לעשות טוב בעולם, ומן הסתם, ההתגלמות של זה בחומר זה כסף. אבל מה שקורה זה שאם אנחנו נתרכז רק בהיי דיסטנס, זה מכעיס לחרדה, אוקיי? כי מה קשור עכשיו אני, גל, הפצלוך פה? מה קשור עכשיו להיות בלבן של טוני רובינס? מה קשור? אוקיי? אז לא, ממש לא. זה מכעיס את המוח לבלבלות, זה מכעיס את המוח לחרדות. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. לא, זה לא האירוע. אני יודעת שזה שם, אבל זה שם. בסדר, אין לי מושג איך אני מגיעה אליך, זה גם לא שלי. אין לי מושג איך. זה מכעיס את המוח לחרדות, אנחנו מוציאים את האיך. הדבר היחיד שאני רוצה שתחשבו עליו, זה הצעד הבא. אז אני עכשיו, הצעד הבא שלי, הנה, פודקאסט באנגלית. הנה, אני מעלה כל יום סטורי באנגלית. הנה, אני עושה שלושה שיעורי אנגלית בשבוע כדי להשתפר. הנה אני קבעתי פגישה עם המפיקה ואנחנו מתחילות להריץ הרצאה במיאמי. נראה לכם שאני יודעת איך הולכת להיות פה הרצאה במיאמי? אף אחד לא מכיר אותי פה. מה זה? איך אני הולכת למלא עכשיו אולם של 200 איש פה במיאמי? גם לא יודעת אם זה יהיה 200 איש, גם אם זה יהיה 50 איש, אין שום בעיה עם זה. זה כאילו גם חוזק מנטלי, אתם יודעים, עודד המאמן המנטלי שלי, אז הוא אמר לי, תקשיבי. את צריכה, הרי בסופו של דבר אני מאמינה שאלוהים מנהל את ההצגה, אוקיי? ברור שלא אני וגם לא אף אחד אחר. אז ברגע שאני מאמינה שהכל עם משמעות והכל מדויק, אז הכל עם משמעות והכל מדויק, משמע שאם אני אסגור אולם של 100, 200, לא משנה כמה, אוקיי? במיאמי, ויגיעו 50 אנשים, ככה ברור להמוצא שזה יהיה. אוקיי, אני אספר לכם שכשאני התחלתי להחליט שאני רוצה להיות מנטורית בנאומית, אז קצת כאילו קראתי על ההתחלה של טוני רובינס וזה. אז טוני רובינס, עזבו שהוא היה הרבה יותר צעיר ממני כשהוא התחיל וזה, יש יתרונות וחסרונות להתחלה שלי ולהתחלה שלו, אבל אני משווה בינינו, זה נורא חמוד שאני משווה בינינו. אבל התחלה מאוד שונה, יתרונות וחסרונות לכל התחלה, אבל ההתחלה שלו, הוא עשה, הוא שכר אולם, שילם על הכל וזה, ובאו... לא יודעת מה, שבעה אנשים, משהו כלום, והוא הפסיד כסף על ההרצאה הזאת וזה, אבל ככה זה בדיוק היה אמור להיות. גם זה הופך את הסיפור שלו להרבה יותר מקסים בעיניי, מאשר אם הוא היה עושה את ההרצאה הראשונה שלו בגיל 20 והיה מפוצץ כבר 200 איש. לא, ממש לא. הסיפור שלי אחר, אוקיי? הסיפור שלי אחר, וזה גם מהמם, כל אחד והסיפור שלו, אוקיי? וזה גם כל העניין של כאילו, לא צריך לקנא. אוקיי? כאילו, יש לי את מיכל שבונה איתי את ההרצאות, ואז אמרתי לה, תקשיבי, כאילו, קנאה, אנחנו בונים את ההרצאה עכשיו, הראשונה שלי וזה, ולא רוצה, קורס, סליחה. ויש איזו שאלה שאנחנו שואלות כאילו בקורס, כאילו, שאלה, אמרתי לה, שהרבה פעמים עוקבים שואלים אותי, גל, מה היית עושה אחרת? אוקיי? ואז אמרתי, אני לא הייתי עושה אחרת כלום. גם אם זה מפתה ולבוא ולהגיד, יואו, הייתי חוזרת, ואז הייתי מקימה את זה, והיום היה לי כבר הרבה יותר מיליונים אם הייתי יודעת את זה. לא, אבל לא היה אמור להיות לי הרבה יותר מיליונים עכשיו ממה שיש לי עכשיו. כי הסיפור שלי הוא בדיוק כמו שהוא אמור להיות. ואז אני יכולה לבוא ולהגיד, יואו, הייתי צריכה להתחיל את האינסטגרם שלי ולשתף מהדרך שלי. לא, אבל לא הייתי צריכה. אני הייתי צריכה להתחיל את האינסטגרם שלי בדיוק בשנייה שהתחלתי אותה. ואני עכשיו אמורה לשבת פה להקליט לכם את זה בדיוק כמו שזה צריך להיות. סבבה? אז אמרתי לה, אני לא אקנא בך שאת בת 28 ואת עושה את ההרצאה הראשונה שלך בגיל 28, ואני עשיתי את ההרצאה הראשונה שלי בגיל 34. כי מה קשור מחט לתחת? לה יש את המסע שלה ואת החוויות שלה, ולי יש את המסע שלי עם החוויות שלי. מה הקשר? אתם כן יכולים להסתכל ולהגיד, וואו, בא לי גם, כי זה הרצון של הנשמה שלכם גם, אוקיי? אבל לקנא קנאה רעה, ברגע שאתם מבינים שהכל מדויק והכל עם משמעות, אין מקום לקנאה ואין מקום למשמעות, אוקיי? נורא בא לי לכם, סיפרה לכם סיפור אחר, אבל זה לא קשור לפרק, אז אני לא רוצה לעשות פה בלאגן. אבל אני באמת רוצה, שפשוט תתחילו, אוקיי? לא מושלם, לא מוצלח, לא הכי טוב בעולם, פשוט להתחיל. תקשיבו לי טוב שזה עושה את האימפקט הכי גדול בעולם, אוקיי? זה מה שאני רציתי להגיד לכם היום. בואו נחשוב רגע אם יש לי עוד משהו להגיד על זה בנושא, עוד איזה, עוד איזה... אה, יש לי משהו חשוב להגיד עוד משהו. כשאנחנו מתחילים צעדים, אוקיי? אז הרבה פעמים מאיתנו כשאנחנו לא יודעים משהו, אנחנו לוקחים יועצים, נכון? שאגב יועצים... זה באמת הדבר הכי טוב שאני יכולה להגיד לכם לעשות, אוקיי? זה מקצר את הדרך לרמות שאי אפשר לתאר. זה הלייפאק הכי גדול שיש. אבל, אבל, יש פה שטיק. יש המון שרלטנים בחוץ, סליחה, אוקיי? יש המון המון שרלטנים, המון אנשים שאין להם מושג מה הם עושים, והם עדיין גובים, והם עדיין יועצים, והם עדיין זה. אני רוצה לבקש מכם דבר אחד, אוקיי? אני במקרה הייתה לי פגישת ייעוץ השבוע על האי-קומרס, אמרתי לכם אני כבר לא עושה את זה יותר, אבל... למדתי משהו חשוב, היא סיפרה לי, אגב, בשתי פגישות ייעוץ שלי זה היה את אותו דבר, אוקיי? בן אדם רוצה, מחליט שהוא פותח עסק. שזה מדהים, וזה מהמם, וזה שלב מאוד מתקדם ואמיץ וכל הכבוד. ואז אין להם מושג איך עושים את זה. כלומר, אין להם מושג איך פותחים את העסק, אין להם מושג איך מצליחים בו, אין להם מושג כלום. ואז מגיעים אנשים... שהם יועצים ומבטיחים ערים וגבעות. עכשיו, אין לי בעיה שהם מבטיחים ערים וגבעות, לי יש בעיה שאתם לא יודעים מי הבן אדם ואז אתם מתחילים איתו ליווי בעשרות אלפי שקלים. עכשיו, אין לי בעיה גם עם ליווי בעשרות אלפי שקלים. יש לי בעיה עם ליווי בעשרות אלפי שקלים אם הרגע פתחתם ביזנס, אין לכם מושג מהחיים שלכם ואתם לוקחים הלוואות כדי לקחת את הליווי הזה ואז אם הליווי הזה לא יעבוד אתם מתמוטטים. עכשיו למה אני אומרת את זה? כי היא סיפרה לי. היא סיפרה לי שהם אנשים שלקחו הלוואות והם בחובות וזה לא הלך. עכשיו אני אומרת, לקחתי הלוואות לאורך כל הדרך. אוקיי? לא יודעת, אחרי חצי שנה בעסק שלי כבר לקחתי הלוואות, אולי אפילו פחות. ולאורך כל הדרך לקחתי יועצים. סבבה? אבל בחיים שלי לא לקחתי יועצים שהם אותתו אותי כלכלית. דבר שאני לא חותמת חתונה קתולית עם אף אחד. בחיים אני לא אקח ליווי עכשיו ב-80,000 שקל למישהו שאני לא מכירה אותו. בחיים, אוקיי? הייתי לוקחת יועצים מהמעוף. 100 שקל לפגישה, 200 שקל לפגישה. למה מי אני? לא היה לי גרוש. בחיים אל תיקחו ייעוץ כדי לקצר לעצמכם את הדרך, אבל שאם זה לא יעבוד, הלכנו אליכם. תשמעו, אם אתם מיליונרים ויש לכם זה ו-80,000 שקל בשבילכם זה כמו 80 שקל, תפדל. אבל אם זה לא הסיטואציה... אל תעשו את זה. זה ככה טיפ ממני, כאילו שאני אומרת, וואי, למה כל כך הרבה אנשים נופלים בזה? כי כאילו מוכרים חלום. יאללה, אתם תעברו אצלי את הליווי הזה ב-80,000 שקל, ואז אתם טייקונים. לא, חיים, זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. ויש לי עוד משהו חשוב להגיד בנושא הזה. יש איזושהי מחשבה של אנשים, או תהייה, או תקווה, שמישהו מבחוץ צריך לבוא ולהציל אתכם, אוקיי? אני לא יודעת איך להגיד לכם את זה, אבל אין דבר כזה, אוקיי? כאילו, לבוא ולחשוב, אוי, אני נורא רוצה שמישהו יבוא, הנה, אני אספר לכם עליי, אוקיי? לי היה איזושהי פנטזיה, שכאילו פתאום מישהו יגלה אותי, ואז הוא יגיד כזה, יואו, וזה, ואת מטורפת, וזה, אני חותם עלייך, ועכשיו אנחנו הולכים לעשות, ואני מרים אותך בארצות הברית, ואני זה, ואני זה, ואני זה. אולי זה עוד יגיע, כן, אבל זה ממש לא האירוע. אתם צריכים להיות האדם הזה. מה זה, אני ממש מקווה שיבוא מישהו וירים לי את העסק למעלה, והוא יגיד לי בדיוק מה לעשות, והוא זה וזה וזה וזה וזה. מה זה לחפש את זה בחוץ? אתם צריכים להיות הבן אדם הזה. וכאילו מרגיש לי שהשם קוד של הליוויים המאוד יקרים האלה וזה, זה כאילו באיזשהו מקום מאוד אבסורדי, זה לבחור בפתרון הקל ובמרכאות, כי זה מלא כסף, אבל זה כאילו פתרון קל. של לשלם למישהו הון עתק ובתקווה שהוא ייקח אתכם למקום שאתם רוצים. שאין דבר כזה. היחיד, תקשיבו לי טוב עכשיו למה שאני אומרת, היחיד שיכול לקחת אתכם למקום שאתם רוצים להגיע אליו, זה אתם. אני אגיד את זה גם לעצמי. היחידה שיכולה לקחת אותך מהנקודה שנמצאת בה היום, לנקודה שאת חולמת להיות בה, היא את. יכולים להיות... עוזרים בדרך, יכולים להיות תומכים, יכולים להיות מלווים, יכולים להיות אנשי מקצוע, יכולים להיות חברים, יכולים להיות כל מיני דברים. גם יכולים להיות אנשים שינסו להפיל אתכם, ויש אנשים שינסו להעיר לכם את הפחדים. זה כאילו, זה קצת כמו שנגיד עכשיו אנחנו נרוץ מרתון, ואנחנו על המסלול, אוקיי? אנחנו על המסלול ריצן, נגיד זה מרתון שאתם לבד, אוקיי? אנחנו על המסלול, אז יש מאחורי הפרגוד או מאחורי הגדר אנשים. יריעו לכם, יעזרו לכם, אפילו יש אנשים שיבואו וייתנו לכם מים, וייתנו לכם מגבת, ויתחו לכם זה, טה-טה-טה. אבל היחיד שרץ את המרתון, ואשכרה מזיז את הרגליים, ויכול להביא אותי מתחילת המרתון לסוף המרתון, זאת אני. וזה מסר מאוד מאוד מאוד מאוד, עוד כמה פעמים מאוד, חשוב. כי אני חושבת שכולנו, וגם לי זה קרה אין סוף פעמים, אמרתי לכם, גם עכשיו כשבאתי לאמור כמה יום, אמרתי, אולי נמצא מישהו ואז הוא ירים אותי ואז הוא... לא. לא, נשמה, אם את מאמינה בעצמך ואת מאמינה שאת יכולה להיות מנטורית בינלאומית ולעמוד על במות ענק, את היחידה שתביא אותך לשם. גם מי יאמין בכם אם את לא מאמינה בעצמך? חמודה. אז אתם רוצים להגיע לעסק ענק? אתם רוצים לעשות... לא לסמוך על אחרים. שוב, במרתון שלנו יהיו אנשים שיעזרו ויביאו לנו מים ויביאו לנו מגבת וייתנו לנו חיבוק ויצעקו לנו, אתם תותחים, אתה תותח, אתה תותח. היחיד שרץ את המרתון, היחיד שיכול באמצעות הרגליים שלך להביא אותך מתחילת המרתון לסוף המרתון, זה אתה. ויותר מזה אני אגיד, אפילו אם מישהו היה יכול לבוא, לשים אותך על כיסא גלגלים ולהסיע אותך, אוקיי? להסיע אותך עם כיסא גלגלים לסוף המרתון, זה ניצחון פחות מתוק. נכון? אני חושבת שלעשות מרתון זה הרבה מאוד מנטלי. שוב, אני פחות חזקה בספורט, אבל זה מאוד מנטלי להתאמן על המרתון, לעשות זה, זה, זה, זה, זה, ואז להצליח. כל הדרך לשם, כל ההזעות, כל האימונים, כל הזה, זה הכיף. ולהגיע לקו סיום, כי אתה פאנקינג עשית את זה, כי אתה פאנקינג התעמתת, כי לך נקראו שרירים, כי לך נקראו גידים, כי לך נתפסו השרירים, ובסוף, למרות כל זה, הצלחת לרוץ את המרתון. אם מישהו בא ולוקח אותך בגלגל, בכיסא גלגלים, לקו הסיום, מה כיף פה? זה לא כיף. ואנחנו צריכים לזכור שהעיקר זה הדרך, לא השנייה של הקו סיום. כי לעבור את הקו סיום של המרתון שמישהו יסיע אותנו על כיסא גלגלים, אין בזה שום דבר. ואני רוצה להזכיר לעצמנו שכשאנחנו נהיה בגיל 80 או 90 בעזרת השם, ונסתכל על החיים שלנו אחורה. אני רוצה להגיד איזה חיים מעניינים ויפים היו לי. ומעניינים ומאתגרים ואיזה מעניין היה ובעיקר מעניין, אוקיי? ועליות וירידות. שוב, תחשבו על החיים שלכם כסרט. אם הייתם דמות ווואלה, פותחים עסק בגיל 20, יואו, הוא מצליח ומתעשרים ואז עוד פעם הוא מצליח והוא מצליח והוא גדל והוא גדל והכל בסדר והכל טוב עם הילדים והוא מתחתן. מה זה סרט המשעמם הזה? אנשים היו מכבים אחרי ראשה, אין פה עניין. זה כיף שיש עניין בחיים, אוקיי? ויותר מזה אני אגיד לכם, שכל פעם שמגיע לנו גם אתגר לחיים וקושי, דבר שני, זה פרספקטיבה, אבל אם אנחנו מסתכלים על הקושי הזה ועל האתגר הזה כהזדמנות לצמוח ולגלות אור שלא גילינו בנו, ומתנות וכוחות שלא גילינו בנו, כל הפרספקטיבה על הקושי הזה, תשתנה, סבבה? זהו, עד כאן להיום, פרק קצר וממוקד, וממש הרגשתי שאני צריכה להגיד לכם את המסרים האלה, ואני אוהבת אתכם מאוד, ואני מזכירה, אם אהבתם את הפרק, אם יצאתם איתו עם משהו, אם הוא עשה לכם משהו, בבקשה תעבירו אותו. או שתפרסמו אותו בסטורי שלכם, או שתשלחו את זה לחברים, או שתשלחו את זה למי שאתם רוצים, אבל תעבירו הלאה, בסדר? תעשו טוב בעולם, זה גם נתינה. אם זה ישפיע עליכם טוב, זה יכול להשפיע על הסובבים שלכם טוב. אני אוהבת אתכם מאוד, ואנחנו... אני באמת אוהבת אתכם בכל הלב שלי, אתם קהל מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, מדהים. אני אוהבת אתכם מאוד.
