פרק 6 - הסיפור שלי חלק 2
The speaker connects financial success to inner worth, arguing that meditation, gym habits, and affirmations train your subconscious to accept wealth. He warns that chasing money alone fails without spiritual growth, and emphasizes how small daily interactions shape those closest to you before you reach a wider audience.
Chapters
זמן לא עושה כסף, אוקיי? אנרגיה עושה כסף. ומה זה אומר? מאשרים עליי ממס הכנסה? היי גל, מה קורה? אני צריכה לגבוה איתך ביקורת של מס הכנסה. אומרת לה, מה? למה? וזה? ותקשיבו, אני אתקף חרדה. אתקף חרדה. וואו, לא נשמתי. תקשיבו, לא, נשמתי מסך שחור. שוח, הייתה לי החלטה. זהו, נמאס לי. אני סוגרת את המשרדים בישראל. ביי להקים. זהו, על העסק הזה ביי להקים. לא משרת אותי יותר, הוא לא נעים לי, זה לא מקדם אותי, סוגרים את הבסטה, היה לי קשה ברמות, אבל אני מאמינה, אין אתגרים שמגיעים אליכם אם אתם לא מסוגלים לעמוד בהם, אוקיי? אלוהים הביא לנו אתגרים שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם. שלום, הגענו לחלק 2 של הסיפור שלי, יאללה, בואו נצלול. אז היינו מזה שהכרתי בעצם... מלא אנשים פתאום שעושים e-commerce בסקייל מאוד מאוד גבוה, גם בארץ וגם בארצות הברית, שאיך שדיברנו על זה, שתמיד החלום שלהם להצליח בארצות הברית, אוקיי? עדיין החלום שלי, כן? זה לא קרוב ללהתגשם עדיין, כאילו ברמות שאני רוצה, אוקיי? אז עכשיו חשוב לי שתבינו שצריך סבלנות בדברים, אוקיי? אז אמרתי, הייתה את הקבוצת וואטסאפ, הייתי, הסתכלתי, קיבלתי עצות, קראתי מהו זה, אבל סבלנות, אתם יודעים, כאילו לפעמים צריך סבלנות ואתה מנרמל את זה לעצמך, אוקיי? זה אפשרי עבורם, זה אפשרי עבורם. ככה יום-יום אתה רואה את השיחה בקבוצות, את הזה, זה כאילו ברקע, אוקיי? אבל בתכלס זה עושה השפעה, אוקיי? זה מחלחל לאט לאט, זה הופך לך את זה לנורמה, זה מראה לך שזה אפשרי עבור אחרים, ואגב, זה משהו שיש לי והיה לי תמיד, שמה שאפשרי עבור אחרים, אפשרי גם עבורי. ובגלל זה תמיד לי היה מספיק לראות שמישהו אחר מצליח, הייתי אומרת, אין אדם כחול, אני תופסת מעצמי ברמות. ואין שום דבר שהוא יכול ואני לא, שום דבר בעולם. אז ברגע שאני הייתי רואה שאחרים מצליחים, הייתי יודעת שזה גם אפשרי עבורי. אני עדיין לא ידעתי מתי, איך, כמה, למה, כן? לא ידעתי, אבל זה נראה לי את זה, אוקיי? אז בואו נשים את זה שנייה בצד, כי זה באמת היה משהו שהוא מיילסטון מבחינתי, הקבוצת וואטסאפ הזאת. אוקיי, נמשיך במסע, ואתם זוכרים שאמרתי לכם שיש, הכל זה הוליסטי, ובעצם יש כמה נתיבים שהלכתי בהם, וכמו כל אחד מאיתנו, אנחנו לא הולכים רק בנתיב של הביזנס ושל העסק, אנחנו הולכים בעוד נתיבים. ואז בעצם מה שקרה זה שבמרץ 23, חילקתי את זה קצת לזמנים שיהיה לנו פה איזה סיוש סדר כרונולוגי, במרץ 23 כן כבר הייתי קצת בהתפתחות האישית, זה היה כזה ברמה של להקשיב לפודקאסט 2 בשבוע, לקרוא קצת ספרים, כזה קראתי הרגלים אטומיים, לקח לי איזה חודשיים, כאילו הייתי בוא נגיד בהילוך 2 בכל הקטע של ההתפתחות האישית, ואתם יודעים שום דבר לא קורה סתם, כשהתלמיד מוכן המורה מגיע, מה שנקרא. והלכתי עם חברה שאמרה לי יאללה יש כנס יום שישי, זה היה של חן רפסון הראל ומתן חכימי, עכשיו הכרתי את מתן חכימי קצת מהפודקאסט שלו וזה, אבל את חן בכלל לא הכרתי, אבל אמרתי יאללה, משהו הרגיש לי בבטן, יאללה הזמנו כרטיסים, הלכנו. עכשיו, אתם יודעים שאתם מתחילים משהו ואתם עושים משהו, אין לדעת איך זה יסתיים, אין לדעת, אתם יודעים יש כאלה הולכים לכנס, לקורס, שום דבר לא משתנה אצלם בחיים, כנראה הרוב, יש כאלה הולכים לקורס וכנס והחיים שלהם לא נראים אותו דבר, אוקיי? אז זה מה שקרה לי. אני חושבת שזה באמת היה גם סטייל של המורה מוכן, התלמיד מוכן אז המורה מגיע. אני ממש זוכרת את עצמי יושבת איתה שם והרגשתי איך צ'לאק, משהו בחיים שלי משתנה. הם הפילו לי מלא זה, אני חושבת שהמסקנה הכי הכי הכי גדולה שאני לקחתי מהכנס הזה, זה היה, דבר ראשון היה שם מלא מדיטציות כזה בכנס ועדיין אני קצת הייתי אנטי מדיטציות כזה. אוי, מה קשור מדיטציה עכשיו? זה לא בשבילי וזה לא פה. הייתי עצבנית, אוקיי? הייתי אנטי-מדיטציות. והיה מדיטציות, ודיברו הרבה מאוד על הקטע של לקחת ריבונות על החיים שלנו. ואני זוכרת שזה עימם אותי, אני לא זוכרת, צילמתי קול שקופית בהרצאה הזאת. ואני זוכרת שאני כל הזמן אומרת לחברה שלי, אני לא מאמינה, אני לא מאמינה, אני לא מאמינה, אני לא מאמינה. כאילו זה היה איזה משהו שאפילו המחלות שלנו והגוף שלנו וכל דבר שקורה לנו בחיים, זה בעצם לשליחתנו. עכשיו, אני יודעת אם זה יוצר לכם אנטיגוניזם, זה בסדר. אתם יודעים, זה מאוד מאוד קשה להכיל את זה, ואתם יודעים, שלא נדע שחולים במחלות מאוד מאוד קשות, זה מאוד קשה להגיד שכאילו אתה הבאת את זה על עצמך, כן? חלילה, לא בכוונה, אבל גוף הנפש זה ככה, ככה, ככה, ככה, מחוברים באינפוזיה. וככל שנקדים להבין את זה יותר, מצבנו יהיה טוב יותר, אוקיי? ולהפך, אני כאילו לא ראיתי בזה איך הם לא מתביישים להגיד דברים כאלה, מה זה, אנשים מביאים על עצמם מחלות סופניות, מחלות קשות. אז אוקיי, אפשר להסתכל על זה בפרשנות כזאת. מצד שני, אני אומרת, לגלות שלי יש כל כך הרבה כוח והשפעה על הגוף שלי, על האופציה אם אני אהיה חולה או לא חולה, על המזון שאני מכניסה לעצמי לגוף, על כל הדברים האלה שהם בכלל לא אמת, אבל בסדר, אני לא אכנס לזה, יש עוד מתן חכימי שעושה את זה טוב יותר ממני. אבל אמרתי לכם, אני יצאתי מההרצאה הזאת ואני הרגשתי שאני כאילו... משהו בי קלק. עכשיו, אני בן אדם חירפון, אני פלופה, אני טרללהלה, אני כאילו, אני כל הזמן אומרת את זה על עצמי גם, במובן החיובי של המילה, פעמים אומרים לי, את לא נורמלית. וואלה, אני גאה להיות לא נורמלית. אני באמת לא נורמלית, לא נורמלית בשום צורה, ואני גאה להיות בחורה לא נורמלית, כי זה אומר שהתוצאות שלי הן לא רגילות, האורח חיים שלי הוא לא רגיל, ואני מתה על זה. זה אומר שאני בכיוון הנכון, אוקיי? איפה שכולם הולכים, אני הולכת לצד השני, שם אני רוצה להיות, סבבה? באמת, אני אומר לכם את זה בצורה גלויה וגאה, לך לי זמן, אתם יודעים, כאילו בהתחלה הייתי מאוד נעלבת, שהיו אומרים לי, טוב גל, כאילו, זה לא מתנהגת בצורה נורמלית, אז היום אני עייה בזה, והבנתי שבעצם ההרצאה הזאת היא רק קצה הקרחון, יש עוד עולם שלם שמחכה לי, ואני זוכרת שישר יומיים אחרי ההרצאה, או אפילו יום אחרי ההרצאה, רשמתי, דבר ראשון, הקלטתי את אחת ההרצאות, עשיתי כאילו הקלטה בטלפון, את אחת המדיטציות שחן עשתה בסדנה הזאת, ופשוט עשיתי אותה כל יום במשך כמה חודשים. וכתבתי לכן אחרי ההרצאה, אמרתי לה תקשיבי, אני נדהמתי מההרצאה ואני חייבת עוד, אני חייבת שאת תעשי לי רשימה של כל הספרים שאת יכולה לחשוב עליהם, שאני יכולה ללמוד על מה שאת עושה, על מה שאת למדת, על המידע שאת העברת. היא ענתה לי, רשמה לי רשימה של ספרים, הלכתי, קניתי אותם, קראתי את כולם, אוקיי? זה רוחני עם ארטקור, זה לא מהספרים שהמלצתי לכם עליהם. מי שירצה שירשום לי, אני אמליץ לכם על הספרים שהיא המליצה לי גם. קראתי את כולם, אחד הדברים הכי שזכורים לי מהספרים שהיא נתנה לי, זה היה גם משהו בקטע של יצירת מציאות, אני גרועה בשמות, אז אני לא בדיוק זוכרת את השם, אבל אם תרשמו לי אני אגיד לכם. זה היה הקטע של כל הזמן ליצור כוונה לפני כל פייז שאתה נכנס בחייך. נגיד לפני שאני נכנסת לפודקאסט, אוקיי, אני הולכת לעשות את הכי טוב שלי, הולך לצאת פרק מדהים, אני הולכת לתת השראה לאנשים, גובה העיניים, אני הולכת להיות אותנטית, כל הדברים שאני רוצה שייצאו מהפודקאסט, אני מתכווננת, עולים לאוטו, אני רוצה להגיע למקום הבא שאני הולכת להגיע אליו, בבטחה, בביטחון, אני הולכת לעשות לעצמי את הנסיעה הזאת כיפית, כל הזמן לצעוק כוונות לאורך כל היום, ואז בעצם אתם יוצרים איזושהי מציאות שהיא מרממת, סתם, זה סייד נוט לגבי אחד הספרים שקראתי בזכותה, ואז אמרתי, אוקיי, יש לי פה בעיה, כי מצד אחד אני אימא, ואני נשואה, וברוך השם, הילד שלי לוקח ממני זמן, ואני מעוניינת בזמן הזה, אוקיי, להיות אימא שהיא לא נוכחת ולא אוספת את הילד שלה מהגן וזה, אז אמרתי, אוקיי, יש לי את זה, מצד שני, יש לי את ה... אוף, מישהי הסתכלה פה וזה קטע לי את החודש הבא, אז יש לי את זה, ומצד שני יש לי עבודה, אוקיי, יש לי את המשרדים, ויש לי מלא עובדות, וכאילו, אתם יודעים, אני רגילה לעבוד משמונה עד ארבע, ובימים הארוכים שלי שאירון אוסף את קורן, אז אני עובדת משמונה עד שש, הלו"ז שלי היה מאוד מאוד ברור, אוקיי, כאילו, ולא נשאר יותר מדי זמן, ואני לא טיפוס של ערבים, עכשיו לקרוא ולבלוע ספרים. בערבים, אני לא טיפוס של ערב, אז כאילו מקסימום 10-20 עמודים. עכשיו אמרתי, לא, לא, זה לא הקצב, אני לא יכולה 10-20 עמודים, יש לי ערימות של ספרים לקרוא, ערימות של פודקאסטים להקשיב, ערימות של דברים לעשות, כאילו אני רוצה להתחיל לעשות, איך אמרתי לכם, אני קיצונית, לא צריך לקחת ממני דוגמה, באמת, כאילו אמרתי לכם ברגלים הטובים, להתחיל קל, קל, קליל, שגם כשאתם שואלים אותי כל הזמן מה לעשות, איך לעשות, קל, אוקיי, תתחילו מכתיבה של 5 דקות לפני השינה, תקראו 10 עמודים, אני בן אדם קיצוני, לא חייב לקחת דוגמה ממני. קצת אמרתי לו לא מקובל עליי, אני כאילו, אני חייבת לפנות זמן, חייבת לפנות זמן. ואז אמרתי, אוקיי, את הזמן של הילד שלי אני לא מקריבה, מה אני הולכת להקריב? אני הולכת להקריב זמן עבודה. אני הולכת, במקום להגיע למשרד בשמונה, ישר אחרי שאני שם את הבן שלי בגן, הייתי רגילה לשים אותו בגן ברבע לשמונה ולהיות במשרד בשמונה. לא. אוקיי, מה עושים? מתחילים ללמוד. ומה זה אומר? זה אומר שאני לא מגיעה למשרד לפני עשר עשרה וחצי. עכשיו זה אולי נשמע קליל, והנה, אני פה ואני שרדתי את זה והעסק לא פשט רגל, אבל תחשבו רגע, מישהו בתודעה של, אני לא יכולה להשתמש במילה קשה, אבל בתודעה של עבד ובמרוץ עכברים, וזה בכלל לא מעניין אותי אם אתם שכירים או אם אתם עצמאים, כאילו שכירים אולי יותר קשה יהיה להם לעשות את זה ברמה הפרקטית, כי יש להם בוס והם מחויבים להגיע למשרד ולתקתק עבודה, זה קצת שונה, אז אני אשנה ברשותכם לפני רגע לעצמאים, אוקיי? אם אתם חושבים שעצמאים יש להם איזשהו חופש, אם הם לא בוחרים לקחת את החופש הזה, אתם ממש טועים. זה בחירה, אוקיי? אני הייתי עבד. אם לא הייתי במשרד בשעות העבודה, היה לי תחושת אשם. ואני רואה גם חברים שלי שהם עצמאים, לא יכולים. הם לא מסוגלים לעשות קפה באמצע היום ולדבר על דברים שהם לא פרופר העבודה שלהם, מרגישים שהם תחושת אשם. מאוד מאוד מאוד מאוד קשה, ואני בטוחה שהרבה עצמאים פה יזדהו איתי אם הם אתם מודעים או אתם לא מודעים. יש תחושת אשם שאתה עושה משהו שהוא לא ליטרלי עבודה בזמן שעות העבודה, המוח כועס. מה אתה עושה? מה אתה עושה? אנחנו נקרוס. אנחנו זה קולות מאוד מאוד מאוד רעים בראש. ואני לא יודעת איך להסביר לכם, היה בי איזשהו קול פנימי שפשוט ידע, הוא פשוט ידע שההון והעוצמה והשפע הגדול שאני חושבת שאני ראויה לקבל ובשביל... בשביל זה אני פה, אמרתי לכם כבר, אני אגיד את זה עוד פעם, החיים הם פה, אני רוצה אותם פה, וכנראה שגם אתם, כי אתם האנשים שנמשכים אליי, ואתם האנשים שרוצים גם יותר, אני די בטוחה שכמעט כל קהל המאזינים שלי וכל האהובים שלי רוצים יותר מהחיים ורוצים לטרוף מהחיים, וכנראה בגלל זה אתם מתחברים אליי, אז הבנתי, וגם בואו, תחשבו שאני בעסק תשע שנים באותה תקופה, פלוס מינוס, עשר שנים, תשע שנים, משהו כזה, אמרתי, אוקיי, המצב טוב, אני עושה אחלה כסף, כן, שזה אגב, זה הכי מבלבל, אוקיי, כי אתה כאילו במלכודת זהב, ואתה במצב שהוא טוב, אפילו טוב מאוד יחסית לשאר האוכלוסייה, והייתי במצב שכאילו, אתם יודעים, אני באה לפגישה אצל הרואה חשבון, כל סוף שנה, והוא אומר לי, וואו, איזה רווחים, איזה תותחית, איזה בחורה בגילך שעשתה את זה לבד, מי עושה רווחים כאלה? ואתם יודעים, אני יצאתי מהפגישות, אני עכשיו עושה כזה כמו טווס למי שלא רואה אותי ככה, יוצאת ככה, עם החזה נפוח, וואו, זה תותחית אני, בשנה. למה אומרים שזה טוב להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים? אם אתה הכי חכם בחדר, כנראה שאתה לא בחדר הנכון. ולמה זה? כי ברגע שאתה ראש לשועלים, אמנם זו תחושה מאוד מאוד טובה, להיות ראש לשועלים זה פנטסטי, אבל אין לך שום סיכוי להיות אריה, כי אתה עם שועלים. ואני רציתי להיות אריה. ובאיזשהו מקום, כל פעם שהייתי הולכת לרואה חשבון שלי והוא היה אומר לי, את תותחית על התלופה, נכון, זה היה מחזק לי את האגו, והייתי אומרת, או גל, את תותחית, אתה לא מתהלך בעולם יוני תותח, יוני תותח. זה המציאות שלך, זה האורח חיים שלך, זה הזה. אמרתי לכם, גם לא היה לי חברים שעצמאים בכלל וזה. ולא ידעתי בכלל שאפשר יותר. כאילו, טוב, זה גם היה לי יועץ עסקי, כפרה עליו, אני שרופה עליו, הוא היה כמו סבא שלי, באמת, איך הוא אהב אותי, ואני אהבתי אותו והכול. אבל מבחינתו, הוא היה יועץ שלי ואמר לי, תקשיבי גל, כל שנה לגדול ב-15-20% זה מדהים. זה ככה, זה צריך לגדול, יותר מזה זה מסוכן. עכשיו, היום, ממש לא מה שאני חושבת, שוב, על עצמי, אני גם לא מייעצת לעסקים אחרים, זה נורא תלוי במיינדסט ומה אתם רוצים ובאומץ שיש לכם, אוקיי? אני מדברת על עצמי בלבד, קטונתי מלייעץ. להגדיל ב-15%? אותי אישית זה לא מעניין. אני רוצה להתפוצץ, אני רוצה להתפוצץ, ואיכשהו כנראה, אני עכשיו מפרשנת את זה, אני לא יודעת בדיוק מה עבר לי בראש, ידעתי שכרגע, על נתיב שאני נמצאת בו, אני לא בכיוון של להתפוצץ, אני בכיוון של לעשות אחלה כסף שבעולם, אבל לא בכיוון של להתפוצץ. בקיצור, אוקיי, אז החלטתי ששעתיים-שלוש ביום אני הולכת לקרוא ספרים, לשבת בבית קפה, לסכם ספרים, שתבינו את הרמת השקעה, כן? לא ישבתי לי בבית קפה, קוראת את הספר רגל על רגל, לא, כמו בלימודים, תקשיבו, כמו בלמידה למבחנים, הייתי באה, היה לי ספר, היה לי מחברת, הייתי יושבת, הייתי ממרקרת את הספר, כותבת את כל מה שאני ממרכרת, כי אתם יודעים שכשאתם רושמים את הדברים, המוח קולט את הדברים הרבה יותר. עכשיו תקשיבו, יש לי ספר מאותה שנה, סיכמתי איזה 13 ספרים, 15 ספרים, אני כבר לא זוכרת באמת, הספר הזה, אני צריכה למכור אותו. את המחברת הזאת כל כך שווה, כאילו, ה-15 הספרים ששינו את חיי, הסיכומים שלהם, כאילו, מה יותר כיף מזה? אולי יום אחד אני אוציא אותו למכירה, עם זכויות יוצרים של כל הסופרים, אבל סתם, לא משנה. אבל אני רוצה שתדעו... שירון הוא הבעל הכי תומך בעולם. ואתם יודעים, אמרתי לכם, הכל זה שיקופים. הכל בעולם זה שיקופים, קולות פנימיים שלכם, כשהם מגיעים מבחוץ וזה נוגע לכם, זאת אומרת שיש בכם קול פנימי. כן, היה בי פחד, כאילו, מה זאת אומרת, אני למדתי שצריך לעבוד קשה, צריך לעבוד מלא שעות כדי לעשות כסף. עכשיו, מה זה פתאום את מורידה שלוש שעות ביום נשמה? את עובדת שמונה שעות ביום, את עבדי עכשיו חמש, העסק יקרוס, כאילו, לא הבנתי, חמודה. עכשיו, זה כל הקולות בראש. בטוחה שכולכם תבינו אותי. ואז ירון, לא אשכח את זה בחיים שלי, אגב, הוא לא זוכר את השיחה, אני נוסעת על כביש מהיר ובדיוק סיימתי איזה פגישה, ואז אמרתי לו, טוב, חיים, אני החלטתי שמהיום אני לא מגיעה למשרד לפני עשר, אני קוראת לפחות שעתיים ביום ואז אני מגיעה למשרד. אבל גל, את בטוחה? זה קצת מפחיד, כאילו, מה זה, תעבדי כל יום שעתיים פחות, אז בטח העסק ירד משמעותית, אמרתי לו, תקשיב, חיים שלי. לא רק שהעסק לא ירד, הוא יעלה. עכשיו, אני לא יודעת מאיפה היה לי את הביצים, אבל כנראה כבר קראתי קצת, כבר הבנתי איך העולם הזה עובד, ואני אמרתי את המשפט הזה כמה פעמים, ואני יודעת שהוא הימם אתכם, אבל זמן לא עושה כסף, אוקיי? אנרגיה עושה כסף. ומה זה אומר? כי אני לא מצליחה להבין איך עדיין אנשים לא מבינים שזמן לא עושה כסף, כי אם זמן היה עושה כסף, יש אנשים שעובדים בשלוש עבודות, אוקיי? יש אנשים שעובדים 14-15 שעות ביום, הם עשירים... לא נראה לי, לא נראה לי שרובם ולא נראה לי שכולם, לא נראה לי, זמן לא עושה כסף, אבל אם אתה בא עם אנרגיה מטורפת למשרד, לצורך העניין זה מה שקרה לי, סבבה? אנרגיה מטורפת למשרד, עם האמונות ועם הלמידה ועם איך שאני מבינה איך שהעולם עובד והפיזיקה הקוונטית ורוחניות וזימונים והגשמה ואמונה, תשמע, אני לקחתי לארגז כלים את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואני הופכת להיות בן אדם משוכלל יותר, עכשיו, איפה הכסף? סבלנות. סבלנות זה לא ביום אחד וזה לא ביומיים ותכף אני אגיד לכם גם איך 2023 הסתיימה, שנייה. אה, סליחה, ובנוסף לספרים התחלתי גם לעשות כל יום מדיטציות. עכשיו, מה הקאצ'י מדיטציות? בניגוד לספרים, ספרים נגיד, אתה יכול לקרוא היום משהו מטורף, מידע מטורף, והנה זה השפיע עליך כבר, הנה אתה יודע את המידע הזה ואם אתה בן אדם חכם ומיישם, אתה גם מיישם את זה בחיים שלך ואתה לוקח את המידע הזה לפעולות. אוקיי? מה הבעיה עם מדיטציה? זה קצת כמו חדר כושר. נכון, עכשיו אנחנו נתחיל לעשות חדר כושר. אתם לא תחיו מים, תראו שרירים בבטן, נכון? ריבועים בבטן, כל הבובו. לא, כאילו, זה לא יקרה. אתם צריכים ללכת למכון עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ואז כאילו, פתאום, בום! אתם רואים כאילו ריבועים בבטן, נכון? כאילו, זה מטורף, פתאום זה קורה. אחרי שלושה חודשים, ארבעה חודשים, לא יודעת לי כבר על ריבועים בבטן. אבל מדיטציה, תחשבו איזה קשה זה, אתם צריכים... הייתי, החלטתי שאני קמה כל יום מוקדם, לפני שהילד שלי קם, ועושה מדיטציות. ותחשבו, אני עושה את זה יום, יומיים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, עשרים, עשרים, שלושים, ארבעים. לא מרגישה הבדל, כאילו, גם חבר שלי אמר לי, נגיד, זה לא כפליגל, אני סובל. אבל בסדר, אתה תלמד לאהוב את זה, לא כל דבר צריך לאהוב בהתחלה, אוקיי? אבל אז, אחרי שלושה חודשים... אני נשבעת לכם, קרה משהו. הסתכלות שונה על המציאות, מין יותר רוגע, מין הבנה כזאת שהכל בסדר, הכל בסדר עכשיו והכל יהיה בסדר, מין משהו. עכשיו תקראו על זה, כן, אני קטונתי מלהסביר את הדברים המדעיים שקורים במדיטציה, אבל כולם יגידו לכם שזה עושה דברים נפלאים. עכשיו אני כל דבר שעושה דברים נפלאים וזה במינימום מאמץ, לקחתי. ואגב, עם זה אני מתמידה כל יום, אני עושה מדיטציה, חוץ מימי שבת. אוקיי. אז כמו שאמרתי לכם על הכנס, אתם מתחילים משהו, אין לכם שמץ של מושג לאן זה יוביל, אוקיי? אני התחלתי במסע של ההתפתחות העצמית בהשקעה ולקרוא מלא ספרים, לא ידעתי לאן זה יוביל. טוב, לא יודע. בוודאות הידע הזה יעשה לי טוב. אמרתי לכם, אני גם מאוד מאוד מאוד מאמינה בעצמי, מאוד. לפני מעשה בידי אדם, אחרי מעשה בידי שמיים. תזכרו את המשפט הזה, הוא כל כך חשוב. ואז, כמה חודשים אחר כך, אני ממש זוכרת את זה, זה היה באוגוסט 23, אוקיי? זה היה בוא נגיד חמישה חודשים, אחרי שהתחלתי ברבאק של הלמידה. ממש פתאום, אחד הספרים שקראתי, אני לא זוכרת את זה שפתאום זה בא לי, פתאום אמרתי לעצמי, וואו! אף פעם לא חשבתי על זה שהשורש של השפעה זה שפע. מה זה בעצם אומר? והתחלתי לשאול את עצמי כל מיני שאלות כאלה קיומיות, סו קולד, אוקיי? שאמרתי לעצמי, גל, למה את צריכה את כל הקצף הזה? למה את רוצה את כל הקצף הזה? למה את רוצה להתעשר? למה זה טוב? מה הלמה שלך? אחד הספרים שקראתי זה היה אדם מחפש משמעות. זה ספר שאני זוכרת שישבתי וסיכמתי אותו ואני בוכה. מחברת מתרטבת, יורדת לדמעות. ספר עוצמתי, כאילו זה מטורף, ספרים זה ממש אירוע מכונן בחיי. זה כאילו היה בשלב של האפס לאחד, אז לצערי השלב לדעתי הכי שהושפעתי כבר עבר, אני עדיין תולעת ספרים, ואני אוהבת לקנות ספרים יותר מכל דבר אחר, אבל התקופה הראשונה הזאת של הקריאה ספרים, זה באמת, זה היה משהו מטורף. ואחד הדברים שהבנתי מהספר הזה זה שהוא רושם שם מי שיש לו למה מספיק חזק יוכל למצוא כל איך, אוקיי? אפילו אני לא זוכרת אם זה ויקטור פרינקל, הסופר של החיים מחפשים, האדם מחפש משמעות, או מישהו אחר אמר את זה, סליחה, אני גרועה בשמות, אני חייבת להשתפר לפני שאני מגיעה לפודקאסט והולך, לא תכננתי להגיד את המשפט הזה, אבל בסדר. בקיצור, איפה היינו? בשורש של שפע הוא השפעה. ואז אמרתי, אוקיי, אני רוצה שפע מאוד מאוד גדול, אני רוצה להשפיע על כמה שיותר אנשים. אני חושבת שיש לי את היכולת, אני חושבת שאלוהים נתן לי את המתנה הזאת, שיש לי את היכולת להשפיע על אנשים. ולי בא לעשות טוב יותר בעולם. ואני זוכרת ששמעתי... פודקאסט של איתן עזריה, מי שירצה גם את זה אני אחפש לכם, הפודקאסט היה משהו לחיות כמו, למות או משהו כזה, זה פרק שהוא קשה, כי כאילו הוא אומר לחיות כמו מה שהייתם רוצים שיהיה רשום לכם על המצבה, אני ממש זוכרת את הרגע הזה שהוא אמר את זה ואמרתי וואו. אני רוצה שיהיה רשום לי על המצבה, גל עוררה השראה בדור שלם. זה מה שאני רוצה שיהיה רשום לי על המצבה, אוקיי? אמא, רעיה, בת, נכדה, אחות, מהמם, ברור. עוררה השראה בדור שלם. ואז הוא אומר, אתם בנתיב של לעורר השראה. ואז אמרתי לעצמי, אוקיי, יכול להיות שאני מעוררת השראה, יכול להיות שאני מעוררת השראה לחברים שלי, יכול להיות שאני מעוררת השראה לאחים שלי, יכול להיות שאני מעוררת השראה לבן זוג שלי, לא מספיק לי, אני רוצה אדוות יותר גדולות, אני רוצה גלים יותר גדולים, אני רוצה לעורר השראה ביותר אנשים. עכשיו, אומרת לכם, שאלתי שאלות, אין לי מושג. אתם יודעים, לא היה לי מושג איך אני עונה על זה, מה אני עונה על זה, קודם כל מתחילים בלשאול את השאלות. ואז, כשאמרתי שעוד פעם אני חוזרת להשפעה, שאיפה ההשפעה, ואז אמרתי, טוב, איך אני מתחילה להשפיע? איך אני מתחילה להשפיע? אין לי מושג, אין לי עוקבים, אף אחד לא מקשיב לי, אני כאילו לא בקטע מתמסכן, בקטע של כאילו אף אחד לא מקשיב לי, בקטע של אני לא יכולה עכשיו להרים מצלמה ולדבר, לא יודעת מה, יש לי 500 עוקבים, 50 צפיות בסטורי, מה אני עושה? ואז אמרתי, טוב, אבל יש לי 15 עובדות, בואו נתחיל מזה, הן גם מחויבות להקשיב לי, נכון? וגם הן מחויבות להקשיב לי, כי אני הבוסית שלהן, ואם עכשיו אני אומרת, יאללה, מקשיבי, יש גלוסה הרצאה, מקשיבים? וגם אני משפיעה עליהן מאוד מאוד מאוד, כי אני בעצם הבוסית שלהן, סבבה? ואז זה היה ראש השנה, 23, והחלטתי שאני הולכת להעביר להם ידע, ואמרתי להם, תחשבו שאני כבר בחצי שנה בתוך ה... הארדקור למידה ויודעת וקוראת ולומדת ואז אמרתי טוב מה איזה מידע אני יכולה להעביר להן שהוא לא הארדקור מדי אוקיי אני לא רוצה רוחניות מדי וזה בסופו של דבר זה כנראה איזה לא יודעת כמה הם מודעות כמה הם בהתפתחות אישית בוא נגיד אני רוצה להעביר להם מידע שהוא כל בן אדם יכול להזדהות איתו בין אם הוא הוא הרבה בהתפתחות האישית, בין אם הוא כלום בהתפתחות האישית, בין אם זו הפעם הראשונה שהוא שומע מה זה התפתחות אישית. ואז החלטתי לעשות להם מיני הרצאה על הכרת תודה ועל פגיעות. לא שומע איך התרגשתי, תקשיבו, דפק לי הלב על שבעת אלפים, והקראתי מדף, לא היה כמובן, ממש הקראתי מדף, לא יכלתי כאילו זה, זו הייתה פעם ראשונה שלי שכאילו אני... עומדת מול קהל, אוקיי, 15 אנשים זה קהל, שאני עומדת מול קהל, וזה לא בקטע של עבודה. כאילו, עבדתי מול, עמדתי מול הצוות שלי בישיבות צוות הרבה מאוד פעמים, אבל אתם יודעים, יעדים, משימות, מי עושה זה, מי עושה זה, חלוקת תפקידים, עדכונים, לא בקטע של פתאום להעביר להם יד חדש. אוקיי. לפני מעשה בידי אדם, אחרי מעשה בידי שמיים. לא ידעתי לאן זה הוביל. התכוננתי, כתבתי את ההרצאה, ותקשיבו לי טוב. התחושה שלי הייתה אחרי ההרצאה הזאת, אני לא אשכח בחיים שלי, בחיים שלי. ולמה? זאת פעם ראשונה, רק לא חושבת שהייתי יודעת להגיד את זה בלייב, הרגשתי שזה המהות שלי. תקשיבו. הרגשתי ככה אלוהים בתוכי, ממש הרגשתי איך אלוהים איתי, אלוהים איתי. זאת המהות שלך, זאת המהות שלך גל. לא למכור תכשיטים באינטרנט ולא להעסיק מלא עובדים ולא לשבת על יעדים ועל זה, זה נחמד, זה כיף, זה עשייה. זה המהות שלך, מה זה המהות הזאת? אני עדיין לא יודעת ממש לזקק, אני כן יודעת שזה אני מול אנשים, אני יודעת שאני יודעת להעביר מסרים, אני יודעת שאני יודעת לגרום לאנשים להרגיש דברים. עכשיו, עזבו שהיו פידבקים פיזיים, אוקיי? העובדות אמרו דברים שבחיים לא אמרו, כאילו פתאום תחשבו שהם הכירו זווית אחרת שלי, משהו שהם לא פגשו בחיים, האמת שגם אני פגשתי זווית אחרת בחיים, לא פגשתי, כן, אבל האווירה שהייתה במשרדים... אחרי ההרצאה הזאת, מעולם לא הייתה. אני הרגשתי שאני פשוט מתעופפת לי בתוך ענן, אוקיי? עכשיו, תחשבו שזה היי עמוק. זה לא היי ממיליון דולר. זה לא היי מלזכות בלוטו. זה לא היי... זה היי אמיתי. זה היי של... כרגע השפעתי על אנשים. כרגע גרמתי על אנשים לחשוב אחרת. גרמתי לאנשים אולי לרשום חמישה דברים טובים שקרו להם לפני השנה. גרמתם להם להבין שהם ברות מזל. גרמתי להם... אולי דרך אחרת להסתכל על המציאות. ואני ממש זוכרת איך אני יושבת על המשרד, נכנסת למשרד שלי, ואני בן אדם אחר. עכשיו, לא יודעת, שוב, עוד פעם, הנה, לא יודעת לאן זה יוביל, לא יודעת מה פה, לא יודעת שם, בסופו של דבר אני עכשיו עובדת במשרדים, יש לי יציג של תכשיטים, אין לי מושג כאילו. אוקיי. ואז חודש אחרי היה שביל אוקטובר. עכשיו, השביל אוקטובר טלטל את כולנו. אני לא רוצה לדבר על זה יותר מדי, אבל שביל אוקטובר טלטל. יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות ויש כאלה שהגיעו לזה עם יותר חוסר נפשי ויש כאלה שעם פחות חוסר נפשי. אני מרגישה שהחצי שנה... שבעה חודשים שעברתי הכינו אותי ברמה נפשית, אני יחסית מהר התאוששתי, הפסקתי לצפות בחדשות שהכניסו אותי ללופ שלילי מאוד, הכללתי אותי שאני רוצה להיות אור, אני רוצה להיות אור לילד שלי, אני רוצה להיות אור לבעל שלי, רוצה להיות אור לחברים שלי. אני חשבתי שככה אפשר לנצח את הסיטואציה המאוד מאוד מאוד מאוד קשוחה הזאת שעברה על המדינה שלנו, את זה באוויר כאילו כולכם תסכימו איתי מה שקרה אחרי השביעי לאוקטובר זה היה המדינה לא הייתה אותו דבר זה היה כמו ללכת בשבעה בלתי נגמרת כאילו זה היה אבל זה היה וואו אני זה היה קשוח ברמות וגם אנשים שהגיעו עם חוסן נפשי זה היה לא פשוט בלשון המעטה וחודש אחרי אני מקבלת טלפון. וואו, אני כאילו עוברת את זה איתכם ביחד, קשה לי. וואו. איזה קטע? קשוח. מקבלת טלפון. אתם רואים ואני ברוך השם, או אחרי השביעי לאוקטובר, כאילו זה צרות של עשירים, הכל שטויות, באמת. מתקשרים אליי ממס הכנסה. היי גל, מה קורה? אני צריכה לגבוה איתך ביקורת של מס הכנסה. אומרת לה, מה? למה? וזה? צריך להגיע אלייך לביקורת של מס הכנסה, בואי נרשום ביומן, טה טה טה. אוקיי, רשמנו ביומן, עכשיו תקשיבו, אני התקף חרדה. התקף חרדה. וואו, לא נשמתי. תקשיבו, לא, נשמתי מסך שחור. וואו, זה מפחיד זה. ו... ואז אני מתקשרת לחברה שלי, מאי, שראיינתי אותה פה, עכשיו היא טיפוס מאוד מאוד חיובי. ואני מתקשרת אליה, ואני אומרת לה, יואו, אמא, את לא מאמינה, את לא מאמינה, וכאילו זה, ואיזה נורא, ואני לא יודעת מה אני אעשה, ואני ממש מפחדת, וזה מלחיץ אותי, וזה וזה וזה. ואז היא אומרה לי, די גל, הכל בסדר. הכל בסדר? להפך, הכנסת עורכים, ותקני להם בורקסים, ותקני להם קורסונים, ותכיני להם קפה טעים, ותפנקי אותם כיד המלך, ואתה יודע, הכל יהיה בסדר. טוב שנרגיע אותי ממש, אז כמה זה חשוב שיש לנו חברים שהפרשנות שלהם לאירועים, יש איזה, את המונח אפרת, אם אתם מכירים, זה אירוע, פרשנות, רגש, אמאללה, רגע, שכחתי את השלישי, תגובה. אוקיי, עכשיו, אם הפרשנות, הכל בסדר מסתכם, האירוע אירוע, אין מה לעשות, אוקיי? התקשרו למס הכנסת, התקשרו למס, יורד גשם, יורד גשם, יש מינוס בבנק, יש מינוס בבנק. אני סוגרת את העסק, אני סוגרת את העסק, אוקיי? זה האירוע. אי אפשר להתווכח עם האירוע. אפשר להתווכח עם הפרשנות. מה זה להתווכח? אפשר לעשות פרשנות בכל מיני דרכים, אוקיי? אפשר להגיד, זה הדבר הכי נורא שקרה לי, זה הדבר הכי טוב שקרה לי, זה מיליון פרשנויות, אוקיי? אז דרך אחת, אומייגאד, אני לא מאמינה שזה קורה לי, בעל למות. פרשנות שנייה, גל, זה יהיה מהמם. הכל יהיה בסדר. הכל יהיה בסדר, את לא גנבת מאף אחד, אוקיי? אז אני יודעת שדיברתי על זה בפודקאסטים בין, על הביקורת של מס הכנסה. לא דיברנו על זה מספיק, אז אנשים ממש רצו לדעת את הקטע הטכני, אוקיי? אני עסק e-commerce, אני לא יכולה להעלים אגורה. אז זה לא היה עניין של העלמות וזה לא היה עניין של כזה, זה היה עניין של, הייתי מפעל מועדף, הייתי עסק יצרני, היה לי מלא עובדות והכנת תכשיטים וחריטות והכל היה כזה יצרני, ובגלל זה היה לי מלא מלא עובדים, ובישראל, והם רצו לבחון את הנושא, האם אני באמת עונה על הקריטרינים של מפעל מועדף. אוקיי, אם המפעל מועדף משלם מס מופחת. זה האישו, אוקיי, שתדעו, לא לפחד. ואז הגיעה הביקורת של מס הכנסה, אני זוכרת הפה שלי היבש, עכשיו זה היה ביקורת ארבע שעות, ארבע שעות. מחזיקה את עצמי וזה, וכאילו, אוקיי, אוקיי, הכל יהיה בסדר, גל, יהיה בסדר, עושה נשימות וזה. היה קשוח, לא אשקר, היה קשוח מאוד. ארבע שעות, מלא שאלות, מסתובב לכם בזה, הרגשתי שכאילו מפשיטים אותי ומצלמים אותי וצוחקים. כזה, הם הלכו, הלכתי לגג, נראה לי בכיתי במשך שעתיים, במשך שעתיים אני רק בוכה, לשחרר את הלחץ, תשמעו, זו הייתה חוויה קשה, באמת, אין לי מילה אחרת להגיד, זו הייתה חוויה קשה. אוקיי, רגע. סבבה, ואז בעצם הביקורת הזאת היא לא מסתיימת אחרי הפגישה, אוקיי? זה במשך שנה, שנה, יש עננה, יש מסביבכם עננה ואתם צריכים לדעת להתנהל, להגדיל את העסק, לעבוד, להיות בזוגיות, להיות אשת משפחה, להיות אמא, נכנסתי להיריון, חודשיים אחרי שהם הגיעו, אוקיי? תוך כדי ההיריון הם מגיעים לעוד ביקורת, קשוח. אין לי מה להגיד, אוקיי? זה היה לי קשה ברמות, אבל אני מאמינה, אין אתגרים שמגיעים אליכם אם אתם לא מסוגלים לעמוד בהם, אוקיי? אלוהים הביא לנו אתגרים שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם. הדבר הראשון שיש לכם את האמונה הזאת, למה גם דיברתי איתכם שאמונה שהיא משרתת אתכם, זה בכלל לא מעניין אותי אם זה אמת או לא. אותי זה שירת. אותי זה שירת לעבור את השנה הזאת, ותחשבו, היה לי באמת כאילו עננה וחרדה, כאילו לא נתבלבל, בסדר? אני זוכרת את עצמי ביום-יום, הייתי צריכה להגיד, גל, את לא בסכנת חיים, גל, את לא בסכנת חיים, כי המוח לפעמים הוא מתעתע, והייתי צריכה להזכיר לעצמי שאני לא בסכנת חיים, ואני לא עברתי, עשיתי עבירה פלילית, ואני לא הולכת לשבת בכלא, והכול בסדר, זה בסך הכל כסף. עכשיו, כסף לפעמים מחרפן אותנו, אנחנו מתחרפנים, חירפון, אתה ממש מרגיש בסכנה, זה מפחיד. והקולות שהיו לי בראש... כל הזמן אמרתי לעצמי, אלוהים לא מביא לך אתגרים שתוכל למות בהם, אלוהים לא מביא לך אתגרים שתוכל למות בהם. זה הייתי אומרת לעצמי כמו מנטרה, וגם, אני לקחתי החלטה, אני לקחתי החלטה, שזה הדבר הכי טוב שיקרה לי בחיים. אין לי מושג למה, ואין לי מושג איך, ואין לי מושג כמה, אוקיי? כי זה מרגיש הדבר הכי נורא שיש בעולם, אוקיי? כל פעם הייתי מקבלת מייל מהרואה חשבון על עוד מסמכים ועל עוד זה, רציתי למות, באמת, וואו. אבל ביחד עם זאת... לקחתי החלטה וגם הייתה לי מחויבות חברתית, לא היה לי עוקבים עדיין וזה, אבל אני זוכרת שרשמתי סטורי שאני עוברת את הדבר הכי קשה בעולם, וזה הדבר הכי טוב שקרה לי. זה הדבר הכי טוב, אני עדיין לא יודעת למה, ואני זוכרת שאמרתי, יום יבוא, ואני אעשה הרצאה, איפה אני איפה ההרצאה שתבינו, כן, היה לי שתיים וחצי אנשים שעובדים אחריי, אבל אני ידעתי שיבוא יום ויהיה הרצאה, ואם לפחות אני בפודקאסט, אז זה גם משהו, אולי גם תהיה הרצאה. שהמס הכנסה הזה, זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אוקיי? ואני אגיד לכם עוד משהו, למי שמאמין באלוהים, למי שמאמין ביקום, אמרתי לכם, אני רוחנית במקסימום, אז כל אחד שהוא מאמין במה שהוא רוצה, אין רע יורד מלמעלה. מה זה אומר? בואו נדמה את זה שנייה, לאימא ותינוק, אוקיי? אימא יודעת הכי טוב מה טוב לבן שלה, נכון? לרוב. ובואו ניתן שזה אימא כשרה וטובה. את יודעת הכי טוב מה יהיה לבן שלה, נכון? אוקיי, אז בואו ניתן דוגמה נגיד של חיסון, בסדר? עזבו, כן טוב חיסונים, אבל תזרמו איתי שנייה על האסוציאציה הזאת. את לוקחת את הבן שלך לטיפת חלב, דוקרים אותו, בסדר? עכשיו, הוא בוכה מבחינתו, בתודעה שלו, רע לו. אמא, מה עשו לי עכשיו? רע לי ברמות, כואב לי ברמות. הוא לא מצליח כמוך לראות את התמונה הגדולה, נכון? את רואה את התמונה הגדולה, את אומרת, אוקיי, אני עכשיו בחרתי שיעשו לו חיסון, גם אם עכשיו הוא קצת יבכה, לתמונה הגדולה זה טוב, הוא לא יחלה בווירוס הזה, או בדלקת הזאת, או במחלה הזאת, או לא משנה מה, בסדר? וואי, אני חייבת להגיד בסדר, הפסיק להגיד בסדר. אני חייבת לנסות להשתדל. אין רעיון יורד מלמעלה, אוקיי? ואמונה זה הדבר היחיד שאני חושבת שגרם לי לעבור את הביקורת הזאת בצורה שלווה עד כמה שניתן, ובאמונה ובביטחון, שזה הדבר הכי טוב שיקרה לי בחיים. פרשנות, אפרת, אירוע, פרשנות, תגובה, רגש, תגובה. אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. גם פה, הפרשנות שלי, אתם מבינים שהפרשנות שלי לאירוע הייתה, זה הדבר הכי טוב שיקרה לי. ואז המציאות מתאימה את עצמה, למה שאתם מאמינים בה. אוקיי. תוך כדי השנה הזאת, אני נכנסתי להיריון, התחיל להתפתח ההיריון, ואתם זוכרים את הסיפור עם ההרצאה? אז כנראה שמשהו בי הרגיש לא שלם מאותו רגע ברמת כוסית הזאת שהרגשתי על גג העולם, והרגשתי ממש זיקוק מדויק של המהות שלי, משהו בי לא הרגיש שלם. יותר. זהו. לא סיפק אותי יותר העסק, לא סיפק אותי מספרים, לא סיפק אותי פיקים, לא סיפק אותי כסף, לא סיפק. משהו חסר. ואז אני הגעתי לגבי, שהתראיין פה בפרק 2, והגעתי לגבי ואמרתי לו, תקשיב, לא מספיק לי, משהו חסר לי במשוואה. ואז הוא עשה לי כזה סשן וזה. והוא אמר לי, יאללה, את צריכה להתחיל להוציא את הקול שלך. את לא צריכה, אני ממליץ לך להוציא את הקול שלך החוצה. עכשיו, לא ידעתי מה, איך, כמה, למה, אבל התחלתי. התחלתי. התחלתי מלפתוח מצלמה לקלוז פרנד שלי. סבבה? 20 אנשים היו שם. לדבר, לדבר למצלמה, ניסיתי לקבל פידבקים, לא היה פידבקים. קלוז פרנדס. קלוז פרנדס, תחשבו, אנשים, 20 אנשים בין הקרובים שיש לך. אין תגובות, בקושי לב, קשוח, קשוח. ואת מקליטה, ואת מספרת, ואתם יודעים, בקשת הריונית, איזה שהפן ups and downs, ושיתפתי, ואני מקליטה, ואני מקליטה. אבל בלי לשים לב, אתה מתחיל לקבל מיומנויות, מיומנויות לדבר מול המצלמה, מיומנויות להעביר מסרים, מיומנויות אומץ, השמיים לא נופלים. התחלתי לעשות סרטונים, עכשיו אני כאילו אומרת, יואו, מאיפה האומץ? כולי הייתי דו... שמנה עם בטן ענקית ופנים ענקיות ומקליטה סרטונים ומקליטה מסרים ובסדר ולא הייתי מדברת כמו שאני מדברת היום הייתי יותר מצטטת אנשים אחרים ומקליטה סרטונים היא שומרת מסר מקליטה אותו בסדר מתחילים מאיפשהו התחלתי לאט לאט למצוא את הקול שלי למצוא את הזה וזה עשה לי טוב זה עשה לי טוב ממש ואהבתי את זה מכל פידבק הכי קטן בעולם הרגשתי שזה המצפן שלי להמשיך ושזה הכיוון שלי ושיש לי את זה ושזה הכיוון שלי עדיין, לא יודעת איך, לא יודעת כמה, אבל זה הכיוון ואז ילדתי ילדתי וכשאני יולדת כנראה כמו רוב האנשים שילדות אני גם כל המחוגים שלי ריסטארט, שנייה מתכנסת, שנייה מתאפסת, לא מעלה שום דבר לאינסטגרם, שום דבר לא זה. אני מזכירה לכם עדיין הביקורת של מס הכנסה הזה. יומיים לפני הלידה, כן, אני עליתי בקיסריה, אז ידעתי בדיוק מתי הלידה שלי. יומיים לפני הניתוח, אני מקבלת מלא דרישות, אומרת לו, די, תעזבו אותי בשקט. תנו לי חופשת לידה, די, די, אני לא מסוגלת עם הלחץ הזה. תנו לי ללדת בשקט, תניח לי. אין דבר כזה כפרה. מסתבר שאין דבר כזה, אין חופשת לידה עם מס הכנסה, עכשיו יש חקירה, צריך לענות על החקירה, מעניין את הביצה שאת הולכת ללדת, תתמודדי כפרה. אז אני הולדת, ואם הלידה כנראה הגיעה אומץ, או דיוק, או לא יודעת מה, משהו בעסק הזה לא היה לי מדויק יותר. אני כבר הבנתי כנראה כמה ימים אחרי הלידה לאן הכיוונים מס הכנסה הולך ושהם הולכים לשלול לי את ההטבה הזאת ושאני הולכת לשלם בוכתיה של קנס על כל השנים האחרונות עם ריביות על זה שהייתי כאילו, הצהרתי מפעל מועדף ולא הייתי מפעל מועדף, ביניהם אני לא עברתי את המבחן, אוקיי? הבנתי לאן זה הולך ואמרתי לכם, אני לקחתי החלטה שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אוקיי. השלט שלי בן שבוע, לקחתי החלטה, זהו, נמאס לי. אם אני לא מפעל מועדף, אני סוגרת את המשרדים בישראל, אני לא צריכה את היצור פה, אני לא צריכה את האריזות פה, אני הופכת את זה עזבו, לא להיכנס לפרטים הלוגיסטיים, משנה את הלוגיסטיקה, ביי לאקי. זהו, על העסק הזה ביי לאקי. הוא לא משרת אותי יותר, הוא לא נעים לי, זה לא מקדם אותי, זה לא איפה שאני רוצה להיות בעוד שנה, שנתיים, שלוש מהיום, ואם זה לא מקדם אותי לאיפה שאני רוצה להיות... סוגרים את הבסטה. עכשיו, החלטה סופר מפחידה. אמרתי לכם שאני קיצונית. מהצד זה מתקבל, וואו, קיצונית, זה קיצוני. זה עסק שמכניס הרבה מאוד כסף, מפרנס הרבה מאוד אנשים, ולבוא ולקחת החלטה, שלאק, אני חותך את הדבר הזה, זה לא מתאים לי יותר, זה החלטה קיצונית. התחלתי לברר איך עושים את זה, מה עושים את זה, זה לשנות את העסק מ-80... פתחתי קבוצה עם העובדות שנשארות, הודעתי להם את הבשורה. לא פשוט, לא פשוט. תקשיבו, אני אפילו יכולה, גם כשהבנתי שאני סוגרת את המשרדים וזה היה לי הקלה והבנתי שזה הדבר הכי טוב שהולך לקרות לי וזה, היום אני... שנה אחרי ההחלטה, אני אפילו לא הבנתי איזה דלתות זה הולך לפתוח לי וכמה זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. עכשיו, אתם מבינים שאמא לא מסה את הכנסה הזה? לא יודעת אם הייתי סוגרת. זה אפילו לא היה אופציה. כי כאילו, מביאים לך סוכריה, תזרקי אותה לפח. כאילו, הרגשתי שיש לי הטבה. אפילו לא בדקתי, מה יקרה אם לא תהיה את ההטבה הזאת, אבל את תשני את כל העסק? לא, לא הלכתי ובדקתי את זה, זה כאילו... אתה ממש רץ באיזשהו מסלול, לא יודעת, אני לא יודעת אופציה אחרת. עכשיו, תזכרו בתחילת הסיפור שאמרתי לכם שזה מרחיב לכם את הסקופ, שיש לכם חברים שפתאום עושים את זה אחרת, אמרתי לכם, להם אין משרדים, אין להם ייצור פה, הם עובדים כמו אנשים שעושים סקייל אמיתי, עושים כסף אמיתי, כסף גדול. אז הדברים מחלחלים, מחלחלים, הדברים שזרעתי אי שם בשנת 23, רקמו עור וגידים בשנת 24, אוקיי? זה לא כזה הרבה זמן שחושבים על זה. בסופו של דבר, אתם חושבים, זה מסע של הרבה מאוד שנים, לוקח זמן לגוף להקל, להבין. אז כאילו נראה, יש את המשל הזה של הבמבוק, שאתם שותלים אותו, ובמשך חמש שנים זה מוצאים מלא מלא מלא מלא מלא מלא שראשים, ואז פתאום בשמונה ימים, בום, הגיע לחמש מטר, אוקיי? זה לא בום, טאח, תוך שמונה ימים, הוא חמש שנים. עשה שורשים. אז זה כאילו לעולם החיצוני זה נראה בום, טראח, מה את סוגרת? מה את משוגעת? מה את זה? מה את פה? מה את שם? כאילו קיבלתי תגובות מאוד קיצוניות מהסביבה, זה קיצוני גל. קיצוני. לא אכפת לי. אמרתי, אמרתי כאילו שאמרו לי, גל, זה מסוכם, תקשיב, אני מוכנה לאבד את כל מה שבניתי. את כל הכסף. הכל. אני ככה לא מוכנה לחיות. אני רוצה לחיות חיים של הגשמה. ולא אכפת לי. אני יודעת שכל מה שהיא נוגעת בו זהב, וגם אם זה ייהרס, אני אבנה משהו חדש. עכשיו, יש לנו שתי קולות בראש, אז הרבה פעמים בקול אני אומרת את זה, שזה אמת, אמת לאמיתה, אבל יש עוד קול, שאותה אני פחות אומרת בקול רם, בעיקר לאנשים שמשקפים לי חוסר ביטחון ואת הפחד ואת ה... זה, אז מולם אני יכולה לצעוק את הקול החיובי ואת קול האמת ואת הקול שבהלימה עם הרצונות האמיתיים שלי, וזה שבאתי לעשות משהו גדול, ושאני לא מוכנה לעשות דברים שאני לא אוהבת, שלמה איתם, לא מוכנה לעשות את זה. יש את הקולות של... את הולכת להקריס אותנו, נשמה. מה נסגר? כאילו, את הולכת להרוס את כל מה שבננו, לא יהיה לנו כסף, אנחנו בסכנה. והייתי יושבת כל יום ורושמת את הדברים שאי אפשר לקחת לי. אי אפשר לקחת לי. אי אפשר לקחת לי את כל הידע שצברתי. אי אפשר לקחת לי את ה... מוניטין שלי ביני לבין עצמי של מישהי שפאקינג בנתה דבר משוגע לבד אפשר לקחת את זה לי, אי אפשר לקחת לי את המיומנויות ניהול את המיומנויות גיוס, את הידע שלי בפרסום, את המיומנויות של להתנהל עם כסף ענק תשמעו זה סקיל, לראות סכומי כסף כאלה נכנסים לחשבון ויוצאים מהחשבון ולדעת לסלוק צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק עשרות אלפי דולרים ביום שמו זה סקיל מטורף שאי אפשר לקחת את זה ממני, זהו אי אפשר, גם עכשיו לוקחים לי את כל הכסף שעשיתי ואת כל מה שיש לי בבנק ואני נשארת גלמודה חוזרת לגור עם ההורים תוך איקס זמן לא יודעת להגיד לכם ככה אני שואלת את כל עוד פעם ויותר טוב ויותר מדויק, זאת האמונה שיש לי על עצמי היום אבל הייתי צריכה לצאת לחקירה בשביל זה, הייתי צריכה בוא נגיד לשבור, לשבור את הדברים, אוקיי? ואני רוצה רגע להגיד משהו לגבי שנת 23 וכמה אתם צריכים להאמין בעצמכם וכמה האמנתי בעצמי, אני לא מטיפה לכם שום דבר, אני אוהבת לספר את הסיפור שלי ותלמדו מזה מה שאתם רוצים. שאני כל כך האמנתי בדרך שלי, ונכון, אתם זוכרים את השיחה עם ירון שהוא פחד, נכון הוא פחד, מה זה לעבוד שעתיים שלוש פחות, ואז אמרתי לו תקשיב זה יעשה לנו מלא כסף, אתה אפילו לא יודע כמה. כמה? זה היה באמצע שנת 23. אתם יודעים איך שנת 23 הסתיימה, העסק? בלי רווחים. העסק סיים בלי רווחים, אוקיי? אז אפשר לבוא ולהגיד, אם עליהו, את רואה? ירון צדק. ירון צדק? מה זה נשמה להפסיק לעבוד שעתיים שלוש? תראי מה קורה לעסק, הוא מידרדר. הוא מידרדר. זה פשוט קטסטרופלי מה שאת עושה. את מביאה את העסק הזה לאבדון. אתם יודעים מה שקרה בשנת 24? הרווחתי פי שתיים מכל מה שהרווחתי כל שנה אחרת. ומה הכי מטורף? עם הכי הכי הכי הכי הכי פחות שעות שעבדתי אי פעם. זו הייתה שנה שהייתי בהיריון, מתוך ההיריון הזה איזה חודש וחצי הייתי חולה בחילות מטורפות, חולשות, חטפתי שפעות, אלוהים ישמור, חודש וחצי הייתי בבית, לא עבדתי בכלל כמעט. בחופשת לידה, כאילו ילדתי, אז לא הייתי במשרדים כמעט בכלל. זה השנה עם הכי פחות שעות עבודה ועם הרווח הכי עוצמתי שעשיתי אי פעם. אתם מבינים מה אני אומרת לכם? עכשיו, איזה קל זה היה לבוא ולהגיד, או, שנת 23 לא הרווחת כלום, דחוף לחזור למצב הקודם, דחוף, דחוף. לא. לא. זה משהו שאני חושבת שממש אפשר ללמוד ממנו, ואני למדתי ממנו מלא מלא מלא. כי גם עכשיו אני במהפכות, אני חשבתי שאני סיימתי עם המהפכה, אני רק במהפכה שלב 2, אבל אני הולכת לספר דברים בדיעבד, אז אני לא אספר לכם כרגע מה קורה, אבל אני רוצה לבוא ולהגיד לכם משהו, נכון אמרתי לכם שהיום אני כאילו, רק עכשיו אני מתחילה, כנראה ששוב, כי אני תוך כדי רושמת את הסיפור שלי ואת הסרט שלי, ואין לי מושג מה עוד צופן העתיד, חוץ מזה שאני מנסה ומתווה אותו כל יום ויום. בזכות זה שאני החלטתי לסגור את המשרדים, הפכתי להיות ציפור דרור. פתאום אני לא כבולה למקום. עכשיו, לא כבולה למקום, אתם יודעים מה? זאת אומרת, טוב, אני יכולה לעבוד מאיפה שבא לי, איך שבא לי, מתי שבא לי. אני לא כבולה גם לישראל. אני יכולה לעשות מה שבא לי. ואני ואירון היינו בטיול בפריז. השנה, ואז אני זוכרת, אני מתהלכת איתו ברחובות פריז, אני מאוהבת בפריז, אם על איזה אנרגיה שבמקום הזה, אני מאוהבת בעיר הזאת. אני מתהלכת איתו ואני אומרת לו, יואו, אתה קולט שעוד חודשיים מהיום אין לי משרדים, ותיאורטית, אני יכולה לעבוד מכל מקום בעולם. זה הזוי לי. זה הזוי לי שאני עכשיו יכולה לעבוד מכל מקום בעולם, לקחת את הלפטופ שלי ולעשות כסף מכל העולם. זה מין חופש כזה שבן אדם שהוא כבול למשרדים ולעובדים כל השנים האלה. וואו, זו תחושה, אמא, לאיזה שחרור, הרגשתי ש-200-700 אלף קילו ירדו ממני, ירדו ככה צ'אק, חופשייה וכלילה כמו נוצה. עכשיו, אתם יודעים, אמרתי את זה, אברה כדאברה, אתה לא יודע, כאילו, אני אומרת דברים, אבל לא, עכשיו באמת התכוונתי לעבור לפריז, כן? ואז, יואו, זה סיפור מטורף. וואו, אני אשמע לכם עוד יותר פלופה, אבל וואו, אני פלופה, באמת, אני לא יודעת איך להסביר את זה אחרת. אני וירון יום אחד ראינו ראיון של אדם נוימן, לא את הסדרה שלו, ראיון עם דני קושמרו, והראיון עכשיו, תקשיב, אני כמעט ולא רואה טלוויזיה, אין לי עצבים, ו... ירון הכריח אותי לראות את הרעיון הזה. הוא היה, את חייבת, את חייבת, את חייבת. אה, נו, יאללה, בואו נראה את הרעיון. תקשיבו, אחרי הרעיון הזה, לא ישנתי כל הלילה. ליטרלי, לא ישנתי כל הלילה, חרמתי על זה חלומות, והיו לי קולות, ומשהו שם ערער אותי, במובן הטוב, אבל משהו שם נגע בי. עכשיו, עזבו, אמרתי לכם, אני מאמינה שכשמשהו ממש נוגע בנו, אוקיי, אם אתם שומעים משהו שמטלטל אותכם, אם אתם רואים משהו שמטלטל אותכם, זה משהו בנשמה שלכם. זה לא סתם נוגע בכם, בקיצור. יש דברים שהגו בי, ויש דברים שהגו בך, ויש דברים שהגו בך, ולא הגו בנו אותם דברים. ובטח לא ישנה לכם את החיים, אוקיי? עכשיו, אני אומרת לכם, אני מתהפכת במיטה, וקולות, ומה קורה, ו... וקמתי בבוקר, ועשיתי על זה סטורי, ורשמתי את המסקנות שלי מהרעיון הזה, ו... משהו קרה לי. והנה, אתם רואים, צריך סבלנות, זה דברים קורים, ו... רגע, רגע, רגע, רגע. ואז כמה ימים אחר כך דיברתי עם חברה שלי שהיא עשתה רילוקיישן. ואז סיפרתי לה, לרעיון עם אדם נוימן, שזה טלטל אותי, ואני לא מפסיקה לחשוב על זה. ואז היא אומרת לי, גל, היא תמיד אמרה לי, למה אתם לא עוברים לארה״ב? תמיד, ותמיד היה לי את התירוץ הזה, כאילו, מה זאת אומרת, אי אפשר לעבור לארה״ב, יש לי את המשרדים פה. ירון תמיד רצה לעבור לארה״ב. וסייד נאוט, אני וירון... אני וירון אזרחים, ויש לי גם חברה אמריקאית והכל קל בקטע הזה, הכל מאוד מאוד מאוד קל מבחינה רגולטיבית, אז תמיד הוא רצה, ואמרתי לו אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר, יש לי פה את המשרדים, יש לי פה את העבודה, כל העסק שלי הוא בישראל, אי אפשר, אי אפשר, אי אפשר. ואז פתאום היא אמרה לי את זה, ופתאום, מה? פאק, היא צודקת. אני צריכה לעבור למיאמי, אנחנו צריכים לעבור למיאמי. ומישהו שאל אותי, שסיפרתי באינסטגרם, שסיפרתי שהם החלטנו לעבור למיאמי. אז מישהו שאל אותי כמה זמן לקח לכם לקחת את ההחלטה. ולא היה לי נעים להגיד שזו הייתה החלטה שנלקחה ביומיים, אולי שלושה. כאילו איך זה היה, באתי לאירון, הוא אומר לי, תקשיב, החלום שלך נראה לי הולך להתגשם ואני רוצה שאנחנו נעבור למיאמי. מה, מאיפה זה בא? מפה? ואז סיפרתי לו שאחרי שכל הדבר הזה עם אדם נוימן ושדיברתי עם חברה שלי ושזהו, זו החלטה שאני סגורה עליה, כאילו. ואני זוכרת שסימסתי לחבר שלי, אני עוברת למיאמי. לא דיברנו יום אחד. אמרתי, טוב, גל, די, זה לא מצחיק, כאילו, תמשיכי לסדר, אמרתי לו, לא, חיים, אני עוברת למיאמי, זהו, סגור, נעול, חתום. חרפון, ילדה משוגעת, ילדה משוגעת. עדיין לא קניתי כרטיסים, ואני זוכרת שאמרתי לאירון, טוב, אני הולכת לחבר הזה שלי, יש לי חבר כל פעם שאני נפגש איתו, החיים שלי משתנים. לפני ואחרי. אני הולכת אליו, וידעתי שאחרי שאני הולכת אליו, זה או שלא נוסעים למיאמי, או שאני חוזרת הביתה וכל הזמן הכרטיס סיסה. אני באה אליו, ואגב, הוא החבר שלי, שיש לו את התודעה, עכשיו הנה הוא, לא בהתפתחות אישית ולא בטיח, והוא יש לו את התודעת שפע ברמות הכי גבוהות. עליו צריך לכתוב ספרים, אוקיי? על חשיבה של מיליונר, עליו כתוב הספר, כאילו, באמת. הוא לא יודע אפילו כמה הוא הושפיע עליי. כל פגישה, פעם עשינו דייט, פליי דייט עם הילדים. הוא אמר לי, גל, תפסיקי להתרכז בכמה את חוסכת, תתרכזי בכמה כסף אתה דופק. תקשיבו זה מיינדבלומינג, מה? לא הבנתי כלום. תקשיבו, השירים חושבים בצורה אחרת. חייבים להבין את זה. הם חושבים בצורה אחרת מאיך שעניים או שורדים חושבים. זה הזוי. וככל שאנחנו נקדים ונלמד את זה ונבין את זה ונרצה לשנות את זה, הסיכוי שלנו להיות ככה גם. אז הלכתי אליו ו... ואני שרופה עליו, ותמיד כזה הוא תפס ממני, וכאילו הוא מעריך אותי, וזה, ואז אמרתי לו, תקשיב, כפרה, אני רוצה... מה אתה חושב על זה? אני רוצה... אה, אגב, הוא גם ברילוקיישן, כן? הוא גם ברילוקיישן, כבר שנים, ויש לו גם משרדים בארץ, אז כל פעם שהוא פה, אני רוצה להיפגש איתו, וזה. אז אמרתי לו, אני חושבת לעבור לגור במאיין, ממה אתה חושב? תקני מחר כרטיס. מחר את נוסעת, גל, את חייבת. ואז הוא התחיל לספר לי גם על... איך זה השפיע עליהם ומה זה עושה להם ואיך זה פותח את התודעה ואיזה השפעות מטורפות זה עושה למוח. זה פותח אותך ברמה ואז גם דיברתי עם אשתו שאני שרופה עליה והיא גם חברה טובה ונפגשתי איתה גם כמה ימים אחר כך. אבל אחרי שנפגשתי איתו, אני יורדת. דבר ראשון עשיתי טלפון לירון, טוב, זהו. אני חוזרת הביתה, אני קונה לנו כרטיסי טיסה. ואז הוא אמר לי תמיד אני אצל חברים אני לא אוכל לדבר עכשיו אנחנו נדבר על זה ביי ואז אני מתקשרת עכשיו זהו אני ידעתי שההחלטה נלקחה עכשיו ירון למה זה לי למה אנחנו מתאימים ככה מאץ' הוא הדבר הכי זרמן בעולם הוא הדבר הכי זרמן אני תמיד הוא הוא תמיד כן אני תמיד לא בואי נראה לא לא לא אני פחות זרמנית אוקיי אבל הוא הכי זרמן טוב בואו כאילו לעבור למעיין מזגזתיה הרבה יותר מסתם לזרום אני מתקשרת לאמא שלי אחרי הפגישה עם החבר, אומרת לה טוב יש לי שתי הודעות, ההודעה הראשונה אנחנו עוברים למיאמי בפברואר, מה? פה, שם, זה, זה, זה, וההודעה השנייה אני לא זוכרת מה הייתה, כנראה לא הייתה מספיק חשובה, לא זוכרת אותה, זהו ואני חושבת שעד כאן הסיפור שלי, אנחנו בפברואר עוברים למיאמי, התחלה חדשה כתיבה חדשה של הסרט והמסע בחיי שאני כל כך שמחה שאתם חלק ממנו ואני באמת רוצה להגיד לכם שהתגובות שלכם הן תגובות בלתי רגילות הן מהממות אותי וגורמות ללב שלי לרעוד מרוב התרגשות באמת כי זה... תלוי ויוצא לי לחשוב על זה כאילו אני אומרת מעניין כאילו למה? למה אני מקבלת כאלה תגובות? יש הרי כל כך הרבה אנשים ברשת. ומעניין, נורא מעניין מה הקטע של התגובות הכאלה מטורפות. אני לא באמת יודעת, יש לי כל מיני השערות, אבל זה כיף. ומה שבטוח זה מראה לי שאני בדרך הנכונה, ושאני עושה משהו כנראה נכון. ושזה באמת המהות שלי בעולם, להיות אור בשבילכם. מישהי רשמה לי, את נותנת תחושה שזה אפשרי עבור כל אחד. אז זה בדיוק התחושה שאני רוצה לתת. אני חושבת שהסיפור שלי הוא באמת מיוחד ושונה, באמת. כאילו, גם השלב שהתחלתי אותו, וגם מהבית שבאתי ממנו, וגם שהתחלתי הכי מלמטה שיש, ו... אני הוכחתי לעצמי משהו, כאילו אתם יודעים זה היה סטפ ביי סטפ כזה וכל פעם אתה מוכיח לעצמך עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד וזה כמו שריר שמתחזק שאתה בהתחלה מרים משקולת של 5 קילו ואז אתה מרים 6 קילו ואז אתה מרים 7 קילו ואז אתה אומרים הבנתם אתם לא קופצים ישר ומרימים 200 קילו, אוקיי? זה הסיבה שצריך להרחיב את התודעה לאט לאט לאט לאט וזה בדיוק, אני כל כך זחופה לסיפור הזה שאנשים שזוכים בלוטו פתאום מפסידים את הכל כי הם לא בנויים. שפע זה בסופו של דבר, כסף זה אנרגיה, אוקיי? וברגע שאתה לא מוכן, פשוט תיעלם. מאוד פשוט, אוקיי? והנה, זה מחקרים אומרים את זה, לא אני, אוקיי? תקראו על אנשים שמפסידים בלוטו, אני שרופה על זה ואני חושבת שסיפרתי את הסיפור הזה כל כך הרבה פעמים, את הדוגמה הזאת. זו דוגמה שפשוט ממחישה הכל, אוקיי? ואני חושבת שמה שקרה לי... ולמה אני כל כך אוהבת את הסיפור שלי. כאילו, אתם יודעים, הרבה פעמים אני אומרת, מה זה, תראו את חברים שלי, הם יותר צעירים ממני, והם עושים פי עשר ממני. מהמם, להם יש מסע אחר בחיים. לי יש את המסע שלי. אני לא יודעת מה צופן להם העתיד, אני לא יודעת מה אלוהים רוצה מהם, אני לא יודעת מה השליחות שלהם, אני לא יודעת מה המהות שלהם, אוקיי? המהות שלי זה בדיוק המסע שלי. בדיוק, אבל. והדבר הזה של כאילו להרחיב את הכלי, ולהרחיב את התודעה, ולדעת להתעסק עם הסכומי כסף האלה, ואז את הסכומי כסף האלה, ו... ושהקולות שלכם בראש הם טובים, כלפי עצמכם, הפרשנות, זה הדבר הכי טוב שקרה לי, הכל עובד לטובתי העליונה ביותר. עכשיו, גם אם אתם לא מאמינים בזה, תתחילו משטיפות מוח. נשבעת לכם. היו חודשים שלמים, כשהתחלתי בהתפתחות האישית, הזמרתי לכם מה הייתי קוראת ספרים, הייתי עושה מלא מדיטציות, והייתי עושה אפירמציות. שמתי all in על... כמות האנרגיה שהשקעתי והזמן על עצמי והיום אני רואה את הפירות וכל כך בא לי שתעשו את זה גם כי זה ממש לא קולות שהיו לי על עצמי, אוקיי? היה לי קולות, עדיין יש קולות קצת רעים אבל אני יותר במודעות להשתיק אותם אבל אם אתם תאמינו שזה אפשרי גם לכם, אספר לכם עוד סיפור לקראת הסוף אוקיי? אפרופו, אני חייבת גם לעשות לכם פרק על תודעת שפע. תכלסית, תכלסית. כי תמיד אני חקרתי ולמדתי על תודעת שפע ועל זימונים, ולא צורה פרקטית. תנו לי פרקטיקה. אז אני באה לתת לכם את הפרקטיקה, אבל אני אספר לכם משהו. כשקורונה היה קטן, אז זה היה במשפחתון, אוקיי? וכל פעם הייתי שמה אותו במשפחתון, נוסעת למשרד, ובדרך למשרד הייתי... תמיד עוברת מול חברת תיווך של כפר שמריהו. עכשיו, מי גר בכפר שמריהו? נשמות. אנשים מפוצצים, מפוצצים בכסף. והיה שם מסך, אוקיי? תמיד היה שם רמזור מקולל ששעה עד שהוא היה מתחלף לירוק. והיה שם על המסך כל הזמן למכירה אחוזה 20 מיליון, למכירה אחוזה 35 מיליון. סכומים, מה זה, מה זה הסכומים האלה, ולא כזה, אתם יודעים, ואז יום אחד אני אומרת, וואו, איזה חירפון, מי קונה את הסכומים האלה, מי יש את הסכומי כסף האלה בכלל לקנות בית, כאילו, ואז יום אחרי זה עוד פעם, עכשיו עוד יום אחרי זה עוד פעם, ואז אתה אומר, עוד נכסים, אה, ואז גם מה הקטע, את היום אחרי זה בא, ואז אתה רואה שלט, נמכר, נמכר, נמכר, אז אתה אומר, וואלה, נמהלה, יש נכסים, ויש מישהו שיקנה אותם, יש מישהו שיקנה אותם, קצת כמו הקבוצת וואטסאפ הזאת, אמרתי לכם, שפתאום אתה רואה ש... אנשים שהם בגיל שלך או יותר קטנים ממך או סכומי כסף אדירים אם זה אפשרי להם, זה אפשרי גם לנו אין להם דם כחול, אנשים אין להם דם כחול והקולות האלה שאנחנו אומרים לעצמנו בראש כי הוא נולד לבית עשיר, כי היא אישה, כי הוא גבר, כי, כי, כי, כי, כי, כי היה לה מזל, כי היה לה פוקס, כי זאתי פרסמה אותה די, די, נשמות, מספיק עם זה גם אתם יכולים, תפסיקו להגיד לעצמכם אני לא יכול, כי אני לא יכול, כי אתם יכולים די, תמשיכו לנסות, גם אתכם תפגוש המזל, תמשיכו לנסות, גם אתכם יפרסמו, תמשיכו לנסות, גם אתם תוכלו. מאוד פשוט. אז אמנם עדיין לא קניתי את האחוזה ב-35 מיליון, אבל זה יגיע. זה יגיע מתי שאני אבשל על זה, מתי שאני אהיה מסוגלת להכיל את זה, מתי שיהיה לי מספיק טוב לתת לעולם, כי באותה לי מה שאתם מקבלים, אתם נותנים. אתם מקבלים, אתם נותנים. אני מבחינתי גם מה שאני עושה פה, זה נתינה מלאה. תחשבו, כי אני לא מקבלת מזה כלום. מקבלת מזה עולם ומלואו, עם מלא דברים שהם יותר שווים מכסף בכל, אבל אני מקבלת מכם מלא. באמת, וואו. אני מקוונת שאני לא מקבלת ברמה החומרית. וזה הדבר הכי טוב שאני עשיתי בחיים שלי. זה רמת ההגשמה הכי עמוקה שאני הגעתי אליה. וזה חלק מטורף מהמסע שלי. אתם עכשיו חלק מהמסע שלי. מהמסע המטורף הזה, שהוא בצורה מקביל. עוד נתיב נפתח לי, עוד נתיב של השפעה, והשפעה זה לא רק בתרומה כספית, גם זה מדהים, אבל אני מבחינתי, מה שאני עושה פה זה נתינה, וזה נתינה שהגיעה, כי הגיעה אליי שפע, כי עברתי שיעורים בחיים, אוקיי? מהסיפור שלי, אני יכולה לספר לכם את הסיפור שלי, ובגלל זה המסע שלי הוא כל כך מדויק, והמסע שלכם הוא כל כך מדויק לכם, ויש אנשים שמתעשרים בגיל 20, שזה מדהים ומטורף, ויש אנשים שמתעשרים ועושים דברים חריגים בגיל 34, ויש אנשים שמתעשרים אחרי גיל 50, עשה את כל ההון שלו אחרי גיל 50, אז דבר ראשון זה אף פעם לא מאוחר, אוקיי? וזהו, כאילו, גם אנחנו יכולים לקנות את הווילה הזאת בכפר שמריהו, פשוט הקאץ' הוא שחייב להאמין בזה. עכשיו לא להאמין בזה פה, להאמין בזה פה. ואת זה עושים מ... לא, אני אוכל לקנות וילה של 35 מיליון, אוקיי, זה יפה, זה בשלב 10. בוא נתחיל מלהרים משקולת 5, בוא נתחיל מלהציב לעצמי יד שאני הולכת לחדר כושר והיא הולכת לחדר כושר, לסירוגין ואתה עומד בזה בוא נתחיל מזה שאתה אומר לעצמך אני עושה שלוש פעמים בשבוע מדיטציה ואני עומד בזה בוא נתחיל מזה שאתה דברים קטנים עכשיו אתם לא מבינים מה זה עושה למוח שלכם אתם אומרים משהו ואתם מקיימים אותו אתם אומרים משהו ואתם מקיימים אתם לא מבינים מה קורה במוח שלך וואלה אני אני אני תותח וואלה אני מסוגל מה אתם מבינים תתחילו לעשות בייבי סטפס כאלה שאומר למוח שלכם אני מסוגל אני יכול כאילו לא ישר קופצים ל40 מיליון ולא אפשר קופצים להרוויח במיליון 70 מיליון בלוטו זה נעלם, אתם צריכים להרגיל את המוח שלכם לוואלה אני ראוי לכזה סכום, חשבתם על זה פעם שבן אדם שעושה סכומים כסף, אוקיי, סכומי כסף עצומים וזה לא בא להם בבום, אוקיי, זה לאט לאט, זה נבנה, אתה בעצם בונה את הכלי הזה, עכשיו זה כלי יופי, זה אחלה של מונח, אבל כאילו אתה בונה את התחושת ערך שלך, אתה בונה את התחושת להיות ראוי. וואלה, כאילו יש בנו המון המון חלקים קודרים ובפנים. אני ראוי לסכום הכסף הזה? אני ראוי לכל הטוב הזה? יש אנשים שלא סוגרים את החודש, ואני ראוי? ואני חי לי פה כמו קינג, ויש לי מנקה, ויש לי עוזרת, ויש לי את האוטו הכי מטורף בעולם? אני ראוי? אתם גם רוצים להגיע למצב שאתם חיים בשלווה ובכיף ובשלום עם עצמכם ועם הסובבים אתכם? לא להרגיש אשמה. מה זה? אני לא הייתי רוצה עכשיו להיכנס לאוטו פורש שעולה 2 מיליון שקל עם תחושות אשם, זה לא כיף. אבל ברגע שאתה מתפתח פיננסית ובו מקביל, ובצורה מקבילית, מקבילית יש מילה כזאת? בצורה, או באותה צורה אתה מתפתח גם נפשית ורוחנית ואתה נותן לעולם ואתה באמת מרגיש ראוי, אז גם הכסף יישאר אצלך, אוקיי? וגם... אתה תרגיש טוב שהוא שלך, כי אתה יודע שאתה עושה איתו דברים טובים, גם לבני ביתך, אבל גם הלאה, אתה מפיץ את הבשורה הלאה. ובגלל זה אני כל כך חושבת שזה חשוב, חומר ורוח ביחד. כי אם אתם תעבדו רק על החומר, חומר, חומר, חומר, ועוד כסף, ועוד בעבודה, ועוד בעסק, ועוד בזה, ואתם לא תעבדו על הקטע של להכיל את הדבר הזה, אתם יכולים להכניס מלא מלא מהכסף, הוא פשוט... אגב, גם כזה דברים היו לי בעסק. מכניסה ים של כסף, בסוף לא נשאר כלום. איך? למה? כי טעויות, כי זה, כל מיני סיבות, בסדר? אבל האמת היא שהתת-מודע שלנו מנהל את ההופעה. הוא מנהל את הכל, אוקיי? יש לנו את המקרן והסרט. בסופו של דבר, המקרן, שזה, בוא נגיד, התת-מודע, הוא אחראי על הכל. הוא אחראי על הכל, והסרט שאנחנו רואים בסופו של דבר זה... זה הפועל יוצא מזה, סבבה? ואם אנחנו לא נזין את התת מודע הזה ונכין אותו לאט לאט שאנחנו רואים ושאנחנו נעשה טוב בעולם ושאנחנו באנו לפה כדי לתת, בסופו של דבר כולנו רוצים לתת. אתם יודעים, אני עושה לכם כזה באינסטגרם הרבה פעמים על החלומות. אתם יודעים שכמעט כולם, חלומות שלהם בסוף מתקשרים לנתינה? אני רוצה להשפיע על אנשים, אני רוצה לעשות להם טוב, אני רוצה לשנות להם את הצורת חשיבה, אני רוצה לעזור להם לעשות כסף, אני רוצה לעזור להם להיות שלמים עם הגוף שלהם, אני רוצה לשנות להם את הצורת חשיבה, אני רוצה לעזור לאנשים, אנחנו רוצים לעזור, יש לנו רצון עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק להיות בנתינה, בשביל זה אנחנו הגענו לפה, תזכרו את מה שאמרתי לכם, מה אתם רוצים שיהיה רשום לכם על הקבר, אפשר לחשוב על זה, הפרשנות של אורז, מחשבה קודרת. איזה פרשנות מהממת, כי בואו כולנו נמות בסוף. כאילו זה הדבר היחידי שבערך בטוח בעולם הזה, כולנו נמות בסוף. ותחשבו איך אתם רוצים לחיות, מה אתם רוצים שיהיה רשום שם, ותחיו לפי זה, ולא קשה, ולא קשה, ולא קשה. עכשיו, עכשיו, כאילו גם אני יכלתי להגיד וואו, אני רוצה להתחיל להשפיע כשיהיה לי 5,000 עוקבים, כשיהיה לי 6,000. לא, אני התחלתי להשפיע כשהיה לי 15 עובדות, זו המציאות שלי הייתה. ואם היה לי שתי עובדות, אז הייתי מתחילה עם שתי עובדות. ואם אין לכם עובדים בכלל, אז תתחילו מלהשפיע על הבן זוג או בת זוג שלכם. ואם זה אין לכם, תשפיעו על הילדים שלכם. ואם אין לכם, על החברים שלכם, על ההורים שלכם. אתם יודעים, הייתה תקופה שאמרתי, טוב, יאללה, אני רוצה להכניס את זה גם למשפחה שלי, בואו נתחיל לעשות בקידוש. כל קידוש, כל אחד אומר משהו טוב שקרה לו השבוע. אתם לא מבינים, יש לכם השפעה מטורפת. כולנו. לבן אדם שאתם פוגשים במעלית, אתם יודעים שכשהייתי בהיריון, כשאני בהיריון אני מרגישה דבר הכי מזעזע בעולם, אני לא אוהבת את עצמי בהיריון, צרופה לנשים בהיריון זה הדבר הכי יפה בעולם בעיניי, את עצמי אני לא אוהבת בהיריון. ואני לא מרגישה יפה ולא כלום. וירדתי יום אחד במעלית, ואישה אמרה לי, וואו, אם אני הייתי נראית כמוך בהיריון, הייתי נכנסת להיריון 200 פעם. עכשיו, היא עשתה לי את היום. והנה, תראו, עברה שנה ומשהו, ואני עדיין זוכרת את המשפט הזה שלה. אין לכם מושג כמה כוחות השפעה יש לכם. לא צריך 5,000, ולא צריך 10,000, ולא צריך 100,000. צריך להיות אתם, אתם משפיעים כל הזמן וההשפעה שלכם עושה אתוות עוד ועוד ועוד ועוד ועוד. זה הוואי הזה, תודה שהקשבתם לי עד כאן, אני אוהבת אתכם. פליז תעבירו את הפרק הזה למי שאתם חושבים שזה יכול להשפיע עליו ולעשות לו טוב ואני אשמח לשמוע מכם מה חשבתם, מה הרגשתם, מה זה נתן לכם, איך זה השפיע עליכם, שאלות. אני פה בשבילכם ואני אוהבת אתכם מאוד מאוד מאוד.
