פרק 7 - די לחרטט! כל האמת | עם חיה רוזנצוויג
Chaya Rozenzweig discusses active self-work versus living on autopilot, sharing personal stories of financial failures and business losses that strengthened her faith. She emphasizes taking risks for financial success, managing emotional energy, and maintaining spiritual awareness through meditation and prayer.
Chapters
אני כאילו מרגישה ש-80% מהזמן אני נכשלת, 20% אני מצליחה, פשוט ה-20% הם כל כך עצמתיים, שזה מכפר על ה-80% שנכשלתי.
כי על מיוחד לבוא את הכישלון הזה, ולא להישבר ממנו, זה משברת.
ואז הם חושבים שאלה שהצליחו, אוקיי, כל מי שעשה נדל"ן יצליח. 80% לא מצליחים, אולי אפילו יותר.
גם 80% זה לא בשבילם, הם פשוט רוצים את זה כי הם רוצים כסף. ואם אתה רוצה משהו בגלל כסף, זה לא יעבוד.
לא, באמת אני חושבת שהעושר זה התפתחות, וזה גדילה, וזה לא גדילה עובר ושב, זה רק תוצר לוואי. לעשייה פנימית בדיוק.
בדיוק. כאילו שאת נאחזת במשהו, זה בכוונה לא קורה. תמיד אלוקים כאילו אומרים לי, אה, חושבת שזה מה שיעשה אותך עשירה? חושבת שזה מה שיביא אותך לקריצה?
איזה שיעור את חושבת שאת מנסה ללמד?
לא להתעלות ולא להיאחז בשום דבר. כל פעם שנאחזתי במשהו, זה לא עבד. זה לא עבד.
גם לתלות את כל תקוותינו במשהו, יש לזה בעייתיות.
יש לזה בעייתיות ענקית.
שלום. יפה שלי, יואו, איך אני מתרגשת שאת כאן. אני גם. יואו, אמרתי לך את זה לפני שכאילו נכנסת לפה, שבאמת שאם מישהו היה אומר לי לפני שנה שיהיה לי פודקאסט ואני אארח אותך, הייתי מתכוונת שתצבטו אותי, תצבטו אותי, כאילו זה הזוי.
בדיוק אמרתי לך, תגידי, נראה לך הגיוני שלפני שנה נפגשנו, והיית כאילו, את יודעת, כזה בהתחלה, ואולי אני אעשה פודקאסט, ואולי פה, ואולי שם, ופתאום את, תראי מה נהיה ממך תוך שנה.
מטורף.
אני אומרת לך כזה, נראה לי נפגשתם לפני שנתיים, לא שלוש, לא, זה היה שנה שעברה.
משוגע.
מטורף.
שנה מטורפת, זו הייתה שנה מטורפת. אני רוצה רגע לספר על ההיכרות שלנו מהנקודות בבת שלי. אוקיי. אני, את היית חלק מאוד משמעותי בין הפודקאסטים הראשונים שנכנסתי לכל העולם של ההתפתחות האישית והאמונה והתודעה וזה. אבל אני זוכרת, הייתי מקשיבה לפודקאסטים בהפסקות צהריים בעבודה, הייתי עולה לגר, מקשיבה. הקשבתי לפודקאסט שלך עם שחר כהן ואפילו סיכמתי אותו לעוקבים כזה, היה לי 400 עוקבים, ל-20 צטיות שלי בסטורי. אבל רציתי בשביל עצמי, סיכמתי את הפודקאסט ואמרתי, יואו, זה פודקאסט ואיזה מטורף הוא ואיזה מטורפת את וכל האמונה שלך וכמה השראה את נתת לי, זה כאילו היה משוגע, כן ממש, ואז אני זוכרת שממש התאהבתי בך וזה, ואז אמרתי, טוב, אני ארשום לך באינסטגרם, אני רוצה אפילו להשקיע, כאילו, את כבשת לי באנרגיה שלך. ואז ירון בעלי אומר לי, תגידי לי, את חולה במוח? מי שם כל כך הרבה כסף אצל בן אדם שהוא לא מכיר? אמרתי לו, אתה לא מבין, אני מרגישה אותו באנרגיה, אני מרגישה אותו באנרגיה.
זה לא חשבתי, אשתי השתגעה, זהו.
כן, הוא אמר לי, תגידי לי, את חולה? מי שם כסף ככה על מישהו שהוא לא מכיר? וזה, טוב, טוב, באמת, אתה לא מבין, אני פועלת מאנרגיות, אני פועלת מתחושת בטן, ככה אני פועלת. אמרתי, טוב, בסדר, אני גם לא ישר מעבירה את הכסף, אני כבר הייתה רגע פגישה וזה.
תודה באמת, לא ישר מעבירה את הכסף.
קחי, קחי, לא יודעת, שמעתי אותך בפוטיוס, קחי את הכסף, קחי את הכסף, תשימי אותו, ואז עלינו לזום והייתי בהיריון ואני ממש זוכרת ועליתי איתך לזום ואני ממש זוכרת אפילו צילמתי את זה לסרטון סיכום שנה שלי כי הרגשתי שזה רגע מכונן, זה הרגיש לי משהו כזה משמעותי שקורה לי, תמיד כשזה קורה לי אני מרגישה שזה כזה משהו שאני רוצה לזכור ודיברנו וזה ודיברנו קצת קצת לא יודעת אולי שתי דקות בערך על הפרויקט והשאר היה שיחה שלנו כאילו את כל כך ריתקת אותי באמת יש לך משהו מאוד מאוד מאוד מיוחד ואז דיברנו על זה, ואז את אמרת שאת באה לארץ באוקטובר, ואנחנו חייבות לשבת, ונפגשנו לקפה, הקפה המהולל מלפני שנה, שזה בדיוק לפני שנה, זה היה לפני ראש השנה של השנה שעברה, נכון?
נכון.
הייתי דקה כזה אחרי לידה.
יאי, סגירת ברגל, גיא! איזה מטורף.
מטורף. ואז ישבנו, ואז אמרתי, כאילו, איזה מהממת, איזה קורנת, כי אני זוכרת שאיזה, איזה זוהר, איזה זוהר. ואז גם אני זוכרת שזה, ואז גם צילמתי היסטוריה, אמרתי, יואו, ישבתי עם מישהי מדהימה, ואיזה בחורה, ואיזה שאפתנות, ואיך היא רוצה גם לכבוש את העולם, ו... אתה יודע, זה חריג, זה נדיר לי לפגוש מישהי, אישה, אני לא כל כך אוהבת לדבר על מגדרים, זה מעצבן אותי, אישה, גבר, לא יודעת למה, זה נורא מעצבן אותי.
מרגישת קצת קורבני.
אני כן, אני כאילו אף פעם לא שמתי את עצמי בקטע של אני אישה, אני זה, אבל אני כן רוצה להגיד שאני מאוד מתחברת לבנים, דווקא בגלל שאני מאוד הישגית ומאוד שאפתנית.
כן, גם אני.
ואז פתאום אני פוגשת אישה, שהגיעה כבר להישגים מטורפים, עשתה צעדים שרוב בני האדם לא מסוגלים לעשות אותם, ואישה. ואז כאילו באתי, יואו, אמא, לאיזה כיף, כזאת, אותה אני רוצה בתור חברה שלי, אותה אני רוצה בחיים שלי. ואז הזמנת אותי למולדת שאת עשית, איזה הפקה. ואני באה, זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מהבית אחרי שרון נולד, לא יצאתי עדיין מהדרכה, אני לא יוצאת בערבים, צריך לקרוא משהו. באתי עם ירון, והיינו בייביסיטר וזה.
שיראה לפחות במה הוא שותה כסף.
כן, כן, ולפה שונו את הכסף, רגע. אמרתי לה, מה קורה פה? כל המי ומי? כל האנשים המשפיעים, כל האנשים הטובים, כל ה... אמרתי, איך האישה הזאת מכירה את כל העולם? ואחותו, מי זאת? מה קורה? כאילו, אני לא הבנתי את האירוע בכלל. והנה אנחנו פה. אז אני רוצה רגע, שלפני שאנחנו נצלול בדברים שבאמת בא לי לשאול אותך, ובא לי שידעו, ובא לי ש... אני רוצה לדעת, אני כן רוצה, למרות שאני שמעתי אותו 700 מיליון פעם, את הסיפור שלך. אני רוצה שגם העוגבים שלי, כי הם לא בדתיים, הם מכירים. אז נשואה, בת 31.
עוד רגע.
עוד רגע. אמא לשלושה ילדים.
כן.
עברת לניו יורק, לברוקלין, נכון?
עברתי, התחלנו, זה קטע, התחלנו, עברנו לארה״ב לפני כמעט 11 שנה. בינואר זה 11 שנה. בהתחלה גרנו אצל אבא שלי, הוא היה גר באותו זמן בברוקלין. הגענו כזה לשבועיים, ואז עברנו לניו ג'רזי. התחלנו גם, גרנו בהתחלה אצל חברה שבוע, עד שמצאנו איזה בייסמנט, גראז' כזה, את יודעת, מתחת לאדמה. כן. ושם התחלנו, כאילו, בלי רהיטים, אני זוכרת כזה, הבאנו בהתחלה מזרונים, ואז, עד שהשגנו
שולחן, כאילו, כאילו, את יודעת, מלמטה של הלמטה.
אין יותר למטה מזה. בכלל, במדינה זרה, שפה שונה, חוקים שונים, את כאילו... בלי כלום, בלי החברים שלך, בלי המשפחה שלך, עלית אבא שלי, ואת יודעת, הוא גר רחוק, כאילו, ניו יורק, אני ניו ג'רזי, והוא ואת יודעת, כל אחד בחיים שלו. למרות שהוא נורא עזר לנו בהתחלה במה שהוא יכל, אבל את מרגישה נורא לבד. וזהו, ופה הכל התחיל, כאילו, מהרגע הזה, מהכי למדתי.
לפני, לפני שזה הכל התחיל, שנייה, אני רוצה להבין איך, מאיפה היה לכם את האומץ, זוג כזה צעיר, בני כמה הייתם, 20? כן. אוקיי, זוג צעיר בני 20 עם תינוקת, שבת כמה היא הייתה?
שנה וחצי.
שנה וחצי.
וואי, די, קשוח.
שפה בקושי, נכון? בקושי. בקטע הרגולטיבי היה לכם קל כי הוא אזרח, נכון?
כן.
אוקיי, אז בקטע הרגולטיבי, כאילו, זה נשים בצד?
שגם, אז זה, כאילו, היינו צריכים, אתה יודע, צריך כסף כדי להגיש לגיל קל, לעשות את זה, גם זה היה כאילו, אם עליהם. הכל היה ביג דיל, אבל כן, הוא היה אזרח.
ומאיפה לעזאזל, כי משיגים את הביצים? דבר ראשון, למה? כאילו, מה רצית שם שלא היה לך פה? כאילו מה, מה?
תראי, מאז שאני עוד ילדה, לא הייתי טובה בלימודים. אז כאילו, כל החברות שלי בתארים וזה, ואני, אוקיי, אין לי תואר, אין לי כלום, אז מה אני אמורה לעשות? אז עבדתי בחברת ביטוח, אחרי שבועיים התפטרתי, אני עשיתי עוד דבר אחר, כאילו, לא, קלטתי שאני לא יכולה לעבוד אצל מישהו.
אוקיי.
אני לא יכולה, כאילו, אני לא יכולה. שאלה מתאימה לך להיות כופייה? אם אתה תעשה לי אתה כופה, מה זה תעשה לי כופה? כאילו, מה? הייתי ילדה מוזרה, וחשבתי באמת שיש בי משהו דפוק. אמרתי, כאילו, מה? למה את לא יכולה להחזיק, אין לך לחם לאכול, כאילו תעבדי? אין, אין, לא הייתי מסוגלת, והייתי נורא מתוסכלת, ובאמת עברתי איזה 15 עבודות בכמה חודשים, כאילו בעונה כזאת, כן, מסכן, כל פעם עזרא כזה, עזרא בוא תאסוף אותי, התפטרתי, פיטרו אותי, כאילו כל פעם זה היה כזה מצב באמת נוראי, ואמרתי מה אני אמורה לעשות, כאילו אני לא הולכת לעשות תואר. והארץ הזאת מרגישה שהיא סוגרת עליי, כאילו אני... למה? לא יודעת, הרגשתי שהכל סוגר עליי, הרגשתי שכאילו אני... אני צריכה שינוי, אני צריכה בגדול יותר, תמיד אמריקה הרגישה לי שיש יותר אפשרויות, תמיד הרגישתי ש... לא יודעת, תמיד כשהייתי נוחתת, כאילו אבא שלי גר בארצות הברית מאז שאני בת שנתיים, כל שנה כשהייתי באה לבקר אותו, תמיד כשהייתי נוחתת הייתי מרגישה כאילו...
משהו באוויר.
כן.
אשכרה.
איזה שפע מסוים, לא ידעתי להגדיר אותו, אבל... אפשרויות. ואמרתי, עזרא, אחרי איזו תקופה שבאמת די, זה היה קשוח, באמת, זה היה קשוח.
מה עזרא עשה באותה תקופה כשאת כל שנייה התפטרת?
עבדתי איזה שלושה עבודות. וואו.
כן. אוקיי.
ממש קשה, כאילו מהבוקר עד הלילה, את יודעת, הזוגיות הייתה על הפנים, כל מיני עיוורבים.
הכל על הפנים, זה הכל על הפנים.
אני לא יכולה כבר, אני לא רואה אותך, ולא זה, ואת יודעת, הישרדות כזאת. ממש. אני כאילו נזכרת במריבות שלנו פעם, אני אומרת, אומייגאד, איך שרדנו, איך הרזקנו מעמד, כאילו.
מלא.
את יודעת, והייתי מתוסכלת, כי תמיד, תמיד, תמיד הייתי צריכה שיהיה לי. כאילו, לא הייתי מסוגלת להתפשרות הזאת. יש אנשים שמסוגלים, אני לא. תמיד כאילו הייתי מסתכלת והייתי אומרת, לא, אני צריכה יותר, אני רוצה יותר, זה לא מספיק לי. הייתי כאילו כמהה לזה. לא הייתי פשוטה באופן, כאילו לא הייתי, זה דיסוננס, כאילו מה נסגר איתה.
למה דיסוננס? במה למה?
כי המציאות הייתה...
אה, דיסוננס עם המציאות, אבל משהו בפנים ידע שכאילו את בענק, את באת לפה לחיות בענק.
כן, כאילו היה לי נפש עשירה, אבל במציאות היה על הפנים.
לא היה חוסר הלימה.
ממש, ברמות, ואמרתי לו די. או שאנחנו עוברים ומתחילים הכל מחדש ומשהו חייב להשתפר כי אין יותר גרוע מזה, או שאני לא יודעת, אני לא מסוגלת. אמרו יאללה בואי נעבור, ככה. וממש אני זוכרת שביקשנו מאבא שלי אפילו לקנות לנו את הכרטיס, לנו כסף לכרטיס טיסה. שיווי מלא. והגענו ככה, כאילו הכי הכי זוג צעיר, מבוהל, אבל עם המון המון, כאילו היה לי איזשהו ידיעה. אני לא מקריבה את זה סתם, אני לא באה לבינוניות, זה יהיה מטורף, לא יודעת מתי, לא יודעת איך, אבל כאילו, זה הצעד, ידעתי שזה הצעד, משהו הרגיש לי שמכאן הכל הולך להשתפר.
אמאללה.
כן.
אני שומעת אותך ואני פרפרים, אני פרפרים בגוף.
כן.
לא, כי זה פשוט מטורף איך כל סיפור גדול, כן. מתחיל ככה.
בצעד.
בצעד קטן ובאומץ של 99% מהבני האדם, את מבינה את זה? או שהם היו מתפשרים בלהמשיך להיות שכירה ושיהיה לך רע ולהמשיך, כי זה מה שצריך לעשות?
לא בכלל יודעים שאפשר אחרת. כן. לא, אני יכלתי להגיד, זו המציאות שלי, כל החיים יהיה ככה, וזהו.
לא בא לי. באתי לפה ליותר. וזה אפשרי.
כן.
למרות שאת לא ראית את זה בכלל, זה לא שראית את זה בזווית העין, בואי נתרי, איך זה אפשרי לחברה שלי, בדיוק היא עברה והיא מתפוצצת.
לא, אבל כן הייתי נמשכת לסיפורי הצלחה כל הזמן. כן הייתי כאילו נגיד חברות שלי גם היו יותר מסודרות, בתים מסודרים, תמיד הייתי הולכת לחברות שלי והייתי מדברת עם ההורים, מה אתם עושים? מה זה תמיד היה מסקרן אותי כזה, כאילו הייתי נמשכת לזה, הייתי מקבלת מזה השראה, ואני זוכרת שתמיד הרגשתי כאילו הילדה הכי דפוקה בכיתה, כי הייתי כאילו גרועה בלימודים, תמיד הייתי כאילו את כל החברות שלי חרוצות וזה, היום ההורים לקוחות שלי, כן? אבל זה קטע הזוי, אבל... אבל כן, כאילו תמיד זה סקרן אותי, תמיד אוקיי אפשר אחרת, אז איך אני גורמת לזה לקרות? וואו. אמרתי אין לי מה להפסיד, אני עושה את זה, אני שורפת את כל הספינות כמו שאומרים, אני פשוט עושה את זה.
אוקיי, והגעתם?
והגענו, ואת יודעת, מתחילים מלמטה, בהתחלה זה, תקשיבי, זה בחיות כאילו, כמה חודשים שונים זה רק בכי.
ולא היה לכם כאילו לא מעט טוב די, בכי קשה, אין לכאילו כסף לקנות מיטה, לא חוזרים?
לא, ידעתי שזה זמני. לא, אני לא חוזרת אחורה. וואו. לא, ידעתי שזה זמני. אמרתי, אוקיי, יהיה לך פה קשה, אבל משהו פה יעבוד. אני לא חוזרת אחורה.
איך ידעת? מה זה הידיעה הזאת?
ידיעה. כמו שאני יודעת שעכשיו בוקר. ידיעה.
ידיעה.
אנחנו צריכים להגיע למצב בחיים, אגב, כל הזמן, של certainty, כאילו ודאות כזאת, כמו שאני יודעת שהווילון הזה לבן.
נכון. כאילו, את יודעת, גם לי יש את זה, ועל דברים הזויים. על דברים הזויים. היום יש לי ידיעה על משהו שהולך להיות עוד חמש שנים, וזה ברעיון. אני אומרת לו, תקשיב, אני מרגישה את זה בהתחמות.
אני צריכה להחזיק את זה. כולם יגידו לך שאת מפגרת, תחזיקי את הידיעה הזאת.
נכון, אני ממש יודעת את זה. עכשיו, אנשים מהצד אומרים, הם רוצים גם, הם רוצים לשמוע איך, מה עוזר לך שעכשיו את נכשלת וזה לא מערער לך את הידיעה הזאת שזה חרטא כאילו, מבינה? עכשיו, אני לא יודעת איך להסביר את זה לאנשים, שיש לי את זה פשוט, זה בעצמות שלי.
אז גם לי היה את זה, אני חושבת אבל שכל מה שאנחנו יכולות, גם כל אחד אחר יכול, אם הוא רק יהיה קשוב ויאמין ויהיה פתוח לזה. אני לא חושבת שיש בנו משהו מיוחד של האחרים, אני חושבת שפשוט היינו מוכנות להיות, להקשיב לעצמנו, ובאמת להיות מחוברות, ולא כאילו, אה, זה בולשיט, אה, לא.
להקשיב לקולות רקע, להקשיב לקולות הרעים האלה, על היצר הרע, על הזה, להקשיב לאמת, כי האמת יודעת, פשוט הרוב לא מקשיבים.
והיה מאוד קשה, תשמעי, כאילו, עבדתי בהתחלה בגן, ובחנות, ובמה שהיה צריך.
וגם שם התפטרת, פוטרת?
כן, ברור, מה נראה לך?
יזמים, קשה להם לקבל סמכות.
פיתולים, כשהם זקנים הילדים, באמת. בכל פעם הייתי מנצלת את העובדת ליד, הייתי אומרת לה, עכשיו תורך, אני הבאה, אני הבאה, מסכנה. הייתי יושבת והיא הייתה עובדת קשה, כאילו באמת, זה היה בלתי נסבל.
וואו.
סבלתי, ברמות, סבלתי.
ואז התחלת את כל הקטע של הנדל"ן, כאילו, מאיפה זה בא?
ואז אמרתי, טוב, אוקיי, הבנו את הרעיון, כאילו, אוקיי. אני לא מטיבה. ואז תמיד, תמיד רציתי משהו שקשור לאנשים. כאילו, ידעתי, זה קטע, כי ידעתי המון המון דברים שאני לא טובה בהם. ולא ניסיתי להיות טובה בכוח, ידעתי אבל משהו אחד שאני טובה בו זה אנשים.
מה זה אומר אנשים?
תמיד בכיתה המורה הייתה מושיבה אותי ליד הילדה החלשה, תמיד הייתי כזה מחברת, מאחדת בין כולם, הייתי נגיד יוצאת מכיתה מסוימת, נגיד עברנו דירה, אז אחרי זה ההורים אמרו וואו, כאילו אחי חסרה בכיתה הזאת, היא הייתה מאחדת בין כולם, היא הייתה כאילו, ידעתי, ידעתי שיש לי משהו עם אנשים, ואני מאוד טובה בדיבור. את זה ידעתי, כי בעבודות שכן החזקתי מעמד איזה שבוע-שבועיים, נגיד מכירות, שבועיים וואו, נגיד מכירות וכאלה, הייתי הכי טובה. כאילו, יוצא מאנשים שהיו שם שנים, זה היה כאילו הזוי. אז ידעתי שיש לי כוח, ואז אמרתי, אוקיי, מה אני עושה עם זה? ונדלן תמיד צימן לי כזה, איזושהי יציבות, באה לי את היציבות הזאת. הייתי הולכת, מסתכלת על בתים, הייתי אומרת, וואו, כאילו, בא לי שיהיה לי. אמרתי, אוקיי, איך מתחילים בנדלן? בוא נוציא רישיון תיווך. נרשמתי לבית ספר, חיפשתי בגוגל, ככה, הגעתי לכיתה, אני לא מבינה כלום, את יודעת, הכל באנגלית, ספר של איזה 400 עמודים, ואמרתי, טוב, זה המבחן הראשון שאני הולכת לעבור בחיים, אין לי ברירה, כי אני רוצה לעשות דודלן וזה הדרך, נגרום לזה לקרות. ואת יודעת, אנשים תוך שלושה שבועות מסיימים את הקורס, עוברים את המבחן, יילקח שנה וחצי.
יואו!
תוך כדי זה ילדתי את שוהם, את הבת השנייה שלי. גם מלא מלא מלא סיבות to give up, כאילו להתייאש וזה, אבל זה לא היה אפציה. אני זוכרת באחד הפעמים הבאתי את אמא שלי שתעזור לי עם הילדים וזה מהארץ, ואז היא בדיוק הייתה באיזה תהליך של משהו והייתה צריכה לחזור לאיזה חתימה, כאילו כל כך הרבה כפרת עוונות כזה, שהייתי צריכה כאילו עוד פעם להזמין לה כרטיס, ואת יודעת, לא היה לנו שקל. כל כך הרבה סיבות, למה לא, ולמה זה, וואו, וואו. והצליחה לקחת מורה פרטי, ו... שמונה פעמים עד שעברתי את המבחן.
שם זה מטורף.
כן.
כאילו היה לך את כל הסיבות, להגיד די, יאללה. מספיק.
ואת יודעת, זה קטע, כי אנשים שמשהו לא הולך להם בקלות, אה, זה לא בשבילי. זה כל כך בולשיט.
יואו, זה פשוט מטורף.
זה כל כך בולשיט.
את יודעת, אני כל הזמן מנסה, לאורך הדרך, אני מאוד אוהבת לראות אנשים שהם מצליחים, ולאסוף כזה את הפירורי לחם. שהם השאירו מאחורה, ולא תמיד, אבל יש דברים שבאמת יש הרבה מכנה משותף בין אנשים שהגיעו להישגים שהם חריגים, ואחד מהם, כאילו תכף אנחנו נדבר על עוד, אני הכנתי לעצמי כל מיני דברים, אבל אחד מהם זה הדבר הזה שהם לא ויתרו, כאילו אנשים מהצד מסתכלים נגיד עלייך או עליי, ואומרים וואו, הצליח להם, היה להם מזל, או הם הגיעו, איזה שטויות, כאילו באמת, זה פשוט אנשים ש... נכשלו, נכשלו, נכשלו, נכשלו, נכשלו, הצליחו.
ברור. כאילו זה אין סוף כישלונות. וגם עכשיו נכשלת, נכשלת, נכשלת, נכשלת שוב, ואז עוד הצלחה. ברור. כאילו ההצלחה היא אם, אנשים לא קולטים את זה.
לא. אני כאילו מרגישה ש-80% מהזמן אני נכשלת, 20% אני מצליחה, פשוט ה-20% הוא כל כך עצמתיים, שזה מכפר על ה-80% שנכשלתי.
כי את מוכנה לעבור את הכישלון הזה. נכון. ולא להישבר ממנו, את לא נשברת.
זה מטורף.
אבל זה זה. זה פשוט להסכים להיכשל ולהיות סבבה עם זה, ושזה לא ייתן לך, לא לשבור אותך.
מטורף.
וגם להבין שזה שזה לא בא בקלות, זה לא אומר שזה לא בשבילך. זה אומר שיש לך פה שיעור.
נכון.
תלמדי אותו.
בדיוק. או נגיד גם, את יודעת, יש כל מיני כזה חוקים יקומיים וזה, או נגיד אלוהים, אז אומרים, רוצה לראות כמה את באמת רוצה את זה.
ברור.
נשמה, כי זה לא יהיה כיף אם עכשיו אני אתן לך הכל ככה, אזרוק עליך מיליונים, ואזרוק עלייך יהלומים, ואזרוק עלייך את כל הדברים, זה לא כיף.
זה גרם לי... באמת עוד יותר להאמין בעצמי, זה גרם לי, זה כאילו הביא אותי לתחום הזה עם אישיות.
דבול.
להעריך יותר ולדעת את הכוח שלי, והרגשתי את זה טוב, הרגשתי עם עצמי, שלא התייאשתי ועברתי בסוף את המבחן. את מגלה את הכוח שלך? את יודעת את היום הזה שעברתי את המבחן? זה היה יום חג.
וואו, ברור.
זאת אומרת, היה גשם כזה בחוץ, הרגשתי כל כך ברכה, הרגשתי כאילו, אני עד היום זוכרת את הרגש הזה. אני לא חושבת שהייתי זוכרת את זה אם זה היה בא לי כאילו אוקיי.
נכון, כי יאללה, עכשיו למדתי שבועיים, עברתי, יאללה, נקסט, כאילו מה עכשיו?
בדיוק.
את יודעת שאני אומרת כאילו נדלן ושאת עוברת עם אנשים, לי זה מרגיש שאת כאילו לקחת את הכישרון שלך, שנגיד באמת זה לדבר, זה לכבוש אנשים וזה, עם האנרגיה שלך, עם הקסם שלך וזה, ולקחת את הדבר בערך הכי יקר על הפלנטה, שזה נדלן. ואת יודעת, מישהו אחר אחר לבוא ולהגיד, וזה נגיד גם מתקשר לי לדבר הזה שאת אומרת שכאילו באתי לפה בגדול, שאת אומרת, כי את יודעת, מישהו יכול לבוא ולהגיד, אוקיי, אני טוב עם אנשים, בוא נתחיל למכור גרביים. או בוא נתחיל למכור את המכנסיים, לא יודעת, אוקיי? ואז הוא יהיה תותח על בלמכור מכנסיים, אבל למכור מכנסיים, כמה מכנס יכול לעלות? כאילו, כמה אתה יכול להרוויח מזה? בדיוק. אז זאת אומרת, אוקיי, זה הכוח על שלי, בוא נעשה את הדבר הכי יקר שיש על כדור הארץ, זה נדל"ן. את מבינה? כאילו, בוא נמקסם את הכוח על שלי, וזה משוגע. כאילו, כשאת הבנת את זה בגיל כל כך צעיר, ובכלל שאת יודעת להגיד את זה בגיל 21, 22, מתי שהתחלת... שהכוח-על שלך הוא אנשים ט', כמה אנשים בכלל, דבר שלא מוגדע, לכולנו יש כוח-על, לכולנו, לדעתי הרוב לא יודעים, אין להם מושג מהו.
אין להם מושג, הם גם עסוקים כל הזמן בהשוואות ובלהיות אנשים אחרים. אה, וואו. יכלתי אגב להיות כזאת, יכלתי להגיד, טוב, חברות שלי עושות תואר לאחדים, בוא נלך, זה, כאילו, יכלתי. לא. לא, אנשים האלה אין אומץ להגיד, זה לא אני, בזה אני לא טובה.
כי הם רואים מישהו שמצליח במשהו. כן. טוב, גם אני אעשה את זה.
בדיוק, כי אני רוצה כסף.
כן.
לא. לא, כסף יגיע אליי ממה שאני טובה בו, ממה שאני אוהבת. אגב, גם בדרך אתה צריך לעשות דברים שאתה פחות אוהב.
נכון, נכון, נכון, עסקת חבילה.
אבל...
אבל הוויז'ן העליון הוא ממה שאת אוהבת. כן, ומה שאת קיבלת.
גם בהתחלה התחלתי בתיווך. זה לא היה מסע חיי, אבל ידעתי שזאת ההתחלה. ואז משם התקדמתי לאט לאט, השקעות קטנות, והיום מה שאנחנו עושים, אבל זה דרך, זה לא כאילו הגיע, אוקיי.
נכון, אנשים כאילו באים, רואים, גם מה קורה, שאנחנו בתחילת הדרך, לא, וגם רואים את הסוף, מה זה הסוף, את לא בסוף, את ממש לא בסוף, את 31, אבל הכוונה שהם כבר רואים אותך בסו קולד מצליחה. מה לפני שבע שנים, מה לפני שמונה שנים, מה עם כל זה?
אם הייתי יכולה לשתף את זה, איזה זמנים, אימא'לי, איזה ימים.
כאילו, את מבינה? אנשים באים, ואז מה קורה? הם רואים רק את אלה שהצליחו, ואז הם חושבים שאלה שהצליחו, זה, אוקיי, כל מי שעשה נדל"ן יצליח. 80% לא מצליחים.
נכון.
אולי אפילו יותר.
גם 80% זה לא בשבילם, הם פשוט רוצים את זה כי הם רוצים כסף. ואם אתה רוצה משהו בשביל כסף, זה לא יעבוד.
יואו.
וגם אחוש אנשים לא מבינים. אני אומרת לך, אני מכירה אנשים ששיקרו לעצמם, כן, אני טוב בזה, אני זה וזה, ופשוט לא. באמת, והאשליה הזאת התפוצצה להם. ואז בכלל את רואה אותם בסוף עושים, לא יודעת, בכלל תחום הכי הכי שונה והכי רחוק מזה. כאילו, אוקיי, סוף סוף, הבנתם מי הייתה. מאמן, תעוף על זה. זה לא לכולם.
גם אני אגיד לך משהו שאני חווה בזמן האחרון, תגידי לי איך את מרגישה רגע בזה, שכאילו את, כאילו חינכו אותנו כזה מגיל צעיר, וזה שאת יודעת שכסף, נכון? כסף זה פתרון למלא מלא בעיות, וכסף וכסף, ושיהיה לך כסף, אז זה ככה, ושיהיה לך, אני אגיד את זה. ואני גם בן אדם מאוד מאוד דישגי ומאוד מאוד שאהבתי אותי, טוב, כסף, כסף, אני רוצה מלא כסף. ואז קורה איזשהו משהו, שאת מגיעה לאיזשהו level של כסף, שאולי מישהו שלא היה לו כסף לא מצליח להבין את זה. אבל את מגיעה, שוב, את יודעת, אני לא איזה טייקון, אני לא מולטי, מולטי, מולטי, מולטי, אבל עשיתי מיליון, עשיתי כמה מיליונים, אוקיי? יש לי כמה מיליונים, בזה המדובר, זהו כל מיליונרית, אוקיי? ואז אמרתי, אוקיי, יש לי את הטייטל, אני מיליונרית, וואו, אוקיי, עכשיו מה, אז אני אמורה להיות הכי מאושרת בעולם, לא? אני אמורה, ואז זאת אומרת, לא רגע, ואני רוצה עוד עשר מיליון, ואז זאת אומרת, אוקיי, שנייה, ואז אני אמרתי, אוקיי, אני עוצרת את הלופ, אני רוצה, אני גם אגיע לזה, ברוך השם, זה לא
זה, אני אפילו לא ידעתי שאני מיליונרית, אז הגעתי מאחד העוקבים, יש לך ככה וככה בעניינים, עשית ככה וככה, ברור שאת נקראת מיליונרית, אוקיי, אז כאילו, למה אני לא, זה לא, זה לא זה, בדיוק,
ואז צ'אט, זה היה לי איזה זאב, מישהי רשמה לי איך נהיית מיליונרית, אומייגאד, זה אני?
מודות עליי?
לא, כי אני, אני היה לי, צ'אט, זה קצת היה לי תסמונת המתחזה, כי כאילו כזה, אני? אז אני אמורה להרגיש בכלל אחרת, כאילו, זה ממש מוזר מה שקורה פה.
שוב, את מבינה, בסוף את מבינה שלא משנה מה תשיגי ומה תשאי, אם את לא בהתפתחות, בול, ואת מחוברת לעצמך, זה לא, את לא תהיי מאושרת לעולם, נכון, בול, ההפך, כאילו, ככל שגם יש לך יותר, את רוצה, את לא שמה לב שאת נהיית יותר ויותר מינימליסטית, נגיד לי זה קורה לאחרונה, אני רוצה כמה שיותר מינימליזם, נכון, כאילו, אני לא רוצה.
נגיד פעם הייתי קונה מלא, מלא בגדים, קונה מלא בגדים, עכשיו את יודעת, לפני ראש השנה, ואת הייתה, אמרתי לאהרון, אני
הייתי תראותי כזה טי שירט הכי פשוט, הכי כאילו מינימליסטי כזה, אני לא רוצה.
נכון, איזה מטורף זה.
בכל פעם שאני מרגישה שאני קונה משהו כדי להוכיח משהו, אני בכוונה לא לובשת אותו, או לא זה, או אפילו ברמה, כאילו ממש.
משהו משתנה, משהו משתנה, אבל זה לא מובן מאליו. כלומר, אני שומעת על כל מיני סיפורים של נגיד אנשים שהם מיליארדרים, אוקיי? סתם זורקת מספרים, נגיד יש לו 3 מיליארד דולר. עכשיו בואי, לא צריך יותר כסף, כמה כסף זה אלוהים שישמור. אז אומר, אני אהיה מאושר שיהיה לי 10 מיליארד. הוא לא הבין, הוא לא הבין את המשחק פה, כאילו הוא לא הבין, מבינה? ובאמת אני חושבת שהעושר, לפחות אצלי, אני לא יודעת אם זה אצל כולם ככה, זה עבודה עצמית, זה התפתחות, וזה גדילה, וזה לא גדילה עובר ושב, זה רק, איך אומרים, תוצר לוואי, זה תוצר לוואי של העשייה הפנימית שאת עושה, בדיוק, מבינה?
וגם כל הזמן יש את השיעורים האלה, כל הזמן, של מה? של כמה את מאמינה, של כמה את באמת, ככל שמתפתחת, יש שיעורים אגב יותר גדולים. ולהישאר רגועה ומחוברת באותם מצבים, זה הסיפוק הכי גדול שיש. מבחינתי זה האושר הכי גדול.
זה ההתפתחות ברמה הכי גדולה.
שהיום יש לי אתגר, והאתגרים הם קשוחים. כי ככל שאת גדלה, אין מה לעשות, את מרחיבה את הכלי, וככל שהאתגרים, כשאת מתמודדת עם אתגרים, אז הכלי גדל, והשפע גם גדל, וזה סבבה. אבל האתגרים גם יכולים להיות מאוד מאוד קשוחים.
מאוד.
אבל אם את עוברת אותם, אז... כאילו זה באמת, שמה באמת גם גדלה אהבה עצמית שיש לך כלפייך. את פתאום אומרת, וואו, כל הכבוד לי.
ממש.
כאילו, אבל בצורה לא של אגו.
לא, ממש לא, באהבה, וזה בהכרה עצמית. כן, ממש. כי את אומרת, יואו, מה עברתי עכשיו, אני מדהימה. באמת, להגיד לעצמך, וואו, אני מדהימה.
וגם משהו שם מאוד מתחזק עם עצמך, פתאום את פחות מתערערת מרעשי רקע, את פחות מתערערת מביקורת, את פחות, כאילו, משהו נהיה כל כך. יציב וחזק, שאני אומרת לעצמי, וואו, הייתי צריכה לעבור את זה, אחרת זה לא היה קורה.
נכון, כי בלי האתגרים ובלי המכשולים שעברנו, לא היה לנו את העוצמות האלה, זה מטורף.
וזה משהו שאף אחד לא יכול לקחת לך, כאילו זה שלך.
זה שלי.
זה אופי וזה אישיות והערכים שאת מפתחת לעצמך, שכאילו, את אומרת, וואו.
וזה לא תלוי בכלום, זה לא תלוי בכסף, זה לא תלוי בחברות, זה לא תלוי בהורים שלך, זה לא תלוי בכלום. זה את שלך לגמרי, עכשיו ייקחו לך הכל וישימו אותך בלי בודד, יש לך את זה. זה מטורף, מבינה?
אני מבינה, אתם מבינים? יאללה, לא, כאילו באמת, זה משהו שהלוואי, כל הכבוד לך אגב על מה שאת עושה, כי את מנגישה את זה בצורה כזאת מהממת וקלילה, ואני רואה כאילו גם איך אנשים עפים עלייך, זה באמת, האותנטיות שלך הזאת, היא מאוד מאוד, זה חשוב, בסוף ההשפעה הזאת זה, נכסים אמיתיים. נכון. באמת, כשאת נוגעת באנשים, את גורמת להם לזוז ולקחת החלטה, זה משהו שהוא...
כאילו, מאיפה לך בא הדבר הזה? הרי את התחלת, אני לא יודעת, אני כבר הכרתי אותך עכשיו אחרי הפודקאסטים שחר, אז אני לא יודעת איפה זה התחיל.
אגב, התפוצצתי מהפודקאסטים שחר.
מטורף.
בקטע של ה...
הוא היה הפודקאסט הראשון שעשית?
זה היה הפודקאסט הראשון שהרווחו אותי. אשכרה? כן.
יואו.
כן. וזה היה אחרי שנפצעתי פציעת סקי. אז הייתי עם רגל שבורה, אחרי ניתוח מאוד קשה עם כיסא גלגלים, הייתי ממש כאילו סיעודית. ממש, עזרא היה צריך לקחת אותי לשירותים, לא יכלתי להתקלח, פציעה מאוד קשה בצרפת לפני שלוש שנים. וואו. מה זאת אומרת, בפודקאסטים שחררתי על כיסא גלגלים, כאילו הייתי, את לא מבינה, פרקוסטט, כאילו סבים קשים, באמת, כי זה היה כאבים, יש לי עד היום פלטינה עם איזה 20 ומשהו ברגים, וכאילו יש לי צלקת גדולה.
וואו.
כן. כמה זמן הייתה ההחלמה? היה לי איזה ארבעה חודשים, אבל גם אני נלחמתי, הרופא אמר לי שנה את לא יכולה ללכת, ארבעה חודשים כבר, לא ויתרתי, כי ממש נלחמתי, את יודעת בשביל אישה כמוני להיות סיעודית זה מכה קשה,
כן, לאנשים שמכורים לעשייה, וואו וואו וואו,
אבל גם זה, את יודעת כמה טענות ראיתי שם?
מה? מה ראיתי?
גיליתי את עזרא קודם כל. כאילו למרות שידעתי תמיד איזה בעל יש לי וידעתי שזכיתי אבל כאילו פתאום אני אומרת וואו מי האנשים שלידי וגיליתי גם
מי לא שזה גם מהמם כן שזה
גם מקדם וזה גרם לי לעשות החלטה אחרי זה מאוד מאוד גדולה וואו גיליתי פתאום מי בחיים שלי רק כי הוא רוצה לנצל או רק זה הוא גם גיליתי שאני לא הייתי נאמנה לעצמי שהסכמתי לאנשים כאלה להיות בחיים שלי כי גם לי היה מזה איזה רווח מסוים כאילו פתאום כל התובנות האלה, גם המדהים, והקשר בינינו. הקשר בינינו, תחשבי שאני צריכה להיות כל כך שברירית לידו וחשופה, ופתאום אין מסכות, אין כלום, אני כאילו, אתה צריך לקלח אותי, והוא צריך, ואני, תקשיבי, יא רבנים, אבל זה חיזק בינינו, ברמה שאני לא יכולה, זה כאילו, זה היה הנקודה שידעתי שאני ועזרא זה, לא משנה מה יהיה, זה כאילו, פור אבר.
שאגב, זוגיות זה גם דבר שהוא לדעתי, נכון אמרנו על קווי... כזה כל ה... נו, הפירורי לחם. אז אני חושבת שזוגיות בריאה זה אחד מהדברים שמאוד עוזרים להצליח. מאוד.
מאוד. מאוד.
כאילו, אני כל הזמן אומרת שירון הוא האדמה שלי. כאילו, אם לא ירון, אני עפיפון בלי חוט, מתעפפת, לא יודעת, לא חוזרת לשום מקום.
כן.
כאילו, הוא מקרקע לי את החיים. וכאילו, וזה כל כך חשוב שיש לך, לבן, לבת, לא משנה, כאילו, שיש לך זוגיות של ילד בעל עזרא, ועכשיו את אומרת לו, וואו, תקשיב, בא לי לעשות את הפרויקט הזה, ונגיד, נגיד, כל הסיפור.
הוא ילך לזה, אני איתך.
כן, תחשבי שיש לך בן זוג, לא, לא, לא, לא.
ברור.
לא, לא, לא, את מגזימה. עכשיו את מגזימה.
ברור. תחשבי איך זה מכבד. אבל שוב, מה זה תלוי? בך. ברגע שאת מעלה את ערך העצמי, או אגב, שהוא לא כבר יהיה שם, או שהוא גם יתייחס אליך שונה. או שהוא גם יתייחס אליך שונה.
שמתפגנת ועולה איתך ביחד, כאילו.
ברור, בסוף כשאת עושה עבודה עצמית, את לא יכולה להפסיד. היקום מנקה לך אנשים, אלוקים מנקה לך את האנשים הלא נכונים, ומכניס לך אנשים נכונים, או שהוא גורם לאנשים האלה, פתאום, את גורמת בעצם שיעריכו אותך יותר, יכבדו אותך יותר. אין...
אני זוכרת את אחד הסיפורים שלך, שאת אמרת שאת התחלת אחרי שעברת סוף סוף את המבחן וזה, ואז אחד המתווכים אמר שהוא לא רוצה שאת תהיי מתחרה שלו והוא רוצה שתעבדי איתו ביחד, ואז הוא אמר לך, טוב, לא להתלהב וזה, לא מוכרים בית בחצי שנה, ואז מה קרה? זה היה מהמם.
אחרי נראה לי שבועיים, היה לי לקוח ראשון דבר שמכרתי לו כאילו.
כי מה אמרת לעצמך בראש כשהוא אמר לך את זה?
הוא יגיד לי מה, הוא קובע לי מה, הוא... יש הגבלה? לא, לא הבנתי, מאה? איזה מטורף. כן?
וזה מטורף, את יודעת, כי באים לנו, קובעים לנו איזה משהו.
נכון.
שומעת, תקשיבי חיה, עכשיו אנחנו נעשה פודקאסט, זה לא יכול לעבור את המעצביות. זה לא יכול, בדרך כלל כשמתחילים פודקאסט, זה לא עובר את המעצביות. עכשיו...
אז זה לא יעבור.
לא, בדיוק.
חבל, כאילו, חבל להגביל.
אם זה מה שאת תאמיני שאתה יקרה, זה מה שיקרה. עכשיו, לא הבנתי למה הוא, סבבה, יש לו ניסיון, הוא יותר ותיק ממך, הוא עשה כסף יותר, אוקיי, מהמם. הוא יבוא ויגיד לי, או לך, שאת לא יכולה למכור תוך חצי שנה, והנה, מכרת תוך שבועיים. כי את מכרת לא להאמין לו, אבל.
ברור.
מטורף.
אתה חייב להיות מאוד מאוד מחובר לעצמך. כאילו, לא כל דבר להתערר, ולא כל דבר... כאילו, שיהיה לך את העמוד שדרה הזה, שנייה לחשוב. לערב גם בדברים. לשאול שאלות. לא כאילו, אוקיי, אמרו לי, אז זהו.
נכון.
לשאול שאלות.
מטורף.
אגב, זו גם סיבה שאני מאוד מחוברת מבחינה גם דתית, אבל אמיתית. אין לי גם בזה, אין לי בולשיט. אני דתייה בצורה מאוד מאוד רוחנית.
נכון. אני מבינה כל דבר. אני מבינה כל דבר. אני פעם חשבתי שכל הדתיים רוחניים. מה זה לא?
ממש לא.
לא. זה לא אותו דבר בכלל, דתי ורוחני.
כשאת גדלה לזה, אז פשוט עושה את זה על האוטומט. את לא באמת מבינה מה את עושה. אבל אצלי אין דבר כזה. כאילו, אני כל דבר מבינה ומרגישה ומחוברת ושואלת. הייתי ילדה מאוד רוחנית מגיל קטן. דיבור ישיר כזה, זה לא איזה מישהו רחוק שם, זה פה. וזה גם, זה משהו שאת יודעת, זה עבודה. זה מחזיק אותך, את יודעת שהוא איתך, מחבק אותך, אני כל הזמן מדמיינת אותו כזה מחבק אותי, את ההגנה הזאת, את השמירה הזאת, וואו.
מטורף. כן. אוקיי, אז היה את הפודקאסט עם שחר, הוא התפוצץ, ואז מה קרה?
ואז קיבלתי מלא, זה, בואי, אני רוצה לארח אותך, רוצה, זה פתאום, גילו אותי, את הסיפור שלי.
וחווית את זה, פתאום את יוצאת לאוויר העולם הזה, היית רק באינטראקציה עם משקיעים ורק עבודה ורק זה, ופתאום את יוצאת, בואי זה עוד עולם, כאילו עכשיו אני חווה את זה, זה עוד עולם.
אבל פתאום הבנתי שזה העולם שלי, כאילו אמרתי וואו. בתור ילדה עוד הייתי כזה נכנסת לאמבטיה ושרה לעצמי וכאילו מדמיינת את זה שאני על הבמות ואני כזה, אתה יודע שבת, כאילו ממש מדמיינת את זה, ילדה מאוד מדומיינת, אז כאילו מבחינתי אוקיי. לא הופתעתי, זימנתי את זה, רציתי את זה.
וואו.
ממש רציתי את זה, רציתי להשפיע, רציתי שישמעו את הקול שלי, רציתי להעביר את זה, רציתי להיות שם. וואי, התגובות שקיבלתי על הפרק זה היה, תקשיבי, מאות, מאות אנשים, מאות הודעות, מאות משקיעים הצטרפו אלינו, כאילו, זה היה וואו.
ואת אומרת, את מבינה איך שבסוף הכל זה אנרגיה? כאילו, אנשים שמו אצלך מאות אלפי דולרים, או לא מיליונים, וכאילו, את אומרת, זה, הנה, אני הוכחה לזה, מאנרגיה של בן אדם.
כן.
כאילו, את לא באת בפודקאסט והראת לי מספרים, והראת לי דוחות, והראת לי אחוזים.
שלחנו לך, את פשוט לא הסתכלת, בעיה שלך.
לא, נתתי לאירון לבדוק, נתתי לאירון לבדוק. אבל כאילו, בסופו של דבר, הסיבה שהחלטתי זה האנרגיה שלך. כאילו, אמרתי, וואי, אני מסכימה עם הדרך שלה, אני מאוד מאוד, היא בפודקאסט, אני כאילו ראיתי איך היא עברה משהו, שבוי, זה בלתי אפשרי. למה התאהבו בסיפור שלך? למה הזמינו אותך לאינסוף פודקאסטים? למה זה? מתים, לא שאנשים אוהבים את הסיפורי סינדרלה, את הבן אדם הזה שהוא בא, וואי
אני התחילה מרגישה בסין, כאילו אוקיי, זה
סיפור סינדרלה מה זה אומר, שכאילו אוקיי, אם עכשיו אני ואת היינו פה יושבות וכי אנחנו נולדנו, אנחנו בנות של, ונולדתי עכשיו לאיזה אבא טייקון, ואז פשוט ירשתי ממנו את החברה, אולי גם היו רוצים לשמוע מה שיש לי להגיד לו שאני מזלזלת, אבל זה מאוד מאוד שונה מאנשים,
אפשר להזדהות את זה כי רוב האנשים
לא כאלה, נכון, ואז מה קורה כשאת באה ואת מספרת שאת היית כלום ושום דבר, הכלכלית ואת היית ילדה בת 20 שפשוט היה לה אומץ ותו לא, בלי כלום, בלי כסף לכרטיס טיסה, אלוהים, לא היה לך כסף לקנות מזרון, לו לילדה שלך, אלוהים, יותר נמוך מזה, כאילו באמת זאת שהיא הולכת לפח לוקחת תוכן.
כן, מה היה הזמנים שעזרא הלך לאמא שלו, הלכה לי סנדוויץ' עוד כשהיינו בארץ, כאילו לא היה.
את מבינה זה התחתית של התחתית, אוקיי? ואז מזה הופכים להיות מה שאת בנית, אם זה אפשר להזדהות, כי אז, מתי מזדהים לבן אדם שאומרים, אוקיי. אני יכול לראות אותי בה. ואז אתה אומר, וואו, היא עשתה משהו שהוא מטורף, גם אני יכול.
נכון.
וזה מה שאנחנו בעצם עושות פה. כי אנחנו בעצם רוצות לתת להם, אגב, לא דגים, אנחנו רוצות לתת חכה.
נכון.
דגים אנחנו לא יכולות לתת להם.
נכון.
אבל, וזה גם לא יעשה שום מטרה.
נכון.
אבל חכות, כאילו, בואו תראו מה המסע שלנו, מה אפשר ללמוד, וגם, ואת רואה שזה פלוס מינוס מכל האנשים שעברו את הדרכים, יש המון המון המון קווים משיקים. המון.
כן.
כן, מלא. זה לא ליפול, להמשיך ללכת למרות שנכשלים.
נכון.
מלא אמונה.
מלא אמונה.
אני באתי מבית חילוני, אז אין לי את הדבר הזה, זה ממש משהו שסיגלתי בשנים.
אבל אני רוצה לגלות שזה מה שאני אומרת, הלקוחות החילונים שלי, הרבה פעמים אני יכולה לדבר איתם הרבה יותר אמונה, והם הרבה יותר כאילו, זה אמונה, זה לא קשור לדת.
לא, ברור שלא. אבל לא היה לי שום דיבור על זה בבית. לא אלוהים, לא אמונה, לא אין יראה יורד מלמעלה, אין דברים כאלה. לדעת כאילו, ביטחון, נגיד אני, אני לומדת שער הביטחון, בואי, החיים נראים אחרת אחר כך.
שער הביטחון אגב זה משהו שאני באמת משתדלת כמעט כל יום לקרוא אפילו קצת.
אני כל יום קוראת כאילו את השתי עמודים, וזה, תקשיבי זה כיף, זה מחבק, זה כיף, ואת כאילו, כל הזמן את מרגישה שיש לך, אני נגיד מרגישה מודרכת, אני כל הזמן מרגישה, כל הזמן, מחבקים אותי.
ודווקא שקשה, פתאום להשתמש באמונה הזאת, כי זה נורא קל להגיד אני מאמין, אבל אז מגיע, פתאום את מפסידה כסף. ואז את מאשימה אותו, ומאשימה אותה. לא, את מאשימה? לא, אני אומרת. ואז את אומרת, זה לא אמונה. אמונה זה ידיעה שגם בדברים הכי קשים לך שאת פתאום חווה, זה לא אף בן אדם. אני הייתי צריכה לעבור את השיעור הזה, זה ממנו. יש לי אלוקים. כאילו זה זה, זה בדברים הקשים האלה, וזה מה שיגדיר גם את העתיד. כאילו אם את מתמודדת עם משבר ואת אומרת אוקיי תודה אני אלמד את השיעור אני אראה מה יש לי לתקן פה וממשיכה הלאה את תגיעי רחוק נכון אבל אם את תישארי בקורבנות ובהאשמה ובעצם תוציא את אלוקים מהחיים שלך לאיפה תגיעי? זה מה שקורה אנשים פשוט נשארים בבוץ של עצמם שקורה להם משהו והם לא הלאה הלאה כאילו לא להתקן הלאה. הלאה.
כאילו, אני לא יודעת איך אפשר להתקיים בעולם הזה, בכללי, אבל על אחת כמה וכמה בעולם היזמי, שזה כל יום אגרופים. כל יום, אני אומרת שכל יום אגרופים.
כל הזמן אגרופים.
כל הזמן. כל יום אגרופים.
גם אנשים מצחיקים, חושבים שכאילו, תקשיבו, אין יזם בעולם, שאני מכירה באמת מיליארדרים, בארה״ב זה בגדלים כאילו...
משוגע.
בעסקים איתם, אני מכירה אותם, אמרו לי, רוב העסקאות, הפסד.
כאילו, כאילו, את מבינה איזה מטורף זה?
וזה לא להפסיד 200 שקל, ומיליונים, אנחנו פה כי לא נתקענו, זה המשפט, אנחנו כאן כי לא נתקענו, הלאה, הלאה, הלאה, די כבר עם ה... אני מסכנה, וזה, וזה, וזה, די, די, וואו, די. וזה קשה.
מאוד.
כי כשאת שורדת על החיים שלך ופתאום יש לך איזה הפסד קטן, את מתה.
נכון.
זה המבחן.
ממש, יואו.
את רוצה להיות עשירה? את רוצה להגיע לחופש כלכלי? אף אחד לא יעשה לך את זה. זה את תעשי לעצמך, זה כמה את יודעת להתמודד. כמה את יודעת, לא משנה מה, להמשיך הלאה ולהאמין. זה את. אני לא אעשה אותך עשירה, אני גם אומרת ללקוחות את זה כל הזמן.
ברור, מה זאת אומרת? ברור שלא, ממי?
וגם לא מהעסקאות. ממך. כי גם אם אנשים נכנסים לעסקה אחת, בטוחים, זהו, אני מיליונרת, נכנסתי לעסקה. זה שמה, אם את לא תמשיכי, ולא תמנפי, ולא תזה, זה לא יעבוד. זה לא יעבוד. זה כאילו קשור אלייך, זה לא קשור אליי. תפסיקי כבר להיתלות גם, אגב, אחד הדברים שאני הכי זה, זה שאנשים נתלים מאוד על דברים.
מה זה אומר?
וברגע שאת ניתנת, כל פעם שנתליתי על משהו, על איזה עסקה, על איזה בן אדם, על איזה זה, שנגיד מה העסקה
הזאת שאני את חיי?
כן, כאילו אמרתי וואי אם יהיה לי את העסקה הזאת עכשיו זהו אני וואו כאילו שאת נאחזת במשהו זה בכוונה לא קורה תמיד אלוקים כאילו אומר לי אה את חושבת שזה מה שיעשה אותך עשירה? את חושבת שזה מה שיביא אותך לפריצה?
איזה שיעור את חושבת שאת מנסה ללמד?
לא להיתלות ולא להיאחז בשום דבר לא להיאחז בשום דבר לדעת שלא משנה מה אתה לא תלוי בשום עסקה אתה לא תלוי בשום בן אדם אתה איתו אחד, אתה עושה את ההשתדלות שלך, ואתה משחרר. לא להיאחז בשום דבר, כי כשאתה נאחז בזה, זה בורח לך.
יואו.
זה שיעור שמראה לך, חשבתי שזה... יא רגע, אנחנו חייבים לזה, זה לא הגיוני, הבת שלי כל היום מתקשרת. וכאילו, ויש לה אבא, גם. רגע. סליחה. לא נורא, אבל את יודעת, זה חלק מהזה, רצית שיחות סלון? קבלי שיחות סלון.
כן, לגמרי.
אז אני אומרת, כאילו, כל הזמן, זה קרה לי. ולמדתי פשוט לא להכריז בשום דבר. ואני רואה אגב לקוחות כאילו שאת יודעת נכנסות וכזה וזה העולם שלי וזה החיים שלי וזה כל אני כזה אני כבר לא רוצה אותם. פעם הייתי כאילו מוטת מכניסה אותם וזה היום אני לא רוצה את האנרגיה הזאת כי אני יודעת שזה מפחיד אותי. אני יודעת שאם הם ככה נאחזות ב-100,000 עכשיו שהן משקיעות או באיזה כל החיים שלהן והן כאילו תקועות אני לא רוצה את זה.
את צודקת וואו זה רמה מאוד גבוהה אני לא יודעת אם אני ממש מבינה מה את אומרת. אני לא רוצה את זה.
כי אני למדתי על עצמי, כל פעם שנאחזתי במשהו, זה לא עבד. זה לא עבד.
גם לתלות את כל תקוותינו במשהו, יש עם זה בעייתיות.
יש עם זה בעייתיות ענקית. וזה שיעור מאוד, שימו לב, זה אחד הטיפים באמת הכי חזקים שאני יכולה לתת.
נכון, פשוט זה לא מאוד, אני ממש מבינה מה את אומרת, אבל כאילו כל הזמן אני אומרת לעצמי, גל, גל, כאילו מאוד מאוד חשוב. לי חשוב מאוד, רוח וכאילו פרקטיקה, פרקטיקה, כאילו מה זה אומר, מבינה את האמת, אני שואלת, רגע, אבל כשאנשים רוצים לדעת, מה זה אומר לא להתעלות?
זה גם עכשיו נגיד סתם, את עוברת לחול?
כן.
את לא, אבל כן, בן אדם נגיד עובר, אני עובר זה, ואז אני עובר לחול, אני אהיה מזה, ואני אהיה ככה, וכאילו תולה את כל העתיד שלו עכשיו על המעבר הזה. תבוא, את רוצה לעשות משהו? תעשי את זה, תהני מהדרך, אבל לא... או לתלות את העושר שלך או את ההצלחה שלך או לא משנה מה בדבר הזה.
לא.
זה תלוי רק...
כאילו מה, דיברתי על זה עם ליאור, נגיד על המעבר וזה, ואז אמרנו, כן, כאילו אחת הסיבות שאני רוצה לעבור זה כי באמת אני רוצה להתפתח ואני רוצה בגדול ואני רוצה לעשות שם עסקים ואני רוצה בענק. מרגיש לי בבטן שזה הזמן שלי לעבור ולעשות וזה וזה וזה. אבל זה לא תלוי בי. אני עושה את ההשתדלות, אבל זה לא תלוי במה יקרה שם. יכול להיות שזה גם לא יצליח, ואנחנו נחזור אחרי שנתיים, והכל טוב, אבל מה כן תלוי בי? איך אני לוקחת את הדברים.
והחטאני מהדרך, והחטאני מהפרזנט.
בדיוק, אני ואירון אמרנו, בכל מקרה, מה שכן תלוי, זה בוודאות חוויה. מה שבוודאות יקרה זה שאנחנו נהיה במעיין משנתיים, או יותר, אבל במינימום שנתיים, יהיה לנו כיף רצח, אחר כך חוויה של החיים, זה בטוח יקרה.
אז כשאת לוקחת את זה בצורה כזאת, לא משנה מה, יהיה לך טוב.
בדיוק.
יהיה לך טוב, את לא תולה את ה...
לא, אני לא תולה.
זה סוג של לזרוק אחריות.
אני גם לא באה נזקקת, את מבינה? בדיוק.
וזה המילה, אז שברגע שמגיעה אליי לקוחה ואני קולטת שהיא שרדותית והיא נזקקת והיא כאילו זורקת את האחריות החוצה על משהו חיצוני, אני לא רוצה אותה.
וואו, ואז מתישהו אומרת לא זה לא מתאים? כן, וואו.
היום כן, כי יש אנרגיה מסוימת שאני מאמינה שזה אשכרה יכול להשפיע על עסקה.
אני איתך.
וזה לא קלישאה ואמרו את זה עשירים ממני וטובים ממני ומוצלחים ממני. באמת.
זה אגב משהו שגם אנשים שהם לא
רוחניים, אומרים את זה. מה זאת אומרת, אנרגיה, כאילו הבינו את זה.
ברור. מה זאת אומרת, יש בן אדם מגיע לחדר, כל האנרגיה בחדר ירדה, וואו, הדיכאון, בא לי לעוף מפה, ויש אנשים מגיעים לחדר, וואו, לא בא לך לחיות פתאום. מכירה איזה בית, היית אמורה ללכת כבר הביתה, מישהו הגיע, לא, לא, עכשיו אני לא רוצה ללכת.
ברור.
הוא מצית לך אנרגיה, וזה אנרגיה.
וואי, את לא מבינה איך צריך לשים לב לזה. וכאילו, זה משהו שאת יודעת, לאט לאט למדתי. אבל יש אנרגיה שאני לא מסוגלת. כאילו, אני באמת לא יכולה להתמודד איתה. אני לא רוצה אותה איתי. צודקת.
זה מצריך, אגב, מלא אומץ. וגם זה, אגב, זה מה שאת עושה.
אבל גם זה אמונה.
זה גם אמונה, וגם זה ההפך מנזקקות. עזבי את הבן אדם שהוא נהיה אני נזקק, אז מה את משדרת בעצם לעולם, לאלוהים וזה? שאת לא נזקקת. כלומר, היא לא מתאימה לי. באנרגיה שלה, אז היא לא תיכנס לעסקה הזאת.
בדיוק.
ואת יודעת שמשהו אחר אז יגיע.
ברור.
מדויק לך ונכון לך.
אבל זה גם אמונה. אני לא תולה בה עכשיו את הכסף שלי.
נכון.
אני רוצה אותה בגלל האנרגיה שלה, ואם האנרגיה לא מתאימה, אז אני לא רוצה.
נכון. וזה גם אמונה ברמה מאוד מאוד גבוהה.
אבל תקשיבי, בלי... נכון. זה העבודה הכי חזקה שאני עושה.
אבל זה מביא לך גם את הברכה, לדעתי.
נכון. האמונה הזאת.
ממש.
באמת, כאילו באמת להאמין. וכשאתה מאמין, אתה גם מחובר לערכים יותר. אתה פועל בצורה יותר טובה, הרי מה זה כל הדת שלנו? זה פשוט להביא אותנו למצב שאנחנו אנשים יותר טובים.
נכון.
יותר שמחים, יותר מחוברים, יותר טובים, יותר נותנים אמונה, זה זה.
נכון.
איך את מגיבה? איך את פועלת? איך את חושבת?
יש לי שאלה שהיא קצת קשה.
נו.
איך את מרגישה, אמרתי לך בגלל שזה מאוד חריג לי לפגוש... לפגוש אישה, גם באופן כללי בני אדם, אבל על אחת כמה וכמה אישה שהיא מאוד מאוד מאוד מאוד שואפת להגיע מאוד מאוד גבוה, היא כבר הגעת מאוד גבוה, ואת מבחינתך גם מדמיינת שאת רק בתחילת, בדיוק, בדיוק מה שבאתי להגיד, כמו שזה מה שאני מרגישה על עצמי, אז כאילו אני יודעת, it takes one to know one, אז חד משמעית, את מבחינתך עוד לא התחלת אפילו. אז אני יכולה להגיד לך על עצמי, שגם ככל שאת יותר, איך אמרת, כאילו, את יותר ב-align with yourself, כאילו, ככל שאת יותר מחוברת לעצמך ובהלימה, ואת יותר, איך אני אומרת, אני מרגישה שכאילו כולנו נולדנו כזה כמו שושנה כזאת, עם מלא עובש עליה, אוקיי? לא, נולדנו מושלמים, נולדנו זה, ואז לאורך השנים, שמו עלינו מלא מלא עובש במערכת החינוך, באמונות מקבילות של ההורים, ולה לה לה לה לה לה לה, מלא עובש, ואז עכשיו מי שמתחיל התפתחות אישית, לאט לאט, מורידים את העובש, אוקיי? עכשיו, ככל שאנחנו יותר מתחברות לקול הפנימי שלנו ומרשות לעצמנו לחלום יותר גדול, להבין שזה אפשרי, מה שאפשרי עבורו אפשרי גם עבורי, ולחלום בענק, זה חריג. בואי, עכשיו אנחנו ניקח 100 אנשים רנדומליים, הרוב לא חולמים כל כך גבוה. נכון. אז אני מרגישה חריגה.
אז מה השאלה?
איך את מתמודדת עם זה?
מה, שאני מרגישה חריגה? אני מאוד מאוד ניזהרת מהסביבה שלי, כדי לא להרגיש חריגה, כי אני לא אוהבת להרגיש חריגה.
זה לא כיף.
זה לא כיף, זה גם, אני מרגישה שזה משהו שיכול קצת להשפיע על האגו, ואני לא רוצה. כשאת מרגישה חריגה, את מרגישה שלפעמים את יותר טובה ממישהו אחר, או שאת יותר, וזה משהו שאני מאוד עובדת עליו, על האגו שלי, אני לא רוצה להיות באגו, ואני מאוד מנהלת אותו כל הזמן. אז קודם כל אני באמת מבינה שאני לא טובה מאף אחד אחר, אני פשוט עושה את העבודה העצמית, ואם כל אחד יעשה את זה, אז אין באמת שוני, אבל אני כן מאוד נזהרת בסביבה, מי החברות שלי, מי הסביבה שלי, מי הלקוחות שלי, עם מי אני בקשר, מאוד.
ואת מרגישה שהצלחת למצוא לעצמך איזשהו מעגל שהוא כמוך?
כן, אבל בואי, קודם כל זה כל הזמן, השם כל הזמן עושה לנו cleansing כזה, כל הזמן מטהר לנו. שזה מדהים, אבל זה לוקח זמן, לוקח זמן. וגם כשהתחלתי, אז נגיד אנשים שהכרתי בשנה הראשונה שעברתי לארה״ב, לא יכלתי להישאר איתם בקשר, כי הייתי בתודעה מסוימת, אז הכרתי גם אנשים מסוימים. אני מבינה, את כל פעם פוגשת אנשים לפי הרמה התודעתית שלך. ואז מה קורה? את מנתקת קשרים. וואו, זה כאילו בהכרח. כן, אני יכולה להגיד לך אבל ש... שוב, את תביני אותי, כי אנחנו מדברות מנשמה לנשמה, וזה הכי לא אגו שיש, אבל קשה לאנשים להפסיד אותי. כאילו, אני חברה מאוד טובה, ואני מאוד נחמדה, ואני מאוד כאילו... אז ברגע שאני מתנתקת, הם לא מבינים מה עשו, רגע, מה עשיתי, מה זה. ואני חויית עכשיו שהיה לי חברה, כאילו, מאוד מאוד קשה. היה לי חברה ש...
מה את עושה? איך את מתנהגת בסיטואציה?
אמרתי לה, תקשיבי, זה לא... את, כל מיני אנשים שהכרתי בשנה ה-200 שעברתי בארה״ב, ואז התנתקתי, אמרתי להם, זה לא את, את מקסימה, אני באמת, פשוט כאילו, זה אני, באמת, באמת.
ואיך אנשים אוכלים את זה, כי זה כזה, כמו שנפרדת מבחור, זה לא אתה, זה אני.
אז אם הם יעברו מתישהו התפתחות, הם ימשיכו הלאה, ויבינו, אוקיי, לא עזרם באנרגיה, הכל טוב, לא יקחו את זה אישי. ואם לא, אז הם ייכנסו לאיזו אובססיה מסוימת, וזה קרה לי.
וואו.
זה קרה לי עם מישהי ספציפית, שבממש נהייתה אובססיבית. מחפשת אותי, מחפשת להזיק לי, את יודעת, כל מי שהיא רואה באינסטגרם, היא שולחת הודעות פרטיות. איך היה כזאת, מלכלכת עליי, כן, כן, כן, זה היה בשנה האחרונה. תקשיבי, הזיה, כל מי שהייתי איתו, כל מי שזה מקבל הודעה, עכשיו שולחים לי צילומי מסך, כי את יודעת, אף אחד לא קונה. אנשים בסביבה שלי, אגב, זה גם טיהור, כי מי שמכיר אותי ואוהב אותי, לא מתייחס לשטויות האלה. ברור. כאילו, בואי, זה די מובן, שישלחו לי הודעה עכשיו על מי שאני מבינה, אוקיי, מקנאים בה. אני כאילו לא מאמינה לדברים האלה, אני לא מתייחסת ל... ומי שכן זורם וזה, אוקיי, מהמם, הכל טוב, כאילו, אתה לא צריך להיות שם. אבל היא מסכנה, היא ממש כאילו, זה יכול להיכנס לאובססיה, אבל שוב, זה לא מעניין אותי.
אגב, זה גם מצריך אומץ, את מבינה? כי מה קורה? את בעצם בחרת בעצמך.
נכון.
כי את אומרת, אוקיי, אני עכשיו עליתי שלב, עכשיו, לא בקטע של התנשאות ולא אגע, ברמה של כאילו, איך מישהי פעם אמרה לי? אני סתם בכיתה י', אוקיי? אז אני אשחק עם ילדים בכיתה י', זה לא כל כך רלוונטי עכשיו לשחק לכדורגל עם ילד בכיתה ב', אני אכבד אותו, אבל את לא מעוניינת לשחק.
מאה אחוז, אגב, אני בחיים לא אדבר רע, אני בחיים מאוד מאוד אכבד, ויש מישהי אחרת, שאני אגיד, כן התעקתי, והיא כתבה לי אחרי הפציעה עצקי, כתבה לי הודעה כזאת, תקשיבי, אני אראה לך את זה, כאילו זה צמרורת, היא אומרת לי, וואי, אני ממש מקווה, זה מפחיד, את לא מבינה, אני כל השנים האלה סחבתי אשמה, שאולי עשיתי לך משהו שאת לא בקשר איתי, ופשוט אני נורא נורא אוהבת אותך, מנתק ממך וזה וזה, ואני מפחדת שנפצעת בגללי, שכאילו הקפדתי עלייך.
אבל רק שתדעי לך...
כאילו היינה רע כזה? אה?
היינה רע כזה?
מה זה? כן, קצת שאלה. אבל רק שתדעי לך שזה פשוט מרוב שאני אוהבת אותך ומרוב שזה, והיה לי קשה שהתנתקת ממני. אז זה נגיד בן אדם שעבר טיפול, וכאילו לפחות מודה בזה.
נכון.
והמשיך הלאה. והוא אומר, אני אוהבת אותך והיה לי קשה עם זה. אמרתי לה, תקשיבי, זה לא את. את מהממת, את מושלמת, אני באמת... פשוט לפעמים, אתה יודע, הקשרים נגמרים.
לאנשים מאוד קשה לקבל את זה.
אבל היא עוברת טיפול, את רואה את זה. אז היא הבינה והיא המשיכה הלאה. לפחות היא הודתה, כאילו, יש אנשים שיותר פצועים בנפש, ולא מסוגלים.
נכון.
זה בסדר. אבל אני תמיד אומרת את זה, כאילו, ברגע שהם, לפעמים חוזים נגמרים. זה חוזה נשמתי.
שזה דו צדדי זה בסדר, אבל כשיש מערכת יחסים שבעיקר... אגב, אני יכולה להגיד לך...
שזה גם אנשים באותו לב, אלא זה בסדר, אבל שמישהו אחד נשאר מאחורה ומישהו אחר צריך להיות מאוד מרגיש.
אני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי שהתנתקו הרבה מאוד קשרים, לי התנתקו הרבה מאוד קשרים בשנה וחצי.
לכולם, אגב, כל מי שבהתפתחות.
כל מי שבהתפתחות, בדיוק. אני רוצה להגיד לך שזה לא חד צדדי, זה דו צדדי. אני מרגישה ששני הצדדים, כאילו, מרגיש לי שגם הצד השני שלא בהתפתחות, מרגיש שזה לא מתאים יותר.
ברור.
וזה, כאילו, הם מבינים שאנחנו לא באותה כיתה, אין יותר, זה כאילו, זה ברמה אחת. שאני נפגשת, אנחנו לא מדברים אותה שפה.
אבל אם הם מבינים, זה אומר שהם כן באיזושהי מודעות.
לא, לא אם הם מבינים, אולי הם גם מבחינתם כבר זהו, כאילו זה, גל חיה בסרט, כאילו מה זה כל ה... הולולוש מול הולוש שהיא מדברת, כאילו זה כמו שאנשים נגיד חווים, הוא חזר בתשובה, זה כאילו הוא הלך לאיזה מחוזות וכאילו אין עם מי לדבר, כזה. אז זה כאילו יש איזושהי הבנה שזה כבר, אנחנו לא מדברים את אותו שיח, כולנו מדברים עברית, אנחנו לא מדברים את אותה שפה יותר.
וגם אנשים נורא מפחדים לאבד. כאילו, מה זה אומר עליי? מה, אני עכשיו אני אתק שרים, אז מה זה אומר עליי? שאני לא יציבה? שאני לא... מה אני ניתתחת? כאילו, לא מעניין אותי. ואת רואה שנגיד יש לי חברות ילדות של 20 שנה שעדיין איתי.
וואו.
ואנחנו חברות כאלה, כמו אחיות, כי הם עברו איתי את ההתפתחות הזאת. הם גם...
הם גם התפתחות? אה, אוקיי, זה בסדר.
אנחנו מדברות אותו שפה, זה פרגון מלא, זה אהבה שכאילו דם.
אבל זה באותה מידה, יכולה להיות חברות ילדות שזה לא ככה, ולא הייתם בקשר היום.
קבוצה מסוימת ועוד חברה אחת מאוד מאוד טובה, שזה, זהו, זה לנצח, זה לכל החיים. וואו. אבל...
זה מתנה.
אלה שאת יודעת, את פוגשת פה ושם, בזמנים מסוימים, גאה מאוד להגיד שזה לא, שעשיתי את הצעדים האלה.
מדהים.
גם אם יש פיקוד, וגם אם ידברו עליי, וגם אם יגידו עליי, שיגידו.
שזה אגב גם אחד הפקדים הכי גדולים.
נכון.
כאילו, את יודעת, אני לא מצליחה להבין, אני שומעת מלא שיחות של בנות וחברות וכל מיני זה, ואני אומרת... מה את, יואו, אני היום הולכת לשבת עם זאתי לקפה ואיך לא בא לי, למה את הולכת אז?
נכון, ריצוי.
כאילו, את מבינה? ריצוי.
אגב, את בוגדת בעצמך שאת בוגדת.
בדיוק.
כי בסוף זה ייגמר בצורה הכי מצליחה שיש.
בדיוק.
זה בגללך.
גם למה את לא בוחרת בעצמך?
את בוגדת בעצמך. למה? אנשים אומרים, הוא בגד בי. אני תמיד אומרת, מתי בגדת בעצמך? מה את? אין דבר כזה, הוא בגד בי. זה בסך הכל שיקוף. את בגדת קודם כל בעצמך. וזה קשה, קשה לשמוע את זה.
מאוד, מה זאת אומרת, ברור, ברור שזה קשה.
אמרתי גם לעזרא, כאילו, היה לי איזה מישהי שהייתי איתה בקשר מאוד טוב, סוג של איזה שותפות עסקית, ושחררתי אותה, כי גם, לא היה פערים מאוד מאוד גדולים. והיא עשתה משהו מאוד מאוד מכוער, היא כאילו ממש הלכה, כאילו בגדה.
וואו.
והיא הייתה חלק מאיתנו, מהמשפחה שלנו. אמרתי, עזרא, איך זה הגיוני שהיא ככה בגדה, והיא אומרת לי, מתי? ידעתי שזה לא מתאים, ידעתי שהיא לא באמת אוהבת אותי, ידעתי שזה לא באמת קשר אמיתי, ידעתי שהיא שם כי זה נוח לה כרגע כלכלית, כי אני גם, את יודעת, נותנת לה איזושהי אשליה, והיא גם נתנה לי אשליה, שזה שירת לי, פחדתי לאבד אותה, פחדתי לשחרר אותה, היא נתנה לי איזשהו ביטחון, לא משנה, פייק, לא פייק, אבל בגדתי בעצמי. אני כבר שנים אמרתי לעזרא, משהו שם מרגיש לי לא אמיתי, זה לא טוב, זה לא... ונשארתי. גם לא לבחור, זה בחירה.
ברור.
שזה גם משהו ש... אז אל תתפלי, אל תגידי כאילו, וואי, איך היא בגדה בי. שיקוף. בגדת בעצמך?
כי את מבינה איזה רמה גבוהה זאת של חוסר קורבנות, אבל להגיד את מה שאת אומרת? נכון. מישהו הלך, בגד בך, גנב לך, יעני כספים, כל מיני כאלו דברים כאלה בביזנס. הכי קל זה לבוא ולהאשים ולקלל. כספים אגב הכי קל.
כאילו את יודעת כסף בא כסף הולך אבל יש דברים שכאילו את יודעת אני מאוד מתמסרת שאני בקשר מסוים אני כאילו מאוד אוהבת מאוד זה ולפעמים עושים דברים הרבה יותר גרועים מזה אבל זה לא זה כי אני לא הייתי נאמנה לעצמי שאני נאמנה לעצמי אז או שזה היה נגמר הרבה לפני ואז זה לא היה מגיע לכזה סירחון או שפשוט זה לא לא, זה לא היה קורה. אני לא הייתי נמל על עצמי. תהיו כנות עם עצמכם.
שוב, וזו עבודה, זה לא שעכשיו את כנה וזהו.
איזה קשר אתן נשארות?
לא. זה כאילו עבודה.
באמת, אני רוצה שיחשבו, איזה קשר כרגע יש לכם בחיים, שאתן מרגישות שהוא לא נכון, ואתן נשארות שם? כי אתן מפחדות, כי אתן מרצות, כי אתן... מה? אל תתפלאו אחרי זה.
יואו.
כן.
ואנשים לא עושים, הם לא עושים את הצעדים האלה, כי בואי, זה גם מפחיד. אתה אומר, זה חברה שלי כבר עשר שנים, אני נתקעתי את הקשר? כן.
תקשיבי, עשיתי את ההחלטה, להיפרד ממנה, כאילו זה היה, ידעתי שגם אם אני עושה את זה, אז ידעתי שהיא, כי שוב, זה לא שאנחנו באותו סטטוס, אז ידעתי שהיא כן תישאב להישרדות ולקורבנות ולדברים האלה, וידעתי שזה יכול להוביל לדיבורים ול... את יודעת, כאילו, בחרתי בעצמי, ידעתי את המחיר, בחרתי בעצמי.
ושילמת על זה מחיר גם.
שילמתי על זה מחיר. ועדיין בחרתי בעצמי, ובסוף... זה הדבר הכי טוב שעשית. זה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי, ו... תקשיבי, קרמה לא פוסחת על אף אחד. אז בסוף תעשו את הדברים הנכונים, תהיו אנשים טובים, הכי שאתם יכולים, וזהו. כאילו, אל תדאגו. אל תדאגו גם לעשות צדק לצד השני. בסוף בן אדם שיתנהג בצורה מסוימת, אין.
זה מטורף שאת יודעת ששאלו את... איזה סרטון בטיק טוק, שאלו את לב לבן. אתה כזה מיליארדר, אתה כזה הזה, תן לנו טיפים. גם אני אוהבת מישהו שבאמת מצליח, לא איזה מישהו מהרחוב, איך אתה מתעשר, עשה כל החיים שלו 10,000 שקל. אז באמת, את יודעת, אז באו, מה הוא אומר? לא להתחכם.
נכון.
עשר תעשר, עזוב תעזוב, שאגב עד אז לא שמעתי את הזה. נכון. לייעץ, לתת, לעזור למי שמבקש את העזרה שלך, וזהו.
נכון.
וברור לעשות את ההשתדלות, ולהיות בעשייה, וללכת למקומות שיש בהם פוטנציאל, וללא לא לא, ברור לא לשבת בבית.
תקשיבי, אין איזה...
זה simple as that.
לא, זה מה שנקרא יראת שמיים. בן אדם חושב שהוא יעשה משהו, וכאילו, בסדר. לא. רואים הכל, שומעים הכל. אל תתחכם. אתה פועל מסריח, המציאות שלך תהיה מזעזעת.
וואו.
ואת רואה. את רואה אנשים שמתנהגים בצורה מסוימת, החיים שלהם על הפנים.
תקשיבי, ואז מה מתחכמים? באים, אומרים, או, תראה את זה, עושה נגיד פורקס, עושה זה, גונבים כספים, בסדר? בואי, בכסף לא בדרך ישרה, ושעושה רע לצד השני מאוד, ביודעין. ואז תאמרי לו, תראי אותו, איזה עשיר הוא, נושא על זה, נושא על זה, הוא נהנה מהחיים. דבר ראשון, את לעולם, לעולם, את לא יודעת מה קורה לו בבית, את לא יודעת מה רמת העושר, את לא יודעת מה קורה לו עכשיו, עוד עשר שנים, איפה זה יירשם לו, איך יהיה העתיד שלו, אין לדעת. אני כאילו אומרת...
הרבה פעמים זה מגיע גם אחרי כמה שנים.
נכון.
פתאום מכה שאת לא יודעת מאיפה זה נכון.
בדיוק, בדיוק, אני כאילו, אין, קרמי. זה הדבר הכי חזק שיש, לעשות כסף עם ברכה, לא לגנוב, לא לעשות מסריח, לא לתחמן אנשים.
אני קוראת קרמה יראת שמיים, כאילו תחשבי על זה, זה הכל אצלנו בסוף בתורה, זה כאילו יראת שמיים זה שגם שאף אחד לא רואה ולא שומע, אתה פועל ישר.
מטורף.
אתה לא מתחכם, תתחכם, אוקיי, אין מה לעשות, זה כאילו אין פה, אני אני. והכל מסונכרן, מי שאתה זה המציאות, זה הכסף, זה הכל, הכל קשור למי שאתה.
בגלל זה אני כל כך אוהבת את השילוב הזה של כאילו רוח וחומר, כי יש הרבה אנשים אגב שהם מאוד מאוד חזקים ברוח, שאגב גם העליתי על זה באינסטגרם, כאילו זה מקומם אותי, אני אגיד, איך זה יכול להיות שיש אנשים, שזה בעיקר נשים, אבל שהן כל כך חזקות ברוח, באמת את יושבת איתם, ואת אומרת, וואו, כל מילה שהיא מוציאה מהפה זהב טהור, זה זהב, זה לקחת את זה, את מה שהיא אומרת, וכאילו לנצור בתוכה. ועדיין אין לה שום קשר לחומר. היא אומרת, איך זה יכול להיות? מבינה מה אני אומרת?
אבל זה גם בחירה.
מה, מישהו בחר לחיות בסגפנות?
כנראה. כנראה?
לא מקבלת את זה.
אני לא יודעת, אני צריכה להבין את זה. מה, היא קמה בבוקר?
אוקיי, אני רוצה שיהיה לי קשה, אני רוצה שאני אלך לסופר, ולא יהיה לי קשה לשלם את הסופר.
אבל גל, הרבה פעמים לנו, בגלל שאנחנו כל כך אוהבות גם חומר, ואנחנו ההפך, מקדשות את החומר ברוח, כאילו אנחנו משלבות את זה, קשה לנו להבין את זה, אבל יש אנשים... שלא צריכים הרבה.
זהו, נכון, לא יכולה לתפוס את זה.
אני לא יכולה לתפוס את זה גם. אני כאילו...
אני כאילו... אני כאילו, אפשר הרבה, אבל לא הרבה.
אני, עזרא צוחקת, אני לפעמים יכולה להיות חולה, נגיד, אפילו, נגיד, אני הולך למלון שהוא לא מספיק, כאילו, אני יכולה להיות חולה. באמת. לא נעים לי להגיד את זה, אני כאילו מרגישה מפגרת.
יואו.
כי בואי, האמן לי שאני אגיד את זה, הגעתי מכלום, אבל... הייתי חולה באמת שהגעתי מכלום. כאילו, את לא מבינה, הייתי, לא יכלתי. כאילו, בדיוק עברתי עם אחותי לפני איזה כמה חודשים, כשהייתי בארץ בפעם האחרונה. או אחת לפני האחרונה, עברתי את הרחוב שהיינו גרים פעם בבני ברק, וזכיית הרצוג, תקשיבי, רחוב עבריינים באמת, מקקים, מה לא. והיא אומרת לי, כאילו, יש אנשים שעד היום שם, יכלתי להישאר שם, כאילו, מה, איך בכלל ידעת אחרת? כאילו, מה...
מטורף.
הייתי בלתי נסבלת שהייתי גרה שם. כאילו, הייתי על קוצים, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.
משהו באחידה.
לא. זה, אבל יש אנשים... שטוב להם, מספיק להם, וטוב להם לפעמים אני רואה וואי, כאילו הלוואי והיה לי מספיק, כאילו זה זה, אבל שוב, אז אני עובדת על זה שזה לא ינהל אותי, כאילו לעשות את זה מאנרגיה רגועה, לא מניצחה ניצחה, לא לא נכון, זה
אגב משהו שזה המחיר של השאפתנות, אבל
זה העבודה שלי, נכון, זה העבודה שלי,
נכון, נכון, נכון, חד משמעית, אבל שזה
מעולה, אבל זה זה אני, גם להשלים עם מי שאני, גם בסוף, גם מבחינה קבלה והתורה שלנו, אם יש לך רצון עז וחזק, זה אומר שיש לך את מה שצריך בתוכך להגשים אותו, לא סתם.
נכון.
יש לנו רצונות שונים.
נכון.
אני לא רוצה להיות רופאה, נכון?
נכון.
כי זה לא קיים בי.
נכון.
אז הפסקתי להתבייש ולהרגיש אשמה על החלומות שלי. כי הבנתי שאם אני חולמת אותם... יש בי את מה שאני צריכה להגשים אותם, זה לא סתם, זה גם השם, זה גם אלוקים. זהו, כאילו האנרגיה של הגילט והשם הורסת אותך.
נכון, זה הרגשות בתדר הכי נמוך, את יודעת, ממש בארץ, הכי נמוך.
וזה יביא עוד, וזה יביא דברים נוראיים, ורובנו אגב, הרבה פעמים נופלים לאנרגיה הזאת, אשמה, בושה. שימי לב, לא מדברים על כסף, לא מדברים על זה, לא מדברים על כישלונות, מלא מלא בושה ואשמה. תהיו בסדר עם מי שאתם, ומי שאתם זה יום אחד ככה, יום אחד ככה, וכאילו בואי, כולנו מתמודדים.
נכון.
להיות כאילו בסדר עם מי שאתם.
כאילו את יודעת שאני אחרי הלידה וזה, וכאילו משהו קרה לי, לא יודעת אחרי הלידה האחרונה, משהו בראש קרה לי, כאילו... לא יודעת, כנראה כל הדברים שקרו במהלך, לא יודעת, קיבלתי איזה בוסט, נולדתי מחדש, לא יודעת מה, לקחתי מהלך לחלוטין בעסק, ואז פתאום הגיעו משהו שלא היה אשמה, מלא אשמה. כאילו פתאום אמרתי, מה זה, איך זה יכול להיות שנגיד לי כזה טוב, ואני כזה מצליחה, והוא לא, והיא לא, והתחלתי להרגיש אשמה. וזה תחושות קשות, מאוד קשות, באמת, קלטת מהצד, צרות של עשירים, זה צרות באמת.
זה צרות באמת, כי אני יכולה להגיד לך שאפילו ששחררת, כל מיני אנשים מסוימים, אני כזה כל הזמן חושבת עליהם. וואי, לא נעים לי. אבל אני לא יכולה לקחת את זה על עצמי, זה גם אגו. מי את? לא חסר לה כלום.
נכון.
לא, וגם אם חסר, זה לא קשור אליך, למה?
אתה קשת על משהו?
זה לא קשור אליך, אבל לא חסר לאף אחד כלום. אם היא תהיה פתוחה ותגלה את העוצמות שלה, היא תעוף הכי רחוק שיש. נכון. זה לא תפקיד שלך, ההפך, להסתכל על אנשים שהם מסכנים או שחסר להם, מי אתה שתגיד את זה?
נכון. לא, ואני אגיד לך גם משהו.
ואז הבנתי, יש בה הכל, להפסיק לרחם, להפסיק להרגיש נשמה, עשית את הכי טוב שלך, את לא מבינה, גם אנשים שכאילו, את יודעת, מתנהגים אליי לא יפה, או משהו כזה, אני תמיד אומרת, הם יכולים הכל, הם יום אחד יתעוררו, ויעשו את העבודה, הם יגיעו לכל מה שהם רוצים, אני מאמינה בה, אני מאמינה בה, אני באמת מאמינה בהם.
אני חושבת שזה אחת הסיבות שאנחנו עושות מה שאנחנו עושות.
כן.
כאילו, אני חושבת שאני מבחינתי מגדירה את עצמי אור. כלומר, אני אומרת, אוקיי, אני גם... אני לא מרגישה שאני גם מטיפה. גם את לא, אני לא... תעשו, תלכו, אתה זה... לא, אני משתפת מהמסע שלי.
מהמסע שלנו.
אני רוצה להיות מגדלור ולהראות לאנשים, נגיד, אם אנחנו המגדלור...
שהם יכולים.
כן, חד משמעית.
רגע, אני תמיד אומרת להם, אני לא אעזור לכם. אף אחד לא יכול לעזור לכם. לא. אני בסך הכל רוצה להדליק את האור שיש בכם.
נכון.
את הניצוץ הזה. זהו, כאילו בסוף זה אתם מול עצמכם, כל הקרדיט לכם.
ברור, חד משמעית.
זהו.
לי הייתה הזכות אולי לגרום לכם להדליק את האור, אבל זה הכל. בסופו של דבר, מי אני? מה את? נכון. אז אותו דבר, אגב, נגיד אם מישהו מהעוקבים שלך יתפוצץ ואז הוא יבוא ויגיד, הכל בזכות חיה, זה לא בזכות חיה, זה בזכותך. זה בזכותך, אבל כמו שזה לא שלך, גם הזה שהרגשת שמה, גם לא... כאילו, את מבינה מה אני אומרת? כן. זה ממש שלא די טוב. אבל הנה, זה משהו, נגיד, שאני חוויתי.
כן.
כאילו, בצרות של השירים האלה, ובדרך לפסגה, וכל מיני דברים כאלה שאת כאילו אומרת.
כאילו, באמת להסתכל על אנשים שגם הם יכולים, ויש להם הכל, ויום אחד הם יעברו את התהליך שלהם, כאילו, לא קשור אלינו.
לא.
לא צריך להדגיש איזה קיבוץ על מי שאנחנו. כי בסוף...
מאוד חשוב.
מאוד מאוד חשוב. עשינו את העבודה, והרבה אנשים לא. אז זה הכל, זה מה שמבדיל. מי עושה את העבודה ההתפתחותית הזאת ומגלה את עצמו ומי לא? מי חי על אוטומט?
איך אם עכשיו נגיד אנשים שמקשיבים למרות שמי שמקשיב לי כבר התחילו איפה אבוא אליכם אם לא, אבל מי שלא נגיד התחיל שום התפתחות אישית, לא מבין מה זה אמונה, מה שעכשיו אנחנו דיברנו חצי סינית מבחינתו, בסדר? הם הרבה פעמים רוצים לדעת נגיד מה הצעד הראשון שאת חושבת, מה הם צריכים להתחיל לקרוא, מה הם צריכים להתחיל לעשות, כאילו...
קודם כל לשמוע פודקאסט. ולהתחיל לקרוא לכאן אנשים שמעוררים להם השראה.
או, זה חשוב.
אירועים, כנסים, בואו, תשתתפו, כאילו, תיכנסו לעולם הזה. אין תירוצים, הכל זמין, הכל נגיש, כאילו, אין... תתחיל לשאול את עצמכם שאלות.
יפה.
האם אני במקום שאני רוצה להיות? האם אני מכיר את עצמי? מי אני? מה אני? ממש.
איזה גישות יש לעולם? לעולם יש כל כך הרבה דברים להציע.
מהאמונות המקבילות שלי, שיש לי הכסף, השפע. אנשים חיים בחרדה היום, באמת, פחדים על כל דבר. למה? למה? איך עזרא אומר לי? מה הכי גרוע שיכול להיות? נמות.
גם ככה נמות. גם אנחנו נמות בכל מקרה מתי שהוא. זה כאילו...
זה כאילו גורם לי להסתכל על כל הזה, וכזה, אוקיי. ואז מה? לפחות אני אחיה בשיא.
נכון.
נהנה.
נכון. באמת, כאילו, מטורף.
אם אני רוצה בשנייה, אני אכנס לחרדות על מעין דברים.
ברור. את יודעת, גם אני מרגישה כל הזמן איך כל פעם היצר הרע שלי או הפחד מרים ראש, וזה ברמה יומיומית, כן? זה לא פעם ב...
כל הזמן, ברור.
כל יום, ואז נגיד, אני קמה בבוקר, ואז אני קמה בטוב, ואני אומרת, מודה אני, ואני זה, ואני כאילו בבוקר, והיה כיף לי וזה, והכל טוב, באמת איזה חיים יפים יש לי, ברוך השם, וזה וזה וזה, ואז הוא... מגיע, רגע, אבל נראה לי שאנחנו עומדים ליפול, אבל נראה לי שאת לא עושה טוב, אבל זה לא הגיוני. כל הזמן הוא מרים ראש, ואז את צריכה להגיד לו שלום, תודה שבאת, מבינה אותך, הכל בסדר, הכל בשליטה נשמה, לך דישון, תחזור לדישון. והוא כל הזמן בא. ואני חושבת שהמאבק הזה, וכל פעם שאת אומרת לו ככה, ואת מרגיעה אותו, הגדילה באה בדרך, את מבינה?
כי הוא... וזה גם לזכור שהכל אשליה.
הכל אשליה.
הכל אשליה. כל כאילו, בסך הכל דברים שבאים לחבר אותנו יותר. פה. אז זהו, זה פשוט לבחור לנשום, יד ביד עם אלוקים, את לא לבד, כולם, אף אחד פה לא לבד, להתחבר לזה, לאנרגיה האלוקית הזאת, ופשוט משם. באמת, כאילו פחות פה, יותר פה, להרגיש את זה. כי כשאנחנו פה, אז יש לנו יותר מדי חרדות ואוברסטינקינג, ו... הכל טוב. כאילו באמת, כל הזמן אני שמה אפילו יד כזה, ואת יודעת, מדיטציה. ופשוט אני פה בשבילי, אני פה בשבילי, ויש לי אותי, אני אף פעם לא לבד, ויש לי את אלוקים, ואני ואלוקים זה אחד, כאילו הוא פה איתי, אני מרגישה אותו, הוא שותף שלי בהכל, אז זהו, אז הכל יהיה בסדר, מה, הוא רוצה לעשות לי, אם זה רע, זה לא רע, בא ללמד אותי, לקדם אותי, לחזק אותי, זה לא... להפסיק לחשוב שדברים רעים קורים לנו, זה לא.
הם קורים בשבילכם, כדי ללמד אותם משהו.
זה קורה לפעמים דברים מאוד מאתגרים, נכון. אני יודעת לומר, וואו, תודה השם.
יואו.
אני בטוחה שזה בשבילי.
אבל לא מתוולח גם, כאילו, מתפלח כזה איזה עצב או תסכול.
מלא פעמים, ברור.
זהו, זה גם קורה. לא צריך להיות גם באש...
מה, היית עכשיו בתאילנד בקיץ? כל הטיול בכיתי. היה לי אתגר מאוד גדול, כן?
וואו.
אתגר מאוד מאוד גדול, ברור שבכיתי.
שזה היה כאילו, אמרת, להיות במקום הכי יפה בעולם, ואת כאילו בסדר.
כן, אבל לפחות אמרתי, תודה. אבא תודה שאתה מעביר אותי במקום הכי יפה בעולם כאילו זכיתי לעבור את זה
מול הים איזה מדהים שואו כאילו גם בנקודה החשוכה הצלחתי לראות את פעם הייתי
עוברת דברים קשים בבייסמנט בלא יודעת מה היום אני עוברת את זה מול הים
את מבינה וזה גם הסתכלות מה אני צריכה לבוא ולהגיד דווקא עכשיו זה קורה לי דווקא כשאני בחופשה דווקא כשאני בתאילנד
והייתי כזה עושה שומעת מוזיקה מתפללת בבור בוכה, צוחקת, וכאילו, באמת הרגשתי שהוא איתי.
וואו.
אני לא יודעת עדיין איך, אני לא יודעת מה, זה לטובה.
כמו שאמרת גם, אמונה נמדדת דווקא כשלא טוב. איזה קל זה להאמין, וואו, ברואי העולם, איזה כמה שפע, אתה זורק עליי, וואו, זה כיף. ברור, כולם מאמינים כשטוב. החוכמה היא להאמין כשלא טוב. זה החוכמה הגדולה.
ברור. והרגשתי אותו איתי. אני אומרת לך, גל, הרגשתי אותו כאילו...
אני מאמינה לך.
זה היה...
והנה את חיה פה.
כן.
השמיים לא נפלו.
שום דבר לא קורה, והכל בסדר.
איזה מטורף זה.
את לא מבינה כמה שפע מגיע, רק כשאת לומדת את השיעור הזה, ומשחררת שקשה, ומאמינה, כאילו, כאילו זה קורה מיידית.
זה פסיכי. וואו. איזה פסיכי.
אני אומרת וואו, כאילו, איזה מטורף.
כאילו, את מרגישה שעברת את השיעור שהוא העביר אותך בתאילנד, ואז נפל, נפל משהו? לא, זה הז...
כאילו הייתי צריכה לרפא עוד פצע וזה לא היה קורה אם הוא לא היה מעביר אותי את השיעור הזה זה לא היה קורה אנחנו לומדים על עצמנו רק מאתגרים מהצלחת לא לומדת כלום בדיוק לא
לומדים כלום נהנית קצת בזה כי אין מה לעשות הוא צריך לתת לך גם קצת פירות כדי שבסוף הדבר תמשיכי אבל מזה לא לומדים כלום אני חשבתי שלי
יותר גם מהשיעורים שלו מהצלחת לומדת אולי על עצמך כאילו איזה בן אדם את
שאת מצליחה זה בכלל לא אומרים שקצב הוא מעצים. אם בן אדם טוב, את תהיי יותר טובה, ואם את חרא של בן אדם, את תהיי עוד יותר חרא. אז זה כאילו מפיץ, זה כאילו מגבר, מגבר.
כן, אז בסוף אני אומרת, וואי, תודה. תודה. וכשאת אומרת תודה, וכשאת לא נתקעת על האתגר, את ממשיכה הלאה, הלאה, הלאה, ואת לומדת את השיעור. יהיה לך טוב?
וואו, זה קשה.
זה קשה, אבל הרבה יותר קשה זה להיתקע בהישרדות ובקורבן.
נכון, נכון, נכון. כי אני יכולה להגיד לך שאת זוכרת, לפני ממש כמה חודשים, שכאילו יש איזו עסקה ובואי את זה וזה, ואז אמרתי לך, כן, יאללה, תתתתת, ואז קרה איזה משהו, כאילו איזה בלתם מטורף בעסק, ושכאילו הייתי צריכה את הכסף הזה בשביל ההפסד המטורף הזה, ופעם, נגיד, אני חושבת שהייתי בוכה יומיים, הפסד עצום, הרבה מאוד כסף, ואז אמרתי לך, תקשיבי חיה, אני לא יכולה להיכנס לפרויקט הזה, כי כאילו עכשיו היה לי, יש לי פה איזה בלתם וזה, אבל אני מודה על זה, כי לדעתי זה מכשיר אותי למקפצה הבאה, כאילו, אני מאמינה שכאילו, בורא עולם רוצה לראות שאני מסוגלת להתמודד עם ההפסד הזה, כי מה קורה? אם את רוצה להיות מיליארדרית, סו קולד, נשמע, מיליארדרים, איך אמרת, מפסידים מיליונים על ימים ועל שבועות?
תקשיבי, כדי לעשות מיליון דולר, את צריכה להפסיד מיליון דולר, אם את לא יודעת להפסיד מיליון דולר, את לא תעשי מיליון דולר, נקודה. בדיוק. נקודה, לא, בואי נגיד את זה חצי לתמים.
את מבינה, אני רוצה לתת דוגמא, את יודעת, יש לי חבר, לא משנה, הוא גם באי-קומרס, ועכשיו יש עוד מעט קריסמס וזה, ואז הוא אמר לי, תקשיבי, אני, הטארגט שלי לעשות בחודש, תקשיבו לי את הסכום, תקשיבו לי את הסכום, 20 מיליון דולר. דולר, הוא רוצה לעשות, בארצות הברית זה אפשרי, כן, מוכר איזה משהו בקריסמס, יש לו ממש שוק וזה, 20 מיליון דולר, וואו, נכון, את אומרת, יואו, בעשרות בחודש 20 מיליון דולר, זה מטורף, ואז הוא יבוא, יספר את הסיפור שלו, נשמה, את יודעת מה הוא צריך לעשות בשביל לעשות 20 מיליון דולר, את יודעת מה הוא צריך לעשות עכשיו, עכשיו הוא צריך להשקיף 3 מיליון דולר, מישהו מבטיח לך שהוא ימכור? לא, אבל הוא צריך להשקיף את ה-3 מיליון דולר, עכשיו אנשים רוצים להרוויח את
ה-20 מיליון דולר, בלי להסתכן, בלי לעבור
איזה, אבל מי מבטיח לי שאני, נשמה,
אף אחד לא מבטיח, אף אחד.
אבל אם אתה רוצה לעשות את ה-20 מיליון דולר, קח את הסיכון. ואז הם לא רוצים לקחת את הסיכון,
ואז הם מסתכלים באינסטרנט, אה, איך הם הצליחו? כי הם לקחו את הסיכון ואתה לא.
בדיוק, בדיוק, זה באמת פשוט. זה באמת פשוט, זה לא קל, אבל זה פשוט מאוד. את מבינה?
כן.
מה להגיד או מה לומר?
נכון, אבל תקשיבו, זה האמת, זה כל האמת בפנים.
כל האמת.
Take it or leave it.
קלטת גם לדעת מוגבל, נגיד סתם, ירון אמר לי כמה את מטורפת, את מסוגלת עכשיו לשים 3 מיליון דולר? רגע עוד לא, שנייה.
אז אין בעיה.
אבל הכל טוב, אני גם לא מחפש, אני אעשה 20. בסדר, אז נתחיל בסכום יותר קטן. ועוד שנתיים, נהיה ב-30. הכל בסדר. קלטת זה גם להיות מודע לעצמך, כמה ביצים יש לך וכמה אתה מוכן להמר. את יודעת, כאילו, וזה בסדר. גם את יודעת, היה לי השקטנות.
הכלי גם כל הזמן גדל, יכול להיות שעכשיו תשים משהו מסוים, בשנה הבאה תהיי מוכנה ליותר קופות.
זה גם כלי גם ברמה הרוחנית וגם ברמת הסקילסים, שאת יודעת לשחק עם כזה כסף, לדעת ברמה המקצועית, ברור. אבל כאילו, כן, אחד מה...
כמו שאת רואה, אנשים זוכים בלוטו והם מפסידים הכל אחרי זה.
לא, הם נטע על זה, נכון. נטע על זה, לא נטע על זה
שהם לא יודעים להכיל את זה.
בדיוק. לאט לאט, קיבלו את זה. זה אנרגיה.
כן.
זה אנרגיה. ובגלל זה כל פעם שהייתי אומרת, נגיד היה לי איזה משהו, ומלא כסף הלך, מלא, הייתי אומרת, אוקיי, רגע, כי כנראה, או שזה ישב לי על אמונות מקבילות, שהכסף הזה יגיע בדרך שהיא מוזרה, או כל מיני דברים כאלה, אתה יודע, דברים לא קורים סתם.
נכון.
אם הוא צריך להיות שם, הוא יהיה שם, ואם לא, אז כנראה...
וגם כשאת מבינה את זה, את לא דואגת. זאת אומרת, אה, זה אנרגיה, אוקיי, אני אעלה את האנרגיה, הגיע לי יותר.
בדיוק.
הפסדתי כרגע? אוקיי, יש לי פה משהו ללמוד.
וגם שוב, זה כסף, זה יגיע עוד פעם. נכון. כמו שאמרת, כסף בא, כסף הולך, זה לא... יש לי אותי.
יש לי אותי תמיד. אז אני אעשה עוד פעם, אז זה יגיע לי עוד פעם.
זה גם אמונה חזקה בעצמך.
ואם הפסדתי כרגע, יש לי שיעור ללמוד, כי צריך להיכנס לי עכשיו סכום הרבה יותר גדול, ואני לא בטוח אדע להתמודד עם זה, אני לא אוהבת את השיעור הזה.
כזה. וזה באמת עזר לי. באמת הצלחתי להפעיל, לא בכיתי. כאילו, את מבינה?
לא, אז אני כן בכיתי.
לא, בסדר, סתם לא. זה לא שאני אומרת את זה, אני גם בן אדם שלא בוכה. זה לא כזה.
זהו, אני גם לא בוכה. זה מה שבאתי להגיד לך, מאוד קשה לי לבכות.
גם אני לא.
אני כאילו מאוד עצורה. התרגלתי לעצור רגשות. גם אני.
זה לא שאני גאה בזה.
לא, אבל פתאום אני מתחילה ללמוד לבכות.
זה טוב. אחרי שאני בוכה, וואו, איזה שיחות.
כן, כן.
וואו, זה מדהים. כן.
אבל זה חן. עזרת כל הזמן, אבל היא תפקי. כן. תפקי, תפקי. גם יש לי קטע כזה ש... זה קטע, את מכירה את דיוויד גיאם, חבר שלי מלוס אנג'לס, שהבאתי אותו לכנס פה?
בשם.
היית בכנס?
לא, אני צריכה לבוא בפעם הבאה.
את באה בשלישי העשרים, נכון?
נראה לי שכן.
מה זה נראה לך שכאן? תגידי, את רוצה מכות? לא הבנתי.
לא, כי אולי אמא שלי מארגנת איזה ארוחה וזה, אני צריכה לראות.
לא אכפת לי. לא? את מגיעה? טוב. בקיצור, אז היינו כזה בשבת ביחד וזה, ואז הוא פתח ספר כזה שנקרא תומר דבורה, והוא אמר לי, מה שאני פותח עכשיו זה אומר שאת צריכה לשמוע את זה. כי הוא פתח כזה על רנדום זה. ואז היה שם כתוב שאני מאוד קל לי לסלוח לאחרים ולאהוב אחרים ולראות בכולם את הטוב, גם באנשים שכאילו לא טובים אליי, אבל אני הכי קשה עם עצמי. וזה היה כל כך נכון, וזה עזר לי להתמודד עם התקופה הזאת. כאילו, אני כל כך קשה עם עצמי, באמת, כל כך קל לי לראות, לטוב באחרים, ולהסתכל על כולם טוב, ולדבר על כולם טוב, אבל מה איתי? למה אני כל כך קשה עם עצמי? וזה גרם לי בעצם להיפתח יותר לעצמי, יותר חמלה, יותר אהבה, יותר רגש, יותר כאילו, קודם כל אני. וזה משהו מאוד מאוד חשוב, כאילו גם פה גבולות נכנסים, להיות בגבול, כשבן אדם עושה לך רע, הוא לא ייכנס יותר לחיים שלך, אתה יכול לסלוח, אתה יכול לחמול, אתה יכול להיות, אבל גבולות, ולי לא היה את זה פעם. הייתי מאוד טובה לכולם, יותר מדי.
וואו.
יותר מדי, וזה שהגבולות פרוצים, ילך הפסדים, ילך כאילו, אין... מה לעשות, לשמור על הגבולות, אנחנו ממלכה, ממש גדרות.
וזה לפעמים לא נעים, אתה יודע, אני לא בן אדם מרצה מהבסיס שלו, אז לא היה לי, את השיעור הזה לא היה לי בחיים.
אבל אני כאילו ישר כזה, נגיד מישהו יכול לעשות לי עילות מהזה, ואני כזה, לא, אבל מסכנה, אבל זה, לא, זה לא התפקיד שלי.
לא.
זה לא יכול להיכנס יותר. בן אדם מראה לך מיהו, לא לפי המילים, לפי התנהגות.
נכון.
אם אתה ממשיך להיות שם ות...
נכון.
כאילו, זהו. לשמור על גבולות ברורים. וזה הילינג אמיתי.
יואו.
נכון. לא על... לא, כולם... אין בעיה. אני תמיד אדבר טוב, תמיד אחשוב טוב. זה לא ייכנס אליי יותר. מה שאת עשית, אני אסלח בשבילי. גם. כי אני לא אוהבת לשמור על אף אחד.
נכון.
תמיד, אבל זה לא, זה לא, זה לא מקובל. כשבן אדם מראה לך קינה, כשבן אדם מדבר, עושה לך משהו לא יפה, הוא לא, אתה לא יכול. נכון. אני לא מדברת על מצבים שכאילו, אוקיי, עושים טעויות ובאים ומתנצלים והכל בשלב.
לא, יש הבדל, יש הבדל.
אבל יש הבדל.
יש הבדל.
וזה אחד הדברים שעבדתי עליהם בשנה האחרונה, גבולות. גבולות. מה, אני מוכנה לסבול? מה, אני לא מוכנה? מי נכנס אליי? איך נכנסים? אליי עד הלב לא לחדור את הלב
כאילו לשמור מאוד מאוד על המערכה וזה עושה וואו יש לזה אפקט מטורף עלייך אם את ממש מגנה על עצמך ומי נכנס ומי לא נכנס האנרגיה גם שמורה
ברור את לא נותנת כוח לאנשים את לא נותנת אנרגיה האנרגיה פה כמה אנחנו מבזבזים אנרגיה על שטויות וואו אלוהים למה? ואז אנחנו מתפלאים. אם אנחנו נשארים תקועים ומבזבזים אנרגיה וכל היום... אז המציאות גם תהיה.
נכון.
יש לך צירות, תבדקי למה. באמת, ברמה כזאת. וואו. מה תקוע? על מה את נתקעת?
חיים של יד. תקף שבת.
וואו.
היום בא נעשה את זה באנגלית. כן?
במיאמי?
צריכה רגע.
יאה.
וואו, וואו, אבל זה החלום.
זה החלום. את קולטת שאנחנו נהיה במיאמי.
וואו, אמא, לחלום שכנעתי אותי, היא שכנה שלי. וואו, זה יהיה חלום.
יהיה מטורף, הולך להיות לך וואו.
בעזרת השם.
שפע, תראי, את תגיעי ואת עוד יותר, כאילו זה וואו, מיאמי גם.
כן, יש לי את זה, אני באה, אני רק נושמת שם, העובר בשב שלי גדל.
כן? כן. שום שום. מיאמי, וואי, על הים, וכל האנרגיה שם היא...
יואו, זה כיף. בא לי, בא לי את החדש, בא לי אנרגיה חדשה, בא לי ריסטארט, בא לי... בא לי את זה, בא לי את זה ברמות.
הנה, את עושה את זה. כן. נכון. מדהים.
מגשימה לעצמי את החלומות, מי יגשים אם לא אני.
כן, ברור. לחיות את החיים בפול עוצמה. די.
מושלם.
די תירוצים, די לפחד.
קומו.
התעוררו.
מושלם. טוב, כמובן שאת תהיי מתועגת פה, אז מי שרוצה לעקוב אחרי חיי החיים שלי, יש לך תכנים או משהו.
תודה.
שרופה עלייך. תודה שבאת.
יואו, זה היה פרק כזה יפה.
נכון.
כאילו, רגשת שאני בבית שלך, כאילו בסלון, מה שקרה.
אנשים חושבים שזה בבית שלי. כן. אבל לא, אבל כן.
מושלם. תודה.
תודה לך.
