Creator and speaker Gael Ktziri shares six years of writing a big check until achieving it, exploring the fears that come with success. She closed her business in Israel, redefines success beyond money, and presents three stages of financial awareness: survival, abundance, and giving to others. Ktziri invites listeners to embrace fear as a tool for growth.
Chapters
אוקיי, היא רוצה לנסוע לירח, מושלם, גם אני רוצה שהיא תיסע לירח, אבל כרגע היא נוסעת בפיית 500. והיא חושבת שטוב לה, והיא חושבת שהיא תצליח עם הפיית 500 הזה להגיע לירח. איך אני מסביר לה? אלוהים לא יכול לשבת איתנו לקפה, נכון? ולהגיד כאילו, נשמה. כדי להגיע לירח כמו שאת מכוונת, שזה מהמם וטוב, את יכולה, כי הכל אפשרי, אנחנו כבר יודעים את זה, אבל פשוט אנחנו עדיין חיים בעולם פיזי, ואם את רוצה להגיע לירח, צריך חללית. ופיית 500 לא חייבת אותך לירח. נקודה סוף. תחשבו, הייתי במשרדים בהרצליה, והיו לי 15 עובדות שאני אוהבת אותן והן שירתו אותי עד היום, אבל זה לא עובדות שאפשר להגיע איתן לירח, אוקיי? כאילו, זה עובדות שהן ייצור והן חריטות והן לוגיסטיקה ואין שום קשר, אין שום קשר, בסדר? עוד פעם, אין לי שום דבר נגד פיאט 500. שלום, שלום, פרק 9. קודם כול, אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה שאתם כאן, תודה שאתם מאזינים לי, תודה שאתם חלק מהדרך שלי. אני מאוד מאוד מאוד מעריכה את זה. אני אתן לכם רגע, למי שזה פעם ראשונה שהוא מקשיב לי, לא מכיר, אז אני גל קצירי, בת 34, נשואה בעושר עם שני בנים. אני יזמת e-commerce, התחלתי את הדרך שלי לפני 13 שנה, יש לי מותגי תכשיטים באינטרנט, כרגע בישראל ובארה״ב, והתחלתי בחצי שנה, שנה האחרונות, גם בתחום של ההשפעה ופודקאסט ולשתף מהדרך שלי ומתובנות, היום זה פרק ממש מיוחד, כי עד היום, עד היום, בסך הכל שמונה פרקים הקלטתי, אבל עד היום בעצם דיברתי על כל הדברים שהיו, אוקיי? דברים שהיו, שיעורים שלמדתי, דברים שלמדתי, וכל מה שקשור לעבר, אוקיי? שזה כאילו קצת יותר קל לספר ולדבר על זה, כי כבר... אתם יודעים, זה הרבה יותר קל לספר על דברים בדיעבד, שיודעים כבר גם מה הייתה התוצאה, כאילו, אתם יודעים, נגיד סתם, שהשתפתי על ההתחלה, ואיך זה התחיל, כאילו, כגיל 21, והנה היום זה הצליח, ומכרנו לאורך הדרך כבר בעשרות מיליונים, ולה לה לה, וזה וזה, ווואלה, היום זה פרק שונה, כי אני החלטתי ממש לדבר איתכם על מה שקורה לי בימים אלה ממש, כאילו ממש, עכשיו, היום, היום, ברגע הזה ממש, מה קורה לי, והחלטתי לעשות את זה מכמה סיבות. אחד זה ווין ווין, אוקיי? כאילו, אני לא אשקר, אני קודם כל עושה את הדבר הזה בשבילי, אוקיי? גם כי אני חושבת שאני מפתחת פה איזשהו סטארט-אפ, שזה תהליך טיפולי מה שאני עושה פה, אוקיי? כאילו, אני מדברת, ולדבר זה הצד החזק שלי, אז אני מדברת ואני שומעת המחשבות שלי והן מתחת, וגם כי אני מאמינה שבסופו של דבר, כמו שוויקטור פרנקל האמין והעביר, שבסופו של דבר אנחנו מחפשים משמעות בחיים. ולא משנה כמה חרא עובר עלינו, ברגע שאנחנו יוצקים לזה משמעות לחרא הזה, זה הופך להיות פחות חרא, אוקיי? אז ברור שזה, כאילו באופן יחסי לאנושות, מה שאני אומרת עכשיו זה לא חרא, אוקיי? אבל זה סופר סופר סופר מפחיד, באופן מאוד מאוד אובייקטיבי גם, כי אני חושבת שרובכם שאתם תשמעו עכשיו, אתם תגידו, יואו, זה, איזה מטורף, איזה אמיצה, איזה זה, איזה זה, זה מפחיד מאוד, אבל ברגע שאני אמרתי לעצמי, וואו, גל, את עוברת משהו ממש ממש מפחיד, והחלטתי שאני מקליטה על זה בלייב, אני אומרת לכם, אני התחבטתי על זה, אני לא אעלה את זה, אני לא אעלה את זה, אני חייבת להקליט על זה, זה מפחיד, כי בדרך כלל אנשים באים ומספרים על הצלחות בדיעבד, נכון? זה היה נורא קל אם הייתי באה עוד שנה, ואז אומרת לכם, תקשיבו, החלטתי לעשות את הצעד שעכשיו אני הולכת לספר לכם, ואתם לא מבינים למה זה גרם, נכון? זה הרבה יותר קל, נכון? עכשיו אני לא באמת יודעת, אני יודעת, אבל לא באמת יודעת, אוקיי? לאן זה יגרום, למה זה יגרום, ואני חושבת שדווקא הדבר הזה, לא שם זה חריג, אוקיי? אנשים לא משתפים בלייב, כי הם מפחדים, כי הם עדיין בכלל מתבחבשים עם עצמם, עם הפחד של עצמם, איך הם יכולים ללכת ולהוציא את זה החוצה, הם גם נורא מפחדים, כאילו, מה, אני אדבר על זה, אני עדיין לא הצלחה, אבל זה עדיין לא הצליח, באיזה קטע אני אדבר, זה יעשה לי עין הרע. אז אני לא מאמינה בכלל הזה, שאני מאמנתי אגב, אני מאמינה שברגע שהכוונות שלי טהורות, ואני עוברת משהו עם עצמי, ואני יכולה שאפילו בן אדם אחד ממי שעכשיו מאזין לי, ייקח מזה משהו, ויבין שגם כל מי שאתם רק רוצים עובר קשיים, עובר פחדים, והוא פשוט מתמודד איתם ועובר תוך כדי, וזה יחזק אותכם, אני עשיתי את שלי. סבבה, ואני חושבת שלא מספיק מדברים על זה. אני חושבת שכאילו יש איזה קטע כזה ברשת של ההוא-הא, וכולם מצליחים ומהמם, וכל מי שמעלה, ובאו תראו, ואני כזה קליבר, ואני כזה מצליח, ולא מדברים על האתגרים שיש, אוקיי? וגם ברמה הרוחנית, וגם ברמה המנטלית, וגם ברמה הפרקטית. סבבה? כאילו, אנשים, אתם יודעים, בדיוק ראיתי סרטון על טראמפ, שהיה שלב שהוא היה במינוס בחובות של 900 מיליון דולר. כאילו, זה נשמע לכם הגיוני? זה נראה לנו מהצד, ואז אתם יודעים, היום אתה, זה בדיוק הקטע, אוקיי? אתם יודעים היום שדונלד טראמפ הוא טייקון מטורף מיליארדר, אז זה כאילו, אולי בסדר, אז היה לו, אבל אם הוא היה מדבר על זה בלייב, אם הוא היה לוקח את המיקרופון בלייב, ומספר על זה שכרגע, ממש כרגע, הוא ב-900 מיליון דולר הפסד, או חובות, מה התחושות שלו, איך הוא יודע שהוא יצא מזה, איזה כלים מנטליים הוא משתמש, אני חושבת שהיה לזה... אימפקט מטורף, וזה לא קורה כמעט, ואז אמרתי, יאללה גל, אני יודעת מה אני אהפוך להיות, לא יודעת עוד כמה זמן, לא יודעת איך, לא יודעת כמה, לא יודעת למה, ואני יודעת בדיוק מה אני הולכת להיות, ואני אומרת, וואו, איזה מדהים זה יהיה, גם בשביל עצמי אגב, מזכרת, כאילו, איך חשבתי, מה היה, זה כאילו, אני מנהלת יומן, אבל תהיו בני בזה לא אותו דבר. בקיצור, זה ווין ווין, זה גם בשבילי וגם בשבילכם, וזה וואו. סבבה, אז בואו רגע נעשה רגע בריף, כי אני בטוחה שלא כולכם יודעים מה קורה, איך קורה. אז אמרתי לכם, אני התחלתי את העסק לפני 13 שנה, עסק של תכשיטים, עכשיו יעבור מי שרוצה שיכול ללכת לסיפור שלי ולפרקים הראשונים ולעשות קאצ'-אפ. אני רק אגיד לכם מה המצב נכון לפני חודשיים היה, אוקיי? אני החלטתי לסגור את המשרדים שלי, הם נסגרו ביוני 25, אוקיי? נכון ליוני 25, הרגשתי שדי, זה כאילו, זה לא מתאים, סוגרת את המשרדים, פנאי קדימה, זהו, חשבתי שאני אלגה על זה, עשיתי את כל מה שצריך לעשות, סגרתי את המשרדים, בעצם אני כאילו עובדת מאיפה שבא לי, העובדים שלי עובדים מהבית, יש לי עדיין צוות של שלוש עובדות ישראליות, עוד אחת שעובדת ממדינה אחרת, או כמה, כי לא משנה, מפוזרים כזה בעולם, אוקיי? זהו, ואז אמרתי, אוקיי, סבבה, אני עובדת כאילו מאיפה שבא לי, ויש לי את העסק הישראלי, ויש לי את העסק האמריקאי. ומסתבר שכל הדבר הזה שכאילו קראתי לו המהפכה, שקרה בעצם במהלך שנה שלמה, מהרגע שההחלטה נלקחה באוגוסט 24, עד שהמשרדים נסגרו ביוני 25, אני קראתי לזה המהפכה, סבבה? לא היה לי מושג שזה רק... חצי הדרך של המהפכה. ובגלל זה אני כל הזמן אומרת, הדרך מתבהרת להולכים בה, אתם מתחילים איזושהי דרך, אין לכם מושג איזה פניות ייתקלו, באיזה מכשולים אתם תזהה, את מי תפגשו בדרך, אין לכם מושג, אוקיי? אין לכם מושג. אז הסיטואציה הייתה כזאת. מה שעכשיו תיארתי, היה לי את העסק הישראלי, אתר, אתר אמריקאי, עוד כמה צ'אנלים בארצות הברית. ההכנסות הישראליות כרגע מהוות משהו כמו 30-40% מהמחזור, החזיק את השוק האמריקאי, אולי 50 אחוז, משהו כזה. זאת הנקודה כרגע, ושתבינו שהעסק הישראלי, over the years, כאילו, הוא החזיק את העסק, אוקיי? הוא היה ה-bread and butter במשך שנים, לפחות בראש שלי, ה-bread and butter, שם היה רוב הפוקוס שלי, 80 אחוז מהזמן שלי הושקע לשוק הישראלי, רוב הזמן שלי היה מושקע על זה, זה היה הבייבי שלי, זה מה שרוב הזמן עשיתי בשלושת השנה האחרונות, אוקיי? חשוב לי שתבינו רגע את התמונה. גם ככה אני, רגע, שכחתי ליצוא כוונה לפודקאסט, אני באמת, בבקשה, בבקשה, אלוהים, אלוהים, תן לי להעביר את המידע בצורה ברורה, לתת השראה, אמן אמן שתבינו, כי לא צריך להיות תותח e-commerce בשביל זה, ולהבין ב-e-commerce, ואני פשוט רוצה שתבינו, כאילו, דרך המסע שלי ודרך הפחדים שאני מתמודדת אתכם, לתת לכם אומץ לעבור גם פחדים והתלבטויות ואתגרים שיש לנו, כי לכולנו יש, כל הזמן, אוקיי? אוקיי, אני מקווה שהסטטוס ברור. אני רוצה רגע ללכת אחורה, אוקיי? כשאנחנו, רובכם כנראה, כל מי שמאזין לי, זה... אתם אנשים מסוימים, אוקיי? אתם אנשים שרוצים יותר מהחיים, אתם אנשים שלא רואים את החיים ברובד אחד, אתם מבינים שיש עומקים, אתם מבינים שיש עבודה מנטלית לעשות, אתם פשוט רוצים יותר מהחיים, אני מאמינה שזה הקהל שמאזין לי, אז אני רוצה רגע לקחת אתכם רגע. כמה צעדים אחורה, אוקיי? כשאני, עוד פעם, תמיד זה חוזר לרגע שאני התחלתי בהתפתחות האישית, ואז אתם יודעים, כאילו, זימונים, עניינים, לא הכרתי בכלל את העולמות האלה, ואז התחלתי בעצם לזמן, אוקיי? תחשבו שאני התחלתי לפני, לא זוכרת, כבר שלוש שנים, נגיד, אוקיי? התחלתי לזמן, התחלתי לרשום, נגיד, את החלומות שלי, התחלתי לחלום בענק, אוקיי? אמרתי, אני רוצה עסק של הרבה מאוד מיליונים, בסדר? אני רוצה עסק, חלומות בענק, אוקיי? זה לא, חלילה, לא מזלזלת בחלום של אף אחד, אני רק רוצה להסביר לכם את התוכנית של אלוהים, קרה לי כל מה שקרה לי, כי את הנקודות מחברים בסוף, אנחנו ממש לא בסוף, אבל אנחנו כן יכולים כבר להתחיל לחבר את הנקודות של הדברים שקרו לי בשנתיים האחרונות, סבבה? בקיצור, אז אני באתי, והתחלתי, מתחילה לרשום, אוקיי? מתחילה לרשום את החלומות שלי. ואז תחשבו, נגיד עכשיו אני אומרת, נגיד אני אלוהים, נגיד, ואז אתה אומר, אוקיי, וואו, אוקיי, גל רוצה את כל הדברים המטורפים האלה, אני רוצה מה שהיא רוצה, בסופו של דבר כשאתם מבקשים משהו, אלוהים רוצה את זה יותר מכם, הוא הכי מת לתת לכם את מה שאתם רוצים, אוקיי? בואו. אמונה זה חלק קריטי בתהליך. אתם יודעים, אני אדבר על אמונה פה הרבה בפרק הזה. בלי אמונה, בחיים לא הייתי יושבת פה, בחיים לא הייתי לקחת את ההחלטות שאני עוברת למיאמי, בחיים לא הייתי מחליטה לסגור את המשרדים, בחיים לא הייתי מחליטה לסגור את העסק הישראלי, מה שאני הולכת לדבר עליו עכשיו, בחיים לא הייתי עוסק עמד שום דבר, אוקיי? בשנתיים האחרונות שאני עשיתי, את הכמות שינויים שאני עשיתי בחיים שלי, אם לא היה לי אמונה, אבל אמונה... בכל רמ"ח איבריי, אוקיי? אמונה אמיתית שאלוהים איתי, שאלוהים מחבק אותי, שאלוהים רוצה שאני אצליח, שאלוהים מלווה אותי, שאלוהים לטובתי העליונה ביותר, שאין רע יורד מלמעלה, שזה או טוב או רע, או זה טוב בתחפושת. אני לא הייתי מצליחה לעבור את הדברים שאני עוברת בשנתיים האחרונות, אוקיי? סליחה, אנקדוטה. בואו נחזור רגע. אז תחשבו רגע, אלוהים מסתכל על גל, או על כל אחד מכם, אוקיי? ואז הוא רואה חלומות ענקיים, ואז הוא אומר, וואוואי, מלא איזה חלומות, אבל כפרה, היא חולמת להגיע לירח, יכול באמת להגיע לירח, אבל היא נוסעת בפיית 500, שאומנם זה אחלה אוטו, כן? כאילו, המציאות שלי הייתה ממש אחלה, אוקיי? זה לא שבאמת הייתי איזה במציאות מזעזעת, ממש לא, ברוך השם, היה לי מדהים, היה לי את כל מה שבן אדם יכול לבקש. אגב, סליחה, זה קצת מבולגן יותר הפרק הזה, תזרמו איתי. אתם צריכים להבין, אני לא מספרת סיפור מהעבר, אני מספרת לכם את מה שעובר עליי היום. כלומר, אם עכשיו הייתי יושבת עם חברה לקפה והייתה שואלת אותי, יואו, גל, מה, איך עוברים עלייך הימים? בערך זה מה שאני הייתי מספרת לה, אוקיי? ואני ממש מראית לכם, זה בערך, לצורך הכל זה הפרק הזה. זה השבוע הזה, אוקיי? זה השבוע של כל המחשבות שעברו לי השבוע, אז אני ממש מתנצלת אם זה פרק שהוא קצת יותר מבולגן, תזרמו איתי. עכשיו שכחתי מה רציתי להגיד, איזה יופי. מה אמרתי? מה אמרתי? בקיצור, אוקיי, ואז הוא אומר, אוקיי, אוקיי, רוצה לנסוע לירח, מושלם, גם אני רוצה שהיא תיסע לירח, אבל כרגע היא נוסעת בפייט 500. והיא חושבת שטוב לה והיא חושבת שהיא תצליח עם הפיית 500 הזה להגיע לירח. איך אני מסביר לה? אלוהים לא יכול לשבת איתנו לקפה, נכון? ולהגיד כאילו נשמה, כדי להגיע לירח כמו שאת מכוונת, שזה מהמם וטוב, את יכולה, כי הכל אפשרי, אנחנו כבר יודעים את זה, אבל פשוט אנחנו עדיין חיים בעולם פיזי, ואם את רוצה להגיע לירח, צריך חללית. ופיית 500 לא חייבת אותך לירח. נקודה סוף. תחשבו, הייתי במשרדים בהרצליה, והיו לי 15 עובדות שאני אוהבת אותן, והן שירתו אותי עד היום, זה לא עובדות שאפשר להגיע איתן לירח, אוקיי? כאילו, זה עובדות שהן ייצור, והן חריטות, והן לוגיסטיקה, ואין שום קשר. אין שום קשר, בסדר? עוד פעם, אין לי שום דבר נגד פיית 500. זה פשוט לא הכלי שיכול להביא אותך לירח. מאוד מאוד פשוט. סבבה? אוקיי. אז הוא אומר, מושלם שהתוצאה, אבל אני חייב להזיז אותה מהפיית 500, איך היא תבין? ואז הגיעה הביקורת של מס הכנסה. וכשהגיעה הביקורת של מס הכנסה, אתם יודעים, היה לי מלא מלא תהיות. כאילו אמרתי לעצמי, וואו, אבל מתחיל להיות לי כל כך טוב. התחלתי עם ההתפתחות האישית, ואני מתחילה לזמן, ואני עושה מדיטציות, והחיים שלי משתנים. הכי טוב לי שהיה לי אי פעם בחיים שלי, ואז מגיע הבום, טראח הזה, פטיש בתוך המוח. הביקורת של מס הכנסה, מה נסגר? אלוהים, מה נסגר? למה אתה עושה לי את זה? ואז התחלתי לחשוב, אמרתי לעצמי... וואו, אולי זה המחבל הפנימי, יש דבר כזה שנקרא מחבל פנימי, למדתי על זה בספר של גן עדן, זה כאן, של פריידי מרגלית, ספר מושלם, זה מהטופ ספרים שאני ממליצה לכם כל הזמן לקרוא, אז תלכו ותקראו אותו, זה ספר מדהים, בכמה מהספרים ששינו אותי, ואחד מהספרים שהפילו לי את האסימון שהשורש של ההשפעה זה שפע, וזה נטע לי את הדבר שאני רוצה להתחיל להשפיע בחיים שלי, עד שהתחלתי לעשות פודקאסט, ואז שעליתי להעביר, לקח הרבה מאוד זמן, אבל בואו נגיד שחניתי עם המחשבה הזאת מהספר הזה. בקיצור, אז אמרתי, אולי זה המחבל הפנימי, אולי זה איזה מין משהו כזה שהורס לי, כאילו מתחיל להיות לי כל כך טוב, אני מתחילה ממש להבין ולדעת שאני מתחילה להגשים את כל החומות שלי, ואז פתאום בא מס הכנסה, ואז אתם יודעים, זה ממש אימת אותי, הדבר הזה עם מס הכנסה, כאילו מה קורה, למה זה קורה לי, למה עכשיו, עכשיו אני מבינה טוב מאוד למה זה קרה. אבל גם תוך כדי, ואמרתי את זה אינסוף פעמים, מי שעוקב אחרי הרבה זמן והקשיב לפודקאסט שלי גם יודע, אני החלטתי תוך כדי, עכשיו הביקורת של מסכסך זה לא יום, זה לא יומיים, אוקיי? זה היה במשך שנה שלמה, תוך כדי שאני בהיריון. ומי שהייתה פה בהיריון יודעת, גם ככה ההורמונים משובשים, גם ככה אתם לא הכי מאוזנות, לא פשוט האירוע. ואז אני אומרת לעצמי, החלטתי, לקחתי החלטה שהביקורת של מסכסך זה הדבר הכי טוב שיקרה לי בחיים, ושקורה לי בחיים, אני לא יודעת למה אני לא יודעת איך, אני יודעת שיום אחד אני ארצה מול אנשים ואני אספר... ממש ככה, והיו לי אז באמת 800 עוקבים, והעליתי את זה בסטורי. היום זה ברור לי, ישבתי פעם עם חבר ואמרתי לו, תקשיב, אני לא יודעת אם זה לטובה, אני יודעת שזה לטובה, יש מצב שבאמת כאילו, כדי להוציא אותי מהדבר הזה שאני, כאילו בגלל שאני מפעל מועדף, אני מאוד מצמצמת את עצמי, אוקיי, תחשבו שיש לכם איזושהי הטבת מס, עכשיו בגלל ההטבת מס הזאת, אתם לא רוצים לעלות סתם, נגיד אתם מרוויחים 100 אלף שקל בחודש, אוקיי, ואז אתם אומרים, טוב, המס הכנסה נגיד אומר לכם, כל עוד אתם מרוויחים עד 100 אלף שקל בחודש, אתם לא משלמים, פליצה פה נתונים, כן? זה לא האמת. ואז בעצם מה זה עושה? הם באים, שמים לכם תקרה. אתם לא עוברים את ה-100,000. אתם לא עוברים את ה-100,000. כי אם אתם עוברים את ה-100,000, אתם מתחילים לשלם מס הכנסה, ואז אנשים רוצים מיינדסט בעיקר של עוני, סליחה אם מישהו זה, אבל מי שלא רוצה לשלם הכנסה, הוא עם מיינדסט של עוני. בסופו של דבר, מי שמשלם מס הכנסה זה אומר שהוא עושה הרבה כסף, אוקיי? ברור שאפשר לנסות ולסדר את זה בצורה הכי טובה, שנשלם כמה שפחות מס הכנסה בצורה חוקית כמובן, אבל... אבל אם הנרטיב שלכם הוא לשלם כמה שפחות מס נסע, בהכרח אתם גוזרים על יוצאים שלכם להרוויח פחות. ואז בעצם ההטבה הזאת שהייתה לי, סירסה אותי. בלי לדעת. אני שנים לא ידעתי שזה מה שקורה. ואז אמרתי עם חבר, וואו, בגלל שזה הכל לטובה, אולי זה בעצם בא ולהגיד לי כאילו, אוקיי, לא תהיה אותה הטבה, את יכולה לשנות את כל המערך של העסק. ואני אומרת לכם, אז זה היה מצחיק, אני ממש זוכרת את השיחה הזאת, כאילו זה היה אתמול. חשבתי, כאילו, אני באמת חשבתי שאלוהים שם אותי פה ואז הם הזיזו אותי קצת כדי לגדול קצת. מי ידע לאן זה יביל? באמת, אלוהים, כאילו, אין גאונות כמו החשיבה של אלוהים. וגם מה שתבינו, הוא היה חייב לעשות משהו מאוד מאוד קיצוני. כי תחשבו שהיה לי טוב. היה לי מאוד מאוד טוב. היה לי את המשרדים, אני חשבתי שאני במציאות הכי מושלמת בעולם, אבל לא הייתה לי... לא הייתה הלימה בין המציאות שלי והעובדות שמקיפות אותי והצוות שהיה לי וליטרלי הכלי שאני נשאתי בו לחלומות שלי, אין הלימה. שאם הייתה הלימה אולי לא היה מגיע ביקורת של מחסה ואולי המציאות שהייתה שגם לא הייתי עוברת למיאמי ולא הייתי עושה שום דבר, הייתי נשארת לי במשרדים ליד הבית שזה היה מאוד נוח, מאוד קל עם הפלוס מינוס מחזור מכירות, גדילה כל שנה ב-10% וסלמת ויום טוב, כאילו, אבל זה לא מה שכיוונתי ואני חולמת בענק, ואני חולמת לשנות דברים בעולם. וזו אחת הסיבות גם שאני עוברת לאמריקה, כי כאילו יהיה יותר קל לעשות את זה משם. ואתם יודעים, אני פעם פחדתי לדבר על זה, כי אמרתי, יגידו, מה זה, אמיסטו חיה בסרט הזה שאומרת שהיא רוצה לשנות את העולם. ואני אגיד לכם מה, כל מי שאי פעם שינה את העולם, אמרו לו שהוא מטורף. עד שהוא באמת שינה את העולם. אז כן, אני חושבת שיש לי את היכולת הזאת. מה זה לשנות את העולם? אני לא חושבת שאני אעביר את האנושות למאדים. אבל אני חושבת שאני אשנה משהו. בעולם, אוקיי? אני חושבת שאני בורחתי, וכן, גם אם זה נשמע מתלהב, וואלה, כן, זה מה שאני חושבת וזה מה שאני מאמינה וזה משרת אותי, אז אני אמשיך להאמין בזה. אז מס הכנסה, זה גרם לשינוי הכי גדול, זה גרם לזה שהחלטתי לסגור את המשרדים, זה גרם לזה שהלכתי ופיטרתי בשיחה אחת 15 עובדות, השארתי שלוש. מהמם, ואז אני חשבתי שהסתיימה המהפכה, וואלה, מדהים. לא, ואני אגיד לכם גם עוד משהו, שנחזור רגע לזימונים שאני רשמתי לאלוהים בדיוק, מה אני רוצה ומה זה, אתם מבקשים מה אתם רוצים, סבבה? נגיד אתם מרוויחים איקס, אתם רוצים זוגיות, אתם רוצים חברים מסוימים, אתם רוצים בית מסוים, אתם צריכים להבין שיש מחירים לדברים שאתם מבקשים, לדוגמה, לזוז, זה לא נוח, יש איזה סרטון מושלם שמראה דמות כזאת, ואולי יקום הענק, ואז הוא אומר... אני רוצה חיים אחרים, אני רוצה יותר שפע, אני רוצה אנשים אחרים שמקיפים אותי, אני רוצה ש... ואז היקום בא, הוא אומר, מדהים. ואז הוא בא, מעלים לו את כל מה שקיים לו כרגע במציאות. ואז הוא בא, הוא אומר לי, אבל זה מפחיד, לקחת לי את כל מה שהיה לי, וזה... נכון, ברור, אני חייב לפנות לך אנרגיה לדברים האחרים שביקשת. זה בהכרח, וכשאתם באים ומתחילים לבקש משהו, תיזהרו ממה שאתם מבקשים. כי זה לא אומר שזה יהיה נוח, זה לא אומר שזה יהיה קל, זה יאמץ אתכם הפחדים הכי גדולים שלכם, כי בהכרח אם אתם רוצים... לגדול בענק ולהפוך להיות מישהו שהוא וואו, העני העתידי שלכם והוא בהכרח הרבה הרבה יותר עוצמתי ממה שאתם רוצים, הוא בהכרח שונה ממי שאתם היום. ובהכרח מי שאתם היום כנראה יש בו פחדים להיות העני העתידי הזה, כי אחרת כבר הייתם העני העתידי. אז זה מאמת אתכם דברים מאוד מאוד מפחידים. וברגע שאתם מזמנים דברים ואנחנו כבר מבינים שזה אפשרי עבור מי שמוכן לעשות את הפעולות כדי להגיע לדברים שהוא מבקש. אז זה לא נוח, ואנחנו צריכים להיזהר עם מה שאנחנו מבקשים. אני מודה, ברוך השם, על כל זימון שעשיתי, ואני כנראה הכי קרובה לשם אי פעם. אני עוד לא שם, אבל אני עושה צועדים סופר מפחידים בשביל זה. ו... זהו, אוקיי. אז אלוהים התחיל להזיז דברים. ביקורת במס הכנסה, אמרתי לכם אמונה זה המפתח להכל, בלי אמונה לא הייתי מצליחה. לא הייתי מצליחה לעשות את הדברים האלה, לא הייתי מצליחה, לא הייתי מצליחה כלום. גם בלי אמונה גם לא הייתי מאמינה בזימונים, ולא הייתי מאמינה שאפשר למשוך לעצמי לחיים דברים שהם כרגע לא קיימים לי. אמונה זה באמת המפתח להכל. ואם הייתי אומרת לכם דבר אחד, זה תעבדו על האמונה שלכם. ואני אגיד לכם עוד משהו. שמעתי לפני כמה ימים את עומר שם טוב, שכולנו מכירים ואני... מעריצה גדולה שלו, והוא אמר, שאלו אותו איך לפתח אמונה, אוקיי? כאילו, מי אנחנו? עומר שם טוב, שהיה בשבי 505 ימים, היה לאורך כל הדרך באמונה, והוא אמר, איך מפתחים אמונה בצורה הכי טובה? להכיר תודה על כל דבר שקורה לכם. על כל דבר. בגלל זה אני אומרת שהדבר שהכי שנה לכם את החיים ובצורה הכי מי... זה לרשום חמישה דברים טובים שקרו לכם באותו יום כל יום לפני השינה. לא להיות עצלנים. לא להיות עצלנים. אמרתי לכם, אתם רוצים זימונים? אתם רוצים לשנות את החיים שלכם? אתם רוצים דברים אחראיים בחיים שלכם? אתם חייבים לעשות פעולות, נשמות. כאילו, ואני אומרת לכם עוד פעם, מלא אנשים שאלו אותי, מה, כל יום את רושמת את החלומות שלך? אוקיי, אז אולי לא כל יום 365 ימים בשבוע, בסדר? אבל אני רושמת לפחות חמש פעמים בשבוע. נגיד שישי שבת לפעמים זה לא קורה, כי אני חושבת מאוחר מארוחות וזה, אבל לפחות חמש פעמים בשבוע. אם לכם אין כוח להשקיע בעניין העתידי שלכם, ולרשום פאקינג כמה דקות ביום, ולהשקיע בחלומות שלכם, ולהשקיע בהכרת תודה, כאילו, תחשבו על הצד השני. הוא לא משקיע בעצמו, למה שאני אשקיע בו? באמת, כאילו, זה מערכת יחסים שהיא דו-צדדית. אוקיי. אז היה את המס הכנסה. ובו זמנית, אמרתי לכם, אני בקהילה של כל מיני אנשים באי-קומרס הרבה הרבה הרבה יותר מצליחים ממני. והייתי רואה כאילו את הצעדים שהם עושים, את החיים שהם חיים, את המחזורים שהם מגיעים אליהם, את המבנה של העסק שלהם, כאילו הייתי מבינה שזה מאוד מאוד שונה ממני, מאוד מאוד מאוד, כאילו לא היה שום דבר דומה. עוד כמה שאת המשרדים אמרתי, וואו, זה כל כך שונה, איך אני אפילו ניגשת לזה? והדברים פשוט קורים, ברגע שיש את האמונה ואת הרצון ואת ההכוונה לאן אתם רוצים להגיע, סבלנות, סבלנות. נגיד אני הבן אדם הכי חסר סבלנות בעולם, הכי חסר סבלנות, באמת שאני חשבתי שיאללה כאילו זימונים וישועת השם כהרף עין ובאמת דברים כאילו משתנים בשנייה, לא הבנתי למה תוך יום אין לי עסק של 100 מיליון, באמת לא הבנתי, כאילו הנה מה, דברים יכולים, לא. לא, לא, לא. אני אגיד לכם משהו. אנחנו נעשה פרק שלם רק על זימונים, אבל אני רק אגיד ספוילר. וזה משהו ששמעתי לא מכולם, לא כולם מדברים על זה. בזימונים יש שתי כללים. לא מדברים על האיך ולא מדברים על המתי. כן, כן, כן. זה לא שלכם. זה של בורא עולם. האיך והמתי לא שלכם, הוא יקבע. אתם צריכים להחליט את ה... ואת הלמה, יש גם יגידו שלא צריך למה, אני חושבת שצריך למה, מי שיש לו למה מספיק חזק ימצא להגיע לכל איך, עכשיו לא ימצא ברמה שהוא מחליט, היקום יגיד לך איך, אבל מה אתם רוצים זה קריטי ברמות, אם אתם לא תדעו לכוון את הכתובת שאתם רוצים להגיע אליה בווייז, אתם סתם נוסעים לכם במעגלים באוטו ואתם בכלל לא יודעים לאן אתם נוסעים, ולמה זה גם מאוד חשוב בעיניי, מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב בעיניי, נגיד לי לא היה למה ידעתי שאני רוצה הרבה מאוד כסף, וזה היה מהלם הלא נכון, זה היה בקטע של להוכיח שאני שווה, שאנשים יחשבו שאני שווה, שאני בפני עצמי אחשוב שאני שווה. כסף הגדיר אותי, אוקיי? ותכף אני אדבר על זה. וואי, זה פרק מבולגן, אני מתנצלת, אבל באמת שזה מהנשמה שלי, אז אני ממש מתנצלת, הנשמה היא לא כל כך מסודרת. אוקיי. ממשיכים עם הזימונים ועם המטרות ועם החלומות, ממשיכים לדמיין את זה, ממשיכים לרשום את זה, ממשיכים לדמיין את זה במדיטציות, לא יודעים איך, והדברים פשוט קורים לאט לאט. תוך כדי עכשיו זה גם קורה, כן? זה לא, לא הגעתי עדיין ליעד, ואגב, לא מגיעים אף פעם לאיזשהו יעד סופי. אוקיי, אז המשרדים נסגרו, ואז חשבתי שסיימתי. אני חשבתי שסיימתי, מושלם, סיימתי עם המהפכה, סגרתי את המשרדים, איזה הקלה. ואז, עכשיו בגלל זה אני כל הזמן גם אומרת לכם להקשיב לתחושות בטן שלכם, להקשיב לגוף שלכם, להיות בהקשבה, להיות בהקשבה, הגוף שלנו יודע הכל. עכשיו קרה משהו מעניין, הייתי בפגישה, הייתי בפגישה מדהימה, בחור ובאמת במהלך הפגישה אני הרגשתי שאנחנו עפים לירח. או לא משנה, עפים עכשיו, אנחנו עולים בכדור פורח, מתעופפים, מתעופפים הכי גבוה בעולם, בפוטנציה, ברעיונות, בפוטנציאל שיש לעולם הזה להציע. ברעיונות, נגמרת הפגישה, פתאום הודעה בקבוצה מהצוות הישראלי. תקשיבו, אני הרגשתי עכשיו שזה לא מעניין מה ההודעה, זה הודעה על משהו מפגר, מטומטם, על איזה מוצר, השבעה בקטן, כאילו פתאום תחשבו, אני אנסה לדמות לכם את זה, בסדר? אני בפגישה, עכשיו הכל בפוטנציה, בסדר? אבל פוטנציה, בסופו של דבר קודם מדמיינים ואז זה קורה. תדמיינו שבפוטנציה אני עכשיו מדברת עם מישהו על רעיונות ועל עסק של 100 מיליון דולר. זאת הרמה. זאת הרמה. ואז, נגמרת הפגישה, אני פותחת את הוואטסאפ, מדברים איתי על בעיות של אלף שקל. עכשיו, איפה אני? איפה האלף שקל? וואו, הבטן שלי התהפכה. עוד שנייה על הליקי. עוד שנייה על הליקי. עכשיו, בן אדם שלא מודע לעצמו, ולא מקשיב לתחושות בטן שלו, היה ממשיך פשוט פרגיל, נכון? הוא פשוט מעצבן וממשיך. אני אמרתי, לא. הגוף שלי מסמן לי פה משהו. הגוף שלי מסמן לי שהייתי בכיוון הנכון. הפגישה הזאת זה הכיוון הנכון. כי אני רוצה להגיע לירח, זוכרים? ואני גם אגיע. אבל יש מחבלים, ויש... היקום מעמיד לנו גם מבחנים, את כמה אתה רוצה להגיע לירח? ברמה שאתה מוכן לוותר על הדבר שהוריד אותך עכשיו 200 קילו, 200 קילו למטה על הקרקעית, 200 קילומטר? ואז אמרתי לו, אני לא מוותרת לתחושת בית הנדל שלי, התקשרתי לעובדת שלי. ואז בכיתי לה, בכיתי לה, תקשיב, אני מתוסכלת, אני לא יכולה, אני מרגישה שאני נועדתי לעשות דברים הרבה יותר גדולים ויש לי את הפוטנציאל ויש לי את האפשרות ואני לא מסוגלת, אני לא מסוגלת גם וגם, אי אפשר, אתם לא יכולים יום אחד להתעסק בלבנות חללית ואז מישהו מתקשר אליכם, תקשיבו, גנבו לנו 20 שקל, זה פשוט לא עובד, אוקיי? אתם חייבים לדעת לנתן גם ככה לבנות חללית, זה קשה. זה מאתגר, בואו, אחרת כולם היו בונים חללית ועולים לירח, אתם מבינים את המטאפורה, נכון? אז לפקס את האנרגיה שלנו רק על החללית זה קריטי מאוד. ואז אני מתקשרת אליה בוכה, ואומרת לה, תקשיבי, אני מתוסכלת, אני חייבת שתעזרי לי, אני לא מסוגלת יותר להתמודד עם המחלקה הזאת, אני מרימה ידיים. עכשיו, לא החלטתי לסגור, עוד לא הייתי בשלב הזה. באמת חשבתי שזה היה הפתרון, למדתי השומעת, אנחנו עולות לפגישה פעם בשבוע, את עושה הכל, את עושה הכל, את מתקשרת זה, את אומרת, עכשיו אנחנו מודיעות לכל הספקים שמתנהלים רק מולך, את עושה את הכל, אם הייתי מעורבת עד עכשיו נגיד 50%, אני רוצה לצמצם את זה לעשר, חשבתי שזה יפתור את הבעיה, אז באמת הרגשתי וואו, הנה יופי, הקשבתי לתחוזות בטן שלי, הכל טוב, אוקיי, בואו נשאיר את זה. ואז קרה עוד דבר מטורף, בגלל זה אני אומרת לכם שכל התשובות אצלכם וזה קריטי. אני במשך שנים אומרת לעצמי, לעולם, לאלוהים, ליקום, כל מי שמוכן לשמוע, שאני החלום שלי זה להצליח בארצות הברית. תמיד, תמיד, תמיד, אני אומרת לכם ברמת שמונה שנים, אני זוכרת שאמרתי לעובדת הראשונה שלי, החלום שלי זה להתפוצץ בארצות הברית. עכשיו אין הרבה דברים שאתם זוכרים, נכון? אני ממש זוכרת את הרגע שאנחנו יושבות במשרד ואני אומרת לה, תקשיב, זה החלום שלי. עכשיו, תתחשבו שנייה שאתם אלוהים, או חברה, ואז היא אומרת לכם, וואו, תקשיבו, החלום שלי זה לחיות באמריקה. ואז היא בונה פה בית בישראל. מה הקשר? מה הקשר? מחט לתחת. החלום שלך הוא לגור באמריקה, ואת בונה לי עכשיו. עכשיו, גם בונה, לא מזכירה זמנית, רגע. את בונה פה בית. הנשמה, את רוצה להגיע לפה אבל את נוסעת לכיוון השני? אין סינרגיה, אין הלימה. עכשיו, יפה מאוד שאתה רוצה משהו, אבל יש גם פקטור קריטי לפעולות שלך. אז אני אמרתי לפני שמונה שנים שהחלום שלי זה להתפוצץ בארצות הברית, אבל כמעט כל היום שלי אני משקיעה בישראל, אז לא הבנו את הקשר. כאילו, אלוהים שם למעלה, לא הבנתי את הקשר. אני ממש מרגישה שאני בשיחות עם אלוהים, אמרתי לכם שזה טיפולי, זה טיפולי. אז הוא אומר, לא מבין את הקשר. כאילו, היא אומרת ככה, אני אומר ככה, היא אומרת ככה, טוב, לא יודע, כאילו, מבולבל, מבולבל, מבולבלים גם אנחנו, כזה. בקיצור, אני אומרת לכם שזה החלום שלי עכשיו. אני לא יודעת אם, אני אומרת לכם, אני בן אדם מאוד מודע לעצמו. מאוד מאוד מאוד מאוד, על גבול השיגעון. או שעכשיו זה לאחרונה, כי הנה, לא הייתי מודעת לזה במשך שנים. עכשיו, מה קורה? אני אמרתי לבחורה, זהו, אני משחררת מהעסק ישראלי, נכון? מה נותר לעשות? התעסק בעסק האמריקאי? אוקיי. הגיע היום, אני פותחת את הלפטופ. עכשיו, זו פעם שנייה כבר שזה קורה, פעם ראשונה שזה קרה, גם קלטתי את זה, אפילו הקלטתי לכם על זה סרטון ולא העליתי אותו, הוא שמור לי בצד, כי גם הרגשתי שזה עולה. אני פותחת את הלפטופ, שמחה, אומרת, וואו, הנה, הקשבתי לתחושת בטן של עכשיו, יאללה, אמריקה, אמריקה, אמריקה. פותחת את הלפטופ. קיפאון, שתקשיבו, פריז במוח, כאילו המוח, הכל ערפל, הכל קיפאון, עכשיו, בן אדם שלא מודע לעצמו, המיינד שלו יגיד לו דברים אחרים, לא, עכשיו זה לא טוב, לא, עכשיו אני חייבת לטפל בזה, או עכשיו אני חייבת לטפל בזה, עכשיו אתם מבינים שהעסק הישראלי בעצם היה לי מגננה במשך שנים, רציתי נגיד לעבוד על זה, ואז היה לו מגננה, לא, לא, רגע, בואו נעבוד על ישראל. כי ישראל זה קל, ישראל זה נוח, ישראל, אני המותג הכי מוביל פה. זה קל, זה נוח, אני טובה, אני ראש לשועלים פה, קל, זה שוק קל, גם באמת, הצלחנו מאוד, כאילו נורא קל, בריחה. ואז פתאום אין ישראל, נכון? כי אני אמרתי שזהו, אני לא מתעסקת בזה. פתאום, אומרת לכם קיפאון, עכשיו היא רצה אלוהים, ברוך השם. שעתיים אחר כך היה לי סשן עם מטפלת חדשה. שנקרא פוקוסינג, אני מעולם לא שמעתי על זה. עכשיו, זה ממש ממש השתלשלויות העניינים, בכל זאת התכוונתי, מישהו נפגש איתי, העלה איתי סטורי, היא ראתה אותי, אמרה, אני חייבת שהיא תבוא אליי, הבחורה. יאללה, באתי, לא שמעתי, לא הכרתי, זה היה נשמע לי מטורף. עכשיו, תקשיבו, אתם מדברים פה עם בחורה שהלכה לכל סוג של טיפול, לקואוצ'ינג, לפסיכולוגים, לסקסולוגים, לנומרולוגים, לאסטרולוגים. מה שאתם רוצים, פתחו לי מפות איך שאתם רוצים מה שאתם רוצים. מאוד מאמינה בזה. כי עוד פעם, אתם מגלים עוד שכבה שלכם ועוד שכבה שלכם. בחיים לא הפסדתי משום טיפול שעשיתי. אבל בטיפול הזה, מה הקטע של פוקוסינג? אתה בא, אתה יושב, עושים שיחה נגיד עשר דקות, עשר דקות. מבינה בערך מה זה, מה פה, מה שם, מה הדילמות, מה האתגרים שאתם מתמודדים. ואז גם אמרתי לו, תקשיב, את לא מבינה, באמת שעתיים לפני שהגעתי אלייך קרה לי המקרה הזה, שמעתי לכם, פתחתי את הלפטופ, פתאום קיפאון, זהו, כיפה עוני, את לא מצליחה, האצבעות שלי ליטרלי כפו, הרגשתי שהן הפכו להיות אבן, אני לא מצליחה, משהו הזוי. ואז היא אומרת לי, אוקיי, מדהים, על זה אנחנו עובדים. עכשיו באמת, אני לא יודעת אם זה יעבוד לכל אחד כמו שזה עבד לי, כי באמת צריך פה איזשהו חיבור. ואני הייתי בפגישה הזאת, ואני אשתף אותך, מה היה? זה כאילו, אני לא בדיוק זוכרת, אוקיי, כי זה הדבר הכי קרוב ללדבר עם התת מודע שלכם, זה היה עוצמתי, אני אומרת לכם, זה כאילו, זה היה mind blowing, mind blowing, ואני לא מפסיקה לחשוב על הפגישה הזאת. ואני גם אשים את הפרטים של הבחורה, כי היא באמת מתנה לעולם, וזה טיפול בעיניי משנה חיים. ואז אנחנו מדברות, ואז הגענו לשלב שפתאום באמצע הסשן היה לי סחרחורת, כאילו בעיקרון כל הסשן צריך להיות בעיניים עצומות, ואז אמרתי לה, תקשיבי, אני חייבת לפתוח את העיניים, כי אני עוד שנייה נופלת מהכיסי, אני ממש... ממש עשתה לי סחרחורות, שתיתי מים וזה. אוקיי, ואז חזרנו לסשן, ואז היא אומרת לי, אוקיי, מה זה הסחרחורת הזאת? ואז אתה מתחיל לדבר איתה. מתי נהיה לי הסחרחורת? כשהתחלנו לדבר על הפחד הזה של האצבעות שקפאו. פתאום התחלתי לדבר עם הפחד, ממש הכל בעיניים עצומות, אמא מכווינה אותך ואתה ממש מדבר עם הפחד שלך. ואז הוא אמר לי ככה, תקשיבי. נשמה, זרמתי איתך, עד עכשיו בנית בניין שלוש קומות. אני זורם, יאללה, היה סבבה, היה מפחיד, היה זה, אבל בניין שלוש קומות אני עוד יכול להכיל. אבל עכשיו, את רוצה להתחיל לבנות לי גורד שחקים. נשמה, אני לא יודע אם אני בנוי לאירוע, כאילו, זה מפחיד אותי. ואז אני שואלת אותו, למה? וואי, אני מרגישה כמו פס... אבל באמת, כאילו, זה אומר לכם שהכל בפנים. ואני אומרת לו, למה? כאילו, למה אתה מפחד מגורת שחקים? או שהיא שואלת ואני עונה, לא זוכרת. ואז הוא אומר לי, נשמה, כי ליפול מבניין שלוש קומות, בסדר, שוברים רגל, שוברים יד, אתה לא מת מזה. אם ניפול מגורת שחקים, מה יקרה? מה יקרה? זה גם מפחיד, אתם יודעים שאני חיפשתי דירה לגור, כשעברנו לגור לפני שבע שנים. אנחנו גרים בבניינים גבוהים, אז כשהלכנו לראות דירות, היה גם דירות שראינו בקומה, מה זה היה? שמונה עשרה. אני לא יכלתי לצאת מהמפסת, אני פחדתי. זה גבוה מדי, זה עושה לך סחרחורת, אתה מפחד. אז גם פה, כאילו, לא רק שזה מפחיד ליפול, זה מפחיד גם ליטרלי להיות בקומה מאה, נגיד, גורד שחקים. רק לעמוד שם זה מפחיד. כאילו, תחשבו שנייה על האירוע. טוב, אז אתה מדבר עם הפחד, אתה מדבר עם הפחד. עכשיו, אין פה פתרון בסשן, אבל פתאום הבנתי דברים שלא הבנתי, גם אחרים שלא דיברתי עם הפחד שלי בצורה קשות. זה היה... אני אגיד לכם, אני לא מפסיקה לחשוב על זה, זה היה מיינדבלובינג, ויש מצב שהמשך הסיפור לא היה קורה אם לא זה. מה שפתאום להבין, בגלל זה אומרים שלדעת את הבעיה זה כבר חצי מהפתרון. פתאום ראיתי את הפחד, ממש דיברתי איתו. ואז קרו שתי דברים. אני חשבתי, אמרתי לכם, שברגע שאני הפסקתי להתעסק בשוק הישראלי, פתרתי את הבעיה. ואז קרו שתי דברים. אחד, עליתי לאיזו פגישה, לא משנה מה הפגישה, זה היה עם איזו סוכנות, גיוס, לא משנה. ניתקתי את הפגישה, זו הייתה פגישה מדהימה. כאילו זה חלק מהפגישות האלה שמראות לכם כזה, יפי את בדרך הנכונה, וכאילו נגיד אתם רוצים להגיע לאילת. ואתם הגעתם לבאר שבע, הייתי כבר בבאר שבע, אבל אתם לא יודעים עדיין איך מגיעים לאילת, אז פתאום הוא נתן לך מפה איך להגיע ליעד שמקרב אותך עוד לאילת. בסדר, אני לא זוררת עכשיו, אני רוצה לדוגמה. איזה יעד שמקרב אותך עוד למצפה רמון, נגיד, אוקיי? מקרב אותכם עוד שלב לאילת, ואז אתם יודעים, נכון? זה תחושות מאוד מאוד מרגשות. ואז אני מנתקת את השיחה. עוד פעם מקשיבה לגוף שלי, זה פקטור, מאוד מאוד משמעותי פה לתחושות בטן, לאינטואיציה, כל הזמן אני מקשיבה לאינטואיציה שלי, כל הזמן. אז מצד אחד אני מנתקת את השיחה, ואני שנייה נושמת, אגב זאת הסיבה גם שאני לא כל כך אוהבת פגישות back to back, אני אוהבת להרגיש רגע, מה התחושות מהשיחה, מה יצאתי מהשיחה, זה מכוון אותי לדרך, זה לא מכוון אותי לדרך. שנייה, לא לרוץ כזה מהר, לתת רגע לגוף שלכם ולנפש שלכם להכיל מה קרה פה עכשיו. בקיצור, רגע שנייה, אני חייבת שלוק מים, סליחה. אוקיי, אז מה קרה פה עכשיו? אמצע לך אני מרוגשת. וואו, אני מתקרבת, אני מתקרבת, אני בחיים שלי לא הרגשתי כל פעם, אני עוד תרובה ועוד... ישר אחר כך, עצבים, עצבים. אני ממשיכה עם הדימוי של הכלי רכב. אז אני מרגישה ש... לא יודעת איזה דימוי אני אתן לזה האמת. אני כאילו מרגישה שאני הכי קרובה לאילת שהייתי, אבל יש משהו שמושך אותי אחורה, בסדר? מושך אותי, מושך אותי אחורה. אני ממש מגלה את הדרך לאילת ומשהו מושך אותי אחורה. ואז כשאתה עם חבר טוב ואנחנו יושבים ומזל שכאילו הוא יכל רגע לדבר איתי וזה ואז הוא אומר לי תקשיבי תשרפי את הספינות אני שומע ממך אגב בגלל זה שיקופים ומטפלים שהם ממש טובים אגב הם לא צריכים להגיד לכם את הדעה שלהם הם פשוט מוציאים אם ממכם, את מה שיש בכם. אז הוא אומר, טוב, אז ממה שאני שומע ממך, את אומרת, טה-טה-טה-טה-טה-טה. ואז הוא אומר לי, אני חושב שאת צריכה, כאילו, את בעצם אומרת לי פה שאת רוצה לשרוף את הספינות. את רוצה לסגור את העסק הישראלי, לא שמישהו אחר ינהל אותו, את רוצה לסגור את העסק הישראלי, את רוצה לפטר את הצוות הנוכחי, ואת רוצה לשים all in על החלום הכי גדול שלך. עכשיו הוא אומר לי את זה, ואני בעצבים. אני בעצבים, אומרת לכם, אני עצבנית. עכשיו, למה? כי הוא עורר את השד, הוא עורר את הפחד. כאילו, מה זה לשרוף את הספינות? מה זה לפטר עובדות שעבדו איתי שש שנים? את המעט עובדות שהשארתי גם אותם אני אפטר, מה יישאר לי? לא הבנתי כלום. לא הבנתי כלום, מה נשאר לי? מה נשאר לי? הייתי עצבנית. אבל הנה, חניתי עם המחשבה, הייתי עצבנית. אגב, שמשהו מעצבן אתכם זה גם, אתם צריכים תמיד לשים לב. לשים לב ולשאול שאלות, למה זה מעצבן אותי? למה זה פוגע בי? למה זה מזיז אותי? אוקיי, עוברים עוד כמה ימים, אני עולה לפגישה. אני עולה לפגישה עם, גם הנה שהתלמיד מוכן המורה מגיע, מישהו שכאילו היה איתי בקבוצה של האי-קומרס שנים. פתאום נוצר חיבור. פתאום הוא אמר, יאללה, צריך להכיר, בואי נעלה לזום. עכשיו, אני עולה לזום עם הבחור החמוד הזה, בן 24, בן שנתיים, באמת. הבן אדם עושה לי 10 אפס בסכומי הכסף שהוא עושה. עכשיו, אנחנו מדברים על הפועל שם, ואז הוא אומר... מה את עושה? למה את מבזבזת את הזמן שלך במחלקה הזאת? לי, לי, שוב, אני לא אומרת לאף אחד לעשות משהו, לי, לי. עוד פעם, את רוצה להגיע לירח? למה את נוסעת למטולה? מה קשור? מה קשור? מה קשור? להגיע לירח זה גם ככה מאתגר. בואי נתרכז כל שנייה, אני מזגזגת ירח אליי, תחי ההבדל. בואי נתרכז בלהגיע לירח, בואי נתרכז. עכשיו אני אגיד לכם משהו, אוקיי שנייה, long story short, אני יוצאת מהפגישה איתו, עכשיו אני לא יודעת אם זה קורה לכם, אני בן אדם מאוד קיצוני, מנתקתי אותו לשיחה, זה היה באיזה בית קפה, השארתי את כל הדברים שלי שם, את הלפטופ שלי, את הארנק שלי שם, הכל, יצאתי, יצאתי, יצאתי, הייתי צריכה נשימות, אני עושה נשימות, אני עושה נשימות. מתקשרת לבעלי, באמת, מסכן, מגיע לו פרס נובל, פרס נובל על זה שהוא מכיל אותי, פרס נובל, תותח על, באמת. אני מתקשרת אליו, על מה אתה תקשיב? זהו, סוגרים את העסק הישראלי, זהו. שבוע מסכן, תחשבו איזה מבהיל, כאילו, שנייה, את עשית תהליך עם עצמך, מה עם בעלך? מה עם בעלך שצריך להכיל את האירוע? שבואו, זה עדיין bread and butter, זה עדיין כסף, זה עדיין העסק שהיה רוב הביזנס כל השנים האלה, אתם חייבים להבין. גם מבחינת המיינד, גם מבחינת הזה, הכול, כאילו, מה זה פתאום שלא יהיה לי עסק ישראלי? מה זה פתאום שלא יהיו לי הכנסות בשקלים? מה זה פתאום לפטר את העובדות שהן היציבות שלי והן היד ימין שלי? כל דבר אני שולחת להם, כל דבר. פתאום, לא יהיו אותם? מה קורה? אומר לי, טוב, גל, צריך לחשוב על זה, אי אפשר ככה. הוא אומר לו, תקשיב, אני החלטתי. עכשיו, אתם צריכים להבין, זו לא החלטה שהיא רציונלית. ברור שהמחלקה הזאת גם דעכה, כי ברגע שאני החלטתי, 24, הורדתי קצת רגל מהגז, אז מן הסתם גם המחלקה הזאת ירדה. אבל ברור שהיא יכולה לעלות חזרה, וזו הייתה מחלקה שהיא מאוד מאוד טובה. והיינו טופ פה בישראל. אז למכור זה לא החלטה רציונלית, אתם יודעים, גם שלחתי כל מיני לאנשים כאילו שאני רוצה למכור וזה, ואז אומרים, תקשיבו, זה קצת מחשיד, כי כאילו זה אחלה ביזנס, למה את רוצה למכור? זה לא רציונלי. אתם יודעים, וגם אנשים אומרים לי, לא הבנתי, תביא מישהי שתנהל את זה. לא רוצה. רוצה, לא רוצה, איך תסבירו, זה לא הגיוני, לא מעוניינת, אני רוצה לסיים את הפרק הזה בחיי, להתחיל דף חדש, להתחיל דף חדש, אוקיי, ואז לקחתי את ההחלטה, שזה כאילו היה באוויר וזה, אבל מתי הפחד הרים את ראשו, שזהו, שהודעתי לעובדות שהם מפוטרות. זה אחד הדברים הקשים שעשיתי, אני מאוד אוהבת אותם, אני מאוד מכבדת אותם, הם חלק ממני, צריכים להבין, שש שנים, שש שנים, וברגע שהודעתי להם שהן מפוטרות, צריכים להבין, זה קרה לפני שבוע, פחות, עכשיו, אני עוברת את זה עכשיו, הימים שעברו עליי בשבוע האחרון, נכון? כאילו, אתם יודעים, צילמתי את עצמי, בחיתי בהיסטריה. אני בוכה בהיסטריה ואני מצלמת את עצמי, כי ידעתי שיום יבוא ואני רוצה לצפות בזה, ואולי אפילו אני אשים את זה באחת ההרצאות או משהו. ואני אומרת לכם, אני בוכה בהיסטריה. אני בוכה בהיסטריה ואני אומרת, אני רועדת מפחד. אני רועדת מפחד. ואתם יודעים, מישהי שאלה אותי, כי את נראית לי בחורה שמאוד מאוד פועלת מהאינטואיציה ומתחושת בטן, ומה קורה כשהפחד משתלט? אז הנה, הוא השתלט. השבוע הוא השתלט ביג טיים, הוא השתלט. ומהצד אולי זה נראה שאנשים שהם עושים צעדים קיצוניים, או אם הייתי מספרת על זה כנראה עוד שנתיים, שפתאום אני במיאמי ופתאום העסק האמריקאי שלי מתפוצץ, וזה נכון, הסיפור הזה ברור שהוא אמין, אבל זה נשמע אחרת, לעומת שעכשיו אני אומרת לכם, הנה, אני בתוך הרפ... בתוך הרפש, ויצליח למכור, לא יצליח למכור, אני כבר מתכוננת לוורסקי שאני גם לא אצליח למכור, לא אצליח למכור. ואתם יודעים, בשלב הזה שהיה גל מאוד מאוד מאוד מאוד גדול של פחד, שכנראה אני עדיין בתוכו במידה כזאת או אחרת, אמרתי לעצמי, גל, מה את צריכה עכשיו? מה את צריכה? את צריכה את החבר שידבר איתך רוח? את צריכה את הבן אדם שידבר איתך פרקטית? את צריכה את הבן אדם שפשוט יקשיב לך? וכנראה שזה היה קצת מכל דבר, ואם ירון פתאום הגעתי למצב שאני מדברת איתו, ואנחנו מדברים פרקטית, אני אומרת לו, טוב, מה עם הוורס קייס קורה? זה קורה וזה קורה, ואני שוברת קופת חיסכון, וזה קורה וזה קורה וזה קורה, ווואלה, כמעט כל מה שצברתי בשנים האחרונות הולך. תחשבו שהכמות מכות שאני קיבלתי בשנה הזאת, מיליון שבע מאות מס הכנסה, למי שלא יודע, מיליון שבע מאות מס הכנסה, בום. יש לי הלוואה על העסק שלא צלחה אגב, זה היה על איזה משהו בארה״ב שלא צלח והוא עדיין אני משלמת אותו ואם אני סוגרת את העסק אני צריכה לשלם אותו עכשיו בבום, לסיים את ההלוואה הזאת ועוד כל מיני קצוות פתוחים ואני אומרת, אי מלא, אי מלא אבל אתם צריכים להבין שאני הגעתי למצב שכסף לבדו לא מעניין אותי יותר. עכשיו, אני נתבעת לכם ברמה חבראי, הוא לא מעניין אותי יותר אם זה רק כסף. כלומר, אם אתם אומרים לי, העסק הישראלי לא מספק אותך כרגע, גם אם עכשיו. אתם אומרים לי, גל, תקשיבי, תאמינו, תאמינו, לא תאמינו, זה גם בסדר. תחזירו אותי עכשיו לחיים שהיו לי, כלומר, למשרד, לעובדות, להתעסקות במה שהתעסקתי, ואת מרוויחה 3 מיליון דולר בחודש. שזה הרבה מאוד כסף לכל הדעות, לא מעוניינת. לא מעוניינת. כי אתם צריכים להבין שברגע שאתם בוחרים בחיים של פספוס ושהם רק כסף, איך... מה זה? זה פשוט, אתם בונים לעצמכם איזשהו כלוב, וואו, כלוב מדהים, אוקיי? כי בשלוש מיליון דולר בחודש אתם יכולים סתם לזרוק את הסכומים, בסדר? אתם יכולים לגור בבית מדהים, בארמון, נכון? ובבריכה, ועם בית מדהים, והריהוט הכי מדהים, ואתם יכולים לטוס לאן שבא לכם, לא רוצה, לא רוצה, כי בבית הזה אני כמה שעות ביום, מהמם, ובחו"ל אני עושה שש פעמים בשנה, וזה מה שאני מאחלת לעצמי, ליהנות שש פעמים בשנה ושעתיים בערב עם בעלי ועם הילדים, לא רוצה, לא רוצה, אני רוצה ליהנות מ-70% מהיום שלי, להיות בהנאה, וגם כשאני לא בהנאה, שבואו נגיד השבוע האחרון לא היה הנאה, אבל למען מטרה ראויה אתם מבינים מה אני אומרת? גם הסבל והפחד והקושי שאני עוברת הוא למען מטרה ראויה, הוא למען גל העתידית, הוא למען גל של 2023, הוא למען האידיאל, הוא למען דרך. ואני רוצה להגיד לכם ש... יש לי כל כך הרבה דברים להגיד, אני לא יודעת, כאילו... דבר ראשון, אני רוצה להגיד לכם כמה דברים שעוזרים לי ברפש הזה ובקושי ובפחד שאני נמצאת. בו רגע אחד לבקש עזרה מאנשים שאתם אוהבים אתם יודעים פעם אחד הפסיכולוגים שלי אמר לי אחד הפסיכולוגים שמה זה אינטליגנציה זה לדעת למי לפנות מתי לפנות פעם אמרתי לו כן עם אבא שלי אני מדברת ככה ועם אמא שלי אני מדברת ככה ואתה יודע זה רמת אינטליגנציה מאוד מאוד גבוהה לדעת למי לפנות מתי אז גם כשאתם במצב מסוים, תבינו עם מי אתם צריכים לדבר ולמה. לא, אולי ה"ולמה" למי סתם כבר הבנתם, אבל עם מי אתם רוצים לדבר. אז אני הבנתי עם מי אני רוצה לדבר ואיתם דיברתי, אוקיי? וגם זה קשה לי. יש לי חברות שכאילו קלטו את הסיטואציה וממש דרשו לדבר איתי, ומזל שכך, אוקיי? כי אני פחות כזאת. אני פחות כזאת. שנייה, אני צריכה לדבר איתך. רגע, אני צריכה לדבר אישה שנייה, אני לא אוהבת את זה כל כך, להיות בפוזיציה של הפגיעה, של הקורבן, זה לא הכי נעים לי. אז, ולא צריך הרבה כאלה, אגב, לא צריך הרבה כאלה. ומכל אחת לקחתי משהו. אז מירון עשינו שיחה מאוד מאוד פרקטית, מה יקרה אם, והבנתי שגם אם הדבר הכי גרוע קורה, אני לא מתה, ויהיה לי איפה לישון, ויהיה לי איפה לגור, ולילדים שלי יהיה מה לאכול, והכול בסדר, אוקיי? בואו רגע ניכנס לפה, פורצ'ט, אני לא אגור ב... הרחוב. וצריך להזכיר את זה לפעמים למוח שלנו שמתעתע בנו. כי אני אומרת לכם, רמת החלומות שהיו לי בלילה, כאילו, הפחד שלי שלף את כל התותחים הכי כבדים: רק תפסיקי לעשות את מה שאת עושה. תפסיקי לעשות את מה שאת עושה, כי את גומרת עלינו. את גומרת עלינו, חולחים להיות בלי כלום. אז צריך להבין שאנחנו יותר חזקים ממנו. אם אנחנו במודעות ואנחנו מבינים מה הוא מנסה לעשות, אנחנו יותר חזקים ממנו. ואתה לא תרחיק אותי מהחלומות שלי, מוח יקר ומין יקר, שרוצה להשאיר אותי באזור נוחות שלי. לא רוצה להיות באזור נוחות שלי, באזור נוחות זה האויב הכי גדול, האויב הכי גדול של ההתפתחות. עכשיו, אני באתי לפה להתפתח, אני באתי לפה לגדול. גם אם זה יהיה קשה וגם אם זה יהיה כואב וגם אם זה יהיה מפחיד, אני באתי לפה לגדול ואתה לא תגזול את זה ממני. אנחנו האויב הכי גדול של עצמנו. גזמא, באתי להגיד. אוקיי, אז עם ירון עשיתי שיחה של... חברה אחת, עשיתי שיחה שהיא הופילה לי אסימון. וואו, איזה אסימון, וואי וואי וואי איזה אסימון, אתם חייבים לשמוע את זה. היא אומרת לי ככה, גל, את ראית פעם הכרישים? אז אמרתי לה, מה היה בקטנה וזה? ואז היא אומרת לי, את יודעת, יש משהו מוטיב חוזר שהכרישים בחיים לא משקיעים במשקיע שאומר, אוקיי, לי יש, אני מוכר כוסות, וואו, זה כוסות מיוחדות, הן ממלאות את עצמן, שומרות את הלמפרטורה, וואו, עסק מטורף. ואז הוא אומר, וואו, מדהים, וואו, ויש פה רעיון פוטנציאלי משוגע ל... ואז הם אומרים, אוקיי, ואתה עושה עוד משהו? הוא אומר, כן, אני מהצד גם מוכר כריות. הם בחיים לא משקיעים בו. למה? כי הם אומרים, אם אתה לא שם אולין על עצמך, אני אשים עליך. לא הבנו את האירוע, והם לא משקיעים בו. תן עוד דוגמה. כשאני לפני שנתיים התחלתי לחשוב על להקים את המותג האמריקאי, שלי. אז אמרתי, אני לא יכולה לעשות את זה לבד, גם אמונה מקבילה, לא יכולה לעשות את זה לבד, זה, זה, זה, זה, זה, אני רוצה משקיעה. רוצה לחפש משקיעה. רוצה מישהו שיעשה את זה איתי, מישהו שמכיר את השוק האמריקאי, זה היה נראה לי כמו איזה משהו בלתי אפשרי כמו איזה לטפס על העבר, זה היה משהו לא הגיוני בעבורי. הלכתי לחפש משקיעה, מצאתי כמה. ואחד היה לא רלוונטי, לא משנה, והשני היה ממש רלוונטי, נפגשנו וזה. כמה פגישות היו? ואז אמרתי לו, כן, אני רוצה שתשקיע איתי, אבל רק בעסק האמריקאי, לא בישראלי, חמודה. זה לא עובד ככה. אם אני משקיע בעסק, אני משקיע בך, אתם יודעים, משקיעים, אם יש פה, אם יש מישהו מאזין, אם יש איזה... משקיע, משקיע ביזם, לא בעסק, אוקיי? לעסק של כוסות מושלמות יש מלא. יזם יש אחד. כלומר, זה שהבן אדם, מתאהבים באנרגיה של הבן אדם, בכריזמה של הבן אדם, ביכולות של הבן אדם, בחשיבה של הבן אדם. אבל משקיעים, משקיעים ביזם. ואז הוא בא ואומר, לא, אני משקיע בך. משקיע בך. ואם את, יש לך עוד עסק או עוד התעניינויות את השוק הישראלי, אני לא משקיע בך. זה לא יקרה. עכשיו, אני לא יודעת איך זה לא הפילי אסימון. את כזה אומרת לכם, זה כאילו מדהים, שממש... אתה לא יכול לראות מה שאתה לא יכול לראות. אתה לא יכול לראות מה שאתה לא יודע. וכאילו, מסע החיים זה דבר משוגע. ולא ראיתי את זה. ואז פתאום היא אמרה לי את זה. על הכרישים שאני בוכה לה שאני סוגרת לה את העיסק הזה. והיא אומרת לי, תקשיב, זה נשמע לי הדבר הכי נכון בעולם. ואז אמרתי לה, אימא'לה, את יודעת, יש איזה משפט שאמרו לי והוא אימא'לה. אני בשותפות עם אלוהים. אוקיי? אני בשותפות עם אלוהים. עכשיו, איך הולכת השותפות עם האלוהים? זה 50-50. מה זה אומר? אנחנו נעשה את ההשתדלות המקסימלית שלנו, המקסימלית, אבל זה קריטי, על התוצאות, אלוהים אחרי. אני אספר לכם גם סיפור ששמעתי, נראה לי שזה היה לברויד ג'יימס, שזה שחקן חדורסל מפורסם, שיש סרטונים שלו שהוא זורק את הכדור, רץ לצד השני של המקסימום. עכשיו שאלו אותם, לא הבנו, מה קורה, מה זה, אתה לא מסתכל, הוא אמר לא, אני עשיתי את המקסימום שלי, רצתי, התמתחתי, עשיתי זה, זריקה מטורפת, אם זה נכנס לסל או לא, זה כבר לא שלי, זה מלמעלה. עכשיו איזה מטורף זה, עכשיו למה אני מספרת לכם את זה? כי פתאום מה שהיא אמרה לי, התחבר לי, וכאילו, אני אומרת נגיד, אני אלוהים, ואת אומרת לי שהחלום שלך זה להשקיע בשוק האמריקאי. נשמה, תעשי את ההשתלטות הכי גבוהה שלך, במינימום תשקיע את כל כולך? מה זה? מה זה את רוצה להשקיע בשוק האמריקאי אבל 20% מהזמן את משקיעה שם ואת ה-80% את מגרבצת שם בשוק הישראלי שהוא בכלל גם לא מעניין אותך והפשנט שלך הוא לא שם? תראי לי שאת פול אין, פול אין, לא משנה, אול אין, סליחה, אול אין על הדבר הזה ואז אולי אני אתן לך, ואז אני אתן לך את התוצאות שאת מבקשת, אבל זה לא מתכתב, מה קורה? ועוד חברה אחרת, אמרה לי גם דימוי מדהים, אני מאוהבת בדימויים, למה? כי זה נותן למוח בצורה מאוד מאוד נגישה, דברים שהוא לא מבין, אוקיי, נגיד מה שאני עכשיו עוברת, אני לא... מבינה, היא לא יודעת, בחיים לא עברתי דבר כזה גדול, בחיים לא סיימתי דרך ופרק בחיי כל כך משמעותי, שכל כך כל הזהות שלי הייתה עליו, זה, זה, אני באמת, אני לא משאירה כמעט כלום שהיה לי, כל התוכנות משתנות, כל הצוות משתנה, הכל, הכל, הכל, הכל, הכל משתנה. ואז היא אומרת לי, גל, את בעצם עוברת דירה. וזה היה כל כך מדויק, כי היא אומרת לי, גל, את תחשבי שאת עכשיו עוברת מדירת ארבעה חדרים לווילה. וילה עשרה חדרים. או, זה לא נוח, נכון? מכל הבחינות, גם וואווא, כמה דברים צריך לזרוק. ואנרגיה, הנה, עכשיו אני עוברת למיאמי. אתם יודעים כמה אנרגיה אני מוציאה? על להעיב דברים שלא צריך, ולהתחיל למכור חלק מהדברים בדירה. ולחפש סוחרים, ומלא אנרגיה, אתה צריך רק בשביל המעבר. אז הנה, גם עכשיו אני צריכה למצוא קונה, ולפטר עובדות, ולראות מה עושים פה, ואיך עושים ככה, ואיך... מלא אנרגיה, מלא אנרגיה, מלא אנרגיה. ויחד עם זאת, זה גם עולה מלא כסף, נכון? כאילו... להיפטר מס... דבר ראשון, אם אתה עובר לדירה, לווילה פתאום עשרה חדרים, מה זה? דבר ראשון, רוב הדברים שהיה לך בדירה של ארבעה חדרים, אתה כבר... לא רוצה, זה לא תואם לבית, זה לא תואם לבית. וגם, גם אם אתה תעביר הכל, אתה חייב עוד, אתה חייב עוד דברים, זה עולה כסף, נכון? אתה צריך לרעת אותה, זה יש יותר מקום. בקיצור, הדימוי הזה של לעבור דירה הוא מדהים. מכל הבחינות זה לא נוח, זה קשה וזה, אבל אחרי שהבית יהיה מוכן, מדהים, מדהים. ומי שיקשיב פה לפרקים, אני גם סיפרתי שכשאני עברתי... דירה משכונה בינונית בהרצליה לבנייני יוקרה בהרצליה. אני הייתי צריכה ללכת לטיפול. אני משיבה לכם, אני הרגשתי לא בבית, לא היה לי נוח, לא הבנתי. לא הבנתי איך מזה שאני גרה בבניין מתפרק, ישן, קומה שלישית בלי מעלית, פתאום אני גרה בבניין יוקרה? מי אני? מה קורה? מי זאת? זה משבר זהות כזה. אז אתם יודעים, זה לא נוח. זה לא נוח. אני רגילה לגור בבית ארבעה חדרים, פתאום אני עוברת לווילה, עשרה חדרים. כאילו, פתאום מדרגות בבית, פתאום חצר, פתאום בריכה לדאוג לה, פתאום... אתם יודעים, כאילו מלא דברים לא קשורים. וזה לא נוח. זה לא נוח. ו... ו... וזה מטורף. אז אוקיי. אז מה אמרתי שאני עושה? לבקש מחברים עזרה, שיתמכו בכם בתהליך. שתיים. ביקשתי מהאנשים הכי קרובים אליי. שירשמו לי, שירשמו לי, לא שיגידו לי, אני רציתי לקרוא את זה. גם שכל פעם שאני אהיה חלשה, אני אלך זור ואני אקרא את זה, הרשמתי להם. אני מבקשת שאתה תרשום לי, שאת תרשמי לי, את הסיבות שאתם חושבים שאני אצליח. כי אני קצת שכחתי. הפחד הוא מאוד ערומי. הוא צובע לכם, ואני אומרת לכם, אני בן אדם עוצמתי, הרקול אצלי זה בעוצמות. הכל זה בעוצמות. השמחה זה בעוצמות, ההתלהבות זה בעוצמות, אני שומעת את זה מכם. איזו התלהבות, איזו התרגשות. נכון, מדהים, אבל הבית סייד של זה זה שהעוצמות השליליות הן באותה עוצמה. אוקיי, אז תחשבו שהפחד שלי על הרגליים האחוריות שלו נעמד, הוא שולף את כל התותחים הכבדים. את כל התותחים הכבדים! אז אני שכחתי. אני שכחתי למה אני בכלל יכולה להגיע לירח, למה אני בכלל יכולה... כל דבר שאני רוצה אני יכולה, לא שכחתי, שכחתי. את כישלון, אני אומר לי, את כישלון, את הולכת לרסק אותנו, את הולכת לשבור את כל מה שאנחנו בנינו, את הולכת לגמור עלינו, לא יהיה לנו... כלום, לא יהיה לנו כלום, גם לא יהיה לנו כסף, וגם את לא שווה, נשמה מה, את לא שווה, בלי הכסף שלך, מה את שווה? לא הבנו, כל הפרסונל הברנד שאת בונה, למה אנשים מקשיבים לך? אתם יודעים, זה היה כאילו כזה, לא, אני שווה כי אני עצרתי משהו, וגם אם אני אאבד את הכל, את הכל, אתה שומע פחד? ואתם, שגם אם אני אאבד את הכל, אני אבנה את הכל מחד. יש לי מסוגלות, כי כבר עשיתי, את האפס לאחד אני כבר יודעת לעשות, כבר עשיתי, מה הבעיה? עשיתי, עשיתי את זה. והרבה פחות סקילים, והרבה פחות ניסיון, והרבה פחות חוכמה, והרבה פחות ידע, עשיתי. את הבלתי אפשרי כבר עשיתי. כל דבר מפה הוא יותר קל. אז, כן, ואני אגיד לכם עוד משהו, עם כל החרא, ועם כל הפחד, ועם כל הזה, אם עכשיו היו אומרים לי, גל, קחי, הנה, רוצה שיקול, אני עכשיו מביא לך שיקוי, את עוברת להיות גל של 2030, עוד חמש שנים, ואת רושמת את כל מה שעכשיו את רושמת. עכשיו את רושמת לי רשימה, ואני מעביר אותך לשם, את רוצה? לא. בחיים לא. עכשיו, מה זה אומר? דבר ראשון, אני רוצה להפסיד חמש שנים מהחיים שלי, לא משנה מה יהיה בהם. שום סכום שבעולם לא ימחק לי חמש שנים מהחיים. זה דבר ראשון, שזה הכי ברור. אבל יותר... יותר מזה, לא רוצה רק את התוצאה. מה זה? זה לא מעניין. זה לא מעניין. הדרך זה מה שמעניין. והפחדים, והקשיים, והאתגרים, והרמת משקולות הזאת, וה... זה מחזק אותי, זה מחשל אותי. תחשבו שאני, מהרגע שלקחתי את ההחלטה לסגור סופית ולפטר את העובדות, וזה עבר פחות משבוע. אני בן אדם אחר. פחות משבוע. אני בן אדם אחר. השריון שלי הוא הווה פי ש... איך שאני מדברת עכשיו ואיך שדיברתי לפני שבוע וחצי או שבוע זה ליטרלי בן אדם אחר, זה הזיה אז אני לא מעוניינת לקחת עכשיו שיקוי ולהגיע לחלום שלי של עוד חמש שנים לא רוצה, אני רוצה לעבור את כל הדרך, את כל השיט, את כל הזבל וגם אם זה אומר שבחמש שנים האלה אני אפסיד את הכל ואצטרך לבנות את הכל, אני רוצה לחוות הכל את הכל אני רוצה לחוות ועוד משהו שעזר לי, המון המון כתיבה. הייתי קמה בבוקר, כותבת, כותבת, כותבת, כותבת, כותבת, כותבת, כותבת, את כל מה שהובל לי בראש, את כל הזה, את כל הזה, את כל הזה. המון המון כתיבה, המון המון מדיטציות. פתאום מצאתי את עצמי, עושה מדיטציות, בדרך כלל אני עושה 20 דקות ביום, פתאום הייתי מסיימת את ה-20 דקות, אמרתי, לא, זה לא מספיק, אני רוצה עוד 10 דקות. הייתי חייבת רגע לנשום, הייתי חייבת רגע להירגע, הייתי חייבת... חייבת לתת קונטרה לסטרס שניהל אותי. מה עוד? ההבנה, תקשיבו, מי שמכיר את הסרטון שלי על הזימון, בסדר? שאני רשמתי צ'ק כבר שש שנים עברו, אני רשמתי צ'ק על סכום מאוד גבוה, לאותו תקופה, זה היה נראה לי, באמת, שאני חשבתי, אני לא אשכח את זה, רשמתי לי במשרד, שבתי לי, רשמתי לי צ'ק. צ'ק של כמה מיליונים, בסדר? ואני שמתי אותו בארנק והגעתי לסכום הזה לפני שנה ואני באמת חשבתי, אז, הילדה של לפני שש שנים שאני אגיע לסכום הזה וזהו, וואו, אני פסגת כל השאיפות אני הגשמתי את כל החלומות, עכשיו יהיה טוב לא, מה? הגעתי לזה, מה? רק בתחילת הדרך עכשיו, מה הקאץ'? עכשיו יש לי את אותה רשימת, יש לי רשימה חדשה. והבלבול, שכשאני אגיע לזה, משהו יקרה, שאז אני אהיה מושלבה, שאז אני ארגיש ששמתי את כל חלומותיי, טעות, טעות, טעות. טעות! אוי, סליחה, טעות. עכשיו, מה זה אומר? לא אומרת לא לחלום, לא לשאוף, לחלום הכי גבוה, לשאוף הכי גבוה, עוד ועוד ועוד ועוד ועוד יחד. עם זאת, כל מה שיש לנו, כל כל כל כל כל כל כל כל מה שיש לנו זה את הרגע הזה. קלישאה, לא קלישאה, לא אכפת לי. יש לנו את הרגע הזה. גם אם הוא חרא, גם אם הוא מסרח, גם אם הוא מפחיד, רק את הרגע הזה. וכשאנחנו נגיע לחלום הזה עוד שנה, עוד שנתיים, עוד שלוש, לצ'ק הזה, גם אז יהיה הרגע הזה. תמיד אנחנו ברגע הזה. עכשיו, אם כל הזמן אנחנו נחשוב קשה, קשה, קשה, קשה, דבר ראשון זה חרטא ברטא, בתור אחת ש... הגשימה את הצ'ק הזה, חרטא ברטא, חלומות הופכים להיות יותר גדולים, יותר מאתגרים, יותר מפחידים, וזה מהמם, אבל מה שיש לנו זה את הרגע הפאקינג זה, זה, הרגע הזה ממש, וזאת הבנה עוצמתית מאוד, ובגלל זה אני חושבת שהספר כוחו של הרגע הזה, נכון, הוא ספר כבד, והוא ספר מאתגר, והוא ספר, הוא לא קל לקריאה, והוא לא קל ל... אבל המסר שם הוא משנה חיים. ומה אני אגיד לכם? אני מתפללת שמה שאני עוברת עכשיו ייגע בכם, ולו במעט ייתן לכם את האומץ וייתן לכם את ההבנה שמי שמגיע לאן שהוא מגיע זה כי הוא הסכים לעבור דברים שהרוב לא מסכים לעבור. אתם יודעים... ירון בעלי אמר לי, תקשיב, אתה הבחורה הכי אמיצה שאני מכיר, הוא אמר לי, לא חושב שלי אי פעם היה אומץ לסגור את גליס ישראל, לצורך העניין בהשוואה, את ההותג הישראלי, לא היה לו אומץ, כי זה מצריך אומץ, וזה באמת הדבר הכי אמיץ שאני עשיתי, כי כמה שנגיד אני אומרת, וואו, אמרת הכנסה, זה היה אתגר מאוד מאוד גדול, ובאמת אנשים ליטרני מתים מדברים כאלה, כי הוא לא בקטע של זה, באמת. אנשים חוטפים התקף לב ודום לב מביקורות כאלה ומסכומי כסף כאלה, ועברתי את זה, ברוך השם. אבל פה זו בחירה, אני בוחרת לסגור. כי אני מרגישה שהבחירה לסגור זו בחירה בעצמי, ואני חושבת שזה הדבר הכי חשוב בעולם. ואני אומרת לכם, גם אם זה אומר שאני אפסיד הכל, גם אם זה אומר שאני אפסיד הכל ואבנה את הכל מחדש, זה מפחיד ברמות שלא תקבלו. תטעו, זה לא שעכשיו אני באה ואני מדברת על זה וכאילו את לא מפחדת, סופר מפחדת, אני אומרת לכם, אני מדברת איתכם עכשיו, דופק לי הלב, כי הייתי אוגל מה את אומרת פה, עם על איזה פחד זה יהיה, עם טיבי, עם עלי בלי בלי, ויותר מזה אני גם אגיד לכם, גם הצד השני אני פוחדת, אמרתי לכם שבשיחה עם הפחד, לבנות גורד שחקים, אפילו אם אתה מצליח לבנות את הגורד שחקים, אולי חלק מכם יבינו מה אני אומרת, חלק לא, וזה בסדר. אבל לעמוד בקומה 100 זה מפחיד. דבר ראשון, אתה שונה. אתה שונה. ועם איזה התמודדויות אתה מתמודד כשאתה בקומה 100. ווואלה, זה מפחיד. פתאום כאילו, איזה עוצמות. וואו, כאילו אתה צריך להיות חזק, להכיל את העוצמות האלה. אז כן, זו התמודדות מטורפת, ומי ידע שמה שאני עושה כאן, והשיח איתכם, והשלב הזה שאני נמצאת בשם, אני מברכת עליו כל יום, שבעצם, אני אומרת לכם, זה כמו שאמרתי בתחילת הפרק, אני יוצקת משמעות. לחיים שלי, לתהליך שאני עוברת, כי אני אומרת, שואו, אני עוברת עכשיו תהליך שהוא לא רק בשבילי, הוא גם בשבילכם. אני מוציאה משהו לעולם, וזהו, הוא לא שלי יותר, הוא שלכם. בן אדם מקשיב לי, וכמו שאני דיברתי עם הבחור הזה בן 24 בזום, והוא שינה את חיי, או שאני ראיתי את ה... שכאילו החלטתי לסגור בגללו את ה... ואני ראיתי ראיון עם אדם נוימן ובזכותו החלטתי לעבור למיאמי כאילו תחשבו מה הוא עשה הוא החליט לעשות ראיון עם דן מקושמרו ואישה חמודה בהרצליה החליטה בגללו לעבור למיאמי כאילו מה קשור מה שאני באה להגיד זה שאתה לפני מעשה בידי אדם אחרי מעשה בידי שמיים מנטרה אני לא יודע דת, מי מקשיב לזה, מי אתה, מי את, איפה זה יתפוס אותך, איפה זה יתפוס אותך, מה אתה צריך לקחת מהפרק הזה, או בכלל ממני. והפידבקים שאתם שולחים לי הם באמת לא מובנים מאליהם בשום צורה. כל מיני דברים, אלוהים, שאנשים שנים שומעים על מדיטציות ועל כתיבה והם לא עשו כלום, ופתאום הם מקשיבים לדברים שאני אומרת שבוע ומתחילים לפתע. זה זכות ענקית ושליחות עוצמתית ואני מרגישה ברת מזל. ואז פתאום אני אומרת, יואו, יכול להיות שבגלל שהאתגר שאני עכשיו עוברת, כמו שאומרים ש... כאילו אני מרגישה שיש שלוש רמות בעולם, אוקיי? בואו נעשה את זה נגיד עם כסף. שמחה, שלווה, בואו נעשה את זה עם כסף, בסדר? שלושה שלבים, רוב האנשים יחיו ברמה בינונית ומטה בכסף, אוקיי? זה הרמה הראשונה. בקורבנות ולא בזה, ומרגישים עניים ולא טוב להם והם חיים מהיד לפה ולה לה לה לה לה לה, יש את השלב השני בפירמידה. שהם הצליחו, שהם עושים כסף והם מצליחים והם נהנים והם בשפע וטוב להם וכל מיני דברים כאלה, אוקיי? ויש את השלב השלישי, שהוא לחיות את השלב השני ולהבין שאתה רוצה גם להעביר את זה הלאה. אתה רוצה לדעת להעביר אנשים משלב אחד לשתיים. וזה בעיניי השיא. ומה אני אומרת? אם אני, סתם, נגיד עכשיו אני מפתחת מסוגלות להתמודד עם אתגרים, להתמודד עם הפחד, לשבור נורמות, לשבור שגרות, לשבור מה אני לא שוברת, בסדר? ואז אני אומרת, אוקיי, הנה, אז כנראה שאני ברמה קצת יותר גבוהה מהרבה אחרים. אני בשלב 2, אני רוצה להיות בשלב 3. אני רוצה לא רק לעשות את זה בשביל עצמי. ובני ביתי, אני רוצה שאנשים יעברו איתי את המסע. אני רוצה שאנשים יראו דרכי את הדבר הזה. אתם מבינים? ו... וכן, הנה, אתם רואים, אני מדברת מהלב שלי, אני לא... אני ממש עוברת את זה ברמים אלה, זה לא שעכשיו אני הולכת לי לבית ואני אומרת, וואי, עברתי את האתגר הזה, אני רק מספרת. להם, אני בתוך האתגר הזה ממש, אז יהיה נורא מעניין נראות מה יהיה בהמשך ואיך זה ילך ומה פה, אבל באמת שהגעתי למצב שאני חושבת שאחת הסיבות שעוזרות לי להתמודד מול הפחד ולעשות את הסיכונים האלה וללכת בדרך הזאת זה מתחת פחד יותר גדול מהצד השני, שהוא לחיות חיים שבעיניי הם בינוניים, לי הם בינוניים, להשאיר את העסק כמו שהוא היה מבחינתי זה בינוניות, כשלי יש חלומות אחרים ורק לחלום עליהם ולא לעשות דברים לקראתם זה בינוניות, זה מפחיד אותי יותר, לא לחיות ברגשמה, מפחיד אותי יותר, זה מפחיד אותי יותר מאשר להיות תקופה מסוימת בלי כסף, בוא נגיד. מפחיד אותי יותר. מה זה כסף? כסף זה אנרגיה, בואו, די. זה נייר, זה נחמד, זה קונים באיזה שעון, וזה אוטו. בסדר, מהמם. אבל מה זה ייתן לי? מה זה ייתן לי להרוויח את כל הכסף שבעולם אם אני לא נהנית ממה שאני עושה? באמת. כאילו, ואני אגיד לכם עוד משהו אחרון לסיום. לסיום, לפעמים אנחנו נראים כאילו, איך, העובדת שלי, אחת הבחורות שפיטרתי, הייתה לנו שיחה מאוד טובה, כאילו, בשיחת שימוע הכי מוזרה שהייתה בהיסטוריה, אז היא אומרת לי, לא, אני מפחדת ללכת אחורה, ואז זה, ואת יודעת, העולם הוא קצת מבלבל. אתם מכירים רוגטקה, נכון? שאתם, מי שרואה אותי עכשיו, אז כאילו, נכון, אתם מחזיקים את האבן, או את הזה, ואתם לוקחים אותה אחורה. אז מעיפים אותה קדימה. עכשיו, זה נראה שאנחנו הולכים אחורה, נכון? אבל בעצם אנחנו לוקחים תנופה. אנחנו לוקחים תנופה כדי לעוף קדימה. והדבר הכי גרוע שלדעתי אנחנו יכולים לעשות זה לעמוד במקום. אנחנו כאילו חושבים שאנחנו מתקדמים, נכון? כאילו, אמרתי לה, תקשיבי, את הגעת לקצה גבול היכולת שלך בעסק שלי. קצה גבול היכולת. אז סבבה, אז יש לך יציבות ויש לך משכורת, אבל כנראה שהיא לא הייתה עולה יותר מדי. אין לך יותר איך להתקדם אצלי בחברה. ואת תקועה, את מתקדמת? לא, להיות תקועה זה דבר הכי גרוע בעולם. אז יכול להיות שעכשיו את לוקחת צעד אחורה כדי לקחת תנופה לעוף קדימה, אם זה אומר להבין באמת מה היא רוצה לעשות עם החיים שלה, וליהנות רגע מהאבטלה שעכשיו יהיה לה. כאילו, אולי הרבה מכם יזדהו עם זה, כאילו, לפעמים אנחנו אומרים, יוח, פיטרו אותי עכשיו עם על איזה סיוט, מה אני עושה, מה אני עושה, מה אני עושה. זאת מתנה. זאת מתנה, תחתמו את האבטלה שלכם, תתאפסו רגע, אולי בכלל אתם רוצים משהו אחר. מי אמר? מי אמר? עכשיו נגיד סתם, אני בת 34, עשיתי e-commerce 13 שנה בתכשיטים. וואלה, מי אמר? אולי לא בא לי יותר לעשות e-commerce? בכל זאת מפחיד, כי כאילו, אתה אומר, וואי, זה מה זה? זה כלא, נכון? וזה כלא מלא תכשיטים, מלא זהב, מלא יוקרה, מלא זה, אבל זה כלא, כי אם אני לא נהנית יותר מe-commerce, וואלה, ואם אני אחליט שנה הבאה, לא בא לי יותר e-commerce. לא בא לי, לי בא להיות מנטורית ענקית בארצות הברית לפוצץ אולמות, להיות משהו מטורף, או פתאום בא לי להיות עם פרץ נדלן, או פתאום בא לי לא יודעת מה, לא יודעת, זה מה שאני אעשה. מי אמר, מי אמר, אם אני החלטתי שאני מעצבת תכשיטים אי שם בגיל 21, זה אומר שאני צריכה לעשות את זה כל החיים שלי? לא. אם אתה למדת עריכת דין בגיל 21... ואתה עכשיו עורך דין ואתה מרוויח הרבה כסף מי אמר שאתה צריך לעשות את זה כל החיים? לא הבנתי כלום נשמה, אנחנו באנו לחיות פה עד גיל בעזרת השם 90 ומשהו באנו ליהנות, אנחנו גם מזמן כבר לא בקטע של כאילו לצאת לפנסיה בגיל לא יודעת מה, 60 ומשהו אני, תן לי להיות בעשייה, עד יום מותי אני רוצה להיות בעשייה עד היום האחרון שלי הדבר הזה של לחיות בסבל ולפנטז לפנסיה מה זה? באמת, אני לא הבנתי, זה לא תכלית החיים, זה לא מהות החיים. באנו לפה להיות בהגשמה, אני רוצה להגיד גם הנאה, אבל זה לא רק הנאה שאנחנו חושבים של לשבת על החוב ולשתות קוקוס, גם, גם, אבל אני רוצה להגיע למצב, אתם יודעים מה רשמתי לעצמי היום ביומן? אני רוצה להגיע למצב שנכון, יש אנשים שהם מכורים לספורט והם מרימים אשכולות וזה, ונכון, זה סבל להרים אשכולות או לעשות שפיפות בטן, עכשיו מאה, קוף, שורף בבטן. באה להגיע למצב שאני, גם מהסבל הזה אני נהנית. כי זה למען מטרה ראויה. ואני אסיים בדבר אחד, אני שיניתי את ההגדרה שלי להצלחה. הצלחה זה לא בן אדם שעשה כסף, שעושה ככה, שהגיע למטרה, לא. הצלחה, שמעתי את זה באיזה פודקאסט, זה מעצם היותך בדרך לאידיאל ראוי. מעצם היותך שאתה צועד לשם, אני עכשיו צועדת לאידיאל הראוי שאני... החלטתי. לגל הראויה שאני החלטתי, מעצם הדבר שאני צועדת לשם, אני מצליחה. אני מצליחה. בכלל לא משנה כמה כסף יש לי בבנק. כמה נכסים יש לי, לא מעניין. זה לא מעניין. ברגע שאתה הולך לאידיאל הראוי שלך, אתה מצליח. עכשיו, אם הייתי משאירה את העסק הישראלי ולשם הייתי צועדת, אני לא מצליחה בעיניי. וזה לא משנה כמה כסף העסק הישראלי הזה עושה. כי זה לא אידיאל ראוי. בעיניי. אתם מבינים את ההבדל? ובזה אנחנו נסיים. יואו, אמן, אמן, אמן, שהצלחתי להעביר, ואני אוהבת אתכם, ותודה שהקשבתם לי, ושתדעו לכם שבאמת אני מאוד נהנית מהשלב הזה בדרך, שכאילו אני עדיין קוראת את כל ההודעות שלכם, ושיש לי הודעות, ברוך השם, כל יום, כל יום אתם כותבים לי, אבל זה עדיין בגדר עשרות, זה לא על מאות, וזה לא על אלפים, וזה כיף, ו... ותכתבו לי, ואני אוהבת לקרוא את המילים שלכם, ואני אוהבת לקרוא את התהליכים שאתם עוברים, ואני אוהבת אתכם. וזהו, ואני ממש שמחה שהייתם פה איתי, ושהקשבתם, ואם נהניתם, אני ממש אשמח שתעבירו את זה הלאה, למישהו שזה יכול לעזור לו, ולהשפיע עליו, שיכיר אותי, ואני מצרפת פה לינק לאינסטגרם שלי, כי שמעתי שכסיה קצת למצוא אותי. וזהו, אני אוהבת אתכם, הלב, ואנחנו... ניפגש בפרק הבא.
