Two people moved to Miami three months ago with no concrete results yet, but rate the decision 10 out of 10 based on gut feeling alone. They describe an overwhelming sense of possibility and calm in the environment, believing the emotional resonance now signals future success.
אנחנו עושים שידור חוזר, אמרתי אני חייבת לצלם את זה. שאלתי את ירון, מ-1 עד 10, בתחושה, כמה הוא מרגיש שזה היה צעד נכון לעבור למיאמי, למרות, אוקיי סליחה, ואז מה ענית?
עניתי ש-100 מתוך 10. 100 מתוך 10. וזה למרות שאנחנו פה בסך הכל חודשיים, כן, אבל... קצת זה כבר עוד שנייה שלושה. בסדר, אבל כשאין שום איזה תוצאה...
אין שום תוצאה, אוקיי? זה לא בגלל תוצאה. זהו, בדיוק, זה חשוב להגיד את זה, אנחנו פה עוד לא שלושה חודשים, בפועל, בעולם החומרי, שום דבר לא השתנה, כן? ההכנסות עדיין לא גדלו, אין עוד איזה משהו חדש, אין עוד כלום, אוקיי? ועדיין, ברמת התחושות, 100 מ-10, כאילו מ-1 עד 10, 100. אני לא יודעת איך לעסוק בכם, זה פשוט מרגיש, הדבר. הכי, הכי מדויק, אני רוצה להגיד שעשיתי בכל ימי חיי.
כן. נכון? לא משמעית.
וואו, איזה משוגע זה. לא יודעת, פעם הבאה שיש לכם תחושת בטן, או שאתם, טוב, אולי תקשיבו לי עוד איזה שנה, שנתיים, שיהיה גם תוצאות, נכון? בינתיים זה רק תחושות. צריך להמשיך ולחיות כדי לראות. למרות שרק התחושות עצמם,
התחושות שובת הכל. נכון,
האמת ש... זה מה שיש, האמת.
כי... בוא, זה מה שחשוב באמת. איך לחומרה? גם אם המצב יהיה זה, זה בסדר. נכון,
כי גם אם המצב לא ישתנה, והתוצאות בחומר יהיו אותו דבר, אבל התחושות המטורפות, דבר ראשון, אין לי ספק שברמה כזאת או אחרת, התוצאות בסופו של דבר יבנינו, כי אתה בעיניים לאיך שאתה מרגיש. חד השמע, אני רק אומר בוורטס קייס אני אראה. כן, אבל גם רק לחיות בתחושה הזאת, כאילו הכל גבוה יותר, כאילו, לא יודעת, לדעתי משהו, אני לא יודעת אם זה מיאמי, זה משהו בארצות הברית, זה שכזה יפה פה, זה שכזה רגוע פה. לא יודעת
