בקטע זה, הדוברת מתארת את תחושת תסמונת המתחזה (Imposter Syndrome) שמופיעה כאשר היא מתחילה לחשוף הצלחותיה בפומבי, כגון באינסטגרם. היא מדברת על קולות פנימיים שמטילים ספק במציאות של ההישגים, על תחושת חוסר אמון בעצמה, ועל השאלות המלוות: האם ההצלחות אמיתיות? האם היא מתחזה? היא מזמינה את הקהל לזהות את התחושה ולזהות את שלב ההתמודדות הזה כחלק מהתהליך של הגעה להישגים.
את משקרת להם גל, למה את משקרת להם? עכשיו, אני לא משקרת, יש בי קולות כזה, אני לא משקרת, מה אתה רוצה ממני? עוד שני מגלוף שהכל בלוף, את לא כזאת מצליחה, את לא כזאת זה, אבל אני אומרת לו, אבל תקשיב, אני אומרת לו, הקולות בראש, תקשיבו, זה כאילו, זה תחושה, מעניין מי מכם מזדהה עם התחושה הזאת, אבל כשאנחנו מתחילים להגיע להישגים, שלא האמנו שאנחנו נגיע להם, מתחיל להיות, וזה גם שלב שצריך לעבור אותו, התסמונת המתחזה, זה כאילו הזוי, כאילו משהו בנו לא מאמין. על הדברים האלה, וזה קורה כשאנחנו פתאום יוצאים החוצה, נגיד לי זה קרה באינסטגרם, שפתאום חשפתי את המספרים, וחשפתי את ההצלחות, וחשפתי את הדברים שכאילו, שקרו לי, אז כאילו, זה אמיתי? זה לא אמיתי? את עובדת על כולם? האם את מתחזה? זה משהו שהוא מאוד מאוד מאוד מאתגר בפני עצמו, אני רוצה שתבינו.
