מפגש קבלה קהילה גבוהה 24 - איך ולמה כדאי לשחרר שליטה? 31/08/2026
Speaker A leads a Kabbalistic discussion on releasing control in the 24th session of High Consciousness Community. Participants share how over-controlling marketing campaigns and product refinement wastes energy and blocks sales. The practice involves balancing material and spiritual aspects equally, letting outcomes unfold rather than forcing them.
Chapters
זה מה שנקרא, אבל אני רוצה את שלו. אלמוג, אני ארים לו כי הוא לא ירים לעצמו. מומחה AI, חבר יקר ואיש מאוד מאוד מאוד מאוד מוכשר, שמכיר הרבה מאוד דברים ויודע לפתור בעיות. יעשה לך הרבה סדר.
נהדר.
איזה כיף. לפני שאנחנו מדברים קצת עם החבר'ה הוותיקים, שאני כיף לי מאוד לראות את הפרוצפים שלכם שוב, אני רוצה רגע לשמוע חבר'ה שככה בפעם הראשונה פה היום. מה שבא לכם לשתף, קצת להכיר אתכם.
טוב, אני גם חדשה פה.
היי אורלי.
אהלן. ואני עוד שנייה סוגרת את המצלמה כי אני נכנסת לנהיגה, אז אני ככה אנצל את הכמה דקות שלו. תזכיר לי מה היו השאלות שלך.
מי את? פרופסורה הבאה, איך הגעת אלינו? מה באת לקחת? מה את מכירה? איפה את נמצאת במסע? מה שמעה לך שתף?
טוב, אז אני אורלי דוד, סיימתי לימודים של מאסטר NLP, הוצאתי לו ספר בשם מרפאת הלב, שמדבר את המסע שלי בעצם מאז שהתגרשתי ועד שפגשתי את מעלי, ובעצם נועד, יש לו שליחות בעולם של לעזור לאנשים שבעצם נמצאים באותו מקום מבחינת ה... קוראת לזה לגיטימציה לתחושות, כי לפעמים הנרמול הזה הוא מאוד עוזר. ויש שם מצות ואת כל ההתפתחות האישית שלי בעצם שהייתה מתאוררת באותן שנים, ופתחתי קליניקה, ואני מתכוונת גם להיכנס לעולם ההרצאות. כרגע אני עוד בחיתולים עם הדבר הזה, אז אני עוד בשלב שככה אוסף את האינפורמציות, מה שנקרא. זה בנוסף כמובן להיותי שכירה דרך אגב, את זה לא הזכרתי, נמצאת עכשיו במשרד. ומה משך אותי להגיע לפה? אני מאוד אוהבת את התוכן שלכם. ואני תמיד אוהבת להגיע.
אוקיי, מורחבה. מה לכאורה חסר בקפיצה המאוד גדולה הזאתי בנקודה שאת נמצאת בה?
שאלה טובה, לא יודעת להגיד, כי יצאתי לדרך עם המון תחושת שקוט, וזה זרם, זרם, זרם, זרם, ואז פשוט מהשלב שבעצם אמרתי יאללה, אני יוצאת, מה שנקרא, בכל הכוח ועם תשלום וכל הדבר הזה, הכל נעצר. אני בהתחלה חשבתי שאני פוסמת את זה, אני עדיין קצת חושבת ככה, אני עדיין עושה שם עבודה. אבל גם התחלתי כאילו מהמקום האמוני להאמין שכאילו הכל מדויק ויש את הזמן שלו וכנראה זה עוד לא זמן אז כאילו גם לא להילחץ מזה ושוב בינתיים נוסף את כלים נודר.
אוקיי אוקיי אוקיי מגניב אורלי תודה.
תודה לכם על הקבוצה המהממת הזאת ותסלחו לי שאני עכשיו סוגרת פתאום אצלמה כאילו אני לא לחטוף סקרט.
ואהבה, יפתי איתנו. עוד חברים, פעם ראשונה. מי רוצה, רוצה לשתף?
אני, אשמח.
שלום, סערי.
שלום, סערי. טוב, הגעתי אליך במקרה, ושומעים אותי? אני מזמינה, כן? לא? פחות? שומעים אותך. ואז הצלחתי לגמור את כל הסדרת שיעורים שלך, הפעם הזאת הצלחתי גם להגיע לשיעורים המוקלטים והפעם הזאת אני מצטרפת בלייב וזה קטע כי הלכתי עם מחשבה כזאת שהרבה זמן שאני צריכה להיות טובה יותר כאילו אני צריכה לעשות טוב יותר וזה כאילו ישב לי איפשהו ואז פתאום שמעתי את השיעור הראשון שלך ואז התחלתי לעשות עליך בינג' עם כל הפודקאסט וכל הקטעים ואז עברתי לדייוויד ואז גמרתי את כל המאה והעשר של דייוויד ונכנסתי לאחד, שתיים ושלוש וזה בערך בשלושה חודשים האלה ופתאום הבוקר קיבלתי ממך מייל שיש היום בשבע פעם ראשונה שנתקלתי בזה בלייב אז הנה אני פה בלייב איתכם אחלה תכנים, אתה מעביר את זה נהדר, מאוד כיף לשמוע ותחושה מאוד טובה לעשות טוב, להיות בנתינה, להיות בביטול, להיות בהשגחה, להיות בשמחה, זהו.
איזה כיף, תודה על המילים החמות. מה את עוסקת, טרי?
יש לי חברת תוכן, אז אני מתעסקת ב... מגדילים אתרים, ספרים, דוחות, כל ההוצאה, זאת אומרת כל ההפקה, כתיבה, עריכה, עיצוב, תרגומים, עניינים, נכון יש AI היום אבל בכל זאת צריך לעזור לו.
מגניב, אני שואל כי יש פה המון המון המון בעלי עסקים, זה היה ככה הקונוטציה שלנו. נכון. נטוורקינג בבקשה, תודה.
תודה.
טרי, תפסתי איתנו. עוד חברים, עוד שנה, לפני שאנחנו מתחילים, ממש עוד כמה דקות. לא, מתביישים?
בסדר.
חבר'ה ותיקים, שבא לכם לשתף קצת? גם מתביישים? לא.
אני אשמח לשתף אתכם על חסימות שקרו. החל מיום שישי היו חסימות בוואטסאפ, אני לא יודעת מי שחווה את זה, אני שמעתי שזה סוג של מגפה כזאת, ואם יש כאן מישהו שיש לו איזשהו פתרון לדבר הזה שנקרא וואטסאפ וב או חיבור מהמחשב, אני אשמח, כי זה מאוד חוסם את העבודה, ואני לא בן אדם שאוהב חסימות.
לא תמרה.
נראה לי שמישהו, מה הבעיה עוד פעם? לא הבנתי אבל.
שוואטסאפ התחיל לחסום אנשים בלי סיבה מוצדקת.
את עובדת בשתי מכשירים במקביל? אני רוצה לך לפעמים לשלוח הודעה גם מהמחשב וכאילו מישהו אחר עובד על המחשב ואת עובדת על הטלפון?
לא לא לא לא זה לא שם זה לא שם וגם אני לא רוצה לגזול פה את הזמן אבל אם יש פה מישהו שבאמת מבין בזה יודע אני אשמח גם בפרטי.
אין באמת מה להבין כי יש איזושהי תופעה לאחרונה של חסימות בוואטסאפ ואין דרך להימנע מזה. כאילו פשוט כולם נחסמים, תופעה בישראל ובארגנטינה, לא ברור למה. פשוט כנראה בגלל שאנחנו משתמשים הרבה באוטומציות וצ'אטבוטים שעוברים על החוקים של מטא, הם פשוט שמו עלינו עין והם פשוט חוסמים פה את כולם. אין דרך להתגונן מזה לצערי.
אני כאילו פוחדת בכלל לחבר את המחשב, אז אם יש למישהו איזושהי הצעה מעניינת אחרת, איך אפשר לראות וואטסאפ דרך המחשב, זה יהיה נחמד.
אני אדבר איתך מחר, תמרה.
הייתי מציעה לך לחכות איזושהי תקופה.
ברור שאני מחכה, אני לא עושה כלום.
ללא חיבור למחשב, כי אני חושבת... כי יש מצב שמדובר שם באיזושהי מערכת אבטחה שצריך לשמוע שנקראת אבטחה.
עכשיו אני עוצר את הדיון, כי לא בא לי לדבר על וואטסאפ, בא לי לדבר על תודעה. אם יש לכם עוד רעיונות ושיתופים ספציפיים על עולמות ההתפתחות, תודה, קבלה. בואו ניקח עוד שתי דקות ככה לשיתופים, ואנחנו מתחילים.
זה עשה לי הרבה תוכנות בתודעה, אין ספק בכלל.
מדהים.
לי יש איזה עניין.
תוכנות של טבלנות, של שחרור שליטה, זה לא סתם לתיד.
אם כבר תודעה, אז שני מקרים. נסיעה לירושלים לפני שבוע שהייתה כרוכה בהרבה הרבה נוכחות של הבורא, במיוחד בדרך הביתה, כי זה היה מפוצץ אנשים, כי תחב"ץ הבורא החליט להשתמש בו, וזה היה ממש טרנינג לתודעה ולצווים במיוחד. השבוע גם היה איזה אוטובוס שרציתי לעלות עליו והוא פשוט לא עצר ולא פתח וחלטתי טוב הפעם אני לא נותנת לעצמי עכשיו לבוא וזה לא משנה יבוא עוד אחד עוד מעט הכל עבר חלק ויחסית מהר ואפילו יותר מהר ממה שציפינו שזה יעבור והנסיעה לשם הייתה חלקה וחזור וזה היה כזה או נייס וואו. פשוט החלטתי לא לתת לעצבים ככה להשתלט יותר מדי.
מהמם, מהמם. תראו ככה, חברים שפעם ראשונה, קודם כל ברוכים הבאים, יהיה פה עוד רגע, אנחנו נשים איזשהו כמה מצגות של שפה משותפת. המטרה שלי פה היום, כמו שככה מישהו כאן זרק ואמר, או זרקה ואמרה, זה באמת להיות בנתינה. יש פה דברים שהם לא שלי, התוכן שהולך לעבור פה הוא לא שלי, זה משהו שעובר דרכי, זה משהו שאני מבין ומצליח להעביר ולתפוס את זה בנקודה כזאת. בקשה אחת מכם, לקחתם משהו, קיבלתם משהו, תעבירו את זה הלאה. למה? כי המטרה פה היא להפיץ את הדבר הזה כמה שיותר וכמה שיותר גדול. יש פה חבר'ה שזה פעם ראשונה להם, אנחנו לא נתעכב כמובן על כל וכל וכל מונח ומשפט. יש בסיס לעשות פה, שיתפר אותנו ככה סארי שיש... המון המון המון גם בתיאור של הקבוצה אם אתם ככה באמת באמת חדשים והכנסתם ממש לאחרונה בתיאור של הקבוצה יש קישור לערוץ יוטיוב שיש בו המון תוכן לכו לראות פודקאסט שיעורים שלנו זה המפגש ה-24 כבר שאנחנו עושים של קהילת תודעה גבוהה המפגשים האלה הם פעם בחודש בשאיפה גם לאט לאט יעלו גם לפעמיים בחודש אני ממש עובד על לססטם את כל הדבר הזה וזה כאן עבורכם זאת אומרת יש פה תוכן שדיברנו אחורה, אתם יודעים מה, יש לזה שקף בנפרד. בשביל שתוכלו להפיק מפה מה שנקרא את המרב היום, שתי המלצות, וזה רגע חוקים אישיים שלי, זה הולך להיות בין שיעור לבין דיון, זאת אומרת, אני מאוד מאוד ארצה לשמוע ושתשאלו שאלות, לי ברמה האישית מאוד יעזור אם רק בסוף משפט שאני אגיד או בסוף איזושהי נקודה תשאלו את השאלה, כי ברגע שנכנסים לי בזה אני כאילו, רגע, מאבד את הנקודה, זה דבר אחד. ודבר השני, מי שמאוד רוצה להשתתף, אני מאוד, לי יש בעיה אישית שאני לא יכול לשמוע בן אדם אם אני לא רואה בן אדם. זאת אומרת שחברינו כאן בלי המצלמה, אם באנו להיות ככה צופים פסיביים, אחלה, הכל טוב, באהבה גדולה, אבל אם אתם מתכננים להשתתף, אז אני גם מאוד אשמח לראות פה צופים וחיוכים, זה תמיד כיף לי ותמיד נחמד. בשביל שנוכל להתחיל את התוכן, עם מה אנחנו מתחילים?
לעצום עיניים.
החבר'ה מתרוגלים. חברים יקרים, בטח מי שפה פעם ראשונה, אין לי שום בעיה שזה ייראה לכם מוזר, זה בסדר גמור. המטרה שלנו פה זה לעשות דברים שהם לא פשוטים ומעבר לטבע. ואני אבקש מכם, כמו שאמרנו, אלמוג היקר, לעצום עיניים לרגע. וברגע שאתם עוצמים, אני רוצה שתיקחו נשימה עמוקה, עמוקה, טובה, טובה, טובה, ככה. ותוציאו, תשחררו את היום, שהיה אצלכם עכשיו שבע ורבע, שחררו את כל מה שהיה, כל הלידים, המטלות, המשימות, הדברים שלא הספקתם, הדאגות ממה יהיה מחר, החששות ממה היה אתמול, כל דבר שהוא לא נוכחות מלאה של עכשיו, תשחררו רגע. ואם בחרתם להיות פה בשעה וחצי הקרובות, אז תהיו פה ב-100, ב-100% נוכחות, ב-100% הקשבה, ב-100% כוונה, כי יש סיבה לזה שבמקרה קיבלתם את המייל או במקרה נחתתם פה. אני לא יודע מה היא, אתם תבררו ותבינו מה היא לאורך השידור, וכדי שתוכלו לקבל מפה את המרב, נוכחות זה שם המשחק. אז קחו נשימה טובה ותוך כדי שאתם מנקים את המחשבות שקופצות אני רוצה שתשאלו את עצמכם שאלה אם יש משהו אחד בלבד, משפט אחד בלבד שזה מה שלכאורה, אני אומר את זה הרבה פעמים את המילים לכאורה, אני אסביר עוד מעט למה אם יש משהו אחד שיפתור לי את הבעיה הגדולה הזאת שאני מתמודד איתה עכשיו, אם זה בזוגיות, אם זה בעסק, אם זה בלידים, אם זה הילדים, זה לא משנה מה, אני רוצה שקודם כל תיקחו את האתגר שאתם מתמודדים מולו, כולנו מתמודדים, אין פה אנשים שהם חכמים יותר או שאין להם בעיות, לא קיים דבר כזה, ואני מניח שיש פה מספיק ניסיון בחדר הזה כדי להבין שזה... לא באמת קיים, מאחל לכם בעיות. אז תקחו את האתגר המאוד גדול הזה, שימו אותו מול הפרצוף, תנסחו לעצמכם אותו ככה במשפט, מאיזושהי שאלה, ממש תראו את המילים, תראו את האותיות, את הפונט, את הצבע, זה שלכם, בלי בושה, בלי אשמה, בלי... איך אני לא פתרתי את זה עדיין, בלי כל הדברים האלה אין להם מקום בשידור היום. ואחרי ששמתם את המשפט הזה, ובתנאי שבחרתם כמובן להיות פה בנוכחות מלאה היום, אני רוצה שתפתחו בפנים ודאות מוחלטת של 100% שהיום, מתישהו במהלך השידור, הם הולכים לקבל את התשובה. יכול להיות משפט, זה יכול להיות מילה, זה יכול להיות פסקה, זה יכול להיות רעיון. אבל מתישהו, במהלך השידור היום, הם הולכים לקבל ב-100% את התשובה על השאלה הגדולה הזאת שתוקעת אתכם עכשיו. עכשיו, הספק הזה... והציניות שעלתה זה בסדר, זה מנגנון הגנה, תרשו לו רגע להיות בצד. את הרבע אחוז ספק עוד הפעם שקפץ המחשבה הזאת שאמרה לא יכול להיות, זה פשוט מדי, גם תשימו בצד. כי אם אתם בנוכחות פה היום ואתם מחליטים שהיום זה נגמר, שהיום יש תשובה, שיום הוודאות הזאתי מגיעה ב-100%, אז זה יגיע. וזה יגיע כי אתם תסכימו לזה ב-100%, למרות הפחד שלכאורה אחרי זה לא תוכלו להתמודד איתו. עכשיו שאתם בטוחים בזה, אני רוצה שתרגישו את זה טוב טוב טוב טוב טוב, קחו נשימה עמוקה, סגרו לעצמכם את זה בוודאות בתוך הגוף ואני מאוד אשמח שתפתחו את העיניים, תפתחו מחברת, דווקא מחברת פיזית ותרשמו לעצמכם את השאלה הזאת ואת התשובה שכנראה כבר הגיעה בשתי דקות האחרונות. אנחנו ניקח דקה אחת, נכתוב על זה ואנחנו מתחילים. אם אתם לא יודעים מה לכתוב, אז תכתבו, אני לא יודע מה לכתוב ובכל זאת אני יושב וכותב. דקה אחת ואנחנו מתחילים. טוב חברים, מקווה שככה עלו כבר כמה רעיונות ותשובות. בואו תעני שמע, אני אחזור ואגיד, תהיו בטוחים ב-100% ודאות מוחלטת שאתם הולכים לקבל את התשובה היום. כמה דברים לפני שאנחנו מתחילים, בהדרך לחבר'ה פעם ראשונה. דיסקליימר קטן, מה שאנחנו הולכים לדבר עליו היום זה מה שאני ברמה האישית מבין, זה מה שלמדתי סך הכל עד עכשיו, התחלתי את כל עולם הקבלה וההתפתחות האישית הרבה שנים, אבל ספציפית עולם הקבלה מאזור הדצמבר 24, זה לא החוכמה שלי, אני לא יודע לענות לכם על כל השאלות, המטרה שלי זה לבנות קהילה עם תודעה גבוהה שכולנו נתארים ממנה, לכן אני כל הזמן אומר להמשיך לדבר בקבוצה, לעשות חיבורים, לעשות נטוורקינג, אנחנו סך הכל מפ... נותנים ומאפשרים את הפלטפורמה לדבר הזה ומה שיוצר פה באמת את האור הגדול ואת כל מה שאתם מקבלים פה זה אתם אז זה ככה שלא לצפות ממני לכל תשובה ולהציל אף אחד זה לא התפקיד שלי וזה לא המטרה שלי בשביל שנוכל להסכים להתחיל פה ובאמת ככה לקבל כמה שיותר יש פה כמה הנחות יסוד שאנחנו כולנו צריכים להסכים עליהן ונראה לי שעצם זה שהגעתם לפה כבר הסכמתם עליהן אבל קודם כל זה כזה אחד, אתם מאמינים שיש כוח גדול יותר שמניע את היקום, לא משנה איך תקראו לו, הקדוש ברוך הוא, הבורא, האור, האנרגיה, הטבע, מה שמחובר לכם זה לא באמת משנה, אבל זה מה שקובע פה את החוקיות. אתם מאמינים שיש חוקים רוחניים ליקום, בדיוק כמו חוקי הפיזיקה, כמו שאני אקח את זה ואעזוב את זה, זה ברור שזה ייפול, ואתם מאמינים שניסים אמורים לקרות בכל שנייה, ואם הם לא קורים, זה אומר שיש איזושהי בעיה, במירכאות, אצלנו, משהו תקוע אצלנו. הנחה ואנחנו מסכימים לזה ואין פה איזושהי התנגדות, אז אנחנו נתחיל. בשביל שנוכל להתחיל, אני כן אשמח ממש בקצרה, באמת בשורה וחצי, בואו נרוץ פה ככה עם החברים שיעזרו לי. מה שקורה פה זה בעצם הרבה הרבה הרבה מאוד נושאים ותכנים שדיברנו עליהם כבר, הם נמצאים לכם בתוך הפלייליסט שידורי קהילת תודעה גבוהה בתוך ערוץ יוטיוב שלי. כל אחד מהם, כמו היום, הוא שיעור של שעה פלוס. דיברנו על הרבה מאוד דברים ולכן אנחנו לא נצלול להם על העומק. אני כן אשמח מחבריי היקרים המאומנים פה גם בשבילכם וגם בשבילי, במשפט שתיים, ככה מי שרוצה להתנדב להתחיל, מה כל דבר מפה אומר בגדול מלמעלה. מי רוצה להתחיל עם אחד? מה זה affinity of form או חוק השתוות הצורה כמו שאנחנו מכירים אותו בעברית?
שאנחנו הופכים להיות דומים לבורא.
והמטרה שלנו פה ובשביל זה הגענו לכאן זה להיות כמו הבורא, ממש ככה, אף אחד מאיתנו לא יודע להפוך לאנרגיה אינסופית, לכן מה שאנחנו יכולים לעשות פה וזה מה שאנחנו עושים גם פה, להפוך להתנהג כמו הבורא. מעולה, תודה נאוה. שתיים, מי עוזר לנו בריאקטיב פרואקטיב?
מטרה שלנו להיות פרואקטיביים לבחור להגיב בצורה מסוימת ולא להגיב בצורה תגובתית. זאת אומרת אם שנתן לי סתירה אז לא להגיב אלא לשאול סתם דוגמא על מה עבר עליך היום להגיב כמו הבורא.
זה הטכניקה מה שנקרא הדרך שלנו איך לעשות את אחד להיות פרואקטיביים ולא ריאקטיביים. מישהו חטף אותי בכביש הריאקטיביות שלי זה לקלל להתעצבן. הבורא כנראה לא היה מתנהג בצורה כזאתי וזה הדרך שלנו. שלוש, יותם כבר תמשיך.
פאוזות הפלייזר, כל פעם שקורה משהו שלא טוב כביכול, לכאורה כמו שאתה אוהב להגיד, אז אני בעצם מוצר ואני אומר, what a pleasure, כאילו אני מהלל את הרגע שהצלחתי רגע לעצור ולהגיד כאילו שהצלחתי להתגבר על התגובתיות שלי.
ואולה פלייז'ר על מה?
על הרגע שצריכת לעצור, או גם על זה שצריכת להגיב בצורה יותר טובה.
זה בעצם הטכניקה כמו שאמרנו מקודם של הריאקטיב פרואקטיב, זאת אומרת הדרך לעבור מצורה ריאקטיבית לצורה פרואקטיבית זה לעצור את התגובה הריאקטיבית ולהגיד תודה שרק עכשיו בסיטואציה החרא לכאורה שאני נמצא בה יש לי הזדמנות לגדול ולהשתפר. ארבע, מי רוצה לעזור לנו?
ודאות מעבר להיגיון.
מה זה אומר?
זה אומר שגם אם זה לא הגיוני, להאמין שהכל נכון, הכל מדויק, וזה מה שצריך לקרות, ולא להילחם במציאות.
מדהים, תודה נאוה, בדיוק זה, אתם מספרים פה דברים שלכאורה קשה לכם ולא עובד לכם וכולי, פעם הייתי מנסה מאוד לנחם אתכם ושיהיה בסדר, היום אני שמח וצוהה לבורכם שהדבר הזה קורה, כי כמו שנבו אומרת, ודאות מעבר להיגיון, כל דבר שקורה, גם ההרעה או החזרה אחורה, או ה-AI שמשתלט על העולם, הכל בוודאות לטובה, מעבר להיגיון, אם אני מנסה לחפש את ההיגיון ולהבין, אחלה. חבריי הרציונליים, מתבאס מאוד מאוד בשבילכם, כי אתם תנסו להסביר לעצמכם דברים ולא תצליחו. לכן, ואז מפה כמובן יגיעו כאבים, ספקות וכן הלאה וכן הלאה, פחות כיף. ודאות מעבר להיגיון, אגב זה המטרייה הגבוהה ביותר שאני אוכל לתת לכם ככל שתצליחו להחזיק את החיים שלכם כמה שיותר בוודאות מעבר להיגיון כמו שאנחנו אוהבים להגיד TBL, Certain TBL Logic בכל רגע נתון למרות החרא שאתם עוברים חיים שלכם יהיו מדהימים ופתאום מה שנקרא דברים יסתדרו בשולש הקבלה לא אכנס לשם זה קצת מערכת יחסים בין נותן למקבל בינינו לבין הבורא תיכנסו תראו את זה בהקשר הזה זה גם לשלוח חשבונית לבורא, אנחנו הרבה פעמים בונים על זה של עכשיו עזרתי לאיזשהו בן אדם, נתתי איזושהי שירות, איפה התודה רבה שלי? התודה רבה שלי חברים לא מגיעה מהאנשים, היא מגיעה מהבורא, זאת אומרת באתם לפה, אני אתן לכם גם דוגמה, היום אני בא ומעביר פה את התוכן הזה, לא צריך מכם שום תודה רבה, לא צריך מכם כפיים, לא צריך מכם שום דבר, אני מסיים פה, מסתכל למעלה ואומר, מתי שאני צריך לקבל על זה שכר, שלח, יכול להיות גם עוד שלושה גלגולים, אני עושה את זה anyway, כי זה מה שאני חושב שנכון לעשות. זיהוי רצונות מתחרים, נדבר על זה רגע במילה, זה בדיוק המקום שאנחנו אומרים, אני גם רוצה להרים עסק מאוד מאוד מאוד מאוד גדול, ובאותה נשימה חשוב לי מאוד לא לקחת אחריות ולא לעמוד מאחורי תוצאות וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת, אני רוצה שני דברים במקביל, וזה בעצם מה שחוסם את הרצון שלכאורה אני אומר שהוא הגדול יותר. שימו לב שזה קיים אצל כולנו כל הזמן, לא ניכנס לזה, זה משהו יחסית מורכב, אבל מאוד מאוד מעניין. רצונות, bread of shame, מי רוצה להסביר? אני מחדבר הרבה היום, אז אני רוצה לתת לכם גם.
לחם מבושה, שאני מקבלת משהו שאני לא מקבלת.
נראה לך.
לחם מבושה, לא מגיע לי לקבל משהו, לא מגיע לי לקבל כסף. עשיתי משהו ואני לא מרגישה בנוח לקבל על זה את ה... או קרא את ההודעה והכל, מרגישה קטנה מדי, כאילו מי אני בכלל לקבל את זה, לא עשיתי את זה, זה לא עבודה שלי אהבה לצורך העניין.
תודה רבה אלכס, דוגמה מצוינת זה חברינו שזוכים בלוטו וחוזרים לחובות גבוהים יותר, זה לא שיש את האשליה שברגע שאני מלא מלא מלא כסף אז כל החיים שלי יסתדרו. ואז זה קורה והחיים יורדים נמוך יותר, אנשים מנתקים איתך כסף וכן הלאה וכן הלאה, למה? בקבלה מסבירים, גודל הכלי. לא בניתי כלי שיכול להכיל את הדבר הזה ולכן יש לי את לחם הביזיון שגורם לי להעיף ממני את כל האור הזה שמגיע אליי כי אני מרגיש שאני לא ראוי לו, נכון? הנשמה שלי מרגישה שהיא לא ראויה לו. כאב, חברנו היקר, חברים יקרים, מי שעדיין מאמין שכאב זה דבר רע, אני ממש מזמין אתכם ללכת ולראות את השיעור הזה, לי זה מאוד עזר לראות דברים חרא שעוברים עליי ולראות כאבים שמגיעים אליי ולהגיד תודה קיצונית, שיתפת על מו ככה שהיה לי סופה של הרבה מאוד צינון וככה חולי, הפעם אני לא יכול להרבה ברוך השם אבל הפעם התייחסתי לזה בצורה אחרת לגמרי כי הבנתי את המשמעות של למה זה מגיע, אז שמחתי מאוד ונתתי לזה גם הרבה מאוד מקום, ממש ליטרלי אפשר להסתכל על זה כמזוכיסטיות. אבל גם זה עבר מאוד מאוד מהר וגם לימד אותי כמה שיעורים. קליפות, אני לא אכנס לזה כי זה מאוד מורכב, בגדול זה הסיבה לזה שאנחנו מרגישים ממש טוב בכל התרבות האינסטנט גרדיפיקיישן, זה שמאוד מגניב לי להדליק את הנטפליקס במקום ללכת לחדר כושר, להדליק את הסיגריה במקום לקחת את התפוח, כל הדברים האלה, יש לזה סיבה ויש סיבה שזה מרגיש כל כך טוב, זה נמצא בתוך עולם הקליפות, לא ניכנס לזה, מוזמנים לראות ולראות את זה. זמן, חברינו היקרים, זמן, זמן, זמן, מה לי לשמוע מישהו ותיק ככה שרוצה להסביר את המונח זמן?
הפער בין תל אביב לבין...
תראה למה, ברשותך, מה לשמוע עוד קולות?
אה, מישהו אחר.
מה זה זמן, חברים? מה לי לבייש, אפשר לטעות. לא?
הפער בין הפעולה שלי לתוצאה. הזמן שעובר מפה לפה.
זמן, יכול להיות שזה יישמע קצת ווהו ויש פה אנשים שיעזבו אותנו תוך כדי שאני מסביר את זה, אבל זה בסדר. זמן עובר, עבר ועתיד לא קיים, קיים רק הרגע הנוכחי הזה, בגלל שאם אנחנו לוקחים את חוק השתלבות הצורה, הבורא נמצא אך ורק ברגע הזה. סיבה היחידה שיש פה את הזמן זה בשביל לתת לחברינו, האגו, השטן, יצר הרע, קראו לו איך שאתם רוצים, לאפשר לנו את הבחירה החופשית, שזה משהו טוב, לא ניכנס לשם מאוד עמוק, יכול גם לשנות טיפה את ההסתכלות על העולם, לשנות את ההסתכלות על העולם באופן קבוע, מזמין אתכם ללכת לראות, שיעור מאוד ארוך, כסף, כמובן הדבר שכולנו כמו רודפים אחריו ורוצים אותו וכאלה ואחרים וכאלה, קצת שונה ממה שלמדנו, פחות המספרים בבנק, פחות מה הבנק מראה לי, פחות השטרות ופחות הדברים האלה, יש איזה עולם שלם של רוחניות, כסף הוא בכלל 99% נשמה ו-1% חומר.
הוא אנרגיה.
הוא אנרגיה בלבד, אין בו שום דבר. מזמין גם ללכת לראות את זה שמה, טרנספורמציה זה משהו ספציפי, הכל תמיד לטובה. חבריי, כרגע כתבתי איזה פוסט בדיוק אתמול, מי שמרגיש רגשות כמו קנאה, זה מצוין כי זה אומר שזה פשוט רגש שעדיין לא הבשיל. דוגמה מאוד טובה שנתנו שמה זה תסתכלו על תות. תות ירוק מגעיל, תות אדום טעים. התות שהוא ירוק הוא עדיין אותו תות, הוא פשוט עדיין לא מוכן. הקנאה היא עדיין אהבה, היא פשוט עדיין לא מוכנה. אני עדיין לא עשיתי את הטרנספורמציה שאני יכול לראות דרך הקנאה הזאת. אהבה, אז במקרה הזה דיברנו הרבה מאוד על איך רגשות רעים לכאורה הם מגיעים בסופו של דבר לטובה. סוגי תיקונים נפוצים, דיברנו שם הרבה על עניין על כסף, אישורים חיצוניים וכן הלאה וכן הלאה, מאוד מאוד ממליץ ללכת לראות. כסף, ולשון הרע שאם לי זה נתן הרבה מאוד הבנה לאיך אני מתנהל ביומיום ועד כמה הדבר הזה מהותי. משהו כמו שנה וחצי אולי שנתיים יש לי את זה על היד מאז הכנס של דייוויד אני לא זוכר מתי זה היה נגיד שנה וחצי לשון הרע לא נדבר עליו שאנחנו מכירים אני לקחתי את זה מאוד מאוד ברצינות ברגע שהבנתי את המשקל של גם זריקה של איזשהו משהו מאוד קטן על מישהו למרות שזה נכון למרות שזה למרות שזה שזה עובדות שזה כל מיני דברים שאנחנו מאוד מאוד מסבירים לעצמנו למה זה בסדר לעשות את זה ברמה האישית והרוחנית, אני פה ממש ממש ממליץ ללכת ולראות את זה, כי יש לזה משקל מהותי מאוד בתוצאות שאנחנו לא מקבלים בחיים, בסדר? זה בהקשר הזה. וזהו, חברים, ברשותכם אנחנו ניכנס ככה לתוך התוכן, תוך כדי אני רואה שככה חבר'ה מצטרפים, אז אנחנו נרוץ. אנחנו הולכים לדבר היום על שליטה, ובא לי לפתוח ולשאול אתכם רגע שאלה על מה. אם בכלל, ואבקש ככה מחבריי הוותיקים לא לקפוץ ישר לנקודה, לתת פה קצת איזשהו מקום, על מה בכלל, אם בכלל, יש לנו שליטה בחיים האלה?
רק על התגובות שלנו.
רק על התגובות שלנו, מעניין. רגע, ושליטה על התוצאות?
לא. אין לנו למעשה שליטה על כלום.
אבל רגע, אם אני ארים עוד ועוד קמפיינים וארים עוד ועוד שיחות טלפון, יהיה לי יותר כסף. עוד.
אבל אין לי שליטה על התוצאה.
לא, בדיוק לא.
איך?
לא בהכרח. כן, אני יכולה לעשות 20 קמפיינים ולא יהיה כלום.
ואם אני אעשה 200?
תעשה גם 1,000, גם יכול.
יכול להיות אלף בלי כלום.
אוקיי. רגע, מי כאן? בוא נשאל את זה אחרי.
רגע, יש השתדלות, יש השתדלות, ותורה השתדלות.
רחלי, אנחנו חייבים לראות פרצוף כדי לשמוע. לא היית כאן בפתיחה.
אני בוחרת שך, רגע. קיבל אותי באור, אז תראה אור זה. על ההשתדלות שלנו, על זה שנעשה פעולות למען התוצאה שאנחנו רוצים.
אז יש לנו שליטה הזו, שומעים פה כמה דברים, אם אנחנו מבינים את זה שיש לנו שליטה רק על הפעולות שלנו ולא על התוצאות שלנו, למה אנחנו, ופה חשוב רגע להגיד, צריך לעשות את זה כדיסקליימר, כן? בואו נדבר על דברים, חשוב ללמוד, נשאל פה זה, ככל שאתם יותר תשתתפו ככה אתם תבינו דברים יותר טוב, אין לי מטרה שיהיה כאן איזושהי שיפוטיות או איזושהי אשמה או איזושהי בושה, אני אגיד את זה רגע מראש ואני ככה אסכים בשביל כולם, כולנו דפוקים. כולנו מנסים לשלוט בדברים, כולנו מנסים לראות שאנחנו, לסגור ולקבל ודאות מתוך המקום הזה של השליטה וכן הלאה וכן הלאה, המטרה פה זה לקלף את החרטות האלה וללכת ישר לקור. עכשיו אנחנו, אם אנחנו עוברים פה, נחמד מאוד, אנחנו יושבים פה כולנו ומדברים בצורה מאוד יפה על זה שאין לנו שליטה, על זה ששליטה רק על הפעולות שלנו וכן הלאה וכן הלאה, ובכל זאת, האם יצא לכם לשבת, ניקח את זה רגע, הדוגמאות יהיו דוגמאות עסקיות, כן? האם יצא לכם להרים איזשהו קמפיין שיווקי לדוגמה ולחזור אליו ולרפרש כל הזמן מה קורה, מתי נכנסים לידים, מה קורה עם הלקוח, למה הוא לא חזר אליי וכן הלאה וכן הלאה? האם יצא לכם אי פעם לחוות את זה? שזה רק אצלי.
ברור שכן.
ברור שכן, אבל למה עשית את זה?
קודם כל יש קטע נורא כיפי בלהוציא איזשהו קמפיין ואז להתחיל לראות את כל הגרפים ואת השבט הזה וכמה פתחו וכמה העבירו וכמה פתחו ארבע פעמים וכמה העבירו פעמיים, יש איזשהו קטע ממכר בזה, אבל בסוף האפקטיביות של מה מגיע מ-40 אנשים או מה מגיע מבן אדם אחד, זה באמת לא בשליטה שלנו ולא קשור לכמה אני אסתכל במספרים.
אז למה אני עושה את זה?
אני לאט לאט מתחילה לעשות את זה פחות.
אוקיי. איזה עוד דוגמאות של שליטה אתם יכולים להראות, לשתף ככה מהחוויות שלכם מעסקים באישי?
ליטה בתוצאה.
איך זה נראה אצלך?
אצלי זה נראה שלפעמים דברים לא הולכים לי אז אני פשוט מפסיק לעשות אותם. כאילו אם משהו לא הולך בדרך שניסיתי אותה כמה פעמים וזה לא עובד וזה לא עבד וזה לא הצליח אז אני מחפש ללכת כזה בהפוך, בהפוך על הפוך, מחפש להביא עוד מישהו, מישהו אחר יעשה את זה במקומי. כל מיני דברים כאלה, ככה זה מתבטא אצלי לפחות.
אתה אומר אני לא מצליח לשלוט, אז אני מנסה לשחרר את זה החוצה, שמישהו אחר ישלוט.
אני מנסה לשלוט במישהו אחר, אפשר להגדיר את זה ככה.
מעביר שליטה למשהו אחר.
אוקיי, מה עוד?
לשפר ולשפר לפני שמשחררים.
זאת אומרת, אני יושב לפניה, אני עורך שוב ושוב ושוב ושוב ושוב את המוצר, כי זה נותן לי תחושת שליטה שברגע שהוא יצא, כמובן שהוא יהיה יותר מושלם וכל העולם ירצה אותו. רק ש... רק שמה?
יש לזה מחיר, אתה יוצא יותר מאוחר, בימינו זה דרמטי.
זמן. כן. זאת אומרת, מה שאתה אמרת ככה משתפת, התחושת שליטה המדומה, יש להגיד. כי אנחנו פה יושבים ומסכימים על זה שאין לנו שליטה על זה, כן? ואז זו תחושת שליטה באמת מדומה, שאנחנו יושבים וככל שהמוצר יהיה יותר מושלם, ככה יש לו יותר סיכוי בעתיד להצליח יותר.
כן, אני ראיתי היום, הסתכלתי היום על מוצר שהכנתי מלפני חודש, בקטע שוואי, צריך לשפר אותו וזה, אני מסתכלת, נראה מצוין, אולי זו דרך נהדרת להתגבר על הדבר הזה.
אתה מעניין אגב בעולם העסקים, מי מחליט אם המבוצע שלך מצוין?
אני סומכת על עצמי, אבל בסוף זה התגובה של הקהל, אין משהו אחר.
בלבד.
בלבד.
נחמד מאוד שאת סומכת על עצמך, אבל זה לא משנה את החשבון מה, מי שישנה את החשבון מה, זה אם הקהל שלך אוהב את זה.
נכון.
זאת אומרת שגם הלוגיקה באה ואומרת, ככל שאני אוציא את זה יותר מוקדם, ככה אני אקבל פידבק. רלוונטי אמיתי שקובע אם זה טוב או לא טוב.
כן, הדבור מסוים, אם אתה מוציא משהו שהוא ממש גרוע ממילא, אף אחד לא ייגע בזה.
מאיפה את יודעת אגב?
אני לא יודעת, מניסיון.
אני אעזור לתמר כאן ולכולם, תגידו, מה הולך לקרות עוד שלוש שניות?
אתה תרים את יד ימין.
ידעתי שתגיד את זה, אז... יפה, יותר. חיכיתי למי יתחכה פה. זו דוגמה מאוד טובה לזה שכאילו, ברור שאף אחד לא יודע מה יקרה עוד שלוש שניות, וברור שאף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד, פשוט שואלים את זה בצורה כזאת מטומטמת, זה לוגית לא מסתדר לאף אחד, אז ברור שאני לא יודע. אבל זה שאני כן יודע, שככל שאני אפנש יותר את המוצר הוא יעול, סליחה אני אגיד הפוך מה שאתה אמר שטפה עכשיו, ככל שהמוצר יהיה כאילו על הפנים או לא מספיק מוכן, לא יקנו אותו, זה בסדר, פה אני כן יודע את העתיד. מה קורה פה חברים, אז אני יודע את העתיד או שאני לא יודע את העתיד, אחד מהשניים. האם יש למרכז בכלל עתיד? זה השלב הבא. עכשיו תראו, ברור שאנחנו מנסים לייצר שליטה בילדים שלנו, בבני זוג שלנו, באיך אני ארגיש, בעסקים שלנו, ככל שאני, ואצל כל אחד מן הסתם זה מגיע למקום אחר, יש אחד שישב ויפנש את המוצר ממש ממש טוב שנים ולא יוציא אותו, אני מכיר את זה ממש טוב על עצמי, יש אנשים שנמצאים במקום, אני נמצא במקום מאוד מודע לזה שאני באופן טבעי מאוד מסבך הרבה מאוד דברים מאשר להוציא דברים בצורה מאוד פשוטה והרבה יותר מהירה ולתת לקהל שלי להחליט האם זה מספיק טוב, כי מה יגידו אם זה לא יהיה מספיק טוב וכן הלאה וכן הלאה. הרבה מאוד סוגים של שליטה כאלו או אחרים. בסופו של דבר, שותפת איתנו תמר, שאני חושב שזה הבייסליין של הכל, השליטה הרבה מאוד מהפעמים מגיעה מאיזשהו צורך למנוע איזשהו כאב עתידי, למנוע איזשהו משהו שזה לא יעבוד, מה יגידו עליי, מה יחשבו, יצביעו, כל אחד לאן שהוא לוקח את זה. הדבר המרכזי שאני רוצה שנדגיש פה בהקשר של הכאב שאנחנו באמת משלמים עליו, זה הכאב של זמן, זה הדבר היחידי. ככל שאני אנסה לשלוט במשהו שאין לי עליו שליטה, אני פשוט משלם בזמן. יכלתי להוציא את המוצר לפני שלושה חודשים, בחרתי להמשיך לפנש אותו, ואז להוציא אותו לעולם, ואז רק לגלות שהוא לא מעניין אף אחד, ניסיון אישי מאוד כואב אני אומר את זה, יכלתי להבין את זה גם ב-day one ולא ב-day ninety. זה יכול לקרות, פשוט חברנו היקר האגו שאמר לי רגע רגע זה עדיין לא מספיק טוב בוא תוסיף את זה ובוא שכנע אותי במהלך 90 יום שזה עדיין לא שם או כמובן שאני עוד לא שם בוודאי בוודאי בוודאי אני יכול לשמוע את זה פה אני עדיין לא שם עוד לא הגעתי לזה אני עוד לא זכיר לסיים את הקורס לפני שאתה מוצר וכן הלאה וכן הלאה עכשיו הדבר מלמעלה שאנחנו מסתכלים עליו ומסתפקים בו זה דחיינות וזה פשוט ואז הפתרון שאני הולך אליו זה קורס לניהול זמן או מוטיבציה או ספר התפתחות אישית כזאת או אחרת וזה עובד לשבוע לחודש לשנה ואני חוזר לאותו עלוב עכשיו נורא קל גם להצדיק את זה כי אני דחיין ברור כזה אני כבר עשיתי על עצמי את הזהות אז ברור שאני דוחה ואז ברור שאני לא מצפה מעצמי כבר ומפסיק להאמין לעצמי ואז לא מוציא דברים וכן הלאה ואז אנחנו עוד באיזשהו מה שאנחנו עושים פה בטח לחבר'ה שככה שומעים אותם פעם ראשונה זה לא מתעסקים בסימפטומים יותר או אתה יכול להגיד לא מסכימים להתעסק בסימפטומים יותר ונוגעים בשורש וכשנוגעים בשורש חברים כל משתחרר מאוד מאוד מהר אולי אחרי זה חברינו הוותיקים ככה ישמחו לשתף אנחנו מתחילים כל שבוע בתוכניות שלנו בשיתוף נס שבועי וכן אנחנו מדברים על מונח נס נס הוא מעל הטבע וזה מה שאנחנו באים לעשות פה עכשיו בשביל זה רוצים להבין קונספטים ואז להשליך אותם מה שאנחנו יכולים לעשות היום זה להבין את הקונספט של שליטה ולעשות על זה עבודה ממש במחברות שלכם על העסק אז העסק גדל עד המקום שבו אתם מוכנים לשחרר. שליטה ודאות ואיך להפסיק לנהל את העסק מתוך הרדה. בואו נראה מה זה אומר. שליטה מרגישה כמו ביטחון עד שהיא מתחילה לחנוק את העסק. זה מרגיש לי מאוד בטוח, כמו שנתתם פה מקודם דוגמאות של ככל שאני אעבוד יותר על המוצר, אני ארגיש יותר שבעתיד הלא ידוע הוא ימכור יותר כי השקעתי יותר. כי זה המנגנון שלי, זה מה שאני מאמינה בו. כי בעלי עסקים לומדים אותנו לשלוט בהכל, במספרים, בלידים, בעובדים, לדעת בדיוק מה הולך לקרות, אבל התכונה שבנתה את העסק היא זאת שכרגע מגבילה אותו. חשוב להגיד, מדברים פה על דברים מאוד רוחניים, והצד הרוחני ביותר זה הפרקטיקה. זאת אומרת, יהיו פה אנשים שישמעו דברים, כשאנחנו מדברים על איזשהו קונספט רוחני, שהאוטומט שלהם יבטל, את הצורך בעבודה פרקטית בלבנות המוצר בלבנות את הפאנל זאת אומרת הם ייקחו את זה באופן טבעי לקיצון השני של אז רגע עכשיו אני יושב כל היום ועושה מדיטציה מה קורה צריך להביא ביזנס צריך להרים קמפיינים זה לא שם אם זה מה שאתם שומעים זה מצוין רק אומר אני אתן לכם אנלוגיה יפה שפיצחנו ככה אתמול שהולכים לדבר עליה הרבה אני רוצה שיסתכלו על איזושהי סקאלה, אוקיי? שבצד אחד יש חומר ובצד השני יש רוח. באופן טבעי כל אחד מאיתנו נמצא איפשהו על הסקאלה. יש אנשים שהרבה יותר מעניין אותם והם הרבה יותר בטבע שלהם מאיפה שהם גדלו, מה שהם מאמינים לו, נמצאים יותר בחומר, בהישגיות, בביצועים, בעבודה, בפרקטיקה, באסטרטגיה, ב... יש אנשים שבאופן טבעי מאוד נמצאים ב... תודעה בפתיחות, בחיבורים לדברים מאוד גבוהים, בדברים שהם לא יכולים להסביר, בטיפולים, בשיטות, בנפש. אני רוצה, והמטרה שלי בתוך הדבר הזה, זה להביא את כולנו לנקודת האיזון של ה-50-50. זה לא במקום, זה חייב ללכת ביחד, חייב. וברגע שזה מאוזן, נורא קל לי לעשות את העבודה, ובאותה נשימה נורא קל לי לשחרר את השליטה על הדבר הגדול יותר שקורה פה. זה מה שאנחנו רוצים לעשות פה. אז כשאני בא ויושב ומגביל את עצמי ומנסה לשלוט בכל דבר, אני עובר על כל עבודה רק כי אני עושה את זה נכון, אני חייב שכל ובינאר ימיר, אני לא מוצא מוצר עד שהוא לא מושלם כמובן, אם לקוח אומר לי לא, משהו בי מתערער. זה כבר לא אחריות, זה תלות בשליטה כדי להרגיש בטוח. עכשיו עוד דבר, כמו שאמרנו מקודם, זה נקודה סגורה עם ממש קטנים, זה מגיע מעולם הקליפות. עולם הקליפות זה, יש סיבה לזה. שאנחנו מרגישים ממש טוב כשאנחנו לא הולכים לבריכה שלנו, אלכוהול שמים, כל אחד הסיפוקים המיידיים שלו, אוכל, ג'אנג, כל הדברים שאנחנו יודעים שלא טובים לנו, אנחנו עושים אותם בכל זאת, כל אחד ידבר עם עצמו בראש מה זה אצלו, יש לזה סיבה שזה מרגיש טוב, כי אנחנו מקבלים שם את אותו האור, את אותו המילוי שאנחנו מחפשים פה. העניין שזה, מה קורה יום אחרי? האם מישהו אי פעם עשה את הבריחה הזאתי? לא רוצה שתגידו את זה עצמכם, איך זה נתפס אצלכם? ויום אחרי זה אמר, וואו, איזה רעיון מעולה זה היה, אני מרגיש ממש טוב. לא קרה. נכון? תמיד יש איזושהי אשמה, איזושהי חרטה, איזושהי בושה, איך גם הפעם נפלתי לזה, איך זה... זה הסיבה שזה מרגיש טוב. פה אנחנו אומרים אנחנו רוצים את הזיץ הזה רק באופן קבוע ועקבי כל החיים כל הזמן אגב זה המטרה שאתם ואני הגענו אליה לפה בשביל לקבל קבלה ליטרלי ללמוד לקבל הסיבה היחידה שאתם לא מקבלים מה שאתם רוצים זה כי אתם לא מסכימים זה הכל כי אם אני אקבל את כל הכסף את כל הפעם את כל הזה את כל הזה את כל הזה אם אני אשחרר שליטה אז לכאורה יקרו דברים רעים. אנחנו באים לשבור את הלכאורה הזאת ולהבין, אוקיי? אז פה במקרה הזה זה גבול שעובר את האחריות, זה מתפרש כאחריות של אני צריך לשלוט בכל הדברים האלה, אבל בפועל זה כבר לא שם, כי כבר עשית את הבדיקה, בדקת כמה לידים הגיעו, עשית אופטימיזציה לקמפיין. מה שאתה אמור לעשות עכשיו זה לשחרר שליטה ולעבור עם נוכחות לרגע הבא אבל מה אתה עושה במקום? ממשיך לרפרש, ממשיך למיקרו מנג'מנט, ממשיך לבדוק כל הזמן עוד הפעם כדי להרגיש בטוח וזה הרגע שזה עובר את הגבול איך זה נראה? בכל מיני מקומות בעסק שליטה מתחפשת הרבה פעמים בעסק שלנו לניהול מקצועי או קוראים לזה ניסיון, בפועל אנחנו מנהלים את העסק מתוך איזשהו חשש, פחד או טראומה ישנה, משהו שקרה, משהו שלא עבד, משהו שאני, כל מה שהיה פעם כמובן שאני משכנע את עצמי שיחזור גם הלאה. לקוח אחד לא שילם, עכשיו כל הלקוחות, אני הולך ועושה בדיקה, בודק את כולם, מה לא קרה, מתי הם לא שילמו, מה לא עבד, כולם עכשיו פתאום נראים לי משהו שאני צריך לבדוק. בעיה אחת השליכה על הכל. עובד אחד שאכזב מפסיד להציל סמכויות, כמובן שנורא קל לחברנו האגו לבוא במקרה כזה ולהגיד רגע, אם הוא אכזב אותך או הוא לא עמד בה, היה לך מאוד קשה לשחרר שליטה, עשית את זה והוא אכזב, אתה לא יכול לעשות את זה יותר. תפסיק להציל סמכויות, הכל, הנה אמרתי לך, אתה לא יכול לשחרר שליטה כי אז כל העסק יקרוס ויפול. אתה לא יכול להמשיך להציל סמכויות כי הנה ניסית וזה לא עבד ואז מעכשיו הלאה אתה חייב להישאר חולה שליטה שהכל עובר דרכו כן כן כן זה שאתה רוצה לעלות לחברה עם אלף עובדים בוודאי אבל אתה לא יכול לעשות את זה כי אם לקוח אחד יחזב אם עובד אחד יחזב אז כולם יחזבו קמפיין אחד הפסיד דחפתי את עצמי כל כך חזק להרים קמפיין ממומן כל הזמן הסתמכתי על פלא אוזן על אורגני על כל הדבר הזה הרמתי את הקמפיין האמרן, הוצאתי 100 שקל ולא נכנס שום ליד. אתה רואה? אמרתי לך, זה מסוכן מדי, אל תעשה את זה יותר. ואז אותה בחירה שלפעמים חלק מהאנשים לוקח הרבה מאוד זמן להגיע אליה, חוזרים אחורה. כוונה אני עושה לך ככה, כי נדבר על זה בהמשך. מוצר שנכשל, מוצר אחד שלא עבד, אז הבא כמובן נעשה עליו עוד הפעם בדיקה ועוד הפעם בדיקה ועוד הפעם תוספת ועוד הפעם פינוש ועוד הפעם זה ועוד הפעם זה, כמובן כי אני יודע הכי טוב, לא הלקוחות שלי מחליטים, אני מחליט, ולכן זה שאני אבוא ואעשה עוד הפעם את אותן הבדיקות ואשיק אותו מחדש ואעשה שוב ושוב ושוב ואפנש אותו, זה מה שייתן לי את התחישה המקצועית, את תחושת השליטה המדומה. הבעיה, השורש שלה, מתחיל שהזיכרון שלנו הופך למדיניות העסקית. חברים, משפט ששמעתי מהמורה של המורה שלי, שלי עשה הרבה מאוד סדר. ושוב, כל אחד איפשהו, מה שנקרא ברמת התודעה, אל מול ההסכמה למשפט הזה. אני רוצה שתצטטו אותו אגב, בסדר? אם אני בונה את מה שיקרה מחר בעסק, על בסיס מה שקרה אתמול, לא הבנתי את המושג עבודה רוחנית. נגיע לזה שוב. אם אני בונה את מה שיקרה מחר על בסיס מה שקרה אתמול, לא הבנתי בכלל מהבסיס שלו, מהשורש, מה זה עבודה רוחנית. עבודה רוחנית באה ואומרת, כל יום הוא 24 שעות חדשות, כל יום הוא עולם חדש. כל יום הוא משהו חדש לחלוטין, מה שיקרה היום לא רלוונטי למה שקרה אתמול, לא רלוונטי כמובן למה שיקרה מחר, למה? כי אין דבר כזה אתמול ומחר, לא ניכנס לשם. אני רוצה שתתחילו לפתח, כל עוד חשוב לכם כמובן, תודעה שביום אחד הכל משתנה. אתם מכירים את המשפט ישועת השם כערף עין? שמעתם את זה? זה נשמע טוב, זה נשמע גבוה, זה נשמע מגניב, זה גם נשמע מנחם. אני די בונה על הדבר הזה, על המשפט הזה. אני מאוד בונה על זה שיגיע יום שבו בהסכמה שלי, אני לא מבין איך ואני לא צריך להבין איך, כי זו עבודה בפני עצמה, אני מקבל את היעד השנתי שלי ביום אחד. איך? לא יודע. משחרר את הצורך גם לדעתך. אבל אם היום הזה הוא לא קרה אתמול והוא גם לא יהיה היום, אין פה שום בעיה. אין פה שום בעיה בחוץ. יש מספיק לקוחות, יש מספיק לידים, יש מספיק הכל מהכל. אני, סיבה יחידה שזה עדיין לא קרה, זה אני עדיין לא הסכמתי, זה הכל. אני עדיין לא הסכמתי לקבל מתוך... פחדים, אמונות, בלה בלה בלה, של אם אני עכשיו אקבל 10 מיליון דולר ביום, אני לא אצליח לעמוד בזה, יתבעו אותי, יהיה לי פחות חופש, סרטים על סרטים על סרטים על סרטים, שאני באמת מאמין בהם כרגע. ביום שאני לא אאמין להם, 10 מיליון, מה עוד? רוצה עוד 100 מיליון ביום? יאללה, מה עוד? מה שאתה רוצה, כי אין הרי בעיה. ואנחנו הולכים את זה למה שדיברנו עליו קודם, ככה נראית חוק השתוות הצורה. שאני משתווה צורה לבורא, שאני מתנהג כמו הבורא, שאני מתנהל כמו הבורא בעולם המציאותי הזה, שאני לא מפחד, שאין לי ספק, למה נגעתי על הרבע ספק הזה? כי זה לא העניין שיש לי 70% ספק שזה לא יעבוד, זה רבע אחוז ספק. אם אני מתנהג כמו הבורא זה 100%, אין מקום לרבע אחוז, זה 100% מוחלט וברגע שאני מתנהג כמו הבורא אני מקבל מה שאני רוצה בלי שום בעיה בצורה מאוד קלה ופשוטה, אגב בוודאי שבלי מאבק, בוודאי שבלי עצבים, בוודאי שבלי פחדים, כל מה שאנחנו עושים פה זה ההסברים והלוגיקה אם נרצה והמשוואות לאיך להגיע לחוק השתלבות הצהובה כדי לקבל הכל. לכל אחד ואחד כאן יש משהו שהוא ממש ממש ממש ממש טוב בו. יש לזה סיבה. שנה ואגב משהו שקראתי היום בשער הביטחון זה תסתכלו על הטבע שנייה רגע. אין בעיה אין בעיה. תסתכלו שנייה רגע על הטבע. לאריה, יש שיניים מאוד גדולות, רפיים מאוד גדולות, הוא בנוי בצורה שהוא יכול לרוץ ולטרוף, הג'ירפה מאוד גבוהה ויש לה פה חזק כדי שהיא תוכל להגיע לאותם העלים שלמעלה, זאת אומרת כל חיה בטבע מהונדסת לפי מה שהיא צריכה כדי שהיא תוכל לשמוע ולשגשג. הנשר יש לו את הטלפיים כדי שהוא יוכל לתפוס את הזה, כל אחד מהדגים עולם שלם, יש לכל אחד ואחד סיבה איך הוא בנוי, ואז כשזה מגיע אלינו, אנחנו מפספסים את זה לפעמים. יש סיבה לזה שאת ממש טובה בתחום הזה, יש סיבה לזה שאני מאוד אוהב ומאוד נהנה להעביר שיעורים ולדבר. יש סיבה מאוד טובה לזה שלכל אחד ואחד מכאן יש כישרון אחד מאוד ספציפי שאגב אתם גם יודעים מה הוא והוא נמצא שם מהרגע שנולדתם פשוט לאט לאט כשגדלנו בשונה מהאחיות למדנו לשים על עצמנו מגננות ואשליות והסכמות של אנשים אחרים מה אפשרי עבורי מה לא אפשרי עבורי מה כדאי איזה מקצוע אני אצליח לשרוד בו אנחנו כמו אחריות מנסים לשרוד פה הרי. אבל זה שיש את הדבר הזה שאתם יודעים שאתם טובים בו ואתם יודעים שקל לכם לעשות ועדיין קשה לכם לחבר לזה, לקחת את זה לעולם העסקים, הון קיצוני, כן? כסף בלתי מוגבל. זה כי אתם, אנחנו, אני אגיד את זה, זה לא אתם, מפחדים שזה לא יעבוד, מה יקרה אם וכן הלאה וכן הלאה. תקשיבו לי, אנחנו חיים רוב היום, או בעתיד, או בעבר. כמה באמת אנחנו נוכחים? לא הרבה. כל מה שאנחנו עושים פה, זה כדי להשתוות צורה לבורא, כדי שנוכל על ידי כלי, על כלי, על כלי, על כלי, על כלי, בהקשר הזה לשחרר שליטה, להגיע לאותו המצב שאנחנו מקבלים הכל בקלות. ומהר, כי כשזה אתם ואני פה. שאלות עד כאן? זה אומר שזה סימני שאלה או סימני קריאה מעל הראש שלכם? אני לא בטוח. או שהכל ברור או שהכל לא ברור?
יש לי שאלה.
כן, תענה.
מהחדשים, אני מהחדשים, כן. כשאתה אומר שאנחנו יודעים במה אנחנו טובים או במה, לא בטוח שאני יודע, אני יודע מה אני נהנה יותר, מה אני נהנה פחות, אני לא בטוח שאני, זה השיניים שלי או הציפורניים שלי.
אוקיי, מה זה אצלך, מה אתה נהנה ממש? עזוב, קיבלת את כל הכסף שבעולם, יש לך היום חופש, מה אתה עושה? וואי וואי.
לא, מה, יום חופש אז אני, מה, מה, פנאי שלי?
היה לי חופש.
זה יוצא לריצה, ים.
יצאת, חזרת, הלאה.
זמן עם הילדות, עם המשפחה.
היית, הלאה. עזוב, אני אקח את זה יותר מזה, קיבלת את כל כסף בעולם, היית, חווית את כל החומר לקיצון, טסת במטוסים פרטיים, הלכת להפלגות, אחת המסעדות הכי טובות, יש לך 80 פרארי בחנייה, עשית את כל זה. What's next?
לא מטלפון, לא.
למה לא הולך ל...
זו שאלה טובה, צריך לחשוב על זה. עוזר לאנשים, אני אוהב אנשים, אין שאלה. אז כן, עוזר לאנשים.
בוודאי.
במה? איך?
אני לא יודע, אני רוצה לחשוב. אולי בתחום של ה... תקשורת, שיווק, סרטונים, נגיד נהנה לעשות סרטונים, זה משהו שבא לי בכיף, אבל לא חשבתי על זה כעסק, לא משהו שאני יכול להתפרנס ממנו, לא יודע, עד היום עשיתי את זה סתם בשביל הכיף, לא בקטע, טוב, מעניין, אוקיי.
שאלה לחשוב, עכשיו, טל נתן לנו פה דוגמה מעניינת, כי הוא גם אמר את זה עכשיו, עשיתי את זה בשביל הכיף, זאת אומרת, אתה לא חייב לעשות את זה, אבל אתה רוצה לעשות את זה. כן, אתה לא חייב, אתה יכול גם לא, אבל בחרת לעשות את זה באותה נשימה שאתה יושב ולעשות סרטונים, החלטת גם ללכת להכין עוכב. אני יודע שאני כנראה אלך להיות שף, באמת אוהב לבשל, נהנה מזה ממש, אין לי שום צורך. לי יש ממונה מקבילה, או במקרה הזה יש דברים שאני אוהב יותר, אני אקח את זה לדוגמה, שבו זה מה שכיף לי לעשות, זה מה שאני אעשה. במקרה הזה אני אקח את זה רגע לסרטונים. אל מול זה שנגיד הנשמה שלך באה ואומרת זה המטרה זה הייעוד הכי גדול שלך בחיים לעשות סרטונים לך לעצמך לאנשים וואטאבר וואטאבר וואטאבר לאט לאט לאט למדת שיכול להיות שאין בזה פרנסה אולי זה לא יציב אולי יש מספיק בשוק כל מיני סיפורים אשליות במילים שלנו ואז הלכת למקום ההישרדותי הבטוח יותר של לעסוק במשהו שהוא יכול להיות ליד זה אגב אבל משהו שהוא קצת יותר בוגר כדי שיהיה פרנסה. אם זה מה שאתה אוהב וזה מה שאתה נהנה ממנו, מה להגיד, בו בעיקר, לא יודע אם אך ורק, אבל בו בעיקר יש לך עשרות מיליארדים. זאת אומרת, הפוטנציאל הגדול ביותר של טל לוי ספציפית, וזה נקודה, תעזוב את הכל ובכלל תעשה את זה, כן? אבל תשאל את השאלה הזאתי, אם עכשיו הייתי יכול להתפרנס רק ממשהו אחד הכי גדול בעולם, מה הייתי עושה? אני לחלוטין הייתי ממשיך לעשות את זה בסקייל הרבה יותר גדול. לעבוד על במות, להשפיע על יותר אנשים, אני נהנה מזה, אני לא מרגיש פה תחושת זמן, אנשים אומרים לי על זה תודה, יש לי כישרון טבעי לזה. הייתי צריך לעשות סיבוב של ללכת דרך עולמות השיווק ודברים כאלה כדי להבין מה לא, או מה יכול להיות לי אחלה סקיל. לדרך שלי, אז זה לא הנשמה, זה לא מה שזה. יש לכל אחד ואחד כאן איזשהו משהו שהוא ממש ממש ממש ממש נהנה ממנו, ולמדנו שלאורך הדרך שזה יכול להיות, כל אחד, ואני לא אדבר רגע, אני לא רוצה לשים פה אמונות מקבילות חדשות, כן? אבל שאי אפשר להתפרנס מזה, זה מגיע הרבה מאוד מעולמות המוזיקה, אין בזה הרבה מאוד כסף, לכתי עורך דין, אבל לא רוצה להיות עורך דין, אני רוצה להיות די-ג'יי. אבל אין בזה כסף וזה מסוכן ואז הצד ההישרדותי תפס, הצד של הנשמה בא ואומר, אתה שומע, אפשר הכל, אפשר להיות די-ג'י הכי גדול בעולם ולהרוויח עשרות מיליונים, תסתכלו על חבר'ה שבדומו עולה. מה שאנחנו עושים פה זה לומדים קודם כל להחזיר את אותו הכל שלמדנו לסתום, כי אתם יודעים במה אתם טובים, ושאלות שיכולות לעזור, ואני מזמין את טל וגם את כולכם, כן? שאלה לגיטימית, מחר בבוקר מפקיד לכם צ'ק של 100 מיליארד, אין בעיה לכם ולעוד 700 דורות אחריכם, מה אתם עושים בבוקר אחרי שנהניתם מכל החומר בלה בלה בלה בלה בלה? שם מגיעות התשובות האמיתיות, זה מה שאתם באמת נהנים לעשות. לאט לאט ההמלצה האישית שלי, קחו את העסק גם לשם, תוסיפו את הדברים האלה. בסדר? אני אושיב, לא, זה הצד השני, אוקיי. מה שאנחנו מלמדים את עצמנו, עוד הפעם, אנחנו מדברים פה קצת, יוצאים למעלה אחוז רפנים, דיברנו קצת על הישרדות, דברים כאלה וזה, אז לימדנו את עצמנו על בסיס מנגנונים של בשביל לייצר את השליטה, אני מחזור רגע לנקודה, שליטה או שחרור שליטה, מה אני עושה, איך זה נראה, כי הרי בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על קונספטים מאוד גבוהים. ואנחנו חיים בעולם מציאותי, בעולם המציאותי הזה אומר מה אתה עושה עכשיו? לקחת את הכוס, שתית, הלכת, הרמת קמפיין, דיברת עם אנשים, מה אתה עושה בפועל? בסוף זה מסתכם בפעולות, אמרו את זה בהתחלה בצורה מאוד יפה, השתדלות. זה בדיוק האמצע, זה לא להבין רגע יופי, עכשיו אני יושב בבית ושחרר שליטה לא עושה כלום כל היום. אני בוודאי שאני עובד, בוודאי שאני מרים קמפיינים, בוודאי שאני עושה את ה... בונה את הכלים אם נרצה לקחת את זה לעולמות הקבלה כדי שאותו האור, אותו המילוי הזה יוכל לנחות איפשהו ובאותה הנשימה שסיימתי את זה אני משחרר שליטה. עכשיו איך זה נראה בעסק ותגידו לי ככה, תגיבו אפילו בצ'אט אם אתם ככה מתחברים לדוגמאות פה כי זה היה כאיזשהו ככה רעיונות מלמעלה. אשליית השליטה שככה נראה לי אפילו חבר'ה דייקו במילים האלה הבניית CRM לעבוד על העיצוב עושה מחקר אינסופי משפר מערכות נמצא מאחורי הקלעים איזה נוח זה ואיזה נעים זה כי יש שם תחושת שליטה מדומה מאוד מאוד מאוד גבוהה איזה כיף זה לעבוד ולפנש את המוצר שהוא כמובן כל הזמן עדיין לא שם זה גם מאוד הגיוני שהוא עדיין לא שם כי עדיין חסר לי את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה. אגב, משהו שקורה לבעלי עסקים, בוודאי שהוא עדיין לא שם, כי אני כ-one man show עם תקציב שיווק של 5,000 שקל בחודש, משווה את עצמי לחברות של 100 מיליון עם מאות צוותים. אז ברור שהמוצר שלי עדיין לא שם. למי אני אשווה את עצמי? למי שיש לה קליניקה עם ארבעה לקוחות? לא, זה לא מאוד סקסי, אין לזה שום דו פעמי. אבל זה הסטטוס שלי כרגע, אז יש לי רעיון לפתוח קליניקה. הנה יותר קל, אם כבר אני הולך להשוואות ואני נופל בזה, אז בואו נשווה את זה רגע למשהו שהוא נמצא בסטטוס שלי. אז אני עוד ארגיש שאני ממש שם מאשר עדיין לא שם. אז מאחורי הקלעים יש הרבה מאוד תחושת שליטה מדומה. איפה אנחנו מתחילים להתמודד עם אותה אובדן השליטה, או יותר נכון להגיד שחרור השליטה, כשאנחנו יוצאים החוצה, כשאנחנו מה שנקרא נמצאים על המוקד, כשאנחנו נמצאים, מתקשר לליד, מרים את הפוסט, שולח הצעת מחיר, מוציא את המוצר, עושה את ההשקה, מוכן לקבל פידבקים של כמה זה גרוע. או יקר, או חרא, או או או או או או או. למה אני כל כך מפחד מזה? כי אם אני לא מלמד את עצמי להפריד את העסק מהזהות שלי, או ממי שאני, זה כואב מאוד, מאוד. כי זה שהדף מחיטה שלי מכוער, אם לא עשיתי את ההפרדה, זה אוטומטית מגיע ליכולות העיצוב שלי ואז מה שרץ לי בראש זה ה-18 קורסים שלקחתי לפני זה כנראה היה בזבוז זמן והמדרון שם מאוד חלק אם עשיתי את ההפרדה איזה קל לי ואיזה כיף לי לקבל את הפידבק הזה כי אני באמת רואה בזה הזדמנות להשתפר זה הכל הדף מכוער, מצוין, מה א', ב', ג', צריך לשפר בו? משפר, יוצא החוצה חדש. זה לא מה זה אומר על עידן, זה לא מה היכולות שלו, זה לא שום דבר, זה לא קשור אליי, זה העסק שלי, בסדר? הרבה פעמים איך אנחנו מפצים על זה, זה אני ממשיך לעבוד כל היום, שליטה אוהבת פעולות שאין בהן סיכון רגשי, אפשר לעבוד משמונה עד תשע וחצי ולהרגיש פרודקטיביים בלי לקחת סיכון אמיתי. הצורך להמשיך לתת עוד ועוד ועוד מתוך מקום של רגע אם אני אשחרר שליטה זה ייפול, אם אני אעביר את זה זה לא יקרה, אם אני אוציא את זה החוצה פתאום אני גם לא אוכל לגלות אגב למי שעובד עם צוותים, אני רוצה להיות הכי סתום בחברה, אני אומר את זה בגאווה מאוד גדולה, אני רוצה להיות זה שמבין הכי פחות בהכל. בחברה כי אני רוצה להביא אנשים הרבה יותר מוכשרים ממני בכל אספקט באמת בכל אספקט אני לא צריך את הכפיים האלה אני רוצה אנשים יותר טובים ממני שיש להם מן הסתם אינטרס לעבוד איתי ולהתחבר לחזון אני רוצה לשחרר את השליטה הזאת כי אז זה אומר דבר מאוד פשוט עוד הפעם חוזרים לדבר היחידי שקיים פה זה זמן אם אני חייב לשלוט בהכל ייקח לי זמן לגדול, ייקח לי זמן להגיע לאותם הפחדים ולגלות שהם פיקציה. מדברים על זה הרבה מאוד בתוך התוכנית. האגו חברנו היקר, לפני שאנחנו מתחילים, בא ואומר, אתה לא יכול להרים קמפיין ממומן לצורך העניין, כי זה מסוכן, כי נכוות בעבר, כי כי כי כי כי, הוא ייתן לנו אגב את כל הסיבות הכי רציונליות בעולם ואנחנו נאמין לו. יופי יופי יופי ואז אני עושה עבודה ונמצא בתוך תוכנית ומאמן ואנשים והרמתי את הקמפיין המהומן מחר בוקר הוא יבוא ויגיד לי שומע קמפיין מהומן זה מפחיד אני אגיד לו סבבה לא מאמין לך יותר זהו נשברה האשליה פחד חדש הגיע אבל במקרה הזה ושחרור שליטה כל אחד מאיתנו יודע מה זה אומר לו וכמה זה מפחיד אותו וכמה הסרטים של אם אני אעשה את זה אז יקרה וואטאבר וואטאבר וואטאבר מאוד גדולים אני אזמין אתכם לעשות דבר אחד תנסו תשחררו שליטה במשהו אחד קטן ספציפי כדי להגיע כמה שיותר מהר לנקודה שאתם כבר לא מאמינים לזה יש פחד חדש הכל בסדר אנחנו גדלים כל הזמן, אבל זה שהוצאתי את המוצר שהוא לא מוכן פעם אחת ולא נפל לעולם, אתם יודעים מה? הלקוחות אפילו אוהבים את זה. מה יקרה מפה והלאה? הזמן שלי להוציא מוצרים חדשים נחתך בחצי, זהו, זה מה שיקרה מפה והלאה. בסדר? איך זה נראה? בואו ניתן דוגמא. חרדת מכירות, האם יש פה חבר'ה שיש להם את המקום הזה? שמפחדים למכור, שזה לדחוף לאנשים. כנות, כנות, חברים, כנות. בסדר? אני מפחד לדחוף לאנשים, מפחד למכור להם. זה יישמע אגרסיבי מדי, זה לא אני. בסדר? ציטוט שלקחתי מתוך החבר'ה שלנו שתפו תפו ברוך השם עושים עבודה מאוד יפה מאוד עמוקה כבר כמה מאות אני אוהב שהלקוחות פונים אליי לא עודף לרדוף אחריהם אני רק פלאו זה אני רק פלאו זה אני רק שיווק אורגני אני אגדל מתי שנוח לי לקוחות מגיעים מתי שהם מגיעים אחלה, נשמע כיף נכון? איזה נעים זה. מה קורה באמת? על פניו הסיפור המאוד יפה ומורכב ומשכנע שאני מספר לעצמי, זה אני לא אוהב מכירות אגרסיביות, או מילים אחרות יותר להגיד יש לי איזושהי תפיסה על זה שמכירות זה משהו מאוד אגרסיבי, מאוד דוחף, מאוד פולשני. זה לא תופס ברגע שאת צריכה להרים את הטלפון, כן, אני מאמינה בזה. מה קורה מתחת לפני השטח? כשהם פונים אליי, אני מרגישה בשליטה. אני לא יכול להידחות. כשאני מתקשר אליהם, זה כבר אצלהם. אם הם עונים לי, הם אומרים לי כן, אם הם נכנסים איתי לשיחה. אם הם לא אומרים לי, אתם מכירים את זה שמתקשר לכם מספר ואתם יודעים מהאות הראשונה שהוא מוציא מהפה שזה איש מכירות של חברת ביטוח כמה מהר אתם רוצים לעוף מהקו? אייל מכנה את זה הבל מכירה אתם מרגישים שהולכים לדחוף לחברה שלכם? אתם יודעים את זה, אתם מכירים את זה. יכול להיות שמתוך הכאב הזה או מתוך ההבחנה הזאת אתם מרגישים ככה שאתם מרימים טלפונים ללידים שלכם. כי מה קורה שם? בעצם ביציאה לשטח, אני אומר, אני עושה את מה שנכון לעשות, אני מרים את הטלפון ואני משחרר שליטה שהצד השני יענה לי, ירצה בכלל לדבר איתי ובטח ובטח ובטח שיסגור. זה מפחיד. כי יש מקום להיפגע. אנחנו לא נמנעים מהמכירה, זה אמרנו, זה הענפים והעצים מלמעלה, זה נחמד, זה לא השורש. השורש זה שאנחנו נמנעים ממצב שבו אין לנו שליטה על התגובה של האדם שמולנו. הוא יכול להגיד לי לא, ואז יגיד על עצמי שאני לא מספיק טוב. או שהמוצר לא מספיק טוב, וזה יגרום לי להרגיש רע, ויהיה לי יום חרא, ואני, לא יודע מה, אדבר עם חבר ואגרור אותו למטה, או אברח לוואטאבר, שימו לב, זה מדרון שנמצא אך ורק בתוך הראש שלה, אבל הוא מאוד אמיתי, מאוד אמיתי. ולכן, הנגזרת שבסופו של דבר, שנורא קל לי להחזיק את זה מלמעלה, זה... מכירות זה אגרסיבי, אני לא כזה, אנשים מגיעים אליי. אל תע. אם זה אצלכם, בואו לפחות נקרא לילד בשמו. אני חולה שליטה, אני מפחד פחד מוות מזה שלקוח יגיד לי לא, כי אני עדיין תולה את הערך העצמי שלי בתוצאות, ולכן אני בלא מרים את הטלפון. אני לפחות כנים. נגיד זה פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, עשר, אני אתחיל להאמין לזה יותר, ואז יהיה לי יותר קל לשבור את זה. אבל אם אני נמנע ממכירות, אני לא נמנע ממכירות. אני עדיין ממשיך לחיות בסרט שיש לי שליטה על זה. ועוד פעם, אני רוצה שתחזרו לדוגמאות רציונליות, פשוטות ולוגיות. ואני שואל אתכם מה יקרה עוד שלוש שניות, בוודאי שאתם לא יודעים להגיד לי. ובאותה הנשימה שאני מרים את הטלפון, בוודאי שאתם לא יכולים להגיד לי באותה מידה. זה אותו משקל, זה אותו מטבע. אם אני לא יודע להגיד מה יקרה עוד שלוש שניות, אני לא יודע מה יקרה כשאני ארים את הטלפון, אם הוא יענה לי, אם הוא ירצה, הוא לא ירצה. מה שאני כן יודע זה שיצרתי את הטלפון הזה, התאמנתי על שחרור שליטה.
וגם אפשרתי את ההזדמנות לבורא לתת לי.
היידה, פתחת בכלל את האופציה. כן. מדהים, מדהים, זה לא גם מאוד יפה. נתתי את האפשרות לקבל, אני הרי רוצה לקבל, נכון? למה לא רואים את הטלפון? כי אני מפחד שאני לא אקבל. אני מירמתי את הטלפון, יש אפשרות לקבל, אם לא הראתי טלפון, ברור שאין אפשרות לקבל. בסדר? וגם פה לזכור שאני לא מרים את הטלפון זה משרת אותי לא לשכוח את זה להישאר קטנים משרת אותנו יופי יופי יופי פחות אחריות פחות דאגות בסופו של דבר גם פחות כסף בחשבון וגם פחות כל הדברים שאני רוצה להשיג אבל זה כבר למד אותי לחיות עם זה עד שזה כואב מדי ואז אני זז, נכון? תראים את זה? עד מקום שאני חייב. ואז פתאום הכל עובד, אגב. שימו לב, איזה קטע מעניין. אפשר, אנחנו יושבים פה, נשמע מעולה, 90 אחוז, אתם יודעים מה? אני לא רוצה להגיד את זה, כי אני לא רוצה לשים פה איזושהי חלילה מנפסטיישן. יהיו פה אנשים שהאגו שלהם, חברנו יצהרה, החמוד, יגיד, אחלה, נחמד, מגניב. נשמע טוב ואני לא אעשה עם זה שום דבר ובאותה נשימה יהיו פה אנשים שיגידו אוקיי הבנתי בוא ננסה אותם אנשים שינסו יבינו דברים חדשים מחר מתי אחרי הפעולה לא לפני אחרי שהם ירימו את השיחה אחרי שהם יוציאו את המוצר אחרי שהם ישחררו את השליטה אז הם יגידו תסתכלו אחורה לא כזה מפחיד, למה חיכיתי שלושה חודשים? לא כזה נורא, ואז התקדמו הרבה יותר מהר ודברים ייפתחו מאוד מאוד מהר. חברים, אני רוצה שתרשמו נוסחה, מה שנקרא, לצמיחה ללא חרדה, אוקיי? 100% רצון, 0% תלות. 100% רצון, 0% תלות. אני רוצה את זה מאוד, אבל אני לא צריך את זה בשביל להיות שלם. רוצה הכל, צריך כלום. כשנמצא פה בקהילה, שמע את זה לא פעם ראשונה. בא לשמוע אתכם מה זה אומר. מההבנה שלכם, רוצה הכל צריך כלום. מי רוצה או רוצה לשתף?
זה אומר שמה שאני רוצה לא מגדיר אותי.
אוקיי.
זה אומר שאפילו הצוותים הקיומיים לא מגדירים אותי. זה אומר ש... מה שאני מנסה להשיג לא מגדירות, וזה האומץ להיות ללא הגדרה.
יפה, אהבתי. ניס. עוד, אתה יודעת מה? מה זה בשבילכם רוצה הכל צריך כלום?
זה אומר להיות בעצם מי שאני, ולעשות כאילו שום דבר בעצם, כמו שכתוב פה, התלות אפס, לא אמור לקרות מזה, זה להסכים פשוט לעשות, אבל אני לא צריכה שום דבר, כי אם אני לא צריכה שום דבר, אז אני בעצם, אני במלוא הודיעי מה שנקרא, אני לא צריכה עוד כסף, אני לא צריכה עוד לקוחות, אני רוצה עוד לקוחות, אבל זה לא אומר שאם לא יהיו לי, אני לא בסדר או משהו לא, זה פשוט לא, זה לא להפוך את הרצון להגדרה. זה לתת לו להיות פשוט להיות רצון אבל לא להיות תלויה בו כהגדרה של אם זה אז זה בלי תנאים.
אחלה זה אחד הכל כך כיף לשמוע אותה כל פעם הגדירה דברים כל כך מדויקת תודה אחלה עוד מה זה רוצה הכל צריך כלום חברים אני שואל אתכם כי אני לא רואה ממכם מלא. חבר'ה פה עובדים אחד...
אני רוצה, אבל אני לא תלויה בתוצאה.
רוצה הכל ולא תלויה בתוצאה.
כי אני יודעת שמה שיגיע לי יגיע בזמן המתאים, אולי לא עכשיו, אולי מחר, עוד חודש. אבל זה לא משנה את הרצון שלי, אני רוצה, ואני יודעת שזה יקרה בזמן המתאים. אז אם אני לא מקבלת את זה עכשיו, אני לא מתבאסת ומתייאשת וסוגרת את הבסה והולכת הביתה. פעם הייתי עושה את זה. היום אני יודעת שאולי זה לא עכשיו, זה יהיה מחר, לא היום, וזה בסדר. וזה גם לא מערער אותי, ואני ממשיכה לעשות. זה חלק מאמונה. זוכר הנוסחה של איך לעשות כסף? הנוסחה הזאת שיש בה אמונה. אני מאמינה שכל דבר הוא נכון לי בזמן המתאים. אם אני צריכה לקבל את זה, אני אקבל את זה, אם לא, אז זה לא, זה בסדר. וזה לטובתי העליונה, הכי חשוב.
מדהים, נאווה, זה הסבר יפה. נאווה אומרת את המשפט שאמרנו לה מקודם, ודאות מעבר להיגיון.
כן.
כשלא קיבלתי היום את מה שאני רוצה, זה עדיין הדבר הטוב ביותר שקרה לי. זה שזה לא עבד לפי התוכנית שלי, כנראה שיש פה תוכנית גבוהה יותר. אני צריכה להאמין בה, כמו שאת אומרת, יפה מאוד. עוד, מוצא הכל צריך כלום.
לי זה בעיקר מעלה את ה... זה בעצם מוריד לגמרי את החוויה ההישרדותית, כי הצריך הוא בהכרח מנוע הישרדותי של, כאילו, אבל זה גם בסמנטיקה של איך שאנחנו מדברים, לא, את לא צריכה, את רוצה, אולי בואי תבדקי אם את באמת רוצה או שיש לך רצונות סותרים בדבר הזה, אבל המקום הזה שבו גם אנחנו מדברים אלינו ממקום של צריכה ולא מהמקום של הרצון שהוא מרחיק אותנו מהמטרה.
מעולה, יש פה רשמויות יפות חברים, מאמן.
אולי אתה כותב אבל אני לא זקוקה. זקוק לזה בשביל להיות שלם.
בכוונה זה צריך, אחד כי זה הנוטבוק שלהם, מכיר אותי.
אנחנו לא רוצים לדבר בצריך, צודקת, רוצים לדבר עדכנית.
זו נקודה מעולה. אגב, ככה נראית העבודה בפרקטיקה, נשמעים פה מאוד יפה, מאוד גדול, ואז מחר בבוקר צריך, צריך, חייב, חייב, צריך, צריך, חייב, חייב, לא, לא, לא, לא. תחשבו להוציא את המילים האלה מהלקסיקון שלכם, לא צריכים שום דבר, אתם לא חייבים, בטוח. שום דבר. בוא נתחיל לדבר ברצונו.
רגע, אז מה שהוא אומר כלום מסתדר לי, אמרנו אבל שזה בסופו של דבר הצורך, החובה, זה מה שמניע אותי לפעולה. אני מאוד הזדהיתי עם מה שאמרת קודם, אני שמונה חודשים לא הוצאתי אף פוסט, אף סרטון, כי פחדתי, מה, אני רוצה את הפרטיות שלי, בוא, כל חיים הייתי שכיר, ועכשיו יצאתי לעצמאות, ואני אין מה לעשות, אני חייב לצאת לרשת. ושמונה חודשים נמנעתי מזה עם כל מיני תירוצים, אז כתבתי, היה לי הרבה פוסטים.
רגע, אני עוצר אותך טל ברשותך, אתה חייב לצאת לרשת שמונה חודשים. אז... אם היית חייב לצאת לרשת שמונה חודשים, זה היה קורה.
בגלל שהבנתי שאני חייב לעשות את זה, לא הייתה לי ברירה ויצאתי, ובאמת גיליתי בדיוק מה שתיארת קודם, אמרתי, אה, זה לא רק כזה נורא, יש פתאום תגובות, פתאום יצאתי עוד אחד ועוד תגובות, ופתאום היום זה באמת, זה החלק שאני פתאום נהנה ממנו. אבל זה לא היה קורה אם לא הייתי כבר עם הגב לקיר וכבר אני מבין שאם אני לא עושה את זה אני דומד. אז כן היה פה חובה, היה פה צורך אמיתי.
למה?
מאיפה אתה יודע?
זה פרשנות שלך.
הייתי תקוע, זה לא הגעתי, כן זה פרשנות שלך.
בסופו של דבר עשית את זה, אבל אם לא היית עושה את זה, מאיפה אתה יודע מה היה קורה?
נכון, לא יכול לדעת.
לא יכול לדעת. נכון. עוד פעם, החוקיות פה היא אותו דבר אצל כולנו כל הזמן. וכשאנחנו לוקחים, אנחנו מדברים פה על חוק משטרות הצורה שזה היעד, זה השאיפה. כדי להבין אותו ולאימפלמנטית, מה שנקרא, לחבר אותו לחיים שלנו, יש לזה הרבה מאוד דוגמאות. הרבה מאוד, הדוגמה המרכזית פה זה לחיות בזמן אחד. רק בהווה, כי זה הזמן היחידי שקיים בבורא. אם אני משתווה צורה לבורא ואני חי בעתיד, אני לא שם. אם אני מנסה להשתוות צורה לבורא, עוד פעם, כדי לקבל הכל, ואני חי בעבר, אני לא שם. זאת אומרת שנורא קל לי היום לזהות שאיפה תופס, עכשיו, כשאני לא בהשתוות צורה לבורא, אני בהכרח בצד השני, שזה האגו. שטן יצרה, שאת זה אנחנו נמצאים בעולם שלו. בגלל זה יש את הזמן, לא ניכנס לשם. בגלל זה אני אומר, יש פה חומר רגע לזה. כשאתה אומר לה אני חייב, אני חייב, אני חייב, אני חייב, כי אז הגעתי למצב שכואב לי, זה בדיוק מה שקורה. אנחנו יכולים לעמוד פה ולהגיד רגע, אנחנו יכולים להגיע מהר הרבה יותר, גדול הרבה יותר, לכמה שאני רוצה, בלי הגבלה, בצורה קלה ופשוטה ומהירה. אממה, אני רגיל לעבוד בצד השני. מה הצד השני של האגו? כאבים. רק כשממש כואב לי, אז אני זז ועושה. האם אתה יכלת לעשות את הסרטונים האלה לפני שלושה חודשים? כן.
לגמרי.
בוודאי שיכלת. האם בשמונה חודשים האלה היית, בסוף השמונה חודשים היית חייב? גם לא. שם התעורר רצון מספיק גדול, יותר מאשר הכאב שחווית, ולכן זה יצא. נכון. כשאנחנו מדברים על רצונות, חברים, זה לא סתם המונח רצון. רצון בקבלה זה הדבר הכי חשוב שיש. זה החיבור היחידי שלנו, שלי ושלכם, לאותם העולמות העליונים, לאותם הניסים, לאותם הדברים הלא הגיוניים שקורים פה. בגלל זה תסתכלו על זה, שאלה מאוד פשוטה, כששואלים אנשים, מה אתה רוצה? שאלה פשוטה, נכון? נו, רק השאלה, ענות עליה. תראה, כשאני שואל מאדם מה אני רוצה, הרבה פעמים הוא יבוא ויגיד לי מה הוא לא רוצה, אבל זה לא מה שאלתי. לא שאלתי שאתה רוצה לא לסבול, שאלתי מה אתה כן רוצה. ותשימו לב, גם לדבר על רצונות מרגיש לנו קצת לא נעים, כי חבינו יכול להיות איפשהו בדרך, שאל תגדיל את הציפייה כדי שלא תתאכזב, שלא יגיע איזשהו כאב. מה אתה מדבר איתי על מיליון שקל בחודש? אני עוד לא שם. אני עוד לא שם, כי אני כרגע מחזיק אמונה שאם אני אקנבל מיליון שקל בחודש, אני לא אצליח להחזיק את זה. ואז זה מפחיד אותי. הסרטים שרצים לי בראש זה פחות אהבה, פחות חופש, פחות זה, בלה בלה בלה בלה בלה, כל אחד והסיפורים שלו. עדיין אשליה. שאנחנו בוחרים עדיין להסכים לה. שזה אנחנו פה היום, כן? כדי לשמוע את הדברים האלה. אנחנו מדברים רוצה. זה אומר רצון מייצר בריאה, מייצר יצירה. אני יוצר דברים, לידרלי, כשאני מתעסק עם דברים שאני רוצה, אני אשכרה הופך להיות כמו הבורא. אם נחזור רגע לדוגמאות של אחיות, יש סיבה לזה שאותך מעניין מאוד מאוד מאוד סרטונים, כי זה הרצון שלך. זה לא הרצון שלי, זה לא הרצון שלה, של אלכס יכול להיות שכן, אבל של דנית כנראה שלא ושל שרית כנראה שלא. זה שלך, אין עם זה שום בעיה, זה הדבר הכי מדהים בעולם, שלך. לי יש רצונות אחרים. אם ניקח את הסרטונים ואת הדיבור שלי, אצלי הדיבור זה השיניים שהוא נתן לאריה, ואצלך זה הצוואר הארוך שהוא נתן לזה, לג'ירפה, זה שלך. כמה שיותר נתחיל להסכים לזה ולעבוד עם זה, עם הרצון הזה, אנחנו נתחיל לראות דברים לא פרופורציונליים. מאשר מהצד השני, מה אני עושה כי אני צריך ואני חייב? צריך ואני חייב למקום של ההישרדות, אז אני הולך לעבוד בעבודה שאני לא מאוד מחובר ומאוד מאמין ולא מאוד רוצה לעבוד שם. אני רוצה להסיב את זה רגע ולקטלג, יש עבודות מדהימות שהרצון שלי יכול להתאים אליהן 100%, שם אני אהיה המצטיין הכי טוב שיש, אני אאבד תחושת זמן, אני ארוויח הכי הרבה, בוודאי, כי זה מה שאני רוצה לעשות. ואז יבוא ההיגיון ויבוא ויגיד רגע רגע רגע אבל אנחנו נמצאים בעולם מציאותי יש דברים שאתה חייב לעשות וגם פה אני לא אסכים הייתי מסכים על זה לפני חצי שנה כדי לנרמל את הסיטואציה לא מוכן לזה יותר כי זה יפגע במה שאני מעביר לכם השאיפה זה להתעסק 100% בזמן אך ורק בדברים שאני רוצה ויש דברים שהיום אני עושה שאני לא מאוד רוצה שאלה שאני שואל את עצמי היום זה מי אני מכיר או מי אני צריך להביא שרוצה לעשות את זה הרבה יותר ממני. אם הוא רוצה לעשות את זה הרבה יותר ממני, ואני לא אוהב לעשות את זה, ווין ווין. הוא מבסוט, זה משרת אותי, כולם נוגדלים ביחד, איזה כיף. הרצון בקבלה שווה גודל הכלי. אם אני לא רוצה לעשות מיליון שקל בחודש, או עשר מיליון דולר בחודש, ברור שזה לא יקרה. כי אם אני לא רוצה לעשות את זה, לא אעשה פעולות לכיוון זה, אני לא אייצר לזה מקומות שמוצרים שאנשים יכולים לשלם לי עליהם סכומים כאלה ואז ברור שזה לא יקרה. שאלה נוספת שנשאלת פה זה מאיפה זה מגיע, מה הרצון, הרצון שלה היא כבר זה, אבל זה גם נשים רגע בסוגריים. בא לי לשמוע עוד...
לא תמיד אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, כי אנחנו מנותקים מעצמנו. התחלנו בגיל הילדות כבר בבית ספר, לעשות מה שאנחנו חושבים שמצפים מאיתנו, מה שהחברה מצפה, ואנחנו שכחנו את עצמנו. והרבה פעמים אנשים הולכים ללמוד, ובאוניברסיטה שורפים שנים בכסף, בסוף הולכים להיות מסאגיסטים, כי זה מה שהם אוהבים, הם מגלים את זה בדרך הקשה. לא תמיד הרצון הוא האמיתי בעצם. אולי נדמה לי שאני רוצה, אז רק אנשים שבאמת מחוברים לעצמם יודעים באמת מה הם רוצים.
בדיוק, ותשימו לב גם, נעבור למקום שמאוד מעניין, אנשים שמחוברים לעצמם לא מאוד אכפת להם מה אומרים עליהם.
נכון, בכלל לא אכפת, מה שיגידו זה בסדר, זה שלהם.
נכון.
לדעתי זה מתחיל ממקום מאוד...
כי הם יודעים מי הם, הם יודעים סוף סוף מי הם באמת. אז לא משנה אם יגידו עליהם שהם מטומטמים או לא יודעת מה, הם יודעים מי הם וזה לא מערער אותם. לעומת כל האנשים שאומרים להם איזה מיליה, הם כבר מתערערים. אוי, מה אני באמת כזה? יואו, הוא אמר לי ככה והוא אמר לי ככה, זה כמו עלים ברוח, כל אחד אומר משהו ואין לו שום עמוד שדרה.
כל שנחזק יותר את הרצון שלנו, נהיה הרבה יותר מחוברים לעצמנו ואז ההשפעות של הסביבה פחות. הזיזו אותנו, מעולה.
אני חושבת שכילדים אנחנו יודעים היטב מה אנחנו רוצים. ילד לא סתם כל הזמן אומר בא לי, מה בא לי ומה אני רוצה. והמבוגרים או ההורים שהיו פעם, היום אולי קצת יותר מודעות לזה, כל הזמן היו מזכירים לנו שאין דבר כזה בא לי. ושזה לא משנה מה בא לך כרגע, אלא מה שצריך, וזה מה שמוריד.
נכון, זה לא רק ההורים, גם החברה.
ומרחיק את האנשים עצמם.
גם החברה.
מרחיק בהורים, ואחר כך, אחר כך מגדלים זה החברה.
אגב, תשימו לב להסתכל על זה רגע בדיעבד, לא עם מקום של אשמה או שיפוטיות, כי יש לזה מנגנון הישרדות. הם אומרים לנו את זה כי בוודאי שהם אוהבים אותנו, ובוודאי שרוצים להגן עלינו. מה שהם מכירים כמובן זה תיכנס לאותה המשבצת כדי שתהיה בטוח ורגוע ושתוכל לשלם את המשכנתה וכל אחד איפה שהוא גדל. מה אני רוצה זה לא מאוד רלוונטי עד שזה כואב לנו מספיק ואז אנחנו מגיעים לפה ומסתכלים על זה דברים בצורה קצת אחרת.
כן תמרה. אני רוצה להוסיף עוד משהו שרצון זה משהו שהוא מאוד כנה. כן, יותר נכון, ומרחיב, וצורך זה משהו מצמצם וקטן, משהו כזה.
דוגמה נורא כל כך מדויקת, אני מחבר את זה למה שננית אמרה מקודם, החייב וצריך, כמו שאמרת, זה הרבה פעמים מגיע למה אני לא רוצה, ובאיזשהו מקום תודעת הישרדות כדי שיהיה בסדר סך הכל. רצון הוא משתולל, הוא פנטזיונר. שבאתי ופתחתי את הדבר הזה, אמרתי אני הולך להגיע לכל המדינה, זה לא מאוד מעניין אותי אם תסכימו לי או לא תסכימו לי, אם תאהבו את הרעיון או לא תאהבו את הרעיון, זה הרצון שלי, ואיתו אני הולך, ואיתו אני דואג ללבות אותו כל הזמן, ויותר מזה, רק להגדיל אותו. כי אם אני מסתכל על רצונותי, ולפי הקבלה אומר רצון זה גודל הכלי, ואגב, זה משהו שייתן לכם הרבה מאוד שקט, מה שאתם מקבלים עכשיו, זה בדיוק מה שאתם רוצים. בדיוק, מדויק, המצב בחשבון בנק שאתם לא אוהבים זה מה שאתם רוצים כי זה מייצר לכם איזושהי הגנה, קורבנות, מסכנות, כל אחד לוקח את זה למקום שלו וזה בדיוק מה שאתם רוצים ברגע שהרצון האמיתי יגדל יותר, איתו תתעלה ביחד כל המציאות הפיזית שאנחנו מכירים יותר מחובר לזה, יותר מחובר לעצמי, למשימה שלי, למטרה שלי, ידע להגדיר את זה ולעשות צ'קליסט, כמו שנקרא, איך עושים את הדברים ולהוריד את זה לכלים בשטח, המציאות היא תפסה שמה, בלי הרבה מאוד דרמה.
אני לא זוכרת מי אמרה את זה, נראה לי דנית שמאוד חשוב גם לבדוק, או נאוה, לא זוכרת, מאוד מאוד חשוב לבדוק של מי באמת הרצון ולהתחבר לרצון הפנימי, זה סופר חשוב, כי חונקנו כולנו כן אולי לרצות, ושם כאילו ראינו את החופש, אבל הרבה פעמים, ואני דוגמה ממש חיה לזה, שחיים חיים של מישהו אחר, זאת אומרת מישהו רוצה בשבילנו ואנחנו עולים על המצלול הזה ורצים. אז מאוד חשוב לחזור לרצון שלנו, של 100% שלנו.
ככה שוב. אמרתי שבעת מעניין לרצות, שימו לב זה אותן מילים של לרצות. סך הכל פתח נראה לי או קמץ, בדיוק אותה מילה, משמעויות אחרות לגמרי, בסדר? ככה, אנקדוטית.
יש לי בעיה פה עם משהו.
כן.
איך אני, סליחה שאני מקשה, לא יודע, איך אני יודע מתי אני עושה משהו, כי אני בתהליך גדילה, אני מגדיל את הכלי שלי כמו שאתה מגדיר אותו, אבל... אני, אוי שיש מישהו בדלת, באמצע השאלה, הבת שלי בדיוק הגיעה, אני צריך לשאול את השאלה, אני אפתח את הדלת, תחשוב את התשובה. איך אני יודע מתי אני עושה משהו שאני לא אוהב, וזה רק הרצון שלי, אבל כאילו אני, נגיד מכירות, אני לא אוהב למכור, אבל אני צריך כי זה העבודה שלי כרגע. הבנתי. רגע, שנייה, אני פותח את הדלת שלי.
אני רוצה להסביר על רצון לקבל לעצמו בלבד. אל מול רצון לקבל כדי לתת. רוצה להסביר לטל.
זה אפילו נראה לי משהו אחר אצלו, אולי אני מזהה משהו אחר.
כן, סליחה.
אני גם שמעתי משהו אחר, לא מצליחה, אתה שאלת את זה.
זה לא עבור מישהו אחר, זה הכוונה שהוא רוצה, אבל מרגיש... לעשות נכון תלתת תחדד את זה שוב.
בדיוק בדיוק סליחה אני אחדד רגע כי מיעטתי. קודם כל אני מאוד מזהה עם מה שאמרת אני כן אני טיפוס מרצה עשיתי תואר שלם שלא אהבתי כי המשפחה קבלני בניין שלחתי הלכתי ללמוד הנדסה אזרחית אז זה הפאק שלי עובד על זה עכשיו למשל אני במקצוע שבו אני צריך למכור מה לעשות זה כרגע מה שבחרתי לעשות. ואני שואל את עצמי אם אני לא נהנה ממכירות בדיוק כמו מה שהגדרת קודם, אני לא יודע, אז אני לא יודע אם אני פשוט עוד צריך לעבוד על זה כי זה משהו חדש שאני עוד לא מכיר.
האם אתה מחובר למוצר טל?
מה סליחה?
האם אתה מחובר למוצר?
מאוד, למוצר עצמו אני מאוד מחובר, אני מאוד מאמין בו, אני בעצמי נכנסתי אליו ואני רואה שאני משקיע בדיוק מה שאני... אז אני מאוד מאמין במוצר.
אז איך זה שאתה מאפשר לאנשים כמוני לא לשמוע על המוצר, בטח לא להשתמש בו?
כי אני לא מרגיש, לא בנוח עם אנשים ש... כמו שהגדרת קודם, הדחייה הזאת שלא רוצים לשמוע אותי או שומעים שאני כבר מנסה למכור להם משהו אז נסגרים, כן, בדיוק השקף הקודם.
אתה מאמין במוצר?
כן.
אתה חושב שהוא משנה חיים? היית שם את הכותרת הזאת? כן, כן, כן. ויש לך פה, רגע, 20 אנשים שכנראה מעולם לא שמעו על המוצר הזה, והחיים שלהם תפוקים לחלוטין, כאילו הכרת להם את המוצר הזה. איך אתה חי עם עצמך בלילה? באמת אני שואל.
לא חשבתי על זה ככה.
ברור, זו דוגמה קיצונית, אבל זה יושב על השורש של מה הרצון.
צריך לשנות את החשיבה שלך, שאתה לא מוכר, אתה עושה להם טובה, אתה נותן להם מתנה.
זה בדיוק ה...
ואז זה ישנה לך את הכל, אתה לא מוכר. גם אני, כשאני הולכת לשיחת מכירה, אני לא באה למכור. אני באה לראות איך אני יכולה לעזור לבן אדם ואני מוכרת ככה, הם מוכרים לעצמם כאילו, אוקיי? אני לא מוכרת, הם מוכרים לעצמם.
הם שומעים שנאה ולא צריכה אותם, היא מאוד רוצה לעזור להם, מאוד, יש לה דרך לעזור דרך המוצר שלה.
הם צריכים אותי יותר ממה שאני צריכה אותם.
אבל את בטוח לא צריכה אותם. והפחד שלה, יגידו לי לא דחייה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, מגיע כשאני באחד אחוז פה, בשקף הזה. לא בשלושים, לא בשבעים, באחד. אם אני שומע בשיחה איתך שצריך שאני אסגור, זה מה שקורה לנו שאנשי מכללות מתקשרים.
נכון.
זה מה שקורה. אני שומע שמנסים לקחת לי את האשראי. בשנייה הראשונה, במילה הראשונה. לא רוצה.
זה יוצר התנגדות. לא תמכור את זה.
זה בדיוק האפייה.
אתה צריך את החשיבה ואת ההוויה שלך. אתה לא בא למכור. אתה בא לעזור.
מדהים. זאת האפייה. נחזור שנייה רגע לנקודה של השליטה. אני רוצה להסתכל רגע ולהשוות מה בשליטתי אל מול מה שלא בשליטתי. שחרור זה לא מה שיהיה יהיה. ואני שואל אותו פעולה ב-100%, עושה את השיחה באנרגיה הכי טובה, מדברת כל מה שרציתי להגיד, מנגיש את המוצר, מאומר את המחיר, סותם את הפה, סיימתי את העבודה. סיימתי את העבודה.
אני יכולה גם להגיד משהו? אני קצת חדשה כאן, אז אני עוד הייתי בפרו. אני חושבת שברגע שמבינים שלכל בן אדם יש את הייעוד שלו ובנוסף לזה שלכל בן אדם יש את הייעוד שלו אנחנו באים לתת איזשהו שירות לעולם עם הייעוד הזה אז אנחנו בעצם הרבה יותר קל לנו כאילו למכור אבל זה לא למכור אנחנו נותנים שירות לעולם זה בעצם הייעוד שלנו ככה אנחנו מעבירים את הידע שלנו את היכולות שלנו זה כאילו לא נועד להישמר אצלנו, זה נועד לצאת החוצה.
מהמם. מורן, מאיפה את ומה את עושה בחיים? בשתי מילים.
אני גרה באבן יהודה ואני, האמת שאני מאוד מתחברת למה שאמרתי עכשיו, כי אני בחצי שנה האחרונה החלטתי שאני עושה כל מה שבא לי, כמו שדנית אמרה. אז אני עצמאית כבר הרבה שנים אני מהפרת ומעצבת שיער לאחרונה התחלתי לטפל בנטורופתיה לקעקע. ואני כותבת סדרת ילדים.
איך נשמע רצון לפחות ממה שאני שומע.
כן לגמרי אני כזה ממש מחפשת כל מה שבא לי לעשות כל מה שהייתי רוצה לעשות כילדה ומוצאת את הדרך להוציא את זה כמה ש. מתוך הייעוד שלי ליצירה, לאומנות, לבריאות.
איזה יופי. מתניעים לנחש דברים מסתדרים יותר מהר ממה שציפיתי.
דברים מתחילים להסתדר, אני מרגישה שברגע שהתחלתי לשחרר את זה כזה ממש לאחרונה, האמת, כן, זה מתחיל להשתחרר ומתחילים להגיע מטופלים ומתחילים להגיע מתקעתיים. שזה כל המסתובב, כן.
איזה כיף. חברים, זה עובד אצל מורן כמו שזה עובד אצל דנית, כמו שזה עובד אצל פאדי, כמו שזה עובד אצל כולם. זה חוקים רוחניים שאנחנו יכולים להמשיך להתנגד אליהם, הכל בסדר, ולחוות כאבים, ואז שיחייב מספיק, ואני אהיה חייב לכאורה לעשות משהו, אז אני אכנס לעשות, או שבואו נרכב על הגל. בואו נתחיל להאמין בדברים האלה ונתחיל לפעול לפי הרצונות האלה ולראות. ובאותה הנשימה לשחרר שליטה, אני אקח את השקף הזה בדוגמה, ולהתחיל לחוות דברים לא פרופורציונליים ולא הגיוניים. בעיקר ברמת המהירות, אגב, אחד הדברים החזקים ביותר שקורים מהחוויה האישית שלי וגם של מאות אנשים שעובדים איתנו, זה דברים קורים יותר מהר, כי אנחנו מבטלים את מימד הזמן. בואו ניכנס לשם. אני רוצה שתסתכלו על השקף הזה, כי אני כן רוצה רגע לרוץ ולהשאיר מקום גם לשאלות. הפעולה 100% בשליטתי, כמה שיחות אני אעשה, איכות ההצעה שאגיש, הכשרת העובד והכלים שאתן לו, איכות התוכן שאני מייצר, ניהול התקציבים וכן הלאה וכן הלאה, התוצאה לא רלוונטי. כמה לקוחות יגידו כן, האם לקוח יתחרבי, האם הוא יישאר אצלי חמש שנים, כמות הצפיות, מה יעשה האלגוריתם, בלה בלה בלה בלה, אין לי שליטה על זה וככל שאני אנסה להמשיך לתפוס שליטה על זה, אני אחווה יותר כאבים. כמה מהר אני יכול לייצר את הפעולה הזאת, את השיווק הזה, לעלות לשיחת מכירה, לעלות בזווית שאני בא לתת. לתת, לתת את הערך, להגיש את ההצעת מחיר ואז סתום את הפה, נגמר השירות שלך פה. מה יקרה מפה והלאה? ביי, משחרר. חברנו ממחזור חמש, ארבע, לא זוכר, לקח את זה לקיצון ואומר, אני מחקתי את המשפט, את המילה follow up מהחיים שלי. זהו, לא עושה follow up עם הטרללידים. נותן את הכל בנוכחות מלאה, הכל זה, זה, זה, זה. מסיים, שוחרר, שלך, יקנה, לא יקנה, מתי יגיע, לא משנה לי, עברתי לבית, קדמתי, הרצון שלי זה להגיע לעשרת אלפים איש ביום, מה אני עכשיו, יש לי זמן לחזור לכל בן אדם, עשיתי שיחה, נתתי לו את כל הערך, הכדור אצלו, מתי שתרצה תנה לי פה, הכל בסדר, תן לי להתקדם. הצורך והקריאה שלו פולו-אפ, עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד, אני צריך, צריך, צריך, צריך, צריך, רוצה, אפשרתי לך, נתתי לך בצורה פשוטה. הכל אצלך, הכדור אצלך, מתי שתרצה אני פה, ביי, קדמתי הלאה, בסדר? זו דוגמה פרקטית. חופש מתחיל כשאני מפסיק לנסות לקחת בעלות על מה שמעולם לא היה בשליטתי, חברים. להפסיק לקחת בעלות על התוצאה הזו, מעולם לא היה שלנו. אנחנו שומעים את זה מעולמות ההתפתחות האישית, מהאימונים המנטליים, מהמקומות האלה, זה מעולם לא היה שלנו. השליטה הזאת שאני מפחד לשחרר. זה כי לכאורה מאחוריי יש איזשהו כאב לשחרר את השליטה, אני יכול להעיד לכם על עצמי, הייתי one man show, כשהתחלתי להיות צוות והתחלתי לשחרר וזה פחד מאוד גדול שהיה לי, מאוד גדול, כי אני יודע לעשות הכי טוב ואז פתאום אני בים ודברים מתבצעים בעסק ופתאום זה קורה הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי עושה ואז נדלק רצון חדש, תגיד, אתה יכול אולי גם את זה לעשות? כן. אמרתי, אתה יכול לעשות את זה יותר, הוא עושה את זה הרבה יותר טוב. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, וגם את זה? כן. מה זה נותן לי? חופש לעשות את מה שאני רוצה. אם ניקח את זה לעסק, חופש לייצר יותר תוכן, אני מאוד אוהב את זה. בוא נהנה מזה. באותה הנשימה יש דברים שאני פחות אוהב ופחות טוב בהם שאנשים אחרים רוצים לעשות יותר טוב ממני. לי היה המעבר בין ה-one man show לצוות ואז אתה אומר אה אוקיי עכשיו אני גם יכול לראות איך אני הולך להגיע לכל המדינה. לבד היה לי קשה כי כל מה שמגיע אליי חבריי ה-one man show חייב לעבור דרכי שליטה שליטה שליטה שליטה שליטה יש לי גבול לכמות השעות בזמן ווואלה לגמות לכמות הכסף או ה... לא בא לי לדבר עם אנשים, יש טייב בלילה. בא לי לעשות דברים אחרים. כשאני מתחיל לשחרר את זה, אני מתחיל להבין, או, יכול להיות הרבה יותר פשוט, הרבה יותר מהר. תכף תסתכלו על זה כל מיני אזורים בחיים, בעסק ספציפית. איפה השליטה הזאת עולה לכם כסף? בשיווק אני אפרסם רק כשאני בטוח שזה יעבוד, אין סוף הכנות, חשיפה אפסית לשוק, מן הסתם לידים לא מגיעים, אנשים לא קונים. אף אחד לא מכיר, יש לכם מוצר מדהים שנמצא מאחורי הקלעים, אף אחד לא יודע אם הוא יכול בכלל לעזור לו כי הוא לא שמע עליו מעולם. מכירות, אני חייב שהוא יסגור, לחץ בשיחה, over explanation, הסברים מיותרים, רדיפה, הנחות, רק כפרה עליך תירשם, בבקשה, בבקשה, בבקשה, כל זה, בסדר? המוצר, כמובן שאני רוצה להיות בטוח שהוא מושלם, פרפקציוניזם במסווה של ערך, זה עדיין לא שם, הלקוחות לא יאהבו, בלה בלה בלה. והמוצר בסוף לא רואה את האור יום. צוות, אם אני לא אבדוק הכל, הכל יתפרק, אין שום העצה לצמחויות, הבעלים הוא צוואר הבקבוק של הכל, והכל חייב לעבוד דרכו, בסדר? קייס סטאדי שהיה לי מאוד מאוד כיף לשים על עצמי, כי בסופו של דבר כולנו נמצאים באותה עשירה. קייס סטאדי מאוד מאוד מעניין. מי שאיתנו נמצא ב... בוא נגיד ב... לא שלושה חודשים האחרונים נמצא פה באיזושהי קהילה או נמצא בתוך הוובינרים, בתוך הסדנאות שאנחנו עושים, חווה איזשהו משהו. ואני חוויתי מהצד שלי, וזה ככה משהו מאוד מאוד עמוק ומאוד אישי, שהסדנאות נתנו הרבה הרבה הרבה הרבה מאוד ערך לאנשים, נתנו להם באמת הרבה הרבה מאוד אזורים, רעיונות, זה זה זה, אבל לא הביאו מספיק סגירות, לא פגענו ביעדים. אגב, בשונה ממה שקרה בהתחלה, שעובדו ממש ממש. ממש ממש ממש טוב והגיעו אנשים מדהימים, לא יודע, 80% ממי שנמצא פה בשינוי הזה הגיע דרך הסדנאות האלה, בסדר? ונשאר פה וממשיך איתנו, אז זה מה שקורה ואני נהנה ממנו. לאחרונה זה לא עובד, וכשזה לא עובד, האוטומט שלי ושל השותף זה להחליף, לשנות מן הסתם, עושים אופטימיזציה. אז החלפנו מצגת וקהל ומסרים, ואפילו ישבנו ואחרי וובינר שלא עבד, יצאנו החוצה והתחלנו לשאול שאלות הרבה יותר עמוקות, כאילו איפה אני חסום, איפה אתה חסום, מה קורה כאן, למה אנחנו לא מסכימים לקבל, כי אנחנו מנסים להיות walk the talk סביב הדבר הזה. ועשינו את כל הדברים האלה, והשורה התוכננה שלי ברמה האישית הגיעה, זה האנרגיה שממנה אני יצאתי לתוך הדבר הזה, זה אני יודע שהם צריכים את זה, ואם אני לא אשכנע אותם זה לא יקרה. כי אני מצד אחד היה לי דיסוננס מאוד מאוד מאוד גדול, יש בצד אחד אלפי לידים. שמגיעים ובצד השני מאות לידים שחווים את הדבר הזה. מי שחווה את התהליכים אצלנו, זה הסטטיסטיקה לפחות כרגע, יש לנו 100% לקוחות מרוצים. זאת אומרת, 100% מהאנשים שהיו בנוכחות וחוו את הדבר הזה, נהנו, ראו דברים, ראו ניסים, ראו כסף, זוגיות, הבנות חדשות על החיים, פילטרים חדשים, כל דבר. ואני יושב על החומה הזאת ואני אומר, אני חייב שאנשים ייכנסו פנימה כי תראה מה קורה בפנים לא הגיוני שאתה לא רואה את זה כאילו זה משגע אותי לחוות כל היום ניסים לראות אפליקציה לראות אנשים ואתה לא רואה את זה ואתה לא מבין את זה ואז אני מגיע למקום שאני בא ודוחף לאנשים אתה חייב את זה אז מה הם מרגישים ממני אתה חייב את זה זה הגיע אצלי מתוך תודעת חוסר מאוד גדולה אני צריך שתראה את מה שאני רואה אני צריך את האישור שלך אגב אמרו פה מרצים מרצה מאוד גדול יש פה כדי לדעת שמה שאני מעביר פה זה נכון, כדי שאתם תיתנו לי את האישור ואת הכפיים שזה נכון וזה עובד וכן הלאה. ויש פריצות דרך ויש תודעה ויש אנשים וזה, אבל כמובן שהאגו שלי מאוד מאוד גדול, שאימן את עצמו יופי יופי יופי לאורך הרבה מאוד שנים והרבה מאוד בעלי עסקים, שסבבה, אתה כנראה עוד יודע על מה אתה מדבר, אבל כמובן שזה מעולם לא מספיק. כמו כל אחד פה שחווה איזושהי הצלחה כלשהי. הגעת ל-5,000 שקל, אתה רוצה 10, הגעת ל-10, 20, 20, 50, 100, 200, גם כשהחברה שלי עשתה קרוב ל-800,000 שקל בחודש זה לא הספיק, כי זה מעולם לא מספיק, בסדר? מה שהעבודה הפנימית שאני עשיתי במקום הזה, זה באמת להשתוות לפי חוק, לעבוד לפי חוק השתוות הצהרה, זה נתנה לי האמת זכות מאוד גדולה, מאנשים מדהימים. שנמשכים לתוך המקום הזה, ואני אומר לך רפלקציות מאוד אמיתיות, מאוד כנות, ועם הרבה מאוד אהבה והרבה מאוד אמת, שהתדר מגיע מתוך מקום של הצלה. אצלי. תוך מקום לא מאתמול, שנמצא פה מגיל 15, אם אני זוכר את הפעם הראשונה עם החברים ובל"ג בעומר שהיינו עושים. זה עידן שרגיל לשים את גלימת הסופרמן ולצאת למשימה להציל את העולם. והוא חייב להציל את כולם, הוא חייב לדחוף לאנשים את זה שהם לא מבינים מספיק טוב וכן הלאה וכן הלאה, וזה מתפרש בהרבה מאוד דברים. אני שמח גם מאוד להגיד שזה מגיע מרצון מאוד טוב לעזור, אבל זה עובר את הגבול שזה מגיע מאונס לעזור, מגיע ממקום של להכריח אותך לעשות את זה למרות שזה לא שם, ואתה לא שם עדיין, אתה לא באמת רוצה את זה, יש פה עניין של רצון. האנרגיה שאני עובד להחליף בכל תוכן שאני יוצר, זה מה שאני עושה, רגע, בטלפון, סגרתי, שומעים רואים? מעולה. אני אראה לך בצורה הכי טובה ונקייה את האמת שאני מאמין בה. זה מה שאני רואה, זה מה שאני חווה, זה הדוגמאות שהחברים שלי והלקוחות שלי חווים. ושמתי את זה בחוץ, ופה נגמרת העבודה שלי. מה אתה תבחר? אם אתה תרצה להצטרף, אם אתה תרצה להיכנס לקבוצה החינמית ולראות את הסרטונים ביוטיוב בלבד, שלך לגמרי. אחד הדברים אגב ששמנו לב, מסתכלנו על הדאטה אחורה, יש לנו חבר'ה שנרשמו למחזור האחרון, שנגיד לפני חודש, שנרשמו לסדנה של ינואר. ולאורך הזמן הזה ראו תוכן עשו לייק באינסטגרם, נכנסו ליוטיוב, דיברו עם בן אדם, עשו פה, זאת אומרת, היה איזשהו תהליך הבשלה שלהם, לא שלי. ויותר, וככל שאני יותר דחפתי את הטכניקות מכירה והמרה שאני מכיר, ככה זה פחות ופחות. אבל השורש של זה, מה שאני משתף איתכם פה היום, אצלי, זה המקום הזה. זה אני יודע כמה טוב נמצא שנייה אחרי ההחלטה שלך, ואני מאוד רוצה את זה עבורך, באמת אני מאוד רוצה את זה עבורך, עד רמה שאני... אוכל להחזיר לך את כל הכסף אם לא ראית את זה. ועדיין עם ההצעה הכל כך טובה הזאתי, זה לא עבד. לא כי הלוגיקה לא הסתדרה, לא כי הוובינר לא זה, לא כי היה חסר שם משהו, כי אני הגעתי ממקום של צריך, חייב ולא רוצה. מאוד רוצה להגיע לכל המדינה, לא צריך שאף אחד יהיה פה. ברגע שאתה משדר על התדר הזה, דברים מתחילים להיפתח מהר, בסדר? מקווה שלמדתם פה, אני רגע רוצה להמשיך כי יש עוד, האמת שיש עוד שניים שלושה שקפים שאיתם אנחנו מסיימים. שחרור חברים לא אומר פסיביות, אני רוצה שתסתכלו על זה בצורה הזאת, אחריות מלאה בעולם הפיזי, יצירה, בנייה, שיווק, מכירות, פלוס שחרור מלא. בעולם הפנימי. מרים את הוובינר, משקיע תקציבים, מרים, מגייס צוות, עושה כל מה שצריך. עשר שניות לפני שאני פותח ערב טוב חברים, אגב זה מה שעשיתי גם פה, וזה מה שאני משתדל לעשות כל הזמן, יושב, אני לא צריך כלום, כלום, כלום, כלום, כלום, כלום, לא צריך שיגידו לי תודה. לא צריך שיסלקו, לא צריך כלום, מגיע לפה רק כי אני רוצה לתת את הדבר הזה. שאגב הוא גם לא שלי, אז נורא קל לי לשחרר את זה ממני. שם מגיעה צמיחה עוצמתית. לפני הקמפיין אני אבדוק מספרים, אני אבנה קריאיטיב ואני אנהל את התקציב, ואז אני לא צריך שהוא יעבוד באותה צורה שיכניס לי כבר ביום שלישי את הרועס 4.2 ששמתי ביעדים בתחילת שנה. אני לא צריך את זה, אם זה יקרה אני אשמח מאוד, אני אגיד תודה, אני אעביר את המעשר הלאה, אני אקח את הכסף כדי להגדיל יותר את הקמפיין, כדי להגיע להשפעה יותר גדולה, כי המטרה היא לגדול כדי להשפיע, רצון לקבל כדי לתת. אז לא משנה מה אתם עושים. אתם רוצים לייצר את העבודה, אתם רוצים לייצר את הפעילות, אתם רוצים להרים את הדברים הפיזיים שאנחנו נמצאים בו, אחריות מלאה להוציא את המוצר, להעלות את השיחות מכירה, להרים את הכפיים, לעשות כל מה שהעסק דורש, ושנייה, לי מאוד עוזר שאתם נכנסים לאיזשהו מעמד מכירה, נקרא לזה ככה, אתם מזכירים לעצמכם את זה. כי מה שקורה בזמן שאנחנו יושבים ועובדים וזה וזה, מתגברת לי התחושה של אני חייב שזה יעבוד. למה? כי יש לי פה כבר, נו, בחר לי המילה המקצועית, לא מושקע, לא מאוד מושקע, תפוקה, לא זוכר. הדוגמה המקצועית שנתנו לי בזה, זה, תחשבו על, בחור אחר, עלות שקועה. עלות שקועה, תודה, תודה, תודה, תודה. עלות שקועה. קחו את זה כדוגמה של ילד משוחרר שהלך אחרי צבא וההורים שלו מאוד רצו שהוא ילמד עורך דין, עריכת דין, אבל סליחה על הביטוי, זה מעניין אותו תחת, והוא ריצה, אז הוא המשיך ללמוד את זה, ואז הוא הגיע לשנה שלישית, סמסטר אחרון, ושם נפלה לו תובנה מאוד מאוד חזקה, מאוד ברורה, שזה לא מעניין אותו בשום צורה, הוא לא רוצה ללכת לבית משפט אפילו פעם אחת, זה לא מעניין אותו, לא עכשיו ומעולם לא. ומה בדרך כלל יקרה במקומות כאלה? אתה כבר שם. תסיים. מה נשאר לך? עוד סמסטר. אבל אני לא רוצה את זה.
אבל אתה כבר שם.
אבל מה נשאר לך? אבל אני לא רוצה את זה, אין לי שום רצון להיות עורך דין. אבל אני לא רוצה את זה, אבל אתה כבר שם. זה נקרא לא תשקוע. כשאנחנו נבוא ונעשה את העבודה על העסק ונבנה ונבנה ונעשה ונעשה ונעשה ונעשה ונעשה, נוגע למצב שאנחנו חייבים שהדבר הזה יעבוד. לתפוס את זה רגע לפני זה ולהזכיר לעצמכם, אגב, בכל דרך אפשרית, שאתם לא צריכים את זה. מעולם לא הייתם צריכים את זה. אתם רוצים לעזור, יש לכם מתנה קיצונית לתת לעולם, כל אחד בתחומו שלו. ואנשים צריכים אתכם, אנשים חווים כרגע כאבים שאך ורק אתם עם המתנה הספציפית שלכם יודעים ואם אתם שואלים אותי יש לכם גם מוסריות לעזור להם וזה לא משנה התחרות בשוק, זה לא משנה מה קורה בעולם וזה לא קשור ל-AI, זה לא קשור לשום דבר אם אני באמת חובר לרצון שלי מבפנים, הרצון האמיתי ומוכן לשחרר את השליטה? הכל פתוח חברים, הכל פתוח קיצוני. אני רוצה לתת ככה לקראת סיום, 2-3 דקות, נתן לכם איזשהו שקף שאולי ככה גם יסגור וגם ייתן לכם כזה פצצה לפנים, כי אני מאוד אוהב את זה, בסדר? אז אני אציג פה שקף על הלוח, אני אפתח לנו טיימר של נגיד 3 דקות, אני רוצה שתוציאו מחברות. ובעיקר בעיקר בעיקר בעיקר וזה הדבר המרכזי חברים פשוט תהיו כנים תקלפו לגמרי את כל מה שיושב שם כי זה יהיה ככה הסגירה שלנו לשיעור אז אני רוצה שפשוט בשלוש דקות הבאות תענו על כל מה שמופיע פה איפה בעסק איפה העסק תלוי בשליטה שלכם ישים לנו טיימר ושלוש דקות אנחנו מתחילים. עוד חצי דקה ולחברים ככה לפני שאלות ושיתופים שקף אחד אחרון שאני רוצה פשוט שתסתכלו עליו ותשאלו את עצמכם במהלך השבוע מבחני השחרור איך זה באמת נראה אם התוצאה לא תקרה האם אני עדיין הולך לעשות את מה שאני הולך לעשות אם לא אני פועל מתוך התוצאה, חייב צריך, ולא מתוך השליחות, רוצה. האם אני מנסה לתת ערך או לקבל אישור? זה המבחן לכל פוסט שיחת מכירה או מוצר חדש שיוצא לשוק. האם אני צריך שהוא יעבוד? האם אני חייב שיועברו איתו? האם אני חייב שיהיה לי הרבה מאוד צפיות? האם אני חייב שיהיה הרבה מאוד לייקים? שלוש, האם אני פועל מתוך עוצמה או מנסה לשלוט? אפשר להציב גבולות, לפטר. להגיד דברים קשים מתוך ודאות מוחלטת ומלאות מוחלטת שזה הדבר הנכון. שליטה נובעת תמיד, או רצון לשלוט, מפחד וחוסר של אם, אז. אם אני אעשה יהיה, אם אני לא אעשה, אז לא יהיה. חברים, שיתופים ושאלות, אני חייב לכם. מה לקחתם? מה אתם מעבירים הלאה? כי זה השקף הבא, צרפו חברים ותעבירו את זה הלאה. מה לקחתם ואיך היה? בעיקר מעניין אותי לשמוע, לא רק כמובן, מחבר'ה שזה ככה פעם ראשונה שלהם.
הבטחת שיהיה רגע שבו תהיה תשובה. הבטחת בהתחלה, אמרת, 100 אחוז, לא, אמרת שאנחנו נבטיח לעצמנו ש-100 אחוז תעלה תשובה על השאלה. ובשקף הזה היה לי ממש שטף של תובנות, של תחושה כזאת של שטף של תובנות ואז שזה בעצם קליפה ושמתחתיה יש שטף יותר מדויק של תובנות ומשהו מאוד אופטימי.
הייתה, הגיעה התשובה. כן, סוג של. יאס, איזה כיף, איזה כיף. עוד? מהמם, כן.
שכחתי מהשאלה הזאת בכלל, אבל אתה יודע, גם אני קיבלתי תשובה, לא זכרתי שאני צריך לענות על השאלה הזאת, אבל אני באמת שאלתי את עצמי, מה תוקע אותי? והנה, עניתם לי. אני חושב שהמכירות שאני מנסה למכור עכשיו, ככל שאני יותר בלחץ למכור, ככה אני חוסם את עצמי ממכירות, אז אני בלופ. והנה התשובה, שחרר, באמת. אני אעשה את שלי, אני אספר, ומה שיהיה מפה, בוא נראה.
אבל אתה מוסיף את טל, באפליקציה תיקח את האגו ברייקר, ותיתן לו דוגמאות ודברים ספציפיים, ותשאל אותו על שחרור השליטה, איך זה נראה? תוריד לך את זה ממש, בטח במכירות, תוריד את זה לסקריפט. כשאתה מכניס לדבר איתו. אגו ברייקר? אוקיי. יש לך באפליקציה, תשתמש בו. אוקיי, טוב, נבדוק. סבבה, תודה. עוד, חברים שלא דיברו, ארז לביש, אני מאוד חייב לך. תספר לנו קצת. אני חי בכמה עולמות, בעולם השכיר, בעולם הסטארט-אפים. מקבל הרבה. מה לקחת היום? מלא. אחד. זה שני כיוונים, כאילו מצד אחד לא לדחוף בפרסום, אבל מצד שני אני בהתחלה של הפרסום. אוקיי. אבל כן, כן. פעם ראשונה פה? צריכה לראות תכנים לפני? רק שנייה. שנייה. אמן. Welcome, welcome. כיף שאתה פה.
תודה. עוד? אני יכולה להגיד שזה קצת, לא קצת, זה יידק לי את המקום של לקחת אחריות בעצם על דברים שכרגע קורים, כי יש לי מוצר שאני מאוד רוצה להוציא אותו, זה לא חייבת מוכרחה, מאוד רוצה. והייתי עכשיו באמת בחודש של דברים מסביב שמשכו את תשומת הלב שלי ולא הייתי 100% בעסק וזה פשוט היה מקום של רגע לכתוב ולהגיד אוקיי זה לא ששחררתי שליטה זה לא שאני לא בסדר וזה לא שלא עשיתי אלא באמת יש דברים שכשאני אגיע אליהם ושאני אוכל להיות פנויה אליהם הם פשוט יקרו זה לא ש... אוי ואבוי לא עשיתי ואוי ואבוי מה קרה וכל המקום הזה שמבחינתי יש לי את האגם רגע במבט אחורה, לא רק במבט קדימה או על ההווה של הכל בסדר, זאת אומרת גם אם אני לא עושה פעולות אני בן אדם שכבר יש לי כמה שנים טובות עסק ואני לא רק תלויה בפעולה הנוכחית עכשיו של המוצר הנוכחי עכשיו שאם אני לא אוציא אותו אז כי זה בעצם גם לזרוק אחורה מה שאני כבר כל השנים עושה בנוכחות. והפתעות יכולות להגיע גם מדברים שעשיתי אי אז לפני או לפני חצי שנה או לפני תקופה, והמקום של לשחרר זה להגיד גם הפעולות שעשיתי בעבר וגם מה שלא עשיתי עכשיו אבל עשיתי לדברים אחרים, הכל סביב אותו שחרור ואותו מקום נקי. כי אני באמת, כשאני אגיע לזה, זה מתוך רצון אמיתי ונקי לפתח משהו ולא מתוך אוי ואבוי, מה קרה? לא עשיתי חודש שלם, לא עבדתי. להוריד את הלחץ הזה זה מאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד חשוב לי להזכיר את זה ולשמוע את זה כי זה, האגו פה צריך איזשהו שקט בראש של לך, הכל בסדר, לא קרה כלום. אז זה היה תזכורת מאוד מאוד חשובה לצורך זה.
תודה. איזה כיף. אני רציתי גם להגיד משהו.
הרי הייעוד שלנו הוא לא קשור רק לעסקים שלנו, והחלומות שלנו מעבר לפן העסקי צריכים גם להתגשם. אז רציתי להגיד משהו לארז, שהוא לגמרי במקרה בעלי, ואנחנו יושבים בשתי מקומות שונים באותו בית. של לנסוע עם כל המשפחה לסרילנקה זה ממש ממש אפשרי.
פעם הייתי עושה זוםים כשהייתי בזהות של נווד הדיגיטלי והייתי מכריח אנשים לסגור טיסה בזום. אנחנו לא שם. אנחנו לא שם.
אבל אנחנו צריכים להאמין בזה.
וואי כדאי שתבד את זה ובהקשר למה שרחלי אמרה מקודם. שליטה לחלק מהאנשים יהיה לעשות יותר עבודה ולחלק מהאנשים זה יהיה לעצור וללכת לים. הלוגיקה שלי מאוד עוזרת, ששמעתי לפני עוד מאוד יפה, זה עסקים ורעיונות מאוד גדולים מגיעים על הבר ולא בפלורוסנטים. זאת אומרת שהנסיעה לסרילנקה, מעבר לחופש ולשחרור, אני מסתכל על זה כמשהו עסקי. ממש, משהו עסקי, משהו ששם, אך ורק שם, שאני אהיה באנרגיה ובתודעה ולא לא לא לא, יגיע לי משהו בוודאות מוחלטת שכל הזמן קורה, שיביא לי איזשהו רעיון מאוד חדש מאוד גדול. אז זה לא רק חופשה, אני שם פה גם עסק. לא, זה כבר הביא לפני שנתיים, אז עכשיו אנחנו סיבוב בשם. אז זה כבר קרה. מעולה. איי כן, בתפיסתי. וואלה איזה כיף, כי יש אתם פה ביחד. מעולה. עוד חברים, חברים חברות.
מה שאמרת עכשיו בדיוק העלה לי שאני יוצאת לוויפסנה שבוע הבא ואני לגמרי רואה את זה בתור סדנה עסקית. זאת אומרת, אם אנחנו העסק אז אנחנו צריכים למלא את עצמנו, אחרת אין לנו גם ממה לתת וזה מהותי. זה קריטי כמו כל דבר אחר. אני רוצה לשתף שאלה לי בשאלון הקודם הזה ששמת יותר, שמתי לב שיש לי רצון בשליטה, לא כאילו נגיד בקצת הפוכה, כאילו יש לי רצון לשלוט במי יראה את הפוסטים שלי לדוגמה, או... מי לא יראה אותם או יותר כמה לא ייחשפו אליהם נניח ואז זה מייצר לי הימנעות או הימנעות מלפרסם את הפוסטים כי כאילו יש לי איזו מחשבה שאולי תהיה לי איזו שליטה במי ייחשף לזה. זה דווקא מביא לי את המקום ההפוך.
אז גם שחרור שליטה. רצונות מתחרים קלאסיים. כן. ממש. כאילו הפוסט לא יוכל להגיע לחשיפה של 100 מיליון, כי בתוך ה-100 מיליון יש גם את השלושה אנשים שאת לא רוצה שהם יראו. מעניין. אני קיצון, להכיל לזה, איך את יכולה לפתח בעצמך את הרצון לאותם אנשים שאת מפחדת שירצו, שיראו דווקא אותם אני רוצה שהם יראו. כי אם אני הולך כאילו לקור של הבעיה ואני הופכת את זה זה נהיה היעד כאילו שמי שאני הכי לא רוצה שיראה. הוא הראשון שלא רוצה שיראה כדי להגיע לשלב הבא של הפחד של אה זה לא כזה מפחיד שהוא ראה את זה.
אז זה מה שקרה לי היום היום פרסמתי פוסט שיתוף אמיץ כפונקציה של שחרור שליטה וממש קיוויתי שאף אחד לא יראה אותו וזה קבוצה כאילו פה של הסביבה.
כולם ראו אותו, כולם, כולם.
אז הרסמתי אותו בפרנס חנה והתכוויתי שאף אחד לא יראה את זה בשבועות של פרנס חנה ואז איזה חברה טובה פרסמה את זה באיזה קבוצה של נשים שיבואו להגיב על הפוסט כדי להעלות את התגובות. אוקיי.
אבל זה בדיוק זה, זה פוסט מהמם וזה בדיוק מה שאמרת, הפוך אל הפוך. תראה איזה יופי. כמה תקינה היה שם, כמה עזרה לאחרים דרך הפוסט שלו.
דנית, עשי שנייה ככה. יש דופק? יש דופק.
יש לי דופק, מאוד נמוך אמנם, אבל כן. נמוך. למרות ש... כן, אני עדיין חיה.
אם אפשר לשתף שניונת, אז בימים האחרונים הייתי מאוד מאוד בכעס ובעצב ובמלא תחושות כאלה, ואנשים רגילים שאני תמיד מפרסמת את השמחה, את החיוך ואת המראה המחייכת והמעלה אנרגיה לכולם. ואז אמרתי, אני עושה את התרגיל הזה, מה זה תרגיל? זה לא תרגיל, זה החיים. אני לא מפסיקה לפרסם. ושמתי את הפנים העצובות. אם על כמות הפניות, כמות הדאגה, כמות, פתאום שמתי לב כמה אנשים באמת כנראה עוקבים, אז כבר השמחה לא עושה את זה כמו שהשינוי עושה את זה, או להראות שאנחנו אמיתיים וכזה. אז כן, לשתף הכל, הכל. מתוך רצון, אבל לא מתוך צורך.
מהמם, איזה יופי, תמר, מה שמוביל לערך האותנטיות, חברים, בטח בעולמות ה-AI, שהכל כבר נהיה פייק מסביב, כמה כוח יש לדבר הזה וכמה כאילו, כאילו אני יכול הרבה יותר להתחבר לבן אדם שמראה לי ברמה האישית, כן? שמראה לי פגיעות, ואז הוא אומר, רגע, גם הוא דפוק כמוני, איזה כיף, עכשיו יהיה יותר קל לי לפתוח איתו דברים שחשבתי שבמגדל השן שם למעלה לא מתמודדים איתם. מסתבר שכן, זה יכול להבין אותי הרבה יותר. יש לי הרבה יותר אמפתיה אליו, אני הרבה יותר רוצה לעבוד איתו. הרבה יותר מאשר הפוסט המתפנפן שהוא עושה את המאה מיליון, כי כולם עושים מאה מיליון באינסטגרם. כל הזמן. בלי לעצור. בצורה עקבית. נכון? דקה נקבעת.
כן, כולם צופים בבריכה וכולם יש להם חול ופרארי וזה, כן. או, רק אני לא. נופלים תאים במסעדות יוקרה, כולם. מתחברים לאותנטיות.
אותנטיות, תסתכלו על זה גם רגע בצד הגבוה, לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק לא אמימה על מה שנקרא, זאת אומרת לכל אחד יש נשמה, אחרת לא היה דופק באמת, ואותה הנשמה מחוברת ישירות לבורא, ואם אנחנו מדברים פה על השתלבות עצורה, שזה ה-number one goal של כולנו, לפחות אני מאמין שצריכה להיות, אותנטיות זה הכלי. כי אם אני מבטא את מה שאני באמת, בטוב ברע בחרה בתוך העסק שלי ומה שאני רוצה ומה שאני רוצה, זה אומר שאני יותר מזוהה עם מה שקורה בפנים שבאותה הנשימה נקרא הבורא. נכון, וזה מה שמחבר. בדיוק, ואז זה מושך אנשים אליי, ואז זה גורם לאנשים להתנהלות שמה, ברגע שאני כמה שיותר אותנטי, כמה שיותר מרשה לעצמי להיות פגיע וכן הלאה וכן הלאה, נהיה לי הרבה הרבה הרבה יותר קל. כי אני כבר לא במלחמה של להיות משהו שאני לא. איזה פשוט זה להיות אתם? איזה פשוט זה להיות עידן? איזה פשוט זה להיות תמר? איזה פשוט זה להיות ארז? יש רק אחד כזה. וכל מה שאתם חושבים שנכון לעשות הוא בהכרח נכון. כי רק אתם חושבים את זה. ורק אתם נמצאים פה. אז אותנטיות זה כלי כוח על ממש בכל אספקט. דוגמה מעולה. שיתוף אחרון לפני שאנחנו סוגרים, חברים. טוב אז אני אבקש אני אשתף קודם כל תודה רבה כיף שאתם פה כיף ראיתי שעכשיו אנחנו דווקא די בזמני אמרתי שאני אעשה את זה משבע עד תשע זה היה בטח יפה.
אמרתי להגיד תודה על הזמנים. לגמרי כל הכבוד.
אתה על הדברים למרות שחשבתי שזה זה בדרך כלל מישהו לא יודע בדרך כלל אנחנו אומרים שעה וחצי נמצאים שלוש שעות כי כיף כי מגניב כי נחמד מגניב וזה. אבל פה אני רואה שפעם אחרי שיתופים הגענו לשעתיים ורבע, אז אני מאוד מאוד מבסוט על זה. זה ברמה האישית שלי, אז קודם כל לכם שנמצאים פה כבר תקופה, לחבר'ה החדשים, ברוכים הבאים, מה שנקרא, למשפחה. בקשה אישית שלי, אחד, זה תעבירו את זה הלאה. כל דבר שלקחתם מפה, לא משנה, דבר קטן ביותר, זה לא שלי, כמו שזה לא שלכם, פשוט תעבירו את זה. יהיה חיים יותר טובים לכולנו. באותה הנשימה, תרפו אנשים לקבוצה שלנו, לא צריך להצטרף לשום מקום, יש מספיק תוכן שם, שלחו את ערוץ יוטיוב, את האינסטגרם, את מה שבאמת מתחבר אליכם, שיכול לתת דבר אחד קטן לאנשים. אני כן אבוא ואגיד, עכשיו אני ספציפית גם בארצות הברית תקופה, הולך היום כבר להיפתח פה איזשהו סטודיו ואנחנו נשחרר עוד המון תכנים פנימה. אם בא לכם לעזור לי לעזור לכם, אני מאוד אשמח, תכתבו בקבוצה, תכתבו בפרטי, יש לכם את המספר שלי. מה בא לכם שנדבר עליו? כאילו איזה תוכן, איזה רעיון, משהו ספציפי שראיתם רוצים שנתמקד בו קצת יותר, יותר רחב, יותר מצומצם, אני לשירותכם ממש. ודבר אחרון, לחבר'ה שככה, יש פה המון המון חבר'ה ותיקים עם שפה משותפת ככה גבוהה יותר, זה בגלל שהם חוו את התהליך שאנחנו מעבירים של 40 יום, מי שהיה כאן בשנה בטח כבר מכיר אותו וחשוף אליו, אני כאן פה כדי לשים את זה ולהגיד, לקראת סוף החודש אנחנו פותחים כבר את המחזור הבא, מוזמנים בשמחה ובאהבה אם אתם מרגישים שזה המקום שלכם ואתם רוצים ככה להצטרף אלינו ולהעלות את התודעה ולגדול כל הזמן מהר, אני מאוד אשמח ויהיה לי זכות גדולה, לא יהיה פה שום לינקים, שלחו לי הודעה, יש לכם את המספר. ואם צריך, יש פה מספיק אנשים שחוו את זה כדי לשתף, שנראה לי היה להם זמן. חברים יקרים וחברות יקרות, תודה רבה רבה רבה. תעבירו את זה לאנחנו. תודה רבה.
ביי. תודה, תודה.
More from idan
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
