מפגש קבלה 11 - הכל תמיד לטובה - שיעור עמוק על תודעה, קבלה, ריפוי וצמיחה רוחנית
Three facilitators guide participants through Kabbalistic teachings on accepting that everything serves a greater good, even trauma. They present a three-step formula: accept without regret, recognize blessings in every event, and sit with feelings to speed healing. Personal stories show how anger becomes leadership and everyday conflicts become ego work.
Chapters
אני אפתח את השידור בצורה רשמית אז וולקאם חברים כיף שאתם פה כיף תמיד גם לראות פרצופים חדשים ולראות עוד ועוד אנשים שמגיעים וככה נדבקים בדבר היפה הזה. היום יהיה לנו שיעור שהוא מציג בצורה מאוד מאוד מאוד פרקטית עד כמה הכל לטובה. קבלי, דתי, מסורתי, אין פה עניין של דת, יש פה עניין של רוח, אנחנו באים כאן להתחבר, אנחנו באים פה כדי לעשות משהו שהוא מעבר לכולנו, ותמיד, כמו תמיד, אנחנו מתחילים עם איזושהי כוונה מסוימת. אז כמו שאמרתי מקודם, אם בחרת או בחרת להישאר ולהיות כאן איתנו, אז בואו רגע ניכנס וננקה ככה את התדר וניכנס לזה כמו שצריך. אני מזמין אתכם, מי שרוצה ומי שרוצה, לעצום עיניים רגע, לעצום עיניים, לקחת רגע, לנקות את היום, להוריד רגע את כל המשימות שיושבות לכם על הראש, את כל הדברים הפתוחים שהשארתם, את הדאגות של מחר ואת הבעיות של היום, והחלטתם פשוט להגיע לפה כדי להתחבר, כדי להיות וכדי כנראה לקבל איזשהו אור, איזשהו משהו שהוא שלכם. אני רוצה שתיקחו את זה רגע, תוך כדי שאתם נושמים, פנימה, אתם מוצאים החוצה לאט לאט, וממש תכוונו את עצמכם להיות פה, ממש ממש להיות פה. אם זה אומר טכנית לנקות את הוואטסאפים, מיילים, לסגור את כל הדברים, זה הדבר הטכני. הרמה החשובה יותר זה להיות כאן ברמת התודעה שלכם, ברמות המודעות שלכם. לתת למילים שהולכים לעבור היום להיכנס, לתת לשאלות שיש לכם עכשיו בראש להיפתח אליהן ולקבל עליהן תשובה, ובעיקר בעיקר לאפשר לעצמכם להיות נוכחים. אם בחרתם להיות פה, אז מין אתכם מאוד מאוד מאוד להיות פה, ושאלה או בקשה או איזשהו רעיון אפילו, איזושהי אג'נדה אפילו שהגעתם איתה לפה, אני רוצה שתחשבו על זה רגע ותערערו בראש, ממש שימו לעצמכם את זה כמו איזשהו משפט כזה שיושב לכם בראש, תנו על זה רגע איזושהי מודעות חזקה ותפתחו את עצמכם למצוא לזה שאלה, תשובה, תובנה, לא משנה מה זה יהיה, דרך הנוכחות שלכם. במפגש היום. קחו עוד איזושהי שנייה להסביר לעצמכם איך זה נראה ותקחו עיניים ובואו נתחיל.
מי שכאן לא פעם ראשונה, אנחנו מתחילים באיזשהו נוהל חמוד שככה התחלנו לזה, שאנחנו בסוף השידור נבין מהו.
אני רוצה שתבחרו מספר בין 3 ל-26 ותכתבו אותו בצ'אט. אם מישהו כמובן כתב את המספר שלכם, תבחרו מספר אחר, לא מאוד מהותי. שימו אותו בצ'אט. יכול לעשות הרבה השתתפות בצ'אט, אז ככה שימו אותו לידכם.
ואני רוצה שעכשיו תקחו בצד, לא בצ'אט כרגע, בצד, יכול להיות על דף ועת, יכול להיות במחשב, בוואטסאפ שלכם, מה שנוח לכם.
אני רוצה שתרשמו את המסר המחזק הראשון שעולה לכם. משפט, פסקה, לא משנה מה, משהו שככה יכול לחזק אנשים.
תרשמו לעצמכם את זה רגע בצד, לא בצ'אט.
נו ככה איזשהו heads up שיש, שאנחנו מוכנים, ואנחנו נתחיל. מעולה מעולה מעולה מעולה אגב כן מנמליץ דף ועט ברמה האישית לי זה ממש ממש עוזר גם לכתוב פיזית יש בזה משהו שונה מאשר לכתוב במחשב וזהו מוכנים יש אנרגיות שאלות חבר'ה חדשים משהו שחשוב לכם להוסיף ככה לפני שמתחילים כל פיקס מהמם מהמם מהמם מדהים כיף שאתם פה יאללה בואו נתחיל אז אני תמיד פתחיל ופותח באיזשהו דיסקליימר כן כל מה שאנחנו הולכים לדבר עליו זה סך הכל מה שאני ברמה האישית מבין אני החשפתי לעולם הקבלה דרך דייוויד גיום הבחור ששמתי לכם בטיור הקבוצה באזור בין נובמבר לדצמבר שנה שעברה משמע משהו כמו שנה סך הכל אני פה עוד לא התחלתי לגרד את הפרמיל של הפרמיל של הפרמיל של מה באמת הדבר הזה יכול לעשות, אבל אני רואה ממנו הרבה מאוד אור, מעצם היותי אוהב אנשים אני תמיד מעביר אותו הלאה, וזה ההבנה שלי, מה הקאץ', מה הפואנטה, לא יהיה לי תשובות לשאלות שלכם, יהיה לי תשובות למה שאני הצלחתי להבין ואני הצלחתי להעביר, אני לא רב, אני לא רחוק מאוד מלהיות מקובל, המטרה שלי פה היא אחת, אחדות, כמה שיותר אנשים שידבקו בדבר הזה וידביקו אותו הלאה. בטוח יעשה טוב למדינה שלנו, בטוח יעשה טוב לנו וכבר עושה טוב לאנשים.
אז רגע אני אגיד, זה באמת המטרה העיקרית שלי, אני לא יודע לענות לכם על כל הדברים, אני אשתדל לתת מתוך מה שאני הבנתי מדיוויד, מאיתן בשנה האחרונה, לתת שאלות, תשובות שיחה לשאלות שלכם. כמה הנחות יסוד ככה לפני שאנחנו מתחילים.
דבר ראשון, כולנו, לא משנה איך אתם קוראים לזה, היקום הבורא הבריאה. בודה, וואטאבר, וואטאבר, כולנו מאמינים שיש איזשהו כוח גדול יותר, כוח רוחני גדול יותר מכולנו. משמע, יש כאן איזשהו משהו שמנהל את העולם הזה שהוא לא הרציונל הפשוט שלנו. זה הדבר הראשון שאנחנו צריכים להסכים עליו. דבר שני, כמו שיש חוקי פיזיקה שאם אני אקח את הנר החמוד הזה ואני אפיל אותו, הוא ייפול לי מהיד כי לכולנו ברור מה זה כוח הכבידה, יש גם כוחות וחוקים רוחניים בעולם הזה שעובדים בזמן שאנחנו נמצאים כאן בזום והם עובדתיים זה לא משנה אם נסכים להם או לא נסכים להם ככה העולם הזה פשוט עובד ודבר אחד מאוד יפה זה שאגב למי שזה ככה פעם ראשונה וזה נראה לו אולי קצת מוזר לאט לאט ייכנסו ואז אתם תראו שגם ההנחות יסוד האלה יהפכו להיות גם שלכם אבל אתם מאמינים שניסים כמו משהו שלמדנו וגדלנו עליו שזה שהוא משהו שהוא סופר נדיר ומסובך פה זה דווקא קצת להפך, אמור לקרות כל הזמן בכל שנייה ואם זה לא קורה משהו לא עובד או משהו תקוע ומה שנקרא באחריותנו לשנות את זה. אז בשביל שככה נוכל ליישר קו נסכים על זה, מישהו שלא מסכים זה הזמן להגיד ולצאת החוצה סתם, אבל באמת רגע ליישר איזשהו קו.
קצת תזכורות כמו שהתחלנו לעשות בפעם האחרונה, אנחנו נבחן ככה את ה...
את החברים הוותיקים יותר, במשפט 2 גג על כל אחד ממה שרשום פה על הזה, מי רוצה לשתף על 1, דפיניטי או פורום?
הסבר קצר לחבר'ה של פעם ראשונה, שוט איל.
מיקרופון, מיקרופון, מיקרופון.
עדיין מיקרופון, מיקרופון, מיקרופון.
שומעים או שזה רק אצלי?
לא לא שומעים.
בינתיים מי 2? תכין לעצמך איך?
שומעים?
שומעים טיל.
אני יכול לעשות 2.
יאללה יאללה 1 מרצי 2.
חוק השתוות הצורה אפילו אותו רפורם זה בעצם אומר שאם אני רוצה לקבל מה שיש למשהו אני צריך להיות כמוהו במקרה הזה אם לבורא יש את כל האור וכל הדברים הטובים. אם אני רוצה לקבל את זה, אני פשוט צריך להיות כמו זה.
בדיוק, אנחנו רוצים להיות כמו הבורא, אף אחד מאיתנו לא יכול להיות הבורא, אנחנו רוצים להשוות את ההתנהגות שלנו להתנהגות של הבורא. בעיני ערך, אהבה, נתינה וכמה שיותר טוב בעולם. מרצי 2.
ריאקטיב פרואקטיב זה בעצם ההבדל שלנו, זה ההבדל בין תגובה לדברים, ריאקטיב זה תגובה אוטומטית, קיבלתי מכה, אח קוסמק מתעצבן. מקטין את התפיסה שלי, פרואקטיב אני יוצא רגע ומה שנקרא בוחר לקבל את הדבר, כי אני מבין שזאת התוכנית.
מדהים, זה כמובן יהיה הסבר ממש בקטנה, אחרת שומעים את זה פעם ראשונה, יש לנו הקלטות של שיעורים שלמים על זה בלבד, אז ככה זה איזשהו חידוד זיכרון, אבל גם חשוב להרחיב ככה את הידע על זה. עומרי שלוש?
עומרי שוחרר.
לא שומעים.
לא, אני?
יאללה, אלכס.
טוב, פרט וואט א פלאז'ר, קורה לך משהו לא נעים, אתה מקבל מכה, קורה איזשהו מאורע כזה מעצבן. התגובה הראשונית זה להגיד, אני אצטט את מרטי, קוסמק, וכל המילים הנלוות לכך. במקום זה אומרים part water pressure, כי זה איזשהו רגע של כאב, בזמן שאתה בעצם חווה את הכאב ונכנס לכאב, בעצם אתה מקטין את הזמן של משך הכאב, וככה הכלי שלך גדל, וככה נגרר לך האור, ובעצם אתה איכשהו גדל תוך כדי שאתה מקבל את הכאב כסוג של הנאה.
מדהים.
ובעצם ככה אתה משתווה יותר לבורא.
מדהים. מדהים מדהים מדהים כל פעם שקורה לנו משהו שמתרגר אותנו שנותן לנו משהו שהוא לכאורה שלילי אנחנו רוצים לעצור להגיד תודה על מה תודה על זה שרק בנקודה הזאת שעכשיו מישהו חתך אותי בכביש וקופץ לי הקפיץ יש לי הזדמנות לעבוד על הקפיץ הזה על זה תודה תודה על זה שמישהו עכשיו תרגר אותי לעבוד על משהו שאני רוצה לשנות בי לפי הנוסחה pause what a pleasure מדהים, ארבע, מי לוקח? על הדור.
certainty beyond logic זה בעצם מין מנטרה שהמטרה שלה כמו שאני רואה את זה זה פשוט לקבל את זה שאנחנו לא נבין הכל ואנחנו לא חייבים להבין הכל ולא הכל חייב להיות לוגי וברור, יש להמשיך בדרך שאנחנו לומדים פה וב... בעצם התפתחות הזאתי למרות שלא הכל נראה הגיוני במבט ראשון ולא מבינים איך הכל בסוף מסתדר או מתקשר. זה פשוט לתת אמונה בדרך.
מעבר לכל היגיון, certainty beyond logic, ודאות מעבר להיגיון, זאת אומרת משהו שנראה לנו רע לכאורה, לזכור שכל דבר שקורה, שלוש דרגות של ודאות.
אחד, הכל מלמעלה, שתיים, הכל לטובה, שלוש, הכל הגיע כדי להראות לי מה אני צריך לשנות בי.
שום דבר לא משתנה בחוץ, כל בן אדם שרוצה יותר מכל דבר, לא משנה אם זה כסף, זוגיות, מערכות יחסים וכן הלאה, שום דבר בחוץ לא משתנה, אנחנו משתנים ועל ידי זה העולם החיצוני משתנה. זה certainty beyond logic, אנחנו רגע נעבור על כמה דברים כי כן צריך להבין את ההקשר. אני ארוץ רגע בקטנה, bread of shame, לחם הבושה, בגדול זה אומר שהנשמה שלנו רוצה להרוויח כל משהו שנותנים לה, כמו לצורך העניין שאנחנו מכירים שחבר'ה שזוכים בלוטו מהר מאוד נכנסים לחובות, למה? כי יש להם bread of shame, לחם הביזיון, הם לא הרוויחו את הכסף הזה, לכן הכלי שלהם לא גדול מספיק כדי לדעת לעבוד עם סכומים כאלה, ולכן הם מגיעים למצב. שהם באמת לא מצליחים להכיל את זה ולא מצליחים להחזיק את זה והולכים אחורה אז זה בהקשר של ברית דורשים כאב קליפות זמן כסף יש פה המון המון המון אם ניכנס ככה לכל אחד אנחנו באמת נעשה אובר על כל השיעורים כן חבר'ה שזה פעם ראשונה כי מה שאנחנו הולכים לעבוד היום לא מאוד מתקשר לזה אז כן אני ממליץ לעבור על השיעורים כי אני רוצה ככה שנגיע ואני רוצה לשמוע גם כמה שיותר אתכם אז כדי לפתוח את מה שנקרא לבבות תודעה והשיעור של היום אני רוצה רגע שתיקחו שלוש דקות של כתיבה ואני רוצה שתכתבו בה את הדבר הבא איזה תכונה בתוכי סיטואציה אדם מהעבר או מההווה הייתי מעדיף להוציא מהחיים מה הייתי רוצה או שמח שלא היה קורה או שלא קורה עכשיו?
מה הייתי רוצה לעשות?
קונטרול Z.
באופן כללי מאז שאתם זוכרים את עצמכם ועד לרגע זה, זה יכול להיות אדם, סיטואציה, תכונה או כל דבר, מה שנקרא שאתם לא מסכימים עם מה שקרה.
אנחנו הולכים שלוש דקות, יש לנו טיימר.
לרשום אין נכון לא נכון מה שיוצא ואנחנו נפגשים ואנחנו ממשיכים עוד שלוש דקות.
עוד דקה וחצי כל דבר שעולה בלי שיפוטיות תת לדברים לזרום משהו שלא הייתם רוצים שיקרה ואנחנו זה מתחילים להתכנס מי רוצה או רוצה לשתף.
נראה, נבטיח אותם, חבר'ה חדשים. וסיימנו עם הטיימר. מי רוצה לשתף?
יכול גם לשים פילטרים, אם זה אנשים שאנחנו מכירים או דברים כאלה, או אפילו לספר את זה ככה גנרי מלמעלה.
אין לי בעיה לשתף, אני כן אגיד שאני בקרוב הולך, זה לא נעים לי, אני לא יודע את האירוע כל כך איך זה נראה. זה עדיין רלוונטי שאני אשתף?
בכבוד, בוודאי.
טוב אז סיטואציה שהייתי שמח למחוק אותה מהפריים שלי זה המסיבת שכבה בכיתה ה' זה ממש לקראת אחלה מסיבה כולם נהנו כל השכבה מגניב מתגבשים לקראת סוף המסיבה הדיג'י יעלה אנשים ויגיד כאילו שהגברים יגידו הגברים הבנים יגידו את מי הם איך קוראים להם ואת מי הם אוהבים.
מעולה אוקיי.
אז האנשים עלו לאט לאט ואני חשבתי שזה יהיה קורע לשרוף את אחד החבר'ה ולעלות בשמו ולהגיד את מי שהוא אוהב, שהיא לא ידעה מזה, ועשיתי את זה והוא כעס עליי, התעצבן עליי והיה שם כאילו דרמה והייתי בטוח שאני אצא אחד המגניבים, אבל בסופו של דבר חרטתי על זה שנים אחר כך.
וואו.
דרך אגב התנצלתי בפניו. לאחר מכן, לאחר הרבה זמן, אבל זה משהו שבהיקף הייתי מוותר עליו.
וזה יושב עליך באיזשהו מקום עד היום, כי אתה אומר כיתה ה', אני מניח שאתה לא בכיתה ז' עכשיו.
לא, לא בכיתה ז'.
זה עוד משהו שאתה חושב, כאילו, או שסתם עלה לך?
לא, זה עלה לי, זה עלה, כאילו, כי זה מדי פעם מבקר אותי, קופץ לי כזה. גם עכשיו כשאני מדבר על זה, אני קצת אפילו מרוגש מזה.
יש איזושהי תחושה שלילית שעולה עם זה?
המון, אתה יודע, ביקורת, האשמה.
ביקורת, האשמה, אוקיי, בושה אולי?
בושה יכולה גם כן.
אוקיי, מעניין, מעניין, תודה יאיר, קודם כל מאוד ספציפי ומאוד יפה. יהיה לך מאוד מאוד רלוונטי ככה שגם אם אתה צריך לצאת אז שווה לך לראות את ההקלטה כי נראה לי תכף הרבה תשובות. תודה, תודה על השיתוף. עוד מישהו?
מישהי?
מי יכול אם מתביישים?
בכלל עבודה.
אז אני בחרתי תכונה, יש לי נטייה שכשדברים יהיו מורכבים או שהסף מתח עולה, אני נכנס למין מצב של אדישות יתר, זאת אומרת התגובה שלי היא לא להילחץ או זה, ללכת אחרי חבות, להתנתק, להכחיש, הרבה פעמים כאילו זה מונע ממני להיות נוכח ברגע, או כאילו להיכנס בתוך הדברים, כאילו זה סוג של איזשהו אקט של בריחה באיזשהו מקום. זה משהו שהייתי רוצה שלא יהיה בי.
אוקיי, אוקיי. סיטואציות מגניבות, קודם כל תודה על השיתופים ועל הכנות, חשוב גם להגיד, כן, חבר'ה חדשים, יש פה מרחב מאוד מאוד בטוח, מאוד מאוד כנה, הרבה מאוד אהבה, תרגישו בנוח להיות פגיעים, ככל שתהיו יותר פגיעים, ככה העבודה הפנימית תהיה יותר רצינית. ובואו ניכנס ככה לתוך ההבנה, אולי פרספקטיבה שהיא קצת תשנה לכם את התפיסה על דברים רעים, אני שם הרבה מרכאות היום על המילה רע, שקרו בעבר, שהיום עם תפיסה שהיא טיפונת חדשה או זווית הסתכלות אחרת, יכולה לתת הרבה מאוד שקט, הרבה מאוד נחת לי ברמה האישית, היו לא מעט רגעי בושה, זרקת מכיתה A, אז לי יש רגע מאוד מאוד ספציפי. או זין או חטא שהמוכר במכולת השכונתית תפס אותי גונב ארטיק וזה היה נהייתי אדום בשנייה אני לא יודע לשקר אני הלחצתי מאוד והדבר המרכזי שזה הפעיל לי בושה כל כך חזקה זה בגלל שהוא היה מוכר השכונתי שהוא גם מכיר את האבא שלי ושהאבא שלי ידע שהבן שלו גונב זה היה כאילו וואו וזה היה כיתה לא יודע זין או חטא וזה ישב עליי עד לא מזמן הרבה מאוד שנים לא להגיד שזה העסיק אותי ברמה היומיומית, אבל הנה, כשזה מגיע לסיטואציות כאלה זה פתאום עלה. והבנתי שאני בהתחלה מאוד רציתי למחוק את זה והצטערתי על זה שזה היה, עד שהבנתי דברים בצורה אחרת. בואו נראה מה הקבלה אומרת על זה. הרב אשלג, שהיה מקובל מאוד מאוד גדול, אמר Everything has a right to exist.
לכל דבר יש זכות להתקיים. טוב או רע? יש לו זכות להתקיים. מה זה אומר?
אם אנחנו מבינים הרי שבאמת הכל לטובה, כן?
הכל לטובה, הכל בא ללמד אותי איזשהו שיעור, אני בא להשתפר ולעבור ולהעלות רמות וכן הלאה וכן הלאה, אז איך זה הגיוני שהאקסיט זורקת אותי רגע לפני החתונה?
או שהעסק שאני חולם עליו פושט את הרגל? או שחלילה קרוב משפחה שלי חולה באיזושהי מחלה שהוא לא הולך לצאת ממנה? או שרבתי עם ההורים ואני מרגיש בודד, או שעשו עליי חרב בבית ספר, או הרבה מאוד דברים, או שהרווחתי חבר מאוד טוב, או שתפסו אותי, דברים שיש להם דברים שהם רעים, כן?
איזה שהם תחושות, איזה שהם הקשרים שאנחנו מכירים שהם לא בסדר, או לא אמורים להיות ככה, או שהם לא טובים, משהו לא מסתדר לי.
אבל איך זה הגיוני אם אנחנו אומרים את זה, ואנחנו רוצים להאמין בזה, אבל בסופו של דבר גם יוצאים דברים כאלה.
עכשיו, לפני שאנחנו קופצים למסקנות ומחליטים שהדברים שלא מסתדרים לנו עם ההרגל הטבעי שלנו, שאגב הטבע שלנו זה הכל אמור להיות טוב, הכל אמור להסתדר, יש איזושהי בעיה, צריך לפתור אותה, יש איזשהו חוסר, צריך למלא אותו, מישהו העליב אותי, אני צריך להגיב כדי לאזן את הכוחות. מישהו גנב לי, אני אגנוב לו בחזרה כדי לאזן את הזה. מישהו קילל אותי, אני אקלל אותו, כי יש איזשהו חוסר בשביל הזה, נכון? הטבע שלנו זה שיש איזושהי בעיה, אנחנו מוצאים לה איזשהו פתרון. ככה בנינו עסקים, ככה שגשגנו.
אז הטבע וההרגל שלנו זה שהכל אמור להסתדר, ואם יש איזושהי בעיה, אז צריך לתקן אותה. ומה שלא, הוא דבר רע, ואנחנו רוצים להוזיז אותו ולהסיר אותו. כמו שדברים שלא עבדו לי, העסק שלי וכן הלאה וכן הלאה. אבל אם עדיין מאמינים שהכל טובה, בואו נעצור רגע ונבין כמה דברים בצורה שהיא טיפונת שונה, בסדר? אם אנחנו קודם כל מסכימים שהבורא, הבריאה, האור, היקום, הקדוש ברוך הוא, כל אחד יתחבר למילה שהוא קורא לו, האנרגיה הרוחנית הזאת היא טובה והיא תמיד באנרגיה של נתינה, אהבה. קבלה, הכלה, כל דבר שהוא לא כעס, פחד, לחץ, אשמה, בושה, כל הדברים האלה. אז האם בכלל אנוכיות, שיפוטיות, פחדים, דברים כאלה, האם יש לזה בכלל מקום בעולם? אם אני מסכים שהכל באמת ממנו, ואני מסתכל על משהו שהוא בעצם רע, אז אני בעצם קורא בא' לבורא רע. משהו לא מסתדר. אם אני מסתכל ואני אומר שהכל ממנו והכל לטובה ואז פתאום קורה משהו שלא מסתדר לי עם ההיגיון, אני אמור להתחתן אחרי זוגיות של עשר שנים ואז היא זורקת אותי, זה רע, זה לא בסדר, משהו לא תקין. האומנם?
בואו נראה.
אני רוצה להבין את זה קודם כל, שאם אני בכלל מכנה דברים רעים בעולם הזה בחיים האלה, אני רוצה לקשר את זה גם בצורה מאוד ישירה לבורא, אם אני מאמין שהבורא טוב ויש לי חבר שאני חושב שהוא רע, אני משווה את עצמי אליו כי אני בצלמון נבראתי והחבר שלי בדיוק אותו דבר, גם הוא בצלמון נברא והאויבים הכי גדולים שלי גם בצלמם נבראו, זאת אומרת שאם אני מסתכל על דברים שבכלל רעים או יש לי את האנלוגיה של משהו שהוא רע אני בעצם מסתכל על כל הדבר הזה שנוצר כאן עבורי ואומר משהו לא בסדר.
בוא נבין את זה אבל רגע, מה ההסבר לזה? בעיניו של הבורא מן הסתם אין טוב ורע.
בתמונה הכוללת של החיים, אם הייתה לנו את היכולת לראות אותם מההתחלה ועד הסוף, לא היינו בכלל מכירים את המונח רע, אוקיי?
מי קרא לו ככה בהרמת יד שאיזושהי נפילה או בזוגיות, בעסק או משהו כזה? לימים התברר רק הדבר הכי טוב בעולם שקרה לו? נראה שיש לנו כמעט 100% המרה פה, כן? ומי שלא זה עדיין זקרה לכם, כן? או שתיזכרו פשוט על דברים כאלה שקרו. זאת אומרת שמשהו רע באותה נקודה, איקס זמן אחרי זה, יש כאלה שזה שעה אחרי זה, יום אחרי זה, שנה אחרי זה, עשור אחרי זה, פתאום מקבל אספקט אחר של משהו טוב.
אוקיי?
לכן אנחנו מסתכלים על זה, אומרים, אוקיי, יכול להיות שאין דבר רע בכלל.
בואו נסתכל על זה רגע וניתן דוגמא קלאסית.
תסתכלו על התמונה הזאת.
זה רע?
מה יש פה? מה אנחנו רואים?
למה רע? הוא פשוט לא אדום.
מה זה?
בדרך להפוך לאדום, לא צריך לגעת ולתת לו להידרש.
זה בוסל.
זה בוסר רגע זה אוטו.
זה בדרך להיות אחי.
איך זה בדרך ל.
זה בדרך להיות אחי צריך להיות סובלני ולא לגעת בו ולתת לו להפסיד.
מדהים עכשיו השאלה אם זה טוב.
כן כל עוד אתה לא אלרגי.
יפה יכול להיות מאוד רק.
80 שקל לקילו.
מדהים.
עוד שאלה, האם זה רע?
לא, זה גם בדרך.
לא?
האם זה טוב?
מעולה.
כן.
כאילו, אלה הם כאלה יותר מעדיפתותים.
כמובן.
אבל בואי ניתן דוגמא, אם אני אתן ביס בזה, מה יקרה?
זה פשוט לא יאפצץ לך בפה, זה הכל.
כאילו אתה תהרוס את הפרי.
תמוץ קשה מגעיל.
תמוץ קשה, אני לא אקבל ממנו את אותה הנאה שאני אקבל מזה, נכון?
כן. אבל זה אותו דבר, זה אותו פרי.
אבל אתה גם הורס את האפשרה של הפרי, כאילו, אם אתה נוגס ממנו. במקום להפשיל הוא ישר יצא מהרכיב. אתה הורס את האפשרה של הפרי.
אוקיי, אוקיי, אז זה לא רע.
אתה צריך לתת לו זמן כדי להראות את עצמו, זה בדיוק כמו לתת לדבר הרע את הזמן ולהראות שהוא לא באמת רע, הוא בדיוק בשבילנו.
אתה רוצה את התות, אז אתה רואה את התות במצב של בוסר, אתה לא נוגע בו, נתן לו להבשיל, סובלנות, מחכה שהוא יובשל ואז אתה אוכל אותו, כשאתה אמור לאכול אותו ואז אתה... זוכה ליהנות מהטול כמו שצריך.
מדהים, מדהים. אז בוא רגע, אני אתן לזה איזושהי טרמינולוגיה חדשה לרע. אפשר לקרוא לזה בשל או לא בשל, בוגר או ילדותי, מפותח או תקוע.
כי מה אנחנו מבינים בעצם? זה ברור לנו שזה לא רע, כן?
ופרי פשוט מבינים את זה בצורה הכי טובה שיש. אין שום דבר רע ברימון שהוא עדיין לא בשל. פשוט אם אני אתן לו ביס עכשיו יהיה לי רע יכול להיות שעושה לי אפילו כאב בטן כי הוא לא יגיע לבשלות שלו שהוא בשל ואדום ואפקט כזה הוא הכי טעם בעולם ברור שהוא טוב אז אם אני מסתכל על רע אוקיי או טוב בוא נתחיל לשנות את הטרמינולוגיה לבמקום להגיד משהו שהוא רע להגיד שהוא פשוט עדיין לא מספיק טוב למה? אהבה, ברכות, מימוש, הצלחה, כסף, זוגיות, טה טה טה טה טה, מגלות את עצמן בתהליך. ואנחנו, מה זה? ואנחנו, שאנחנו לא יכולים לראות עובר, עבר ועתיד, אנחנו נמצאים בעולם המצומצם שנמצא פה. אני לא יודע אם הדבר הרע שקרה לי עכשיו הוא הדבר הכי טוב בעולם שנסתכל עליו עוד שנה מהיום או עוד חודש מהיום או מחר. מה אני כן יכול להיות בטוח? באמת הבאה, כל מה שקיים במציאות בצורה הסופית והבשלה שלו מטרתו היא אחת בלבד, להביא עוד אור לעולם.
עכשיו אנחנו נסתכל, כל אחד ייקח את זה לעצמו וייכנס פנימה ככה לאיפה זה פגש אותו, מה היה לו כשהוא היה קטן וכן הלאה וכן הלאה, ואפילו אני לוקח את זה רגע ומוציא את זה החוצה.
אנחנו לוקחים אירועים ששינו לכולנו את המציאות, קשים מאוד, שעוד קשה מאוד לדבר עליהם במונח של טוב או רע, כי חלקם מותרים אצלנו בראש.
ניקח את השואה.
קצת רחוק מאיתנו שעוד אפשר יחסית לדבר עליו, באותו הרגע זה הדבר הכי רע בעולם. איך זה הגיוני שאני יכול בכלל להעלות על דעתי להגיד על דבר כזה שהוא יכול להיות טוב?
אבל בלי זה לא היינו יושבים כל אחד בבית שלו בחלקת אדמה הקטנה הזו שנקראת מדינת ישראל. אז האם זה טוב והאם זה רע?
זה התחיל אלא אם לא לייצר הפרדה בין טוב לטובה כאילו זה קרה לטובת משהו. בדיוק זה טוב זה מאוד קשה להגיד זה טוב טובה. להחזיק איזה שהוא תהליך מסוים שצריכים לחוות בו גם כאבים.
בדיוק להחזיק איזה שהיא אמונה שאני קם בבוקר מסתובב בעולם רואה את הזוועות שיש מסביבנו ולהגיד זה לטובה זה קשה להחזיק, האם זה אפשרי גם להגיע לשם?
נראה לי שכן, אני לא שם, אבל זו תודעה שנורא נורא נורא קשה להחזיק, כשאנחנו מסתכלים על זה פה ורגע נותנים לנו איזשהו מרווח אמצע ולהגיד שומע, גם הדבר הזה בסופו של דבר יהיה לטובה, אין שום בעיה שאני לא מבין את זה עכשיו ואין שום בעיה שזה כואב לי עכשיו, כי אחד אני לא יכול לראות את זה קדימה בית אני גם לא מבין תמיד מה הסיבה שזה הגיע אותו הדבר הרע בדיעבד אני כנראה אבין את זה אחורה אבל אני עדיין יכול להסתכל על זה ולהגיד זה הכל לטובה ובואו ניתן רגע דוגמאות מהשיתוף מה שנקרא שלכם או יותר נכון מדברים שאנחנו יכולים קצת לעבוד עליהם פנימה אמרנו מקודם על ההקשר של אנוכיות מה זה אנוכיות לא בשלה ומה זה אנוכיות כן בשבילה, לדעתכם.
נראה לי שאם אתה עושה משהו שאתה תוכל להיות יותר טוב, אתה עכשיו לוקח את הזמן בבוקר כדי שאתה תוכל להיות יותר טוב אחרי זה לאנשים, הם ילוו את הרגועת האנוכיות. כי שוב שלה, אבל אם זה נטו אינטרס שלך ולא מעניין אותך מאף אחד ולדעתי זה לא בשל.
אוקיי, איזה מילה הייתם נותנים לאנוכיות בצד הבשל שלה?
אהבה עצמית.
Self maintenance.
נייס.
אהבה עצמית אני לוקח לגמרי. עוד.
סלף מייטננס, זה על אותו עיקרון בערך. כאילו תחזה, אתה יודע, זה כמו שאני צריכה רגע את הבוקר לפני שאני מתחילה לטפל, זה על אותו עיקרון, אני רגע צריכה זמן לעצמי כדי, לתת לעצמי את הזמן כדי שאני אהיה לי את האנרגיות והכוח כתבי.
אולי סדרי עדיפויות? תסבירי. אנוכיות כאילו... אני דורכת על אנשים בשביל להגיע למקום מסוים, לבין אני שמה את עצמי במקום הראשון, אבל כי יש סדרי עדיפויות, אני אעדיף לעשות משהו בשביל לקדם את עצמי מאשר לבזבז את הזמן ולעשות איקס משהו אחר, שכן לא מקדם אותי לשום מקום, אז אני אשים את עצמי ואני לא אפגע באנשים בדרך.
ואת אומרת, את תשימי את עצמך ראשונה כדי להיות טובה יותר לאנשים אחרים?
כן, ונוחיות זה אני אדרך על מישהו בשביל לעלות על איפה שהוא נמצא או להגיע למקום אחר, איכשהו.
יפה, אז בואו ניתן לזה רגע איזושהי אריזה. נוחיות יכולה להיות אלטרואיזם שעדיין לא הבשיל. לדוגמה, הנחיות היא בעצם הרצון לתת שעדיין לא התבשל. מה הכוונה? בהתחלה אדם רוצה לקבל אהבה, כבוד, כסף, תשומת לב, לייקים. קומנטים, שרים, וואטאבר, כל אחד מה שהוא רוצה לעצמו, אבל בעומק זה לא משהו שהוא רע, הוא פשוט עדיין לא הבשיל להבין שהוא רוצה את זה, את הדברים האלה, לקבל פנימה, כדי לתת את זה הלאה, כדי לחבר, כדי להאיר. לדוגמה, אני עכשיו בן אדם שבקור שלי אני בן אדם טוב, אני רוצה לקבל עוד כסף, אין עם זה שום בעיה, אני רוצה לקבל עוד המון כסף, בתור התחלה, בתור ילד שטוף מוח מהאינסטגרם. אני רוצה לקבל את הכסף הזה כדי לנהוג על הפרארי הזאת כדי שכל החברים יסתכלו עליי. ואז אני מבשיל ומתבגר ואומר אני עדיין רוצה הרבה מאוד כסף ויכול להיות שאני עדיין גם רוצה את הפרארי הזאת אבל הפרארי הזאת, הפרארי הזאת יש לה כבר איזושהי קונוטציה שנייה זה בעצם אומר אני רוצה עדיין את הפרארי הזאת, אני רוצה עדיין לקבל אבל כדי לתת כמה שיותר, כדי לתת השראה לאנשים שגם הם מסוגלים אם יש לי כסף לקנות את הפרארי, בהכרח גם יש לי כסף לתרום הרבה מאוד ולשנות הרבה דברים עם הכסף הזה. אני רוצה לקבל, אין שום בעיה באנוכיות של הרצון לקבל, אני רק רוצה להשאיר אותו ולאפשר אותו גם לתת לאחרים. הוא לא רע, הוא פשוט עדיין לא הגיע לזמן שבו הוא נותן טעם, ריח ומתיקות לעולם.
בסדר? דוגמה של אנוכיות.
דוגמה של... קנאה, אוקיי? מה זה קנאה לפני הבשלות שלה? זה קנאה, היא התחושה שמשהו טוב שייך למישהו אחר ואני מרגיש את זה על חשבוני. זאת אומרת שמישהו אחר מצליח, הוא לוקח מאיזשהו מאגר הצלחה מוגבל שזה בא על חשבוני ואז נוצרת לי איזושהי קנאה. זוכרים עוד הפעם הטבע שלנו? יש איזשהו חוסר אני, הטבע שלי זה להשלים אותו, לפתור אותו, לפרק אותו, לתת לו מענה, להרגיש טוב מיד, סיפוק מיידי, בסדר?
איך זה נראה אחרי ההבשלה?
אני הופכת להשראה לראות מישהו מצליח, את החבר הכי טוב שלי, לראות אותו מתפוצץ בענק, ושלא יהיה לי גרם אחד בראש, מאחורי הראש, אני יושב ואומר, לא מגיע לו, אני אמור להיות שם, איזה באסה או משהו כזה, אלא לפרגן לו מההבנה. ענקית ומתוך תודעת שפע אמיתית שזה שהוא מצליח לא אומר שזה בעל חשבוני אלא זה רק נותן לי דרייב אם הוא מסוגל בטח ובטח ובטח שגם אני מסוגל. זה איזושהי טרנספורמציה לקנאה מה הטרנספורמציה של פחד. מה זה פחד שהוא בשבילו.
זהו תעוזה נראה לי זה.
כן מה אתם חושבים.
אולי פעולה אפילו. למרות הפחד איכשהו הוא כן נעלם יותר תוך כדי הפעולה.
אוקיי למה אני מפחד ממשהו.
לא נודע כישלון פוטנציאלי. היא ודאות שאתה לא יודע אם תצליח, במיוחד אם משהו שלא עשית אף פעם, עכשיו אתה צריך לעשות אותו, פעם ראשונה ever, אז אתה לא בטוח, אין לך איזושהי הוכחה ודאית שאתה יכול.
מישהו פעם עשה איזשהו משהו שהפחיד אותו, סיים אותו?
וזה עדיין ממשיך להפקיד אותו?
בצורה מוזרה כן, אבל זה קצת מתחיל.
כן.
המסלולים השחורים באירופה. אני לא עושה את זה עוד פעם.
היה לי שיחה חופשית לפני עשור, תגידו לי לעשות שיחה חופשית עכשיו, פחד אלוהים.
חזק.
אז זה אומר שברגע ששברתי את הפחד זהו, אני לא מפחד ממנו יותר? מה הפחד הספציפי הזה?
אולי אתה מקטין אותו.
אולי אני מקטין אותו, אוקיי.
נגיד, במקרים מסוימים, באופן אדיר, יש לי מדי פעם פחד גבהים.
נראה לי יש לי... סליחה, חשבתי סיימת.
אני כמעט לקראת סיום. נגיד, בעיקרון יש איזשהו, לא יודעת. איזשהו סולם שאני צריכה לעלות עליו, וזה איזשהו סולם שעליתי עליו יחסית לא מעט, אבל בגלל שנגיד יש רווחים בין המדרגות וזה ממש מעל הכביש, אז זה כן משהו שיפחיד אותי כל פעם מחדש, למרות שעברתי אותו. אני ספציפית מדברת על העלייה מתחנת השלום לעזריאלית. המדרגות האלה כן, אין מה לחיצות. פשוט, אתה יודע, נושמים, עוברים, מגיעים ל...
כל פעם מחדש גם.
כן.
אוקיי. לא שזה משתיק אותי, אבל זה כן מלחיץ.
אז אנחנו יכולים לסמוך על זה שאם שברנו איזשהו משהו אחד, לא בהכרח הוא לא יפחיד אותנו בכלל עוד הפעם.
נכון. אוקיי.
אז בואו נראה איך נראה, מה זה אומר פחד שהוא קצת בצורה הבשלה שלו יותר?
הוא נותן לנו זהירות, זהירות בריאה. מה הכוונה? לפני ההבשלה שלו, הפחד הוא, אנחנו מכירים אותו כל אחד, פחד לגשת לבחורה, פחד להרים קמפיין, הפחד לשווק את עצמו, הפחד לעשות כל מה שאנחנו רוצים מתוך איזשהו משהו שאולי משהו רע יקרה. הוא מקפיא, משתק, מונע פעולה, נמנע, מסתתר, דוחם, מחפש ודאות טוטאלית לפני שמתחילים, הפוקוס עובר מהאור שבי, שאני בא לגלות דרך הדבר הזה, לאיום שבחוץ, מישהו לא יאהב אותי, אני לא אהיה מקובל, זה לא יעבוד, אני אפסיד כסף, זמן, זוגיות, וואטאבר, וואטאבר. מה זה אחרי ההפשלה? זה איזושהי יראה, אבל יראה לא מהפחד, אלא יראה מתוך כבוד לעוצמה שבפנים. הפחד הוא לא עוצר, הוא מכוון, אבל הוא מזהיר אותך, שים לב, יש כאן משהו חשוב, תהיה נוכח, תהיה מדויק, פשוט תתכונן כמו שצריך, כמו שאמר דוגמה מצוינת, למדרגות. אני יודע לפחד מפחד גבהים אבל אני יודע לנהל את הדבר הזה אני יודע לשים את הזהירות שלי אני יודע להגיד שאם אני אחזיק את היד במעקה אני אוכל לצלוח את זה אם אני ארים את הקמפיין אחרי לא יודע אימון בחדר כושר יהיה לי יותר קל להתמודד עם הפחד מלבצע אם אני אקח בחשבון שלפני שאני נכנס לאינסטגרם אני לא יודע מה יש שם תגובות רעות ואני אסתכל על זה ואתחבר רגע לאנרגיה שכל האנשים טובים וזה סך הכל שיקוף כנראה שאני עושה להם ואז בגלל זה יש את התוקבקיסט הזה שלא מפסיק לקלל אותי, זה יכול להיות שזה עדיין יפחיד אותי ואני אוכל לנהל את זה בתוך הפחד שהוא בצורה בשלה, מה שנקרא, הוא מגיע מתוך זהירות, מתוך יראה, מתוך כבוד של יש כאן משהו שלי, למבנה האישיות שלי, לבן אדם שאני, הוא יותר מפחיד מאשר לאנשים אחרים, אחרי שתחצה אותו ותשבור אותו בפעם הבאה ותסתכל עליו בדיעבד. יכול להיות שהוא עדיין יפחיד אותך, אבל אתה תדע איך לנהל את זה. אני אתן שוטף על עצמי, אני קצת קלסטרופובי, ועשיתי צלילה פעם אחת באילת, ולא היה לי כיף, בכלל לא. אני כל מה שמעל המים שקשור לווקבורד ולמהירות, אין בעיה, כל מה שמתחת הרגיש לי שאין לי שליטה, ואני עכשיו כמה מטרים מתחת למים, ומים גמר לי החמצן, ו...
כמעט שלא נהניתי מהצלילה.
האם אני אוכל ליהנות מצלילה בסופו של דבר? כנראה שכן. זה משהו שבאמת יעניין אותי, האם הפחד להיכנס למים עם הציוד בפעם הבאה יהיה לי עוד הפעם למרות שעשיתי את זה? בוודאי שכן, אבל יהיה לי איזשהם מקדמי הגנה שאני אגיד אוקיי, אם אני הולך עם הדריך, אם אני צולל, לא יודע, עד שלוש מטר, אם אני שם לי איזושהי רשימה שיעזור לי להתמודד עם אותו הפחד וככה להתקדם לעבר הדברים הטובים שמחכים לי מאחורי הפחד. אז פחד מנוהל או פחד במקרה שלנו בשל, זה לא דבר רע. וזה לא דבר טוב, הוא פשוט פה, וללמוד איך לעבוד אותו עוזר לנו בצורה הזאת. מה ההבדל, או יותר נכון מה הצורה הבשלה של אשמה?
מה אתם חושבים? אחריות.
אוקיי, למה?
כי אם עשיתי משהו שאני לא גאה בו, מרגיש עליו אשמה, ושעבדתי על זה, אני יכול להרגיש אחריות, לקחת אחריות על הפעולה הזאת.
מדהים.
זאת אומרת, זה משהו שאתה מסתכל בדיעבד שעשית משהו לא בסדר, ואז אתה מרגיש איתו לא נעים. אבל אם אני לא מרגיש איתו לא נעים, אבל... לוקח את האחריות מראש אחרי זה, זה בעצם ניקה את העניין של האשמה ואני אגיד רגע משהו על הספציפית אשמה בושה ושיפוטיות ספציפית, מה שככה חוזר בהרבה מאוד מקומות בקבלה, זה תכונות, לא רק שמן הסתם לא תכונות שנמצאות אצל הבורא, זה ברור לכולנו, זה שלושת התכונות שהכי מעכבות אנשים מלגלות את אותם הניסים. או את אותו הקפיצת דרך, קפיצת הודעה, כל אחד שיקרא לזה מה שהוא רוצה, להגיע למילוי הרצון הכי גדול שלהם. אשמה, בושה ושיפוטיות. דבר שתתכוננו אליו, אם אתם לא כבר שמה, כשאתם תתחילו ככה להיכנס לעולמות הקבלה, ותתחילו ככה להסתכל על העולם הזה עם חוקים שהם, כמו שאמרנו, חוקים רוחניים, תרצו או לא תרצו שהם ככה הם עובדים, ותתחילו לראות את זה פעם אחר פעם אחר פעם ותדעו לנתח את זה, מהר מאוד תגם תראו את אותם אנשים שאתם אוהבים ונמצאים בסביבה שלכם והולכים איתכם אולי אפילו בזוגיות שלכם או אפילו הילדים שלכם שהם לא.
שהם לא מתנהגים בצורה הזאת שהם לא מכירים את החוקים האלה יותר נכון שגם לא אכפת להם יותר מדי.
מי יצא לו לחוות את זה כבר?
כן.
מה עושים במקרה כזה?
אני חווה שיפוטיות או חווים עליי שיפוטיות?
לא, את חווה שיפוטיות כלפי האחרים.
אה, כן, יש את זה.
מה עושים עם זה? למה זה פה?
אני יכול לספר מהחוויה האישית שלי? הייתי מה שנקרא כאילו חוטא גדול מאוד בזה אבל לא ממקום רע אלא ממקום של כאילו איך הוא לא תופס את הרעיון איך הוא לא רואה את זה למה הוא לא פועל ככה. כשאנשים כאילו הייתי ממש סופר שיפוטי ואז דיוויד באותו כנס שהיינו זה רק כאילו שככל שבן אדם גבוה יותר בדרגה הרוחנית שלו ככה הוא יותר בעל רחמים נקרא לזה. אוטומטית התגובה הפרואקטיבית שלי הייתה, הוא לא יודע, הוא לא עושה את זה בכוונה רעה, אני אלמד אותו. כאילו ממקום של אני אקח אותו לתשובה כדי לעזור לו לקחת אותו למקום הזה. אז כאילו החלפתי את הביקורתיות הזאת, את הכאילו, למה הוא לא תופס את זה, לנסות לקחת אנשים למקומות האלה. בינתיים זה מאוד מיטיב גם מהצד שלי וגם מהצד שלהם.
כמו שאמרתי אומר אנחנו באמת נראה הרבה מאוד חבר'ה שהם לא בתדר הזה, נקרא לזה ככה בסדר?
וזה לא הופך אותם לפחות טובים או אותנו ליותר טובים. זה אומר שכמו אמרתי באמת לנו יש רגע מודעות לדבר הזה דרך העבודה הפנימית שאנחנו עושים, דרך קבלה, דרך כל אחד מה שהוא עושה את העבודה הרוחנית שלו, ולצד השני לא. עכשיו באופן טבעי הדרך, למה זה קורה רגע שנבין את זה מלמעלה?
הדרך של האגו לשחק איתנו את המשחק הזה, הרי אנחנו רואים, אם נחזור רגע למקור, אז זה או שאנחנו פועלים מתוך האור, או מתוך החושך, או מתוך הבורא, או מתוך האגו. הדרך של האגו זה להגיד, אתה עכשיו כבר עובד על השיפוטיות שלך, אתה יותר טוב, אתה יותר זה, תראה את כל האנשים בחוץ שהם לא מבינים דבר וחצי דבר מכל האור החדש הזה שאתה גדל, תרגיש יותר טוב, כי זה תמיד זה. זה או שאנחנו הולכים עם האגו שגורם לנו להרגיש יותר טוב עכשיו או שאנחנו הולכים עם האור שגורם לנו להרגיש יותר טוב אחר כך אבל בצורה יציבה וישרה האגו יגרום לנו להרגיש טוב עכשיו ואז יקריס אותנו אחרי זה ירגיש מאוד טוב ללכרך על חבר מאחורי הגב ואז בלילה שאני יושב במקלחת או במיטה אני אתבייס עם עצמי כי אמרתי לעצמי בתחילת שנה שאני אקפיד יותר על לשון הרע ואז זה מרגיש יותר טוב עכשיו, יש לזה סיבה שזה מרגיש יותר טוב עכשיו, זה אמור להרגיש יותר טוב עכשיו. ולכן כשאנחנו באים ועושים, קודם כל משנים פה רגע איזושהי תפיסה של דברים רעים או טובים, נקרא לזה ככה, ואנחנו באים לעשות טרנספורמציה, ממש שינוי לחלוטין של פחד לזהירות, של קנאה להשראה, של אנוכיות לאלטרואיזם, אחד, להיות גם מאוד רחמנים עצמנו שזה דברים שייקחו לנו זמן, אחד. שתיים, זה דברים שבאופן טבעי אנחנו נעשה עבודה כנראה גבוהה יותר או יותר אינטנסיבית מהסביבה שלנו, מה שבהכרח ייצר פער. הפער לזה, תצפו לזה שהוא יגרום לאגו שלכם לעלות ולשיפוטיות שלכם לעלות ותכינו מראש כבר תשובה לזה.
אתה מתכוון כל המבחנים האלה שיש לנו? אוה גאד, כן.
This is what it is, מה שנקרא.
וככל שאתם תעשו יותר עבודה, אתם תהיו במודעות יותר גבוהה, התודעה שלכם תהיה יותר גבוהה, אתם תראו את הדברים בצורה שהיא לפי החוקים הרוחניים, ניקח את זה ככה, ורוב האנשים לא יראו את זה. רוב האנשים יעניין אותם לפעול מתוך האגו, גם שהם יגידו, אגב, אחד הדברים שלמדתי הכי טוב על עצמי, זה ברגע שאתה אומר שאין לך אגו, או שאתה לא פועל מאגו, זה המקום שאתה פועל הכי גבוה מהאגו. בסדר? לא, אני, אני, אין לי אגו בכלל. כמו שדיוויד אמר, לא בשביל לישון הרע או משהו, אני לא מדבר לישון הרע, אבל ההוא וההיא וההוא וההיא פשוט זה האמת. זה לישון הרע הכי גרוע, בסדר? לעשות את כל, עכשיו זה מרגיש טוב, כי זה המנגנון, המנגנון של האגו זה לגרום לנו להרגיש טוב עכשיו, מה יהיה אחרי זה לא יודע. ואנחנו רוצים להתנגד לזה. אז עוד הפעם, כשאנחנו באים לעשות את הטרנספורמציה על דברים רעים, טובים, כמו דברים כאלה, לצפות אחד שזה ייקח זמן, ודבר שני, לצפות שאנחנו נרגיש יותר טוב עם עצמנו, מה שיהפוך אותנו להרבה יותר שיתפוטיים לקהל שלנו, לקהילה שלנו, למשפחה שלנו, לזוגיות שלנו. להיזהר שם מאוד מאוד מאוד. אז נועם ככה זרק, אשמה. באמת הטרנספורמציה השנייה זה לקיחת אחריות, כי השמאס סוגרת אותי בבושה וקטנות, גורמת לי להסתכל אחורה ולהגיד איזה טעות, איזה פדיחה, איזה לא נעים, איזה פה, איזה שם, משהו שהוא כמובן לא התכונה של הבורא, ואחריו שלה היא הופכת לאחריות עם חמלה, שזה חלק יפה מאוד. אני רואה את החלק שלי, אני רואה את מה שעשיתי, אני רואה את המשהו הלא בסדר שעשיתי, אבל אני הולך לעצמי וזז קדימה עם רצון לתקן. אני לא אומר טוב זה מי שאני, ככה אני, זה מה שיש, שיתמודדו, לא. העבודה העצמית זה באמת לשנות את עצמנו, ודוגמה מגניבה שאתם יכולים להסתכל, כל אחד ואחת, אם תסתכלו אחורה עשר שנים על עצמכם, אתם הייתם בן אדם אחר, נקודה.
ליטרלי בן אדם אחר.
נראה אחרת, חושב אחרת, מתנהג אחרת וכן הלאה וכן הלאה. הערכים כנראה המשיכו איתכם. אבל הייתי בן אדם אחר.
15 שנים, 5.
5 שנים, אולי אפילו שנה שעברה. אבל 15 שנים נורא קל לראות את זה.
זה משתנה כל הזמן, זה לא משהו שהוא, כאילו מי שנמצא בנתיב הזה של ה... סליחה שהתפרצתי את דבריך.
לא, עדיין.
כאילו מי שנמצא בנתיב הזה של המודעות, אני, זה מדובר הרבה בקליניקה שלי, כאילו זה בשואה. כאילו אתה לא יכול עכשיו לחזור אחורה ולהיות לא מודע. זה לא קורה וכן צריך להיות בחמלה לסביבה כי הסביבה לא נמצאת שם. הסביבה וזה 80 אחוז, 90 אחוז מי שסובב אותנו זה אנשים ללא מודעות. אז מה יעזור לך השיפוטיות או הביקורת או כל דבר אחר על מי שבא מולך? תהיה שם רק בחמלה כי הוא לא במודעות, הוא לא יודע, היא לא יודעת, לא משנה מה ותהיה שם בחמלה, תפתח את הלב כאילו בסופו של דבר. בסופו של דבר זה יכול להוביל דווקא לדברים הרבה יותר טובים והפתיחת לב הזה מול אותו בן אדם שמפעיל את הטריגר של האגו של הדבר הזה דווקא מולו זה השיעור הכי גדול.
הכי גדול שיש. דבר אחד שאני דייק מה שאמרת, מה זה נותן לך? זה נותן לך, זה משרת אותנו, בואו נבין את זה רגע, כן? זה משרת אותנו ללכלך על אנשים אחרים. זה משרת אותנו לחיות עם משמע ובושה, זה גורם לי להרגיש, זה לא בעיה, אני בסדר גמור, זה ההוא וההיא וההוא וההיא והמערכת והלקוח וזה נותן לי תחושה ממש טובה עכשיו, כשאני בסדר.
רגע, לא אומרת שזה לא, בשביל זה המקום הזה של המודעות זה בעצם, יש המון דברים בינינו, בתוכנו שאנחנו לא הכי אוהבים בעולם. כאילו, אבל כל עוד זה משרת אותנו, כמו לרחל, אוקיי? על אותו עיקרון. כל עוד זה משרת אותנו, אנחנו לא נשחרר את זה. מתי אנחנו נשחרר את זה? שזה יפסיק לשחרר, שזה יפסיק באמת לשרת, וזה בעצם ייצור מין צרימה כזאת בפנים, ואז אתה מבין, זהו, אני כבר לא יכול להישאר שם.
במילים אחרות, כן? אם נחזור ל... אני לא זוכר באיזה מפגש, סך הכל שני דרכים להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע.
או על ידי עבודה לפי החוקים הרוחניים של העולם הזה, או דרך כאב. אחד מהשניים. בן אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להגיד לעצמו זה לא בריא, זה לא משרת אותי, בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה, להמשיך לעשן חמישים שנה, ואז להגיע לרופא ולהגיד לו שומע? כי בטעות לא מפסיק להישן בשבוע הקרוב אתה מת.
הוא יפסיק.
כאב.
כואב לו יותר.
בסדר?
התשובה, אותו הפולפילמנט, אותו המילוי שאנחנו מחפשים, אנחנו יכולים להגיע אליו בלי כאב. באמת, באמת, בלי כאב. אם אנחנו מבינים מה החוקים ואיך עובדים איתם.
זה מה שאנחנו עושים פה.
זה מה שקבלה נותנת לנו. איך עובדים החוקים הרוחניים האלה? ממש לטובתנו האישית. אחר כך בשביל אנשים אחרים כמו שנראה לי מאור אמרה מקודם להיות יותר טוב לעצמי כדי שאני אוכל להיות טוב לאחרים.
בואו נסתכל רגע על עוד איזה דוגמה כעס.
אוקיי כעס נובע מאיזושהי תשוקה לתיקון. זאת אומרת יש משהו שאני לא מסכים איתו יש איזושהי אש בלי כיוון כאשר אדם כועס זה לא בגלל שהוא רע אלא כי הוא חווה פער בין מה שהוא היה רוצה לבין מה שיש בפועל.
אוקיי?
הוא רואה עוול, פגיעה, חוסר סדר, אי צדק, תקיעות, והנפש לא צועקת, זה לא אמור להיות ככה. אני כועס, זה לא בסדר, זה מחוץ לסולם הערכים שלי, אני לא מסכים עם זה וכן הלאה וכן הלאה, יש פה משהו, יש פה איזה עוול שאמור לקרות. אבל כשהכעס לא בשל הוא הופך לרעל, פוגע בזולת כמובן, שורף גשרים, הורס מבפנים את האדם עצמו, כולנו יש איזושהי מידה של כעס. שכולנו ברור לנו שזה לא עוזר לשום דבר. איך זה נראה אחרי זה כשהוא מבשיל מה שנקרא לתיקון? כי האדם לומד להכיל את האש הזאת, לא לברוח ממנה, אלא לפעול מתוכה. היא יכולה להפוך למנהיגות, אקטיביזם רוחני, אומץ לשבור שתיקה, לייצר שינוי, כוח פנימי לפעול אל מול אב אל אבא מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כעס זה אחד הרגשות הכי מעניינים, אם אתם שואלים אותי. שאפשר ללמוד לעבוד איתם דרך הכלים פה של עולם הקבלה. עכשיו, נותן לנו הרבה מאוד הסתכלות פנימה של מה צריך לקרות מחוץ לתודעה שלי שיוזיז אותי. ואני חושב שעם העבודה הרוחנית ועם הזמן, פחות ופחות ופחות ופחות ופחות ופחות ופחות דברים מוזיזים אתכם. עד להגיע למצב שלא משנה מה קורה. אתם רואים את הדבר הכי הזוי בעולם וזה לא מכעיס אתכם או לא מרגיז אתכם או לא מבאס אתכם או לא זה לא כי הרגשות שלכם לא מופעלים מישהו עכשיו מקלל אתכם הרגש של החום בגוף יעלה אני פשוט לא נותן לו לנהל את התגובה שלי זה ריאקטיביות פרואקטיביות למה? כי מעבר לרגש שנמצא באותו הרגע יש גם את הנשמה שלי, את המוח שלי, את כל התודעה שלי שזוכרת את מה שאנחנו מדברים עליו היום. והוא אומר, רגע, הכעס הזה לא יכול להיות דבר רע. למרות שעכשיו אני מרגיש שהוא רע. הרי הכל לטובה, והסברנו ודיברנו למה הדברים האלה נמצאים. אז עצם זה שזה נמצא לי פה, ומישהו מחר בבוקר יחתוך אותי, זה לא מבטיח שאני לא אתעצבן ואקלל אותו בחזרה. זה כן מבטיח שאם לקח לי חמש שעות פעם להירגע ממישהו שחתך אותי בכביש, זה יכול לקחת לי חמש דקות. זה יכול לקחת לי חמש שניות. יכולה להיות לי תודעה של מישהו שחותך אותי בכביש, שכל ההבנה שלי מהסיטואציה זה מישהו מלפניי עבר נתיב. ושם זה נגמר.
אתה לא באיזה מקרה, אתה לא באיזה מקרה, זה יכול, אם זה מוביל למשהו מסוכן, שבאמת מסכן אותך, זה לא משהו שתוך חמש דקות תצא ממנו.
למה לא?
מדוגמה.
לא יודעת, נגיד מישהו חותך אותך פתאום וכמעט גורם לתאונה, כמעט מכניס אותך לתאונה, מכניס אותך לאיזשהו מצב חלילה מסכן חיים, או חלילה אשכרה עושה תאונה מולך ואתה, לא יודעת, לוחץ על הבלמים וממש על הקסקס כמעט נכנס במישהו, ואם היה כן היית נכנס חלילה. אז באמת יש מצב שאת רוצה את הקטלני, וכל זה עובר לך מול הפנים, לא יודעת, חמש דקות בטח שלא.
אז בואי רגע נשים כמה פילטרים. לי, אלכס, ברמה האישית שלי, מאורח החיים שאני חייתי עד הגיל שאני חיה בו, לי ספציפית זה יכול לקחת יותר מחמש דקות.
כאילו מצב מסכן חיים.
שנייה, בואי ניקח רגע את האחריות. לך בנקודה הספציפית הזו, בסיטואציה הספציפית של שינוי של סכנת חיים, ניקח לעשות את זה בחמש דקות. האם זה משנה את האמת של כולנו פה בזום?
לא.
יש בעולם שיכול להיות הוא בעצמו לחוות תאונת דרכים ולצחוק כל הדרך. איך? לא יודע, גם אני לא יודע.
אפילו אם הוא מגיע לבית לוינשטיין?
גם אם הוא מגיע לבית לוינשטיין.
איך?
אני לא יודע, יש לו תודעה גבוהה יותר ממני כרגע. האם יש לי שאיפה להגיע לשם? יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל אני קודם כל לא רוצה לכפות את האמונות שלי על בן אדם אחר.
יש את הבחור הזה שאיבד את שני הרגליים בלבנון לא מזמן, ואז הוא עכשיו התחיל כזה להריץ דברים באינסטגרם. ואז הוא אמר אני יודע למה כאילו הוא אמר למה השם לקח לי את הרגליים לא בקטע של למה התלונה הוא אמר אני מבין למה כי אני צריך לעשות דברים שאני לא צריך בשבילהם רגליים. כאילו הבן אדם באו לבקר אותו והוא מחייך שמח והיא באמת עם שני רגליים וכאילו מחזק את כולם באמת בן אדם מטורף. אז כן.
אני מאוד אוהב את הדוגמה הזאת גם של אלכס וגם של שיניו, אוקיי? שיניו נותנת פה איזשהו מסר שהוא מחזק ואלכס נותן פה איזשהו משהו, אני לא אומר שהוא מחליש, לא יודע מה ההבדל של זה, אבל בתפיסה שלה משהו שהוא לא רציונלי מאוד כמו סיטואציה מסכנת חיים, יש אנשים שזה יהיה להם רע או שיכעסו שם או שיעשו איזשהו משהו ויש אנשים שהנה מגיע קונטרה של הצד השני שאומר בוא נראה, אין לו שני רגליים והאדם הכי שמח בעולם.
נגיד אם מישהו אחר היה איתי ברכב, אז הוא היה מסכן את כולנו. אז פה אני כאילו מגיעה למצב של כעס שזה כמעט, לא יודעת, מסכן את המשפחה.
האם זה משנה את זה שזה גם לטובה?
שמסכנים לי את המשפחה? כאילו כולנו נצטרך איכשהו לצאת מזה, דבר ראשון שלא ניפגע, דבר ראשון.
רגע. למה את מתקנת? האם זה גם לטובה?
מה למדנו שתי כמה שקופיות לפני זה?
כי זה פשוט מצב ממש מורכב, זה לא מישהו שדוחף אותך סתם ככה ברחוב, זה באמת משהו שאתם מכניסים פחד.
את זה אני הכי אוהב שדיוויד מספר וגם כל מי שלמדתי ממנו.
אתם תלמדו ותעלו את התדר ואת הרוחניות ואת הזה ואת זה, ואז... תגיע הסיטואציה שלכם ובסיטואציה שלכם כל מה שלמדנו 3400 שנה אחורה שימו שנייה רגע בצד במקרה של העסק שלי זה משהו אחר זה הרבה יותר גרוע מדוד וגוליית חציית ים סוף ופרעה במקרה שלי גדלתי בככה וככה ועשיתי ככה וככה, לא הגיוני שזה יושב על אותה מחוקיות. במקרה שלי אני אפיל את הנר והוא יישאר באוויר.
לא.
המקרה שלך נכנס לתוך הסטטיסטיקה של כל העולם. גם מישהו שיחתוך אותך בכביש זה לטובה?
לא תראי את זה באותו הרגע?
כן. יתרגר אותך וידליק לך את האגו? כן. ייתן לך הזדמנות לעבוד על מה את צריכה לתקן בעצמך כדי שזה לא ישפיע עלייך יותר מחמש דקות?
כן.
תבחרי לעשות עם זה עבודה רוחנית ולהתעלות מזה?
לא יודע.
החלטה שלך.
כתוצאה מהמקרה הזה.
האם זה עדיין לטובה?
בסופו של דבר כל מה שקורה לנו אנחנו צריכים להסתכל על זה כמשהו לטובה.
מעולה, אז האם זה לטובה?
כן, אבל אני לא רוצה שדבר כזה יקרה לי.
שום בעיה, ואם זה יקרה זה עדיין לטובה. המשחק הוא חברי.
אני חושב שככל שלכל אחד מכם יהיה דוגמה ספציפית שלו של משהו שהיה לו כאילו רע. לי יש דוגמה מצוינת, לפני הזוגיות המדהימה שיש לי היום, זה היה הדבר הכי רע שקרה לי בחיים.
והיום, עד ארבע שנים אחרי, שלוש שנים אחרי, אוי ואבוי אם זה לא היה קורה, לא הייתי מוציא את זה בחיים. ולפני שהבנתי את הקונספט הזה, אמרתי, יואו, חבל שזה קרה. ממש לא, ממש לא, תודה שזה קרה. כי היום, שלוש שנים אחרי זה, זה הדבר הכי טוב שקרה לי בעולם. אם בלי זה לא הייתי יכול להיות במנזוג שאני היום וכן הלאה וכן הלאה. המשחק הוא, במקום שזה ייקח לי שלוש שנים, האם זה יכול לקחת לי שלוש שעות?
לא יודע, בוא ננסה לעשות את זה.
אני גם שאלתי את השאלה הזאת, בדיוק על זה. שכשהייתי עוד, הייתי במודעות אבל אולי ברמה קצת פחות פחותה, מה שניהל אותי רוב הזמן זה למה הייתי צריכה להתחתן. כאילו זה ממש נהיה על אותי, כי אחרי חמש שנים התגרשתי, למה הייתי צריכה להתרתן, זה כאילו, ואז חד באמת הייתי אצל איזה מטפל, וזה בדיוק היה זה, אז היא אומרת לי מי את היום, ואז אני אומרת לה אחת, שתיים, שלוש, ארבע, ואז היא אומרת לי, את מבינה שבעקבות הגירושים את צריכה, את מי שאת היום, אז זה לא בגללו, אלא בזכותו. כאילו תגידי לו תודה כי בזכותו את מי שאת היום.
מעולה, מעולה. שיעור אחד לפני או אחד לפניו דיברנו על כאב, זה בדיוק זה.
זה להבין שרק בזכות הכאב שחוויתי יש לי את המתנה הזאת ספציפית לתת לעולם.
אם לא היה את הכאב לא היה לי את המתנה הזאת. על אותו עיקרון פה של רע וטוב.
בלי הרע שהיה לא הייתי יכול לקבל את הטוב, הוא היה חייב לקרות. העבודה שלנו זה לתפוס את המודעות הגבוהה שאנחנו נמצאים בה אולי עכשיו, שכולנו נחמד, כל אחד בבית שלו, בפינה שלו, בשקט, אין דברים רעים יותר מדי שקורים, לא יותר מדי דברים מתרגרים, לתפוס את המודעות הזאת באותו הרגע שמישהו חתך אותי בכביש, העסק שלי קרס, לא יודע, הזוגיות, משפחה, כל הדברים הרעים בכלל, אוקיי?
המשפחה הזאת הייתי בכביש כל פעם, כל פעם כי אני ישר מתרגרת, אני ישר, ואז אני אומרת, אוי, אבל עידן אמר רגע לעצור, כל נסיעה שלי לקיבוץ שאני חוטפת עצבים עליי להגיש שבת האלה שנתקעים בשמאל, ואני כאילו אומרת, נו, תבוא רגע, הכל בסדר, תקשיבי, כל יום, כל יום אתה בראש שלי בכביש.
לא אני, זה צריך להיות הקבלה ועדיף שאנשים חכמים יקבלו.
אוקיי, המשפט הזה, מישהו חותך אותך בכביש. אתה כאילו אומר את זה כאילו...
תמיד הדוגמה הכי טובה שלנו.
כביש בישראל, אני חושב שזה אחת הפלטפורמות הכי טובות להתפתחות רוחנית שקיימת. באמת. הכי טובות שיש בישראל.
תבין שבהודו הם עושים הכי נורא בעולם.
אני אמרתי חותך.
יש אורחות חיל וזה, הכל המלצות, ואף אחד לא מתעצבן, אף אחד לא...
כזה.
גדול.
אז בואו רגע, אני רוצה שנוריד את זה לנוסחה, כן? אני רוצה בסוף שיהיה לנו זה, ואנחנו נשלח רגע עוד שנייה לעוד זמן עבודה קצר, בסדר?
שלושה שלבים סך הכל.
מה שנקרא להבדיל בין טוב לרע, נקרא לזה ככה, בסדר? דבר ראשון, קבלו את התהליך. This is what it is. לא משנה כמה גרוע זה נראה לכם, או כמה זה, או כמה זה, או כמה זה. אחד, אל תתחרטו על שום דבר שקרה לכם בעבר, לא משנה מה קרה. לא משנה מי אמר, איך היה, איך זה הגיע, מה זה עשה לי וזה, כי לימים, אם זה עדיין לא קרה, אותו המקרה הרע, הוא יתברר לכם כמשהו שהוא טוב. אחד. שתיים, לכל דבר בעבר יש DNA של ברכות וטוב עבורך או עבורך. כל דבר שקרה, כולל הכל, ב-100%, קרה עבורנו וקרה לטובה. אם זה משהו רע שקרה אתמול או היום בבוקר או לפני שעה, יש מצב שאני עדיין לא תופס את איך זה טוב. זה לא משנה את העובדה, זה לא משנה את ה-DNA. תלכו לקרפדה ותגידו לה את ג'ירפה, תגידו לה עד מחר ותאמינו עד מחר שהיא ג'ירפה, זה לא ישנה את ה-DNA שהיא קרפדה. אם זה משהו שהוא רע, זה אומר שאני לא הבנתי את זה עדיין מספיק טוב. או שלא עבר מספיק זמן. השאיפה שלנו, תחשבו מה זה לחיות בעולם שאין בו דברים רעים. כאילו, זו הבטחה שיווקית הכי טובה ששמעתי לאחרונה. לוובינר. בוא תחיה בזה ותפסיק להסתכל על דברים רעים. מה, זה סולק במקום. בסדר? אני רוצה להסתכל על זה, והעבודה האמיתית זה איך אני פשוט מצמצם את הזמן. איך קרה לי משהו רע? וכמה שיותר מהר אני יודע להסתכל עליו כמשהו טוב, אוקיי? זה אחד, שלב ראשון. שלב שני זה תלמד לעבוד עם התהליך, מה שנקרא לא לבטל. אם אני מנסה לבטל משהו בתהליך, אני מאריך אותו. דוגמה שאני שותל זרע ומוציא אותו כל יום מהאדמה לראות אם הוא גדל, ברור שהוא לא יגיד לו, ברור שהוא לא יגדל, אין שום היגיון. מה הכוונה? קרה איזשהו משהו וקרה משהו רע ואני לא מתמודד איתו, אני כאילו מנסה לבטל אותו, אני מתעלם ממנו, אני שם אותו מאחוריי כמובן, עברתי את השלב רגע שאני מאשים אחרים וזה, אני צודק והלקוח טועה וכולי וכולי וכולי, אני רוצה ללמוד לעבוד עם אותו הדבר הרע ולא רגע לנסות לעבור מעליו כי מן הסתם כמו שלמדנו בשיעור על כאב הוא פה מסיבה, הוא בא ללמד אותי משהו, אוקיי?
איך, מה הוא בא ללמד או מה השלב השלישי?
זה אם אני לומד לעבוד עם התהליך, אני רוצה להבין שאני יכול כן לקצר את הזמן או לקצר את התהליך, זה המיינדפאק הכי גדול שאני מאוד אוהב. אנחנו כן מכירים את זה, פוז וואדה פלז'ר במקרה הזה, אבל זה תודה על הרגש הרע, הלא בשל, במילים אחרות שעכשיו נתנו לו. אני מקבל אותו כחתיכה מושלמת בתוך הפאזל הגדול הזה, כמו שאנחנו רואים, שמתי פה בכוונה איזשהו גרף כזה, שתי הנקודות התחתונות פה לכאורה יכולות להיראות כמשהו רע, כן?
אם נסתכל פה, הייתי באיזושהי עלייה, ואז אני כאילו באיזושהי ירידה, ואני איזושהי נקודה נמוכה, אבל כל הירידה הזאתי, למדתי על עצמי, למדתי שיעורים, עשיתי אופטימיזציה, חוויתי את הכאב, התמודדתי, השתניתי, שיניתי את המילים שלי, את הניסוח שלי, את הזה, את התפיסה שלי, הבנתי שזה טוב, הופ, הגעתי לאיזושהי נקודה, יופי, למדתי את השיעור מספיק, אפשר להתקדם לטיסה הבאה.
טסתי, אותו דבר, יש איזושהי נפילה, אוי, משהו רע, משהו לא טוב, משהו לא בסדר, משהו לא אמור להיות ככה וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה, אכילת ראשים של יש דפקה במערכת, האגו או האשמה, האשמה והאשמה כלפי חוץ, הוא לא בסדר, השוק לא בסדר, הקמפיין לא עובד, מת השינוי עכשיו את המערכת פרסום, הלידים לא עונים, הלידים מטומטמים, הלקוח לא מבין, הלקוח ביטא, הכל הכל הכל כלפי חוץ. כאן, אם ניקח את זה רגע אחד קודם, זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים לעשות. אני לא רוצה להסתכל החוצה ולבטא, להגיד, אה, זה הלקוח מטומטם. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.
אתה רוצה ללמוד לעבוד עם התהליך ולקצר את הזמן אל אותו הלקוח הסקסי שאני מחפש, ניקח את זה לדוגמה.
אני רוצה לקבל את זה, את אותה הנפילה הזאתי, כחתיכה מושלמת בתוך הפאזל הזה ולהבין מה שהבנו כבר עכשיו. זה לא תות רע, זה תות לא בשל. בסך הכל התכונה הרעה הזאת או הסיטואציה הרעה שאני רואה פה זה תכונה טובה או סיטואציה טובה שעדיין לא בשלה, זה ההבדל היחידי. הדבר המרכזי שכולנו נמנעים ממנו יופי יופי יופי כולל כולנו זה להרגיש אותו. כי הרי כל מה שלימדו אותנו מדי זירו זה כאב זה משהו רע ואם הוא מגיע צריך לבטל אותו. זה לא בסדר, יש איזושהי הפרעה, משהו לא עובד תקין, בוא נסגור את זה רגע כמה שיותר מהר, למה? כדי להרגיש טוב. זוכרים? השקף הראשון זה הטבע שלנו. לפתור דברים, לסגור פינות, לא לתת מקום, בטח שלא לחוות את הכאב, לטשטש אותו, להעביר הלאה. להדחיק עד שהשאלה החלק השלישי פה זה החלק שכולנו תמיד צריכים אימון חתך אותי מישהו בכביש לתת לאגו להישרף לתת לגאווה שלי שאני צריך להוכיח שאני יותר מהיר שנגזרת לתוך פעולה של אני חותך אותו בחזרה מגיע להיות ראשון בזה כאילו זה משנה משהו לי ולו עוד שלוש דקות, לתת לתחושה הזאת להישרף, להרגיש את זה שיש לכם את הדחף ללחוץ על הגז ולחתוך אותו בחזרה, להגיד פוז וואדה פלייז'ר, לפתוח רגע מרחב של תגובה ולהגיד רגע, אני לא צריך את התחושה הזאת של לגרום לי להרגיש טוב מיידית על ידי זה שאני אחתוך אותו בחזרה ויחזיר לו כי אין פה שום דבר רע. זה שהוא חתך אותי מעבר לזה שהוא הקפיץ לי את האגו, לא קרה פה שום דבר באמת במציאות הזאת. שום דבר. מה כן קרה? זה פתח לי הזדמנות. הזדמנות למה? לעבוד על להיות יותר סבלני. עליי, על עצמי. הוא, צריך להגיד לו אלף תודה שהוא חתך אותי. אלף פעם.
בלעדיו סתם הייתי ממשיך בהרהורים של, אני לא יודע, פודקאסט או וואטאבר שהייתי עושה במהלך הנסיעה.
עכשיו על ידי זה שהוא חתך אותי ואני מרגיש את החום מתפשט לי בגוף, יש לי הזדמנות מטורפת שלא הייתה לי לפני שהוא חתך אותי. בוא ניתן לזה להיות פה, בוא ניתן לזה לשהות, בוא ניתן לזה לשרוף את האגו, להגיע למצב שאין לי בעיה שכולם חותכים אותי בכביש.
שאלה כזאת, אלה שחותכים ואז הם מנסים להגיע לאיזושהי קדמת כביש, אז מן הסתם הנהיגה שלהם היא לא אחראית והכל, אני לא יודעת אם זה אגואיסטי, אבל בשביל איזשהו שימור עצמי אתה כן מעדיף לתת לו את הדרך, לפנות לו את הדרך, לא לחתוך אותו, לך תתקדם, אתה נוהג בצורה כל כך נהדרת שלא יודעת, משהו יקרה לך, העיקר שתתרחק ממני. כאילו סל לשלום, למרות שהוא לא נוסע לשלום במיוחד. האם זה אגואיסטי? כי אתה כזה מגיב כזה ברוגע, וכזה טוב, אז כנראה שאתה ממהר לבית קברות.
אוקיי.
כאילו, אתה לא מקלל אותו, אתה רואה שמישהו כבר אחר קילל אותו, שהוא מתנהג ככה. האם זה אגואיסטי או האם זה יותר נוטה לצד של ה... רגוע.
שאלה, מה הכוונה?
מה הכוונה? להרגיש יותר טוב כי אני יותר טוב ואני לא משחק במשחק שלך ילד, ואז אני ארגיש יותר טוב שאני בכלל לא משחק במשחק, או שאני מגיב באמת מתוך אהבה? אולי אתה באמת, באמת, באמת, באמת, באמת, באמת, באמת, נוסע לאשתך שבחדר לידה.
אם זה באמת הכוונה שלך זה נוסח מעניין בוודאי. אלכס זה כאילו במיוחד בשבילך נטו כי פגשתי את זה הרבה לאחרונה בחיים סוג של איזה גבול דק בין אני פשוט משחרר הכל ואני עושה הכל לנקודה הנעלה נקרא לזה של דרגה רוחנית גבוהה יותר כלי גדול יותר וכאלה רחב יותר שנגדיר את זה. או שלחתי כבר את המקום של נהייתי אדיש לדברים ובאמת אחרי כמה שיחות עם עידן שכשאתה באמת יודע לשאול את עצמך את השאלה הנכונה ואז באמת לענות האם זה מגיע ממקום של חוסר של אגו של פחד כל מה שמרחיק אותך מהאור אז שם אתה יודע שדווקא אגו איני אותך כאילו דווקא התזוזה הזאת זה מקום של לך תמות שוב, היום בבוקר אני יכול להגיד לך שפגשתי את זה, אמא שלי אמרה לי, גל תישא מהר, אחותי חזרה ממסע פולין וזה, תישא מהר, תתפוס לנו שתי חניות. אז הלכתי, באמת שלא בצורה אגואיסטית, תפסתי שתי חניות. ואז באה מאחוריי נהגת וצפרה, ואני, כולי באווירה שלי, אמרתי טוב, אני גבר, אני חזק, אני על מדים, בצורה אוטומטית מן הסתם. ואז נשמתי שנייה אחת ואמרתי, ואם יקרה לה משהו בגלל שעכשיו חסמתי לה את החנייה השנייה, אני לא רוצה את זה על המצפון שלי, ברור שיכלתי לעמוד שם ולא יכלתי לעשות כלום, אמרתי טוב, אני פשוט איסע שתי צעדים קדימה ואז כשאמא שלי תבוא אני אגיד לה, אין חנייה, זה בסדר, לא משנה מה היא תביא אליי, אני אתמודד גם עם המבחן הזה, כי אולי גם זה צריך להוליד לי איזה מבחן אחר. אבל בקצה לא רציתי לחסום חנייה מהמקום של, עכשיו אני חוסם חנייה כי עשיתי מעשה טוב, לא רציתי ברעתה, הרי רציתי בטובת אמא שלי. פשוט אני תמיד שואל את השאלה מאיפה זה מגיע מחוסר ובנקודה הזאת ששאלתי האם אני חוסן את החנייה מחוסר כי זה כן כמו שעידן אמר כן הרתיח אותי לרגע שצפרו לי מאחורה כאילו היא לא רואה שאני אזום תופס פה שתי חניות אז אמרתי טוב זה מפעיל לי אגו אני אוטומטית רגע מפנה לחנייה אחת אחרי זה אני כבר התמודדים עצמי כאילו לשם לקחתי את זה דוגמה מעולה אגב באותו הקשר הזה אני זז כדי לאפשר לו להיכנס ואני סומך שאמא שלי תגיע שתחכה לחנה אחרת. אוקיי אז זה השדרוג זה הפרומקס אמרתי אני אתמודד עם אמא שלי פשוט אני אקח את האחריות.
ומה היה בסוף.
פשוט עניין של שני אוטובוסים בכלל לא באו לאיפה שחניתי כאילו בצורה מאוד מצחיקה כאילו מנעתי ריב של החיים נסעתי רגע לקחתי את המזוודה ונסעתי לחיים שלי כאילו הכל הסתדר כאילו. בוא נגיד אפילו הנהגת, הנהגת כאילו שחסמתי אותה, לא הכנסתי אותה לאקט לא נעים, לא השארתי לה את התחושה, היא פשוט ספרה, התקדמתי ישר. מנגד לזה הייתי יכול, כאילו גל של פעם היה עומד שם, ואני יודע איך הפרצוף שלי נראה כשאני קצת מכווץ גבות, הוא לא הדבר הכי נעים שיש, אז בקלות הייתי מוציא ראש החוצה, או בקלות הייתי יכול להוציא יד ולהניח אותה על הדלת ולדפוק על הדלת בקטע של אתה לא מרגש אותי אפילו, את, אתה. לא הייתי חכמולוג על זן ספציפי של אנשים הייתי על כולם חכמולוג. וזה פתאום נותן חרוגה כאילו כי גם היום התחיל בכיף כאילו הבחורה פשוט יצאה עשתה לי שלום כזה נחמד והמשיכה לדרך שלה. זהו זה כל מה שכאילו.
התגובה לסיטואציות כאלה שבמקרה שזה סיטואציות של האגו כן במקר אז כלומר אוקיי רגע יש טסט חדש צריך כלים חדשים נכון?
נכון? לא.
אה אוקיי אני מבין את זה קצת.
לא צריך כלים חדשים. זה בדיוק העניין, זה גם העניין של האגו, רגע עכשיו יש משהו שהוא יותר מורכב אני צריך משהו שהוא יותר מורכב, לא.
המשהו המורכב הזה גורם לך לשכוח. מה לשכוח? דברים שאתה מבין בהיגיון אפילו, אפילו בלי אמונה. אני רוצה להיות בן אדם טוב, לפעול מתוך אהבה, לפעול מתוך always be giving, להיות תמיד בנתינה, להשתוות צורה לבורא.
וגם בסיטואציה המורכבת החדשה שאצלי היא כמובן שונה ומסובכת יותר מכל העולם, גם שם החוק הזה עובד.
איך אני יכול להיות פה? Certainty beyond logic, ודאות מעבר להגיון, שגם הסיטואציה המורכבת כל כך שנקלעתי אליה, גם היא, הסדר פעולות שאני עושה, הוא אותו סדר פעולות. פועל מתוך אהבה, pause for the pleasure, כן, נלמד את הטכניקה של איך לעשות את זה, אבל זה דברים שאנחנו כבר יודעים. משהו שחשוב לדעת, זה ככל שאנחנו מתקדמים רוחנית, גם האגו שלנו מתקדם איתנו, הוא נהיה חכם יותר, הוא נהיה מורכב יותר. הוא נהיה מסלף יותר, הוא נהיה חרטטן יותר, הוא נהיה...
וזה מביא אותנו למצבים של שומע, לא, לא, לא, לא, לא, אצלך זה הרבה יותר מורכב. הם לא מבינים, כל האנשים הפשוטים שמתמודדים אם חותכים אותך בכביש, אצלך יש לקוח מעצבן, מה שלא קורה אצל אף אחד בעולם, ואצלך יש חוקים חדשים ליקום.
לא.
זו הרציניות מוגזמת כדי שנבין.
משפט שמאוד עזר לי. אף אחד לא נגדך, הוא סך הכל בעדו. האנשים לא נגדנו, הם סך הכל בעד עצמם.
בדיוק כמו שאנחנו בעד עצמנו ולא נגד אנשים.
לפעמים זה בא על חשבון מישהו אחר כשזה מגיע לחניות, דברים כאלה וכן הלאה וכן הלאה. בואו ניקח רגע כתיבה. כשאתם חושבים על מה שכתבתם מקודם, כיצד השתנתה, אם בכלל, נקודת המבט שלכם לגבי מה שרצית להוציא מחייך ואיך תיגשו לזה עכשיו?
וואי, לא הייתי בהתחלה.
שאלנו בהתחלה שאלה של אם היה משהו שהיית יכול לבטל בחיים שלך, שלא היית רוצה שיקרה, תכונה, בן אדם, סיטואציה, מה זה היה? עכשיו אנחנו רגע חוזרים, ניתן פה גם איזה שתי דקות, יש מאוד איזה שני דברים לנגעת בהם. אני שואל את השאלה אחרי הקונספט שלמדנו, איך השתנתה נקודת המבט שלכם? אז קחו שתי דקות, עשו כתיבה ואנחנו חוזרים. עוד דקה כן, שיתופים, חברים, בואו נראה מי שינה או שינתה את דעתו או דעתה.
אני לא שיניתי.
תסבירי.
כי אני עדיין שואלת שאלה. הסיטואציה היא אבא שלי שנפטר כשהייתי בת חמש, זו הסיטואציה. שהייתי ילדה של אבא וכאילו הוא היה ואני זוכרת אם שואלים אותי אם אני זוכרת בגיל הזה זוכרת הוא היה דמות שנעלמה מחיי בן רגע כי פשוט הוא קמה לבית לינה משותפת הולך ארבע חוזר שמונה כזה הולכת לישון בשמונה חוזרת ארבע אחר הצהריים כבר לא היה נטישה, כל החיים שלי הייתי נטישה, אז על זה עשיתי עבודה, על הנטישה, הוא לא נטש אותי, הוא איתי וזה וזה וזה, עדיין המקום של למה הוא היה צריך למות, למה זה לטובה לשאלתך, אני עדיין שואלת את השאלה, כל הנתיב הרוחני שלי והשיעורים הרוחניים, זו שאלה כמעט תמיד לא.
ויש תשובה?
אין תשובה?
רגע, שמת לב.
כי אני לא הייתי...
עצם זה שאת שואלת למה מגיל חמש, זה לטובה?
אם אני שואלת למה... אם השאלה היא לטובה? אני כאן... האמת היא שזה לא... זה לטובה או לפחות טוב, קצת פחות טוב בחיים כבר שנים, אז סליחה שאני קצת זה, אבל אם זה לטובה? וואי, אם היה לי תשובה על זה. ארבע שנים של טיפול הייתי כנראה חוסרת אם אתה מתמהלל זה זה.
גם ארבע שנים לטובה.
אני לא מתיימר לדעת את התשובה, כן? אני לא יודע, אני רק מנסה לפתוח את הקו מחשבה, זה את עוזרת לאנשים, ואת עוזרת לאנשים בתהליכים שהם לא רק גופניים, חיצוניים, הם תודעתיים וחלוטין.
כמו שמה שאתה מדבר פה.
בהיכרות מאוד טובה. את חושבת שהייתה לך את הרגישות? להעביר אנשים תהליכים כאלה אם לא היית חווה כאב כל כך גדול? ומדבר בהזדהות מוחלטת בתור אחד שגם אין לו אהבה?
וואלה, לא חשבתי על זה. אתה יודע, כי זה מי ההורים שלך? כאילו, לאן הם לוקחים אותך? בעצם מאז שהוא נפטר, סליחה שאני תופסת פה מקום, מאז שהוא נפטר בעצם אמא שלי לא הייתה. כאילו בעצם עד היום, והמערכת היחסים שלי איתה מסובכת, ואני כל הזמן עובדת על זה, אפרופו עובדת, עובדת וחוזרת ובאה והולכת וזה, עד שהגעתי למקום של תודה אמא, הבאת אותי עד הלום, תודה, אני בזכותה איפה שאני נמצאת היום, אין ספק. זכותה וזכות הגרוש שלי, אין ספק, אבל מה שקשור לאבא שלי, אתה יודע מה, לא חשבתי על זה, לא חשבתי על זה, תודה שנתת לי איזושהי, תודה.
תודה לך, איזה כיף, איזה כיף גם לשמוע מהצד השני, אני כבר רואה את הסיטואציה שם, אני לא במקום של אני אומר על זה תודה, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל אני יותר, הרבה יותר מקבל את זה שבגלל שחוויתי כאב כל כך גדול, יש לי הרבה מקום להכלה של כאבים של אנשים שהם כאילו במרכאות קטנים, כן? אבל אני הרבה יותר רגיש.
בגלל, ואך ורק בגלל זה, כן? גם אני רואה על עצמי.
אז זה לא בגלל זה, זה בזכות זה.
בזכות, בגלל זה באמת ההאשמה, צודקת, בזכות. מדהים, תודה על השיתוף.
תודה לך.
עוד חברים, מה השתנה לכם ככה בתפיסה? שיעור, מפגש, you name it, יכול להיות שגם לא.
לי אני קיבלתי עם זה איזו תובנה נחמדה, שיש דברים שתמיד יכלתי לבוא ולהסתכל עליהם באופן מאוד מאוד חיובי, שאני אם אני קרא לזה אינטליגנציה חיובית, יכול לראות את הדברים הטובים שקורים, גם הדברים הכתיבאיים שקורים. ואז תוך כדי המשימה כאילו לא עלה לי באמת דברים טובים כל פעם שעלה לי אמרתי טוב אבל כאילו בגלל שזה קרה זה פיתח אותי לדברים האלה זה העביר אותי את הדברים האלה ושם לי משהו טוב בחיים ואז אחרי שנגמרה המשימה קפץ לי איזה זיכרון אחד ספציפי שאני אומר וואי בזה אני לא רואה שום דבר טוב נטו נטו רע הלוואי שזה יימחק זה דבר אחד ואז תוך כדי נפל לי האסימון של אני לא רואה את התמונה המספיק רחבה, עדיין לא ראיתי את התמונה, הדברים האלה הצלחתי לראות מספיק מרחוק, זה לא הצלחתי מספיק להתרחק, ההבנה של יום אחד יכול להיות שיגיע, יכול להיות עוד 40 שנה, שעצם זה שזה קרה לי בגיל 12, גורם לי לעשות משהו אחד, להגיד מילה אחת וזה הכל, ואני לא יכול לראות את זה.
טוב.
תפיסה של תמיד יש יותר רחוק.
מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, קונספט סופר סופר סופר חזק של נקרא נקודה בזמן, אנחנו כאילו עכשיו ב-11 לנובמבר בשעה 8.37 שעון ישראל, אנחנו כזאת נקודה בזמן, כזאת, כזאת, כזאת, כזאת קטנה, ומה שקרה היום זה נקודה עדיין כזאת, כזאת, כזאת קטנה, אין לנו את הדרך לראות את כל הזה, ואם נחזור רגע לשיעור של זמן, מה זה זמן לפי הקבלה, זה המרחק בין תוצאה לסיבה, מה ששיתפת, זה בדיוק הנקודה של אני לא יודע אם משהו הרע הזה שקרה לי היום זה בכלל לא שמשפט שאומרים ייסורים מחפרים אז יכול להיות שקרה לי משהו רע עכשיו על אותו הארטיק שאני אישית גנבתי בגיל 15 זה שההיגיון שלי לא מוכן לתפוס את זה שזה בגלל זה זה לא משנה את העובדה שבהקשר של הקבלה מה זה זמן מרחק בין סיבה לתוצאה על אותה הנשימה שההצלחה מאוד גדולה שקרתה לי היום זה לא בגלל שהרמתי קופי ממש טוב או קמפיין ממש טוב זה בגלל שאני לא יודע מה התנדבתי בגן עם הגננת שנייה אני לא יודע מה אפילו כאילו אני לא יודע להגיד אפילו מה זה כן נותן הרבה מאוד ביטחון של לכל משהו שאני עושה מתישהו תהיה תגובה עכשיו אם הייתי מקבל את זה מיידית דיברנו בהקשר של הבחירה החופשית, אם כל פעם שהייתי מקלל היה גדל לי עוד חדשכון ענק פה על המצח באותה השנייה, לא הייתה לי שום בחירה חופשית כי לא הייתי מקלל, לא הייתי אומר משהו רע, לא הייתי אומר משהו נורא כי הייתי רואה תגובה מיידית, ברור שלא הייתי עושה את זה ובהתאם גם כל קמפיין טוב שהייתי מרים הייתי מקבל מיליון דולר, לא היה בזה שום עניין, כאילו לא היה פה שום עבודה כי אין פה שום מרווח באמצע המרווח שנקרא זמן as we know him הוא סך הכל כדי להפריד את הסיבה לתוצאה עשינו משהו מתישהו אני אקבל על זה שכר או במרכאות עונש. אפילו לא עונש כן אלא תגובה מתי לא יודע וזה מה שנותן לי את האמונה ואת הרצון כל יום כל היום בשאיפה להיות כמה שיותר טוב כמה שפחות ריאקטיבי כמה שיותר עם נתינה כמה שיותר רבה כי אני יודע שזה ישתלם לי מתישהו בעתיד. אגב זה גם משתלם לי עכשיו אני מרגיש יותר טוב כשאני עוזר לבן אדם.
עזרה או נתינה זה הדבר הכי אינטרסנטי בעולם. אין בעיה כל אנחנו נצא מתוך מקום כזה בוא נהיה אינטרסנטים הכי גדולים פה על הכדור. אז זה דוגמה מצוינת אני חושב שזה גם ככה חבר'ה חדשים כשתראו את ההקלטות לפני זה זה יחבר לכם עוד הרבה מאוד נקודות כי אין ספק זה נוגע בהרבה מאוד דברים. זה נוגע בריאקטיביות, פריאקטיביות, זה נותן לנו באמת הבנה שהכל לטובה והכל כאן בגלל שהנשמה שלי הגיעה כדי לעשות את התיקון שלה, אין שום טסט, אין שום אתגר שמגיע אליי פה עכשיו שהוא גדול מדי בשבילי, שאני לא מסוגל לעמוד בו, זה החוקיות, זה חלק מהמערכת חוקים הזאתי וכל עוד, זה משהו שאותי מאוד מחזק, כל עוד אני מפחד כואב, מצטער, אשם, מתבייש, טה טה טה טה טה, זה סך הכל אומר דבר אחד, שכחתי.
שכחתי. מה שכחתי? את המערכת חוקים של העולם הזה. זה מרגיש לי לא נכון, זה מרגיש לי רע, זה מרגיש לי זה, זאת אומרת כי זה משרת לי את האגו, שמה הוא מחפש? לתקן, לתקן, לתקן, לתקן, לתקן, סיפוק מיידי, סיפוק מיידי, סיפוק מיידי, סיפוק מיידי. הוא העליב אותך, תעליב אותו בחזרה, יש פה איזשהו חוסר שאתה צריך להשלים, לא אחי, אין פה שום דבר. מישהו יכול לקלל אותי בפנים ואני יכול לחבק אותו באותה השנייה. אני אצטרך הרבה עבודה רוחנית כדי לעשות את זה. אני אצטרך להתגבר על הרבה מאוד רציונליזציה של למה הוא צודק, שלמה הוא טועה ואני צודק. אני אצטרך להסביר להרבה מאוד אנשים את ההתנהגות שלי, או שכן או שלא. יכול להיות שאני בכלל לא צריך להסביר אם אני באליימנט עם החוקים האלה וכן הלאה וכן הלאה.
הרבה פעמים כשאנחנו נעשה עבודה רוחנית זה יתנגש לנו עם העבודה הפיזית או עם מה שמקובל בעולם או עם הסטנדרטים של הסביבה שלי. אם כולם מקללים בסביבה שלי מישהו שחותך אותם בכביש ופתאום אני אהיה לא לעשות את העבודה הרוחנית יהיה לי עוד יותר קשה כי אז אני אצטרך גם להרגיש שאני שונה וכשאני ארגיש שאני שונה אני ארגיש פחות אהוב או קצת אאוטסיידר עכשיו אם אני אאוטסיידר מתוך הסביבה שהיא לא מקדמת אותי אמורה להיות לי איזושהי הבנה שאין לי שום בעיה להיות אאוטסיידר אבל גם שם יהיה לי פחד אבל זה פחד בריא, כי זה אומר אני עושה עבודה, אני גם מבין כמו שאמרנו היום שהאגו שלי ימשיך לטפס איתי ולעלות איתי, אני אבין שאני אתחיל להיות שיפוטי לכל החברים שלי שחותכים אנשים בכביש ומקללים אותם, ואני עדיין אצטרך לשמור על איזושהי תודעה שאחד כל זה לטובה, ושתיים כל אחד מהדברים האלה היה אמור לקרות כדי שאני אבין משהו על עצמי.
וככל שאנחנו מתקדמים ובטח שהסביבה שלנו לא תומכת או מודעת לזה, זה יהיה לנו יותר קשה.
ואין שום בעיה, מאחורי כל קושי אנחנו חווים אור גדול מאוד. רוצה לשלוח אתכם ככה עם שיעורי בית לפני שאני עושה רגע איזשהו סיכום קצר. בעקבות הבנה היום של אין שום דבר רע, הכל לטובה, כל קונספט מה שנקרא שהתחברתם אליו, אם זה אני סך הכל נקודה עכשיו בזמן, אם זה אני עדיין לא רואה את הדברים, אם זה בדיעבד אני אבין אותם, כל מה שהתחברתם, צריך שתשאלו את עצמכם שאלה של מה המעשה שאתה הולך לעשות אחרת באופן אקטיבי. יש לנו הרבה פעמים, אנחנו מבינים איך להגיב לסיטואציות, שזה נכון, אנחנו, השליטה היחידה שיש לנו זה אם להיות פרואקטיביים או ריאקטיביים לתוך סיטואציות שנכנסות לנו לחיים.
ואני גם יכול להיות פרואקטיבי, אם אני יודע שאני רוצה לתקן את מידת הכעס במקרה שלי, אני יכול גם בצורה פרואקטיבית להיכנס לתוך סיטואציות שפעם היו מכעיסות אותי, או לתרגר את עצמי, מה שנקרא, ולעשות את העבודה הזאת. והדבר השני זה מה התודעה שאתם הולכים לשמור עליה במהלך השבוע הזה. זה יכולה להיות להיות יותר חומל, להיות יותר לעשות, לקחת איזושהי עבודה, פנימית אישית שלכם, שאתם אומרים זה הדבר שגם אם לא חותכים אותי בכביש אני רוצה באופן אקטיבי לעבוד עליו השבוע. אני יודע שאני בן אדם שלא יודע מה נפגע מאוד מאנשים, אני רוצה לתרגל יותר את מה שאנשים אומרים לי, אני מבין שאני נפגע כי אני לוקח אישית ואני שוכח את זה שאני עוד הפעם שוכח את זה שהם אמרו לי את זה כדי לתרגר אותי בדבר הספציפי הזה כדי שלתכונה הזאתי אני אעשה טרנספורמציה אם אני מפחד מפחד מדחייה אני רוצה ללכת לסיטואציות שבהן אני מרגיש דחוי כדי להרגיש שגם זה לטובה אם אני לוקח רק את השיעור של היום ומתרגל אותו כי אני רוצה לראות אחרי הפחד הזה שהכל בסדר, מה אמרנו שהשיפט של הפחד? זהירות, אני רוצה לראות בפעם הבאה, אם עכשיו, לא יודע מה, מבייש אותי לעמוד על במה, כי אני מפחד שלא יקבלו אותי או לא לקבל כפיים, אז אני רוצה לעמוד ולהרצות לשלושה חברים, כדי לדעת מה הגבולות הזהירים שאני רוצה לשים סביב הפחד הזה, כדי שהוא לא ינהל אותי יותר. כדי שאם אני אצטרך לעמוד על במה או אם אפילו חלילה אני ארצה לעמוד על במה זה לא יהיה לי כזה מפחיד.
תרפיסטים יקראו לזה פחד, איך זה נקרא, טיפול בחשיפה, כל מיני דברים כאלה, אני לא ואני רחוק משם, אני לא פסיכולוג ולא תרפיסט ולא שום דבר, מבין את זה קצת יותר בצורה הגיונית בשבילי, אני רוצה ללכת למקומות הכואבים, אני רוצה ללכת למקומות המפחידים בידיעה מאוד ברורה.
אחד שיהיה לי קשה, שתיים שאחרי הקושי הזה יהיה לי קל. ואנחנו יכולים לראות את זה בכל עולם ההתפתחות האישית, אם תיקחו שיח של מיינדסט, קחו שיח רוחני וקחו שיח שהוא עסקי. זה אותם עקרונות. ולכן, כמה שהאגו שלכם ימשיך לנסות ולהראות לכם שאצלכם זה סיפור אחר, זה לא.
והדרך הפשוטה ביותר, כשאתם למטה או שיש איזשהו פחד מאוד גדול שזה, אחד, מה שמאוד עוזר זה ללכת להתנדב, פשוט ללכת לעזור למישהו, כשאתם הכי צריכים עזרה ללכת פשוט לעזור למישהו אחר, ושתיים, שנעב נתן שיתוף מקודם של הדבר הזה, זה להיכנס לבית חולים ולקבל מה זה פרספקטיבה. שהמצב שלכם לא הכי גרוע, או אפילו רחוק מאוד מאוד מאוד מלהיות הכי גרוע, בסדר? ואם יש בן אדם, או יכולים לראות את מה שנקרא צדיקי הדור, החבר'ה החטופים, האחים היקרים שלנו שחזרו ומספרים על מה שהם עברו, ובן אדם אחרי שעבר דבר כזה מסוגל לנהל חיים בריאים, שמחים, מלאים, אנחנו מסוגלים להכל, קטונו מה שנקרא. בסדר? וזה ככה התודעה שאני רוצה מהמקום שלי להעביר אליכם, להחזיק אותה כמה שיותר לאורך הדרך. אז שנייה לפני שאלות ושיתופים, כי כן חשוב לי לשמוע, ככה חבר'ה חדשים פה, כי גם ראיתי שהיה בקבוצה, אז יש לנו כל יום שלישי, פעם בשבועיים, עכשיו זה הפעם הבאה זה יהיה שבועיים, בשעה שבע, יש לנו קישור בקבוצה להוספה של חברים. חברים, משפחה, אנשים שאתם מכירים שהחוכמה הזאת, חוכמת הקבלה, לא שלי, יכולה לתרום להם, לתת להם איזושהי הונחת או משהו בזה, מוזמנים באהבה ובכיף גדול לשתף ולהביא אותם אלינו, זה תמיד כיף לראות את המשפחה גדלה. עוד רגע ניגע בהקשר של האקסל, של המספרים ושל המסרים שדיברנו עליהם, אבל כרגע אני רוצה לעשות משהו שאני אף פעם לא עשיתי, אבל זה ככה מתחיל איזושהי תנועה לשם. מי שיודע או לא יודע לפני יום שישי, לא הזה, לפניו, מור פאר, בן אדם שאני מאוד מאוד אוהב ומאוד ממליץ עליו בלי קשר, על תודעה, עסקים, שיווק, מכירות, מי שמכיר או לא מכיר בו נומיץ לעקוב, חבר מאוד מאוד מאוד טוב, הרמנו כנס, כנס קטן שהוצאנו אותו ככה מתוך הנשמה, סגרנו בלי לדעת מה יהיה, לא לקחנו כסף, אמרנו לאנשים שישלמו כמה שהם רוצים. פשוט כי הבנו שיש איזשהו משהו שאנחנו רוצים להעביר הלאה, שזה בגדול זה מה שקורה כאן, ובצורה כמה שיותר אותנטית. היה מדהים, היה פריצות הודעה, היה מגניב, היה קריאה להמשיך את זה, ולכן זה מה שאנחנו הולכים לעשות. אז מילה וחצי, שלחתי לכם קישור בשיחה בצ'אט, ואני גם אשלח בקבוצת וואטסאפ אחרי זה, אתם יכולים לקרוא. סוף החודש הזה, 28, בבני ברק, בתל אביב. יום שישי בבני ברק לא בתל אביב, יום שישי שלם וארוך, הולכים לעבוד שם איזושהי סדנת כנס תודעה גבוהה, אנחנו קוראים לזה, שבגדול זה מה שאנחנו עושים פה, אבל קצת יותר מוכוון לעסקי, זה לקחת כלים ועקרונות מעולם הקבלה, שפה אנחנו לומדים מה שנקרא for the sake of sharing, רק בשביל להגדיל את התודעה, שם אנחנו לוקחים את זה עם קצת יותר אינטרס אליכם, לביזנס שלכם. איך להתמודד עם לקוחות, איך להיות פרואקטיביים, ריאקטיביים, לקחת את כל הכלים האלה ולהצמיד אותם באמת לעסק.
וזהו לפחות ב-28, שלחתי לכם פה קישור, יש את כל הפרטים כבר שמה, ואשמח מאוד מאוד מאוד לראות אתכם, ואם אתם רואים שזה באמת משהו שנותן לכם ועוזר לכם, יעזור גם לנו, תעבירו את זה להלאה, חברים שלכם, משפחה וכן הלאה, יש מחיר זוגי ויש מחיר פרטי, אז תגיעו יותר אנשים.
זה יהיה יותר מגניב וזה לגבי מה שנקרא זה שזה מאוד מאוד מוזר לי לעשות את זה אבל זה משהו שצריך לקרות. לפני שאנחנו רגע הופכים לשיתופים ושאלות, אתם יודעים מה? בואו נעשה את זה קודם רגע את זה כדי שנסגור ביחד עם זה.
שאלות שיתופים או רעיונות תוספות, מה לקחתם, מה אתם הולכים לעשות עם זה?
אפשר לזרוק שיתוף שנוגע בכולם? תמיד. מצוין. לא, אז סתם רציתי לזרוק חצי מילה על מי שלא מוצא איפה להתנדב ואיפה לתת. אז אנחנו באמת בשיתוף גם עם עידן ועם עוד הרבה חבר'ה טובים, ממש בימים אלה עובדים על להקים עמותה חדשה דווקא מהמקום שהרגשנו שאנחנו רוצים שיהיה בית לכל האנשים. אני יודע שאתה לא אוהב את זה בן אדם, אבל אני אעשה את זה, לכל האנשים שעידן מאגד. אני יודע שאתם לא מכירים אותי, אבל זה ברמה הכוונות הטהורות ביותר, אז יש לזה גם קבוצה, ואנחנו גם מהצד של, כמובן, תרומה כספית, מי שרוצה, מה שנקרא, לנקות את הברד אוף שיים שלו, וגם יש התנדבות פרקטית בחגים, בכל מיני מסים וכאלה. שמנו לעצמנו יעד, בעזרת השם, בפסח, לגייס 200 אלף שקל, לתרום 200 סלים, מתי מסלם מזון בשווי אלף שקל למשפחות, אתם מוזמנים להצטרף לטירוף הזה.
אני אחזה גם את מרצי ואני אגיד, מרצי הופך להיות מה שנקרא הכתובת הישירה שלנו לנתינת מעשר, שגם על זה אנחנו מדברים הרבה בהקשר של הקבלה.
ערים פרויקט שלימים הופך בימים אלה ממש לעמותה, שעוזר בצורה הכי יפה והכי מדהימה שיצא לי לראות, ישירות למשפחות.
עזרה בסלים לשבת, משפחות נזקקות, כל דבר שצריך. אז אחד, אם אתם מכירים אנשים שצריכים להפנות למרצי, ואם אתם רוצים להשתתף, נפנות למרצי.
אז מרצי, נראה לי זה הזמן להקפיץ את השם שלך או איזושהי הודעה בקבוצה וואטסאפ.
תכף, תכף. יוכלו לראות.
זה מדהים לגבי זה. שאלות תוספות, שיתופים, רעיונות. חבר'ה שהייתם כאן פעם ראשונה, אתכם מאוד מעניין אותי לשמוע אם אתם רוצים. איך היה לכם, מה לקחתם?
אני אשתף. קודם כל תודה. תודה על כל הטוב הזה, תודה על מה שאתה עושה. שמח שיצא לי באמת לקחת חלק הרגע פעם ראשונה, אולי בהמשך עוד. באופן אישי אני מרגיש שבאמת הכוח, בין אם זה בקהילה, בין אם זה בכנסים, בין אם זה בלייבים שבאמת מתקיימים בצורה גבוהה, אני חושב שהכוח, היתרון שאני רואה לפחות לצורך שלי, זה באמת כמו שאמרת, שהקושי הוא לזכור וכשיש לנו איזשהו מעגל ואיזושהי קהילה ואיזשהו, שזה נכנס לשגרה בסופו של דבר אז הרבה יותר קל לנו לזכור, הרבה יותר קל לנו באמת להזכיר לעצמנו, הרבה יותר קל לנו להזדהות עם הדבר הזה באיזשהו מקום ואני חושב שזה זה באמת אחד הדברים הטובים שאני אקח מפה ובעזרת השם גם אמשיך להגיע.
איזה כיף, תודה שהגעת, כיף שאתה פה. בהקשר של לזכור, אני חושב שזה לחלוטין האתגר של כולנו, כי שנקרא האגו עובד יום ולילה להציג לנו את כל הדברים שיתרגרו אותנו כדי זה. לי ממש ברמה האישית יש דברים פיזיים שעוזרים לי שזה אני יכול להגיד שמאז מהיוני דיוויד היה פה כמעט חצי שנה שזה עליי אני מרגיש ממש אקטיבית משמעותית שאני מדבר הרבה פחות לשון הרע לא גם תופס מעצמי שדיבר יותר מדי לפני זה פחות דיבר על האריכולים דברים כאלה אבל זה פשוט מולך כל הזמן אז זה מאוד עוזר לי צד שני יש לי את החוט האדום של הקבלה שגם מזכיר את הלשון הרע פה יש לי את השרשרת של החטופים שנותן לי פה פרופורציה על מה זה כאב אם ניקח את זה לשם, תזכורות ביומן, נו, שומרי מסך, דברים כאלה.
חברים, משהו עובד לכם, באמת, משהו עובד לכם כדי לזכור, בשביל לשים את התזכורות האלה, כי המשחק הוא לשמור על תודעה גבוהה. כי פה עכשיו אנחנו כולנו באנרגיה טובה, כולנו גם מאמין, יצאו מפה ואולי ילכו ויעבירו את זה הלאה למישהו או למישהי. ומחר בבוקר כולנו נשכח הכל.
ממש, כאילו גם איזה צבע חולצה הייתה לי.
כולנו נשכח את זה. זה בסדר, זה המשחק. כל המשחק פה זה סך הכל להיזכר. תזכרו שאם משהו כואב, או אם משהו לא בסדר, או אם משהו רע, זה רק כי שכחתם, אין שום דבר אחר. רק כי שכחתם. לאט לאט, יותר...
החוכמה הזאת נקרא לזה ככה, היא תהיה סביבכם, תהיה בדנ"א שלכם, לא תצטרכו שום דבר חיצוני שיזכיר לכם ששכחתם, אתם פשוט תזכרו שזה בסדר כמו שזה, וזו העבודה עצמה. מאוד מסכים עם נעם שיש כאן עניין של קהילה, כאילו בסופו של דבר כשאתם מגיעים, מן הסתם זה אחד, משתתפים, נפתחים, נותנים לעצמכם את המקומות להיות פגיעים וכנים, נוצר כאן חיבור מאוד מאוד חזק שהוא...
מלמעלה הוא בנוי מאהבת תאורה והוא בנוי פה באמת ממטרה מאוד מאוד גדולה לאחדות קודם כל בשביל העם שלנו אחר כך בשביל העולם כולו.
עוד שאלות שיתופים. דברים אחרונים. תודה רבה בכיף בכיף אז אנחנו נעבור מי שלא יודע רשמתם איפה הצ'אט רגע ברח לי. תקפיצו רגע מי שכן היה כאן את המספר שלו עוד הפעם בצ'אט. אלכסור מתורגלת.
אז זה הזמן, את המסר שכתבתם בהתחלה, לכתוב פשוט את המספר ואת הזה, כמו שאלכס כתבה, את המספר ואת המסר בצ'אט, ואז נראה למה עשינו את זה.
איפה אתם יכולים לראות את זה, ומי שלא נמצא שם זה הזמן להוסיף, בתוך הקבוצת וואטסאפ שלנו יש לנו קישור לתוך הקובץ אקסל המכוער הזה שלימים יהפוך גם לאפליקציה וזה עדיין בעבודה. מה זה הקובץ המכוער הזה? הוא בגדול קובץ שנועד לעזור לנו לשמור על קשר ולהגדיל אחד את השני ששוב בהמשך הוא יהיה הרבה יותר מגניב. בגדול יש כאן מספרים לכן זה בין 3 ל-26, חבר'ה חדשים שהגיעו לאחרונה מוזמנים להוסיף את עצמכם לפה וזה אומר שאני צריך לעדכן את המצגת כי זה כבר אני רואה 28. זה צד אחד שלו, צד שני שלו, אתם מוזמנים לעשות מינגלינג, מה שנקרא, לרשום את השם שלכם, טלפון, מה יעזור לכם כרגע, שזה אתגר שאתם לא מצליחים לפתור איזשהו משהו בחיים שאתם רוצים עזרה, זה המקום, וקצת לשתף על עצמכם מי אתם, מה אתם, מה אתם עושים, והמסרים נועדו בשביל הדבר הבא, כל תחילת מפגש אנחנו באמת עושים בצורה רנדומלית, בוחרים מספר ובוחרים עשר, אבל אנחנו מאוד מאמינים ששום דבר לא קורה בצורה רנדומלית ולכן אותם המסרים שכתבתם בוא נראה מי היה צריך לשמוע אותם.
אז אלכס כתבה להדר השוח במקרה הזה, תכף תכיר עוד שיטות ממש קלות לקבלת שפע וזה ממש קורה עכשיו, מעניין, אם אתה רואה את ההקלטה תגיד לנו אם זה נכון.
מרצי כתב למאור שספציפית לא נמצא איתנו היום, תרגיש בנוח עם החוסר ודאות, אל תחפש שליטה, שם קוראים ניסים.
חזק מאוד. אייל כתב ל-24 לאלכס, שניכם פה איתנו. את תצליחי ותגיעי לשם, תעשי את הכי טוב שלך ותשחררי שליטה, זה יקרה. מעניין.
ולילך כתבה לאייל, אתה בורא את המציאות שלך באמונה. עכשיו, אתם יכולים להסכים או לא להסכים אם זה מתאים לכם, אבל אם זה הגיע אליכם... זה כנראה מה שאתם צריכים לשמוע.
זה לגבי זה עוד משהו שיש לי, לא, היה לנו את הסבב וניפגש תכלס בכנס, זה עוד יותר משבועיים, יהיה לנו עוד שיעור לפני זה, אבל אם יש לכם ככה שאלות או דברים אחרונים, ממש, זה הזמן. ואם לא, נייחל לכולנו לילה טוב.
תודה רבה. תודה רבה עידן, ממש תודה רבה.
תעבירו את זה הלאה, תצרפו אנשים לקבוצה ותגיעו לכם. תודה רבה, תצרפתי שניים.
יאללה חברים, שיהיה לילה טוב. ביי.
לילה טוב. תודה רבה.
More from idan
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
