Idan Yakov teaches that spiritual work earns divine payment, which you must consciously demand from the Creator with certainty, not doubt. The catch: your inner vessel must be large enough to hold what you ask for, or you'll lose it like lottery winners do. Expand your capacity by releasing control and ego, then invoice the Creator for what you've earned.
אוקיי, אני רוצה לשים היילייט מה שנקרא בהקשר של החצק הטון דווקא ובהקשר של הציפייה לקבל. יש משפט שדיוויד מסביר כמה פעמים שאני מאוד מאוד אוהב אותו כי הוא באמת מתחבר לפרק שהוא קורא, שהוא אומר את זה, שנקרא Invoicing the Creator, מה שנקרא תוציא חשבונית לבורא. מה זה אומר? אם אנחנו מבינים שהמערכת הרוחנית פועלת על בסיס של סיבה ותוצאה. אם זרענו את הזרעים הנכונים, אם נקטנו בפעולה הנועדת, אם עשינו, התגברנו על התיקון שלנו, עשינו את הפוז או את הפלז'רס או את הטיביון, עשינו את העבודה, מה שנקרא, עושים את העבודה, בחרנו בוודאות על פני ספק, עשינו, עבדנו לפי החוקים, מגיע לנו לקבל, מגיע לנו, אוקיי? הרווחנו את זה, אין לנו פוז. בדיוק כמו שהעסק שולח חשבונית עבור שירותים שניתנו, יש לנו את הזכות לחייב את הבורא עבור ניסים שהשגנו, שאנחנו זכאים להם, זה לא יהירות, זה חוק רוחני. דברו בוודאות, עשיתי את חלקי, אני דורש. את מה שמגיע לי, הבורר רוצה לתת אבל אנחנו חייבים לדעת שמגיע לנו לקבל כדי שלא ייווצר לנו לחם על מזהה, אני מסביר על זה בבילה, אוקיי? כי זה שיעור בנפרד שונה. מה שהוא אומר כאן, זה אומר, אם הלכתי והעברתי עכשיו את השידור הזה, אוקיי? אני אתן את זה בצורה חיפושת, ובאתי בשאיפה ובכוונה של נתינה ב-100%, לא רוצה לקבל שום דבר מכם, לא צריך שום דבר, הוא גם מסביר את זה באמונה שנקרא אין עוד מלבדו, של, יכול לקחת את זה קצת יותר לקיצור, שאני אומר כאילו, אין עוד מלבדו אומר על זה שהמערכת יחסים שקיימת בכלל בעולם הזה זה אני והוא. זאת אומרת, גם מי שנמצא פה מולי, אני אקח את זה ממש לעומק, זה איזושהי אשליה, אבל לא ניכנס לשם עכשיו, בסדר? אני רוצה להגיע למצב שזה רק אני והוא. מה באתי לכאן לעשות את התיקון שלי? להשפיע בעולם הזה, לתת את המתנה שלי החוצה, וואטאבר שהיא תהיה, לתת אותה בכמה שיותר נתינה, בכמה שיותר 100% בשביל הצד השני, ולצפות לקבל מנחה. עכשיו, אם אני יודע שהייתי בכוונה הנכונה, אם הייתי יודע שאני עובד על הפוזוול פלייז'ר, על הריאקטיביות שלי, אני משתדל ומתכוונן להיות כמה שיותר כמוך, אז אני מבין שאני עושה כאן עבודה שמגיע לי עליה שכר. אבל לא מכם, לא מהלקוח, לא מהצד השני, אלא ממך. ואת זה אני בא ודורש, אוקיי? הוא אומר להוציא חשבונית לבוא אליי, להגיד לו, שומע, אנחנו עושים, עושה פה את העבודה שביקשת ממני לעשות, או שלימדת אותי לעשות. אני נותן עבודה, אני מצפה לקבל עליה תמורה, אבל לא ממך, לא מהם, אלא רק ממך. איך זה יגיע אליי? צורה יפה מאוד, דרך האנשים. פה יש גם איזושהי נקודה שהאגו יבוא וייכנס ויגיד, אה, אתה רואה? הנה הם מכבדים אותך, הנה הם נותנים לך, הנה הם כל הכבוד לך וכן הלאה וכן הלאה. גם פה להזכיר לעצמנו של, הם סך הכל שליחים שמעבירים כסף של הבורא שאמור להגיע אליי במקרה הזה, או כפיים או חיבוק או לייטים או וואטאבר, כל מה שאנחנו רוצים לקבל. נקודה קטנה על רחם הביזיון שאומר אנחנו חייבים להרוויח את מה שאנחנו רוצים לקבל אחרת אנחנו לא צריכים להחזיק את זה. אמרנו מקודם בהקשר של ה100 מיליון יש לך סטטיסטיקה שאומרת אם תיקחו את כל ההון שקיים בעולם ותחלקו אותו שווה ושווה אצל כל האנשים ברחבי העולם מהר מאוד לא זוכר את הזמן שמדברים על זה אבל מהר מאוד ההון יחזור בדיוק לאותו המקום. רצון להרמוניה, זה לא יעבוד, כי לאט לאט הכסף יחזור לעשירים והכסף יצא מעניין, כמו שאנחנו שומעים כל הזמן על חבר'ה שזוכים בלוטו ומהר מאוד נכנסים לחובות, שמשהו לא מסתדר פה, כאילו איך זה הגיוני, מה לעשות כל הכסף? הסיבה זה שאין להם את הכלי להחזיק את זה, ומה שנוצר שם זה מה שנקרא בשפה הזאת, לחם הבושה או לחם הביזיון, שהוא אומר, אתה עדיין, הכלי שלך עדיין לא מספיק חזק או רחב או מוכן להכיל מה שאנחנו רוצים לתת, מה שהבור רוצה לתת, עכשיו רגע אם אמרנו לפני זה, שהבור רוצה לתת לנו אנדלס, אינדלס, אין סוף, כמה כסף שאני רוצה, הסיבה היחידה שאנחנו לא מקבלים את זה, זה כי אנחנו לא מוכנים להכיל את זה עדיין. מה שאנחנו מכילים כרגע, זה מה שהכלי שלנו מוכן להכיל. אם אני רוצה לקבל עוד, אני לא צריך לחפש עוד אור, האור הזה קיים כל הזמן ומחכה להביא לנו את זה. מה שאני צריך לעשות, זה לעבוד על הפנים שלי, להיות מוכן להכיל יותר. אם אני אקבל משהו שאני לא מוכן להכיל אותו, אני מהר מאוד אחבל בו. ויוציא אותו ממני החוצה. מהר מאוד חבר'ה שזוכים בלוטו מוציאים את הכסף ומהר מאוד נפטרים מהאנרגיה הזאת ומהאור הזה כי הם לא יודעים להחזיק אותם, הכלי שלהם לא מספיק חזק. ולכן הסיטואציה הזאת נקראת לחם אביזיו. אני מקבל משהו שאני לא יכול להחזיק גדול מדי בשבילי כרגע, גדול בשביל הכלי הזה. ולכן פה כשאני אומר בהקשר של להוציא חשבונית, אז אני רוצה להוציא חשבונית על מיליון, שאני יודע להכיל את המיליון. אני לא רוצה להוציא חשבונית על 100 מיליון, למרות שהוא רוצה להביא לי את ה-100 מיליון. את מה שאני דורש בחזרה, זה אני רוצה לדרוש, אני לא יודע מה הסכום, כן? אבל אני רוצה לדרוש בחשבונית הזאת את מה שמגיע לי לפי מה שאני יכול להכיל כרגע. הוא רוצה להכיל יותר? תחת הכלי. תחת התודעה, תחת ה-endless, שחרר את ההיגיון, שחרר שליטה, third opinion logic, positive logic, כל הדברים שדיברנו. זו העבודה בעצם על להרחיב את הכלי. מה שאנחנו רוצים בהקשר הזה, זה לדרוש ולשלוח חשבונית אחרי שנתתי. בלי צורך ותמורה, אני רוצה לבוא אליו ולדרוש שומע, אני רוצה כל מה שאני יכול להכין.
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
