פרק 12 - פודקאסט כל אחד יכול - למה פגיעות זה כוח על

כל אחד יכול, כל אחת יכולה. יכול להיות שקשה לכם להאמין, אבל גם אתם יכולים. ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת. אני דני יעקב, וזה הפודקאסט כל אחד יכול, בו הוכיח לך מפרק לפרק עם כלים ודוגמאות, עם מאות ספרים, הרצאות ואלפי יזמים שפגשתי בדרך, איך גם אתה וגם את יכולים להתקדם כבר היום לעבר החלום הגדול ביותר שלכם. למרות שזה קשה, למרות שזה ארוך, אני מאמין בכם. ואתם? כל אחד יכול מתחילים עכשיו. טוב חברים ברוכים הבאים לפרק 12 כבר בפודקאסט כל אחד יכול פודקאסט שלי והיום פרק סולו פרק סולו. הכי חשוף שעשיתי עד היום, הכי פתוח, הכי פוגעני, הכי בלי מסכות, ממש כמה שיותר אותנטי. כשאני הולך לשתף אתכם בדברים שחבר'ה הקרובים אולי קצת מכירים קצת יותר והחבר'ה שככה מתחילים להגיע קצת פחות ומה שחשוב לי להעביר היום זה באמת כל מה שעבר עליי בשנתיים שלוש האחרונות בערך בעולם הדיגיטל, בעולם העסקים בכללי. שאני חושב, אני אפילו לא חושב, אני יודע שיש שם כל כך הרבה שיעורים, כל כך חשובים להרבה מאוד חבר'ה שמגיעים, שנכנסים לעולמות האלה, חלקם שנמצאים פה כבר תקופת זמן, ובחרתי לשתף את זה מתוך מקום, האמת, די אנוכי, של איזשהו מקום של פריקה, איזשהו מקום של השלמה, איזשהו מקום של תיקון, אם תרצו לקרוא לזה. והאמת שזה לא משהו שבכלל חשבתי שאני אעשה, זה רעיון שעלה לי היום בבוקר ככה בכתיבת בוקר, ואני חושב שכל כך הרבה אנשים יכולים באמת להתערב מזה, וזו באמת הסיבה שאני עושה את זה. אז יהיה כאן הרבה מאוד כנות, הרבה מאוד אותנטיות, הרבה מאוד דברים שבאמת חשוב לי להעביר, שהם לאו דווקא פוליטיקלי קורקט, שהם לאו דווקא באמת... מה שנהוג בדרך כלל לעשות בפודקאסטים או דברים כאלה, כי בתחילת 2024 באמת דייקתי לעצמי מתוך איזושהי התכנסות פנימית, שהיום גם תבינו מאיפה זה הגיע, מה הערכים המובילים שלי, באמת מה חשוב לי להעביר הלאה, מה חשוב לי שיישאר פה אחרי שאני אלך, ממש דברים כאלה, ודייקתי לעצמי שלושה ערכים, כנות, אותנטיות ופשטות, ואני משתדל כמעט בכל דבר שאני עושה, להראות ולשקף ולהוציא כמה שיותר מתוך הערכים האלה. הכנות ואותנטיות ופשטות, כנות מי שמכיר אותי יודע, אני אומר את כל האמת בפנים, אני אומר את זה בצורה מאוד מאוד ישירה, לפעמים גם מאוד מאוד כואבת, אבל עם הרבה מאוד אהבה. פשטות ואותנטיות זה בדיוק כמו שאתם רואים פה, הפודקאסט הזה, לא היה לו הכנות לפני זה, רשמתי לי כמה דברים פה במחשב שמולי, נקודות שחשוב לי לדבר עליהן שאני לא אפספס, אבל זה באמת מהלב שלי. יוצא מפה החוצה, מה שעובר לי בראש, אין כאן עריכות, לא יהיה כאן גם עריכות, וזה מה שאני מאמין בו בכנות ופשטות ואותנטיות, ובא לי לשתף אתכם. אז אני אתחיל. המטרה שלי, כמו שאמרתי היום, זה באמת, כמו שאולי מי שמכיר אותי קצת יותר יודע, זה באמת לקצר את הדרך. המטרה שלי, לי לקח הרבה מאוד זמן כל הדרך שלי בדיגיטל, אפילו לא יכול להגיד עד אותה ההצלחה, כי היום דווקא תשמעו עליה בצורה קצת שונה. והמטרה שלי באמת לקצר את הדרך בגלל שמאז שאבא שלי נפטר מי שמכיר המונח זמן בשבילי הוא משהו שהוא מאוד מאוד מהותי וחשוב לי באמת לחסוך לאנשים את הזמן הזה וזה הסיבה שאני עושה את זה. שתף קצת למי שלא מכיר אני נמצא באינטרנט אנחנו מצלמים את זה ב-2025 אני נמצא בעולם הזה באזור מ-2015 משהו כמו עשור. ויש לי לא מעט מאחוריי, אבל לא אותה אחת שאתם באמת חושבים. מהסיבה הפשוטה שבאמת עברתי בין המון המון המון דברים. עשיתי איביי, אמזון, דרופ שיפינג, שופיפיי, שיווק שותפים, סטארט-אפים שהיו לי וכו' וכו', באמת קפצתי בין הרבה מאוד דברים. עד שלמדתי בשנים האחרונות את כוחו של המיקוד ועד כמה זה חשוב ובאמת התמקדתי בזה ואז ראיתי איזה שהן תוצאות, אבל באמת עברתי הרבה מאוד דברים שלא עבדו. ניסיונות כושלים, עוד איזושהי הבטחת התיישרות באינטרנט, עוד איזשהו משהו שרק להיאחז בו, רק כשבאמת אני אקח את הדבר הזה ואני סוף סוף אצליח להתמיד בו וסוף סוף אצליח לעשות איתו משהו. והיו הרבה בדרך, וחלקם עבדו, חלקם פחות, חלקם הצליחו, חלקם לא, ואני תמיד אוהב להעיד על עצמי, אני אוהב ללמוד דרך הרגליים, אני אוהב ללמוד בשיטת האלמינציה. זאת אומרת, אני מבין דברים הרבה יותר טוב כשהם לא עובדים. ממש ככה, אני מנסה, רואה מה לא מתאים לי, אמזון לא עבד לי אז בזמנו בגלל שהאנגלית שלי הייתה פחות חזקה ולא רציתי שיקחו לי יותר מדי אחוזים אמזון מתוך ההכנסות של העסק, איביי פשוט לא הצלחתי לעשות מיינטננס לדבר הזה של באמת לשלוח כל כך הרבה ולעשות דרופ שיפים עם כל הדברים האלה בשביל דולר פה, דולר שם, אין לי שום עניין בלוגיסטיקה, אני גם לא אוהב למכור מוצרים כאילו פיזיים, אין לי שום עניין בזה. ואז באמת יצא מצב שלאורך הזמן אני מנסה הרבה מאוד דברים, חלקם מתחילים לעבוד ואז אני ממש מתוך חוסר ביטחון הורג אותם כדי שחלילה אני לא אגיע לאותו הדבר הזה של אני אצטרך להחליף זהות בתור אחד של עידן המצליח. נורא נורא הגנתי על עידן הקטן של פעם מחדרה שלא צריך להוכיח הרבה להרבה מאוד אנשים. כי זה מאוד מאוד מפחיד לשנות זהות, לשתף ולדבר אליך בצורה שונה, להסתכל עליך בצורה שונה. באמת חוויתי את זה לאורך התהליך שלי האישי בעיקר בדיגיטל, וזה מה שבין היתר חיבלתי ממש לעצמי בהצלחה. מה שקרה לאורך הדרך, כשהבנתי את זה בדיעבד, היום אני יושב איתכם פה ומדבר חופשי על זה ומשתף ונותן את התובנות. הרבה מאוד מהדברים האלה לקחו לי הרבה מאוד מאמץ נפשי והרבה מאוד כסף על טיפולים ממש כדי להבין אותם והיום באמת רוצה לתת לכם ככה כמתנה ולאורך הדרך גיליתי שיש לי איזשהו מקום של חרדת ביצוע מה זה אומר? אני לא כל כך נכנסתי לפרק את זה מאיפה זה נובע וגם פחות עניין של מה אמרו לי בילדות ומה אני חושב שיכול אפשרי וכולי וכולי לא לשם אנחנו נלך היום אלא יותר למקום של מה שקרה אצלי זה שבניתי הרבה מאוד דברים מאחורי הקלעים שלא ראו אור יום. המון המון המון פאנלים, הרבה מאוד השקות, הרבה מאוד מוצרים דיגיטליים שבניתי בעצמי וכולי, ומאחורי הקלעים הכי כיף בעולם. פאנלים ואימייל מרקטינג והוטליסטים וקרוס פלטפורמס ובאמת כל דבר אפשרי שאתה יכול באמת לשבת מאחורי המחשב ולהיות כזה מוגן. לבנות את הדברים בלי צורך להתעמת עם העולם, תמיד עבד לי מצוין. הייתי מעלה דברים, הייתי בונה דברים, הייתי בונה סיסטמים מערכות, צוותים, אנשים וזה, אבל כשזה מגיע למני טיים, להוציא את זה החוצה, לשים על זה כסף, בעיקר אם זה משהו שהוא שלי, ובטח אם זה משהו שזה מוצר שלי, שמסמל אותי ומכירים אותי בו, ויש את ההקשר האישי שלי, היה לי מאוד קשה לעשות. מאוד מאוד מאוד קשה, מתוך הרבה מאוד ביטחון עצמי וערך עצמי נמוך. היה לי פחד להשקיע בעצמי אמונה שזה כנראה לא יעבוד אז תמשיך לנסות את הדבר הבא זה מעבר נהיה איזשהו לופ של אתה מנסה קצת זה לא עובד אתה עובר לדבר הבא מנסה זה לא עובד אבל אתה בכל שלב כזה אתה עובד עד שלב שאתה בעצם באיזשהו מקום מוכיח לעצמך שכאילו ניסית מספיק ועובר לדבר הבא כדי כמובן לייצר מזה כסף לאורך הדרך גם חייבים לאכול. זה הגיע מביטחון עצמי נמוך, מחוסר אמונה שבאמת גם אני מסוגל להיות בצד הזה של המרוויחים ואם אני אבל צריך לעשות משהו עבור מישהו אחר, זה סיפור לגמרי, סיפור אחר לגמרי ושם הגעתי באמת לכל העניין של רשת שותפים, שם גיליתי איזשהו עולם חדש של אני לוקח מוצר שאני לא צריך להיות הפרסונה מאחוריו או הפרצוף מאחוריו או מי שבאמת מוביל את הברנד הזה, אלא לקחת מוצר של מישהו אחר. לשווק אותו בדרכים שלי, לא תמיד אפילו הייתי גם בשיווק הזה, צריך להציג את הפנים שלי, למרות שכן לקחתי את זה לשם כי מאוד האמנתי במוצר. וברגע שהיה את הניתוק הזה בעצם בין עידן לאותו השיווק, היה לי מאוד קל, היה לי מאוד קל לעוף החוצה, היה לי מאוד קל להוציא דברים החוצה, היה לי מאוד קל לעשות ווליומים מאוד מאוד גבוהים, תקופות מאוד מאוד יפות, אבל הדבר הגדול וה... חזק ביותר שהחזיק אותי שם שזה לאורך כל השנים אחורה זה היה אנשים אנשים אנשים אנשים אנשים אנשים אנשים ואנשים. הרומן שלי עם אנשים התחיל וואלה אפילו יש מצב בגן שתמיד הייתי זה שמארגן את הדברים בבית ספר הייתי זה שמארגן את הל"ג בעומר את העליישים דואג שלכול שתמיד יגיעו חברים הביתה לי חינוך. היה לי, עדיין יש לי, קיבלתי חינוך מדהים של אהבת האדם ואירוח מאוד פתוח ומאוד גדול, באמת הבית פתוח, כל מי שרוצה יכול להגיע כל הזמן לכל דבר. וזה משהו שהשתדלתי ואפילו בעל כורחים מה שנקרא לקחתי אותו לתוך עולם הדיגיטל, וברגע שהתחלתי לעבוד עם אנשים בתוך, כמנהל שותפים, בעצם כמי שאחראי לזה שהם יעשו כסף, ממש ככה. מצאתי איזשהו ייעוד איזושהי הגשמה איזשהו משהו שנותן לי המון נותן לי לדחוף אנשים נותן לי לתת מעצמי הרבה יותר נותן לי לעבוד שעות לא שעות לעבוד לא אשכח את זה שהתחלנו באמת ובנינו את הרשת שמונה חודשים. אני יושב ובונה ומגייס מפרסמים וכולי וכולי וכולי והמשכורת שהייתה לי מכל הפעילות הזאת זה 800 שקל בסך הכל לא בחודש. אחרי הצבא, אחרי שנגעתי באנשים והייתי מפקד, היה לי איזשהו רצון מאוד גדול להמשיך לתרום וחיפשתי מקום באזרחות לעשות את זה. פה לשם התגלגלתי לאחריי, ארגון מדהים, עמותה מדהימה, שבאמת זה החבר'ה המשוגעים האלה שרצים באלונקות, בדיונות ומתכוננים לצבא, והיה לי שנתיים מדהימות. היו לי כמה עשרות חניכים שממש הפכו להיות כמו בן אחים שלי, לילדים שלי, שהיה לי חשוב כל כך. מזה שמקבלו כל מה שאני יכול לתת. כסף לא היה שם, זה לא הייתה המטרה, זה לא היה המניע, זה לא היה שום דבר, זה היה באמת השליחות הזאת, המשמעות, שוואלה, יש מצב שלעידן יעקב הקטן מחדרה, יש משהו לתת, יש משהו לתת לצד השני, יש איזשהו רעיונות, טיפים, מכל מה שהאזנתי את עצמי לאורך השנים במיינדסט ובפודקאסטים וביוטיובים ובאמת. מפה ועד הודעה חדשה, רק להעביר אותם הלאה. ובכלל עשיתי את זה בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית, פעמיים בשבוע, אימונים, אתה ממש כמו אבא הגדול שלהם, וזה משמעותית דפק לי את העסק, ממש ככה. כאילו, אני זוכר שבשנה השנייה ממש התלבטתי אם להמשיך או לא, וביני לבין עצמי לא באמת הייתה לי התלבטות, כי באמת כן רציתי את זה, זה נתן לי הרבה יותר מאשר כסף של העסק, אבל זה באמת הייתה התלבטות של וואלה, אני דופק לעצמי כרגע, אז בזמנו נראה לי הייתי בין פטור למורשה איפשהו שם. ובאמת לא הצלחתי לשלב את הדברים ובסופו של דבר כמובן שלקחתי את ההחלטה להמשיך עוד שנה הייתה שנה מדהימה זה המשיך לדפוק לי את העסק ולא היה לי שום בעיה עם זה כי זה באמת נתן לי משהו שהוא הרבה הרבה הרבה יותר ממלא. ברגע שסיימתי שם חיפשתי את הדבר הזה ואם אני זוכר נכון זה באמת היה איזושהי השתלבות של הדברים ששם באמת נכנסתי לתוך העולם של האפיליאט ושל הרשת שותפים. סבתות בנות 80, עורכי דין, חשמלאים, גננים, חבר'ה צעירים מבולבלים אחרי צבא, הכל מהכל מהכל מהכל מהכל, ואותי זה מילה בקטע מפגר, כי כל שבוע היינו באמת עולים לפחות פעם בשבוע, אם לא פעמיים, אם לא חמש, לבין שעה שזה אמור לקחת, לשלוש שעות שזה באמת לוקח, כי אני פשוט נהניתי, היה לי כיף, אני מבחינתי זה היה כמו מפגש עם החברים. והרבה מאוד מהדברים שקרו שם לימדו אותי כל כך הרבה. אחד, לימדו אותי על עצמי של אני יכול לתת, יש לי הרבה מאוד נתינה, יש לי הרבה מאוד אנשים שאני אוהב, יש לי הרבה מאוד, ברגע שמעורב פה משהו שאני מאמין בו ואני אשלם איתו, אני עולין, אני מדויק, אני חד, ושם גם הגיעו התוצאות. שם הגיעו המספרים היפים, שם עשיתי את המאה אלף שקל לפעם הראשונה, זה נהיה באיזשהו מקום כבר איזשהו סטנדרט, עד ששברתי לעצמי איזושהי אמונה מקבילה ב-2023, אם אני זוכר נכון. והחברה שלי עשתה אז מזמנו כבר עברתי ממורשה לחברה והחברה הצליחה להגיע לזה 738 אלף שקל בחודש לא רווחים. ומה שהבנתי באותו החודש הייתי מים אני זוכר נכון. זה שזה מה זה לא משנה כאילו. הרבה מאוד אנשים שהיו מעורבים בזה, אבל גיליתי שזה לא מספיק, כאילו אחלה, יש כסף, איזה מגניב, איזה יופי, אבל זה לא הדבר שמילא אותי, כי באמת הבנתי את זה אחרי שהגעתי ל-20, ל-50, ל-100, זה ממלא אותך בדיוק לשלוש שניות, כאילו זה נותן לך, זה כל הכבוד, זה אתה שולח את החשבונים, את הכסף נכנס, אז משהו מהר מאוד נעלם, הכנסה ביטוח לאומי ודברים כאלה, אבל... זה באמת לא מספיק וזה באמת לא הדבר שהשאיר אותי, זה שהיה בזה כסף זה היה מדהים, מה שהשאיר אותי בפנים זה עוד הפעם העניין של האנשים ויותר מזה, העניין שאני ידעתי לעזור לאנשים להכניס יותר כסף ושביום יום בעל הנאלן כבר נהיה העניין של עדויות של אנשים ששולחים לי תודה רבה על השקל הראשון, על האלף הראשונים, על העשרים אלף הראשונים וכן הלאה וכן הלאה ותמיד הייתי אומר לאנשים התודה רבה שלכם לא מעניינת אותי אלא כל מה שישבנו ואמרנו שנעשה ודייקנו את המשימות וכן הלאה וכן הלאה לכו תעשו את זה, כי הכאב הכי גדול היה לי זה שהגיעו החבר'ה האלה שבאמת השקעתי הרבה מאוד זמן, אנרגיה וכסף בהם וכן, כן, כן, כן, כן, כן ולא עשו שום דבר. היום אני לא בשביתה לזה, כן? יש שם הרבה מאוד פחדים שלא נפתרו, יש שם הרבה מאוד מעמסות, נגיד את זה ככה, שבאמת הגיעו מהבית, שלא נתנו להם את האפשרות לראות את עצמם כמו אותם החבר'ה המצליחים בדיוק כמו שהיה לי. ובאמת היה לי כמו ארבע שנים די מטורפות שם, ממש ממש ממש. איזה שעות על המחשב, עשרות אנשים שהפכו מהר מאוד לחברים מאוד טובים שהיו מגיעים אליי לדירה, שהגיעו לפה לתאילנד, שהיו מגיעים לבנסקו, שהיו מגיעים, שטסנו ביחד, שממש נהייתה כבר קהילה שהחברים המאוד מאוד טובים שיש לי היום זה הרבה מאוד משם ואני חייב לזה הרבה. לאורך התקופה הזאת באמת היו לי הרבה הרבה מאוד קשיים, הרבה מאוד אתגרים, מן הסתם כלכליים בהתחלה, שדברים לא זזים, כסף שלא נכנס, דברים שלא עובדים, קמפיינים שאתה מרים, השקות מאוד גדולות, דברים שבאמת לא מצליחים, ולאורך הדרך, כמו שאתה אומר, כמו שאמרתי, כאילו, זה באמת נותן לי. יש לי את התחושה הזאת של האנשים, יש לי את מה שאני צריך בשביל מה שנקרא לגדול ולצמוח בפנים, אבל משהו לא עובד, משהו בפנים לא מתיישב לי כמו שצריך, כי יש איזשהו, נקרא לזה ניגוד אינטרסים בין מה שאני רואה ומאמין לבין מה שהמערכת מספקת לי. ולאורך השנים, בכל עבודה שלי עם מערכות, ובצבא ראיתי את זה בצורה מאוד מאוד מובהקת, אני תמיד הייתי הבן אדם של אנשים בצורה מאוד מאוד קיצונית, זאת אומרת לא הייתי מערכתי. בצבא אני זוכר שדוגמה ספציפית שאפילו הייתי המאק והקצין בא אליי ואמר לנו, וואי לעשות איזה משהו עם החיילים, אני לא זוכר אפילו מה, ולא עשיתי את זה. כי בתפיסה שלי זה היה הרבה יותר לכיוון המערכת והחיילים, אם אני זוכר נכון, היו עייפים או שהיו רעבים, לא היה להם אוכל ולא אכלתי לעשות, לא זוכר איזה נוהל קרב, אפילו לא זוכר מה זה היה, אל מול זה ש... הם עדיין, הילדים שלי לא קיבלו את הצרכים הבסיסיים שבמקרה הזה זה מים ואוכל. ולאורך הדרך שמה, באמת בתוך העולם של הרשת, אני הייתי לא המוביל, זאת אומרת, לא הייתי הבעלים ולא הייתי המנכ״ל, והיה לי הרבה מאוד חיכוכים, נגיד את זה ככה, על דברים שאנחנו פשוט לא מסכימים עליהם בצורת השקפה שהיא קצת שונה. ולאורך הדרך זה יצר איזשהו קלשים מה שנקרא. רגע, ישנתי פה איזה שתי נקודות חשוב לשתף. אוקיי, לפני שאני נכנס לזה, יש נקודה מאוד חשובה שלמדתי מתוך העולם הזה של השותפים, שלאורך הדרך באמת באו גם הרבה אנשים לאורך זכות... ספציפית גם בזמני הקורונה, סליחה, באו הרבה מאוד חבר'ה מהילדות שלי, מהצבא שלי, מהמקומות שגדלתי בהם ורצו גם את אותו הדבר הזה של להיות אפיליאט, להרוויח מכל מקום וכן הלאה וכן הלאה. אחד הדברים שאני תמיד תמיד תמיד היה לי חוק, אמרתי לכולם אותו דבר, באהבה ענקית, אני שולח לך סרטון, אחד, שתיים, שלוש, אני לא זוכר בדיוק כמה, והייתי אומר להם, קחו את זה, תלמדו את זה שבוע, שיהיה לנו רגע איזשהו בסיס, איזשהו משהו משותף. ועוד שבוע תחזרו ואני אקח אתכם משם אחרי שצברתם ככה כיסיתם את הפער ואנחנו נוכל לקחת את עצמנו קדימה. ומתוך אמונה מאוד גדולה שוואלה איזה כיף כאילו יש לי זכות באמת לעזור לעוד אנשים קרובים אליי אפילו שאני מכיר יותר טוב. ואז הם הציעו את איקטבי מה שנקרא מתוך באזור החמישים איש פלוס מינוס שפנו אליי בזמן הקורונה חברים מהצבא אזרחות לימודים וכן הלאה וכן הלאה. אמרתי לו כולם את אותו הדבר אמרתי להם כאילו קחו את הקורס הזה תלמדו אותו. כמו שצריך כאילו ואנחנו ניפגש בצד השני כמה אנשים אתם חושבים שחזרו שריינתם חזרו אפס אפס אנשים בסדר הרבה מאוד אנשים שאמרו כן כן כן אני אעשה אני אעשה אני אעשה ולא עשו שום דבר עד מצב שזה הגיע למצב שאני התערבתי עם חבר מהצהרה אמרתי תקשיב אני נותן לך את הקורס הזה והזה והזה בדיוק אותו דבר ואני אומר לו דבר כזה בשבועיים הקרובים זה עבודה של 4 שעות, בסדר אם אני אגזים. בשבועיים הקרובים מה שאתה עושה זה רק לצפות בזה. אתה לא צריך לבצע שום דבר, רק למצוא 4 שעות למשהו שאתה אמרת לי שאתה רוצה בשבועיים הקרובים ולפני שאתה נכנס לזה אתה מפקיד אצלי 500 שקל. אם צפית אני מחזיר לך את ה-500, אם לא זה נשאר אצלי, למה? כדי שתהיה מחויב. מה קרה בפועל? עשיתי 500 שקל. עכשיו, בתור התחלה זה ממש עצבן אותי, כאילו, מה צריך לקרות כדי שבאמת, סך הכל תשב ותעשה את מה שאתה אומר שאתה רוצה שתעשה? ולימים הבנתי שזה לא באמת יושב על זה. חוויתי את זה מצד נוסף, בתור מי שיצאתי איתה, שאני התחלתי אז בזמנו באזור ה-2020, איפשהו שם, ככה לתאום את העולם של עבודות דיגיטלית, לעבוד מרחוק, היום זה כבר נהיה סוג של אורח חיים שלי. ומאוד ותיאלתי המון וראיתי עולם ואבל לבד זה היה תמיד נורא כיף. אני מאוד אוהב לבד גם עד היום כאילו יש לך יותר הרבה מאוד. יכול לעשות מה שאתה רוצה ולהחליט מה שאתה רוצה וללכת לאן שאתה רוצה ותמיד הייתי מסתכל על הזוגות האלה והייתי אומר. וואלה חסר לי חסר לי מישהי איתי שתעשה לי את כל הדבר. וקראתי מישהי באמת התחלנו לצאת והיית כזה בין עבודות ואני לא זוכר בדיוק מה היה והתחלנו יצאתי בזמנו מתל אביב התחלתי לנווט בישראל וגרנו קצת בצפון והתחלנו לגור קצת. במרכז ובדרום סליחה ולאורך הדרך מה שניסיתי לעשות זה להכניס אותה לעולם הדיגיטל כדי שיהיה לי את החזון המדהים הזה של בוא נעבד ביחד נסתובב נסיים לעולם נעשה כסף נחיה את החלום. עובדים בבתי ספר, מורים, דברים כאלה, אנשים שמעורב בהם טיפול כזה או אחר, מפיקים, אנשים שצריכים את הנגיעה הזאת, את הללכת למשרד, את הדבר הזה, את החיכוך, מה שנקרא. והסיפור איתה לימד אותי בסופו של דבר, זה פשוט לא עבד, כי אני ניסיתי לכפות משהו שהוא לא באמת היה השאלה, ונפרדו דרכנו, אבל הסתכלתי על זה מאחורה, ובאמת ניסיתי ללמוד. כמה שיותר על התהליך הזה ובעיקר על עצמי. למדתי שאם אני מנסה לחפות את הדבר הזה וזה לא מגיע מהצד השני ב-100% אפילו, זה פשוט לא יכול להחזיק מים וזה לא עובד. לא רק שזה לא עובד ודופק את הצד השני, זה גם דופק אותך. אתה משקיע הרבה מאוד זמן ואנרגיה על משהו שהוא לא תמיד יש בכלל סיכוי לקרות. לקחתי את זה ובאמת השלחתי את זה על הלקוחות שלי והיום כל לקוח שאני עובד איתו אני אומר לו דבר מאוד פשוט. בשיחת מכירה או איזשהו מעמד המרה שיש לי, אני אומר לו אני לא הולך למכור לך, אני יודע למכור לך, אני יכול למכור לך, אני טוב במכירות, אני יודע לשכנע, אני לא רוצה לעשות את זה. כי אני מבין דבר אחד, אם היום ב-100% אני מוכר, כאילו אם ב-100% אתה לא קונה אלא אני מכרתי לך, אפילו אם עשיתי אחוז שדחפתי לך או ענסתי את זה עליך, קורים הרבה דברים שהם לא טובים לאורך הדרך. אחד, אם אתה מרגיש שמכרתי לך, אתה מעביר את האחריות אליי, בקורס או ליישם או חלילה לעשות כסף וזה לא עובד אז אתה מעביר את זה אליי. שתיים אתה באמת לא שלם לאן שאתה הולך, לאן של הדרך שהולכת להיות לך. אם מישהו דחף לך ואמר לך כן זה בקטנה אתה מסוגל וזה שיש הרבה אנשי מכירות שמסתכלים על הצ'ק שלהם החודש ולאו דווקא על האנשים בהמשך, לא בתוך מקום שיפוטי אלא בתוך מקום של זאת המציאות. לרוב זה לא מייצר תוצאות לצד השני ולהפך אם הבן אדם בצד השני הגיע והוא לא צריך שאני אמכור לו הוא רק שואל אותי מה צריך לקרות ומה הוא צריך להתבצע ומדבר איתי הרבה מאוד על השינוי בחיים שלו שהולך לקרות בעקבות אותו העבודה מהאינטרנט שהוא מתחיל לקחת עכשיו והוא מדבר איתי על זה שהוא הולך להשקיע בזה זמן והוא פינה לזה זמן והוא פינה לזה תקציב הוא פינה לזה יכולת ותשומת לב וכן הלאה וכן הלאה, אני מבין שהבן אדם הזה בצד השני זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה גם אצלו כי הוא יודע לאן הוא נכנס והדבר הכי חשוב זה לא אני מכרתי זה הוא קנה. אז אחד השיעורים שבאמת למדתי זה אם אתם באמת אני אומר לחבר'ה שנמצאים כאן כבר אולי כמה שנים טובות ומנסים ומשחקים ברעיון זאת אומרת יש להם בדרך כלל איזושהי עבודה שהיא מאוד יציבה ובטוחה והרבה מאוד זמן משחקים ברעיון של שיווק שותפים לצורכיהם. אני מכיר אנשים ששלוש-ארבע שנים חשבו לקנות קורס, ועדיין הם לפעמים, יש מצב היום, עדיין חושבים. ואני אומר, יכולתם לחשוב על זה שבוע, לקנות את הקורס, לגלות עוד חודשיים שזה לא בשבילכם, לקחת עוד חודשיים להתבאס על הכסף שיצא ולא חזר, ולסגור את המגירה הזאת ולהתקדם לדבר הבא. יכול להיות שיש ב-AI כסף יותר בשבילכם. ויכול להיות שבקריפטו, יכול להיות שבנדל"ן, יכול להיות שבשוק ההון או וואטאבר, בכל מקום יש כסף. ולאו דווקא בעולמות הדיגיטל, בעולם השיווק שותפים, אם ראיתם שאתם לא מקבלים החלטה כבר הרבה מאוד זמן, יש מצב שזה באמת משהו שלא מתאים לכם. וזה ככה עוד איזשהו שיעור קטן, מה שנקרא, לגבי אם אתם נכנסים לפה, מאיזה מניע כדאי להיכנס לפה. בתוך כל השלוש שנים האחרונות נגיד אפילו ארבע שנים האחרונות אז כחלק מאותם אנשים באמת שהגיעו ומהאקסיט שככה למדתי ממנה הגיעו גם אנשים שאני מאוד מאוד אוהב חברי עבר אם זה מתל אביב שנים לפני זה שהיו רואים אותי עובד במחשב מדבר עם אנשים כאילו וכן הלאה וכן הלאה שאלו תגיד מה אתה עושה. כאילו מה מומי והתחילו להתעניין זה היה בדיוק גם זמני הקורונה אנשים שינו מאוד את הקריירות שלהם ממש אנשים שהיו עובדים בעבודות באמנות במקומות אחרים כאילו באמת עשו שינוי מאוד מאוד משמעותי בקריירה ובאמת נכנסו לתוך עולמות הדיגיטל מתוך מקום של וואלה זה הולך להישאר כאן ואנחנו רואים את זה היום שזה באמת עבד והוכיח את עצמו ושאלו אותי תגיד אני גם רוצה את הדבר הזה, אני יכול להצטרף כאילו לעבוד איתך אולי במקומות כאלה ואחרים, ואז תמיד היו, לא תמיד, ניסו כזה למצוא את מה החברה צריכה, שאני יודע להשלים, ואז אמרתי, רגע, אני בא בגישה שהיא טיפונת שונה, אני בא מתוך מקום של מה אתם הכי טובים, וזה גם עד היום, מה אתם הכי טובים, מה הכי קל לכם לעשות, ואז מתוך הדבר הזה, איך אנחנו תופרים את אותה המשרה שבאמת תעזור לכם. ואני שמח להגיד שבאמת שניים מהם נכנסו לתוך העולמות האלה והם סופר סופר חזקים היום והם נותנים בראש ומובילים אנשים והפכו באמת לחזקים ומקצועיים בתחומם וזה אני לא יודע אם יש פחות או יותר חוויתי את זה עד היום משהו שיכול למלא אותך מתוך איזושהי הבנה שאולי נתת סך הכל פתחת את הדלת כאילו נתת את ההזדמנות והבן אדם לא רוצה להגיד שינה לעצמו את החיים כי זה נשמע משהו מאוד גדול אבל באמת מצא את עצמו ומצא את הנישה שלו ואת האנשים שלו וזה באמת ממלא אותו ונותן לו את המשמעות ונותן לו את התחושה ואתה יודע שיש לך איזושהי נגיעה קטנה בתוך הדבר הזה. משהו שחוויתי על עצמי והבנתי וזה ככה בדיעבד מבינים את הדברים האלה, שאתה במקום כל כך משמעותי בחיים של הרבה מאוד אנשים ובאמת יצא לי כמנהל שותפים להיות, לחגוג עם אנשים שינויי תפיסה קיצוניים, אנשים שלא האמינו שאפשר להכניס כסף מהאינטרנט. מכניסים את ה-20,000, 30,000, חלקם שברו את התקרה של ה-100,000, השיא שאני יצא לי ללוות אנשים, זוג חבר'ה סופר מתוקים, שהיו בכלל בעולמות הבנייה לפני זה, ל-200, אני זוכר נכון, 231 או 261, תפסו אותי עם המילה, שקל בחודש, שזה אנשים שכאילו לא הכניסו שקל בדיגיטל לפני איזה שמונה חודשים, ומשהו כמו, רוצה להגיד בין חצי שנה לשמונה חודשים בעבודה איתי, הגיעו למספרים האלה, שזה היה די... די מרשים ומה שקורה במקרה כזה בלי לשים לב אתה מנכס מלשון נכס הרבה מאוד מההצלחות האלה אליך וזה לא אתה עושה את זה אלא האגו שלך עושה את זה הרבה מאוד מהפעמים אתה חושב בוא נה אני תותח אני יודע להעביר את הידע אני יודע לעזור לאנשים אני יודע לזה כל ההצלחות האלה אני צריך לרשום אותן על שמי זאת אומרת זה עדויות שלי בלעדיי הם לא היו מצליחים להשיג את זה, הם לא היו מגיעים לשם, ומה שקורה, האגו מסכים איתך ובונה איתך הערכה עצמית מופרזת בקטע קיצוני של אני חשוב מדי, של באמת זה משהו של אל תדברו איתי, אין לי זמן אליכם, השתדלתי לא לתת לזה יותר מדי מקום כי בסופו של דבר גדלתי בבית עם ערכים מדהימים, גדלתי בבית עם כבוד, עם אהבת האדם. כל דבר שצריך ואפשר לעזור לתת זה למה כל שידור שלי היה אמור להיות שעה ונמשך משהו כמו שלוש שעות אבל לא ידעתי למנן את זה או לא שמתי לב אפילו אני אגיד למנן את החרא או אפילו נגיד את הרעל שהאגו הזה הזריק לי לאורך הדרך עד שזה קרה ואז מה שקרה זה שאפשר להגיד ביום אחד הכל פוצץ. לימים, כמו שאמרתי גם מקודם, לי ולמנהלים שניהלו את הרשת הזאת באמת היה איזשהו אי הסכמות על כל מיני דברים, כמו שאמרתי, אני הייתי הרבה יותר של אנשים, והצד השני בצורה נכונה ובריאה עסקית היה הרבה יותר מערכתי, והיו דברים שלא התיישבו לנו, וכל פעם כזה שמתי איזשהו פלסטר ואמרתי כזה סבבה, לא נורא, זה כאילו בשביל האנשים, בשביל האנשים, בשביל האנשים. עד שהייתה איזשהו לא כל כך מעניין מה היה שם אבל אני הבנתי שיש פה איזשהו משהו שאנחנו באמת. צורה מאוד מאוד מובהקת שאנחנו לא לא משדרים על אותם ערכים וזה כבר לא יכול להמשיך לעבוד. אופטימיות המוגזמת שלי שכל הזמן אמרתי יהיה בסדר ואני מאמין באנשים וכן הלאה וכן הלאה באמת השתיקה את זה. לאורך הדרך ואז שזה קרה הבנתי שיש פה איזה אין לי מה יותר באמת לתת במקום ושאני באמת דוחף. קדימה מתוך מקום שהוא דברים שהם רצים בצורה שהיא לא מקבילה ולא באמת יכולה להמשיך לעבוד לאורך זמן אלא זה עניין של זמן עד שמשהו יקרה. ושם החלטתי לחתוך וזה היה לי מאוד מאוד קשה כי זה איזשהו מקום שבניתי את עצמי שם היה לי איזשהו מקום של הכירות עם איזושהי תפיסה של זה מה שאתה עושה ועם. וזה לקבל איזושהי החלטה של אתה נצמד למה שאתה מאמין בו ולא למה שנראה טוב או למה שמרפד לך את הכיס מה שנקרא. אז זו הייתה אחת ההחלטות הכי קשות בחיים שלי ושלקחתי אותה בדיעבד והיום אני אומר גם בטח הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי. זה לא היה פשוט, היה שם תקופה של קורבנות מאוד מאוד מאוד גדולה. הכסו לי את זה, אני בניתי את זה ועשיתי וחייבים לי ואתם זוכרים ככל שנכנסתי מלשון נכס את אותן ההצלחות של אותם החבר'ה באמת להצלחה שלי ולזה שלי אז האגו שלי נבנה ונבנה ונבנה והערכה העצמית שלי שלא מבוססת על דברים בריאים ונכונים נבנתה ונבנתה נבנתה ואז כשהדבר הזה נגדע ירד איתו כל הערך העצמי שלי ואז רגע אמרתי שנייה האם בכלל יש לי ערך לתת לאנשים? האם עכשיו שהחשבון בנק לא כל כך נחמד כמו שהוא היה לפני זה, האם עדיין יש לי ערך לאנשים? וזה היה קשה, זה היה קשה מאוד, היה שם הרבה מאוד תובנות, הרבה מאוד החלטות שנלקחו שם, זה לא היה... היה שם איזושהי תקופת השתבללות מאוד מאוד מאוד עמוקה, התנתקתי מהחברים, התנתקתי מתוך הקהילה, יצאתי באמת מתוך כל הקבוצות, באמת. נכנסתי לאיזושהי בועה כזאת של עצמי של קודם כל אתה שואל what the fuck איך זה קרה ומה אני הולך לעשות או להתנהל בצורה שונה שלא תוביל אותי בשום צורה הלאה לדבר הזה כי זה באמת היה כאב מאוד מאוד מאוד גדול שאתה לא רוצה לחוות עוד הפעם ואתה מתחיל רגע לנסות להבין מה היה שם מה היית עושה אחרת איך אתה תתנהל בפעם הבאה שזה יקרה היה לי ניתוק מאוד גדול, הייתה לי התכנסות פנימה, עבדתי מאוד מאוד מאוד חזק ברמה היומיומית, ברמת הכתיבה, ההקשבה לפודקאסטים, נו, וולפפר, שומר מסך בטלפון, שכל הזמן מזכיר לעצמי, אתה מנהיג ולא קורבן, אתה מנהיג ולא קורבן, אתה מנהיג ולא קורבן, כי היה כל כך קל ליפול למקום הזה של אכלו לי, שתו לי, יכסו לי את זה וכו' וכו', באמת, כל כך כל כך כל כך קל. וחבר'ה מסביב כאילו גם רק מחזקים את זה, מה איך זה קרה והרבה מאוד התמסכנות. והתחלתי לשאול את עצמי באמת, האם יש לי ערך לתת עכשיו שאין לי את אותו המעמד או את אותה הכנסה? והרבה מאוד מהפעמים בהתחלה התשובה הייתה לא, כי הצמדתי את הערך העצמי שלי כל כך חזק לתוצאות או למעמד שהיה לי בזמנו, שברגע שזה נעלם לא הצלחתי להבין. מה עוד יש לי לתת? ורק להגיד את זה פה בצורה כזאת חשופה מרגיש לי מאוד מאוד כואב ומאוד מאוד קשה ולמרות זאתי אני חושב שדווקא פה יש את השיעורים הכי הכי הכי גדולים כי באמת התקופה הזאתי לימדה אותי הכי הרבה על עצמי. משמעותית הכי הרבה על עצמי. לקחתי מאמנים מנטליים, עבדתי גם עם בחורה גם עם גבר, קיבלתי כל מיני זוויות, קראתי הרבה מאוד ספרים, הקשבתי להרבה מאוד פודקאסטים. בתור בן אדם שהוא קצת קצת מופנם לא שיתפתי הרבה מאוד אנשים חוץ מאנשי מקצוע מה שנקרא לא לא פרקתי את זה אצל החברים הקרובים וכאלה. כי היה לי בראש תמיד שאתה מספיק חזק בשביל שזה יקרה, הייתי עושה את זה אחרת. הייתי מדבר עם יותר אנשים, הייתי נעזר ביותר אנשים, הייתי יותר מבקש עזרה, כי אני מבין שגם המקום הזה של לא לבקש עזרה, זה עדיין העניין של האגו, של אתה חזק, אתה מסוגל, אתה זה, אתה זה, אבל בפועל זה עיכב אותי. בסופו של דבר, לאט לאט, שלב שלב, הצלחתי לצאת ממוד הקורבן הזה, והבנתי ש... אף אחד לא חייב לי שום דבר, באמת, אף אחד לא חייב לי שום דבר, אף אחד לא עשה לי בכוונה, אף אחד לא עשה לי את זה, ויותר מזה, ברגע שהתחלתי להסתכל על זה מתוך מקום, מתוך משקפיים, מתוך פילטר של אהבה, של חמלה, של הסתכלות, אמרתי, הבנתי גם למה זה היה הדבר הכי נכון מהצד שלהם לעשות במקום הזה. והתחלתי להסתכל על זה בצורה הרבה יותר רחבה, ולא מתוך המקום שלי, המסכן, שאכלו לו, שתו לו, וממקום של הרבה יותר הסתכלות עסקית. והסתכלות של איך באמת מנהלים חברה כזאתי ואיך עושים את הדברים האלה ואיך בונים אנשים בלי הצורך בתלות הזאתי והבנתי שאף אחד באמת לא חייב לי כלום ומפה והלאה אני חייב משהו שהוא באמת ב-100% שליטה שלי שאני מקבל החלטות הבלעדי שאני לא תלוי תלות היום זו מילה שהיא מאוד מאוד לא רוצה להגיד מפחידה אבל היא מילה שהיא מסמלת לי משהו של אתה לא יכול שיהיה לך עוד הפעם תלות כי יכול להיות שיקרה מצב שיהיה לך כאב כזה זה הוריד לי גם הרבה מאוד מתוך אמונה וביטחון באנשים והרבה מאוד איזושהי מערבולת של. של שאלות של שאלות מאוד מאוד מאוד עמוקות של רגע אם נתתי כל כך הרבה וזה מה שקיבלתי האם אני צריך להפסיק לתת. האם אני נותן יותר מדי האם הדבר הנכון זה להגן על עצמי בזה שאני. לא אשתף, אני לא אתן, אני לא... וכל השאלות האלה שעלו, גם את זה בדיעבד הבנתי, הגיעו עוד הפעם, מתוך האגו, מתוך מקום שמישהו חייב לי, מתוך מקום של אני חשוב, מתוך מקום של אני, אני, אני, אני, אני ואני. ולאורך התהליך הבנתי שאני לא כזה חשוב, וזה ממש בסדר. אני לא כזה חשוב כי יש כאן משהו שהוא הרבה יותר חשוב ממני, וזה המתנה שלי לעולם, או השליחות שלי, או הייעוד שלי, או איך שתרצו לקרוא לזה. ואם אני מסתכל על עצמי בתור איך אני מרגיש בתוך הדבר הזה ומה אני צריך לקבל וכולי וכולי, אני באמת מתעלם מהדבר הכי חשוב שיש וזה נתינה וזה לתת הלאה וזה לגרום לאנשים להרגיש מועצמים גם אם אתה לא חושב שיש לך מה לתת וגם אם אתה חושב שזה לא מספיק טוב וגם אם אתה חושב שאכלו לי, שתו לי ועשו לי דברים בכוונה וכולי וכולי. ומה שהתחלתי לראות לאורך הדרך מבחינת המקצועית מה שנקרא סיימתי את זה באמת התחלתי לעבוד כמה שיותר עם אנשים התחלתי לעבוד בתוך הנחיות קבוצתיות והתחלתי לעבוד בתוך תהליכי ליווי אחד על אחד מה שאני עושה עד היום שאני נהנה מזה באמת כל מפגש וכל פגישה שיש לי עם לקוח אני מסיים אותה ותופס לעצמי את הראש ואומר איזה כיף שיש לי ערך לתת איזה כיף שאני יכול באמת לקצר את הדרך ספציפית ליזמי דיגיטל בעולמות האלה ואיזה כיף שבאמת יש לי את היכולת להתבטא בצורה כזאת ולהעביר את זה הלאה ולתת את המקום הזה ובאמת זה באמת הדבר שהתחלתי לראות שבאמת קורה וחשוב כי אתה רואה שהחשבון בנק לא כמו שרצית או לא כמו שהתרגלת אפילו אני אגיד ועדיין אנשים אומרים לך תודה ועדיין אנשים עפים ועדיין אנשים מגיעים לשידורים של השלוש שעות שלך ואומרים לך תשמע עידן אהבת לי את השכל שינית לי את החשיבה שינית לי את החיים חלקם ופה אתה מבין איזשהו משהו שכל כך קריטי, כשהייתי במקום הקודם חיפשתי להתמלא, חיפשתי לקבל, ודווקא כשעברתי למקום השני שלא היה לי מאיפה להתמלא ולא קיבלתי, דווקא שם גיליתי כמה יש לי לתת, כי באותה הנקודה הנמוכה מאוד מאוד שהייתי בה, גיליתי שדווקא בנקודות האלה יש לך הכי הרבה כוח כי או שאתה מה שנקרא מוותר הוא זה והולך לזה או שאתה צריך לעגור כל כך הרבה כוחות ולהרים את עצמך ולדבר עם עצמך ולאמן את עצמך ולכתוב לעצמך ולדבר עם עצמך ולעשות את כל מה שאתה צריך לאו דווקא עם עצמך יש מצב שגם אנשים יכולים לעזור לך אבל זה הדפקה שלי אבל בתוך המקום הנמוך הזה יש לך כוחות על שהכוחות האלה הם מתממשים ויוצאים החוצה, אצלי זה היה בדוגמה של באמת, אני חושב שזה מה שאיזשהו מקום הציל אותי, לעבוד עם אנשים, לעבוד עם אנשים אחד אחד, לתת את המתנה המדויקת שאני יודע לתת, שזה הדרכה, שזה חינוך, שזה עזרה, שזה פתרון בעיות, שזה חשיבה מחוץ לקופסה, שזה מיינדסט, שזה שינוי אמונות מקבילות, שזה הרבה דברים שהם סופט סקילס של כאילו הם לא מספיק חשובים בתהליך, כי בדרך כלל רק מחפשים, תראה לי את הקמפיין שהכניס לך את המיליון שקל, ואני מסודר, אבל הדרך להרים את עצמך אחרי 20 קמפיינים שלא עבדו בדרך לא אותו הקמפיין של המיליון שקל גם כשאתה יודע מה האסטרטגיה, היום אני מבין שאלה באמת היכולות הכי חשובות שהתברכתי אחד בהן ושתיים ביכולת להעביר אותם הלאה. ראיתי שיש לי הרבה מאוד ערך לתת גם כשאני לא מרוויח מאות אלפים, ראיתי שכמה בן אדם בכלל בצד השני רק צריך לפעמים שיקשיבו לו. או לשאול את השאלה האחת הזאת שתכווין אותו וזה לא משנה כמה כסף בצד השני יש או כמה תארים יש לו או באיזה מקום הוא נמצא וזה היה חתיכת שיעור להראות לעצמך להזכיר לעצמך שאתה באמת יש לך המון המון המון ערך לתת גם כשאתה לא במקום שאתה רוצה להיות בו שזה בסדר להמשיך לרצות את הדברים הגדולים אבל לעשות את זה בצורה שהיא קצת שונה כי עכשיו למדת את השיעורים של מה אתה לא יכול להסכים לעשות עוד הפעם ומה חייב לקרות אז פשוט להכניס את זה כחוקים של הפעם הבאה זה הולך להיות משהו שהוא רק שלך שיש לך באמת 100% שליטה עליו שאתה באמת מאמין בו כמובן יש בו משמעות ובעיקר הוא עוזר להרבה מאוד אנשים. לזכור להראות לעצמך שאתה באמת בעל ערך גם כשהכסף לא מגיע זה. אחד הדברים שהכי עזרו לי לדייק את הלמה שלי, כי בהתחלה חשבתי שאתה רוצה הרבה מאוד כסף ומיליונים ובשביל הזה וזה, ואז גיליתי שזה לא אני רוצה, זה האגו שלי רוצה, בשביל ההוקרה, בשביל ההוכחה, בשביל להראות לאנשים שאתה מסוגל, בשביל להיות הסיפור הצלחה הבא, ושהדבר הזה נעלם, עלה באמת הלמה האמיתי, שהיום אני אולי באיזשהו מקום מגלה אותו באיזשהו מקום מחדש, היום אני בזוגיות טובה, מקים משפחה בקרוב. והחופש כמו שאתם רואים פה שתמיד היה מאז שאני ילד הים ספציפית בעיקר היה למה היה היכולת הזאת לעבוד בכל זמן מכל מקום להכניס כמה כסף שאתה רוצה שבאמת תלוי בך ולבנות באמת את ההכנסות הפסיביות או את הנכסים שיאפשרו לי חופש פעולה ולאו דווקא מיליונים והנפקות וצוות מאוד גדול וסיסטמים כי זה מה שהאינסטגרם לפעמים רוצה וזה לא מה שאני רציתי. ושאחרי שקיבלתי את הכפה הזאת הבנתי שזה באמת מה שחשוב, כאילו זה עזר לי לדייק את הלמה שלי בצורה מאוד מאוד מאוד קיצונית וזה מה ששינה לי לחלוטין את הדרך המקצועית שבה אני עובד. והיום כשאני הולך לפרויקטים הרבה יותר גדולים, היום כבר עברתי לשוק הבינלאומי, אני עושה פרויקטים בתחום האשראי, משהו שהוא, לא חשבתי שיש לי בכלל מקום בו. באמת, מתוך מקום אם אני מדבר רגע על ערך עצמי, לא היה לי מקום בו, ופתאום אתה מגלה שאתה בונה את הדבר הזה לאט לאט, אתה בונה ממש את האימפריה שלך, יש ויז'ן מאוד ברור, יש תוכניות מאוד ברורות, והדבר הכי חשוב זה אין תוצאות לאורך זמן, ואני עדיין פה. ועידן של פעם לא היה כזה, עידן של פעם היה מתחיל את זה, היה מנסה את זה, היה מרים את הקמפיין 1, 2, 3, לא היה עובד, והיה עובר לדבר הבא, היה לו תחרדת ביצוע, כל מה שדיברנו, והיום אני מגלה של... אחד מהשיעורים שאני לומד זה באמת העניין של סבלנות, שאם אני לוקח את זה ונותן קרדיט להוא שם למעלה, הוא מביא לי את השיעורים הנכונים שלי בזמן הנכון שלי. ומה שחשבתי שייקח חודש, לוקח שנה. ומה שחשבתי שייקח שלושה חודשים, לוקח חצי, וכן הלאה וכן הלאה. והדברים לוקחים יותר זמן. והיום אני מסתכל על זה מתוך מקום של, אני לא צריך שהדברים יקרו מהר. כי אני לומד להיות סבלני והרבה יותר חשוב אני לומד ליהנות מהדרך שזה אני עושה כבר כמה שנים אז זה לא משנה כמה זמן זה ייקח אין לי ספק שזה יקרה אותן המטרות אותן ההגשמות שלי אותו עולם שלי ואני עדיין בדרך לשם והפרק הזה מטרתו היא אולי קצת אפילו לשבור חבר'ה שחשבו עליי איזה שהם דברים ולהסתכל עליי קצת באור אחר והדבר המרכזי שהיה חשוב לי להעביר עוד עושים לנו שוב את זה שתי נקודות ואני כל כך מודה לכל התהליך הזה שקרה ואני כל כך אוהב באמת את אותם אנשים שאז חשבתי שסיפורים של תוקעים לי סכין בגב ואיך הם עשו לי את זה וזה וזה והיום אני אומר להם תודה תודה ענקית אני אוהב אתכם המון זה באמת היה השיעור שהייתי צריך לקבל בדרך שהייתי צריך לקבל בכפה שהייתי צריך לקבל עם מקום שיפיל אותי לקורבנות כדי שאני אוכל משם לעלות ולהיות מנהיג עצמי של עצמי הרבה הרבה הרבה יותר חזק וכל הדברים האלה לא היה צריך לקרות אז תודה למי שרואה את זה צופה בזה שומע את זה שאולי היה לו חלק בזה זה השיעור הכי טוב שיכולתי לקבל ותודה לך או לך היום אני במקום הרבה יותר בריא וחזק אני יודע שיש לי כל כך הרבה ערך לתת ובאמת עדיין לא התחלתי אני הרבה יותר מקבל ומכיל והדבר המרכזי שנבנה פה עם שרירים שאני לא יכול אין לי תיאור מספיק טוב לתת את זה זה העניין של האמונה עניין של כל מה שצריך לקרות קורה בדיוק כמו שהוא צריך לקרות, מתישהו הוא צריך לקרות, איך שהוא צריך לקרות, בצורה שהוא צריך לקרות והכל באמת לטובתי, בדיעבד אתה רק מבין את הדברים האלה וגם היום בקשיים שיש לי היום אני משתדל להזכיר לעצמי שעוד כמה ימים או שבועות או חודשים או אפילו שנים אני אסתכל על זה אחרת ואני אבין את זה אחרת ואני אסתכל על זה בצורה אחרת ואני אבין שזה בסופו של דבר היה לטובתי. וזה מצחיק שאתם באמת אומרים שלומדים את השיעורים הגדולים ביותר שאתה למטה כי מצד אחד אתה רוצה ללמוד אותם ומצד שני אתה לא רוצה להיות למטה כאילו אתה רוצה ללמוד אותם שאתה בדרך למעלה או בדרך לבסיס אבל החיים באמת מזמנים את השיעורים האלה רק כשאתה שמה ומה שנשאר באמת למי שנמצא בתקופה פחות חזקה היום זה להקשיב זה לשאול את השאלות לא מתוך המקום של האגו לא מתוך הפילטר של הקורבנות לא מתוך המקום של איך זה קרה לי ומי השם אכלו לי, שתו לי, וזה לא משנה אם אתם צודקים ב-100%, זה באמת באמת לא משנה. זה עדיין המציאות וזה עדיין השיעורים שפה. ובדיעבד, אם הייתי לומד את זה, הייתי אומר לעידן שלפני שנה וחצי, שנתיים, זה לא קשור אליך, זה לא אישי. אין לך מה לקחת את זה אישית. השיעור הזה שקרה פה, זה כדי לדחוף אותך החוצה, כדי שתבנה משהו גדול יותר, אמיתי יותר, חזק יותר, שלך, בצורה שאתה רואה את הדברים, בצורה שאתה מנהיג את הדברים, בצורה שהערכים שלך, הם הערכים המובילים בצורה שהאנשים הם לפני המערכת, בצורה של כל מה שאתה רוצה יקרה אך ורק בתנאים שלך וכל הדבר הזה שקורה עכשיו זה רק שלב ביניים עד אותו המקום הזה ושם באמת שאתה מצליח לתקשר את הדברים האלה ולהביא אותם בזמן אמת לאותה הסיטואציה שלך, שם הקסם באמת באמת באמת קורה. באמת היה חשוב לי בפרק הזה להעביר לכם אמונה קיצונית שלא משנה איפה אתם נמצאים, גם כשאתם חושבים שהדברים ממש טובים, גם כשאתם חושבים שהדברים ממש גרועים, יש דרך לעשות ואתם תצטרכו ללכת את הדרך הזאתי, אז תאמינו שהיא לטובתכם. כמה דברים שחשוב לי להעביר לכם. אתם האנשים באמת באמת באמת הכי חשובים בחיים שלכם ותתייחסו לעצמכם ככה. לא משנה כמה אתם אנשים של אנשים כמוני שהדבר האוטומט שלי זה לשים אנשים אחרים לפניי, זה לא עובד וזה לא מחזיק זמן, זה לא עובד, זה לא יכול לעבוד. אתם יותר חשובים, אתם צריכים להיות ראשונים, אתם בבריאות שלכם, בבריאות הנפשית שלכם, המנטלית שלכם, לפני שאתם הולכים ונותנים לאנשים אחרים. אתם הכי חשובים, תסתכלו על זה ככה, תתייחסו לעצמכם בצורה הזאתי ותפרגנו לעצמכם בצורה הזאת. אף פעם, דבר ראשון. דבר שני, אף פעם, אבל אף פעם, אבל אף פעם, אל תאריכו את עצמכם על פי כמות הכסף שיש לכם מהבנק. זה שקר וזה פשוט לא נכון. זה ההגדרות היום של האינסטגרם ואתם לא חייבים להסכים להן. תנו לאנשים בלי ציפייה לקבל ותראו איך אתם מרגישים פשוט אחרי זה. אתם תראו שגם אם המצב שלכם לא זוהר כמו שרציתם שהוא יהיה, לאנשים אחרים זה לא משנה. יש להם כל כך הרבה ערך לקבל מכם ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם מתוך המקום הזה של המעמד שאני לא מספיק חשוב לא לתת לאחרים כי אז אתם מפספסים אחד את ההוכחה לעצמכם שזה פשוט לא נכון ושתיים, את המתנה שיש לכם לתת לאחרים, תלכו לתת אותה. שלוש, כמה שזה קשה, תנסו להסתכל לכולם, על כולם, כל הזמן, בעיניים של אהבה. גם כשזה פוגע בכם, גם כשלכאורה זה אישי. שום דבר לא אישי, הכל בעינם פועל מתוך האמת האישית שלו, שלא תמיד מקבילה לאמת שלכם, וזה ממש בסדר. נוציא רגע אנשים שרוצים לפגוע בכם ולעשות לכם דברים רעים. אבל רוב האנשים הם באמת אנשים טובים ואם הם לא מסכימים איתכם או עושים דברים שלכאורה פוגעים בכם זה לא כי הם שונאים אתכם זה כי הם באמת מאמינים באמת שלהם יותר מהאמת שלכם שלא תמיד עובדת ביחד. אז כמה שזה קשה תגיבו באהבה זה תמיד תהיה התשובה לזה שזה בסדר לזה שלא התכוונתם לזה שזה אני לא אומר לצאת סמרטוטים אבל אני אומר לא לנטור טינה לשחרר רגשות לחבק אנשים. לא בקטע וירדי אבל בקטע של באמת לחמול ולהתקדם הלאה כי זה באמת עבורכם זה הרבה יותר מאשר שזה בשבילם. הדבר הכי חשוב זה הדבר השלישי, דבר רביעי, הדבר הכי חשוב בחיים שלכם זה השם שלכם, המוניטין שלכם, אל תיתנו לשום סיטואציה לא משנה מה קרה לפגוע בו או להרוס אותו כי זה משהו שילך איתכם קדימה, השתדלתי מאוד לאורך הדרך גם כשקרה לי הדבר הזה לא ללכלך, לא סליחה, לירוק לבאר שממנו גדלתי, לא מתוך המקום של אכלו לי, שתו לי, להצביע לאחרים ולהגיד זה אשמתם, אלא לקחת יותר את המקום הזה, גם כשאנשים שאלו אותי מה קרה, אני אמרתי, מי שיודע, יודע, ולא צריך לספר על זה יותר מדי. כי היה לי חשוב, אחד, לשמור על השם שלי, ושתיים, באמת על השם של המקום שבו גדלתי. אני לא חושב עד היום שיש שם אנשים רעים בשום צורה ואופן. כמו שאמרתי, האמת שלנו פשוט לא הצליחה ל... להתאגד יחד וזו הסיבה. אז זה לא עוזר ולא ייתן לכם הרבה ללכת הרבה מאוד על אנשים כי אחרי זה יפגע בכם ואנשים לא ירצו להיות קרובים אליכם כי אם אתם מדברים על אנשים אחרים סביר מאוד גם שתדברו עליהם. הדבר החמישי זה תהיו בחמלה ענקית קודם כל כלפי עצמכם ואחרי שהצלחתם לעשות את זה כלפי אחרים. אף אחד לא מנסה לדפוק אתכם, תשנו את הפילטר שאתם מסתכלים עליו על החיים. תצאו מהמקום הזה של הקורבנות וזה באמת מה שעזר לי זה לשים את זה בימין ושמאל או שאתה קורבן או שאתה מנהיג אתה לא יכול להיות אחד משניהם מתור מי שיסד אחר כך את קהילת מנהיגות דיגיטלית בדיוק מתוך המקום הזה להגיד לעצמי שאני לא מנהיג או שאני לא מתנהג כמו מנהיג זה פשוט להגיד שאני קורבן זה עולם שהייתי בו מספיק הוא לא עוזר הרבה, הוא לא מקדם אתכם בעיקר, הוא איזושהי ספירלה למטה והוא לא באמת תורם לשום דבר. אז מה שעזר לי במקום הנמוך הזה זה באמת החיתוך של או שאתה מנהיג או שאתה קורבן. אם אתה קורבן תמשיך עם ההרגלים הרעים, עם החשיבה השלילית וכן הלאה וכן הלאה. סיימת עם זה? יופי, עכשיו אתה הופך להיות מנהיג, מפה נשאר לך רק לרוץ קדימה. שש, יהיו תקופות שאתם תטוסו, יהיו תקופות שאתם תרוצו, יהיו תקופות שאתם תלכו ויהיו גם תקופות שאתם תזחלו. ככה זה החיים, בסדר? כל עוד אתם מתקדמים, לא משנה מה, לא משנה מה קורה, גם אם זה רבע צעד ביום, גם אם זה עכשיו אתם משבורים ואתם רק זוחלים ואין לכם כוח ואנרגיה, אם הדבר הזה יקרה ותתקדמו, לא משנה מה ולא משנה באיזה מהירות, החלום שלכם מתגשם בוודאות, אין לזה ברירה אלא לא לקרות. אם אתם רציניים לגבי החלומות שלכם ואתם עושים פעולות אקטיביות כדי להגיע לשם, אז יהיו ימים שאתם תעופו לשם מהר מאוד ויהיו ימים שייקח... אבל הוודאות אתם יכולים להיות בטוחים בה. בוודאות של 100% החלום שלכם מתגשם, רק תמשיכו ללכת, לזחול, לרוץ, לנסוע, לטוס. פגיעות זה הדבר הכי סקסי בעולם והדבר הכי חזק בעולם. נגמר העידן של הגברים שלא מדברים על הרגשות שלהם שמנסים להיות סופר סופר חזקים שלא בוכים שלא נפגעים של אולי ההורים שלנו הסבים שלנו חלקנו. נגמר העידן הזה בעיניי וזה גם לא מרשים אף אחד לדבר על רגשות משהו שאני לא מאמין שיושב פה ואומר את זה בכלל בפודקאסטים תקחו אותי כמה שנים אחורה. זה הדבר שהכי חזק שלמדתי על עצמי, שאני מתקשר את מה שאני מרגיש, שאני מאפשר לעצמי להרגיש את מה שאני מרגיש, שמגיע איזשהו משהו של כאב שאני לא מנסה תונם איתו, אני לא מנסה להעיף אותו או לטשטש אותו, אלא אני מוכן להרגיש אותו, אני כואב, אני בוכה, אני מתפקד, אני מוציא את זה החוצה. תרשו לעצמכם להיפגע, להחלים, לכאוב, זה באמת קסם, אפילו לא אגיד את זה אחרת, זה באמת קסם. שאתם מנסים ללכת מעל הכאב והוא ימשיך להגיע מחר, מחרתיים, עוד שנה, עוד שבוע בזווית כזאתי, עם בן אדם כזה והוא ימשיך להציג לכם את מה שאתם צריכים לעבוד עליו, מה שנקרא אבל אם אתם בוחרים לקחת את אותו הכאב ולחוות אותו לעומק, לעצמות, להיות בסיטואציה חצי שעה, שעה, יומיים, שאתם רק בוכים מגשדרים אתם תראו שבסוף היומיים האלו, בסוף התקופה הזאתי יהיה לכם הרבה הרבה הרבה יותר קל תהיו הרבה יותר משוחררים, תרגישו הרבה יותר כלילים והמשקל הזה של אותו הכאב בגלל שאיבדתם אותו בעין עבר ויש לכם באמת יכולת להתקדם הלאה. תרשו לעצמכם להיפגע, להחלים, לכאוב, זה תרופות באמת ששום דוקטור או שום סכום בבנק לא יכול לתת לכם וזו החלטה שלכם כל יום לעשות את זה. דבר נוסף, דבר שמונה, תחיו באמת מתוך אהבה. תשפטו אנשים לטובה, תעזרו לאנשים להגיע קדימה, תצאו מנקודת הנחה שאף אחד הוא לא באמת בן אדם רע, אלא מה שהוא גדל עליו, האמונות המגבילות, מה שהוא חווה, חוויות שהיו לו, אנשים שהיו לו בדרך וכן הלאה, לימדו אותו להתנהג בצורה אחרת. בפועל, בסוף, יש לו אינטרס חיובי, יש לו רצון להתקדם ולעשות טוב בעולם, ויש לו רצון באמת... לא לפגוע באף אחד אחר ואם אני מבין את זה ובאמת חי לפי זה אז אני חי מתוך אהבה זה ממש נראה וממש מתבטא בכל יום יום שלי זה נראה באמת מתוך בשיח שאני פונה לאנשים ואם משהו רע קורה איך אני מגיב לזה אם מישהו עשה לי איזשהו משהו מה אני אומר לו האם אני נותר טינה האם אני מנסה להצטדק כל הזמן ולהיות זה שזה תעשו את הבחינה הזאתי ואחד הדברים יותר נכון שמונעים מהדבר הזה לקרות זה באמת העניין של אגו האם אני רוצה שהוא יאהב אותי, האם אני עושה את העבודה, האם אני שולח את העבר מתוך מקום שהוא יאהב אותי בחזרה, זה הרבה מאוד נקודות עדינות, אבל בצורה מלמעלה, כדי לתת כמה שיותר קרדיט לאנשים שהם באמת אנשים טובים, שרוצים בטובתכם ואתם רוצים בטובתם. תמיד, אבל תמיד, אבל תמיד, יש לכם ערך לתת. תמיד, אני פוגש כל כך הרבה אנשים שאומרים לי, מה, אני רק התחלתי. אני יכול להגיד לאותם אנשים, יש לכם ערך לתת לאותם אנשים שמתלבטים כבר שלוש שנים ואם אתם פה והכנסתם את השקל הראשון יש לכם ערך לתת לאותם אלה שמנסים ועדיין לא הצליחו ואותם אלה שהכניסו את המאה יש לכם ערך לתת את האלה של העשר ואותם אלה של האלף וכן הלאה וכן הלאה אנחנו תמיד מנסים לחשוב או יותר נכון מה שלימדו אותנו לחשוב מה שמנסים להראות לנו לחשוב שעד שאין לך מאה אלף עוקבים באינסטגרם ואתה מולטי מיליארדר אין לך ערך לתת לאנשים וזה פשוט השקר הכי גדול של המאה ה-21, באמת. זו תעשייה שלמה שמקדשת את החומר, שעוזרת לאנשים להיצמד לתוך הדבר הזה ולערך העצמי שלהם לרדת. אני מזמין אתכם היום, מי ששמע את הפודקאסט, מי שהגיע לנקודה הזאתי, ללכת ולחלק ערך בחינם. לכו תרימו סטורי, תכתבו פוסט בפייסבוק, תדברו עם חבר, תדברו עם קולגה, לא משנה מה, ותשאלו אותו, תגיד, במה אתה מתקשה עכשיו ואיך אני יכול לעזור? ואתם תראו ששיחה של לפעמים שתי דקות או חמש דקות או שלושים דקות זה לא משנה מה נותנת לאנשים כל כך הרבה ואתכם ממלאת כל כך הרבה כי אין דבר יותר טוב מלתת זה באמת המילוי היחידי שבאמת יכול לספק אותנו או לתת לנו איזושהי משמעות כי כסף ימלא אותנו אין ספק לעשר שניות אחר כך תרצו את הכסף הבא את היד הבא וכן הלאה וכן הלאה לתת למישהו אחר זה הדבר היחידי שבאמת יכול למלא אתכם כי זה גם מגיע מתוך בחירה אישית שלי אף אחד לא קפא את זה עליי והדבר האחרון זה תיתנו את אותו הערך פשוט בכמויות, כמה שיותר פלטפורמות וכמה שיותר אנשים וכמה שיותר זהביות וכמה שיותר זה, כי בסופו של דבר אם אנחנו מבינים איך היקום הזה עובד, זה עניין של תן וקח, ככל שאני אתן אני אקבל יותר, ואני לא רוצה לתת מתוך מקום של אני רוצה לקבל, אלא מתוך מקום שאני באמת רוצה לתת כי ככה העולם הזה עובד, שאני מעביר ערך החוצה, שאני נותן לאנשים מתוך אמונה. אמיתית שיש לי מה לתת גם אם אני לא במקום שחשבתי שאני אהיה בו וגם אם אני בדרך לשם ואני עדיין ממשיך לתת ונותן את זה מתוך מקום ומתוך אהבה מלאה אני אין לי ברירה אלא אני פשוט עובד עם החוק האוניברסלי שאני אקבל ואחרי שיצאתי ככה מהתקופה הזאת של הקורבנות פשוט ראיתי את זה חוויתי את זה בכל כך הרבה דוגמאות נתתי לאנשים כל כך הרבה הרבה מעבר למה שאני אמור לתת במירכאות אם ניקח את הפגישות האישיות שאנשים משלמים לי על שעה אני לפעמים יושב גם שעתיים וחצי, עכשיו יכול להיות שזה לא מספיק מקצועי, אבל אני פשוט לא יכול לעצור את הנתינה, ואני שמח שזה מגיע מהמקום הזה. אז אתה מגלה שיש לך עוד דרך לתת ועוד דרך לתת, ואתה נותן עוד ואתה נותן עוד ואתה נותן עוד, מה שקורה בצד השני בצורה קוסמית, אלוהית, כרמטית, תקראו לזה במתח שאתם רוצים, הברכות מתחילות להגיע, הכסף מגיע, האמונה מגיעה, אתה מרגיש שזה משהו שאתה עושה בצורה בריאה, נכונה. והיא באמת נותנת הרבה מאוד, או יותר אפילו לא רק נותנת, אלא מחזקת את אותה אמונה של להמשיך לעשות את זה מתוך מקום של אהבה. זה היה פרק שהאמת לא חשבתי בכלל שאני אעשה, ויותר מזה, ברגע שהרעיון לעשות אותו הגיע, הוא הגיע לפני, אנחנו מצלמים אותו ב-11.37, הוא הגיע באזור 8 בבוקר, בכתיבת בוקר שלי. אני משתדל לעשות את זה כמעט כל יום, לא יוצא לי באמת, אבל משתדל לעשות את זה כמעט כל יום, וזה באמת ניקה לי רגע את הראש, והתחלתי לחשוב שיש איזשהו משהו שיכול להיות שאתה סוחב, ובא לך לפרגן, ובא לך להוציא אותו החוצה, ובא לך לנקות את זה ממני, ממש, זה היה אפילו, אני אגיד את זה באינטרס שלי, לנקות את זה ממני, ואז אמרתי, רגע, שנייה, יש פה הרבה מאוד ערך לתת לצד השני, ואין כאן איזשהו סיפור הצלחה של מיליארדים, ואין פה איזשהו אקזיט, יש כאן משהו שהוא... די אנושי שאנשים יכולים להקשיב לו אולי אפילו להתחבר אליו ולקחת את זה ולהוריד את זה לעצמם בחיים כבר היום. ואחד הדברים שלמדתי בתקופה הזאת זה באמת להקשיב למה שקורה פה, לאינטואיציה שלך, לאמת שלך, לחלקיק האלוהי בך אם תרצה ופשוט ליישם את זה כמה שיותר מהר. אחד הדברים שאחד החוקים שככה אימצתי לעצמי זה שעולה לי איזושהי תובנה כזאת או עולה לי איזשהו רעיון כזה או תפיסה כזאתי. אני נותן לעצמי 24 שעות עד שאני מוציא את זה החוצה לאוויר העולם ופה נלקח משהו כמו 3 שעות ואני יכול להגיד שעכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב מעבר לזה שאני יודע שזה נתן לכם ערך אז חברים אני שמח מאוד שתהיה לי את הזכות להיות כל כך כן ואותנטי ופתוח ופגיע בעיקר במשהו שהוא יחסית ציבורי למרות שאין לזה עשרות מיליונים של השמעות ואני מזמין אתכם גם, לאו דווקא להוציא את זה בפודקאסט, אלא להוציא את זה מתוך מקום אישי שלכם. את העניין של הפגיעות, את העניין של הכנות, של האותנטיות, של האמת, שגם אם אין לכם את אותו הגושפן קשה, החברה הלכאורה המכתיבה לנו שצריך, שזה מספר עוקבים או כמות כסף בבנק, אני מפציר בכם. יש לכם מלא ערך לתת, ויש צד שני של הרבה מאוד אנשים שמחכים לערך הזה, מחכים. לאנשים כמוכם שירימו את הפוסט הזה, שירימו את האתר, שיוציאו את הרעיון שישב להם בראש, שייתנו את הטיפ הקטן הזה, וכל אחד מאיתנו, ולא משנה איך נהפוך את זה, הוא ייחודי, ואין עוד עידן יעקב בעולם, יש בשם, אין בפרצוף בדנ"א כמוני, ואין כמוך ואין כמוך, וזה היופי, שתרצו או לא, אתם ייחודיים, ותרצו או לא, יש בכם משהו לתת לעולם שאין לאף אחד אחר. ועד שלא תעשו את זה, אתם תישארו באיזושהי הרגשה או לופ כזה של החמצה, או יש לי משהו ואני לא זה. אז תהיו מוכנים היום לנקות את הפילטרים של האינסטגרם, של המספרים הגדולים, של הדברים האלה, ולהיכנס הרבה יותר לתוך מקום אותנטי, אישי, פגיע ואמיתי לתת ערך מהצד השני. אני מאוד מאוד אוהב אתכם, אני מקווה שהפרק הזה באמת עזר לכם. כי זה היה אחד השיעורים הכי גדולים שאני למדתי, או חלק מהשיעורים הכי גדולים שאני למדתי לאורך השנתיים האחרונות, היה לי חשוב לשתף אותו בצורה כזאת, אחד על אחד, סולו, אני והמצלמה, אני ואתם, מתוך מקום של מי שייקח מתוך הפרק הזה אפילו דבר אחד קטן, וזה עזר לו, אני את שלי עשיתי, וגם אם לא, אני את שלי עשיתי. אז אני אוהב אתכם המון חברים, אם יש חבר או חברה שאתם חושבים שחשוב לו לשמוע את הפרק הזה, והוא יכול באמת להתחבר ולקחת ממנו ערך, אז בבקשה תשתפו, יש לכם את הכישורים פה פה פה איפשהו, אני בטוח שתמצאו ואנחנו נתראה בפרק הבא. יאללה ביי. איך היה חברים? מקווה שנהניתם ולקחתם לפחות משהו אחד, כלי, רק תהיה אחד, היצע אחד, טיפ אחד, שיגרום לכם כבר היום ליישם ולהתקדם לעבר המטרה והחלומות שלכם. תזכרו, כל אחד יכול, אין הבדל בינינו, כל אחד יכול, תאמינו בזה, תיישמו את זה ולכו בראש. אנחנו נתפגש בפרקים הבאים, יאללה ביי!