פודקסאט כל אחד יכול - פרק 13 - יעל נאמן - אמת ואמונה בעסקים
Yael Naman, a marketing expert and entrepreneur, discusses how core values like honesty and faith guide her business decisions. She turned down profitable offers that didn't align with her beliefs and shifted her business model to reduce direct client contact, explaining how releasing the need to control outcomes reduces pressure and improves performance.
Chapters
טוב חברים, ברוכים הבאים חברים לפרק מספר 13 בפודקאסט כל אחד יכול. היום יש לי אורחת שהיא קודם כל חברה אדירה, בן אדם מדהים, ערכים בין הגבוהים שראיתי ומקצוענית בתחום השיווק באופן כללי. תן לה לשבת ולדבר בפני עצמה. יעל נאמן, welcome welcome.
Welcome welcome.
מה קורה?
איך את? מצוין, מעולה.
יש פה שני דברים ראשונים היום. אחד, זה פעם ראשונה שאנחנו עושים פודקאסט בזום, שזה, פשוט אמרנו שאם אנחנו רוצים שזה יקרה, וזה אמור לקרות לפני שנתיים, אז צריך לגרום לזה. אז מה כי צריך? בסוף זה התוכן שנדבר ולא על זה. ושתיים, פרק ראשון שלך.
תמיד יש פעם ראשונה, ואם נפלתי עליך, זו פצצה.
איך הרגשה? מה קורה? מה עובר בראש?
וואלה, כיף, האמת. גם תפסת אותי ביום טוב כזה, אתה יודע, כיף פה. אתה תקוע לנו בתאילנד, אבל בסדר, נסלח לך. והרגשות ממש טובים, תקופה טובה, דברים טובים. ומעניין, מעניין לחיי הפרק, בוא נגיד את זה ככה.
יהיה בטוח כיף, יהיה בטוח אותנטי, יהיה בטוח עמוק, למה אין לנו שיחה שאנחנו מדברים מלמעלה, הם לא קיימים איתך כזאת?
זהו, אנחנו נוראיים בקטע הזה, אבל בסדר, עוברו.
זה סוג האנשים שכאילו כל פגישה איתם וכל שיחה זה, למה לא פתחנו מצלמה? כאילו, למה לא דיברנו על זה? אז עשינו את זה סוף סוף, פרק 13 בצורה הכי רשמית שיש, ואנחנו... כל מה שנקרא ישר, אז שאלת הראשונה שאני אוהב לשאול זה, גם מאוד מעניין אותי בתפיסה שלי, מאיפה את זוכרת שאנחנו הכרנו?
הכרנו בכנס ברמת גן, יום שישי זה היה, הגעתי לכנס של שיווק, עלו שם כמה מרצים, אתה עלית המרצה האחרון, אני זוכרת שהגעת כזה מהפסטיבל עם הצמיד עדיין. וזוכרת שבאת ולא חשבתי שאתה מרצה או משהו כזה, כאילו חשבתי שאתה מהחבר'ה, ואז ראיתי שאתה עולה ומדבר, ואני כבר, המוח שלי לא היה, לא הקשבתי לך בגדול, אבל אז אמרת איזה משפט על חופש, שחשוב לך מאוד החופש, והתחלת לפתוח ככה את הערכים שאתה מאמין בהם, ואז מאוד מאוד... כזה הקשב תפס תשומת לב, אמרתי בוא נאמין זה, ואז התחלתי להקשיב, ואז אני תמיד חופרת למרצים אחרי כנסים, תמיד בדרך כלל, אז דיברנו אחרי ההרצאה שלך, ומשם התפתחה שיחה כזאת ממש טובה, ואז היה לנו מנהג, כל כנס שאנחנו מפגשים, אם אני מרצה אתה, אנחנו מדווחים על דברים שצריך להזיז בחיים.
את זוכרת מה היה פעם ראשונה? כי אני זוכר ממש טוב מה היה את גלעד. אני מפחדת להרים את הטלפון ולעשות סרטונים. משהו שעבר. נכון, נכון, נכון. אני צוחק כי זה נראה כל כך ישן והזוי היום.
איי, זה הזיה, זה הזיה. אני, אין לי דרך להסביר לאנשים. זה לא שיש לי היום מלא עוקבים או משהו כזה, כן, אבל אני פשוט עושה את זה וזה משוחרר וזה כיף וזה מעולה. אני זוכרת שאמרתי לך, אני לא מפחדת מלהצטלם, אני בן אדם עם ביטחון, אין לי בעיה להצטלם, אבל אני מפחדת מה יהיה, כאילו מה יגידו, איך זה ייראה או דברים כאלה, מאוד פחדתי מזה. ואני זוכרת שאמרת לי, טוב, עוד יש לך יומיים להעלות סרטון או סטורי או משהו כזה. אמרתי לך לא, אני צריכה לפחות חודשיים, איזה יומיים? פחות חודשיים, ואז זה קרה, אמרת לי, בדק דופק, הכל בסדר, את נושמת, יאללה, תירגעי, תמשיכי, וזה באמת היה, זו הייתה פריצת דרך, כאילו היא קטנה, אבל היא מאוד משמעותית, בעיניי.
זה נראה לי היה, בתפיסה שלי זה, אני כל כך יופי לשמוע מהצד שלך, ובחוויה שלי, כאילו פגשתי מישהי ש... אני הכי אוהב את אלה שעופרים, מה שנקרא, שבאים ושואלים שאלות וחייבים להבין ולתחקר ואיך קרה ומה עשית וזה וזה וזה. ונראה לי שצריך בכלל בשנייה הראשונה ממש להזיז את העניין הזה של, ואני מראה לך את זה לפני זה, אבל היה איזשהו מכנה משותף של הרעב הזה, של הסקרנות הזאת, של מישהו שאתה יודע שהוא בא לשאול משהו, הוא ישאל את כל הדברים שהוא זה, בוא שכבר גם יעשה עם זה משהו. עכשיו, את פוגשת, אם מסתכלים מהצד שלי, את פוגשת בן אדם ש... את לא מכירה או שקראת קצת לפני זה פה ושם ונכנסנו שם לשיחה אני זוכר נראה לי נשמע איזה שעתיים ראוי הקבלת שבת כאילו זה היה שישי אז כאילו. ולקחת את זה וכאילו משם וואלה באמת גם עמד בדליין ולי ברמה האישית זה אמר כאילו וואלה איזה כיף הכרתי עוד בן אדם. שהוא הדי אני שאני אוהב לעבוד איתו כאילו אהבת שלי אם אני אקרא את זה אפילו ככה. ועניין אותי לשאול באותה פגישה הזאת, אוקיי, משהו אחד התפצח, מה קרה משם? שתפיק קצת את החבר'ה על הדרך שלך, בעיקר דרך האמונות המיוחדים, אם זה מה שאני יכול לדייק.
בוא נדבר רגע על שנייה תוצאה, חודש אחרי או חודש וחצי אחרי, אני הרציתי ביחד איתך באותו כנס, שזה היה קטע.
כאילו, לא פעיל לעמוד על במה.
כן, ועשיתי את זה מעולה ואני אוהבת את זה ועד היום אני אוהבת שקוראים לי לארצות. אני חושבת שברגע שמבינים שהפחד תמיד קיים, תמיד, אז אין דרך אחרת. אבל יש אנשים שמוכנים להתפשר בחיים. לי יש סריטה קשה. אני לא מוכנה לחיות סתם, לא מוכנה לחיות חיים שהם... אני רק תקופה קצרה, מרגישה שאני לא משמעותית או שאני לא עושה משהו גדול, אני מתחרפנת, אז זה עושה לי רע. אז אני מעדיפה שיהיה לי קצת מפחיד לפעמים, אבל להרגיש משמעותית. כאילו זה ערך הרבה יותר גדול אצלי, לכן זה יותר קל לי לנצח את זה. זה בגדול.
אתה יכול להגיד מאיפה זה מגיע כאילו? כי רוב האנשים יהיו על איזשהו אוטומט של אוקיי, כאילו גדילה, ואז אזור נוחות מאוד סטטי. ואת אומרת לא, אם אני סטטית, זה משהו מגרד לי בגוף כאילו.
אני חושבת שיש כל מיני תכונות ליזמים, אבל יש תכונה אחת שהיא מכנה משותף להרבה אנשים, ואצלי אני גם מזהה את זה, שזה הרעב. זה... זה תכונה שהיא לא מוסברת, אני לא יודעת כל כך איך להסביר אותה, אבל זה רעב שהוא כל הזמן נמצא. זאת אומרת, זה גם הברכה והקללה אגב. היא לפעמים שאתה צריך רגע להירגע ולהמשיך עם מה שאתה עושה ולא לעבור לדבר הבא, אבל זה רעב שהוא כל הזמן, אתה רוצה עוד, כל הזמן אתה צריך להגיע להישג חדש, לפסגה חדשה. אני חושבת שבסוף הכל מגיע מהילדות שלנו, ככה אני מאמינה. ואני הייתי פשוט גרועה, גרועה בלימודים, גרועה בבית ספר, מין תחושה של אני דפוקה, אני לא טובה, לא מספיק, וברגע שיש מין רעב להוכיח לעצמי כל הזמן שאני כן טובה, שאני כן משמעותית, שאני כן יכולה להצליח, אני חושבת שזה הרעב שתופס אותי כאילו משם. וגם בסוף אני מאוד מאמינה שכל אחד קיבל מתנות מהבורא, ויש לי מתנה והיא לא תעזוב אותי עד שאני לא אעשה איתה משהו, כאילו זה לא עוזב אותך.
זו נקודה סופר מעניינת, קיימנו גם איזו שיחה אחרונה לפני זה של עד שלא תממשי את אותו הרעה או את אותו המתנה או את אותו הייעוד, זה פחות או יבוא לך בעוד שיעור ועוד ניסיון ועוד זה ועוד זה ועוד זה. אשמח לשמוע כאילו שיתוף שלך של איפה חווית את זה, איפה ראית את זה בבוא נגיד שנה האחרונה או בשנתיים האחרונות, ואפילו טיפונת על מה את עושה ביומיום, עם איזה אנשים יוצא לך לעבוד, איפה את רואה את זה, כמותר לסחור שאלון אתה מבין יודע, את רואה את זה הרבה מאוד בחוץ, הרבה מאוד משווקים שאת עובדת איתם, הרבה מאוד אנשים שיצא לך ללוות, הרבה מאוד אנשים שמתייעצים איתך ביומיום, ואת רואה את העניין הזה של אחד את הרב, ודבר השני והרבה יותר מעניין אותי לשאול זה, מה את רואה בך שכל פעם מחזיר אותך לאיזשהו לופ, לאיזשהו תיקון, אם נקרא לזה, ונלך לשם כבר?
מה השיעור שאני מדבר עליו?
מה השיעור שלך?
אני, בוא נגיד בשנה וחצי האחרונות, ממש ירדתי למחתרת, מה שנקרא, עדיין עבדתי עם אנשים. אבל ממש עברתי, הייתה לי פעם סוכנות שיווק, היה לי צוות, עובדים, הגעתי לכמות לקוחות פסיכית בזמן מאוד מאוד קצר וזה עבד ממש טוב בגדול, אבל לא היה לי טוב, זה לא עשה לי טוב, לא היה לי כוח כבר על הטלפונים, אין לי ליד, יש לי ליד, הדף ככה, הוא ככה, זה כבר היה יותר מדי בשבילי. ופשוט שיניתי את כל העסק שלי, את כל העשייה שלי לעבודה בלי מגע עם לקוחות, אוקיי? זו הייתה המטרה. ואני חושבת שאחד השיעורים שאני כל הזמן חוזרת אליהם זה שאני צריכה עדיין לתת ערך לאנשים. אני לא יכולה להתחמט מזה ואני לא יכולה לברוח מזה, אני בורחת מזה המון, המון המון המון, אבל אני כל הזמן חוטפת כפות בחזרה. אז אני צריכה לעשות את זה יותר, זה אחד השיעורים שאני כל הזמן פוגשת על עצמי.
איך, מעניין אותי לשאול כאילו ברמה הפרטית, את אומרת שהגעת למשהו שהרבה מאוד חבר'ה שאנחנו עובדים איתם, שווקים דיגיטליים, יזמי דיגיטל וכאלה, מגיעים לאיזשהו מצב שבעינייך את מתארת כאיזשהו סבל או משהו שלא מתאים לך, שזה החלום של אנשים אחרים, ורק כשהגעת שם. הבנת שזה משהו שהוא לא מתאים לך איך אחד בכלל לוקחים החלטה ואומרים רגע אני משנה את כל הביזנס מודל למרות שאני עושה כסף. כי זה לא בריא לי כי זה לא נכון לי כי זה לא מתאים לי ואיך ניתחת את זה כאילו איך ראית אוקיי אני צריך עכשיו אני פדר את הלקוחות אבל אני צריך לבנות עסק שהוא קצת יותר עסק חופש אפילו אני אגיד איך הוא נראה איך היה השינוי הזה.
וואי זה קודם כל זה הייתה זו הייתה החלטה שלך לי הרבה זמן. להחליט אותה יחסית וגם אני חושבת שהאזור הזה בין ההחלטה לבין הביצוע לדבר הבא הוא מאוד מאוד קשה כי אין ודאות פתאום יורדת ההכנסה כי אתה מתחיל משהו חדש וזה היה קצת מורכב אבל אני לא הייתי מוכנה להמשיך זה היה בשבילי סבל זה היה ברמה שהייתי עובדת שעות מטורפות כל יום. הייתי בלילות לבנים ממשיכה לכתוב דפי מכירה והיה לי תוצאות טובות, היה דברים מדהימים, אבל זה לא היה החלום שלי בכלל, אני פעם החלום שלי היה סוכנות שיווק ענקית עם הלא עובדים ושאני באה בבוקר, בוקר טוב וזה כאילו היה הוויז'ן והיום זה ממש לא, כאילו היום אתה רוצה לקלל אותי, תאחל לי דבר כזה, אבל... ממש כאילו זה זה היה לי. זה לא היה זה לא היה דבר שעשה לי טוב וברגע כשכשמסכימים להיות באי ודאות ולאט שאת מתחילים גם לעשות כסף דרך דרכים שאתה כן אוהב אתה כן רוצה שם זה כבר זה על חזור זה זה. זה כבר אחרת לגמרי.
זה מחדחת צעד אמיץ שכאילו. רוב האנשים לא יעשו. יש לי משהו שהוא כבר עובד, אני מקביל את זה לזה, יש לי משרה שאני מאוד בטוח בה, אני לא חולה עליה, אני לא מגיע עם תזמורות למשרד כל יום, אבל זה מכניס לי אחלה כסף, וזה נותן לי לעבוד בתנאים שלי וכו' וכו'. אני מבין שאני רוצה משהו זה, אני פשוט לא יודע, ואמרתי לו משפט ממש כאילו, שאני רוצה רגע לעשות עליו זום אין, המרווח בין הישן לחדש, בין משהו שיש לך כבר רווחי לדבר הזה, לוקח זמן. ויורדות שם הכנסות ויש שינויים מאוד גדולים ויש פחדים מאוד גדולים ולמרות זאת את אומרת כאילו לאורך כל הדרך לא הסתכלת אחורה כאילו לא אמרת רגע אולי אני עושה טעות או שכן אמרת.
קודם כל אמרתי אפילו היו ימים אני זוכרת שאמרתי אולי אני אחזור לשכירה קצת כאילו מה קרה כזה שהיום זה ממש מצחיק אותי שאמרתי דבר כזה אבל למה אמרתי את זה? וזאת התשובה לאשר, אנחנו תמיד תמיד צריכים קרקע להכריז במשהו. וגם ככה תכנתו אותנו, בתור ילדים בבית ספר, אחרי זה, אתה תמיד צריך משהו, אין ריק, אין משהו שאתה לא יודע, אתה תמיד צריך שיהיה לך איזושהי שליטה. וברגע שמשחררים את השליטה הזאת, שזה נורא מפחיד, וזה נורא נורא נורא לא כיף, זה לא כיף. התפתחות אישית היא לא כיפית אגב, למי שחושב שזה כיף. שם אתה מגלה הוצאות, אתה מגלה גם את הפחדים שלך, וגם אחת העבודות שקרו ועשיתי עם עצמי, זה שגם שאין לי הכנסה עכשיו נגיד, בתקופה הקרובה, או שיש לי הכנסה מאוד נמוכה, או פתאום אני לא יודעת מה אני רוצה, האם אני עדיין מעריכה את עצמי ויודעת מה אני שווה? לדוגמה בתחום השיווק, או שאני טוב איזה אפס אני ידעתי, אני כישלון, אני דפוקה, אני על הפנים. זאת אומרת זה, אני ברוך השם זה יצא טוב, אבל לקחתי את התקופה הזאת דווקא לחזק ולהעלות את ההערכה שלי כל כך בעצמי. זאת אומרת, ברור שאני יודעת מה אני שווה, כי אני יודעת שמחר עם החברות שעבדתי איתן, אני פונה אליהן עוד פעם, הן לוקחות אותי באהבה, בכיף, אז למה אני... למה אני חושבת שאני לא שווה? זאת אומרת, זו הייתה גם עבודה, אבל אני חושבת שזה שם, אנשים מפחדים לעשות שינויים כי אין להם את הוודאות ורוב האנשים לא, הם מעריכים את עצמם על בסיס התוצאות שלהם, על הטייטל, אתה רואה את כל היזמים החמודים היום יושבים ביחד ומה הדיבור? זה רק כמה הכנסת החודש, כמה עשית החודש, כמה הבאת, כמה לידים, הם מדברים איתך נטו. תוצאות לא כדי להתעניין בך, כדי לדעת כמה לכבד ולהעריך אותך. בן אדם ששואל אותך כמה אתה מכניס, הוא לא שואל אותך כמה אתה מכניס כדי לשאול אותך שאלה, הוא שואל כדי להבין איפה האומדן של הכבוד שהוא צריך להעריך אותך ולכבד אותך. זה משהו שחוויתי אותו הרבה מאוד, וגם מאז החלטתי שאני משנה קצת את השיח שלי. פעם הייתי מאוד ככה, הכנסתי, עשיתי, הבאתי. העלמתי את זה לגמרי, אני כבר לא מדברת על זה כל כך, לא כי זה לא טוב, זה פשוט, זה מאוד מאוד שטחי בעיניי, אז גם זה היה שינוי תוך כדי.
מה השאלות שאת שואלת היום? כאילו החלפת את העניין של ההשוואות והמספרים והטייטלינג כמו שאת אומרת?
היום זה מצחיק, אבל היום יש לי הרבה אנשים בחיים שהם... אנשים מבוגרים, בני 60 ומעלה, אפילו 70 ומעלה, ויש לי כמה כאלה שאיתם אני מדברת, איתם אני מתייעצת, וברגע שהולכים לזקני השבט, שהם עשו את זה לתקופה מאוד ארוכה, אני חושבת שפתאום קיבלתי פרופורציות אחרות, והכל נהיה, השיח הצעיר נהיה לי נורא מצחיק, זה נשמע מאוד מתנשא, אבל זה נהיה נורא מצחיק, כי זה לא זה. אתה מבין? כאילו זה לא הדיבור. והשאלות שאני שואלת היום, גם חבר'ה צעירים שאני רואה, זה אותי תמיד מסקרן ולפצח ולהבין הצלחות עסקיות או שיווקיות. זה תמיד מעניין אותי. אם אדם יבוא ויגיד לי הכנסתי מיליון החודש מאפיליאט, וואלה בוא תראה לי מה עשית. אני אתחיל לשאול אותו את הפעולות שהוא עשה, את החשיבה שלו. אבל בסדר, ההישג הוא רק נותן לי איזושהי דוגמה ל... למה עומדים מאחורי זה? זה לא מעניין המיליון, זה מעניין מה עמד מאחורי המיליון. ברגע שמתחילים להסתכל על זה ככה, אז זה אחרת לגמרי.
יפה, אני חושב שאנחנו מדברים על זה הרבה בפרטי, אז כאילו על תפיסה של דווקא שחבר'ה מבוגרים, אל מול הדור הצעיר, שהם אולי אפילו לא מכירים את עולמות הדיגיטל וה-AI שאנחנו שוחחים בהם ואת המהירות ביצוע שיש פה וכולי, ואז פתאום מה שאני חווה ממך כאילו מתוך התקשורת איתם זה שיש סט ערכים סט אמונות סט שלם של ניהול עסק כתפיסה עסקית של עסקים של מאות מיליונים לאורך עשרות שנים בלי קשר לזה. ואתה רואה את הדברים כמו שאתה אומר את הגולדן נגד זה הדברים הנקודות הכל כך חשובות שאין להם שום קשר. רגע בצורה אחרת שאני מגיע לאותו השיח שבעיניו באמת שואל אותך כמה אתה מכניס זה כדי שהוא איזה כבוד הוא צריך לרחוש לך או כמה זמן הוא יכול להשקיע בך. סופר מעניין לא חשבתי על זה.
כן אם מישהו יבוא אליך עכשיו ויגיד לך אני עושה 20 אלף אבל אם הבעיה מזהים תזהה אותו רגע אל תסתכל עליו 20 אלף תסתכל עליו יכולות. אתה יכול לקחת אותו עכשיו לעשות איתו איזה שיתוף פעולה שיכניס לך מיליוני. הוא אולי לא יודע את זה עדיין, הוא לא רואה את זה על עצמו, אבל אם אתה מספיק חכם, אתה מזהה את הבן אדם ואתה יודע שאתה יכול להשחיז אותו, זה אחד הדברים הכי חזקים שיש.
בא לי לשאול שאלה, אמרת מקודם שטפת לנקודה סופר חשובה, שאני חושב שזה מסר כל כך חשוב, גם שלי, אבל אני חושב שגם שלך, בהקשר לדור הצעיר, שאפשר לדבר על זה, ש... כל הזמן זה העניין של הערך עצמי שמוגבלות בזה לתוצאות ואז הם מגיעים גם, את יודעת, מתוך האינסטגרם שהם צריכים להיות מאוד מיליונרים בתוך שנה וחצי ואם לא ובואי ואם אני יש לי חברה ואני כאילו, הרבה מאוד ציפיות שהאינסטגרם אפילו אני אגיד או הדור הזה, דור הזי, בונה להם ואז הם מגיעים עם הרבה מאוד לחץ, הרבה מאוד לחץ של להספיק לעשות כמה שיותר מהר תוצאות, שחיקה. כמעט לא נשאר מקום לשיח של ערכים, של אמונות, של חופש, של דברים אחרים, של בריאות, של מערכות יחסים. הכל כאילו נורא עסקי, נורא חד, נורא יחסי המרה וכאלה. ונתת פה נקודה שאמרת כאילו, הייתי בעולם הזה, במהלכו של השינוי, לומדת גם תוך כדי המון דרך הדבר הזה, אבל נתת נקודה שאני חושב ש... הרבה אנשים לא רק שהם לא מוכנים וגם מאוד מפחדים לעשות את זה, לבחון בצורה אמיתית אם את מעריכה את עצמך דרך המספרים או דרך עצמך באמת. כי אמרת מקודם שעכשיו את נמצאת, עכשיו או שהייתה לך תקופה, שאת נמצאת בנקודה שההכנסות נמוכות ומה שאת בוחנת כאן זה האם עדיין יש לי ערך לתת, כי החלטתי כבר לצאת מהמקום הזה. איזה, אפילו אני אגיד אולי צ'קליסט. יכולה לתת לאותו היזם שלא הולך לו כרגע, יכול להיות שאתה לא צריך לפני זה, יכול להיות שהוא בתחילת דרכו, לא משנה מה, שקריטי, או אפילו קריטי זו המילה הכי גבוהה שאני מכיר, לא להכניס לעצמו לדנ"א בהסתכלות שלו, בניתוח שלו, בהתנהלות שלו, בעבודה שלו אל מול עצמו ואל מול אחרים, כדי להגיע למצב שהוא מוגן, שגם ברגעים שלא הולך לו, הוא לא נכנס לתוך המשחק הזה של... אני אפס, אין לי מה לתת. איך היית מדריכה אותו לתוך התהליך הזה?
קודם כל, תסתכל על תוצאות שהבאת ועשית בחיים. הרבה פעמים כשהייתי לוקחת עוד פרויקט מאוד גדול, או הייתי נכנסת לחברה גדולה, לשעבר זה קולטה, זה היה נורא מלחיץ. פתאום, איך אני אכנס לחברה הזאת? פתאום יש ישיבות, ואתה יודע, הכל נורא רשמי כזה. ואני כולי ימחה כזאת, אתה יודע, אני לא איזו אחת רשימית מדי. והייתי שואלת את עצמי, איך אני אקלף לזה? אולי אני צריכה להיות ככה, אולי אני צריכה לעשות ככה, אולי איך אני אצליח? ואז פשוט הייתי רגע עוצרת ואומרת לעצמי, שנייה, הבאת תוצאות לזה, לזה, להוא, לזאתי, את יודעת לעשות את העבודה. ברגע שיש תוצאות, אי אפשר להתווכח איתן, אוקיי? והרבה מאוד אנשים מזלזלים בתוצאות שהם הביאו, כי הם אומרים, אה, אבל זה קטן, זה לא מספיק, זה לא עדיין נכון, אבל זה מספיק, זה כמו שאתה מטפס על קיר טיפוס, יש לך חלק קטן שאתה יכול להיאחז בו כדי להגיע לשלב הבא, תיאחז בו. אז זה לדעתי הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, זה להסתכל תוצאות, אפילו להסתכל, אתה יודע מה, על משוב של לקוחות שלך, אמרו לך, וואי, תודה רבה, יש לי ככה וככה לידים. הכי בסיסי שיש בעולם, לזכור שאתה יודע את העבודה, זה דבר ראשון. דבר שני, אני חושבת שהרבה מאוד מהיזמים הדיגיטליים חווים בדידות שהיא לא טובה. אנחנו כל היום במחשב, אנחנו יושבים או בבית או בבתי קפה או במשרדים ואנחנו לא יוצרים אינטראקציה. וברגע שאנחנו לא יוצרים אינטראקציה עם אנשים, אנחנו שוכחים מי אנחנו. אם אני כל היום עם עצמי, אני לא זוכרת מי אני. אני לא זוכרת מה אני יכולה לתת, מה אני שווה. עכשיו אני מדברת איתך. אני תוך כדי שאני מדברת, אני אומרת, וואלה, יש לי מה להגיד. אם אני עכשיו חודשיים לא אדבר עם בן אדם, ואני כל היום אהיה במחשב ואכתוב קופי, אני אשכח מה יש לי להגיד, ואני אפילו לא אהיה בטוחה בעצמי. אתה מבין? אז אני חושבת שזאת אחת הנקודות הכי חזקות שקורות ל... לחבר'ה כמונו ואני ממש ממש מתעקשת לעבוד על זה. זה הכי קל להשתבלל ולעשות כסף, אבל זה גרוע, זה גרוע בעיניי.
להתחזק דרך אנשים, ממש להזכיר לעצמך את הערך דרך...
כן.
תראה מה יש לך לתת, מדהים. מה עוד היית אומרת לו?
זה כן נקודה שהיא קצת הפוכה ממה שאמרתי אבל אני רואה הרבה חבר'ה שפשוט מפסיקים לעשות. הם נכנסים לחוסר עשייה או לפעולות מאוד מאוד קטנות שהם יודעים שהם לא מקדמות אותם. וכל זה מתוך אני קטן אני לא מספיק אני לא טוב זאת אומרת זה מין לופ שלילי כזה אז אני חושבת שזה. לעבור לשלב הבא, אני חושבת שהוא צריך להתחיל לעשות פשוט, גם אם הוא לא מעריך את עצמו, אפילו אם זה לעשות שיתוף פעולה עם מישהו, לעבוד אפילו בתור שכיר או פרילנס במקום אחר כדי, ממש, כאילו הכי פשוט שיש, לפעול כדי לזכור מה אני יודע לעשות, מה אני שווה, להתחיל להעלות את הערכה הזאת חזרה. אבל זה בגדול, זה לא, אין לי עוד דברים שהם, אני חושבת שזה, זה דברים פשוטים, זה פשוט המון עבודה מנטלית.
זה כשאת אומרת את זה, כי זה כל הזמן, אנחנו כל הזמן חוזרים לזה, אנשים חפשים ובאים ל... תראי לי את הקמפיין, תראי לי את האסטרטגיה, את השיטה, ממש להסתכל במראה, זה כאילו הכי...
אגב, גם בשיווק, הקמפיינים שהכי עבדו לי והקמפיינים שהכניסו סכומים מפגרים, זה לא כשבדקתי את הקמפיין, זה כשהבנתי את הפסיכולוגיה של האנשים. מה זה שיווק? זה לגרום לבן אדם לשכנע בן אדם להוציא את האשראי שלו, אוקיי? זה הפעולה. ואיך תעשה את זה אם לא תבין מי הבן אדם? זאת השיטה שלי גם בשיווק. אגב, אני גרועה טכנית, אנשים לא יודעים את זה, אבל אני בדיוק היום בבוקר, מישהו שלח לי הודעה, נחסם לי החשבון, אמרתי לו, אני הולכת לדבר עם מישהו אחר, לא איתי. אני גרועה טכנית. אני, תן לי אנשים, תן לי לפענח את החשיבה האנושית. ולהבין מה עושים עם זה בשיווק, לא יותר מזה.
הבנת את זה מ-day one או שכאילו תוך כדי העבודה הבנת במה את גרועה ואז אמרת אני אתמקד במה שאני ממש טובה?
ישר הבנתי מה אני גרועה, מה אני לא סובלת, אמרתי טוב, מה הקלפים החזקים שלי? על זה אני רצה, על זה אני הולכת. אז מה אני אעשה עם מה שאני לא יודעת? אני אביא אנשים, וזה מה שעשיתי מההתחלה.
יש פחד למשווקים מתחילים, רגע, מה אני אביא אנשים? אני אשלם להם אחוזים, אני אשלם להם ריטיינר, זה לא זה, אני אעשה את הכל לבד, אני אישאר one man show הרבה שנים.
תישאר וואי מנשוא ותסבול ולא תוכל לגדול ולא תוכל להתפתח אבל אתה סובל ואתה לא סובל לעצב דף נחיתה אתה רואה את הוורדפרס לבד לך לגרד את הגוף מהצבים אז מה זה זה לא.
ולהפך את אומרת שכאילו שאת מתעסקת באמת שאת מגיעה ואת רק מתעסקת בפסיכולוגיה ובחשיבה ובאסטרטגיה ובאנשים. מרגישה שאת. באמת מביאה את הערך המקסימלי?
כן, אני יכולה לדבר על זה שעות. אני זוכרת שישבתי באיזו חברה שהיינו לפני קמפיין ועשינו ישיבה והתחלתי לשאול, אתה יודע, 70 אנשים, פולחן, עניינים, התחלתי לשאול אותם המון שאלות על הקהל שלהם, על הלקוחות שהם רוצים להגיע, שהם לא רגילים לשאלות האלה ביומיום. ופתאום זה נפתח לך עולם, עולם, ברגע שמסכימים לשאול את השאלות האלה זה איזה... זה פשוט עולם חדש.
איזה שתי שאלות היית נותנת לבן אדם הכי טכני בעולם, שכאילו הוא הכי תני לי להיות טכנאי קמפיינים, אל תדברי איתי זה, שתי שאלות שיהיה לו קל לשאול וקל לקבל עליהן תשובה ושיהיה להן את האימפקט גם הכי גדול בשיווק.
מי הלקוח האידיאלי שלך? ממש לאפיין אותו בצורה הכי עמוקה שיש. ואיך הוא מדבר, איך הוא מדבר, מה השפה שלו, מה הוא חושב, מה הוא אומר, איך ה... זה ברמה שהיום כשאני כותבת קופי, אני מדמיינת דמות, ממש דמות בראש. יש לי איזה קמפיין שכתבתי מודעה, שהכניסה הרבה מאוד ממודעה אחת, ו... אני זוכרת ממש, לקח לי איזה עשר דקות לפתור אותה, דמיינתי איזה יעקב אחד, שמלמן, קרח, בן אדם עמחה כזה, שמדבר איתך ככה, ופשוט התחלתי לדבר אותו. ממש, כאילו זאת הייתה עמודה. והיא עבדה, היא עבדה רצח, כאילו זה מדהים. זאת השיטה שלי אגב, אני פחות בשיטות של מלא טכניקות, אני יותר... ברור שיש את הטכניקות הבסיסיות, אתה יודע, שצריך ללכת ולשמור עליהן, אבל מעבר לזה, אנחנו בסוף עובדים עם אנשים, צריך לדבר לאנשים.
הבן אדם שהוא one man show, מתוך המאה אחוז זמן שלו, שהוא גם צריך לחשוב על המסר ולדייק את הקמפיין ולהעלות את הקמפיין ולהתעסק באופטימיזציות ובאוטומציות ואלף ואחד דברים, מבחינת ה... אם הוא מתח 100% מהרגע שהוא כאילו... סגר לקוח עד הרגע שהוא צריך להביא לו תוצאות, איך היית מחלקת את האחוזים? כמה אחוז בתכנון, חשיבה, כמה אחוז בביצוע, כמה אחוז במיינדסט, כמה אחוז ב...
אני חושבת שקודם כל החשיבה, זה הדבר הראשון, לתת לזה 40% לדעתי. ממש, ממש לחשוב מי הקהל שלי, מי הדמות, מה... מה אני הולך למכור, מי הולך לקנות את זה, איפה הבלם נמצא, איזה סיטואציה הוא נמצא בחיים שלו. ואחר כך הביצוע, הרבה מאוד אנשים כותבים לך שתי מודעות, לא עבד לי, נו בחייאת רבאק, תן גז. אז ביצוע גם, זה 40% ו-20% זה הטכני, אפילו 10%, זה השטויות, כאילו באמת.
לעיניי. אני מאוד מסכים, כאילו העניין שהרבה אנשים, שזה הרבה נוסחה חדשה, שיטה חדשה, איזשהו משהו טכני, זה באמת לא. כאילו זה באמת באמת לא. ובאמת לדייק את אותו אהבתו, כי יש את האוטומט לתפור, יש את האוטומט לעשות מהר, יש את האוטומט מתוך התרבות של המהירות, של הטיק טוק, של הזה, של כמה שיותר מהר לעלות בזה, שכן יש עניין של money love speed. אנחנו כאילו אוהב פעולות חיוביות, אבל גם פעולה של עכשיו לשים ביומן שעתיים של חשיבה על האבטר או על המשפך או על מה האסטרטגיה הכי נכונה לפני שאתה יוצא עכשיו לביצוע, טוב שאומר, הדבר הכי מבאס לעשות זה להגיע לפסגת ההר ולגלות שזה לא ההר הנכון. בול. זה בדיוק זה. כן, בול. כל החבר'ה שרצים מאוד מאוד מאוד מהר, זו תכונה טובה. רק למנן אותה ולעשות אותה אחרי שעשיתם באמת את החשימה.
כן, גם בוא, אני חושבת שבסוכנויות שיווק גדולות, אנחנו מכירים הרבה חבר'ה שעבדו שם, יש לך 30 לקוחות שאתה צריך לנהל בחודש, ואתה צריך להעלות ולתקתק קמפיינים כמה שיותר מהר, ותוך 24 שעות זה יעלות הקמפיין. גם אני הייתי ככה בסוכנות שלי, זה היה הכלל, תוך 24 שעות הקמפיין עולה. עכשיו זה נכון, זה טוב, זה טוב להתחיל, קודם כל להריץ, לתת טסט. אבל מה קורה אחר כך? מתי אתה באמת חושב על האבטר שלו? מתי אתה חושב על הלקוחות האידיאליים? אני ברמה שעכשיו יש לי איזה קמפיין שאני צריכה להריץ בראש, ואני כבר שבוע רק חושבת על ה... רק חושבת. כאילו אני...
איפה הגבול בין חשיבת יתר?
לא, קודם כל כבר כתבתי, כבר התחלתי, העליתי. אבל כשאני נכנסת לזה, מבחינתי זה פרויקט. אני פשוט מתחילה כל הזמן לשים את החשיבה בראש. עכשיו, ברגע שיש לך איזושהי, זה ממש אומנות בעיניי, אוקיי? ברגע שיש לך איזו נקודה טובה, ישר אני פותחת את הפתקים באייפון, ישר אני מתחייכת טוב על איזה משהו, ואז מתחברות לי נקודות, ואז משם יכול להגיע לי פתאום בחמש דקות קופים מטורף. למה? כי הכנתי את הקרקע. זה בדיוק העניין ביצירתיות.
זה כאילו לא לחכות לוואי זה מעניין מאוד זה כאילו לא לחכות למוזה אין מוזה אין דבר כזה אין מחסום כתיבה אין כאילו את כל היש לך כאילו תוציא את זה לאו דווקא תוציא את אותו הרעיון לביצוע מקסימלי אלא אני גם לא יכול להתחבר לזה שיש לך איזושהי נקודה והיא לא מושלמת אבל היא רעיון היא רעיון שיכול להתחבר למשהו גדול תעצור תקליט. לעצמך, תכתוב, אני מאוד אוהב לדבר, כמו שאתם יודעים, אני פחות עובד דירקטיבה, אז הודעות קוליות לעצמי בתוך הקבוצה, בסוף כל שבוע, בסוף כל חודש, בסוף כל זה, רגע להקשיב להכל ול... בוא נא, נכון, זה קשור לזה, שקשור לזה, שקשור לזה, שקשור לזה, זה לאו דווקא חייב לזה, מה שכן, בואו רגע נשים איזושהי תמרור אזהרה, לפני שאנשים אפילו יפסיקו לחשוב.
כן, זה... תראה, בן אדם צריך לזהות מיהו. בן אדם צריך לזהות אם הוא חסר לו ביצוע בחיים או חסרה לו החשיבה. אי אפשר, אין באמת חוק אחד שהוא אותו דבר. אם אתה מזהה שאתה בן אדם שיותר מדי מתעכב, נכנס לתוך עצמו, חושב יותר מדי, צריך לעבור ללימוד של ביצוע מטורף. אבל אם אתה בן אדם שרק מבצע ולא עוצר, לא עוצר רגע לחשוב. פה אתה יודע שאתה צריך את האיזון, אבל זה כבר מודעות עצמית אני חושבת. זה בן אדם צריך להיות מאוד מודע לעצמו, למישהו, לאיזה נקודה הוא נמצא.
זה ממש אומנות, כאילו, אז אתה יודע, פה הרבה מאוד נקודות סופר סופר טובות, אני אומר גם ליזם המתחיל, יש פה כאילו גם לקחת רגע את זה ברמה הכי פרקטית של איך לקבל את הביטחון ולא לעצמי את הערך העצמי, ויש פה את העניין של להכיר את עצמך, כמו שאתה אומר, כאילו, מהר מאוד הבנת מה לא. ואז ידעת לא לשרוף על זה הרבה מאוד זמן, אלא למצוא לזה פתרונות שהדבר הזה קורה. יש לי, בפעם שאני עובד עם חבר'ה יזמים, יש איזושהי תפיסה שאתה מגיע אליה בשלב קצת מאוחר, שאתה מבין שדברים צריכים לקרות, לא אומר שאתה צריך לעשות. זאת אומרת, בשביל שהביזנס הזה יקרה, בשביל שהלקוח יסגור בריטיינר של עשרת אלפים שקל, אתה לא חייב לדעת לעשות את הכל. יש דרך לזה שהוא, האם ואיך, כי האם אני יודע שכן, אבל איך עושים את השיפט הזה, כמו שאמרנו, העניין של ה-one man show הוא שאומר, אני צריך להיות טוב בהכל, 100% שליטה שלי, זה הרבה מאוד מתוך תחושת שליטה, פחד מלאכזב לקוחות, הורים וכן הלאה וכן הלאה, למצב שהוא באמת יכול להרשות לעצמו to expand, לגדול, להתרחב. איך משחררים את השליטה הזאת?
תראה, אני חושבת שיש אנשים שלא בנויים לזה, הם לא בנויים, וצריך להגיד את זה, הם לא בנויים בסוף להיות מיליונרים, וזה בסדר שהם יכניסו 50 בחודש והם יהיו one man show והכל יעבוד והם יעבדו קשה וזה טוב להם, זה כיף להם, אוקיי? זה גם חשוב להגיד את זה. מי שכן מחפש לגדול ומי שכן מחפש להתרחב, אני חושבת ש... ברכי איכות מחשבה ורציגים משהו, אבל אני חושבת שאחד הדברים הקשים זה שאנשים לא עוצרים רגע להבין שהם לא מתקדמים. בן אדם לא עוצר שנייה ואומר וואלה, אני חייב לעצור. כל הזמן מדברים איתנו על להתחיל, תציב מטרה, תציב מטרה, תציב מטרה, תיישם אותה, והעולם הזה של ההתפתחות אישית, של היזמות. אבל אני חושבת שאחד הדברים שאנשים לא יודעים לעשות זה לעצור בזמן. תעצור, אחי, אתה במקום הלא נכון. ואני היום הרבה יותר מעריכה את עצמי כשאני עושה קאט, מאשר כשאני מתחילה משהו חדש, כי זה הרבה יותר קשה לעצור. ועוד משהו שעובד אבל לא משרת אותך, זה בכלל קשה, אוקיי? אז אני חושבת, אחד הדברים שאני הייתי עושה אז באותה תקופה זה כל מוצאי שבת, הייתי כותבת את הדברים שיש לי בחיים ושואלת את עצמי מה מקדם אותי ומה לא מקדם אותי. אוקיי?
מה זה הדברים שיש לך בחיים?
מה הכוונה? לדוגמה, העסק שלי, היום-יום שלי, לא יודעת, אפילו שיעור שאני הולכת אליו, סתם כל מיני דברים שאני עושה בפועל בחיים, האם זה מקדם אותי למטרות שלי? לא מקדם אותי. זה מקדם אותי לאדם שאני רוצה להיות או לא מקדם אותי? זה מקדם אותי לעסק שאני רוצה או לא מקדם אותי? הנכונות שלי להסתכל בעיניים על עסק ולהגיד העסק הזה לא יביא לי את ה-X מיליון בחודש ולעצור את זה בזמן, זה הדבר הכי מדהים בעולם, בסדר? אז תפחד, אבל אתה יודע שזה לא יביא אותך לשם. וכמה אנשים שפתחו סוכנויות ועובדים וצוותים לא מגיעים לרווחים שהם רוצים. אפשר להרוויח, סבבה, אני לא אומרת שאי אפשר להרוויח מסוכנות, אבל זה לא הסכומים שאני לפחות רציתי. זה לא הדברים שאני בכלל כיוונתי אליהם, אז אני חושבת שברגע ששמים הרע מול העיניים, זה הדבר הכי טוב שיש.
תראי, אני מפרש את זה מההסתכלות של מה שאת אומרת פה וגם מההיכרות שלי איתך, זה העניין של באמת להבין מהערכים שלך, להיות כאילו סופר סופר סופר כן עם עצמך ושקוף ואמיתי למרות כאבים, למרות פחדים, למרות דברים כאלה, מתוך גם ידיעה ואפילו אני אגיד ודאות מאוד גבוהה של ברגע שאני אדייק את זה למשהו שהוא באמת שלי רק אולי אפילו אני אגיד שם רק שם יהיה לי את הפיצוץ את כאילו את ההכנסות הגבוהות ואת החופש הגבוה ואת ההגשמה הגבוהה ואני אעשה את מה שאני אוהב את מה שאני זה וזה. עכשיו רציתי לשאול שאלה שקצת קשורה לזה כי יש לי נושא אחר שאני רוצה לחפור טיפונת לזה אבל רק לסיים את הזה. הרבה מאוד חבר'ה שגם אנחנו עובדים איתם, האוטומט שלהם שהם באים לעלות רמה, סליחה, או שבאים להתחיל או לעשות איזושהי פעולה, שבתפיסה שלי זה משהו של לכסות על איזשהו פחד שהם פשוט מפחדים להתמודד איתו, אבל הם הולכים לאוטומט של למידה חדשה, של למידת יתר. זאת אומרת, אין לי ביטחון עצמי, זה מה שקורה באמת, כאילו אין לי ביטחון עצמי, אז אני אלמד עוד קורס כדי שלכאורה ימלא לי את הביטחון העצמי. אני אגיע לסוף הקורס, אני יודע יותר ממה שידעתי קודם ועדיין אין לי ביטחון. יותר אולי אפילו נגיד לי זה יגדיל לי את הביטחון, כי אני אומר רגע, אבל יש את הקורס הזה והזה והזה והזה והזה והזה ונשארים באיזשהו לופ, פשוט לא יוצאים ממנו. איך נהיה מנעם?
אתה יודע, אני זוכרת שהייתי פעם, ראיתי איזשהו לייב של איזה מישהו באינסטגרם מאוד כזה מלא עוקבים, הוא אמר שהוא הגיע לטיסה. הוא הגיע לביזנס שם והוא רואה איזה אחד עמך כזה נראה איזה ירקן בשוק. והוא שאל את עצמו בוא נע כאילו איך הוא. בסדר יש לו עסק אבל איך הוא יכול להמשוך את עצמו את הדבר הזה. ויש מין תופעה כזאת שאתה רואה אנשים טיפשים בברכאות שאתה אומר איך הם ככה. ככה מצליחים. והטיפשים האלה. הם אנשי ביצוע מטורפים, הם עושים את הכל, אין להם מה יחשבו עליי, מה יגידו עליי, לא לפנות אליי סתם, אבל אין להם את הדבר הזה, הם אנשים שהם פשוט עושים, ואני חושבת שאחד הדברים הכי הכי הכי נוראיים שיש זה התופעה הזאת, שתמיד גורמים לך להרגיש חוסר, אתה עדיין לא יודע מה שאני יודעת. עכשיו, הידע הזה לא יהיה לך בעוד קורס, הוא לא יהיה לך בעוד ספר, אוקיי? ספר זה חשוב, ידע זה מעולה, אני כל הזמן לומדת, כל הזמן, כל הזמן ספרים, קורסים, הכל טוב, אבל איפה הביצוע שלי? עכשיו, אני התחלתי לעשות כלל לאנשים, שזה מאוד עוזר להם. אתה מציב יעד ריאלי, נגיד אני רוצה להגיע החודש ל-20,000 שקל, יזם מתחיל, זה היעד שלי. אני לא לוקח קורס, שום קורס, אני לא קונה שום הכשרה, עד שאני לא מגיעה למדרגה הזאת. וברגע שאתה מגיע למדרגה הזאת, פתאום אתה קולט, אוקיי, אני סומך על עצמי, אני ממשיך. הרי מאיפה זה מגיע? מאנשים שלא סומכים על עצמם, הם צריכים מישהו שיגיד להם משהו, הם צריכים מישהו שיתקרב אותם, הם צריכים מישהו שיעזור להם. זה טעות, זה טעות לחיות ככה, כי כל החיים אתה צריך מישהו לידך, רוב היזמים, אם תסתכל על היזמים בני ה-80, לא היה להם אף אחד, אף אחד, הם לא באו גם עם משפחות של עסקים, לא היה אף אחד שבכלל לימד אותם משהו, הם עשו את הכל בעשר אצבעות. אז אני חושבת שאנחנו קצת חלשים בקטע הזה, צריכים קצת כפה, אבל בסדר, אני אוהבת לתת כפות לאנשים, זה אחד התחביבים שלי. או להגיד ככה.
זה הטבעת כאילו לא לפתח תלות. לא להיות תלות, יש לי משהו קיצוני, ואם הוא אומר כאילו וואלה אני לא יודע מה צריך לעשות.
תראה כשבזמן שלי הבאתי המון משווקים מתחילים, אז הכלל שלי היה שתוך שבוע מאז שהם נכנסים, הם צריכים להשיג לקוח. זה היה הכלל. ואז ההוכחה הייתה בעצם, הנה אתה יודע, זו הייתה ההוכחה, הנה אתה יודע, אתה לא צריך עוד, בוא נתחיל לבצע. ואני חושבת שהצלחות קטנות הן יכולות לגרום לך לצאת מהדבר הזה, מהלופ הזה, כי ברגע שאתה מתחיל להבין שאתה עושה את זה לבד, ההצלחות הקטנות מתחילות... להביא לך הצלחות גדולות, אנשים מחפשים את ההצלחה הגדולה ואז הם חושבים, אה, אם אני צריך להגיע למיליון בחודש אז אני אקח את ההכשרה הזאת ואני אפגש עם ההוא ואני אעשה פגישה עם הזה ואני אטוס לכנס הזה ואני אקרא את הספר הזה ואני אקח את הקורס ההוא, אבל הם לא מבינים שנייה, זה לוקח, אתה צריך אוטו של הצלחות קטנות, זה לא מגיע בבום, זאת השיטה שלי לפחות שעובדת לי.
זה באמת זהב כי אחד זה באמת יוצא לו תיאום ציפיות לא ריאלי אצל חבר'ה שמגיעים ובאמת תוך שבוע רוצים לזה כי הם באמת הגיעו לאיזשהו כנס או שהבטיח להם את הדבר הזה והזה והזה והזה דרך שיווק שלחץ להם על הכפתור הזה והזה והזה דרך החוסר והגדיל להם את הפער ואז הם אומרים אוקיי רק אם זה וזה שיווק מעולה אגב שרק עם המוצר הזה אני אוכל להגיע לדבר הזה בסוף הם קונים את המוצר הזה ואין להם את הסקילס. להתחיל את הצעד הראשון להביא את האלף שקל הראשונים כי או שאני עושה מיליון בחודש או שאני עושה אפס. האלף שקל הראשונים א' ייתנו לך הרבה יותר במה שבאמת חשוב שזה הביטחון העצמי שלך שזה הערכים שלך שזה להכריח לעצמך שאתה באמת יכול והרבה יותר חשוב כמו שאת אומרת זה לא לפתח תלות באיזשהו משהו חיצוני אלא להזכיר לעצמי שאני יכול להגיע לאותו הבנצ'מרט של 20 אלף המקשר הזה שאני מאוד מסכים איתו ש... לא משנה איזה קורס לקחת בדיגיטל יש לך היום את היכולות להכניס את ה20 אלף האלה בלי לקחת שום דבר אחר. ככה תיעוץ וככה לשמוע עוד פודקאסט אפילו.
אני חושבת. סליחה שאני קוטעת אבל אני בוא אני אגיד לך את האמת זה לא יהיה יפה להגיד את זה אבל הרוב הצלנים. בסדר כאילו הרוב פשוט עושים חרטטים את עצמם איזה כיף זה להיות סטודנט בוא אני גם למדתי באקדמיה זה כיף. אתה לא עושה כלום, בסדר? זה כיף להיות בקורסים, זה כיף עכשיו לדבר בפודקאסט, אבל בוא, אחרי הפודקאסט הזה אין לך את העבוד של החיים, אין מה לעשות, כאילו זה החיים, ואני חושבת שהרוב פשוט לא רוצים לעבוד, כי הרוב עצלנים ברמה קשה, זאת האמת.
מעניין שאתה אומרת את זה, כי זה לוקח אותי דווקא לנושא שרציתי לשאול אותך, חברה, שבשיחות הראשונות, בשיחות האחרונות שלנו, אחת להביא תובנות זהב אגב מכל החבר'ה המבוגרים שגם לי יש כמה חבר'ה מאוד מבוגרים אני אומר לכם חברים זה אחד ההקים הכי עולים פחדנים כאילו לכו לבית אבות ותצטברו לי כמה שיותר כאילו. תפסים לא הייתי בית אבות אבל כן אבל כאילו חופשים ויזמים שעשו הצעירים שהגיעו לזה סבבה הערכה ענקית ברור אבל אין לו מספיק דרך. ללמד אותך אלא אם כן הוא התחיל בגיל 4 לא יודע אבל כאילו אתה הולך למישהו בן 80. שמבוסס וכמובן אתה רוצה להיות במקום שלו ויש לו את זה גם אין להם כאילו בחוויה האישית שלי וגם שאני חווה ממך דרך הקשר עם אותו הבחור. אין להם אגו כאילו זה לא מעניין אותם הם לא שוחקים במשחק הזה מסעות שלהם מכניסות את הכסף שלהם עושים את זה מהמקום הכי נקי בעולם של לעזור לדור הבא ולתת איזה שהוא מנטורינג כזה כמו איזה נכד שלך או משהו כזה. גם כשאתה מציע להם לפעמים כסף הם לא רוצים כי הם יודעים שהם רוצים לעזור לך בחזרה.
זה לא מעניין אותם.
ואחת התובנות ששיתפת אותי ואני ככה, אני מאוד מאמין בזה, כל הביזנסים בנו לפי זה והתחלת להיכנס לכיוון הזה, זה את מתחילה לגדול לתוך עסק חופש. והרבה מאוד מהפעמים את אומרת לי כזה של, אני חייבת לפצח משהו או שאני עכשיו מפצחת משהו שלא קשור אליי, שכאילו זה לא הפרצוף שלי, שאני יכולה לצאת עם מנו. בסוף יוכל להיות סיילבילי שאי אפשר למכור אותו. איך הבנת את זה? מה היה התובנות? איזה עכשיו חשיבה שונה את עושה אחרי שהיה לך את העסק שהכי תלוי בך, שאתה פרצוף, שאתה מנהלת, שאתה דבר הזה? ואיך יזם שבאמת רוצה להגיע למצב שהוא החלום הרטוב הזה של להכניס כסף בזמן שאתה ישן, יכניס אותו באמת בצורה סופר פרקטית שזה לא תלוי בו? שמחר בבוקר חלילה קורה לו גם משהו טוב, הוא לא בזמינות או משהו גרוע. זה לא קשור להכנסות שלו, זה לא קשור לאיזה...
נכון. קודם כל, ברגע שעושים את זה, זה דופק תמוך. אני זוכרת שהייתה לי איזושהי הכנסה מאוד גדולה חודש אחד, וכל החודש הזה בקושי עבדתי, אוקיי? ואני זוכרת שזה דפק לי תמוך. אז אני חושבת שקודם כל הסתכלתי כל הזמן על חברות מאוד גדולות. שמכניסות מיליארדים או מיליונים, מאות מיליונים בשנה. אתה לא יודע מי הבעלים שלהם ל-99%, אתה לא יודע מי הם. ושם הבנתי שיש משהו אחר. ברגע שמתחילים לבחון עסקים וחברות, מה עומד מאחוריהם, מה המודל שלהם, מה קרה שם, איך הצליחה קרתה, שם מבינים ש... שהראש הזה שהנחילו לנו באינסטגרם הוא מאוד מאוד מאוד מצומצם. יש המון דרכים לעשות הרבה כסף, אין דרך אחת, וכל אחד צריך מה שמתאים לו. עכשיו, אני שומעת לך איך שהתחלנו את הפודקאסט כמה דקות לפני, מישהי כתבה לי אם אני רוצה להעלות פוסט שלי לאיזה קבוצה או משהו כזה, ואמרתי לה, תקשיבי, אין לי פוסטים, כאילו אין לי, אני לא מעלה רינסים או פוסטים, אין לי תוכן. זאת אומרת לי מה אז איך כאילו איך הצלחת ככה צילה ממומן שיתוף פעולה פלא אוזן את יודעת אז זאת אומרת לי מה אפשר בלי ממומן כי כולם אומרים שחייב אורגני. זה שאלה מתוקה זה שאלה של בן אדם שבאמת הקשיב למה שאומרים לו אבל ברגע שנכנסים לעולם העסקים. אוקיי ומבינים עסקים החשיבה הזאת השתנתה אצלי מאוד מהר ברגע שאתה. קרוב לזה ורואה את זה מול העיניים זה השתנה מאוד מהר ואחד הדברים שגם למדתי על עצמי זה שאני לא משווקת. אני יזמית. וזה היה לי נורא קשה זה מאוד קשה לי להגיד את זה עכשיו אפילו כי זה. כשאתה יזם. כל דבר הוא הזדמנות. כשאתה משווק אתה רק משווק. וכשאתה יזם אתה עושה יותר כסף, כי אתה, כל התמחור שלך אחר, האחוזים שאתה נכנס אליהם אחרים, אתה מצליח לראות את הדברים בצורה אחרת, זה ראייה אחרת, זה פשוט אותה פעולה בדרך כלל, רק בזווית שונה. וזה פתח אותי להמון פרויקטים, וגם לדברים שאני לא לוקחת בהם את השיווק, אלא רק את האסטרטגיה, או רק, אתה יודע, דברים אחרים. וברגע שאני הסכמתי להיות כזאת ולהבין שזאת אני ולא לצמצם את עצמי, אז זה פתח לי עולם שלם, זה באמת שונה. ואני יחסית עוד בהתחלה של ההתחלה, כן, אני אפילו לא, מבחינתי עוד לא גירדתי בכלל את המקומות שאני רוצה להגיע אליהם, ואני אגיע בעזרת השם, אבל זה... זה אחד השינויים לדעתי המשמעותיים שהיו לי בשנתיים האחרונות.
בעצם איזשהו שינוי זהות של אני כבר לא הבורג, אני המערכת עצמה.
כן, אני לא המשווקת שעכשיו מביאה רק לידים. אני לא כותבת קרופי, אני לא כותבת טופל מכירה. זה לא אני, זה פחות אני באמת. זה מאוד ניסיתי להישאר שם, אבל זה לא עבד. לא עבד לי כל כך.
אז אני אשאל, מה האתגרים של יעל החדשה? שאת יודעת שאת צריכה, או יותר נכון, איזה יעל את צריכה להיות בשביל אותו התדמית החדשה או הזהות החדשה אפילו?
וואו, שאלה טובה. להיות יותר בטוחה בעצמי, גם אם זה דברים חדשים. לפתוח את הראש לתאובניים, מה שנקרא להזדמנויות. לא לפחד להיכנס לפרויקטים, להשקיע בהם, בעיקר ללמוד. אני בעימות של למידה, ממש, ממש, ממש, וזה לגמרי פותח לי את הראש. בדיוק שמעתי פודקאסט של החברה של וויז, מי שלא יודע זה חברה ששבוע שעבר נמכרה ב-32, נכון? מיליארד שקל. ודולר סליחה ואחד מהחבר'ה המייסדים אמר שהוא לפחות פעם ביום הוא אומר אני לא יודע. לא יודע. ואחת התכונות הישראליות שלנו זה תמיד לדעת. תמיד זה לדעת ולעשות את הרושם ולבוא עם החליפה והשעון והרכב ועכשיו ברוך השם אני יכולה לעשות את הדברים האלה אבל זה לא זה זה לא הדבר זה לא הקטע. וברגע שמבינים שאתה צריך פשוט להביא את עצמך, את האחות שלך, ולדעת מה אני יודע, מה אני לא יודע, שם זה מרגיע, כי מי רוצה לחיות בשקר? מי רוצה לחיות בלחץ הזה? זה לא כיף, אף אחד לא רוצה לחיות ב... המון אנשים חיים בזיוף, המון, המון, המון אנשים, כאילו, וזה, אני לא מוכנה לחיות ככה, אני אישית לפחות זה... בעיניי נוראי.
והיא זה מהמם, את אומרת כאילו אין לי שום בעיה להגיד אני לא יודע, זה לא פוגע בערך שלי מול עצמי.
אני אלמד.
זה פותח אותי באמת ללמידה, כי אם אני לא יודע ומישהו אחר יודע, אז הוא ירצה להשלים לי את הפער או ללמד אותי, והופ, למדתי משהו חדש רק מתוך מקום שאני לא יודע. והדבר החשוב זה באמת מוריד לי את הלחץ של אני אמור לדעת הכל. נכון. אני לא...
נכון. אתה יודע, אני חושבת שברגע שמתקרבים לאנשים כאלה וחיים איתם ועובדים איתם ומדברים ואתה רואה סכומים מטורפים, אתה מבין שכל אחד מביא את עצמו. יש יזם נדלן אחד, אני לא יודעת אם, אני לא אגיד את השם, אבל הוא מאוד מוכר בארץ והבן אדם אמר לי כל כך הרבה דברים שהוא לא יודע לעשות, שהייתי בהלם, אני זוכרת פעם ראשונה, אמרתי מה? אין לו לוז, הוא לא יודע לכתוב חוזה, הוא לא יודע, אני אומרת לך והוא איזה עסקאות של מאות מיליונים, בסדר? כן, ידענו. ואתה אומר זה מישהו, הוא מביא את מי שהוא, לא צריך לשחק אותה, לא צריך לנסות, אני לא אומרת תהיה סתום ותיכנס לעולם הביזנס. לא, זה לא הכוונה, אבל לא צריך לחשוב שאתה חייב לעשות את הפעולות כדי לייצר תדמית שקרית, כדי שמישהו יחשוב שאני שווה ואז יהיה לי מיליונים. זה לא, אני לא רואה את זה ככה היום.
פעם ראיתי שאתה באיזשהו כלוב, כאילו אם נכנסת לתוך הדבר הזה, בפעם הבאה שישאלו אותך שאלה באותו הנושא ושאתה לא יודע עליה, וצריך לייצר תשובה. ואז רגע, אם אני רוצה לשמור על התדמית ולא שירד לי הערכה של אנשים אחרים כלפיי, מה שאני קראתי מקודם, תלות חיצונית, אז אני יכול להיות תגיד משהו ואני אולי חרטט בביטחון, זה יישמע טוב, לא בטוח שזה נכון. והרבה יותר חשוב, זה לא יהיה לי את האומץ או את האותנטיות להגיד אני לא יודע, כי אני לא מוכן לקבל את זה.
אגב, אני גם זה כלפי, זה אותו דבר בשביל שיווק. אתה יודע, אחד הכללים שלי, שאני תמיד אומרת בחדרי ישיבות הכי זה, תזכרו שרוב העם רואה האח הגדול ומצביע ביבי. בסדר? כאילו באמת, זה רוב העם, כי אתה מסתכל סטטיסטית, אנחנו לא, גם אם נגיד אני גר בתל אביב, בסדר? אני צריכה לזכור שאני משווק לכולם, אם יש לי לא יודעת איזה מוצר או שירות שאני משווק, אני משווק את זה גם לפנינה מבאר שבע וגם להודיה מנהריה, בסדר? צריך לזכור את הדברים האלה. וברגע שמשאירים את ה... אני מאוד מאמינה בזה. את הפשטות הזאת, זה בעיניי זה הקסם.
זה כל כך זהב, בטח לחבר'ה מתחילים שמנסים, הם רואים כאילו קמפיינים של מישהו, אומרים, רגע, אני צריך להיות כמו זה. כי כאן קירה ככה זה עובד. וואי, זה קרה כל כך הרבה פעמים באפיליות, שאנשים כאילו באים, לוקחים את המודעות שלך, ליטרלי, כאילו לוקחים את המודעות שלך, ומופתעים שזה לא עובד. עכשיו, יש פה אלף אלגוריתמיקה מהפועל, אבל לא.
אהבתי את זה, זה לא עובד לי.
לא הזרקתי, מידלתי.
מידלתי.
עולה על המדינה.
אז אני כותבת להם, אתה מאמין בקרמה? זאת הג'ואס.
אה, יפה. יפה, זה דולר נגמרת מהצדר, יפה.
ברור שלא.
אחי, זה טוב. ככה בהערות. איפה קפצה להפיל?
הוא עליה, כן.
מה זה ערכים בשבילך?
וואו. אני חושבת שזה דרך חיים, ערכים, אני צריכה להגיד אולי מהערכים שלי שחזקים לי, אבל תחשוב, אם בן אדם הולך לפי סט ערכים מסוים, זה הדרך חיים שהוא ילך בה. אם בן אדם יותר חשובה לו נתינה, תהיה לו יותר נתינה בחיים. הוא יסיים את העולם הזה ב-120 עם הערכים שהוא... שהוא הלך על פיהם, זה בעיניי דרך חיים, זה לבחור מה הולך להוביל אותי.
איך זה מתקשר לעולם העסקים? כאילו, זה תמיד נשמע כזה, אה, תדע מה הערכים שלך ואז תדע איזה קופי להוציא, או זה, לאנשים אין את הקישור הזה, כי זה כאילו, ערכים זה איזשהו משהו שהוא גבוה יותר רוחני, שלאף אחד אין זמן לזה, כי כולם עסוקים.
קודם כל, זה לא רוחני וזה לא גבוה, תמיד אנחנו פועלים על פי ערכים. תמיד, תמיד יש לך משהו שאתה בוחר, הוא מוותר, תמיד. פשוט בן אדם לא עצר לחשוב, רגע, איזה ערך זה? זה הכל. אם אתה עכשיו מגיעה לך עסקה, אוקיי? וזה עסק שאתה יודע שעושה רע לעולם, ואתה לוקח אותו כי זה הולך להכניס לך מיליון שקל. אז באותו רגע בחרת בערך של כסף ולא בערך של יושרה. זה, כאילו, זה החיים. אז אני חושבת שהקשר הוא ישיר, אני רואה את זה, אני גם רואה את זה כל הזמן. היו לא פעם ולא פעמיים עסקים שאני לא לקחתי אותם ולא שיווקתי אותם, למרות שזה יכול היה להכניס הרבה כסף אז לסוכנות, וזה פשוט לא היה בערכים שלי, זה לא היה באמונות שלי. ואני חושבת שאנשים שמשנים את הערכים כל שתי דקות, אין להם עמוד שדרה, הם אנשים שהם תמיד יהיו מובלים.
אפשר לשנות את הערכים? איך אני משנה את הערכים? איך כאילו, למה שאני אעשה?
אין להם, כי אין להם... אם עכשיו תשב עם מיליארדר, אוקיי? והוא יגיד לך, תשמע, אתה, השיטה שלי זה לבגוד. סתם אני אומרת לצורך העניין, אסור לבגוד בשותף שלך, בסדר? עסקית. אם אתה תגיד טוב, הוא מיליארדר, הוא יודע מה הוא אומר, אתה תעשה את זה, מה זה מעיד עליך? שאין לך עמוד שדרה, אתה זז כלפי כל בן אדם שאומר לך איזה מילה וחצי ואתה מתרשם ממנו. אחד הדברים הכי טובים שבן אדם יכול לעשות לעצמו זה להיצמד לערכים שלו. תסתכל על כל האנשים הכי משפיעים בעולם, הם קצת הזויים, הם קצת לא מעט, בואו נגיד את זה במובן הזה, אבל מה מחזיק את זה? שהם לא זזים מהערכים שלהם, הם לא זזים, הם מאוד מאוד, אפשר לשנות ערכים, ברור, גם אני משנה מדי פעם, אבל הם לא מזיזים אותם כל כך מעט, בואו נגיד את זה ככה.
מה הערכים שלך ואיך זה מוביל אותך, דווקא בצד של הביזנס?
מעניין, הרבה זמן לא שאלתי את השאלה הזאת, אתה יודע, זה טוב. קודם כל ישרה, אני חושבת, תמיד תמיד להיות ישר, תמיד לא, זה מאוד קל לעגל פינות, אתה רואה איזה לקוח יותר שמן, להעלות מחיר, ומאוד קל לעשות את הדברים האלה. אז יושרה, נתינה, גם לתת יותר. בא אליך לקוח, תיתן 100%, לא 100, 200. תיתן יותר ממה שצריך. אני חושבת שרוב העסקאות הכי גדולות שעשיתי זה מאנשים שראו שנתתי יותר. באמת, כאילו זה מאוד פשוט. אתה מאוד פשוט לבלוט היום. רוב האנשים לא נותנים אפילו את ה-50% שלהם. אז זה איזה ערך שכדאי לאמץ אותו. בביזנס המון אמונה אני חושבת אני מאוד מאמינה בבורא עולם נראה לי שיודעים את זה ואני חושבת שככל שאני מבינה שאני עושה את המאה אחוז שלי אבל הברכה שתהיה בכסף הזה הרווחים בסוף אין לי שליטה על זה. אנשים חושבים שיש להם שליטה אין לך שליטה על זה וזה נטו בורא עולם. בעיניי, אז ברגע שאני התחלתי להכניס את האמונה הזאת, הרווחים שלי קודם כל רדדלו, ויש רוגע, יש רוגע, זה...
איך מכניסים את האמונה הזאת? כאילו הרבה אנשים שלא מתחברים לצד המסורתי או דתי, נקרא לזה ככה, זה כאילו כוח עליון.
בסדר, אז גם אם זה לא בורא עולם וזה כוח עליון, אז זה משהו שהוא מעליך, בסדר? כן. אז... אתה משחרר, אתה מבין שאין לך, אתה עושה את הכי טוב שלך כדי להכניס החודש איקס כסף. אתה מבין שמה שייכנס זה לא בידיים שלך, זה לא בידיים שלך.
אני הרמתי את השיחת מכירה, אני עליתי ללקוח, אני כאילו סגרתי, שלחתי את החוזה, עשיתי את כל הדברים.
יותר מזה, אתה יודע מה? נגיד הרווחת מיליון, בסדר? או אפילו 100 אלף. אתה יכול להרוויח הרבה כסף, אבל אין לך ברכה איתו. הוא כל הזמן נעלם לך איכשהו. ואתה הולך להיות פיננסי, ואתה הולך לסדנאות, ואתה עושה, והכל מאוד מדויק. אין, משהו פה לא עובד, לא קורה. אז זה מאוד רוחני, כן? זה לא גשמי בכלל, אבל אני רואה את זה כאחד. או שאתה צריך רגע לבדוק למה זה קרה. אולי אתה עושה משהו שהוא לא בסדר, אולי אתה צריך לתת יותר, אולי אתה צריך רגע, אולי זה לא מתאים לך, המקצוע שלך. יש הרבה מאוד אנשים שאני יכולה להגיד על עצמי הרבה מאוד דברים שעשיתי, הכניסו כסף אבל פתאום לא ראיתי את הכסף הזה. ואז הבנתי שזה לא התפקיד שלי פה בעולם. אלוהים רוצה שאני אעשה משהו אחר. ואנשים שהם לא רוחניים זה קצת קשה. קשה לגרום להם להאמין בזה, זה מאוד קשה, אני אפילו שאני דו שליטתייה, זה האמונה לדעת שזה לא בשליטתי, אני עובדת על זה מאוד.
איך הבן אדם הכי סקפטי, הכי חילוני, הכי רחוק מהדת, יכול לקחת את זה, לא לוקח את זה במובן השלטון.
זה לא כלום של דת.
בדיוק, לא בכיוון של דת, זה במקום של ספיריצ'ואליטי, של רוחניות, שיש משהו יותר גדול ממני, אני לא יודע מה זה, אני לא נכנס גם למה זה, למי זה, למה זה, ל... לאיך קוראים לו, בסדר? איך אני יכול לקחת את הדבר הזה, את האמונה הזאת בצורה פרקטית ליום יום שלי? אני רוצה להאמין בזה, אני כאילו פתוח לזה שיש משהו יותר גדול ממני, אבל נורא קשה לי לשחרר, נורא קשה לי העניין הזה של השליטה, כי אני בסוף עושה פעולות, זה אני מרים את הגפן, אני מרים את זה, אני מרים את זה, איך אני משחרר, או מה הפרקטיקה או צ'קליסט להכניס את זה קצת יותר ליום יום, לעסק?
אני אגיד לך מה, מה קורה כשאתה משחרר? אתה מפסיק להתאפק בתוצאה ומתעסק בביצוע. וזה המון אנשים מאימון מנטלי מדברים על זה כל הזמן, של להפסיק להסתכל על התוצאות ולהתעסק בביצוע. עכשיו, מה זה הקטע של האמונה? ברגע שאתה מאמין שה... נגיד, אני מאמינה, שהתוצאות שיגיעו הן לא בשליטתי, מה שבשליטתי זה הביצוע שלי. מה קורה? אני עושה יותר, למה? כי אני מתעסקת רק בביצוע. אתה מבין? ברגע שאתה יודע שבשביל להתהתחל להוציא שיחות מכירה, אתה תוציא רק שיחות מכירה. אתה לא תתעסק כל היום, כמה הרווחתי, כמה השקעתי, מה יהיה החודש, מה נהיה, מה ההוצאות, מה ההכנסות, מי הוא, השיתוף פעולה הזה הכניס לי ככה, או הוא יביא לי ככה, זה לא, זה לא יקרה. אתה מבין? ואוטומטית, לאן הפוקוס הולך? לביצוע. זה הדבר הכי מדהים בעולם. בעיניי.
כאילו, אם אני שם את זה באופן שלך קצת יותר רוחני, אתה תוכל לשחרר הרבה יותר שליטה במה יקרה אם ותתעסק בלגרום להזדמנויות האלה להגיע על ידי ביצוע, על ידי פעולות.
זה דמיון ואני אגיד לך, אני גם הייתי מאוד מאוד בלי אמונה, מאוד, כאילו באמת, עד לפני שנה הייתי צריכה את השליטה הזאת כל הזמן וזה אחת העבודות הקשות לסגל את זה. אבל ברגע שאתה יושב עם מיליארדר ומיליונר ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד וכולם אומרים לך את אותו דבר, אתה מבין, רגע. זה לא אנשי רוח שעושים מדיטציות אגב, כן? אנשי ביצוע, אנשים שהכי חומר, כסף, בתים, מכוניות, הכל. אבל איפה הרוח נמצאת? הם מתעסקים בביצוע, הם לא, הם מבינים בחיים, הם כל כך הרבה הפסידו והרוויחו, כאילו ברגע שאתה משחק את המשחק הזה כל כך הרבה פעמים, אתה מבין שבאמת אין לך שליטה על התוצאה, באמת. מי שכל הזמן... מדבר על זה, זה אנשים שלא שיחקו מספיק את המשחק.
שלא עשו את זה בפער, בשטח. כן. איזה מעניין. זווית סופר מעניינת עליו, ואני חושב שזה כאילו גם מוריד את זה לצורה נורא נורא נורא פרקטית, של שחרור שליטה באופן כללי יש המון המון המון איכויות, ולתת לעצמך באמת את המקום הזה של להתעסק במשהו שבאמת יש לך שליטה עליו, ואם אין לך שליטה עליו, אז אין לך גם מה לדאוג ממנו.
זה עבודה זה אחד הקשים אני אני אני נופלת לזה כל הזמן זה קשה אני עדיין לא לא שם אבל. הכיוון הוא לשם.
זה בתוך השיחות שלנו אנחנו כל הזמן משתפים בהתפתחות העסקית והרבה מאוד ארוחנית שם את השיחות נראה לי תכף את השיחות הכי עמוקות שיש לי כאילו לבישו. על העניין של השליטה, הוא אומר שיש באמת שליטה על דבר אחד בלבד בתוך כל הדבר הזה, זה של מגיעה אליך סיטואציה, בדרך כלל סיטואציות רעות וקשות, או אתגרים, או תיקונים, או נפילות, או או או או, ויש לך שליטה על דבר אחד, האם להיות ריאקטיבי או להיות פרואקטיבי? האם עכשיו מגיעה לך את אותה סיטואציה של לחץ כלכלי בצורך העניין, הלקוח לא סגר, הקמפיין לא עובד וכן הלאה וכן הלאה? והאוטומט שלך זה לתקן, האוטומט שלך זה לשפר את הקופי, לשפר את ענף מכירה, לשפר את זה, לשפר את זה, ולא לעשות רגע עצירה. כמו שאת אומרת, רגע, שנייה לשאול, האם זה בשבילי, האם זה בכלל משהו שמתאים לי, האם זה משהו בחוזקות שלי, האם זה משהו שיש לי בכלל אופציה לעשות אותו, אני מאמינה בו, זה בערכים שלי, אמרנו פה, ממש איזשהו רנדגן כזה, ולשאול את עצמי באותה השליטה, השליטה היחידה זה שהגיעה לי הסיטואציה, כל פעם היא תגיע בצורה אחרת עד שאני אבין לפתור את אותו הדבר, והשליטה היחידה זה אם אני מגיב עוד הפעם באותה הצורה, האם אני עכשיו בא לתקן את זה, האם אני בא אחרי לעשות את זה, או שאני עוצר שנייה, רגע חושב, אומר רגע יש מצב שאני בכלל לא צריך לעשות את זה, יש מצב שבביזנס אחר לחלוטין, יש לי הרבה יותר משמעות, הרבה יותר רוחניות, הרבה יותר ערכים שנמצאים שם וזה, הרבה יותר מתאים לזה, ולהסכים כמו שגם את עשית באיזשהו מקום, לעשות את הקאט הזה ולהיות פרואקטיבי של מה נכון עבורי. מה מתוך הערכים, מה מתאים לי ובאמת משם להתקדם וזה, אני חושב שמדברים כל הזמן על העניין של שליטה סביב ניהול זמן וניהול אנרגיה אפילו וניהול של, ובטח ובטח ובטח בפוקוס בתוצאות ואחרי חודש אתה שם את היעד הזה ואתה מגיע אליו לא משנה מה אבל יש מצב שתראי גם אלף טלפונים ואף אחד לא יסגור כאילו אין לך באמת שליטה על זה, אתה יכול להשתפר להביא מוצר יותר טוב וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. אבל אין לך שום שליטה על אם הוא יסגור או לא יסגור, והיא לוקחים את זה ומשלב בין שניהם, שזה גם באמת מחזק מבחינה רוחנית, שבאמת אין לך שליטה, ואז זה מפנה אותך רגע לביצוע, וביחד עם זה שיש לך שליטה באיך אתה מגיב לדבר הזה, כי אין לך שליטה אם עכשיו מאחוריי לא ייפול פה מטאור, יש לי שליטה שיפול פה מטאור, ואני לא אלחץ, אני לא יודע, יכול להיות שכן, אבל אני לא אלחץ ואני אתפנה מפה בצורה הזו מאשר לא יודע מה, כאילו. אין לי שליטה אם ייפול פה מטאור או לא וזה, אני חושב שזו תובנה כל כך קריטית לחבר'ה בטח בתחילת דרכם ולחבר'ה שנמצאים בעולם הדיגיטלי הזה שרואים את אותן התוצאות של האינסטגרם או של המקומות האלה ומצפים שהם ייכנסו ויהיה להם אותו הדבר ואז כשזה לא קורה מנסים לתפוס עוד יותר שליטה, באה ואומרת בדיוק להפך, שחרר.
שחרר. בדיוק. גם זה בסדר לדעת? לא לדעת. בסדר, יש תקופות שאתה לא יודע מה אתה רוצה. הכל טוב. אף אחד לא רודף אחריך, זה משהו שהוא... אצלנו זה בא מתוך... גם אני ככה, אני כל הזמן רוצה, רוצה עוד, עוד, עוד, עוד, ואם אני לא משיגה אז אני מתחילה להיות מתוסכלת ולהתעצבן ולפחד ולאבד את עצמי, אבל... אף אחד לא רודף אחריי, כאילו מה הלחץ? מה, מה? הכל טוב, כאילו בסוף זה יקרה, בסוף זה יעבוד.
כן. וואי, זה כדאי שאתה שומע את זה, כי השאלה הבאה שלי, וככה אנחנו מתקרבים לקראת סיום, אבל באמת שאלתי אותך לפני שהתחלנו, מה אחד המסרים הרבה, כאילו הכי חשובים לך, לחבר'ה החדשים, לחבר'ה שמגיעים, כי די עובדים עם אותו פלוס מינוס קהלייה, עד שזה חבר'ה דיגיטליים, יזמים צעירים לרוב, חבר'ה בני 20 עד 30, איפשהו כאן, כמובן שיש, בנות 13 ובנות 87, ומתאים לכולם. ואמרת לי דבר שהוא מאוד יפה ומעניין אותי לשאול אותך כאילו איך את רואה את זה גם עכשיו, כל מה שדיברנו, זה להוריד את הלחץ סביב העניין הזה של הצלחה. להוריד את ה... אני חייב שזה יקרה היום, מחר, לתפוס כמה שיותר שליטה, לחשוב שאני צריך להיות טוב בהכל, הרבה דברים שדיברנו עליו היום, שאני בטוח שהמסר עבר, אבל בא לי כאילו ש... תתחילי לנו את זה בפסקה או באיזושהי תפיסה של בן אדם ששומע את הפרק הזה ואומר וואלה הייתי מאוד לחוץ עכשיו להגיע ל-20,000 פתאום אני מקבל אחרי כמו שהבנתי סביב רוחניות ערכים הסיפורים והדוגמאות של יעל שאני באמת יכול לשחרר קצת לחץ וזה ממש בסדר בלי להלקות את עצמי בלי לאכול את הראש לעצמי שאני מסוגל יותר אלא להוריד טיפה את הלחץ ולחיות באיכות חיים אפילו גבוהה יותר.
אני חושבת שבן אדם עושה את המאה אחוז שלו, הוא יודע שהוא עשה את הכי טוב. ברגע שאתה יודע שעשית את הכי טוב שלך, אתה מקבל גם כישלון וגם הצלחה כאותו דבר. אם אני יודעת שעשיתי את הכי טוב שלי הקמפיין הזה, אבל אין, לא נכנס המיליון, נכנס החצי מיליון. אז אני מקבלת את זה הרבה יותר בטוב, אבל אם עשיתי 50 אחוז, אני מתעצבנת ואני מתאכזבת ואז אני בלחץ. אני חושבת שבסוף הכל חוזר לעצמנו. אם אתה מול עצמך יודע שעשית את הכי טוב שלך, אתה לא תהיה עצוב, אתה לא תהיה מבואס, אתה לא תהיה מאוכזב ואתה גם לא תהיה בלחץ. ופחות, פחות השוואות, פחות אינסטגרם, פחות כמה הוא עשה, כמה הוא עשה. ברגע שמתחילים לנקות את השיח הזה מהמוח והסביבה, זה יוצר עולם, עולם שלם. אני חושבת שכולנו יכולים לעשות יותר, כולנו גוללים באינסטגרם סתם שעה בלי לשים לב, וזה בסדר, זה גם טוב, זה גם סבבה. ופשוט להיות כנים עם עצמנו, אני עושה את הטוב שלי, אני במקום הנכון שלי. מי שבלחץ, זה בא ממקום של חוסר, והחוסר בדרך כלל הוא אצלנו, הוא לא בשום מקום אחר.
אני חושב שא' יש פה זהב, כאילו יש כאן איזושהי השתלשלות שמחברת בין חוויות אישיות ודרך אנשים ורוחניות וערכים והצלחות ונפילות ובעיקר למידה, שאני למדתי המון, כאילו ישבתי פה. זה שלם של נקודות שאני הולך כאילו לחזור עליהן, הבדידות והפעולות, כאילו יש פה המון המון המון שאני צריך להקל. אז קודם כל אני אגיד לך ממש תודה ענקית, כאילו זה לא משהו ש... רגע, טוב את זה נחתוך בעריכה. רגע גם תודה ענקית ברמה האישית, כי מעבר לחברות, מאוד כיפית שזכיתי באמת להכיר אותך ויש לנו את השיחות האלה ואת ההגדלה אחד של השני, אני רואה בך משהו מאוד מאוד יפה שאת מדברת גם בינינו וגם כשאני רואה את העבודה שלך עם אנשים אחרים, יש לך איזשהו אוטומט מאוד בריא של את רואה באנשים את הטוב יותר בדרך כלל ממה שהם רואים. איך רואה לשם? להודעת את הקשר אצל החוצה לא מתוך מקום מטיף, לא מתוך מקום של אני ה... מנטורית ואני הזאת שיודעת ועשיתי את הדברים האלה אלא מתוך מקום דווקא מהבדיוק כמו שאמרתי קודם מהעמך מהלמטה מאח שלי הכל טוב לא להתרגש יותר מדי ולהתקדם. וזה תכונה שאין לא לפחות רואה אותה הרבה אצל חבר'ה בטח לא חבר'ה צעירים ואני מפציר בך אפילו להגיד לתת יותר מזה כלפי חוץ.
נשמעת, תודה קודם כל. וכן, כן, זה יקרה בסוף, אני צריכה לתת את עצמי לעולם, אין ברירה.
בא לי לסיים ולשאול, מה ה-next level שלך עכשיו?
וואו, זה די להמשיך אותו דבר, שזה הכי קשה לי, אגב. זה הנקסט לבל שלי, זה לא לקפוץ מדבר לדבר, וזה באמת דווקא להעמיק את השורשים מאשר, אתה יודע, ללכת לחיצון. כסף יש בכל מקום, כסף לא עושה אותך בסוף יותר מאושר, הוא נותן לך הרבה יותר חופש, וזה מה שעושה אותך מאושר, אז אני חושבת שזה באמת דווקא... אני בתקופה כזאת, כשהנקסט לבל שלי זה יותר דווקא להעמיק, להמשיך לפתח את עצמי כבן אדם, והנקסט לבל שלי הוא לגמרי להתחיל לייצר השפעה חוצה. אני מאוד אמרתי, בהתחלה ערדתי למחתרת, אז אני יודעת שזה מדגדג לי בבטן, אני צריכה לעשות את זה. זה הדבר הבא. בוא נגיד ככה.
ואת עושה את זה עכשיו, הנה, רק אתה כזה.
כן, כן, אני ממש מאמינה שזה לגמרי, לגמרי.
יופי. איפה אפשר לעקוב, לראות, לשמוע תכנים שלך?
אז בינתיים אין תכנים כל כך, אבל תבואו לאינסטגרם, שם אני הכי סבבה. אני נקראת יעל נאמן, תחפשו, תראו, איצ'י יעל נאמן, ותבואו בכיף באהבה. כן אי אפשר לקבל תכנים שלי מסדנאות שעשיתי, ממפגשים, שהכל מונגש לכולם ובאמת עד היום אני מקבלת הודעות מאנשים מדי יום שזה עוזר להם, אז לכל החבר'ה שכאן מתעסקים יותר בשיווק באהבה ובכיף ויש קבוצת וואטסאפ ששם אני עוזרת לחבר'ה באהבה, בחינם, בנתינה מלאה. דייק את השיווק שלהם לעסקים בלי שום אינטרס, אז גם לשם מוזמנים, אפשר לכתוב לי באינסטגרם ואני אצורף.
את דוגמה כל כך טובה לאחד ערכים מדויקים, שתיים לחיות את הערכים ביום יום, לנתינה, לכיף, לחיוביות אני חושב של פחות דרמות, פחות זה, יותר התכנסות פנימה, יותר רגע. תכלס, אמת, כנות, פשטות, לא גנדיוזיות ונפנופים. אני רוצה להודות לך על זה, על מי שאת, ועל זה שאת מפיצה את זה החוצה, ועל זה שאנחנו ברוך השם חברים ורק מעמיקים את הקשר כל הזמן.
זה...
תחזיקי את ההודעות שלי.
כפרה עליך, כלל. ואני גם רוצה להגיד לך תודה. אני חושבת שאתה... יש לך חלק מאוד מאוד גדול בדרך שלי. ובהצלחות שלי בוא נדבר תוצאות אחלה. אמנם אף פעם לא הייתי לקוחה רשמית אגב אבל אבל אנחנו נהיינו חברים מההתחלה בלי בלי המסע ארוך אבל אני חושבת שאני אני מזוכרת כל קפיצת מבריגה הייתה אחרי שהיינו מדברים בכנס או באיזה שיחה וזה מדהים כי אני חושבת שאנשים מאוד היו רוצים שיהיה להם חברים. שעוזרים להם להתקדם ואומרים להם את האמת בפרצוף, או בחברים להם, סתם לזיוף. וחבר אמת, ככה אני רואה את זה, זה בן אדם שאומר לי את האמת בפרצוף. גם אם היא כואבת, הוא לא משקר לי, הוא אומר לי את האמת, והוא גורם לך לגדול ולצמוח. אז אני מאחלת לנו שהחברות הזאת תמשיך עוד הרבה זמן. וזה באמת אחת המוטמעות הגדולות שקיבלתי, זה בן אדם שאני יודעת. שאני הולכת לצמוח בשיחה הזאת.
איזה כיף כפר, תודה רבה רבה רבה, ממש מעריך גם את הזמן, גם את המחמאות, אני חושב שגם לכם חבר'ה, כאילו, יש פה מערכת יחסים מאוד כל כך הדדית וכל כך בריאה, שאין פה אינטרס לאף אחד מהצדדים, ובא לי שאל תתפוצץ ותצליחי הכי בענק בעולם, ואני יודע שתצליחו אותו דבר. אני חושב שזה כל כך under estimated, זה לא מוערך, שבאמת אני יכול להגיד לכם, אני מרגיש הכי פתוח והכי אופשי בעולם להגיד לך כל מה שאני חושב כל הזמן, ואני מקווה שזה גם לצד השני, אני יודע שזה לצד השני, וזה לא עולה שום דבר חברים, באמת זה לא עולה שום דבר, אף אחד לא צריך לשלם לאף אחד על הדבר הזה, זה מה שאתם יכולים לעשות היום עם חברים שלכם מהילדות. מהבית ספר, מלא לא משנה איפה, ופשוט להעמיק את מערכות היחסים נטו כדי לרצות באמת בטוב של בן אדם, בלי אינטרסים, בלי איזשהו אג'נדה ובלי איזשהו קידום אישי או משהו כזה, פשוט מתוך ערכים מאוד מאוד מאוד חזקים, מאוד ברורים בצד שלך, של נתינה אינסופית. ועל זה אני באמת חייב להודות לך המון. כפרוש, ממש ממש ממש תודה. היה לי ממש ממש כיף, אני חושב שעל פרק, כמות התובנות שיש פה וכמות הערך שהמשווק הדיגיטלי, אני אגיד אפילו כל יזם, אפילו כל אדם, ישמע ויבין רגע ויתכנס לזה ויקח את הדברים ואת הבאמת גולדנגט שנתת פה, הצ'קליסטים ואיך להסתכל ואיך לבחון ולדחוף את עצמך ולשחרר קליטה והיה כאן איזשהו מסע אדיר שהתחבר לי גם ל... הרבה מאוד נקודות לא מתובנות שכמובן נצטרך ליישם כבר עכשיו. ואני אומר תודה.
באהבה, היה לי כיף.
יש עוד משהו שחשוב לך להוסיף ככה את זה?
תהיו טובים, הטוב יגיע, זה הכי חשוב.
אלו שיהיה, מלכה, תודה רבה רבה רבה, ולכם, כל אחד יכול. פרק 13, יעל נאמן, זהב, זהב, זהב, זהב, זהב, לכו ליישם, לכו לשמוע, לכו להוריד את זה ממש לצ'קליסט ולעבוד לפיו, והדבר הכי חשוב, אני מניח גם ליעל וגם לי, זה תעדכנו אותנו, מה לקחתם, מה עשיתם, תתאגו חברים, שלחו את זה למי שצריך לשמוע, אפילו את הדבר הכי קטן, כדי להגביר פשוט את הטוב, אין פה שום אג'נדה, אין פה שום קידום של שום מוצר, יש פה באמת פשוט להיות אנשים יותר טובים. שנהפוך את העולם למקום יותר טוב, נראה לי זה המטרה המרכזית של כולנו. תודה רבה. Thank you so much. ואנחנו נתראה בארץ עוד כמה חודשים. עד השיחה הבאה שלה.
או שאני אבוא אליך, בוא נ...
תקם מהבית פתוח ושמה.
יאללה. ביי נשמה, תודה רבה.
ביי ביי.
More from idan
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
