3 שלבי הכאב

מבין לחלק את זה לשלושה שלבים של הכאב. השלב הראשון, שלב ההצפה. יש איזשהו לחץ שמתחיל להצטבר. אנחנו מרגישים שאנחנו קצת הולכים אחורה, כאילו חוזרים לעצמנו הישן. משהו שכבר קילפתי מעצמי פתאום מגיע עוד הפעם. יש תחושה של בלבול, לוקח לי לחשוב, לתפקד אפילו לפעמים. יש משהו שהוא לא סגור לי, משהו שהוא מבולבל, משהו שהוא לא יושב. נקודת המפתח, רגע זה קודם כל לא להיבהל. לא להילחץ מזה, זה לא רגרסיה, אנחנו לא חוזרים אחורה, אלא, כמו שאמרנו מקודם, תוצאה של נשמה גדולה יותר שרוצה להיכנס לכלי צר מדי. יש לי תמיד דוגמה שאני אוהב לתת, שחשבו שאתם עולים במדרגות, כן? והתחלתם חייכם במדרגה 0, ונגיד היום אתם, אם כך לפי הגיל, במדרגה 34, נצליח. וכל פעם אתם עוברים מדרגה, עכשיו, במדרגה הזאת אתם מגיעים, נכנסים לעולם חדש, לקומה חדשה בבניין, ואתם מתחילים לטייל בקומה הזאת, ופה יש את הוויכוחים, ופה יש את ההצלחות, ופה יש עסקים, ופה יש זוגיות, ופה יש זה, ופה יש זה, וכל אחד עם האתגרים שלה. אלא, כמו ש ואתם יכולים להסתכל על כל הקומה הזאת בפילטרים שיש לכם עד אותה הקומה שהגעתם אליה, כן? עד ה-34, עד כל הפסק יכולות, אמונות שאספתי בדרך. ואז אתם מגיעים לסוף החדר, ואתם רואים דלת, אתם פותחים את הדלת, ויש שם מדרגה. ואתם באים להרים את הרגל, ופתאום ממש ממש כואב לכם. ממש ממש ממש כואב, יש לכם ממש התנגדות לעלות בדבר הזה. יש לכם ממש... אתם מנסים להחזיק איזשהו משהו שנגד הכאב, ופה אנשים שמחייכים, כי יודעים טוב טוב טוב למה אני מתכוון. ויש שם איזושהי התנגדות. איך?

נאחזים, נאחזים בעבר.

נאחזים בעבר, נאחזים בזהות, נאחזים באמת, נאחזים בזה, ופתאום יש התנגדות שהיא כואבת. היא כואבת, לפעמים גם פיזית. כואבת מחשבתית, כואבת נפשית, לפעמים גם פיזית כואבת. ואנחנו מבינים, כאילו אנחנו אומרים, רגע, יש פה איזשהו משהו שכואב לי. אז רגע, למדתי שיש פה כאב, זה לא טוב, צריך לפתור את זה, מה אני עושה? חוזר חזרה, נשאר במדרגה, מאוד נוח לי. מאוד נוח לי בקומה הזאתי, מאוד נוח לי בזאת. אבל אני יודע מהניסיון של 34 קומות שעליתי עד עכשיו, שהקומה הבאה כנראה יותר טובה. היא מפחידה, היא מכאיבה, היא זה, אבל אני גם יודע באיזשהו מקום, על כל עליית מדרגה שהייתה לי בעבר, הייתה התנגדות, היה כאב, היה זה. אחריו הגיע משהו טוב. עסק, זוגיות, טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה. הנקודה הזאת של העליית מדרגה זה בדיוק הכאב, זה בדיוק האינטליגנציה שלו. כדי שנעלה לרמה הבאה, משהו במירכאות חייב למות. זהות ישנה, הרגלים ישנים, פחד ישן, מקום נוח, אישורים חיצוניים, קח את זה לכל מקום שניקח את זה. ובמקרה הזה, כמו שאמרנו, זה הכלי ממש מנסה להתרחב. וכדי שהוא יוכל להתרחב, הוא צריך לגדול. לגדול זה לא נוח, יש התנגדות של אני דוחף משהו החוצה. וההתנגדות הזאת יוצרת את הכאב. אז זה באמת השלב הראשון, הוא מרגישים שיש איזשהו משהו שהוא לכאורה לא בסדר, הוא לכאורה לא טוב, הוא לכאורה כואב, כי הרגלתי שאם יש לי איזשהו בלבול קושי או משהו לתפקד, משהו דפוק, ואני צריך לתקן את זה. ואם אני רוצה שיהיה לי את זה, אז אני מנסה למצוא פתרון מיידי, כדאי אגב, להרגיש טוב, תגידי בחירות, קליפה. שלב השני, השלב של השבירה, לפעמים הוא אפילו יותר כואב. זה השלב שבו האדם מתרסק, ממש מרגיש את המעבד שליטה. התחושה שזה גדול עליי, אני לא מסוגל, זה מפחיד, מה אני אגיד, הלקוחות לא יאהבו, הבחורה לא תשים עליי, וואטאבר, למעשה זה השלב שבו האגו נשבר. וברגע שהאגו נשבר הוא נוצר לפתיחה אמיתית, רק עכשיו אפשר להיכנס. רק עכשיו חסמנו, הגענו לזה. כמו בלידה פיזית, רגע לפני שהתינוק יוצא, האישה חשה שהיא לא יכולה יותר, לא יכולה יותר. וזו הנקודה שבה קורה החלק היפה. אז זו הנקודה אולי... כאילו פיזית לפעמים שהכי כואבת, שכאילו משהו מתרסק, משהו... אני ממש מרגיש שאני מקלף ממני משהו, אני ממש מרגיש שאני כבר לא מאמין למי שכבר הייתי במדרגה הקודמת, אני כבר בתהליך של הרמתי את הרגל ואני סתם כבר הנחתי אותה על המדרגה הבאה, במדרגה הבאה אני כבר בן אדם אחר, כבר בן אדם שונה, בן אדם שהתמודד עם פחד, התמודד עם קושי, מתמודד עם כאב, זה מפחיד, זה כואב, וזה קורה, וזו ההרגשה של שגירת הכלים, מה שנקרא. שלב השלישי זה השלב של הבנייה החדשה, כי חלק היפה שקורה אחרי השלב עם העוצמות הכי גדולות זה שיש שקט מאוד גדול, כי פתאום סתם העלית את הרגל, שמת אותה, שמת את הרגל השנייה, אה? תמיד אומר לכם אחרי איזשהו פחד מאוד גדול, שימו שנייה רגע יד על הזה. יש דופק? מושמעים? הכל בסדר, נכון? רגע, יש פתאום גם אולי איזשהו שקט? קבלה? בהירות גדולה יותר? של איזושהי תודעה חדשה? תופסים את העולם בצורה אחרת? יש מקום לאורך חדש? בשלב הזה האדם לא רק יצא ממשבר, אלא ליטרלי נהפך לבן אדם חדש. אם תסתכלו על עצמכם שלפני עשר שנים, זה בן אדם אחר. אחר. גם שזה הזוי להגיד את זה, כן? אבל זה דור אחר זה גל אחר זה אילי אחר זה אייפון 13 פרו מקס אחר אולי זה היה פה 3 פרו מקס.

זה בן אדם משהו אחר זה כי היה לי שותפות של שנה וחצי כל מה שאתה מספר פה קרה היה לי שלב שנכנסתי לשותפות הכל היה ברור זוהיר הכל היה כיף. במהלך לקראת סוף השנה כזה סוף השנה הראשונה. התחלתי להרגיש שאני הולך אחורה, ואני כאילו נהיה פחות חכם, ואני כאילו, לא יודע, משהו, לא יודע להגיד לך, הייתי פשוט בטוח שאני נהיה טיפש יותר. זה כאילו ההגדרה הכי מדויקת שהייתה לי. ואז אחרי שסיימתי עם הסופרות הזאת, פתאום, פתאום, פתאום, הרגשתי קצת הכאב, הרגשתי קצת הזה, אבל לקח לי שבוע להתגבר על כל מה שקרה, ופתאום הרגשתי הרבה יותר טוב, הרבה יותר טוב, ועכשיו אני באחת התקופות היותר טובות בחיים שלי. בעיניי, גם אם לא עשיתי איזה הצלחה עסקית מפגרת, אבל הגעתי למקום הרבה יותר שלם.

אחד מהכירות שלי איתך זה כי אתה כבר לא רק שמת עסק כמגדיר אותי, שזה אחד הדברים הכי טובים בעולם לעשות, לנתק את העסק מהצלחה בעיניי או מה זה. דבר שני, העניין של ה... שוב, מהכירות שלי איתך, בנקודה שאתה... מרגיש שאתה לא יודע כלום, זה הנקודה שאם יש שם כאב מאוד גדול, זה האגו מנסה להחזיק את הדמית מאוד גדולה של רגע, זה כואב לי מאוד כי אני פתאום מרגיש טיפש. אבל אם האגו מחוץ לתמונה ונשאר בזה, זה איזה מזל שאני מרגיש פה טיפש, זה השותפות הכי נכונה בעולם, כי אני רק לומד. חכי, מהאגו. אז בוא תמלא אותי, אדוני. אין לי שום בעיה להגיד שאני טיפש. להפך, אחד התרגילים הכי טובים שאני מאוד אוהב. זה להיות תמיד הכי טיפש בחדר. אם אני נכנס לחדר הזה עם אגו, זה יכאיב לי מאוד. מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. אבל אם אני עושה את האגו רגע לפני שאני נכנס לחדר, זה העניין של הכוונה שדיברנו מקודם. שים אותו בצד, לא יודע כלום. לא יודע כלום. אין לי שום בעיה לשאול שאלות אלף פעם. אני יכול להתמלא. זה לא, אין שום כאב. מגניב. עוד שיתופים שלכם? מעניין.

והאמת שבשבוע הראשון הייתי כל כך עצוב וזה, ולא יכולתי להשחרר, ונאחזתי. נכנסתי ועבר, ואחרי זה אמרתי וואלה איך יצאתי מהדבר הזה, רק כאילו זה היה מדויק בשבילי, זה היה הכי מדויק שיכול להיות.

איזה יופי, איזה יופי, אתה יכול לשים את זה עכשיו בהקשר של השלבים, אתה רואה את זה?

זה בדיוק מה שאמרתי לך, השלב הראשון הייתי בטוח שאני חוזר לעצמי וטומטם, הולך אחורה, לא יודע מה קורה עם המוח שלי ולא מודע בכלל למה אמור להגיע, לא הייתי מודע בשום צורה, אני מדבר איתך על תהליך של חודשים, זה לא היה ימים. היה חודשים שהייתי חושב את זה, ושלב שני זה השבוע הזה, שזה דווקא הוא היה קצר באופן יחסי. היה לי כאילו, היה לי שבוע שהייתי בטוח שזה אפילו לא שיעור, שאמרתי כאילו, היה בזבוז של זמן, שנה וחצי שהלך לפח, זה מה שרציתי בראש. ואחרי כאילו, אולי קצת יותר משבועיים, אבל אחרי השבועיים האלה זה פשוט נעלם, פשוט נעלם לגמרי. והתחלתי להרגיש הרבה יותר טוב בצורה... אקספוננציאלית ממש רגע אחרי רגע שבוע אחרי שבוע עכשיו אני כאילו באיזשהו פיק מסוים. כן שהוא כאילו הוא לא הוא לא הוא לא מתואר בשום דבר חומרי בשום דבר אני בן אדם הכי חומרי שיכול להיות עוד לפני כאילו שהייתי איתך בטיילת הכרת לי מה זה קבלה הייתי הכי חומרי שיכול להיות. עכשיו אין לי שום דבר חומרי ואני עדיין כאילו סבבה באמת סבבה.

מתמלא ממקום אחר.

כן. מפתיע.

מפתיע עליי ככה אני שמע שלא מופתע אתה אמרת כן אני שמע שלא מופתע. תודה על השיתוף עוד שיתופים שלכם מעניין אותי לראות איך זה נראה אצלכם עכשיו ראשון שני שלישי חוויתם עכשיו נמצאים באיזה שלב.

דפנטלי בשלב השבירה. שבירה חד משמעית.

מסתכל על השלב הזה קצת אחרת עכשיו. אתה יודע מה מחכה לך בשלב השלישי?

תשמע, זה השלבים שאנחנו כל פעם עוברים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, וכל פעם זה מפתיע אותנו מחדש באיזשהו מקום. כל פעם יש לך עוד קצת כלים, עוד קצת כלים, אבל האתגר גם נהיה הרבה יותר גדול. הוא פוגע בך ופוגש אותך במקומות יותר רגישים, יותר חזקים, המחירים יותר גדולים, גם ההצלחה של לעבור את השלב הזה הרבה הרבה יותר גדולה.

למה אגב, זה ככל שאתה גדל זה גם גדל?

ככה זה עובד עם הכלי.

הכלי מתרחב, אז אור גדול יותר יכול להיכנס פנימה. סימפל אז דת. ממש ככה, וככל שהאקלים מתרחב, באמת העולם מתרחב. גם, ככה...

ההתרסקות גם יותר כואבת.

הכל יותר גדול, אין מה לעשות. גם המצב של השבירה יהיה אולי טיפה יותר ככה עוצמתי, אבל גם התוצאה תהיה יותר עוצמתית.

אז זה די מדבר, שככל שיהיה יותר התקדמות, יהיה כאבים יותר גדולים. יהיה משחקים יותר גדולים גם.

יש משפט, כן, זה ממש, זה ממש, what a pleasure, זה מחזיר אותנו דווקא לבייס של הבייס, אתה אומר אם אני מבין את זה, אני מבין כמו שאתה אומר, יש לך יותר כלים, אתה יכול להכיל את זה יותר, אנחנו מכירים את זה שוב, מעולם ההתפתחות האישית של כאילו, ככל שאתה גדל, הבעיות לא נגמרות, הן רק גדלות, אבל אתה נהיה חזק יותר, ליטרלי אתה נהיה פיזית חזק יותר, דבר שני, זה אתה באמת מבין דברים בצורה אחרת, כי הנה, עכשיו אתה יודע גם להסתכל על המקום הזה של הקרן, של... אולי שיקרו לנו או אולי חונכנו אולי כאילו כל הדבר הזה של כן מה שהמנגנון שלנו להימנע ממנו ולפחד ממנו. שתורד בצורה אחרת מבין את זה בצורה קצת יותר גדולה אבל זה כן נקודה מאוד חשובה להבין. שכמו שאמרת השלב של השבירה הבא יהיה הרבה יותר גדול והרבה יותר כואב. אתה יכול לבחור שלא ישראל בכלל. זה כן כתב קוסמי מטורף. או שהגדרה של הקרב שתשתנה. איך אפשר לבחור שלא יקרב זה משהו שעדיין לא כי זה הפילטרים שהוא עושה אם אתה מחליט שזה כואב זה כואב אם אני מבין את זה שיש סיבה לקרב. כן חייתי אני חי יותר 20 שנה ככה זה לא כאילו טוב יפה להגיד חדר חדשים אבל זה כאילו הסייקל הזה ימשיך לקרות. כאילו, אני רוצה לחנך את עצמי להפעיל דברים חדשים. אמת, אתה גם יכול שלא, ולהמשיך לכאוב, זה ענק צריך לך, לקרוא לך.

תקן אותי אם אני טועה, אבל זו הרמה הכי גבוהה של תודה, כאילו להתעלם מכאב.

נשמע ככה, אני לא יודע, כן? אני רחוק משם ממש נותר, ויש הרבה מאוד כאבים בחיים, אבל תסתכלו אחורה בהיסטוריה שלנו על צדיקים מאוד גדולים שעברו איסורים מאוד מאוד מאוד מאוד גדולים, והצליחו לעבור אותם. הצליחו להגיד פה זו דפלז'ר בהרבה מאוד פעמים, בהרבה מאוד מקרים, כי זה פשוט הבנה של כל הפעם. אם אני לוקח את העניין של הקבלה, שאותי פתח את זה לרגע שיש פה איזשהו הסבר רוחני לעולם הפיזי שאני חווה, זה שהסבר לכל דבר קטן שנמצא פה בין היתר לכאב. אז אם עכשיו עד עכשיו אמרתי כאב זה משהו שצריך לקבל פתרון, ואני מנסה לטשטש אותו, היום אני אסתכל עליו בצורה רגע אחרת. יש סיבה מאוד טובה לכאב הזה, איפה אני נמצא על השלבים האלה, אני גם יכול להיות במירכאות חכפר ולבחון רגע איפה אני נמצא פה בין היתר, כן, יש לי גם עוד סימנים לפני זה, להגיד אם אני מרגיש ככה שים לב. פשוט שים לב, שים לב, עומד להגיע כאב, ואני מבין שאם אני עכשיו אבוא אליכם ויתכונן לתת לך אגרוף לתוך הבטן, מה אתה תעשה? אתה תהיה מוכן, אתה תחזיק את הבטן חזק כי חייב לך פחות, אתה תפעיל את השריר כי חייב לך פחות, כי ראית את האגרוף מגיע, אתה יכול להסתכל ולראות את האגרוף מגיע בהרבה מאוד מהמקרים האלה שלמה תעשה עם זה.