מפגש קבלה 3 - 22.7.2025 רצונות מתחרים ולחם הבושה
Idan Yaakov leads a group through self-awareness exercises, exploring competing desires and shame. Participants share experiences with clients and pricing. Yaakov introduces practical tools: imagining giving 10,000 shekels to those in need, shifting beliefs from "must suffer" to "I deserve," and using question marks instead of exclamation points to release limiting beliefs.
Chapters
את ההקלטה ולפתוח קודם כל חברים כיף שאתם פה כיף שהחבר'ה ככה של הקהילה נמצאים ונותנים בראש לאט לאט אתם גם יצטרפו כתבו לי כמה שם גם ילכו אני רוצה דווקא לפתוח בברוכה הבאה נועה אני עידן נעים מאוד אני עוד רגע אהיה גם דיסקליימר מי אני ומה אני אבל רגע לפני זה אני רוצה שנתחיל מה שאנחנו בדרך כלל עושים בוא נתחיל שנייה רגע באיזה שהיא זמן כוונה ומדיטציה קצרה ממש קצרה. קחו נשימה עמוקה ככה טובה לערב להיכנס ככה לשיעור מפגש יוניימיט. עצמו רגע עיניים. חבור רגע. תחשבו רגע על מה ש... שימו רגע בצד את כל מה שעבר היום, את כל הכעסים, ויכוחים, אנשים שהצבינו אותנו, כל הרגשות השליליים, שימו אותם רגע מחוץ לחדר, תנו לרגע מקום לנצמה שלכם, באמת, ככה להתחבר, לבוא נקי, להוריד את השיפוטיות. לבוא מתוך סקרנות, לבוא מתוך רגע להתכוונן לשמוע את מה שאתם צריכים לשמוע. היום יהיה כאן משפט אחד שמישהו יגיד, זה בדיוק המשפט שהייתם צריכים לשמוע, זה בדיוק התשובה שחיפשתם, היא אולי לא תבוא בצורה שאתם חושבים שהיא תבוא. אבל הוא בטוח יהיה כאן, כי אם בחרתם להיות פה, אז בואו נהיה כאן בנוכחות מלאה. קחו נשימה עמוקה, שימו כוונה אחת שאתם רוצים דרכה להתחבר לכל מה שנדבר היום, יש סיבה לזה שאתם פה. עוד נשימה עמוקה. ולהוציא. תפתחו העיניים ותבחרו מספר בין 3 ל-22. אנחנו נהיה כאן היום הפעלה, מי שכבר מכיר דור כבר אחד על הדברים, לרשום את המספר פשוט בצ'אט, אם מישהו כבר רשם את המספר שלכם, פשוט תרשמו מספר אחר. פעמיים שבע.
אז אני אבחר 18.
יאללה.
שמע רק את זה.
שמעו אותו רק בצ'אט?
הנה אני רוצה 18.
מעולה. עכשיו למספר הזה אני רוצה שתקחו רגע בצד, תרשמו בטלפון, אם יש לכם אגב דף אתמול נמליץ, שמעו משהו בצד, איזשהו מסר מחזק משהו שככה חשוב לכם, דבר ראשון שעולה לכם, אין נכון לא נכון, מתאים לא מתאים, הדבר הראשון שעולה לכם, זה הדבר הראשון. יכול להיות משפט, יכול להיות פסקה קטנה, קחו רגע את הדקה ככה לכתוב את זה, לא משהו שהמוח רציונלי, אלא משהו שהלב ככה יוצא ממנו.
אז סתם משפט שעולה לי?
שעולה לך. טוב.
היום אנחנו ממש בהרכב של ה-20K.
ממש. כיף לראות, ממש כיף לראות. טוב, לפני שאני אתחיל וככה אחפור, קצת לשמוע אתכם, באמת שלוש דקות, ככה אם יש לכם משהו שאתם רוצים, שלמדתם, שאתם רוצים לשתף, שחשוב לכם שהחבר'ה ישמעו, ולהגיד אין פה שיפוטיות, הכל פתוח והכל פה באהבה ענקית, במה שלכם מה שנקרא, ונתחיל.
אני יכול להגיד עליי שאני, עידן יודע, נכנסתי מאוד חזק לכל העניין, וככה בתקופה האחרונה קיבלנו פתאום כל המגרעות שלי. צפות וכאילו נהיות מאוד נוכחות. אני ממש מרגיש את זה כי כל מיני דברים אפילו קטנים שעד עכשיו הייתי כזה לא שם לב אליהם אפילו לא מסתכל עליהם כמגרעה נקרא לזה. פתאום הם פה והם מעצבנים אותי והם כאילו ממש מפריעים לי. שזה רק הגיוני כי אני נהיה יותר ויותר מודע אליהם. אבל זה גם מאוד מאוד קשה, כי מצד אחד אתה יודע, נגיד, שאתה לא רוצה לעשות משהו, אתה לא רוצה לרחל על מישהו, אתה לא רוצה לחתוך את מי שעצבן אותך בכביש, אבל כאילו, אתה עדיין רואה שיש את הדחף, כאילו הדחף קיים, וכשאתה נכנע אליו, אז כאילו אתה גם מאוד מאוד מודע לזה, זה מאוד קשה, כאילו מנטלית זה מאוד קשה. הביקורת העצמית נראה לי אולי זה קשור גם לדיון של היום הביקורת העצמית שלי כאילו נהייתה מאוד מאוד קשה. וצד אחד אני מבין שזה לטובה אני גם מבין שכאילו מודעות זה דרך זה הצעד שדרכו משתפרים אבל זה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מאתגר.
אתה מרגיש שיש איזושהי תכונה אחת כזאת שעולה משהו אחד ספציפי.
אמרתי לך בעיקר אני רואה שכאילו זה עניין של לשון הרע כנראה שזה קשור גם לסביבה שאני נמצא בה כי זה מאוד נוכח פה וכל הזמן מדברים על זה ופשוט לשון הרע תלונות זה כאילו מאוד מאוד נוכח בסביבה שבה אני נמצא וכנראה שזה גם כאילו שואב אותי.
מי יכול להתחבר? שככה עולים לו דברים שהוא לא... יפה, יש פה 100% הומרה היום. למה זה קורה?
ערכים. זה משהו מתנגש לך וערכים, כאילו זה אתה... מאמינה שהיה לך את הערכים האלה גם לפני, כן, אבל אתה כאילו עכשיו יותר שם לב אליהם.
אתה רוצה לעבוד עליהם ואז פתאום משהו מתנגש לך בזה כאילו אני לא מדברת ואז פתאום מישהו בא ומדבר איתי אז אם הוא מדבר עם מישהו אחר אז אני יכולה לצאת מהחדר סבבה אבל אם הוא בא ומדבר איתי אז כאילו זה לא נעים כזה כאילו אני מבינה אותו את דור נרין מספר על זה שברגע שקורה לו משהו כי אנחנו מתחילים קרה לי וקורה לי קצת אולי בבולים קצת יותר נמוך אני יכול להגיד את זה אבל ברגע שאנחנו נכנסים ואנחנו מתחילים להיות מודעים, כמו שאמרת לכל היכולות והתכונות ואיך המשחק הזה, מה שנקרא, עובד, פתאום עולה משהו של, מה זה, זה לא קשור אליי, איך אני כל כך שיפוטי פתאום, איך אני כאילו, זה לא היה לי גם אף פעם, ואיך פתאום אני כאילו מאוד על הדברים הקטנים, אז אחד זה באמת העניין של המודעות, שתיים, מה שהוא אומר, זה תהליך וזה האינדיקטור אחד הטובים שקוראים. כי זה אומר שהכלי מתחיל להתנקות. עכשיו, כדי שהכלי יתנקה, צריך לצאת החרא, צריך לצאת הלכלוך, והלכלוך הזה זה דברים שאנחנו לא אוהבים ולא נהנים, אבל זה פתאום מעלה את זה למודעות, זה מתחיל להתנקות, עכשיו בפעם הבאה שמישהו ידבר זה יפריע לי עוד יותר, אני אתנתק אולי מהסיטואציה, אולי אני אגיב בצורה אחרת, אולי זה, וזה חלק מהתהליך, אז אם אתם מרגישים שאתם אולי הרבה יותר, עולה לכם דברים יותר שליליים, אולי אפילו שאתה לא מכיר, צדדים בכלל שאתה לא מכירים בכם, פתאום אתם נהיים ממש ממש ממש עצבניים. שלפני זה הייתם שהיא צריכה לשאת רגועים פתאום אתם כל דבר קטן מעצבן אתכם פתאום אתם שופטים כל אחד פתאום הרבה אנשים מדברים לשון הרע סוגכם אחד וכאלה. זה אינדיקטור ממש ממש ממש טוב זה אומר שאתם עושים עבודה רוחנית וזה אומר שהכלי פשוט מתחיל להתנקות. להתנגד לזה או לפחד מזה להבין את זה. מדהים מדהים מדהים עוד מישהו משהו.
אני שמעתי עד עכשיו איזה 13 פרקים של דוד, של דיוויד בספוטיפיי, או 14 נראה לי. פודקאסט שאתה לא יכול לעשות תוך כדי שום דבר, אתה ממש צריך להתרכז ולהקשיב. הוא גם אומר שתמיד אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו בדיוק במקום שאנחנו אמורים להיות בו, לא משנה אם כאילו... יש תמיד חרטות של וואי אם לפני עשר שנים כבר הייתי זה וזה אז עכשיו הייתי כאילו בלי להתחייב את החצי מהביוגרפיה שלך כאילו יש סיבה שחיית עד עכשיו ודווקא עכשיו קיבלת את ההובנה או את היכולת או את הסקיל או תכונה מה שזה לא יהיה הוא גם כל פעם כשהוא אמר שיהיו עכשיו גם ריקול נרגעים ש יבחנו אותך, כל מיני דברים בריאים שייקרו ויבחנו אותך וכאילו נראה לי כמה שיותר באופן קיצוני ואתה צריך דווקא להפך ממש לזרום עם זה, כאילו cause what a pleasure. עכשיו דווקא סיום הימים האחרונים זה היה כאילו די קיצוני, יש כל מיני שיחות שאני מנהלת פה עם בני הבית שבימים האחרונים פשוט הביאו אותי כמעט להתפוצצות. ואני פשוט, דבר ראשון חושבת כזה, אוקיי, I'm the creator להירגע, לנשום וזה, למרות שזה באמת מאתגר. דבר שני, אני צריכה להתמודד, הרגשתי שזה משהו שהוא ממש קשוח להתמודד איתו, בלי סמים, בלי תרופות הרגע, בלי אלכוהול, where's my invoice? ויתרה מזאת, גם יש את כל ה... גם יש את תודעת השפע שאני מרגישה שפשוט מאתגרים אותה, שיש לי איזושהי, שמנסים לאתגר את תודעת השפע עם השיחות שיש פה בבית, שזה כאילו תודעה בכלל אחרת לגמרי, וכשעולות השיחות האלה אני ממש מרגישה כזה, את המשפטים שנאמרים, שהם שלילי, שזה כאילו ממש אנטי למה שאנחנו מנסים לפתח פה, מרגישה שכל משפט שנאמר אני כאילו צריכה לבוא ולבנות עוד תחום אבל לחזק אותה. עם כל המשפט שאני אומרת רק כדי לשמור אותה מה שהביא אותי לתודעה וואלה זה אומר שיש לי איזושהי תודעה כבר שאני ממש ממש אומרת אליה משהו כבר נמצא שם.
אבל כן זה דרך הדוגמאות האלה דוגמה אחרונה זה מצוין כי זה באמת איזשהו פינג פונג לראות אם את עושה את העבודה כי אם זה מפריע לך. אם זה מתרגל אותך מה שנקרא שוב ושוב ושוב זה רק אומר את יותר ויותר. הולכת לכיוון השני, הוא מתחזקת בדבר הזה.
זה משפטים ממש ממש כאילו שדווקא מושכים למטה, מהלמטה שנגיד אנחנו היינו, לא יודעת, כל מיני אנשים הייתה לנו שהלמטה זה סובב אותנו, ואני כזה לא רוצה את הדבר הזה, כי אני יודעת שעם זה לא מגיעים. וגם... איזושהי תודעה של וואלה פה זה המזרח התיכון, אתה צריך להתמקח פה, כל דבר שאתה קונה אתה צריך להתמקח ולבקש הנחה. כבר אני מבינה, זה מזכיר את הלקוחות האלה שתמיד רוצים את ההנחות. עכשיו זה לא שהנחה זה דבר רע, אבל ליטרלי על כל דבר אתה צריך להתמקח, זה לא איזושהי תודעה של נזקנות כלשהי, גם כאילו זה... לא רגשתי בנוח עם המשפט הזה בכלל, שגם, נעים מאוד פה.
תראה, אני חושב שמי שככה בדרכו לפולפילמנט הגדול וניקח את זה רגע לעסקים, הוא בנו, הגענו מתוך מקום כזה, מתוך בית של, אנחנו לא באותה, אנחנו עובדים על התודעה שלנו והתודעה לא זה. עכשיו, אם אמרנו רגע מקודם, מעבר לזה שזה טסט, כמו שאנחנו מבינים, והמטרה של זה, זה בא באמת... את מה שאנחנו צריכים לנקות, האמונות המגבילות, את הדברים האלה, זה. יש עוד שני דברים שאפשר לנצל את הסיטואציה. אחד זה לעבוד באופן אקטיבי, ויש לכם כמה שיותר הזדמנויות במקרה הזה, להיות כמה שיותר פרואקטיבי ולא ריאקטיבי, כמו שדיברנו. זאת אומרת, כל דבר כזה יכול מאוד לתרגל, ואז האוטומט שלי הוא להגיב בזה. עכשיו, הדבר השני שיכול לעלות מתוך הדבר הזה של ריאקטיביות, זה שפיטה. זאת אומרת, אני יותר טובה, אני הולך למקום זה, שאני זה שפותח את העסק וזה וזה ואז שם אותי באיזשהו מקום לכאורה בפוזיציה גבוהה יותר. זה טראפ מה שנקרא.
אני לא רוצה לעשות את החשבון של אחרים, כאילו מבחינתי זה גועל נפש של תכונה לבוא להנמיך מישהו אחר כדי שתתרגיש יותר גבוה, אני לא רואה, זה דברי קו שתן עמוק.
בדיוק, להסתכל על זה בסופו של דבר שאנחנו ככל שלי ברמה האישית, כן, ככל שאנחנו יותר מתחברים ומתחברים לזה אנחנו... על הדברים הסוקולד רעים האלה ואומרים עליהם באמת תודה. לא מהתודה של פוז ווד פלז'ר, זה מה שצריך לעשות. אלא באמת תודה שיש לי את הדברים האלה שמתרגרים אותי לדחוף אותי לעלות יותר גבוה. זה כמו שתסתכלו בתקרו מאמן במכון כושר, ואתם והסט האחרון אתם כבר לא יכולים זה, הוא אומר לכם עוד אחד, ועוד חזרה, ועוד חזרה, ועוד חזרה, ועוד חזרה. זה פשוט גורם לכם להיות יותר חזקים. אז אפשר להסתכל על זה בצורה של... אם אנחנו שמים על זה את הפילטרים של באמת אנחנו מסתכלים על זה ואומרים זה משאיר אותי בתודעה וזה מתרגר אותי אני רוצה להסתכל על זה בצורה הכי חיובית שיש ולהגיד הדבר הזה רק גורם לי פשוט להיות יותר טוב. פשוט יותר טוב ואחד מהדברים שדיוויד דיבר על זה זה אומר בהתחלה אומר שדברים כאלה קורים ואתה יודע עדיין לא נמצאת שם זה נורא קשה. אז הוא אומר פייקית פוזו דפלז'ר פוזו דפלז'ר פוזו דפלז'ר פוזו דפלז'ר סבבה. אבל יש משפט גם שהוא אמר, במקום fake it, faith it. תאמין בזה. ותאמין בזה שעכשיו המשפחה שמתרגרת אותי, הביזנס שלא עובד, האנשים שמעצבנים אותי, מי שמדבר לשון הרע, אני מאמין באמת שזה פה פשוט כדי להגדיל את הנשמה שלי. מה אני צריך לעשות? הנה הנוסחה. טק טק טק טק טק טק. אני חושב שזה כיף מאוד כיף גדול מאוד לשמוע כי ככל שאנחנו נכנסים יותר ויותר פנימה. ככה אנחנו שומעים יותר ויותר אנשים מקבלים את אותם טסטים וזה כל אחד בצבע ובצורה שלו שזה הדבר הכי חשוב כאן בעניין הזה של קהילה שאפשר מאוד ללמוד מזה. כל אחד מאחד מהשני לראות שאנחנו חווים את זה לראות שזה לא מאוד שונה אחד אצל השני בטח אנחנו כל כך רוב אחר ככה מיישמים. וכיף מאוד לשמוע אלכס שהמון המון בהצלחה אני מקווה שהיום ככה יהיה עוד איזה שני כלים שיעזרו לך להתמודד עם זה בצורה קצת יותר בריאה ונכונה. וזהו עוד מישהו? זה גם טוב. מדהים. אהלן יאללה שוקנאי מאוד החלפת את השם לספיר אני רואה. לא שופטי. טוב ככה חברים אז כמו תמיד נפתח בדיסקליימר זה כל מה שאני הולך להעביר היום זה מה שאני אישית מבין זה מה שלמדתי עד עכשיו אני פה מדצמבר 24 פלוס מינוס שנחשפתי לזה. זה לחלוטין לא חוכמה שלי אני לא יודע לענות לכם על כל השאלות אני יודע לענות על מה שהבנתי בעצמי ברמה מאוד מצומצמת ואותה אני אנסה להעביר הלאה. שכולנו נתערב ממנה בהרבה נושאים. בשביל שנתחיל יש לנו כמה הנחות יסוד שאנחנו צריכים להסכים עליהן. אחד, אנחנו מאמינים שיש כוח גדול יותר שמניע את העיקום הזה, סליחה, קראו לו אלוהים, קראו לו בודה, קראו לו זה, כל אחד בזה שלו, פה אנחנו קצת יותר נקרא לו אלוהים. אנחנו מאמינים שיש חוקים מורחניים, בדיוק כמו חוקי הפיזיקה, יש איזשהו משהו שעובד בצורה סיסטמטית שאנחנו פשוט רוצים לעלות על הגל ולהבין אותם בצורה קצת יותר טובה. ואנחנו מאמינים שזה מה שדוד אמר שם משהו מאוד מאוד מאוד מחזק אותי, ניסים אמורים לקרות בכל רגע ואם הם לא קורים משהו תקוע. דבר נוסף שאני רוצה לשדרג את זה זה פשוט תשאלו את עצמכם שאלה מה ששמעתי אתמול, האם כבר ראיתם את הנס שקרה לכם היום? שזו שאלה תמיד טובה כי אז זה רגע פותח את התודעה לרגע יש פה דברים, זהו הוא גם אמר שיש יותר הגיוני שדברים רעים יקרו מאשר דברים טובים, וזה שהם לא קורים, זה נס בפני עצמו. אז ככה לפתוח את הראש ולחפש את הטוב בכל דבר.
אני אגיד שעל נסים, כמה תזכורות? הקטע של נסים, כאילו זה, אני צריכה להגיד את זה, כאילו זה נשמע בדיחה וזה לא בדיחה. אני התחלתי כאילו לנסוע הרבה יותר למרכז וזה, וזה כאילו, אני יותר במושבים, כאילו אני גרה בחדיד ואני נוסעת לשוהם, כאילו אם אני עוברת דרך מושב ודרך, אין, זה לא עכשיו נסיעות ארוכות וזה. וכשהתחלתי לנסוע יותר נגיד לתל אביב רמת גן ראשון זה. כמה ניסים יש בכביש כאילו אנשים כאילו זה זה זה מצחיק אבל זה תכלס זה נכון אני רואה אנשים מסתכלים בטלפון ועושים פנייה. בוא נעבור ואני רואה מלא ניסים כאילו. זה ניסים בכביש אבל אני רואה מלא ניסים שאני אומרת אם מלא כאילו אין מצב שאיך איך הוא לא מת עכשיו איך כאילו.
עוד נס על הכביש. אנשים שמפעילים את הווינקר.
כאילו, צדיק. אה, שהוא כן מפעיל, הבנתי. אוקיי, כן, זה אחלה דרך להסתכל על זה. ככל שנראה לי יותר פתוחים לזה, אז ככה מבינים שמעריכים יותר את הדברים הקטנים. מה שלי עוזר זה גם להעריך את הדברים האלה שגורמים להעריך יותר את הרגע, ואז אתה אומר, רגע, אין שום דבר אחר חוץ מהרגע הזה. אז זה גורם לי להתכנס לדבר הזה. כמה דברים שתזכרו שדיברנו עליהם, אנחנו כמובן לא נחזור על כולם, אבל זה ככה בשיעור הראשון ובשיעור השני, דיברנו על Infinity of Form, שזה בעצם השתוות עצורה, שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה בעצם להשתוות לתכונות של הבורא. הדבר השני, שזה הריאקטיב מול פרואקטיב, בעצם אנחנו רוצים להיות כמה שיותר פרואקטיביים, לא להגיב לסיטואציות אלא ליצור את הסיטואציות. ברגע שאנחנו מגיע לאיזושהי סיטואציה וכדי להפסיק את ההתנהגות הריאקטיבית שלנו, אז יש לנו את הכלי שנקרא Pause for the Pleasure, שזה לעצור ולהגיד תודה שיש לי עכשיו יכולת לעבוד על התיקון שלי דרך הסיטואציה הקשה, so-called. והדבר הבא, אז דיברנו על Certainty Beyond Logic, שזה בעצם להיות בוודאות מוחלטת מעבר להיגיון, מעבר למוח הרציונלי, מעבר להתנהגויות שאנחנו רגילים אליהן. מה זה נותן, מקבל, מי נותן, לאן נותן, מי נותן לאן ומאיפה אמור לקבל וכן הלאה. חשבונית לבורא, שדיברנו על זה, שאנחנו רוצים ומצפים לקבל אך ורק ממנו ולא מאף אחד פה. ובסוף עשינו את הרגיל, שאני אגב ממש ממליץ לעשות אותו שוב ושוב ושוב ושוב, היה צריכים כל יום, כל שבוע, זה פשוט לזהות ולשחרר את אותם החסמים, עשינו את התגובה של זה דבר מדהים לראות. שעשינו את הרשימה, את הטבלה של מה אנחנו רוצים אל מול ההתנהגות הריאקטיבית שלנו ויש חיבור מושלם ביניהם. אז אם אנחנו רוצים את ה-Whatever שמספר 1 וההתנהגות הריאקטיבית שלנו היא Whatever שמספר 1, אנחנו רוצים לעבוד על זה, לאט לאט לראות את הדרך נפתחת לאותו הצד השני. אגב, אני רגע מתקן, ממש לא חייב להיות לאט לאט, יכול להיות בשנייה. בואו ניכנס לשיעור של היום. שאלה? מתי הרגשתם רצון חזק למשהו שלא הגיע? ומה זה המשהו הזה? אתם רוצים לשתף? אתם רוצים לכתוב בצ'אט? גם אופציה. אתם רוצים לכתוב לעצמכם ולא לדבר? גם אופציה. מתי הרגשתם רצון ממש ממש חזק למשהו שלא הגיע? לפי החצאי חיוכים אני רואה פה ש... יש כאן אנשים שחוו או חווים את זה as we speak כמו שנקרא. עכשיו אם אמרנו רגע שרצון זה האפקט, זה לא הכוז, זה התוצאה, זה לא הסיבה, כן? אם עכשיו לקחתי את הדבר הזה אגב תאילנד והפלתי אותו, הוא נפל לי על השולחן. הרעש שנצר מהדבר הזה זה לא הסיבה, נכון? מאוד הגיוני להבין את זה. הסיבה זה זה שעזבתי את זה, זה שהחזקתי את זה, עזבתי, נפל, עשה רעש, הנה התוצאה. אני אומר, רגע, אני יכול להתעצבן על הרעש. מה שאני אתעצבן על הרעש אם אני יודע שזה הגיע מזה? הרצון הוא התוצאה, וזה משהו שאנחנו ככה, לי ברמה האישית זה קצת שינה את התפיסה. אנחנו מבינים שהרצון בעצם זה הרעש שיצר פה. מה שגרם לרצון הזה להגיע, מה שנתן דוגמה מקודם עם הקפה, זה זה שההתממשות שלו כבר קרתה. וההתממשות שלו כבר קרתה וגרמה לנו לרצות את הדבר הזה. עכשיו אם אני רגע אומר, רגע, יש לי משהו שאני רוצה והוא לא קורה, הוא לא הגיע עדיין לפה. האם זה אומר שהוא לא קרה? לא, גם זה כבר קרה. אותה המציאות שאתם מרוויחים ככה וככה, שאתם מטיילים פה ושם וזה, זה כבר משהו שהוא כבר קרה. משהו שהוא כבר בוצע. ולכן אנחנו רוצים אותו עכשיו, ב-22 ליולי. עכשיו אני אומר, רגע, זה עדיין, כאילו, איך אני יכול להגיד שזה קרה אם עדיין לא ראיתי את זה? איך אני יכול להגיד שהייתי בתאילנד אם עדיין לא הייתי בתאילנד? פשוט מהעניין של המימד של הזמן. אז אחת הסיבות שזה לא קורה, או הסיבה המרכזית, אם ניקח את זה לזה לא קורה, דיברנו עליו ככה בקהילה היום, הוא קצת יותר מחודד, זה רצונות מתחרים. מי מכיר את המונח? מי שמע את המונח? קנדור.
רצונות מתחרים זה... כמו זה פשוט שאתה רוצה שני דברים שהם בהכרח מתנגשים אחד בשני וכאילו הם לא יכולים להתקיים ביחד. סתם לצורך העניין אם אני מובטל ואני רוצה עבודה אבל אני גם נהנה מהחופש של להיות מובטל ואני לא באמת רוצה עבודה אז זה איזשהו רצון שהוא מתחרה.
מהמם היום ניקח רגע ונחפור פנימה וננסה להבין. מה אנחנו רוצים ומה אנחנו גם רוצים שאנחנו רוצים שהדבר שאנחנו רוצים לא יקרה. אולי קצת תסבך, אנחנו נראה רגע איך זה. יש משהו אחד שאנחנו רוצים, אבל יש במקביל עוד משהו שאנחנו גם רוצים שמבטל את זה. ובואו ניתן כמה דוגמאות, בסדר? דוגמא ראשונה זה כסף. עשיתי את זה בצורה של... הוגה כמובן שאחוזים פה הם רנדומליים לחלוטין, כל אחד שינסה אגב, אני חושב שדרך טובה להבהיר את זה למוח הרציונלי זה לשים ולהגדיר לעצמכם מה האחוזים שאתם רוצים לכל אחד מהדברים האלה. אבל פה אני רוצה שגם היום ניקח את זה, סליחה, ונפרק את זה קצת יותר. בואו ניקח את זה רגע לרצון המרכזי מלמעלה, הרצון של ה-64% במקרה הזה, להרוויח הרבה כסף, להיות חופשי כלכלית, להרגיש שפע. את האל בעולם לקנות רכבים וכל אחד מה שבאמת עושה לו, לא באמת משנה, בסדר? אבל יש לנו כולנו רצון ליותר, יותר ממה? יותר כסף. צד אחד אנחנו אומרים, יש כאן מישהו שלא רוצה יותר בהקשר הזה? נראה לי שאנחנו בסביבה שהיא מאוד יזמית, ניקח את זה ככה. אבל מצד שני, יש לנו את הרצון הגדול שזה להרוויח הרבה מאוד כסף. והצד השני יש לנו רצון מתחרה שאני רוצה להישאר מחובר לרוחניות. עכשיו למה זה מתנגש? כי זה יושב לנו על אמונה סמויה או על אמונה מתחרה שאומרת אם יהיה לי הרבה כסף זה אומר שאני מאוד חומרי, אם אני מאוד חומרי זה אומר שאני מאוד לא רוחני, אני מתרחק מהאור. אני לא יכול להיות רב גדול, כי מה שאני גם מכיר ורואה, כשגדלתי וזה, לא רואה רבנים גדולים נוסעים בפרארי. תחת זה רגע, זה משהו לא מסתדר, זה משהו לכאורה מנוגד. ומה שמוביל את האמונה הזאתי, זה פחד שלי אישית, שאם אני אתעשר ואני אעשה הרבה מאוד כסף, אני אהפוך לפחות טהור, פחות עמוק, פחות רוחני. וזה לא משהו שאני רוצה, לכן אני אומר, יש לי איזושהי אמונה שאומרת, אם אני רוצה להיות מאוד רוחני, אם אני רוצה להיות מאוד מחובר לעצמי, אם אני רוצה להיות אותנטי, אם אני רוצה להיות בן אדם טוב, אני אקח את זה גם למה שגדלנו עליו, אז לא יכול להיות מצב שיש לי הרבה מאוד כסף. זה לא הולך ביחד. עכשיו, האם זה נכון? לא. זה לא נכון. יש המון עשירים מאוד מאוד גדולים שמאוד מאוד מחוברים לרוחניות, שתורמים המון, שעושים המון וכן הלאה וכן הלאה. אבל זו אמונה שאני מאמין בה, וככל שאני אמשיך להאמין בה, ימשיך לנהל אותי הפחד שאם אני אתעשר, אני אהפוך פשוט לפחות עמוק, ולכן לא תצא בשורה התחתונה אחרי הפחד הזה שום פעולה או לא פעולות גדולות שמייצרות, שיכולות לייצר עושר מאוד מאוד מאוד גדול, כמו שאני אומר שאני רוצה. דוגמה אחת. דוגמה שנייה, אני רוצה להישאר אהוב על כולם. אמונה סמויה שיש פה זה אנשים עשירים שיש לו הון מאוד גדול נתפס כמישהו שהוא פלוט שהוא מתנשא. הוא אטום הוא לא אותנטי הוא משנה את עצמו הוא לא הוא לא קרוב לעצמו וכן הלאה וכן הלאה ואני לא רוצה שלהיות בענן כזה אני לא רוצה שלא רוצה להתאפס כמישהו שהוא אטום שהוא מתנשא. הרצון שיואהבו אותנו, כל זה מנהל אותנו מלבד. מה הפחד? שיקנאו בי, שיגידו שהשתניתי, שיגידו שעלה לי לראש, שיגידו שלא מתאים לדבר איתו כבר, שיגידו שאין עם מי לדבר כבר, שהוא מתנשא, ששששש. עכשיו, זה עדיין, יש לי 64 אחוז, אפילו 89 אחוז, אפילו 99 אחוז רצון לעשות כסף מאוד גדול. אבל יש עוד אמונה. יכול להיות, כן? אני לא רוצה להכתיב לכם אמונות, כן? אני אומר רגע לפתוח את הראש כי זה דוגמאות. יכול להיות שאני מאוד רוצה את זה, אבל מצד שני מאוד רוצה שיואהבו אותי ומאוד רוצה שלא יתפסו אותי כמתנשא וזה נמצא פה, זה יושב על זה וזה פשוט לוקח אותי אחורה. עוד דוגמה שיכולה להיות זה אני רוצה להרגיש צודק, אני רוצה להרגיש שאני קורבן. אני רוצה להרגיש שאני קורבן, היא לא נופלת שם, אני רוצה להרגיש קורבן, בסדר? למה? כי אני אומר, מי שסובל זה טוב רוחני, אוקיי? אם קשה לי ורע לי וזה, אני יכול להישאר במקום שירחמו עליי, שיעזרו לי, שאני מסכן, שזה בגלל, תשמע, הסיפור שלי, ברור שאני לא אעשה המון המון המון כסף, כי אצלי זה הסיפור הכי גרוע שיש, כי גדלתי פה, כי יש לי שמונה אחים, כי ההורים שלי ככה, אצלי זה שונה, אצלי הנה ברור, איזה כיף, איזה נעים זה, להרגיש קטן, להרגיש קורבן, להרגיש שחייבים לי, שמישהו יעזור לי, מה הפחד שמנהל אותי? אם אני אהיה בשפע כבר לא תהיה לי את הזהות של הלוחם או השורד, זה שתמיד קשה לו, זה שתמיד צריך עזרה, זה שתמיד צריך לרחם עליו וכולי וכולי. עכשיו אני רוצה עוד הפעם המון המון המון כסף, ניקח את זה רגע לפה, אבל מצד שני אני רוצה להרגיש שיש לי על מה להישען מתוך רחמים של אנשים, להישאר קטן, לא להתמודד, לבקש כל הזמן עזרה. כי אצלי הסיפור שונה, פשוט לא מבינים, הנה הסיבה שאני לא עושה המון המון כסף, אצלי זה שונה. מי מרגיש שיכול להתחבר לזה? או יכול להזדהות עם זה? בואו נעשה דבר כזה, מה מתוך הדבר הזה, קודם כל יש לנו את אותו רצון, כן? אם יש כאן רצון של כולם לעשות יותר כסף, ונראה לי שכן, תעשו, סמנו רגע עם היד, מה מתוך הרצונות המתחרים הכי מדבר אליכם, אחד, שתיים או שלוש? אני אהיה מאוד כנה ואגיד את זה.
לדעתי שתיים.
או אחד. זה יעל, לכאן, לכאן.
אצלי אני מרגיש שזה רשום מתחרה אחר.
איזה? של חופש. אוי, איך לא שמתי את זה פה.
אצלי זה הצלחה וחופש, הם תמיד נלחמים.
מה מנהל אותך? מה אתה מרגיש? מה האמונה הסמויה? בוא נתחיל בזה.
האמונה הסמויה שאם אני עושה מה שאני רוצה ואני חופשי ואני מטייל ואני נמצא במקומות מעניינים, אני לא מתקדם. התקדמות שורצת לי כסף.
אוקיי, ומה הפחד שמנהל בתוך זה?
מה הפחד שמנהל? הפחד מלא להתקדם. אמונות לבד, שאם אתה לא מתקדם אתה אפס, אתה לא שווה, אתה תקוע במקום.
זאת אומרת שיש איזושהי אמונה של לעשות הרבה מאוד כסף, שווה פחות חופש, שווה לו להתקדם?
האמונה היא בשביל לעשות הרבה מאוד כסף צריך להתקדם, צריך להתפתח. צריך לעבוד קשה, צריך לעשות צמיחה, ואם אני חופשי, אני לא מתקדם.
מה ההגדרה של חופשי?
חופשי זה יפה, זה משהו שאני משנה הרבה בזמן האחרון, בחצי שנה, שנה האחרונה. חופשי זה רגש, חופשי בתכלס זה להרגיש חופשי. הרגיש שאתה יכול לנוח מתי שאתה רוצה, שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה.
אוקיי.
מצד אחד, מצד שני זה גם ערך. אתה יכול לעשות את אותו דבר כל הזמן ולהרגיש חופשי.
אז שום דבר במציאות החיצונית, בטח בכסף, לא יכול, כאילו, אין לו דרך להיכנס בכלל למשוואה הזאת שאתה אומר.
נכון.
כי זה מבפנים.
חד משמעית.
אז השאלה שצריכה להישאל זה מה, או יותר נכון, איך צריך להיראות היום שלך כשהוא יום של חופש, שבעיניו חופשי? לחלוטין, ב-100%. בלי קשר לכסף, בלי קשר לעוצמה. זה מעניין. תראו, יש כאן אמונה מאוד מעניינת, שאגב, אני מאוד מאוד מתחבר גם בהקשר הזה, בהקשר של חופש. אמונה שאני עובד עליו וזה, זה יותר כסף שווה יותר חופש. כן, חייב ללכת ביחד.
כשזה חייב להצליח, אתה חייב להגיע ל... בשביל שיהיה לך חופש.
שככל שאני אעשה יותר כסף, ככה יהיה לי יותר חופש, לא פחות. כן. Make sense, לא, אפילו ניקח את זה, אתה יודע, יותר כסף, יותר נכסים, פחות, יותר הכנסה פסיבית, יותר חופש. כאילו, הכי יבשת. אבל פה אתה אומר משהו הרבה יותר מעניין. שכולנו עכשיו, השנייה הזאתי, יכולים להיות חופשיים, כי אין שום דבר חיצוני שקשור לזה.
נכון.
זה רק בהרגשה.
אני חושב שחופש זה סוג של אור, זה עניין של האם אני במקום שאני יכול לקבל אותו, יש לי את היכולת להכיל אותו מצד אחד, מצד שני מה הכללים שלי של חופש, זאת אומרת, אם הכללים שלי מאוד מאוד מגבילים אותי מלקבל אותו, זאת אומרת, רק כשאני טס בעולם אני מרגיש חופשי, אז רוב הזמן אני לא ארגיש חופשי. אז גם מה הכללים שלי כבן אדם בשביל לקבל את הערך הזה? אחד, שתיים, בעצם ההבנה שזה צריך להיות לא תלוי, זה החופש האמיתי מגיע כשאתה לא תלוי בכלום, שזה לא תלוי בכשאני, אז אני מרגיש, אלא שזה... פשוט ככה, חלק מהחיים.
גם אמרת את זה מקודם, זה רק רגש, זאת אומרת שזה תמיד יהיה עבודה בפנים, ולכן זה מבטל את כל מה שבחוץ. העניין זה שעכשיו אנחנו מבינים את זה נחמד מאוד, אולי אפילו להגיד עכשיו אנחנו מרגישים את זה, אבל המוח הרציונלי, מתוך אלף ואחד תכנותים של מה זה חופש, יכתיב לי שכל עוד אני לא מטייל פה ביוסמתי, אני לא בחופש.
אני לא חושב שזה המוח הרציונלי, אני חושב שזה המוח האוטומטי. כאילו הרציונלי דווקא אומר לי את ההפך, שחופש זה רגש, שזה דברים שלמדתי לאורך הדרך, המוח האוטומטי המנגנוני, מה שצברתי לאורך כל החיים, זה דווקא מדבר אחרת.
אוקיי, אז הכוונה שלי הייתה דווקא למוח אולי האוטומטי בהקשר של הרציונלי ולהיגיון. אומר לי, כן? יכול להסכים על זה. ולכן, אם אני רוצה באמת להרגיש חופשי, אני רוצה לבטל את ה... או לנסות לפחות לענות לעצמי ברגע שאני מרגיש כלוא, נקרא לזה, לצד השני, שזה שום דבר חיצוני יוכל לתת לי את הביטוי הזה שאני מחפש של החופש. אני רוצה, מה שלי עוזר, ולי יש שמועה חדשנה לי מאוד חזק שצורח כל הזמן, ומצד שני רוחניות מאוד גדולה והמלחמה היא תמיד ביניהם. ואם אני לוקח את העניין הזה של החופש, שגם לי הוא מאוד מאוד חשוב, זה להבין שכל עוד אני מנסה למצוא תשובה או באמת את הביטוי הזה של החופש שאני מחפש, להקריס מראש את ההבנה שזה אמור להיות בחוץ. ואז המשחק הוא תמיד פנימה. מתוך הדבר הזה, הרגש יוצר מציאות וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. אבל אמונה מתחרה מאוד מאוד מאוד מעניינת. בואו ניקח דוגמא רגע על זוגיות, בסדר? רצון ראשון, רצון מרכזי, רוצה זוגיות עמוקה, תומכת, אוהבת, מכבדת, נהנית, אין מישהו שלא רוצה את זה, בסדר? זה הפנדמנדל שלנו כבני אדם. הרצון המתחרה, אני רוצה להישאר חופשי, רוצה להישאר עצמאי, רוצה להישאר... לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות וכן הלאה וכן הלאה. מה אמונה עצמאיה? זה בעצם זוגיות מונעת את זה ממני, יש לי איזושהי הגבלה, יש לי איזושהי חניקה, יש כאן מישהו שבעצם לוקח לי את החופש, משהו, מישהו בזוגיות דבר רחוק מהאמת, אבל זה באמת אמונה שמנהלת אותנו כי אני לא רוצה, לא עכשיו, טוב לי ברווקות שלי, טוב לי בזה. מה הפחד שלי? לא יהיה לי זמן עם עצמי, אני לא אוכל לעשות מה שאני רוצה, לא יכולה ללכת לים באמצע היום, אני צריך להביא מחשבון לכל אחד וכן הלאה וכן הלאה, בסדר? אמונה שהיא על פניו נראית מאוד מאוד הגיונית, כן? מי כאן נמצא בזוגיות שיכול להפריך את הטענה הזאת?
דור. אני נמצא בזוגיות כל כך הרבה זמן שאני אפילו לא יודע מה זה להיות חבק. לא מרגיש חנוך כאילו. מרגיש כאילו שיש לי את החופש וכאילו לעשות מה שאני רוצה. סתם צורך עניין בת זוג שלי לא פה עכשיו הלכה עם חברות. כאילו. אני חושב שגם היא לא מרגישה שאני יכול לנקות אותה כאילו החופש קיים צריך לדעת. אם זה מה שאנחנו מצפים שהזוגיות תיתן.
האם יש ויתורים בתוך הדבר הזה?
לרמה מסוימת קיימים ויתורים, אבל הויתורים באים מבחירה, כאילו, זאת אומרת, אתה יודע שיהיו מקרים שאתה תצטרך להתחשב בעוד בן אדם. אני לא שוב אתה לקחת אותי כדוגמה לי קצת קשה להשוות כי אני באמת לא מכיר אחרת אני עם בת זוג שלי מגיל 15 כאילו מי שלא זה זה כבר 11 שנים כמעט אז באמת זה. כאילו אנחנו חיים כבר ביחד אני תמיד אומר לאנשים כי אני לא מכיר את עצמי בלעדי אנחנו שנינו כאילו זהות שהיא משולבת אחד בשני אז כאילו. אנחנו מאוד משלימים אחד את השני. אני חושב שזוגיות, מה שאתה תחפש זה מה שאתה תמצא. אתה יכול לחפש זוגיות גם שהיא מאפשרת ושהיא חופשית, ואם זה מה שאתה מחפש וזה מה שאתה מכוון אליו, וכשאתה יוצא לדייטינג, זה ברור שזה אחד הדברים שמעניינים אותך, אז כאילו אתה תמצא בן אדם שזה מתאים גם לו.
אני לא אומנם לא 11 שנה אבל אני מאוד יכול להתחבר לזה לי הייתה אמונה מקבילה של אני מאוד אוהב את החיים שלי ליהנות את האלה זה ואחרי שאני בזוגיות מאוד טובה אני רק רואה כמה זה דלק שתומך בדבר הזה כי אתה אומר אמרתי העניין של ויתורים זה לא העניין של לוותר כמו העניין שאתה רוצה לעשות משהו אחר זה לא שאתה אומר איזה באסה שאני לא עושה את זה זה אני רוצה לעשות משהו בתוך הזוגיות ביחד אז חסמים באמת שיש להרבה אנשים זה אני לא עכשיו אין לי זמן העסק שלי מצריך ממני הרבה מאוד התעסקות וכאלה אבל ברגע שאתה בזוגיות טובה. המניע שלך לעסק לעשות את הדברים הוא פי 100 יותר חזק ממה שתהיה לבד זה משהו שמאוד יכול להתחבר אליו עוד דבר נוסף זה מן הסתם רצון להימנע מכאב. האמונה השמויה אומרת, אם אני רוצה לאהוב, שווה שאני צריך לאפשר לעצמי להיות פגיעה, שזה אני כן מסכים שזה נכון, אבל שזה בהכרח, אומר, אכזבה או נטישה או משהו כזה, והפחד, כמובן פחד, אפילו פה אפשר להגיד כאב פיזי, אני מפחד שאני אתאהב ואני אסבול שוב כמו אז, בהנחה מוטעית שכל העולם הוא אותו בן אדם ואני אחווה את אותה סיטואציה ואני אחווה את אותו זה, מה ש... בהגדרה לא יכול לקרות, כי אף אחד פה לא דומה אפילו לאף אחד. ורצון להתחרה נוסף הוא כמובן, כמו שאנחנו אוהבים כולנו לפנטזה למילה היפה הזאתי, רצון לשמור על שליטה, מה שאנחנו חושבים שיש לנו, ולאט לאט כשנכנסים לקבלה מגלים שאין לנו בכלל, בשום צורה, בשום דבר, אבל לוקח זמן רגע לאבד את זה. האמונה השמאלית בזוגיות צריך לוותר על אגו. צריך לשחרר שליטה, צריך לתת לצד השני לפעמים להוביל, צריך להיות בסדר עם זה שאנחנו לא יודעים, והפחד זה אני אאבד שליטה על החיים שלי אם אני אכניס מישהו פנימה. זאת אומרת שאם אני עכשיו נמצא בתוך זוגיות, אין לי שי יותר, אני לא נראה כאן, אני לא זה, מישהו אחר מחליט בשבילי וכן הלאה וכן הלאה, ששוב, זה פחד שמנהל והוא לא נכון. זה הרגע הסבר על רצונות מתחרים ופה אני רוצה רגע להוציא אותנו שנייה לכמה דקות של תרגול, בסדר? אני רוצה שתסתכלו שנייה רגע פנימה, עמוק עמוק עמוק, כנה כנה כנה, ככל שתרצו, ותשאלו מה הרצון המודע שיש לי כרגע, מה אני ברור לי מאוד מאוד שאני רוצה, מה יכול להיות הרצון הסמוי שמתנגד לו, אוקיי? והאם סך הכל אני מוכן לשים את הרצון המודע, את מה שאני מאוד מאוד רוצה, פשוט מקום ראשון. בסדר? אני רוצה יותר כסף, אני מאוד רוצה להיות קורבן, האם אני יותר רוצה לעשות כסף? בצורה מאוד כנה ומאוד פשוטה. בסדר? ניקח ארבע דקות כזה. מתאים לנו? תיקחו לכם דף ועת, מחברת, אייפד, מה שעובד לכם ותנסו לכתוב מה הרצון המודע שיש לי כרגע, אני אשים לנו טיימר ונמשיך כמובן מי שיותר מרצון מתחרה אחד, תסלחו עוד דקה. ואיימנו, מישהו מישהי שרוצים לשתף? ככה מה יצא? לי יש.
קדימה. כאילו, יש לי רצון ממש גדול באיזשהו שלב להתחיל למכור הוגות והוגיות ודברים שאני אוהבת לעשות. מצד שני, עשיתי, כאילו, למדתי שני תארים, וכאילו הדבר הבטוח זה ללכת ולעבוד במקצוע הזה, מה גם ששם זה, כאילו בתחום הזה יש הרבה כסף, ואני לא יודעת מה יהיה אם אני אתחיל למכור משהו שלא באמת אני...
מה למדת?
עשיתי תואר ראשון בכלכלה במינהל עסקים. טוב שאני מידע להסכים עם מערכות מידע וזהו כאילו זה מאוד מפחיד כאילו גם הפחד מהלא נודע שזה גם מה שמשפיע על הפחד מלהתחיל את זה האמת בעיקר זה והאם אני מוכנה לשים את הרצון האמיתי במקום ראשון אני חושבת שאני עוד לא שם מספיק אבל מתישהו זה בטוח.
מהמם, מהמם, ממש, ממש, ממש. קודם כל תודה על השיתוף ועל הפתיחות, בטח בפעם הראשונה. אני אשמח רגע לשמוע את דעתכם, דווקא בהקשר הזה של נוער, כי יש לי הרבה. אז את לך, אחלה קהילה להיכנס ולשתף את זה.
אני יכולה להגיד משהו שאמרתי בטוח שיקרה? אז אנחנו לא בטוחים פה, כאילו לא רוצה להיות זה, פסימית, אבל כאילו בסוף אנחנו כן באנו, אנחנו זמניים פה. זה על הנקודה הזאתי. ועל הדבר הזה שעשית תואר וזה, לדעתי זה לא מתנגד, כאילו אתה יכול לעשות את זה גם במקביל. נניח עכשיו הלכתי לעבוד בתור שכירה אחרי שהייתי הרבה זמן עצמאית, וזה היה לי קשה מאוד, אבל אני לא חושבת שזה משהו שמתנגד, כאילו בסוף כן עשיתי את זה במקצוע שלי בשיווק וזה, אבל אני לא חושבת שזה מתנגד, תתחילי פשוט, אפילו לעשות תוגה בשבוע או זה, ואז לאט לאט תעשי את הרוזן. אבל אולי זה חשיבה שכלית, רציונלית, אידם רוצה פה עולמות אחרים.
גם וגם, מה שעולה לך, נכון או נכון?
זהו, אני סיימתי.
יפה, אז אני אגיד שדבר ראשון תודה על השיתוף. והדילמה הזאת בין הביטחון לבין ההגשמה, אני חושב שזה הדילמה שתמיד תמיד תמיד פוגשת אותנו בכל החלטה שאנחנו מקבלים. כל החלטה גדולה תמיד זה האם אני בוחר בביטחון, או אם אני בוחר בהגשמה, וזה תמיד תמיד יהיה המצב. ודבר אחד כן הייתי רוצה לשים עליו דגש, כי אמרת את המילה מתישהו. עכשיו, אם אני הולך לחדר שמלא במאה אנשים ושואל אותם מי רוצה להגשים את החלום שלו, מי רוצה לעשות את הכסף, מי רוצה את הפרארי, כמה אנשים ירימו יד? 100%. יגידו אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה. כמה בפועל ילכו ויעשו את זה? 5, 10 אחוז, נכון?
יפה.
בואו נקרא מעכשיו ל-90 אחוז האלה, אנשי המתישו. מתישו אני אעשה, אחרי החגים מתישו, שיהיה הזמן הנכון, כשיהיה לי יציבות כלכלית כשהמרחמה תיגמר, מתישו. זה מה שמאפיין את ה-90% שלא הלכו ועשו. ה-10% שכן פעלו זה אנשי הפעולה. סתם אני רוצה לשאול את עצמי, איזה סוג בן אדם אני רוצה להיות? בן אדם שפועל ועושה למען המטרות שלו, או בן אדם שאומר מתישהו? עכשיו, לפעמים זה באמת לא הזמן כרגע וזאת הבחירה. אני בוחר כרגע את הביטחון שלי וזה גם בחירה וזה בסדר. זה בסדר לבחור את זה ויש פעמים שזה נכון לבחור את זה אפילו. במקום הזה תשאלי את עצמך, אוקיי, אני בוחרת כרגע בביטחון, אבל מה צריך לקרות בחיים שלי? איזה פרמטרים צריכים לקרות בשביל שאני, נועה, אדע שזה הזמן לבחור בהגשמה, שזה הזמן שלי ללכת ולנסות את זה. הולכת אפילו אם זה הצד המינימלי אפילו אם זה לעשות עוגה אחת ולמכור אותה לאיזה סבתא מתי צריך להיות השלב הזה שתבואי ותגידי לעצמך אוקיי לא מתישהו עכשיו מה צריך לקרות תכתבי את זה לעצמך ואז זה שם לך איזשהו דדליין לא מתישהו ומתישהו ומתישהו כל האנשים האלה שאומרים 50 שנה רציתי לפתוח עסק ועכשיו אני כבר פנסיונר זה מאוחר מדי אז תגדירי לעצמך מתי המתישהו הזה, לא מתישהו, מתי, מה צריך לקרות, ויש לי איקס כסף בחשבון בנק, כשאני יודעת א', ב', ג', כשאני, לא יודע, שלך, אבל היא תגדיר את זה, ואז היא תדאג שזה לא יתמסמס לך.
תודה. מהמם.
כן מדהים זה גם עזר לי ממש כאילו.
עוד. נועה עלתה פה אחלה אחלה אחלה של סיטואציה.
טוב לי אין בעיה עוד פעם כאילו מה שאני רוצה זה באמת לטוס עכשיו כשאני אומרת לטוס. זה לא עכשיו לקנות כרטיס טיסה לתאילנד כי את זה אני יכולה לעשות עכשיו ואת זה אני עושה כל חיי ואני מטיילת כל חיי. מה שאני מתכוונת אליו כשאני אומרת שאני רוצה לטוס זה באמת אני רוצה לטוס לבד, אני רוצה לטוס עם כרטיס לכיוון אחד ואני באמת רוצה לעבוד מתאילנד ואני רוצה לשנות את כל מה שקורה לי כרגע. עכשיו אני לא יודעת, כאילו אני לא שמה לי את תקופת זמן, אני אומרת לעצמי זה יכול להיות חודש, זה גם יכול להיות שנה. אז זה הרצון המודע שיש לי כרגע וזה מה שאני באמת רוצה לעשות. אני חושבת כאילו שהדבר הסמוי שבאמת מתנגד אליו זה אולי כאילו הכישלון אולי של אני לא אצליח עכשיו שוב לקנות את הכרטיס אני יכולה להיות שם חודש חודשיים גם אם אני לא אעשה כסף אני יכולה אבל זאת לא המטרה שלי המטרה שלי באמת כאילו להצליח תוך כדי לעשות את הכסף שאני רוצה לעשות. וכאילו להיות ברווח, כאילו לעבוד משרה מלאה ולהיות שם. אז אני חושבת שזה באמת הכישלון כאילו של לא להצליח לעשות את זה כשאני לבד ושאני לא עם עוד אנשים עכשיו. ואם אני מוכנה לשים את זה במקום ראשון, כן, אני פשוט כאילו עוד פעם, אני מפחדת מכמה זה יחזיק. כי אני אומרת, לטוס אני אטוס, מקסימום סבבה, אני אחזור אחרי חודש-חודשיים, אבל זאת לא המטרה וזה לא מה שרציתי לעשות. אז כאילו, אם עשיתי פשוט טיול, אז זה לא נחשב, מה שנקרא, כי שוב, כי זה לא משהו שהוא חדש, כי זה מה שאני עושה תמיד.
את מצליחה לשים את הפילטר שאייל אמר כאן בצורה מאוד יפה של ביטחון והגשמה, גם על זה? כן.
ועוד פעם, אבל כאן אני אומרת... אני יכולה, אני אעשה את זה, כאילו, אני אעשה את זה, אני אלך, אז אני אהיה 100% שכן כביכול עושה את זה. השאלה האמיתית שלי היא אם אני באמת אצליח לשמור על הדבר הזה, כאילו, אם זה לא באמת יהיה טוב, יאללה, אז אני אטייל כאילו עם הכסף שיש לי, הכל טוב ויפה, ואז אני אחזור לארץ, ואז אני כאילו אעבוד ו... אז אני כן אומרת, אין לי בעיה להיות 100% שמנסה, אבל הפחד זה באמת היותר מהחודשיים האלו, כאילו, להישאר את האקסטרה. כאילו פה הפחד, לא ב...
מעניין.
לא בכשיש לי את הכסף וכשאני יודעת שכאילו הכל סבבה, חודש חודשיים, הכל בסדר, הכל טוב. כשזה כאילו כשכבר אני מבזבזת את כל מה שזה בלי להרוויח אותו.
מעניין, מעניין. אני רוצה לעלות פה, לפתוח פה כמה קווי מחשבה, אני חושב שמתחברים גם לנועה, גם לאלונה, גם להרבה מאוד מאיתנו, גם לי אני עובד בארבעה בארבעה. בצורה אישית, ורגע להקריס פה כמה דברים, בסדר? אם אנחנו רגע ברוח הקבלה, אנחנו מדברים רגע על רצונות וכאלה, אנחנו אומרים רגע דבר כזה, אם אני מבין, באמת מבין, מבין, אני מתכוון מבין רציונלי, מבין, המוח שלי הבין את זה אחרי שעבדתי על זה פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, ועכשיו אני מבין באמת שאין לי שליטה, באמת שאין לי שליטה. באמת מבין את זה. עכשיו להגיע לנקודה הזאת זה עבודה לא רציונלית כדי להבין של וואלה אין לי שליטה. עכשיו אם אני מבין את זה, ואם אני רוצה לעזור לעצמי להבין את זה, אני אתן את הדוגמה הכי מטומטמת שיש, כן? אין שום דרך שלכם להיות ודאים ב-100% שעכשיו התקרה לא תיפול לכם על הראש. אין דרך. אין דרך לפלוט בזה. אין דרך. ואין דרך שעכשיו, אני לא יודע מה יקרה, עכשיו ניקח את זה רגע לצורה רציונלית קיצונית שלילית, כן? אבל אין לנו באמת דרך לשלוט בזה, גם אנחנו רוצים את זה, עכשיו זה נראה לנו מאוד הגיוני שזה בקוסק, אנחנו סומכים על המהנדס ועל הבניין וכל הדברים האלה. אבל אם אני מסתכל על הבאטן ליין, אין לי באמת דרך לשלוט בזה, אין לי באמת דרך להיות באמת בטוח בזה, ולכן תחושת הביטחון אני מבין שהיא מגיעה מתוך מקום של בעל יחסות, אם דיברנו קודם על עניין של פחד. אני לא, זהו, על השקף הזה, אני לא מתחיל את העסק, אני לא יוצא לזוגיות, אני לא זה, כי אני רוצה להרגיש ביטחון. עכשיו, אין לי שליטה, ואם אני מבין את זה שאין לי שליטה, אז גם אם אין לי שליטה, אז גם תחושת הביטחון קורסת, כי אני אומר, רגע, יש לי ביטחון סמוי של התואר ייתן לי, אני לא אטוס לתאילנד, לא אטוס לחודשיים כי יהיה זה וזה וזה, ואז אני יוצא מנקודת הנחה שאני בכלל מתחיל את הדיון שמתחולל לי בראש מתוך הבנה של, רגע, אני משחק פה עם פילטרים שונים, חוקים שונים, אין לי שליטה, המשמעות זה שהביטחון שאני מנסה למצוא, הוא כמו שאני אעשה להחזיק את האוויר, תחזיקו את האוויר, אתם מרגישים משהו? אתם יש משהו ביד? זה פיקציה. עכשיו זה פיקציה שאנחנו מאמינים לה יותר מדי זמן, כי חונכנו, כי גדלנו, כי ראינו, כי זה זה זה זה זה זה, וכן הלאה וכן הלאה. נקודה חדשה שאני רוצה שתפתחו כאן, זה תסתכלו דווקא על המונח אנרגיה. מה הכוונה? אלונה, ואני רגע אנסה להקביל את זה לדוגמאות שאלונה ונועה ככה שיתפו. נועה אומרת, אני רוצה להישאר במקום שהוא יחסית בטוח, ונועה, כמובן, תקנו אותי אם אני טועה, כן, אני רגע מנסה לדבר מה שנקרא בשמך, ממקום שאני מכירה, ממקום שנותן לי ודאות, ביטחון, תואר, עבודה, כסף, הישרדות, זה ממש מגיע ממקום כזה הישרדותי. והצד השני, יש לי פטשן מאוד גדול, אני יופה, אני מניח, מגיל קטן, אנשים כבר אומרים לי שאני יודעת מה שאני עושה וכנראה גם נהנים מזה, ומכאן נולד איזשהו רצון, איזשהו דיזייר. לפתוח עסק ולהתפרנס ממנו של עוגות וזה. כנ"ל אלונה, אני אוהבת מאוד לטייל בעולם, אני מאוד רוצה לעשות את זה. יש לי פחד שאני לא אצליח to maintain it, זה יושב על אותו דבר בדיוק. אלונה לא רוצה לחזור לארץ אחרי חודשיים שהיא טעילה, כי זה לא מה שהיא ביקשה, ונועה אני מניח לא רוצה להכניס, לא יודע, 100 שקל בחודש מהעוגות האלה, כי זה לא מסמן ביטחון. בסדר, זה יושב על אותו עניין. משהו שאני רגע מזמין אתכם להסתכל א' קדימה וגם אחורה, זה כשאתם מתחילים לעשות את מה שאתם רוצים לעשות. כשאני רוצה עכשיו ללכת למכון, בסדר? אני רוצה ללכת למכון כי אני רוצה להתחזק, אני רוצה ללכת לשחק כדורגל, בסדר? כי אני אוהב כדורגל. ואני אומר, אין לי כוח, אני עייף פה ושם וזה, אני רוצה רגע תחושת ביטחון של יותר נעים לי עכשיו, אני לא רוצה להתאמץ, לא היה משחק, אין אנשים וכולי וכולי. מה קורה אחרי שהגעתי למגרש, או אפילו כששמתי את הנעליים? והגעתי למשחק, וכמובן שסיימתי את המשחק והגעתי לזה. מה רמת האנרגיה בגוף שלי? גבוהה יותר או נמוכה יותר? הרבה יותר גבוהה. כשאני באנרגיה הרבה יותר גבוהה, אני מרגיש, חושב, עושה, מבצע דברים בצורה אחרת, טובה יותר ממה שהייתי לפני זה. זאת אומרת, אני לא מסתכל, אני מבטל לחלוטין, רגע, אני אקח את הדוגמה של אלונה, המוח הרציונלי מבטל את העניין לכשתהי בתאילנד, תרגישי אחרת, תחשבי אחרת, תיחשפי ליותר הזדמנויות, תפגשי אנשים, תהיה לך אנרגיה יותר לעשות את מה שאת רוצה לעשות, שעכשיו בבית אין אותה. אותו דבר נוער, את אומרת אני רוצה לעשות שעת הופעה, אני מניח, כן? אם זה מגיע מתוך רצון, את נהנית מזה. אולי אתה משאירים ברקע, אולי את רוקדת תוך כדי, אולי את עושה את זה עם אנשים, הרמת אנרגיה גבוהה יותר, וכשיש לי רמת אנרגיה גבוהה יותר, ניקח את זה לשיעור של היום, אני הרבה יותר מחובר לרצון. הגדול יותר, אני הרבה יותר מחובר לבורא, ופתאום, so called, דברים נראים אחרת, דברים מרגישים אחרת, דברים פתאום יותר חיוביים, דברים פתאום כזה. עכשיו, על זה, בשונה מהביטחון והשליטה שאני לא יכול לבנות עליהם, על זה אני ממש יכול לבנות. מי התאמן פעם, סיים את האימון, ואמר, איזה באסה, איזה בזבוז זמן. אף אחד לא אמר מעולם, נכון? למה? עכשיו, רציתי להתאמן, כן? רציתי ללכת להתאמן, אבל בפועל רציתי גם לשבת ולראות נטפליקס, רצון מתחרה קלאסי. בחרתי ברצון שאומר לי אני רוצה להיות בן אדם יותר בריא, קוביות בבטן, וואטאבר, וואטאבר, בחרתי את זה, אני מרגיש יותר טוב, נקודה. ואם התאמנתם יותר מפעם בחיים שלכם, אתם יכולים לבנות על זה שאתם תרגישו יותר טוב. את יכולה לבנות על זה שבתאילנד אתה רגיש יותר טוב והרגע שזה ייצר לך בחירות טובות יותר פעולות טובות יותר וכן הלאה וכן הלאה. שיוביל אותך לזה את יכולה לבנות על זה נועה לכשתגיע תגיעי למצב שתעבדי על העוגה הראשונה קריא את העוגה הראשונה כמו שאייל נתן דוגמה. אפשר לתקן את זה בשני צדדים, אחד להסכים להבין שאין לנו שליטה ומתוך הדבר הזה התחושה הזאת שאני מנסה לייצר לעצמי של ביטחון, שאני אדע שאני טס עליה לחודשיים ואני אמצא את הדבר הזה, שאני אדע שאני אתחיל את העסק זה יעבוד וזה, זה משהו שהוא dead end, אין לו דרך להתקדם שם, זאת אומרת אין לי דרך, אין מציאות לא רציונלית, לא פיזית, לא שום דבר. שיכולה באמת להחזיק את הדבר הזה כי זה פשוט לא קיים. הביטחון הזה זה משהו שאנחנו מספרים, סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו מספיק שנים דרך מספיק דוגמאות בחוץ, שהוא פשוט לא נכון. זה השינוי אמונות, ככה מקריסים את הדבר הזה, ככה עובדים על הרצונות. ומצד שני, מה אני כן יכול לסמוך על עצמי? על משהו שעשיתי פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש, עשר. במקרה הזה אימון. אם עשיתי את מה שאני אוהב, אני יכול לסמוך מאוד על עצמי, כשאני אסיים את המפגש היום ויהיה לי יום מדהים, מדהים, למה? כי אני באנרגיה, למה אני באנרגיה? כי אני עושה את מה שאני הכי אוהב, מדבר, פוגש אנשים, מדריך, אני עושה את זה מספיק זמן ואני יכול לסמוך על זה שאם אני רוצה שכל יום יהיה לי יום מדהים, אני יכול פשוט לפתוח אותו בשיחה, רבע שעה, חצי שעה, שעה עם בן אדם, לעזור לו במשהו קטן, אני יכול לסמוך על זה, אני יכול לבנות על זה. ואני יכול לבנות על זה שאחרי השיחה אני ארגיש טוב ואז אחרי השיחה הזאת לצורך העניין אני אוכל לגשת לאותה המשימה שאני דוחה כבר מלא זמן. משימות מגעילות כאלה, לדבר עם בנקים, לעשות מספרים, דברים שאני לא... אני יכול ממש ממש לבנות על זה כי תהיה לי אנרגיות הרבה גבוהה. אז יש צד רציונלי שנתן לנו פה בצורה מאוד פשוטה של אוקיי, בוא נשים את המתי כן, בוא ניכנס ל-10% של אנשי הפעולה. אני אומר דבר נוסף, בואו ניקח את זה לצד הרוחני ונגיד, העניין של השליטה והביטחון שאני מנסה לחפש שבמקרה הזה זה לא לטוס, במקרה הזה זה תואר, במקרה הזה זה יהיה לי ביטחון כלכלי, רגע לשים את זה בצד ולהקריס את זה מתוך הבנה עמוקה יותר שאין לי שליטה, ואם אין לי שליטה אז אין לי דרך לייצר את הביטחון הזה, ולכן אני מפסיק להאמין לזה, ושתיים, אני כן רוצה להסתמך על משהו, שאני מרגיש טוב, וברגע שאני מרגיש טוב, אני יודע שהבחירות שלי יותר טובות. ברגע שהבחירות שלי יותר טובות, אני יותר פועל מתוך העוגה הגדולה יותר, מתוך הרצון הגדול יותר. ומתוך המקום הזה, להתקדם מה שנקרא לאותו חלום. איך זה נראה במילה הקטנה בתפיסה שלי בפועל? אחד, זה לסגור את הכרטיס. שתיים, זה לעלות לאינסטגרם שביום שישי הקרוב אני מוכר את עשר עוגות של, לא יודע, קרם שניץ. לא יודע למה לא לקראת שנייה, ולפרסם את זה לפני שעלית בכלל לסופר וקנית מצרכים כדי לשים את עצמך במגרש. כמו שיעל אמר, זה לא או או, גם וגם, יכולה גם לעשות אוטוגות וגם לעבוד בזה. ראית שבאמת את עושה את זה יותר ואת נהנית יותר וזה מתחיל להכניס יותר כסף וזה כבר יותר סיסטמטי וזה זה, לאט לאט תעזבי את הבטוח של התואר והכלכלה ותראי פתאום איך את עושה 300 אלף בחודש. מהעסק שאת הכי אוהבת בו. כי אגב, הדרך שלנו באופן כללי לעשות הכי הרבה כסף במקרה הזה, זה לעשות כמה שיותר את הדברים שאנחנו הכי אוהבים והכי טובים בהם. ואם את אוהבת את זה ואת טובה בזה, בהכרח יש לך יותר סיכוי לעשות פה יותר כסף ולקבל יותר ביטחון מאשר במשהו שיכול להיות שאת גם אוהבת אותו, אבל כנראה פחות בהקשר הזה. בסדר? תסתדר קצת? שאלות, הוספות? עוד תודה. מאמן. אז דיברנו קצת על רצונות מתחרים, עשינו את התרגול, גם אמרנו בהקשר הזה להמשיך לעשות את זה, אנחנו גם כל הזמן אומרים את זה במפגשים, אין שום סיכוי שארבע דקות ייתנו לנו איזשהו, ייתנו איזושהי פתיחה, איזשהו כיוון, אבל בטח לא תשובות שיספקו את עצמנו, מה שאני כן אמליץ וגם תזכירו לי את זה לסוף המפגש. בסוף הזה גם לקחת עוד 5, 10, רבע שעה אחרי המפגש ולא ליפול להתנהגות הריאקטיבית של הפומו של מה קורה בוואטסאפ, מה קורה באינסטגרם, בשעה וחצי האחרונות שלא הייתי, אלא להמשיך את האנרגיה של מה שאתם רוצים, ממה שדיברנו עליהם פה. בסדר? הלאה, עוברים לנושא הבא. ברד אוף שיים האימוג'ים זה מעבירים את הנקודה נכון. רציתי למצוא משהו של בושה וזה מה שרציתי. ברד אוף שיים מי מכיר את המונח מי שמע את המונח. מדהים מדהים מדהים. בוא ניתן לו רגע הגדרה בסדר בעברית לחם הבושה לחם הביזיון. הנה הנה, מה זה אומר? לחם הבושה הוא תחושת אי נוחות או אי רצון לקבל שפע שלא הרווחתי או שלא עשיתי של פעולה כדי לזכות בו. הנשמה, לפי הקבלה, חשה בושה לקבל אור בלי שהייתה שותפה ביצירת הכלי לכך, בלי שהרגישה שמגיע לה באיזשהו מקום. הנשמה דוחה את האור הזה שלא הרוויחה בגלל שהיא רוצה להשתוות לבורא, זוכרים? כל נובע מתוך האפיניטיופורם, אנחנו רוצים להיות כמו הבורא, והנשמה אומרת אני רוצה להיות כמו הבורא. אם אני רוצה להשתוות אליו, אני רוצה להיות אחת שנותנת ולא רק מקבלת. לדוגמה, נועה רוצה לפתוח את העסק, מחר בבוקר ייתנו לה מיליון דולר, בלי שהיא הפתעה עוגה אחת. נשמע מגניב, נשמע טוב, מוח רציונלי אומר, איזה יופי, אני אעשה ככה וככה וככה. אבל בפועל מה שיקרה, וזה ראינו עם מספיק מחקרים, אנשים שמקבלים אנרגיה אור מאוד מאוד גדול שלהם כלי להכיל אותו, חוזרים מהר מאוד לאותו המקום ואולי אפילו נמוך יותר. אמרנו להרבה אנשים שזכו בלוטו ושנה אחרי זה הם בחובות. משהו לא מסתדר, זה לא הגיוני, כאילו איך? איך? אבל זה בדיוק ברד אופשן. בואו ניתן דוגמה, בסדר? מי יכול להתחבר לזה? סיטואציה. מישהו מחמיא לך על איך שאתה נראה, איך שדיברת, איך שפעלת, איך שזה... מה התגובה? מה תהיה התגובה שלכם? תכתבו בצ'אט רגע. עכשיו אני אומר לכם רגע, וואלה איזה תותח, כל הכבוד, כל הכבוד שעשית את זה, שעשית את זה, נדיח. בצ'אט, בצ'אט, שיהיה לנו ככה הערות שאנחנו לא הדפוקים היחידים, דפוקים. תודה מלך, אני המראה שלך, היידה, יפה. אוי זה טוב זה אחלה כלי. מה כנראה שנגיד? עזוב סתם זרקתי על עצמי משהו לא באמת התכוונתי זה פוקס אה אתה סתם מגזים אחי זה לא כזה מיוחד או לא כזה זה זה לא שלי בכלל זה ההוא וההוא וההוא וההוא מגיע אלינו או ואני ישר רגע מוזיז אותו זה לא שלי זה לא שלי זה לא שלי למה זה קורה? הפירוש הקבלי של זה, זה קשה לי לקבל אור אפילו במילים חיוביות, אפילו אני רוצה להגיד לך תודה, תודה על זה שאתה פה, תודה על זה שזה, ואני נובע מהתחושה שלא הרווחתי את זה באמת, הנשמה דוחה אור שלא הגיע עם עבודה. אנשים אומרים לך תודה, וקשה לך לקבל את זה, כי אתה לא מעריך את עצמך במה שאתה עשית. הנשמה דוחה את האור הזה, מוציאה את זה החוצה, זה לא נעים לי, זה לא מספיק בשבילי, זה מביא... זה מריך אותי, זה מריך אותי, אבל רגע, אם אני רציתי להגיד לך תודה, אתה תקבל את זה. אתה תקבל את זה. עוד רגע אני אסביר למה, בסדר? דוגמה אחת. דוגמה שנייה, קיבלת קידום בעבודה, הצלחה עסקית, זו רמה כלכלית פתאום, בלי שהתאמצת יותר מדי, כן? מה התגובה תהיה? תשמע, זה היה פוקס של החיים, זה לא באמת אני, בכלל לא עבדתי קשה, ממש מוזר לי שהדבר הזה קרה. כי בטח יגיע איזשהו מחיר מתישהו, הוא נותן לי עכשיו את הכסף, הוא מצייר את זה כאיזשהו משהו, הוא נותן לי איזשהו בונוס, מחר בבוקר הוא יבקש ממני להישאר שעות נוספות, בסדר? מה הפירוש? ההצלחה לא מרגישה מוצדקת כי מאחוריה אין סבל או מאמץ. ככה נראה לכם הבושה, זאת אומרת אנחנו כל כך מתוכנתים לדעת שבשביל לקבל הרבה חייב להיות איזשהו תהליך, חייב להיות איזשהו קושי, חייב להיות איזשהו משהו שאני סובל, חייב להיות איזשהו משהו של אני לא מוכן לקבל לוגית סיטואציה שבשעה של עבודה אני יכול להכניס מיליון דולר. אני לא יכול, מוכן לקבל את זה. זה עוד דוגמה לברד אופשן. דוגמה שלישית, אני במצוקה רגשית, פיזית או כלכלית וחברים אומרים אח שלי היקר. אתה צריך עזרה? מה אני יכול לעזור לך? איך אני יכול לעזור לך לצאת מהברוך הזה? מה תהיה התגובה שלי? מה תהיה התגובה שלכם? כתבו בצ'אט. כל טוב, שלי היקר, כל טוב, לא צריך כלום, הסתדר. אני גיבור, לא צריך שום דבר, לא אמרתי. אני אסתדר לבד, לא אבקש טובות, לא רוצה להיות תלוי באף אחד, זה ממש ממש ממש שלי. לא רוצה להיות תלוי, אמרת לו עצמאי, לא אמרתי לו לא לבקש. היה לי תקופות שהייתי מתבייש, או לא יודע אם בושה זו המילה, לבקש אש לסיגריה. סבבה? כאילו רבא קוצה להדליק סגרה, אין לי אש, מתבקש לבקש אש כי אני לא צריך שום דבר מאחורי. בסדר? איך זה נראה? הסירוב נובע מחוסר רצון לקבל בלי לתת קודם. רצון להימנע מלהרגיש נזקק או חייב, נכון? מבושה קלאסית. בסדר? אני לא רוצה לבקש ממך אש כי לא נתתי לך שום דבר ולכן אתה לא יכול לתת לי שום דבר עד שלא הזנתי את המערכת. ככה נראה לחם הבושה. חשוב שנבין כמה דברים, בסדר? הנשמה לא מסוגלת להכיל אור במלואו אם לא נעשה תיקון באמת. רק כשנרגיש שמגיע לנו, רק אז ורק אז נוכל לקבל באמת. דבר שני, כל הסבל והעיכובים והדחיות והכפות שאנחנו מקבלים, נועדו להוציא אותנו כמה שיותר מהר מתוך מצב של קבלה פסיבית, מה שנקרא לעצמי בלבד, למצב של קבלה על מנת להשפיע, אוקיי? אני יכול, דיברנו על זה עכשיו בזום הקודם, אני יכול, בואו נגיד דבר כזה, הראלה התקשרה אליי, ואמרה לי שהמנוי שעשיתי לפיס קיבלתי 100 אלף שקל. אני יכול לקחת את ה100 אלף שקל האלה וללכת או אני אפילו לחגוג איתם לעשות סופ"ש בווגאס להשתולל לחיות כמו בחבוך וכו' וכו'. או שנכנס או שיצא. או שאני יכול לקחת את זה. ולרצות שיהיה לי עוד לקבל עוד מהמאה או את המאה הזה להפוך למיליון או ל-50 מיליון או וואטאבר. מתוך מקום שאני אומר שומע נכנס אליי 100 מדהים אני לוקח לעצמי 5-10 מתפנה קונה לי וואטאבר שאני רוצה אבל 90 אני הולך ועוזר לאחרים אני תורם אני משקיע בעסקים של אחרים אני כל מה שאני וואטאבר שהכסף הזה שבתפיסה שלי יכול לעזור לאחרים אני מקבל אותו ומעביר אותו הלאה מוציא אותו החוצה זה יכול להיות עדיין באינטרנטים האישיים שלי אבל זה יכול גם להיות במטרה כזאת. המטרה שלי, המטרה שלנו, יותר נכון, זה לקבל לא for, קוראים לזה לא for the self alone, אלא בשביל להשפיע על אחרים. רק ברגע שהקבלה שלנו תהיה, אני רוצה לקבל לא כדי להרגיש יותר טוב, לא כדי להגדיל את האגו שלי, אלא כדי לעזור כמה שיותר. אני הולך למכון כושר לא בשביל הקוביות, לא כדי שאני אסתכל במראה ואני אגיד וואו. איזה חזק אני, אלא כדי שהגוף שלי יהיה יותר חזק ואני אוכל להחזיק יותר עומס נפשי, רגשי, מנטלי, אולי גם פיזי, אם אני סבל, אם זאת העבודה שלי, כדי שאני אוכל לשרת יותר אחרים. אני רוצה להיות יותר חזק כדי להחזיק משקל גדול יותר, להרגיש באנרגיה טובה יותר, לא בשבילי, אלא כדי שאני אהיה יותר טוב עבור העולם. יכול להגיד לכם שאת הנקודה הזאת ספציפית לקחתי גם ספציפית לשיעורים פה ואמרתי בימים שיש לנו את השיעור, גם פה זה תשע בבוקר, אני בהכרח אעשה אימון קצר, אעשה סיבוב רגע בחוץ, אגדיל רגע את עצמי, אחזק את עצמי, כי אני יודע שפה, ספציפית פה, אני רוצה שכמה שיותר יעבור דרכי אליכם, כמה שאני רוצה להיות יותר חזק, יותר במיינדסט נכון, יותר אחרי שעשיתי מדיטציה, כתיבה וכו' וכו', כדי שאני אוכל להשפיע בצורה טובה. דבר נוסף, היכולת שלנו לקבל שפע בלי בושה, תלויה בכוונה ובמודעות שלנו. האם אני מתקבל כדי להשפיע הלאה, כדי לעזור, כדי להיות צינור, או כמו שאמרנו, כדי לשמור את זה לעצמי. לפני שאנחנו עוברים למה ההקשר של זה אל מול הרצונות המתחרים, בא לי לשמוע אתכם, האם יש משהו, מעבר לדוגמאות שראיתי את החיוכים, שאתם מרגישים שיש לכם בו מה שנקרא bread of shame? שיכול להיות שאתם מקבלים או שאתם חסומים בגלל שאתם רוצים לקבל לעצמכם בלבד או שאתם מקבלים משהו שאתם לא באמת מוכנים אליו או שלא הרגשנו שעבדתם מספיק בשבילו.
אני יש לי עמדה עבודה נראה לי הכל אבל נראה לי שאני פחות אדבר.
אוקיי. אני אקח את הדוגמה של נועה ברשותך, בהקשר של האפייה. אני יכול לפתוח את העסק, אוקיי? וזה יכול להיות, וואלה, כיף לי רצח, ללוש את הבצק, לשים את הפצפוצים, אבל הסיבה שאני פותח את העסק, את לא רלוונטית לכאורה, את לא קשורה לדבר הזה. המטרה שלך בפתיחה של העסק זה שאנשים אחרים ייקחו ביס מהעוגיה הזאת ויגידו וואו, הדבר הכי מדהים בעולם. עכשיו כל עוד את תרצי להכניס כסף מהעסק, 100 אלף בחודש כדי לקנות לטייל, סבבה, אבל זה יהיה בשבילך. אבל כל עוד תגידי שמעת, אני רוצה למכור 100 אלף עוגות בחודש, כי אני יודעת שה... דודים, סבתות והלקוחות שלי כל כך הולכים ליהנות מהעוגיית שקדים הזאתי, שאני רוצה לקבל את המאה אלף כדי שאני פשוט אוכל לעשות יותר עוגיות שקדים, כדי שיותר אנשים ייהנו מזה. לקבל את מה שאת מבקשת, את מה שאת רוצה, כדי להוציא את זה החוצה. זה bread of שם, פה לא יהיה לך bread of שם, פה לא יהיה לך את לחם הבושה, כלומר אני רוצה לקבל לא בשבילי, אלא כדי להשפיע הלאה, אוקיי? והדוגמאות האלה, וזה נראה לי שהדוגמאה הספציפית הזאתי, כולנו יכולים לעבוד עליה. ועוד רגע נבין רגע איך משחררים את זה, כן? ואנחנו כולנו נתקלים בזה שאנשים נותנים לנו, רוצים לתת לנו, והאוטומט שלנו זה, רגע זה לא מגיע לי, רגע זה לא מגיע לי, רגע זה לא מגיע לי. עוד רגע נבין איך לגרום לזה כן להרגיש שזה מגיע לנו. עכשיו רגע מה הקשר בין רצונות מתחרים? שמתי את האייקונים כי אמרתי אולי זה... לתפוס ככה, אתם זוכרים שבארץ אונות מתחרים היה את האייקון הזה פה? או שזה נעלם לכם ב... לא נכון? לא, אז הייתי צריך לכתוב, אני אזכור את זה. אז מה הקשר ביניהם ובאמת איך זה מתקשר אחד לשני? הרבה פעמים הרצונות, רצון סותר, רצון מתחרט, כמו שדיברנו קודם, הוא פשוט ביטוי שהולך עם הבושה. אני לא באמת מרגיש ראוי לשפע, אז אני יוצר חסמים. אני לא באמת מרגיש שמגיע לי לקבל 100,000 בחודש, כי לא התאמצתי מספיק, כי אני לא מספיק תותח, כי אין לי מספיק ניסיון, כי כל הסיפורים שאנחנו סופרים לעצמנו, אז שומע, אז אני יוצר חסם של זה יהיה מסובך, אני לא ארים את השיחת טלפון, זה לא בשבילי, אני פשוט לא אעבוד, ליטרלי, כאילו אני אעשה משהו אחר במקום, אני יוצר לעצמי באופן מודע. או לא מודע, חסמים כדי למנוע מצב של bread of shame, תראו כמה זה fucked up, או מדהים, תראו איך אתם מסתכלים על זה. אני דוחה זוגיות כי אני לא חושב שמגיעה לי אהבה בלי לשלם בסבל קודם, אוקיי? אני רוצה מאוד זוגיות, אבל יש לי תכנות, ראיתי את ההורים שלי, whatever, whatever, whatever, ש... אמור לסבול כדי להרגיש, כדי לקבל את האהבה, ולכן יש איזו גאות שמחכה, שרוצה מחר להגיע. אני פשוט רגע, זה עדיין לא מגיע לי, לכן אני יוצר, יש לי איזשהו רצון סותר. אני לא רוצה להצליח בגדול, להיחשף בעולם, אני רוצה, סליחה, להצליח בגדול ולהיחשף לעולם, אבל יש לי איזשהו רצון סותר, להישאר צנוע, לא להתבלט, עמוק בפנים אני מפחד לקבל אור שלא הרווחתי, שלא יגידו עליי שאני מתנצל. זה שאמרנו מקודם, אוקיי? מתחילים לראות את ההקשר?
אתה יכול לחזור למשפט האחרון?
כן, אני רוצה להצליח בגדול לכסף לעולם, רצון 64 אחוז, מה שדנו מקודם, משהו מאוד מאוד מאוד גדול, אבל יש לי bread of shame בהקשר הזה, כי אני לא מספיק זמן בתחום, מי אני שאני אדבר? אני סך הכל ממקום כזה וכזה וכזה, אין לי את ההכלה הזאת של הרצון הזה. כי יש לי בושה, כן, אני מאמין שצריך להישאר צנוע ולא להתבלט וכן הלאה וכן הלאה, אני מפחד באמת לקבל את אותו האור שבא עם הפיים הזה, ולכן יש לי רצון מתחרה שאומר, שומע, עדיף לך להישאר קטן, עדיף לך להישאר קורבן, עדיף לך להישאר זה, עדיף לך להישאר זה, הכל טוב. זה איזשהו מכניזם אוטומטי שקורה לנו בתוך הנשמה, לפחות זה מה שאני מצליח להבין מזה, כן? שאומר בשביל שלא יהיה לך בריאות אופשרית זה מה שהנשמה שלך עושה יוצרת לך רצונות מתחרים רצונות סותרים קטנים. שמונעים ממך לקבל את הרצון הגדול הזה כדי שלא יהיה לך בריאות.
מבין אני מבין לפי החיוך כן אבל לפעמים זה פשוט מאיך עצמי נמוך כאילו זה לא שאתה צריך להתאמץ פשוט. יש לך פשוט ערך מאוד עצמי, ערך עצמי מאוד מאוד נמוך כלפי עצמך.
למה יש לי ערך עצמי נמוך? הערך עצמי הוא התוצאה או הסיבה? הוא הסיבה. אני גזרת שלה, אני גזרת שלה, אני גזרת שלה, אני גזרת, זה ערך עצמי נמוך. מה יכולה להיות התוצאה, אם זה התוצאה, מה יכולה להיות הסיבה של ערך עצמי נמוך לדעתכם? האם אנחנו מאמינים שסיבה מגיעה לפני תוצאה, כן? דיברנו על הקפה כדוגמה. ערך עצמי זה משהו שאני יודע לשים עליו פילטר אחרי שקרה משהו. מה זה המשהו הזה שהוביל את זה לערך עצמי נמוך?
זה ערך הבושה הזה כאילו? או הרצונות מתנגשים?
מה את חושבת?
אבל איך המבושה לדעתי גם הגיעה ממשהו? כאילו זה שאני מתביישת לקבל, כנראה הגיעה גם מאיזה משהו.
איך המבושה, לפי מה שאני מבין? סיבות.
אני אומרת, יש פה הרבה סיבות, זה סיבה גוררת סיבה.
אבל ערך עצמי נמוך אומר לא מגיע לי לקבל. לא מגיע לי לקבל, יכול להיות שגם יש סיבה יותר עמוקה מזה, כן? לא מגיע לי לקבל כי ראיתי וחוויתי וחשבתי וואו וואו וואו וואו כי אני צריכה לסבול, כי אני לא מספיק זמן, כי אין לי ניסיון, כי בואו נשים על זה כל תירוץ רציונלי שעוזר לנו להחזיק את זה, כן? אבל ערך עצמי נמוך אומר, אני לא מספיק טוב. היה לו מספיק טוב, זה אני אמור להיות באיזשהו סטנדרט, אני אמור להיות באיזשהו סטנדרט, אני אמור להיות X ורק אז אני אוכל לקבל את זה, אבל רגע, אם אני הולך לבסיס של הבסיס של הבסיס של הבסיס של הבסיס ואני אומר affinity of form, השתוות הצורה, כל העבודה שלנו פה זה להגיע לתיקון שלנו כדי להגיע להיות עם אותן התכונות של הבורא, האם לבורא יש ערך עצמי נמוך? האם לבורא הוא צריך משהו ממישהו? האם הבורא צריך להתמלא מבחוץ כדי להרגיש טוב עם עצמו? ברור שלא, זה אין סוף. ואם נחבר את זה גם למה שדור אמר מקודם, יש הרגשה. האם אתם יכולים עכשיו להגיד לי כל דבר רציונלי? אם אני עכשיו מתחבר ואומר, אני הכל, מגיע לי הכל, אני הכי טוב בעולם, אני אחרי זה. לחלקכם זה יתארגר ויגיד, רגע, מה קרה לעידן? הוא פתאום מתנשא. אבל זה לא ישנה את התחושה הפנימית שלי. אם אני חושב שאני הכי טוב בעולם ומגיע לי הכל לקבל עכשיו, זו המציאות שתיקבע. זה יכול לא להתאים לאחרים. זה יכול להיחשב בהתנשאות. כל הפילטרים שאתם שמים על הדבר הזה, שאני אומר אני עכשיו הכי טוב בעולם בוואטאבר, כל הפילטרים שרגע דוחפים את האמירה הזאת, את ההתנסחות הזאת, זה פרד אופשה, זה רגע למה הוא אומר את זה? למה הוא חושב שמגיע לו הכי טוב בעולם? הוא לא עבד מספיק, הוא לא זה, הוא לא זה, הוא לא זה, הוא לא זה, הוא לא זה. עכשיו, זה לא משנה לי את המציאות שלי, אני יכול להסתובב ביום יום ולהגיד אני הכי טוב בעולם, ועל בסיס זה תיווצר מציאות שתוכיח לי שזה נכון. בגלל שיש לי ערך עצמי נמוך, או... יכול להיות שאני גזרת לערך עצמי נמוך, זה זה שאני פשוט לא אגיד את זה. אני לא אגיד שאני הכי טוב בעולם, כי אני לא חושב שאני הכי טוב בעולם. זה יכול מאוד מתיישב על עניין של צניעות, שזה פה משחק דק. מה, אני אגיד שאני הכי טוב בעולם? מה, אני אצא הכי זה, הכי זה, הזה? אם אני חושב שאני הכי טוב בעולם, חושב שמגיע לי את הכל עכשיו, זה מה שיקרה. אני באמת אהיה הכי טוב בעולם, ויגיע לי כל מה שאני רוצה. עכשיו. העניין זה שאני רוצה לעבוד עם זה שאני אומר, אני לא צריך להיות 30 שנה במקצוע כדי לקבל מיליון דולר בחודש. זה יכול לקרות עכשיו. למה? כי הבורא יכול לקבל מיליון דולר עכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו. אין עניין של זמן בעולמות האלה. אין מקום של צריך להיות מוכן ל... אני כן רוצה לעבוד על הכלי שלי בעולמות הפיזיים, נגיד את זה ככה, כדי שאני אוכל באמת להכיל את זה. כשמחר בבוקר אראלה תתקשר ותגיד לי קח מיליון, אני אגיד לה תודה. לא יבוא לי ואני אגיד לה זה לא מגיע לי, אני לא פה, זה איזה פוקס. רק זה, רק פה ושם, עכשיו זה של הרלע זה לא טוב כי זה באמת אור מיידי, אבל מחר בבוקר יבוא לקוח וירצה לשלם לי 100 אלף, אני רוצה לצאת מתוך מקום של אני אומר תודה וזהו, לא מזה שזה לא מגיע לי, לא מזה של אתה מגזים, לא מזה שעל מה או דברים כאלה, כי לא כלפי חוץ ולא כלפי... כי אם אני אגיד את זה מה שיקרה, אני אלך מהר מאוד להרס עצמי. אני אגיד, אני לא יודע איך להתמודד עם כל האור הזה, אני לא יודע איך להתמודד עם 100,000, בוא נדפוק את זה. בסדר? בוא נסתכל רגע על הדבר המעניין של איך להתגבר על העניין הזה של הברד אפשר. אחד, מה שאמרנו מקודם, זה השתבעות הצורה להפוך לנותן. אם אני מקבל, אני רוצה לשאול את עצמי בצורה מאוד ישירה, איך אני ישר מעביר את זה לאחרים? עכשיו, המשחק פה זה לעשות את זה גם לפני. אם אני רוצה 100,000 בשעה, אוקיי? אני רוצה להכין מסלול ל-100,000 האלה. אני רוצה להגיד אם, או יותר נכון להגיד כשאני אקבל את ה-100,000 האלה, 5,000 ילך לפה, 15 לפה, 13 לפה, 14 לפה, 95 לפה וכן הלאה וכן הלאה. אני רוצה לייצר מסלול הלאה. זה לא להגיד הלוואי ואני אקבל, הלוואי ואני אקבל, אקבל, אקבל, אקבל, אקבל, אקבל, אקבל, מקבל. מה עושים עם זה? לא יודע, לא יודע, לא יודע. מה עושים עם זה? טוב, בואו נשים את זה על מה שהרגלים שלי רגילים, בואו ניקח, נאמר על זה, בסדר, ניקח את זה רגע לבגאס. ככה זה יצור אחרי זה. בואו נשרוף את זה. עכשיו, בגאס, אני מניח ש... נראה לי, שאף אחד כאן לא יעשה את זה, אבל זה דוגמה לאם אני לא יודע להכיל את המאה אלף האלו, שהם לא, אני יודע לאן הם הולכים, אני אהרוס אותם. כי אם אני לא מרגיש שהם מגיעים לי, ויש לי ערך עצמי נמוך ואני לא מרגיש שמגיע לי 100,000, אז יהיה לי bread of shame. וברגע שיהיה לי bread of shame, שיהיה לי לחם בבושה, אני אקבל משהו שאני לא מרגיש שאני ראוי לו. ולכן אני לא אוכל להחזיק אותו. ובטח ובטח ובטח לא לקבל עוד ממנו. אז הדבר הראשון שאני רוצה לעשות, זה להשתוות הצורה להפוך לנותן לקחת את ה-100,000 האלה ולייצר להם כבר מסלול המשך. אוקיי? זה הדבר הראשון. הדבר השני, אני רוצה לכוון שאני עולה לשיחה, שאני עולה לפגישה, שאני עולה לזה, שאני עולה לאותה הזדמנות שמייצרת לי את האור הגדול הזה, אני לוקח 100,000 כדוגמה פשוטה, אני רוצה לכוון שאני עולה לאותה פגישה ואני רוצה לקבל, אני רוצה לסגור את העסקה. אני רוצה לקבל את זה כי אני רוצה לקחת את המאה אלף האלה ולהעביר אותם הלאה. אני יכול לתת גם לעצמי, כן? לא רק לחוצה. אני רוצה לתת למשפחה שלי, אני רוצה לתת לעצמי, אני רוצה לקנות לעצמי את הרכב שאני הכי רוצה, כי ברכב שאני הכי רוצה יהיה לי אנרגיה יותר גבוהה, אגב תאילנד וזה, ודרך הנסיעה ברכב הזה אני ארגיש יותר טוב ואני אהיה בפגישה הבאה טוב יותר לעולם. זה גם יכול להיות.
איך בעצם, מה ההבדל בעצם בין אחד לשתיים?
להפוך גם לנותן, פה בהקשר של הכוונה, אם אני מקבל בהשתלבות הצהריים, אני מקבל שאני זוכר איך אני הופך את זה לברכה גם לאחרים, זה ממש לשים את זה באיזושהי צורה פרקטית, לבנות לתוכנית, 100 אלף מגיע, פלוס עשרה הולך לפה, חמש עשרה הולך לפה, אני רוצה לקבל את ה-whatever שאני רוצה, כדי שאני אוכל לתת אותו החוצה, איך, מה שנקרא. בשתיים זה אולי נגיד שזה יהיה למה, למה אני רוצה לקבל. אני רוצה לקבל בעיקר כדי לתת את זה הלאה, בסדר? שלוש, וזה החלק הטריקי, כאן נכנסת הרבה מאוד אמונה, נתינה לפני הקבלה, אוקיי? לתרום, לעזור, לתמוך, לשתף ידע, זה לא חייב להיות בכסף, ליצור כלי אמיתי לפני שאני מתמלא פנימה. אם אני מאמין, אם אני עושה פה את העבודה הפנימית, אם אני באמת רואה כאן התקדמות לתוך הדבר הזה, אני רוצה לסמוך על זה במאה אחוז, אני ממש שומע, אין לי כסף עכשיו ואני עדיין אתרום, אני עדיין אעביר הלאה, אין לי זמן ואני עדיין אתן את הדבר הזה. זאת אומרת, אני נותן לפני שאני מקבל. יש לי עניין של מאסרות, אשר כדי... הדבר ההגיוני גם, הרציונלי אומר, יש משפט שאומר, אסר כדי שתתעשר, מכירים? זה לוגית זה לא נשמע נכון. איך זה הגיוני שאני אתן 10% החוצה כדי שאני אתעשר? זה לא הגיוני, כן? זה בסדר, לא צריך להיות כנגיעה. זה בדיוק הנקודה, זו הנקודה השלישית. אני רוצה לתת כדי שאני אוכל להתמלא, אני רוצה לייצר את המעבר הזה, את הכלי הזה, אם אני מסתכל עליי ככלי שמקבל משהו מלמעלה ונותן את זה החוצה, אם אני רק פה החלק הזה סגור, אני רק רוצה לקבל, לקבל, לקבל, לקבל, לקבל, לקבל, לקבל, לקבל, להיווצר פה אימא של bread of shame, בסדר? או שזה אור שאני לא אוכל להכיל וכן הלאה. אני רוצה פשוט לפתוח את זה, לפתוח את הסכר. אני רוצה להסר, אני רוצה להוציא כסף. כדי שאני אוכל לפנות מקום לכסף חדש, זה בדיוק נקודה שלוש. והדבר האחרון, תפילה או מדיטציה יומית, בוראת, תעזור לי להפוך את השפע שאני מבקש לכלי של השפעה. אם אני מתחבר לזה שאני רוצה לקבל, לא בשבילי, דיברנו על זה בזה הקודם, יש שני דברים, אני רוצה לקבל כל מה שאני רוצה, אחד, בשביל להשפיע כמה שיותר הלאה, שתיים, וזה הקטע הפשוט יותר, כן, להבין, זה אני רוצה לאפשר לצד השני לתת. בזה שאני מקבל, בזה שעכשיו אייל אומר לי תודה, ואני מוכן לקבל את זה, אני מוכן לקבל את זה, אני אומר לו, הוא אומר לי, נותן לי, אומר לי תודה על זה, אני אומר לו, תודה רבה, אני מעריך את זה מאוד, וזהו, ושם זה נגמר, אני מאפשר לאייל לתת לי. נתתי לו את ההרגשה הכי טובה בעולם, שזה לתת. שזה החלק הקל. איפה אתם יכולים לראות את זה? עם המשפחה הקרובה. תנו לאנשים שרוצים לעזור לכם לעזור. אמא שלכם רוצה להכין לכם ארוחת ערב, הם לא אוהבים, תגידו לה כן. החברים שלכם נותנים לכם מחמאות, תגידו להם תודה. בלי להגיד לא, לא צריך, בלי להגיד לזה. תאפשרו לעצמכם לקבל את זה, באמת. לקבל את זה כי אם אני עכשיו אומר יאללה גילדות אני אגיד לו מה שתהיה אותך אחי בקטנה הכל טוב זה יבאס אותו. לא רגע רגע רגע אני עדיין רוצה לתת לו אני רוצה שתקבל את זה אני רוצה לתת כי אני רוצה לתת. אני רוצה לתת כדי שלי ליאל לא תהיה לכם לא יהיה לכם עבושה כי הוא רוצה לתת אבל אף אחד לא מקבל את זה בצד השני. זה ההזמנה שלי, כן, אליכם, זה לקחת את זה ולעבוד על זה בעיקר בסביבה הקרובה. לאפשר לאנשים לתת לכם ולאפשר לעצמכם לקבל את זה. הדרך הטובה, נקרא לזה ככה, לא היחידה, להגיד זה פשוט להגיד תודה. תודה רבה, אני מעריך את זה מאוד. בלי לבטל, בלי לחסום, בלי למנוע, לא ממני ולא מהצד השני. שאלות ושיתופים חברים. שגף אחרי זה יש לנו ככה סיכום ובינתיים רגע רוצה לשמוע אתכם. מה לקחתם מה שמעתם איזה שאלות יש לכם.
זהו עלה לי פה שבהרבה מאוד דברים כנראה שיש לי את לחם הבושה ואני עדיין לא מצליח לשים אותו ולמסריע אותו בצורה של הבנה. של איפה הוא בא לידי ביטוי, איך אני רואה את זה כאילו בצורה הכי ברורה שיש, לסגור עסקה של 100 אלף שקל בשלוש שעות של פגישה, אני עושה בלנלן, כשזה לאנשים אחרים, להרים את הטלפון בשביל לסגור פגישה כביכול לעצמי, שיהיה שלי עסקה של 10 אלף שקל, אני לא עושה. נמנע מהאנשים, בן אדם מחכה שאני אתקשר אליו, רק סגור איתי על עשר אלף שקל, רק תן לי לשלם לך. אני לא מרים אליו את הטלפון, אבל להכשיר צוות שיביא לי בן אדם בשביל שאני אוכל לסגור אותו במאה אלף שקל, אין לי בעיה לעשות.
למה? בהקשר של מה שדיברנו היום, מה אתה חושב? איזה פילטר אתה שם על זה עכשיו?
אני שם על זה ש... שב... כשאני עושה את זה למישהו אחר, האור הוא עליו. האור עליו, הוא במרכז העניינים, הוא לוקח את האחריות, את הכישלונות, הצלחה בתוך הדבר הזה, אני רק טיווחתי את הסיטואציה. אמרתי לבן אדם לעשות איזשהו צעד.
סך הכל, סגרתי את העסקה ב-100,000, סך הכל.
סך הכל 100,000 שקל. וכשזה אני, כשאני אחראי להצלחה או לכישלון, אז אני אחראי שמצד אחד...
אני אפילו לא מסתכל על העניין של האחריות, זה עוד רגע לפני זה. האחריות אתה אומר אם זה עובד, לא עובד, מתאים, לא מתאים, מרוצה, לא מרוצה, זה אולי הפחדים שזה... רגע, אנחנו שלב אחד לפני. לאחרים למה נורא קל לך כי אתה נותן. מה הבעיה. מה הבעיה. המאה אלף נכנס לא מגיע אליי. מגיע לבוס. חי מאה אלף חי 200 חי חצי מיליון. מה הבעיה. אין פה שום בעיה. אבל רגע שאתה שהוא רוצה אליך אתה פתאום צריך לקבל. זה כבר אליך, זה שאחרי זה אתה מקבל מזה שנתת לבוס את המאה אלף, אתה מקבל מזה, כן? אבל זה מאוד הגיוני, שאתה תקבל את ה-X אחוזים, שאתה תקבל את המשכורת, שאתה תקבל תנאים נוח, סבבה, אתה מרגיש שמגיעה לך, אולי אתה מרגיש שקצת מגיעה לך, קצת יותר, אולי, אולי. אבל בסך הכל אתה מאוזן, אין שם שום bread of shame, הכל בסדר. בואו נשאל רגע פה, הוא רוצה לשלם לך, לא לספיר, הוא רוצה לשלם לך, אתה צריך לקבל. למה אותו אייל אחד לאחד, בדיוק אותו אייל, שהוא נתן את זה הלאה, הלא נורא קל? על אותם שירותים אפילו אני אגיד, כן? נגיד שזה אותו מוצר, זה לא רחוק גם, אם אני מכיר את הביזנס. ופה? על אותו לקוח, אותו דבר, אותו עניין בדיוק, יש קלש. למה אתם חושבים? קשה ליעל לקבל.
לדעתי זה לא קשור, גם אני חושבת שזה לא קשור באמת לאחריות, לדעתי זה אולי באמת הקטע הזה של לקבל את הכסף אליך, שאתה אומר שזה אליך.
או עבודה שצריך לעשות.
ככה מקצועי שיש, או לפי מה שאני קצת מכירה, כי אני יודעת שאתה מקצועי מאוד. מי שרוצה לדבר פה.
זה גם קשור לעבודה שאייל בעצמו צריך לעשות, לא ספיר שעכשיו צריכה לעשות את העבודה הגרועה מאלה.
אני לא חושבת שהוא פוחד מעבודה קשה.
כן. לא, אבל אלכס צודקת ועינת זה גם נכון, הוא אולי גם מפחד שהוא צריך לדלבר. ואז אחרי זה באמת עליך, גם זה מה שעלה לך מקודם, שים לב.
שנגיד אתה מנסה לסלוק עבור עצמך סכום משמעותי, אבל האם אתה תצליח לתת את המשמעות, לייצר בפועל את המשמעות עבור הסכום הזה, או שזה פשוט יהיה שווה הרבה פחות? שאתה כאילו לא זכאי לסכום הזה בהתאם לעבודה שאתה עלול לעשות, ואין לך שליטה על זה שאתה תעשה באמת עבודה טובה.
או לא.
הדבר שתמיד עלה לי מתוך הדבר הזה זה מה שעידן אמר מקודם שבעצם העניין של ההוכחות שהבאתי כי מצד אחד הוכחות בפרהסיה זורק אותם באלאן אלאן, מצד שני אני מרגיש שכל פעם זה היה פוקס. והנה, אגב, אתה זוכר שדיברנו, אמרנו, מה שהיה לך היה פוקס, זה קרה עוד פעם. יש פוקס. פוקס, עדיין מרגיש פוקס.
אחלה מזל יש לך בחיים כל הפוקסים האלה. כמה שנים טובות יש לך כבר פוקסים רצוף כל יום.
אתה מבין.
בוא, אני רגע אחזיר אליך את מה שאמרת לנועה. מה צריכה להיות הגדרה כדי שזה לא ייחשב פוקס? אתה היית מבין שיש לך סיסטם. יש לוגי להבין, יש גם לוגי יותר פשוט שאתה אומר כאילו בוא, קח מצב שעכשיו לקוח שלם לך 10, צא מנקודת הנחה שהוא לא מרוצה בכלל, קח את ה-10 הראשונים שהוא סוגר ותגיד אני מוכן להחזיר לו ב-100% את הכסף, כאילו להחזיר לו להחזיר מלא אם הוא לא מרוצה בפרמיל, זה לוגי. אבל זה פשוט, תעשה מחר תנסה, בסדר, זה לא העניין, הנקודה פה זה לעבוד על הבצל פנימה. כמה פעמים אתה צריך הגדרה של פוקס?
זה לא פנימי, כרגע נכון להיום יש לי 100% לקוחות מרוצים.
אז איך זה יכול להיות פוקס? מתי זה יוצא מהקובייה של הפוקס? מתי זה הופך מפוקס לסיסטם?
כשאני מרגיש.
ובשביל שתרגיש את זה.
אני אמרתי לעצמי אני צריך לעשות את זה עוד פעם אחת במקום לא קשור ומאפס בשביל להרגיש שזה לא היה פוקס.
הנה זה גם קרה. ולמה עכשיו יש לך עוד בוא נבין את זה למה עכשיו יש לך עוד הרגשה שצריך עוד פוקס נכון. או שלא.
לא זה כבר לא הרגשה של עוד פוקס. זה רשע של לעשות את זה בזווית אחרת, עכשיו שזה פתאום לא קשור, זה בולשיט.
אז בוא נחזור לפה. אז בוא נחזור לפה. כאילו, עכשיו.
מה לא שמעתי?
זה עכשיו לעשות את זה לבד, כאילו עשית את זה במסגרת כזאת, במסגרת כזאת, ועכשיו כאילו בתור...
זהו, אז בהתחלה זה היה במסגרות, ועכשיו אז אמרתי, טוב, מאפס. 100% סומכים עליי, אני אחראית ב-100% בין אם זה מצליח או בין אם זה נכשל, הכל אצלי. וזה קרה עוד פעם.
זה הצליח.
אז איפה? על מה מהם זה יושב פה, או בהקשר של החופש, שאתה יודע שמנהל אותך. כאילו, החופש שאתה רוצה, נותנים לך אותו. ליטרלי, נותנים לך אותו. אתה פשוט לא מוכן לקבל. נכון. פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אז איזה מהלה דווקא, אתה צריך להבין. תרשו, זה לא להבין, זה ל...
כן, זה כנראה שלישי וראשון. כנראה חלק של...
זה גם פה, קרט, אתה יודע מה?
זה גם פה, צנוע.
בוא נרוץ על אותו מקום, בסדר? בשביל לקבל בשביל הבוס אתה יכול להכיל 100,000, נכון?
נכון, אפילו יותר.
בשביל עצמך לא, 10 לא. תקבל 10 בשביל אייל, קח את ה-10, תתרום. איזה קל יהיה לך לעשות את זה? תעלה לפגישה, לא כדי להגדיל את המחזור, אלא כדי לקחת ליטר ל-10,000 שקל. להסתובב בתל אביב ולחלק לעשר הומלסים אלף שקל. יכול להתחבר לזה? תכיר מישהו שבמצוקה ממש, שחייב את העשרת אלפים שקל האלה, ותגיד אני סוגר את העסקה, לפני שאתה עולה לעסקה, זה בדיוק העניין, עם הכוונה, עם הזה, עם הזה, הכנת את העשרת, דיברת עם מישהו, אתה יודע שהוא צריך תשעת אלפים תשע מאות שבעים. סבבה? אתה יודע מה הוא, אתה יודע בשביל מי זה, אתה יודע כאילו לאן הכסף הזה הולך, יש פה את אחד, לגמרי, אתה יודע בדיוק לאן הכסף הולך. דבר השני, לפני שאתה עולה לפגישה, לשיחה שאתה עולה עכשיו שאתה לא רוצה להרים את הטלפון, אתה אומר אני עולה כדי להכניס 10,000 שקל, לא בשבילי, כדי להעביר אותם ליוסי ולהשאיר לי 30 שקל לקנות קפה בדרך, אני הולך גם להביא לו איזה מזומן. יותר מזה, קח עשרת אלפים שקל מהחשבון, תעביר עכשיו ליוסי, ואז תעלה לסגור את העסקה. כדי להחזיר אותם אליך מה שנקרא.
כן.
ובסוף תסיים בעניין של תפילה. זה, אתה מהגרות של איתך, אתה ממש ממש בנקודה של להגדיל את הכלי. יש כל כך הרבה אור שרוצה להיכנס, אתה פשוט לא מוכן לקבל. לעבוד על זה, על זה, על זה, על זה. ממש ברד אופשיין.
חד משמעית. בגלל זה אני יושב על זה כל הזמן.
זה לא אליך. זה לא אליך, זה לא קשור אליך, זה לא ישנה אותך, זה לא יהפוך אותך לבן אדם רע, להפך. כל כך תגדל יותר, תהיה עם הרבה יותר יכולת השפעה. נכון. תעלה לטלפון, סגור את הלקוח, ובסוף הזה תגיד לו תודה. בסדר?
תמיד אומר תודה.
היום היו לי שתי שיחות, היום היו לי שתי שיחות עם שני, כאילו הייתי צריכה משהו בשבילי, וראיתי את השיחה, כאילו הראשונה דיברתי כזה ביטחון וזה, וכאילו היא זרקה לי את שער המחיר, מחיר גבוה כפול, יותר מכפול שלוש מהזאתי שהקודמת זרקה לי, והקודמת מאוד התביישה כאילו להגיד את המחיר, כאילו ראיתי את ההבדל, כאילו. זה הצחיק אותי כאילו שזה קורה לי כאילו זאת שאמרה לי את המחיר כאילו אחת אמרה לי כאילו 3 400 אחת אמרה לי 1000. זאת שאמרה את ה1000 היה לה הרבה הרבה יותר קשה להגיד את זה כאילו. לא יודעת הייתי ממש את הבושה שלה להגיד את זה.
כאילו סתם לי ממש מרה מול הפנים כאילו שאני פעם ממליצים לך ממש מרה ממש ממש מרה.
כן, מה מצחיק.
אומרים, תעבדו עם לקוחות גדולים, אתם תקבלו כאילו, נקביל את זה רגע לנועה, אם אני אלך עכשיו לרולדין, בסדר? ואני מבקש, לא יודע מה, הצעת מחיר ל-100 עוגות. בלי להתבלבל יגידו לי כאילו, לא יודע, 50 אלף שקל. אף אחד לא, כאילו, הנחה? מה? לא. לא רוצה? ביי. אבל אם יבואו לנועה מחר ויזמינו לנו 10 עוגות, ויגידו לי 10 אלפים שקל, את תציעי הנחה לפני שהם ביקשו, נכון ארונה? הם לא ביקשו הנחה ודחפת להם את זה, למה? הם רוצים לשלם עשרת אלפים, למה שיהיה הנחה? כשאנחנו גדלים, בטח ובטח שזה שלנו, שאנחנו מזוהים עם העסק, שזה אנחנו, זה ליטרלי אנחנו, זה היכולות שלנו, הכישורים שלנו, אז זה... אנחנו לא מעבירים את זה הלאה לבוס או למישהו אחר וזה וזה, יותר קשה לנו לקבל, כן, אבל אפשר לפתור את זה.
גם לא רוצים להיות מזוהים עם רולדים.
אם?
לא רוצים להיות מזוהים עם רולדים.
יכול להיות שנועה כן רוצה, לא יודע.
נראה לי שאכפת לו. אם זה יעזור לנו.
בוא נעשה רגע סיכורון קטן חברים. מזמין אתכם אפילו לצלם מסך שיעשה לכם את הזה, רצונות מתחרים, איזה קולות פנימיים סותרים את הרצון שלי אפילו בלי שהתכוונתי, האם יש בתוכי חלק שרוצה להצליח, חלק אחר שפוחד מההשלכות של ההצלחה הזאתי, האם אני מוכן לשמוע את כל הרצונות שבתוכי בלי לשפוט, פשוט לתת להם מקום. איך הם עבור שם, באיזה תחומים קשה לי לקבל שפע, עזרה, עבר? מה ממש ממש קשה לי שאנשים נותנים לי? למה קשה לי לקבל את זה? בסדר? להבין את זה. היום אני מרגיש שאני צריך לסבול או להרוויח ביושר כדי לקבל, זה יושב על הרבה מאוד דברים, אנשים שעל הילדות שלנו, על ההורים שלנו, על איפה שגדלנו, על איפה שחונכנו, בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה, תשים על זה פשוט סימן שאלה. יכול להיות שזה לא זה. אגב, אחד הדברים הכי חזקים שאני עובד עליהם בזמן האחרון זה פשוט לשים סימן לשאלה ולא סימן לקריאה, בסדר? האם אני מרגיש, צריך לסבול ולהיות מאוד מקצוען וצריך להיות עם הרבה מאוד שנות ניסיון כדי לעשות עסק מצליח בתחום האפייה?
רגע, מקצוען שווה לסבול?
איך?
האם מקצוען שווה לסבול?
לא, ממש לא. אני אומר, אז בדיוק על להגיד, האם בשביל להצליח, אז אני אומר, רצמתי קודם כל סימן קריאה, צריך להיות הרבה מאוד זמן ומקצוען כדי להצליח בתחום האפייה. ואני שואל אותו את השאלה, צריך להיות מקטוען ולסבול ולהצליח בתחום פייה? אותו משפט, סימן שאלה, סימן קריאה. סימן קריאה אומר לי, dead end, זה מה שיש, זה האמונה שמנהלת אותך, זה מה שצריך, זה מה שזה, עד שאתה לא שם, אל תבנה בכלל על להצליח. פה אומר, רגע, צריך הרבה מאוד זמן ולהצליח וזה וזה? לא יודע, בוא נחפור, אוקיי? נשים סימני שאלה, פחות סימני קריאה. מה יקרה אם אני מתחיל לקבל מתוך ידיעה שמגיעה לי ולא מתוך אשמה? אם אני רוצה להעביר את זה הלאה, אם אני מבין שבאמת באמת מגיע לי, אם אני פשוט אומר תודה, מפסיק להאמין לזה שזה פוקס, מפסיק להאמין לזה שצריך להיות מאוד המון שנים ומקצוען ופשוט שם סימן שאלה. תרגיל בשחרור, בחרו רצון אחד שאתם רוצים. לזמן מה שנקרא לחיים, ובכל יום השבוע תנסו ממש לשים לעצמכם איזשהו רפלקציה של האם הרצון הזה מקבל מקום או שהוא נחסם. אנשים רוצים לתת לכם, האם אתם מאפשרים להם? אמא שלכם אומרת לכם, כפרה עליך הנשמה שלי, בוא תבוא תאכל, וואטאבר, ולא לא אמא אכלתי, או שתאכלו בכל זאת, תנו שני ביסים. אנשים אומרים לכם תודה רבה, אנשים מחמיאים לכם, אנשים אומרים לכם וואו, אתם דיורים זורחים היום. הם לא, לא, לא, זה בסדר, רציתי פשוט אימון, בלי תירוצים. תודה, אני מאוד מעריך את זה. להתאמן על זה. תודה, אני מעריך את זה. תודה רבה, אני מאוד מעריך את הדעה שלך. וזהו, בלי האוטומט של הלהוריד. שאלו את עצמכם, מה אני צריך כדי להרגיש שמותר לי לקבל? בעצם כל אחד זה משהו אחר. אני צריך להרגיש באנרגיות, בוא, אני צריך להרגיש חופשי, אני צריך להרגיש מוערך, אני צריך להרגיש זה, אני צריך להרגיש זה, אני צריך להרגיש זה. תייצרו את הרגיש הזה, בסדר? דבר אחרון, בואו נכתוב בצ'אט את המספר שכתבנו בהתחלה ואחריו את המסר. בואו רגע נכתוב בצ'אט.
איך? נספסתי את החלק הזה.
תבחר מספר מ-1 עד 22 ותכתוב את הדבר הראשון שעולה לך. בצ'אט. יש? עכשיו, מה זה המספרים האלה? כולם יודעים? נראה לי חוץ מנו. בשביל זה, זה החדש. קודם כל, ימי שלישי, לא השבוע, עוד שבועיים, פעם בשבועיים בשבע. בקבוצה יש לכם קישור, אם נהניתם תוסיפו חברים ומה המספר הזה בשביל זה. רגע, זה קוראת אקסל. רואים את המסך נכון? זה אקסל. מטרת המספר זה למי שנמצא איתנו או מי שיגיע או מי שסליחה יראה את ההקלטה, מספר 6. אורי שפירא, המסר שאת צריכה לקבל היום זה הזמן שלך להאמין, דור שולח לך את זה. 18, אם זה 18, עמית לא איתנו, גם יכולה לראות את ההקלטה, בוא ניקח את זה. אייל, נועה אומרת, אין זמן טוב להתחיל, זה הזמן. דייק? דייק. היא אמרה את זה עוד לפני שעלית, כן? נכון. רק מגדיל. מי זה 11? 11 עד הרשוח לא נמצא איתנו. 5, מה ששלי, שלי, מאור. 19, 1 גדול יותר מ-0, תמיד עדיף לעשות מלא לעשות. רפאל. זהו באמת צריך לשמוע, אני אגיד לו. המטרה של האקסל הזה זה כדי להגדיל את הקהילה, לאט לאט כמו שאמרתי זה יהיה קצת יותר משוברג וגם יהפך לאפליקציה, בזמנה היא תגיע. נועה, את מוזמנת להוסיף את עצמך לפה, לכתוב קצת על עצמך, והמטרה כאן זה גם שיהיה לנו מקום של נטוורקינג. מה אנחנו עושים? מה יעזור לי כרגע? מאיפה בארץ? ומה הטלפון? כי המטרה כאן זה לייצר באמת קהילה של תודעה גבוהה כמו שדיברנו. שאלות, תוספות, דברים אחרונים שחשוב לכם ללכת?
תודה רבה.
תודה תודה.
תודה לכם חברים, אני ברמה האישית מאוד מאוד נהניתי, אני חושב שהעניין של לחם הבושה זה משהו שאחד, כמו שאמרנו, קחו גם עכשיו עוד 5-10 דקות, רבע שעה, תשהו רגע באנרגיה, תנו לעצמכם שנייה רגע לנשום, אני יכול להגיד לך שברמה האישית שלי אני, דקה אחרי כל מפגש כזה, פשוט עוצם עיניים ורגע שוהה ועולים שם הדברים שלכאורה הייתי צריך לשמוע או לא לכאורה. אז תיתנו לכם את ההזדמנות הזאת. שתיים, כמובן, תרגילים שאנחנו עושים פה, כמו שאמרנו, המטרה שלהם היא לפתוח, היא לא כדי לתת את הסימני קריאה ולא תספיקו לעשות את זה בארבע דקות, אז לכן אני מאוד מאוד ממליץ לקחת את זה, גם לראות את ההקלטה, יש לנו גם בקבוצה. את הקישור לקובץ הקלטות שההקלטה גם כמובן תעלה לשם ולתת לזה פשוט עוד מקום ועוד ביטוי בזמן שלכם לשבת לחשוב עליכם עבור שעה לחקור בזה רגע עוד להיכנס לזה קצת יותר להבין את זה קצת יותר לתת רגע לשים עוד ועוד דוגמאות שלכם כי בסוף המטרה כאן זה כולנו למשוך כמה שיותר אור לראות כמה שיותר ניסים ובעיקר לשתף וזה משהו שאני כן מבקש ברמה הישירת לא מפציר ולא כופה אם יש לכם במהלך השבוע רעיונות, דברים שאתם חווים, ניסים, פוקסים כאלה או אחרים שאתם יכולים לקשר את זה באמת למה שאנחנו עוברים פה, אז לי ברמה האישית זה עושה ממש ממש ממש טוב, וזה הבקשה שאני מוציא כאן אליכם בצד השני, תשתפו, פשוט תכתבו בקבוצה, זו קבוצה של אנשים שמאוד איכותיים ואוהבים אחד את השני, זה יכול להיות פה מאוד... כמה שיותר פתוחים וכמה שיותר כנים. וזהו, אני מאוד מאוד נהניתי, תודה לכם שחוויתם, השתתפתם והייתם. אנחנו ניפגש עוד שבועיים.
תודה רבה.
תודה רבה, תודה רבה.
בכיף, בכיף, תודה רבה, מעריך את זה מאוד. יאללה אהובים, לילה טוב. לילה טוב.
צהריים טובים.
ביי ביי.
More from idan
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
