פודקאסט תודעה גבוהה - פרק 4 - משולש הקבלה
The host presents the "triangle of acceptance," a three-part model involving yourself, the client or partner, and the creator. Acceptance has two parts: letting others experience giving by receiving your gift, and receiving more to expand your capacity to give. The real expectation is that the creator will replace the value through the people around you, not through the person you gave to.
Chapters
טוב חברים, אז בשיעור של היום אני רוצה ככה גם להסביר וגם לשים דגש על מושגים שאנחנו מכירים מהעולם שלנו, נתינה, קבלה, לקיחה וכן הלאה וכן הלאה. אז הקבלה, שכשמה כן היא, איך לקבל, אוקיי? מסבירה שלקבל מתחלק לשתיים. אחד, אני מאפשר על ידי הקבלה שלי, אני מאפשר למישהו אחר לתת לי. נכון שאנחנו נותנים לאנשים אחרים בטח צדקה, שעוזרים לחבר, שעוזרים ללקוח אפילו, אנחנו מרגישים מאוד טוב, כן? אנחנו מרגישים של איזשהו סיפוק, איזשהו מילוי, איזשהו משהו של אנחנו משמעותיים עבור אדם אחר. וברגע שאני רק נותן ונותן ונותן ונותן ונותן ונותן ולא מקבל או לא לומד לקבל בצורה נכונה, אני בעצם מונע מהבן אדם השני את ההרגשה שאני כל כך אוהב, שזו הרגשה של נתינה. זאת אומרת, זה שאני מקבל כסף מהלקוח על המוצר שלי אפילו, זה אפשר לצד השני את ההרגשה המדהימה של לתת לי, אוקיי? שזה דבר אחד, צד אחד, קבלה ראשונה. דבר שני שהקבלן מדברת עליו זה אנחנו רוצים לקבל, דיברנו על זה בפעם הקודמת, רוצים לקבל כדי לתת יותר. אם אני מקבל 100 שקלים ואני עובד לפי החוק של המעשר, אני יכול לתת 10 שקלים, יכול לתת גם את ה-100, כן? אבל שאלה מה יישאר לי, בסוף אני צריך לשלם שכר דירה, לאכול, לנסוע, לשלם דלק וכן הלאה. ואם אני מרוויח עכשיו 100 שקלים ואני מקבל כדי לתת ואני עובד לפי חוק המעשר, אז אני אעביר 10 שקלים. אני אקבל יותר וירגיל את עצמי לקבל יותר, לקבל 1,000 שקלים. אבל לתת 100, 10,000, 1,000 וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת, הקבלה מחלקת לשניים. היא אומרת, אחד, תאפשר לאנשים אחרים על ידי הקבלה שלך את ההרגשה של הנתינה שהם נותנים לך. אגב, שאלו את זה בצורה מאוד טובה במחמאות. בן אדם שאומר לכם, תשמע, אתה תותח אחי, כל הכבוד, איזה וואטאבר, קמפיין, כנס, משהו עשית, ואז איפה מגיע? לא אחי, שטויות, מה בקטנה, זה זה זה. בדרך כלל זה יעצבן את הצד השני, למה? כי הוא לא קיבל את ה... הוא לא הצליח לתת לך. הוא רצה לתת לך, ואתה אמרת לא, לא, לא, אני לא צריך את זה, אני לא צריך את זה, לא אפשרת לו לתת לך. עכשיו נכון, זה מתחבא מאחורי מושג שנקרא צניעות, שנדבר עליו הרבה, אבל בפועל מה שקרה, עצם זה שלא אמרתי לו תודה רבה, אני מאוד מעריך את המילים החמות שלך, וזהו. זה לא סגר אצלו מעגל, ואז הוא רצה לתת לי, ואני דחיתי את זה בחזרה. הוא לא נשאר עם התחושה הטובה של נתינה. זה הצד אחד. הצד השני, כמו שאמרנו, זה אני רוצה לקבל כמה שיותר כדי להעביר הלאה כמה שיותר. עכשיו בואו רגע נסתכל על זה איך זה נראה בעצם באינטראקציה, בין לקוחות, בין בני זוג, בין אנשים באופן כללי. מה קורה? אנחנו חיים פה בעולם ואנחנו רגילים לאיזשהו סחר חליפין. הוא נותן, אני מקבל, הוא מקבל, אני נותן. יש פה איזושהי טרנזקציה. אני מביא לך מוצר, אתה מביא לי כסף, אני מביא לך כסף, אתה מביא לי את הזמן שלך וכן הלאה וכן הלאה. אם אנחנו חוזרים לחוק מספר אחד שדיברנו עליו של חוק השתוות הצורה, אנחנו רואים, אנחנו רוצים להיות כמו הבורא, הבורא לא צריך לקבל שום דבר מאף אחד. למה? כי הוא מלא, כל הזמן מלא, הוא ב-100% נתינה, זאת אומרת שאין לו שום דבר שהוא צריך לקבל, כי אין לו שום דבר שהוא צריך. ואם אני רוצה להשתוות אליו, אני רוצה בדיוק להתנהל מתוך המקום הזה, אני לא צריך שום דבר, אני לא צריך לקבל שום דבר מאף אחד. אני לא צריך את הכסף שלך אדון לקוח יקר, אני לא צריך את הכפיים שלך אדון מעודד יקר, אני לא צריך את הלייקים שלך באינסטגרם, אני לא צריך שום דבר. למה? כי אני רוצה להתנהג כמו הבורא, אני מלא. אבל רגע, אנחנו צריכים פה לאכול. יש פה דברים בסיסיים שאנחנו רוצים לקנות לעצמנו. בא לי לצאת לחופשה, בא לי לקנות לעצמי איזה ספר שבלי גם רצונות, אמרנו בפעם הקודמת, רצון זה הדבר הכי טוב שיש, אז... איך אני מקבל בעצם? אז מה קורה כאן? אנחנו רוצים להסתכל על מערכת יחסים. מערכת יחסים מדמה אותה למשולש. צד אחד נמצא אנחנו, צד שני נמצא הלקוח, נקרא לו פעם, שזה בן אדם, מישהו אחר, ולמעלה נמצא הבורא. והוא נמצא בכל טרנזקציה ובכל מערכת יחסים שקורית לנו בחיים. איך אנחנו מכירים את זה היום? איך אנחנו מכירים את זה היום? אני שילמתי כסף ללקוח, סליחה, שילמתי כסף לבעל העסק, בעל העסק מביא לי איזשהו מוצר, זאת אומרת, אני שילמתי וציפיתי לקבל איזשהו משהו, וגם להפך, לקוח מגיע אליי, אני נותן לו איזשהו שירות, ואני מצפה לקבל ממנו איזשהו כסף, איזושהי תמורה, נכון? הגיוני סך הכל. אבל אמרנו שאנחנו עובדים פה במערכת חוקים רוחנית שעובדת... קצת מעבר להיגיון. ואיך נראה מערכת יחסים כזאת? אם אני רוצה לפעול כמו הבורא, אז אני רוצה בעצם להגיע למצב שאני לא צריך שום דבר. זאת אומרת, אני רוצה לתת את השירות הלקוח, ואני לא צריך ממנו שום דבר. אני לא צריך שהוא ישלם לי, אני לא צריך שהוא ימחא לי כפיים, אני לא צריך שהוא ייתן לי לייקים. אבל רגע, אז זה אומר שאני כל היום אהיה בהתנדבות, אני כל היום אתן בחינם, אני כל היום רק אתן ואתן ואתן ולא אתמלא משום מקום. אז לא, לא בדיוק. במקרה הזה, אני רוצה בכוונה שלי, שאני בא להעביר את המוצר שלי, את השיחת ייעוץ, ליווי, בננה שאני מוכר, זה לא באמת משנה, כן? כל דבר שאני בא לעסק מספק החוצה, אני רוצה להיות עם כוונה של 100% נתינה. אני רוצה לתת לבן אדם את כל מה שהוא מבקש ויותר מזה, אוקיי? אני רוצה להיות ב-100% נתינה, מה שנקרא להיות כמו הבורא. אני רוצה לעבוד על הציפייה שלי לקבל ממנו משהו, כי אז אגב זוכרים גם ציפיות מייצרות אכזבות, משפטים שגדלנו עליהם כמו אל תצפה, אל תתאכזב ודברים כאלה. אני רוצה לבטל לחלוטין את הציפייה לקבל ממנו תשלום עבור השעה שלי. לא שאני לא אבקש או לא שאני לא אגווה את הכסף, אבל אני רוצה להיות בנתינה ב-100%. בלי צורך לקבל שום דבר. למה? מה יקרה במקרה כזה? הצד השני קודם כל יקבל ממני אותי ב-100%, בלי אג'נדה נסתרת, בלי האם זה מתאים, לא מתאים, זה יקר, זול, הוא מרגיש, הוא מחויב, הוא יקבל את מי שאני, מה שאני, מה שבאתי לתת לו ב-100%. מה שיתעורר אצלו זה רצון להחזיר. הוא ירצה לשלם לי בחזרה, זוכרים? הרי הוא רוצה לתת לי, הוא רוצה לתת לי את המילה הטובה, הוא רוצה לתת לי את הזמן של... כסף שלו, את הזמן שלו עבור מה שאני נתתי לו. אבל הציפייה שלי לא הולכת אליו, אליו, אלא למעלה. אני רוצה לתת לבן אדם ב-100%, לסיים את הפגישה ולהגיד לו למעלה, שומע? מצפה ממך לקבל עכשיו. רק עליו אני יכול להסתמך. רק עליו או עליו, אתה לא יודע איך אתם מסתכלים על זה. אני יכול להסתמך לקבל כל דבר. כי תסתכל אחורה, זה קרה ככה גם בחיים שלנו, אפילו לא נלך למשה רבנו ומעמד הר סיני, לא נלך לשם, תסתכל על החיים שלנו, לאורך כל החיים שלנו קיבלנו אין ספור דברים, אגב הרבה מאוד דברים שלא ידענו להסביר, זה בדיוק הנקודות. אבל כשאני נותן, אני רוצה לתת לצד השני ולצפות לקבל ממנו. עכשיו, איך אני אקבל ממנו? נכון מאוד, דרך אותם האנשים. הוא ישלח לי... את אותו הכסף, את אותה הברכה, את אותו המימוש, את אותו הוואטאבר שאני צריך לקבל דרך אותם האנשים. זה גם למה מאוד מאוד חשוב לא לדחות את זה ולהגיד לא, עזוב, לא, תודה, אני בסדר, אני כלום. אני רוצה לתת ואני רוצה לאפשר לו לקבל דרכי, אבל לדעת שזה לא הוא ששילם לי, זה לא הלקוח, זה לא המשקיע המאוד נדיב, זה הוא שעבר דרכו. בעצם מערכת היחסים שלנו פה עם קבלה נתינה זה אני רוצה להיות ב-100% נתינה לצד השני, באפס צורך לקבל מהצד השני וב-100% רצון או בקשה לקבל מההוא למעלה. מה יקרה בפועל? הוא יעביר את הכסף דרך אותם האנשים, אני רק צריך גם ללמוד לקבל את זה. אם בא בן אדם ורוצה לשלם לי ורוצה לשלם לי יותר ואני מרגיש שיש הלימה, אם לא תהיה הלימה זה יהיה לחם עבושה, על זה נדבר בנושא נפרד, אבל אני רוצה שתהיה הלימה בין הערך שאני נתתי אל מול הכסף שהוא שילם לי ולאפשר לו לשלם לי. לאפשר זה להגיד תודה רבה, אני מאוד מעריך את זה, אני מאוד שמח שאנחנו פותחים פה איזושהי מערכת יחסים עסקית, זוגית, לא משנה מה. ולזכור שזה לא הוא כי עליו כל מי שבשר ודם שמתהלך פה בינינו אנחנו לא יכולים להסתמך אלא רק עליו. כל דבר שאנחנו רוצים בוודאות לסמוך עליו, אנחנו יכולים לסמוך שהוא יגיע מלמעלה. לכן אני רוצה במערכת יחסים של הנתינה קבלה לתת, לשחרר לחלוטין, לסמוך עליו ולהגיד לו אתה ראית, אתה יודע מה נתתי, מה מגיע לי, מה לא, אני רוצה לקבל ממך. רק את מה שמגיע לי סביב הדבר הזה. איך? דרך אותם אנשים. מה קורה שמתנהלים ככה ביום יום? נכנסים לתוך סיטואציות עסקיות, לתוך שיחות בחירה, כנס, ובינארים, מי מכם שמעביר, כל מוצר, כל מעמד שהוא באיזשהו מקום מלחיץ או מפחיד, זה ממש מבטל את אותם הפחדים ואותן התחושות, כי הוא אומר, באדם הזה שעומד מולי, בלי לזלזל בו, אין לו שום רצון חופשי. זאת אומרת, אני רוצה להיות כאן כמו הבורא. אם אני עכשיו אהיה כמו הבורא, אני גם אוכל לקבל כמו הבורא. אם אני אהיה עכשיו ב-100% נתינה, ב-100% כוונה של אתה איתי ואני רק איתך, אני לא תוך כדי בודק את הוואטסאפ, אני לא אפילו נותן למוח שלי לרוץ למה יהיה מחר או מה היה אתמול או מה יש לי לאכול בגלל שאני רעב, אני משתדל להיות ב-100% נתינה עבור אותו הזמן ששילמת עליו, סיימנו את זה? ברור, אני אשלח לך לינק סליקה, אני אשלח לך פרטי העברה בנקאית. אבל אני יודע שלא אתה מחליט אם לשלם לי או לא. אני יודע שההוא למעלה קובע דרכך לשלם לי את מה שמגיע לי. מה חשוב לי לעשות בתוך הדבר הזה? להסכים לקבל, שזה נשמע דבר פשוט, חברים. אבל יש לנו אתגרים מאוד גדולים עם זה. זה מאיפה גדלנו, מה מגיע לנו, אם אני ראוי, אם שווה לאנשים לשלם לי, זה סך הכל שעה, לא הגיוני שאני אקבל עליו כל כך הרבה כסף, כל מיני דברים כאלה, אמונות מקבילות שגם עליהן. נפרק ונדבר עליהם בצורה נפרדת, אבל היום היה באמת חשוב לי להעביר את העניין של, אני קורא לזה משולש הקבלה. אנחנו פה, הלקוח, בן אדם בצד השני פה, והבורא נמצא איתנו. בכל טרנזקציה כזאתי, אני רוצה לתת ב-100% נתינה, מאהבה, מהשפעה, מעזרה, מכל מה שאני יכול לתת בכמה שיותר, ולשחרר לחלוטין את הציפייה מהבן אדם. ולשלוח מה שנקרא חשבונית לבורא, שזה עוד מונח שאנחנו ככה עובדים איתו, לשלוח חשבונית לבורא זה לסיים את הפגישה, לרשום לו ככה וככה וככה פלוס מע"מ, אני מוציא את זה לך, אתה תדאג שזה יגיע, מתי לא יודע, מתי שאני צריך לקבל את זה, בזמן שאני צריך לקבל את זה, מתי שאני בכלל יכול להכיל את זה, אתה יודע יותר טוב ממני, סומך עליך ומשחרר מתקדם ביום שלי. תנסו לעשות את העבודה הזאתי, ואתם תראו איך קודם כל אתם תגיעו לאינטראקציות הרבה יותר רגועים, הרבה יותר שלווים. ותקבלו, כמו שאמרנו מקודם, הרבה הרבה הרבה יותר ממה שציפיתם, שזה החלק היפה. אז תנסו את זה, ואנחנו ניפגש בשיעור הבא.
More from idan
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
