הפודקאסט כל אחד יכול - פרק 4

כל אחד יכול, כל אחת יכולה. יכול להיות שקשה לכם להאמין, אבל גם אתם יכולים. ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת. אני דני יעקב, וזה הפודקאסט כל אחד יכול, בו הוכיח לך מפרק לפרק עם כלים ודוגמאות ממאות ספרים, הרצאות ואלפי יזמים שפגשתי בדרך, איך גם אתה וגם את יכולים להתקדם כבר היום לעבר החלום הגדול ביותר שלכם. למרות שזה קשה, למרות שזה ארוך, אני מאמין בכם. ואתם? כל אחד יכול, מתחילים עכשיו. טוב חברים, ברוכים הבאים, פרק 4 בפודקאסט שלי, כל אחד יכול. אורח כבוד יש לנו היום, שהגיע מקריאה תמונה מופצצת, יש להגיד. או מהפינוי, אני לא יודע. אנחנו כן באמת שמים את זה בזמן המלחמה. אחד האנשים שאני יותר מעריך, שעבר דרך סופר סופר מעניינת, שאני חושב שהרבה מאוד מכם יכולים לקחת ממנה לא מעט. אחד הדברים שאני אוהב לעשות עם מרציאן, הוא פשוט שנייה יציג את עצמו ולהיכנס בו. אז ניסינו ככה להכין את הדברים מראש, אמרנו נזרום, זה תמיד עובד יותר טוב. אז מרצי, וולקאם.

וואי, איזה דרך עברנו ביחד, אה?

ספר, ספר, מי אתה, מה אתה, איך הכרנו אותך, מה הלו"ז?

איזה, מה שנקרא, אני הילד הקטן מהעיר הקטנה עם החלומות הגדולים, שתקופה חי בתוך פנטזיות. עד שמה שנקרא, נפגשנו איפשהו בפייסבוק, ככה דרך מערכת שותפים שהיינו... שנינו בערך משווקים שם בפנים ויחד, ושם לראשונה קיבלתי את אחת הכפות היותר רציניות, כפה של מציאות, אני קורא לזה.

מה הדבר הראשון שאתה זוכר? לפני שאנחנו צוללים רגע לפרק הזה.

וואי, שלחת לי הודעה, שלחת לי פשוט את ההודעה הכי מפחידה שיכולה להיות, הרגשתי כאילו הרמטכ"ל שולח לי הודעה, מקבל הקלטה ממספר לא מזוהה, מי אתה גל מרציאנו ולמה אמרו לי שאני צריך להכיר אותך? אני חושב ששמעתי את ההקלטה הזאת אולי איזה ארבע חמש פעמים וניסיתי לענות לך איזה חמש עשרה או ארבע עשרה פעמים, אני כזה בראש, איך אני לא הורס את הסמכות שלי על ההתחלה? איך אני עושה את זה על הצד הטוב ביותר על ההתחלה?

אז מי אתה גל מרציאנו?

אז מי אני גל מרציאנו?

וואלה. למה העולם צריך להכיר אותך?

טוב אז... אם אני רגע נכנס הכי עמוק שיש, אני חושב שאני, שוב, כל אחד מספר לעצמו את הסיפור הזה, כן, אבל אני אחד האנשים עם החלומות הכי גדולים בתור ילד קטן, וגם עם הכי הרבה התנגדויות פנימיות אישיות. זאת אומרת, לא באתי מאיזה רקע נוצץ, לא באתי מאיזה רקע מפוצץ, אין לי איזה היסטוריה, ובטח שלא היה לי כלים או אמצעים מיוחדים, נקודת הפתיחה שלי הייתה ממוצעת מינוס, תמיד יהיו טובים מאיתנו וטובים פחות. ובתחילת הדרך לא ראיתי שום דבר לאן הוא הולך. אז היום, כאילו בוא נעשה long story short, נקפוץ לסוף. אחרי כל ההתנגדויות, אחרי כל הדברים שלא עובדים, יש לי סוכנות שיווק, את הסוכנות העובדת והבאמת רחבה ביותר בקריית שמונה, למרות שעכשיו היא סגורה בגלל המלחמה, היא קצת עופגזה. ולאחרונה התחלתי ללוות חבר'ה שהחלטתי לקחת אותם באמת יד ביד את הדרך ה... סופר מעניינת והרכבת תרים הכיפית והמאתגרת והמשמחת והמפחידה הזאת ביחד, כי אני יודע איפה הם הלכו, אני יודע איך הם מרגישים בתחילת הדרך, ואם להגיד את האמת, אני העידן שלהם, אתה מבין? וגם אני מציג להם את העידן שלי ואיך הוא משפיע עליי, ואם אנחנו קופצים קצת יותר אחורה, אז גם אמרנו איפה הכרנו, אז אני תמיד מציין את החיים שלי ואת הדרך שלי בעולם היזמות, בעולם העסקים. מאז ההודעה הזאת שקיבלתי ממך, שלחת לי את ההודעה הזאת בפברואר.

ההודעה הזאת הספציפית. הספציפית הזאת. באיזה מצב זה תפס אותך? מה כל כך שינה בה? מה ההודעה הזאת בכלל? תן רגע את הסיפור.

פשוט אחד מהמנהלי שותפים של הרשת פנה אליי, שיחת היכרות כזאת, כאילו מי המשווק, מי אתה, מה הולך להיות כאן בכלל. דבר איתו, אתה יודע, מנסה גם אותו להרשים עם כמה כביכול גדול יש לי, זה משפט שאתה, לימדת אותי, סתום את הפה די עם זה כבר. שוב, תמיד זה היה להראות לו אני, אני, אני, אני, ואז פתאום מקבל ממך את ההודעה, בתור עידן מנהל הרשת, כאילו בתור הדמות הסמכותית ביותר שאני צריך להרשים כרגע, והרגשתי שעם כמה שעד אותו רגע הרגשתי איזה איש העולם הגדול, כשלמעשה לא היה לי שום דבר ביד, עידן הוריד אותי לקרקע, ההודעה הזאת בכל אופן, בקטע של, רגע, מי אני? מה אני אומר לו שאני עכשיו? מה עשיתי בחיים?

מי היית באותה תקופה?

בדיוק עברתי ניתוח בבטן, כך שאם הערך העצמי שלי היה כזה נמוך, אז הוא היה עוד יותר נמוך, כי פתאום אתה גם לא יכול ללכת. עברתי ניתוח של בקע בבטן במצב מאוד מתקדם, ואתה מוצא את עצמך בלי עבודה, עם כלים ביד, כלים לא מיושמים, שאתה אומר, פאק, מה אני עושה עם זה עכשיו? איך אני מחבר את כל הנקודות האלה ביחד, ואיך אני לוקח את כל ה... שוב, בלי הרבה ניסיון, אבל עם הרבה כלים, איך אני יוצר מהדבר הזה שקל אחד? אוקיי. אתה מבין? ואתה לא מסוגל ללכת, אתה לא במיטב שלך, אתה לא יכול לדבר עם אנשים, אתה ליטרלי נכה, כאילו, משובעת למיטה. ואתה אומר, אוי, אז מה נגדי? זה לא כזה ורוד, כי אני סיפרתי לחברים שלי לפני רגע שאני הולך להיות מיליונר, כי קניתי קורס של שיווק דיגיטלי. נו, נו מה?

זה מה שקורה היום, כאילו, אתה קונה את הקורס מבחינתך, עשית את מה שצריך.

כן, כזה.

ואז מתחילה העבודה.

קניתי קורס, מה אתה עשית בחיים?

אני משקיע בעצמי, אני מתפתח.

ספרים, התפתחות אישית, כאלה, וזה מצחיק, כי אם אני מסתכל על פברואר בשלוש שנים האחרונות, אז פתאום בפברואר הראשון שהכרנו, שזה היה הסממן שלי, אתה היית בבנסקו בבולגריה בחופשת גלישה, ואני זוכר אותך, הכל לך עטוף באיזה מלא כובעי צמר ודברים כאלה, ואני אומר, מי זה התימני הזה שם שמטיף לנו? כאילו, הוא לא נראה עכשיו איזה... דמות שיכולה להטיף לי, כי אני מבחינתי, תמיד סימנו לי הצלחה בתור גוצ'י, בתור איזה מותגים יקרים וכאלה, ואני רואה את הבן אדם הפשוט הזה, יושב לו בכיף שלו שם, עם המעיל החמוד שלו בבנצקו, אבל לאט לאט אני אומר, בוא'נה, המאדרפאקר הזה כאילו מוביל אחריו עדר, כאילו כולם דופקים לו חשבון, טוב, גם אני אדפוק לו חשבון, טוב, סבבה, זה מספיק משכנע מבחינתי, ואני זוכר שתמיד התשובות שלך היו... מאוד מאוד מאוד מלוות בחופש. מה זאת אומרת? שומע, אני ארד מהר, אני אסיים גלישה, אני אדבר איתך. שומע, טה טה טה טה טה, אני אסיים גלישה, אני אסיים בארץ. תמיד שילבת אותם ביחד, אמרתי, אוקיי.

אגב, אני אתן לך סיפור סוגריים, כן? נגד את ההקשר הזה של ההגדרת הצלחה, בעיניי, וכולם שואלים אותי עד היום, מה זה היום המושלם בעיניך? זה אגב אותו יום שהיה בבנסקו. זה יום שלישי, שאתה קם בבוקר, הדבר הראשון שאתה עושה זה, יש לך את הנוהל בוקר, תפילין, אימון, כל הדברים האלה, סבבה. ואז ספציפית מה שהיה זה שמ-10 עד 11 עליתי עם ה-20K, עם החבר'ה הסוג של מתחילים לזום, שבתוך כל הדברים שאתה עושה בעסק זה הדבר שאתה הכי הכי הכי נהנה ממנו, שזה אנשים שזה הדרכה, סיימת את זה, עלית לעוד שעה עם ה-100K, שזה קצת לפתוח את הראש, מאסטרמיין עניינים, סיימת, עזבו אותי כולכם, שמת את הציוד, עולה למעלה, ארבע שעות של גלישה מטורפת עם נדב, אתה מכיר אותו. תירוף, תירוף, תירוף, חוזר, נותן לו איזה שתיים, שלוש מילים, ארוחת ערב, איזה בירה בערב, וזהו. זה היום המושלם, זה ההצלחה הגדולה, זה באמת זה. ואז כשאתם באתם, שם זה היה כאילו פרקיטריון.

זה היה מיינדבלואו, אז למה אני אומר לך שאני תוחם את עולם היזמות שלי, את דרך היזמות נקרא לזה ככה, את הרכבת הרימה המטורפת הזאת מפברואר לפברואר, כי הרי אין איזה תאריך ציון מיוחד, אין איזה ראש השנה, אין איזה שום דבר שם. כי בפברואר 22 או 21, לא זוכר בדיוק את השנים, אתה שלחת לי את... ושנה אחרי זה בדיוק באותם תאריכים היינו ביחד על ההר. בדיוק. עכשיו, למה אני גם עוד פעם מכניס את העניין הזה, שזה כאילו סוג של ראש השנה הפרטי שלי? כי שנה שעברה שהגעתי להר, אמנם יכלתי לטוס פעם ראשונה, כי אמרתי לך, לא באתי מאיזה מקום שמאפשר לי לטוס. תמיד הייתי חי בצמצום.

פעם ראשונה שהיינו בחו"ל זה בסיני.

כן, בסיני, ביחד. אתה מבין? כי בפעם הראשונה זה היה לנסוע בטנדר, כי זו הייתה תביעת רגש שלי מחו"ל. ואני אומר, אוקיי, שנה שעברה הגעתי בתור בן אדם שיכול לטוס, כי הוא קצת יותר חופשי, כי הוא בכוחות עצמו. סבבה? בלי הבולשיט הזה של יזמים עצמאים, שכירים, זה פחות מעניין. אלא נטו על החופש שהיה לי בתור אדם אינדיבידואל, שמה שנקרא מתוגמל בזכות עצמו. That's it, כזה פשוט. אבל גם שנה שעברה באתי ביחסית צמצום, כי אני זוכר שהסתכלתי על השקל פה, על השקל שם, כי הייתי עוד יחסית מוגבל. בוא, אתה לא תוך שנה מתפוצץ, אתה לא תוך שנה עושה עשרות ומאות אלפים.

בוא נדבר על זה רגע, אוקיי? הרבה מהאנשים שנמצאים ברשת, שמדברים איתנו וכולי וכולי, מגיעים, ומבחינתם הצלחה זה חופש כלכלי תוך שלושה חודשים, אם לא מת העולם. בואו רגע נפרק את זה, בסדר? זה שאנשים מבינים שזה דרך, וזה שאנשים, הכל סיסמאות זה יפה מאוד. מה שלי כואב זה אנשים שקמים מחר בבוקר, לאותה מציאות, אותו הדבר, אותו הזה, וכל פעם יש את החלום הזה של מתי שיהיה איזשהו אישור חיצוני, מתי שיהיה איזושהי סיטואציה תסתדר, אז אני אפרוץ, אז אני אעשה, אז אני פה, אז אני שם. מה שמאוד מאוד ראיתי אצלך, בטח בהתחלה, ובטח כשנכנסת לתוך העולמות האלה, זה, אתם מכירים כבר אותי, מי שאני הכי אוהב לעבוד איתם זה אנשים שעובדים עם רעב מאוד מאוד גדול, שבאים לעבוד, שבאים לזה וזה, אבל... שיש להם חלומות גדולים, אבל שהם יודעים להוריד את זה למציאות של מחר בבוקר בפעולות. איפה זה, איך זה אצלך?

אגב, רגע לפני שאני אענה לך, אתה זוכר איך שמרת אותי בתחילת הדרך בטלפון?

עדיין.

עדיין?

אתה יודע, יש לי חוק שאני לא משנה אנשים. גל מרציע, נואפים להתרעב.

איזה מצחיק.

תמיד תהיה גם.

אז זהו, כשאתה שולח לי את הצילום הסך הזה, אתה שלחת לי את זה, ואמרת לי, זה היה ממש רגע אחרי הקלטה, ואז אתה אומר לי כזה... חביבי, חובת ההוכחה עליך עכשיו, אני כזה לא, מה אתה שם עליי כאלה תיקים של אחריות?

זה חד חד סטייטמנט אצלי גם.

זה כאילו אתה אומר, פאק, הוא עכשיו, עידן, יעקב, תופס ממני מי אני? ואז, אתה חי איפשהו גם במקום כזה של, אוקיי, זאת הסביבה שלי, אלה האנשים שאני רוצה סביבי, אנשים שהם כאילו גורמים לי לפחד, אבל פעם ראשונה פחד חיובי, אתה יודע, לא התיאוריות האלה של אזור הנוחות וזה וזה, כי אתה אומר, אשכרה. יש בן אדם שמצפה שאני אספק לו תוצאות מצוינות.

זה ילחיץ אותך?

רצח. רצח. שוב, תחשוב שאני גם איפשהו מכיר את השם שלך מהרשת.

אוקיי.

אתה מבין? אתה רואה את השם הזה, עידן יעקב, פה עידן יעקב שם, אתה שומע את השם הזה. ואז שאיכשהו עידן יעקב, זה גם, אני אגיד לך את האמת, אתה אף פעם לא נתת לנו יחסים כאלה של סומוול, סומאו, יחסי כאילו מפקד פקוד כזה, אתה יודע, כיבור, יש איפשהו הגרר כזה קצת במערכות האלה. אוקיי. ואף פעם לא נתת לנו את זה, זאת אומרת, ישר הרגשנו כמו איזה אחים קטנים שלך, ואז עם הזמן גם כמו חברים. כי כן שמרנו על הדמות הזאת של זה שמעמיד במקום, וזה שרגע מקבל ביקורת ויודע לקבל אותה ולסתום את הפה, כי אני בן אדם שהיה צריך לקבל ביקורת.

אמת.

בצורה מוגזמת.

אמת.

וגם בהתחלה היה לי קשה עם זה, אם אתה זוכר. כי אתה מדבר, לא, לא, אבל, אבל, לא, אתה חייב להאמין, אצלי סיפור של...

אפשר רגע להיכנס בך?

אפשר, חופשי.

אפשר? כן. אתה מסוגל אנשים שיודעים הכל, אבל לא יודעים כלום. אתה יודע הכל, כל מה שאורך... למה זה יפה? אין לי בעיה עם זה, זה גישה וזה אופי. העניין שיש שם איזשהם חומות, שהרבה מאוד מזה אגו, דיברנו על זה ככה גם לפני זה, והחומות האלה מונעים מאנשים שבאמת רוצים לעזור לך, לתת לך את הכלים, כי אני, באופן אישי, כשאני מלמד אנשים, אני מאוד מאוד נהנה לחסוך לאנשים זמן. לקחתי מלא מלא זמן, לקחתי מלא חרא בדרך, וכשאני רואה אותך הולך לעשות בדיוק את אותן הטעויות, ולא מוכן להקשיב, אותי זה תסכל, אבל באיזשהו שלב אתה מבין שזה בסוף שלך. אתה זוכר את פודיפיט? פודופיט?

פודיפיט, וואו, זה היה... שם אני חושב.

ספר קצת, זה סיפור...

צריך לכסות לי את העיניים לפני שאני מדבר על זה. תראה, אחד הדברים שרוב היזמים הצעירים פוגשים, אנשים שנכנסים לדיגיטל, זה הרעיון הזה, קודם כל... מודל האישיות הזה שנקרא ביזופ, כאילו הרעיון הזה של אני מתכנן מראש את כל הדברים אז אני ארים את זה שלוש ככה פעמים ביום, יעלה פה חמש סטורי, ייכנס פה לחמש נקודות, מעלה את הקפה, בדיוק הכל מאוד אקסלי, אתה מעלה מראש את הנקודות, הכל על הנייר מאוד מאוד יפה ואז אתה בא די וואן, שורת הפתיחה ואתה כזה, פחות, למה זה לא קורה בתוכנית, באקסל זה מסודר יפה, למה זה לא עובד? ואם אתה מדבר על פודיפיד, כאילו. תחשוב שהיה לי מוצר טוב, הייתי עם שווק שותפים, כאילו אז באותה תקופת הכתחלה היינו עובדים צמוד, היה לי קמפיינים בהתחלה של להיות מפוצחים, אז באותה תקופה הייתי בטוח שהם מפוצחים, אבל היום אני מבין שזה היה שיט, סתם עוד קמפיין. ולי נפתחו העיניים, כי אתה אומר בוא נעשה טיפה 40K, אז מי יכול לעצור אותי? כאילו אני בדס, עזוב שאתה לא מסתכל ש-40K זה כולל המע"מ.

נקודת אגו ראשונה.

כן, חד משמעית. שבאותה תקופה אתה מבחינתך, מישהו שיגיד שיש לי אגו, אני באתי מכלום.

כן.

מי אתה שתגיד שיש לי אגו? אני הכי קטן שיש, אני הכי... לי אני מספר את הסיפור המאוד מצומצם הזה, אבל כלפי חוץ, הפעולות שלי מדברות בשפה אחרת לגמרי. ואם אתה שואל אותי אחד הדברים שאני תמיד אומר לכולם, אני מאוד מאמין באלוהים. ואתה מכיר אותי, כאילו, מאוד בן אדם של הדת. ואני מאמין שבאותה תקופה, בפריצה הראשונה שלי, נקרא לזה ככה, אני קיבלתי מה זה הנחתה לקרקע מאלוהים, כאילו, הוא נתן לי וולה. טח, הדביק אותי לרצפה, על היהירות הזאת שהייתה באותה תקופה. כי אני באותה תקופה, אני לא אשכח את זה בחיים, התחלתי לקבל מלא מלא הצעות, וכל אחד רוצה לפתוח איתי עסק, אז איפה שזה מצחיק, כאילו, אבל באמת, כאילו, תכלס, אתה רואה, תשמע, יש לי הצעה עסקית שאתה יכול לעשות, יש לי, יש לי, בוא, רוצה, רוצה, רוצה, ועוד הודעה, ועוד הודעה, ועוד הודעה, זה מעלה לך קצת אגו, בין אם אתה רוצה ובין אם לא.

משחק במאוד אגו.

לא משנה כמה תתנגד, לא משנה כמה תהיה צדיק בסדום, לא משנה מי תהיה, זה מעלה את האגו בסוף. סופו של יום, ולאט לאט כאילו אם זה עלה לי את האגו אז עוד בן אדם מרים לך ועוד בן אדם ועוד בן אדם ואז אתה כזה כבר אני גל הקטן מקירת שמונה, עשר בעינקי, מי אתה, מה אתה עושה בחיים? אתה לא מסתכל בשורת הרווח, אתה לא מסתכל שזה אחת חודשי, אתה לא מסתכל שאין סיסטם, אתה לא מסתכל על הדברים הקטנים האלה כי בפעם הראשונה שאתה מצליח אכפת לך נטו ממספרים, מדיג'יטס, כאילו אתה מסתכל טק טק טק טק, אני, זה נקודה, מה זה חשוב.

שאנשים שכן מגיעים לנקודה הזאתי, הרבה פעמים באמת פגשתי את כל כך הרבה אנשים וראיתי הרבה אנשים שבאים חודש ראשון, שני, שלישי, מגיעים בתשעים אלף שקל. עכשיו זה דופק, זה דופק את השכל. עכשיו מה בפועל קרה? לקחת מודעה הכי גנרית בעולם, זרקת אותה בתקופת ההשקות, אני מדבר איתך על 2017-2018, לתוך משפך בוער, מה זה? זה משפך ש...

שהיה גם מחכה.

80% המרה. אתה לא משווק טוב, היה לך פוקס, אתה לא יודע לשווק.

כשאתה שם אתה לא מאמין שזה פוקס.

אתה לא מאמין, קשה לך, זו הצלחה שלי, אני עשיתי את זה בשביל... מה קורה חודש אחרי זה? נגמר ההשקה.

פתאום ירדת ל-50, אתה אומר, אוקיי, ברור.

אין לי 50, ירדת ל-0.

אה, האמת שבסיפור שלי ככה זה היה למעשה.

שמה?

ירדתי מ-44K, כאילו למעשה זה היה כזה, זה לא היה בדיוק 44K, זה לא מדויק להגיד, זה היה כזה 115 לחודש, עד תחילת החודש, זה היה 19K, כאילו בחצי חודש 19, כזה היה שם עוד איזה 21 קריאה, זה היה כזה, אתה תגיד לי, אתה תגיד לי עכשיו מה קורה בחודש כזה, בגלל שיש לך רק קמפיין אחד עובד, וקמפיין טוב לפעמים אתה גם יכול לא לגוע בו בווירוץ, לכל קמפיין יש פתיק, זה יכול בסוף, מה זה יכול, זה ייגמר בהגדרה. שורת חתונה זה נגמר, זה יכול לקחת שבוע, זה יכול לקחת חודש, יש לנו גם את מורקי שלקח לו איזה שנה עד שהקמפיין שלו נפל, אבל זה קורס בסוף. ומה שקרה, אני פשוט לא עבדתי בחודש הזה, וזה גם מרים לי עוד יותר את האגו, כי אני אומר בוא נעלה עובד, עושה כסף, חלום פה עכשיו. הנה החלום, מי אמר שאי אפשר? וחודש אחרי זה כמה כסף עשיתי? 700 שקל מחזור, ותהיה בטוח שלא ברווח. תהיה בטוח שלא ברווח.

זאת אומרת שמה קורה בעצם? אתה מגיע, אתה נכנס לאיזשהו משהו שהוא כבר עובד מלפני זה, מתחיל פה איזשהו תהליך, עושה פעולות, לא לוקח לך את זה, יש הצלחות, ואז אתה כבר בראש שלך, באגו שלך, בלבש שלך, אני סיימתי את הסיפור, אני יכול עכשיו להביא עובדים. אני יכול עכשיו זה, אני מרוויח כסף שאני ישן על זה. עכשיו מה קורה? כמו שדיברנו גם מקודם, אתה מסתכל על זה שנתי. יש לך פיק, נכנסת לתוך פיק, הפיק הזה קורה בלעדיך או איתך, זה לא משנה, זה לא איזה משהו מיוחד שעשית.

תפוס את הגל אם אתה רוצה, אבל הגל יש שם.

תפוס את הגל, ניצלת אותו גם יופי, וזה נגמר. עכשיו מה קורה? הערך שלך בפני עצמך פה, התוצאות חודש הבא פה, נוצר כאן איזשהו פער מאוד מאוד גדול.

כאילו, אתה נתקע כמו איזה דלת שנסגרת לך בין שתי... באצבע שנסגרת לך בין שתי הדלתות האלה, ואתה תחשוב, כי זה לא שאתה מפסיד את הכסף או משהו כזה, סבבה, כסף וחשבון לבנק, עזוב שלא נדבר על ההתנהלות הכלכלית השוגה שיש לך כשאתה רק מתחיל להכניס כמה שקלים, אבל מה שקורה זה ממצב שהיה גושך בשמיים, כאילו, ואני עשיתי 40K, אני, בלי ללמוד, בלי תואר, בלי כלום, ואז חודש אחרי זה אתה עושה 700 שקל כזה. הילד ששוטף רכבים עשה בשלוש משמרות את מה שעשיתי כל החודש. ואז אתה מתחיל להידפק, כי עוד פעם אתה משווה את עצמך. אם עכשיו השווית אנשים אליך בצורה השלילית מצידם, זאת אומרת, ניסיתי 40 קמע, אתה עשית, אז עכשיו זה, הילד ממקדונלדס עשה...

יותר ממני.

יותר ממני. מה, פאק, איך קמים מזה עכשיו?

עכשיו, זה לופ שהצלחת לצאת ממנו כבר? עניין ההשוואות, עכשיו זה לא, סליחה אני אדייק, זה לא צריך את העצמאות, כבר למדת איך לעבוד איתו?

קודם כל למדתי להסתכל עליו בצורה בריאה יותר, קודם כל שלי מול עצמי, לחלוטין, כי הרבה פעמים כאילו מאוד קל להגיד את התיאוריות האלה, כמו, אני לא אקבל את זה לנבר גיב אפ, כי זה האולטרה של הקלישאות, לא פה, אבל בדיוק, לא כאן, אבל גם כשאתה מדבר על הדברים האלה, אני עכשיו יודע, שזה קיים. ואני תמיד אומר כאילו שהשלב הראשון בדרך לפתור בעיה, אתה יודע, זה קודם כל לדעת מהי, בדיוק. קודם כל תכיר בה אפילו, עזוב, תדע שזה קיים. וכן, אני לא אגיד לך שאני לא חוטא בזה היום. אתה יודע, אני בן אדם אנושי שיש לו מוח שחושב לבד, אם זה לא עובד ככה, לא היה לי אף אחד חרדות, לא היה לי אף אחד דאגות, ואני פוגש את זה, אבל היום אני לא מרשה לעצמי כאילו לתת לזה מה שנקרא הזדהות במציאות. זה יכול לברוח לי מדי פעם, אני יכול שנייה רגע לאבד את הקרקע, אני מודה. אבל לא היה לי את מה שהיה לי אז, ואני מאמין, אגב, דיברת על פודיפיט, תחשוב שוואנס פיצחנו את הקמפיין הראשון, כאילו אני פיצחתי את הקמפיין הראשון, ואז פתאום נכנס הכסף, אמרתי, אוקיי, סימנו פה V, עשינו פה מלא כסף, איך אני מפצח את הדבר הבא? יאללה, פודיפיט. בחודש שהתחלתי לעבוד על פודיפיט, סגרתי לעצמי את העסק השני. פשוט שמתי דינמית על כל השורש שלו, עשיתי 3, 2, 1, בום, הכל קרס לי מול הפרצוף.

אני רגע אדייק. מהצד, איך זה נראה מהצד? יש לך עסק, הוא עובד, הוא רווחי, הוא מדהים, הוא כבר לא סקסי, כי כבר עשית בו הצלחה. ואז אתה עובר, מסיים את העסק הזה, אתה אומר, יש לי את הסקיל הזה והזה, האגו שלי בשמיים, אני עושה 40 אלף, קטן עליי, בוא נעשה מספרים גדולים. עכשיו אתה שם הפודיפיט הזה, אני זוכר את השיחות שלנו, שאתה מספר, ומעורב בפאנל, והנה ויקנו 3,000 אנשים, ואז הם ייכנסו לפה ויעשו לשם וזה וזה, ואני אומר לך, אבל יש לך עסק שעובד, כאילו, הרווח שאתה רוצה לעשות פה, אתה תעשה אותו פה בחצי מהזמן והרבה יותר חזק והרבה יותר בטוח גם, אבל לא, אתה חייב לייצר את זה. אז מה שאתה אומר לי, זה אני סוגר את העסק שעובד כדי ללכת להרפתקה החדשה. מה היה בהרפתקה הזאת?

חודש ראשון, זמן מחשב שעמק מציג, סבבה? אוקיי. אזור ה-390 שעות עבודה. וואו. אחי, זה כל, עכשיו, תחשוב שגם הייתה לי שם טעות.

יש 390 שעות בחודש?

כן, כן, זה אומר שאתה כאילו, אני זוכר הייתי יושב בממוצע בין שלוש לארבע שעות בלילה, עכשיו מה העניין, גם הבחירת שותפים שלי הייתה מאוד מאוד שגויה, כי הבחירת שותפים הייתה, שוב, האנשים כאנשים הם מדהימים, פשוט מה כל אחד מביא לקופסה הזאתי, למוצר השלם הזה, לא היה שווה. כשבן אדם אחד היה רק פרזנטור שם, ובן אדם אחד הביא למעשה את הידע, ואני הבאתי מערכות ושיווק וצילום ועריכה והפקה וזה וזה וזה. ואתה בסוף מתחלק שווה באחוזים, ואתה קולט, בוא'נה, אחרי שבע, לא שבעה חודשים, אולי חצי שנה, קצת פחות, שהמוצר באוויר, אתה יודע כמה עשיתם לנו ברווח?

אני מת לשמוע, אני מת לשמוע.

אני מפחד להגיד בקול.

תגיד בקול.

משהו, כמעט חמש אלף שקל, ברווח.

בחצי שנה.

בחצי שנה. טוטל, כן? לא חודשי.

שפה עשית ארבעים עם תשע עשרה קיי בחודש ראשון שלך הבא הזה.

אחי, אתה קולט שהמוצר עשה מחזורית בחצי שנה? 15 כן?

איך אתה מסביר את זה? מעבר לזה שהיית מואב במוצר ולא ראית את המציאות כמו שהיא.

תראה, כי בדיוק כשאתה יולד מוצר, נראה לי כמו איזה אמא שיולדת תינוק, אתה לא מאמין שהוא... אתה יכול היה לבוא ולהגיד לאמא שלך, זה מכוער? לא לאמא שלך, לאמא של בן אדם, הילד שלך כוער? אחי, תעיף לך כפר לפרצוף. אתה מבין? אז אותו דבר, אתה באת ואמרת לי שהבייבי שלי לא יעבוד, אין מצב, לא משנה כמה אתה מצליח, עידן יעקב.

הוכיח לך שזה יעבוד.

בדיוק. בול, בול, פה בדיוק מתווסף, אתה זוכר ישבנו בווי וורק בתל אביב, אני לא אשכח את זה בחיים, אתה יושב שם וקוטל אותי על המוצר, ואתה שם את הנשמה שלך כדי לעצור אותי מלא להוציא את המוצר הזה, ומה אני אומר לך, אחרי כל משפט, כן אבל, אתה זוכר, הוא לא מקשיב, ואז בשלב סוף, כאילו אני הרגשתי את האכזבה שלך זה כזה, תעשה מה שבא לך.

לא, אז רגע, אני יודע, זה לא אכזבה. כי לראות אותך על זה אחוז שילינג ולראות אותך הולך ומצלם ונפגש ואורך ועניינים, לראות את זה מהצד, אני אומר לך את זה היום, זה הערצה, כי זה אמונה מטורפת, וזה דבר אחד, מרכיב אחד מאוד מאוד מאוד חשוב בהצלחה, אמונה מטורפת שזה יעבוד או לא יעבוד. אני מסתכל על זה מהצד ואני אומר, אני הייתי בשופיפיי, הייתי בפרייבט לייבל, באמזון, בזה, ניסיתי את הדברים האלה, נכון, לא אותו דבר, מוצר דיגיטלי וזה וזה. לי זה לא עבד, אני לא אומר שאין בזה כסף, אבל לך אני אומר, יש לך עסק כרגע שעובד ומכניס לך כסף.

בוא, גם בגלל, נראה לי איך שהצגתי את זה ואיך שהגשתי לך את המוצר, כי אני בא אליך, זה יעשה מיליון שקל.

זה עכשיו מיליון, עכשיו, גם כשאתה שם את המספרים, אתה אומר לי, ואני לא מבין אם אתה מאמין לזה או לא, כאילו, אתה אומר, נביא איזה חמשת אלפים לקוחות בחודש, נעשה פאנלים כאלה וכאלה.

זה ילד.

אקסל סקסי בקטע אחר, וזה אחד הדברים שהיום אני עובד חזק מאוד עם אנשים, האקסל מגניב, השאלה אם האקסל הזה יכול להתממש במציאות של מחר, ואתה חשבת שכן, אני ראיתי שלא, שוב מהניסיון, עכשיו אני לא אומר, זה לא אומר שזה לא יכול לעבוד, זה יכול לעבוד, זה יכול להתפוצץ בעיניים, אם אתה עושה רק את זה ואת כל כולך וזה וכן הלאה וכן הלאה, ומה שצריכה הייתה, מה שאתה היית בעיניים שלי בנקודה הזאת, זה אני בא לטרוף את כל העולם, אני יודע הכל, אף אחד לא יכול ללמד אותי שום דבר, וזה יעבוד רס ביניהם.

בדיוק, יש שם גם את החוק. שלוש ביזרפרים שלא מבינים כלום במרקטינג אין להם מושג מה קורה מבחינתם בואו גם הטריגר הראשוני הוא לא לבוא ולפתור בעיה הוא לא לבוא ולעזור. בדיוק אתה מצימן שומעים אם מצטרפים אלינו 1 2 3 זה אומר שיש לנו בסוף החודש. והיום לצורך העניין כשאני מלווה את החבר'ה אני מוצא את עצמי שסיימתי איתם כבר את המחזור ואני עדיין עולה איתם לזומים כי באמת. אתה יודע למה שלי הכסף כי אתה פתאום רואה את ההצלחות הקטנות שלהם ואז הם באים והם רוצים כמו זה ילד קטן שמביא ציור לאמא שלו. כוח הראשון, מה זה כיף אחי, כאילו הוא אומר לך יותר מהעסקאות הכי מדהימות שסגרתי, יותר מהלקוחות הכי קלים, יותר מהכסף הכי קל שעשיתי, עבדתי קשה באמת בשביל הכסף הזה, לא ברמה הפיזית, אבל אחי, כשבן אדם בא ואומר לך, אחי עשיתי כסף מהאונליין, על אמת, בלי תיאוריות, אתה אומר פאק, יש מצב שכמו שעידן עשה לי לפני שנתיים, שלוש, כשרק הכרתי אותו, עשיתי לבן אדם, ואותם עיניים שאני כאילו נושא לעידן היום, שוב, כאילו, אז הסתכלתי עליך בתור איזה דמות כזאת שאני, וואו, זה עידן מהרשתות, כאילו, כזה. אז היום זה עידן אח שלי, שאמנם אתה תמיד עובד איתי על זה, שאתה אומר לי, זה לא בגללי. אני יכלתי לדחוף אותך עד לשם, אבל אתה בחרת להיכנס. נכון. והיום אני מבין את זה. היום אני רואה את זה אצל דור ההמשך, כשנכנסים היום, אני רואה אותם מתאמצים, אני רואה אותם עושים, כי וואלה, יש כאלה גם המחזורים. שוב, הם קיבלו את הידע והם מעריכים והם שמים ביקורות טובות והכל טוב ויפה, אבל אהלן יער, אין להם תוצאות. למה? כי הם פשוט בחרו עדיין לא להיכנס לפרוסדור הזה ואם בכלל, אתה מבין? וזה אולי הדבר הכי מדהים שכאילו מבדיל נגיד את המוצר הזה מפודיפיט, שאין מה להתווכח בכלל שהוא מכניס יותר כסף בחצי מהזמן, אבל הכסף הוא לא האישו, כי פודיפיט זאת הייתה הסתכלות מאוד מאוד ילדותית, מאוד ילדותית.

שקל לפני כמה זמן זה אנחנו מדברים?

זה היה או ב-21 או ב-22, אני לא זוכר בדיוק, זה היה לפני שטסנו.

כן.

אני לא אשכח את זה.

תשמע, זה מדהים לשמוע אותך כי אתה אומר את ה... מה שגם אני מאוד מאמין בו, זה למה נראה לי אני מאוד מתחבר לדרך שלך, זה להעביר את זה הלאה. אני אגיד לך על עצמי, ההסתכלות שלי בעולם האונליין זה שנכנסתי וראיתי, כמו שאתה הסתכלת עליי, אני הסתכלתי על אחרים ואמרתי, בוא'נה, אם הוא והוא והוא והוא והוא והוא, כולם עושים כסף באונליין, למה אני לא?

איפה שחבות בסיפור?

איפה זה? ואז התחלתי ועשיתי, וצריך לעשות כסף, אמרתי, אוקיי, וי. עכשיו, האם אפשר לעשות הרבה כסף באונליין? כן, וי. האם אפשר לעשות כסף באונליין ולטיין תוך כדי? טסתי למקסיקו שלושה חודשים, פעם ראשונה שעברתי את המאה אלף. ומה שלך היה בנסקו ומה שלי היה בנסקו זה שני דברים שונים, כי אצלי זה היה אבי הכי גדול בעולם, כי אני ותומא אנחנו כן אוהבים לעשות כסף, כן חופש זה מעל להכל, אבל בעיקר זה אנשים, פתאום אתה מגיע למצב שהכל משתלב, אתה עושה כסף מחו"ל עם החברים שלך. וואו. והחיבור הזה שאתם יושבים במלון ואפילו הולכים להאוס ויושבים ויורדים למטה, ואני לא יודע, מי שגולש או לא גולש לא מבין באמת מה זה הנאה בחיים אם הוא לא יודע לעשות ספורט. אבל לראות את כל הדבר הזה מתהווה ביחד, אתה מרגיש כמו שזה המטר. אני חי את החלום הכי ורוד שקיים קיצונית. ולתת את התחושת ביטחון לך, למור, לרון, לכל החבר'ה, לראות אותם, לא הכסף שהם עושים, כי חודש הנה 40 אלף, וחודש 700, וחודש 30, וחודש 200, משתנה, אבל ההבנה הזאת והתחושת ביטחון שאני יכול לייצר ויש לי את היכולת לעשות את זה, ולראות אותך מעביר את זה הלאה, אני מה זה מתחבר לזה כי זה משוגע, זה משנה לאנשים אחרים, זה הקליק, זה משוגע, זה הקליק, זה לא הכסף, זה הקליק.

כי אתה גם, אני חושב שאתה גם, שוב אני רגע אדבר על עצמי, כי בעיניי אתה גם רואה איפשהו את הדרך שלך ממשיכה ללכת דרך, כי תחשוב ש-90% ממה שאני מעביר זה דברים שאתה העברת אליי, אמנם גימדתי על זה ועטפתי את זה ועיגנתי את זה עם האופי שלי ועם הדרך שלי ועם ההצלחות שלי, אבל בסוף אלה אותם עקרונות סליחה, שאתה ישרה שתביא בתור ההתחלה, של הסתום תפר את לעבודה, בלי אבלים, סתום, תזיז את האבל, רגע אבל, סתום, לך תן עבודה, תחזור עם תוצאות, תחזור שיהיה מה לדבר, תביא קודם מכירה ראשונה, אחרי זה תבנה את המוצא, אלה דברים שאתה לא מקבל בתחילת הדרך, והיום אני רואה את החבר'ה שלי ואני אומר, אני רואה עידנים קטנים כאילו מתרוצצים מבין הרגליים, כאילו זה מה אני רואה, אחי אני רוצה, אם אני רגע מתחבר לסיפור שלך על מקסיקו, יודע מה זה אומר? אני אקח את זה קצת אחרת. אמרת שבמקסיקו עשית פעם ראשונה את ה-100K. כאילו, אתה יכול לדחום מה היה עד מקסיקו וממקסיקו, כאילו, מה הביא דווקא שם את ה-100K? כי ממה שאני למדתי ממך, ואני עכשיו חווה בימים אלה על עצמי, העניין של ה-100K זה איפשהו גם תודעתי לפני שהוא ביצועי. כי בין ה-50 ל-100 לא היה לי יותר מדי שוני. כאילו, לא הרגשתי איזה שוני כאן.

לא, לא. אתה מכיר את הסיפור עם הסטיקי נוט? זה הסיפור המפורסם.

כן, כן, הכוחות האלה שלך.

שזה בדיוק זה, זה כאילו איזושהי הבנה שנכנסתי לעולם הזה, זה באמת, אני רוצה לעשות כסף, אפשר לעשות כסף, כן, כן, כן, כן, כן, אני מתחיל להוכיח לעצמי על ידי הרבה מאוד פעולות, כישלונות, דברים כאלה וכן הלאה, אבל המאה תמיד סימל איזושהי מדרגה כזאת, מדרגה של החבר'ה, שתמיד יש לי משהו שחסר כדי להגיע לשם, זאת אומרת, אני תמיד, אין לי את החלק הזה בפאזל כדי שגם אני אהיה מאה. ולאורך התקופה בתל אביב, ככה סיפור על סטיקי נוט, הייתי במועדון חמש הבוקר, קם חמש הבוקר, שמש, בוקר, גשם, לא משנה מה. יוצא לרוץ נוהל בוקר של החיים, וחלק מהנוהל בוקר זה באמת לכתוב סטיקי נוטס כאלה, שבשניהם כתבתי, הייתי כותב בוקר וערב, שהיה כתוב שם שני דברים, שני מטרות, שהן אז בזמנו היו רחוקות שנות אור, לא היה לי מושג איך להגיע אליהן. אחד מהם זה באמת 100,000, שברמת העקרונות היה כתוב 100K חץ, אני כבר עושה, דבר על עצמך בלשון עתיד וכאלה, בלשון עובד. והדבר השני היה שלושה חודשים טיול ועבודה, שמבחינתי כאילו לעבוד מהמחשב, וואו. לעבוד מהמחשב בחו"ל, מה? כאילו, לעבוד מהמחשב בחו"ל, להכניס מהאלה, מה?

מי ימצא את זה?

ואז בדרך, בטיסה החזרות, טסתי, זה היה באמת בקורונה בזמנו, וסגרו את השמיים, לא יכולתי לחזור. אז כל פעם הארכתי את הטיסה, הארכתי, הארכתי, ובאמת שלא תכננתי את זה, ובדרך חזור, אתה יודע, בלי אינטרנט במטוס, גולל כזה אחורה, רואה בתמונות, פתאום קולט את הסטיקי נוטס ורואה באמת שלושה חודשים שהיו לו עבודה ומאה קייל.

איך אנחנו שמים לב לזה כאילו רק בדיעבד?

אתה רק ככה רואה את זה, רק רק, אתה שתלתי את זה. משהו כמו נגיד שנה וחצי לפני זה בראש, התאמנתי על זה שוב ושוב ושוב, לא חייתי בסרט שזה לא יקרה, האמנתי בזה, באמת. דיברתי, לא שיתפתי יותר מדי, אבל כשהייתי מספר את זה לאנשים, הייתי אומר את זה.

לא סיפרת את זה ברמת הרעיון, אמרת, זה קורה.

זה קורה, זה לא שאלה, זה לא שאלה, אחד הדברים נראה לי שגם אתה...

אני עוד לא יודע כמה קעקע את זה על המטח, את המשפט הזה. הנה מה, יותר מזה שזה כאן על המסך שלי תמיד.

וואלה. אשכרה, זה אחד המשפטים, it's not a question of whatever is gonna work, but how fast it will happen, period, יפה. זה לא משנה כמה מהר זה יקרה, זה לא משנה...

האם זה יעבוד.

האם זה יעבוד, האם זה יקרה, משנה כמה מהר, וזה, אני חושב שהשיפט הזה בעניין של האמונה, גם כשאתה לא רואה, גם כשאתה לא מאמין, אבל הסיבה, מה שהוביל לאמונה הזאת, זה באמת, אני אגיד לך מה, אתה פשוט רואה. שאני אומר לאנשים אחד, הדברים הראשונים זה עזוב קורסים, ספרים, פודקאסטים, עניינים, כנסו לתוך קהילות. לכו, תיכנסו למועדונים, לכו לקבוצות פייסבוק, לכו למפגשים וזה, פשוט תראו עוד אנשים שאתם לא מכירים, שהם נראים לכם טמבלים, שאתם באים ומתנשאים עליהם, שאתם מרגישים יותר טובים והכל, ואתם תראו את האנשים המאפנים האלה סוף הכל מצליחים, מצליחים בענק. ואז ההתנגדות של האם זה באמת אפשרי עבורי, יורדת, יורדת, יורדת, ואז אתה אומר, אם הוא הצליח, בטוח אני אצליח, ואז אתה מאמץ את ממש את הגישה הזאת.

רגע, אבל אני רגע נזרק אחורה, אתה זוכר שדיברת איתי הרבה על ההקבלות ועל ההשוואות, אז האם אתה אומר שזה מעין שלב שמישהו עובר בדרך, או שאתה אומר שהוא חייב לעבור שם, אבל עם הזמן הוא יצטרך להבין שהוא לא פועל בגלל אם הוא הצליח, אלא גם אני.

בדיוק, המוטיבציה הראשונית בעיניי, לפני שאתה מגיע לאיזושהי הצלחה בעיניך, לא משנה מהי, זה השוואה, ההוא ככה, הוא הגיע מא' ב' ג' ד' והצליח זה, ההוא אמר ככה וככה, הרבה מאוד מהאלה יש גם סקפטיות ושקרנים וכולם רמאים ונוכלים וזה סבבה, אבל עדיין את המציאות שאתה מתעורר אליה כל בוקר, בטח היום באינסטגרם, זה שכולם מצליחים, כולם מצליחים, עכשיו מצד אחד זה מגעיל גועל נפש אלוהים ישמור חרדות דיכאונות, מצד שני ליזמים שביניהם אומרים לא הגיוני שכולם שקרים, לא הגיוני שהכל חרטא, לא הגיוני שמשהו זה, אז אתה מגיע מתוך מקום שגם אני מסוגל. אם הוא הצליח, גם אני אצליח, אם הוא לא הצליח, אתה מתחיל, ואז יש לך את ההתנגדויות הפנימיות, ויש לך את הפחדים שאתה פותר, ויש לך את העבודה, ואת המנטלית, ואת המשמעת, ואתה לומד לעשות כל הדברים האלה, כמובן אם אתה באמת חשוב לך ואתה מגיע לזה, ובאיזשהו שלב אתה עובר לשלב שזה נהיה הדבר הכי מסוכן לך, ההשוואות האלה. כי מה קורה?

כי אז אתה רוצה לעשות, שוב, ממה שדיברנו קודם, הסכנה היא גם בלעשות קפיצות שהן לא מבוססות איזה היגיון ושכל בריא, אלא...

נכון.

הוא עשה את זה, אני יכול, מה שנקרא שתי צעדים אחורה, עוצמים עיניי, מסתכלים קדימה.

מה שאמרת לפני דקה, אתה עשית את ה-20,000 בשישה ימים מתחילת החודש, והרגשת אפס.

וואו, הרגשתי קטסטרופה עם עצמי.

אתה מבין? למה? שמעתי היום על זה פודקאסט בבוקר, אם ביל גייטס... היה משחק באותו המשחק הזה, הוא היה קם בדיכאון כל בוקר כי ג'ף בזוס עושה יותר ממך. אז זה לא משנה, תמיד יהיה מישהו שיעשה יותר ממך, תמיד, לא משנה מה, ואם כל עוד תחיה בתוך הלופ הזה, אתה נדון לכישלון, לאכזבה, לדיכאונות, לאלוהים ישמור.

זהו, זה מה שבאתי להגיד גם, הכישלון העסקי הוא עוד הפרס שבדבר, אני חושב שהמכר אצלנו, זה חלק קטן. זה הבפנים, להלכות את עצמך, לקרוא לעצמך לוזר, איזה בן אדם עושה? עושה 20K בשש ימים ומגדיר את עצמו ככישלון ברווח, כן? ברווח נקי לתוך הכיס כבר בבנק.

כן.

אתה מסתכל, אתה אומר, פאק, כאילו עברו שש ימים ורק 20K, מה אני עושה לא נכון? זוזי, את באה, מה...

מה הפתרון לזה, אני שואל אותך?

קודם דיברנו על זה, אז זה לא חוכמה שעכשיו זה יצוף, אבל לחלוטין, קודם כל לא להגדיר בעבור עצמי את ההצלחה כמספרים, אלא אני חי, ההשוואה היחידה שהולכת להיות לי זה... בין גל לגל דצית, כי חודש שעבר לצורך העניין, אין ספק שבנקודה הזאת עדיין לא עשיתי 20, כי עשיתי כאילו נגיד אפילו גם קצת יותר, אבל אם אני הולך רגע קצת אחורה, שנה אחורה, בול בינואר שנה שעברה, אחי טסתי לבנצקו, אם לא אגיד לך אם כמעט מינוס, אבל כמה היה לי בבנק? 20 אלף, 15 אלף, טסתי בצמצום. שוב, שלצערי זה עדיין נפוץ באזור הגילאים שלנו, אבל כאילו בגיל ה-25, 26. אבל השנה להבדיל, אני לא אגיד שאני מיליונר גדול, אבל אני מאוד מאוד רגוע. אני בהחלט רגוע, ואז מצאתי שם את הסקסיות. ולא לחשוב על דלק, לא לחשוב על איזה ארוחה. אחי, אם אני היום רעב במסעדה, אני כבר לא מסתכל, פאק, זה עם הכבד אווז, זה 119, טוב, ההמבורגר הזה זה 99, אז אני אקח אותו. אחי, אתה קונה מה שבא לך. ולא כי זה הכי יקר, אלא כי רצית את זה.

זה החופש האמיתי.

וואו, זה מה שאומר התלמידים שלי.

וזה לא מיליונים, וזה לא מיליונים.

חד משמעית.

זה לא מיליונים. אני חושב שגם אצלך זה מגיע מתוך מקום, יש לך גם הרבה צניעות בדבר הזה, ובגלל זה גם אנשים מאוד מאוד מתחברים אליך, ואחד הדברים שגם דיברנו על זה מקודם זה להסתכל על זה שהעסק הוא שנתי. זה לא היה לי חודש חזק, חודש חלש, זה מפרק אותי, זה מוזיז אותי, זה זה זה, ואמרנו מקודם שבאמת הכפא שהדבר הזה... אתה מבין? זה לא ה... יש לי פחות כסף ואני לא יכול לזה. זה הערך העצמי. וכשהערך העצמי מוצמד ל-X שורה תחתונה בסוף החודש, אתה מסכן. אוי ואבוי לך.

זה ניסיון.

מה השיעור הכי גדול שלמדת מזה?

וואו, וואו, וואו. נטו, אומר לך תכלס, כשעשיתי את ה-20K בפעם הראשונה ועשיתי את ה-50K בפעם הראשונה ברווח, התחלתי לדבר גם רק ברווחים, כן? טוב, טוב, איפה רמי? חמזי, חמזי, לא רמי, חמזי נכון, חמזי, בוקר טוב, בוקר טוב, מעבר ללהסתכל רק בשורת הרווח, כי הרי תחשוב כשאתה מסתכל על סכום כולל מעבריות צעוד, בלי זה אתה, עשיתי 100K, כמה אתה עשית ואז כזה, כמה נשאר לך בשורת הרווח? שמונה, זה לא מה שמכרת לי כזה, אבל באמת למעשה כשהסתכלתי על הפעם הראשונה שעשיתי 20K, 50K, 60K, כאילו בטווחים האלה, שמתי לב שבתחושה הפנימית שלי כלום לא השתנה מלבד, או, שברת את הרף האחרון, שברת את הברייק, כאילו, אתה מפוצץ עוד רקורדים. אבל למעשה, אם אני רוצה לאכול איזה המבורגר, אם בא לי, לא יודע מה, לצאת לאיזה יעד מעניין או איזה משהו, ה-10,000 שקל פה ופה זה אותם 10,000 שקל. כשאתה עושה 20K, כשאתה עושה 50K, כשאתה עושה 70K, זה עולה, טיסה לתאילנד עדיין עולה 5,000 שקל. אז זה לא באמת משנה. זה באמת באמת לא כזה משנה, איפה זה כן שינה לי זה שאני יכול לעשות יותר כסף בצורה יותר נבונה, יותר חכמה ויותר רגועה. יפה. ואז כשאני נכנס ללופ הזה, אני גם מלכתחילה לא בא ובודק, מה זה אפס, אני עשיתי עכשיו רק 20K, לא, כי אני אומר, אוקיי, אם עשיתי 20K, כנראה משהו בסיסטם, או נפל, או שלא שחררתי מספיק גז, או שלא עשיתי את הפעולה הנכונה.

נכון, אבל לא מצמיד את זה אליך?

אני בצורה אוטומטית יכול לחטוא בזה.

אוקיי.

אבל עכשיו אני אער לזה, זאת אומרת, איך שזה קורה, אני ישר מקיים עם עצמי איזה שיח פנימי של שתיים שלוש שנים.

אפשר לי על השיח הזה. איפה אתה תופס את זה? מה זה הטריגר?

אמרתי לך, כשעשיתי פעם ראשונה 50 קילו בחיים, אני יושב באיזה, כאילו, אה, בחדר אוכל של המלון, ואני כבר אומר, פאק, יש מצב שאני עושה פה הכי הרבה כסף, ואז כאילו, שנייה אחרי זה אתה אומר, כאילו, סתם תפה, גל, את מי זה מעניין? את מי זה מעניין? נו, סבבה, אז עושה 40, לך תדע. הרי אתה לא לבוש במותגים. כאילו, אני אומר לעצמי, גל, אתה לא לבוש במותגים, אתה לא לבוש בדברים מפוצצים. אין לך גוצ'י, רולקסים, דבר יש פה עוד כל כך הרבה אנשים כאלה שאיך זה די אם הם לא עושים 100, 200, 300K ואז כשתפתח את הפה יעיפו לך כפה.

כן.

זה כזה, טוב, אני אסתום. כזה, ועכשיו כל השיח מתנהל בתוך הראש ואז אתה כאילו פשוט מבין שזה לא מעניין. עשית 50K, טוב לך, תשלם מהדרך שזה בא, מה אכפת לך שהוא עשה 30K? כאילו איפה זה מרים לך?

אז בוא נשאל את עצמנו שאלה, למה לדעתך אנשים שעושים 50K... או 100K, לא מסופקים.

אני יכול לענות בצורה חד משמעית. אוקיי. אני חושב שמה שלוקח אותנו למספרים האלה ברמה האישית, זה באמת העניין של התקדמות והשתפרות כל הזמן, לא באמת אכפת לנו מהמספר. כי אמרתי לך, כשעשיתי חודש שעבר 46K והיעד היה 50, לא עניין אותי לראות 50, כי הרי בואו, כאילו, כל ה-4,000, נו, זה מה שיעשה אותי מאושר. זה העניין של לפוצץ במחברת את ה-V הזה של 50 ברבע.

כל פעמים.

זה זריקת דו פמין שמטיסה אותך לשמיים בקטע הזוי ואחרי שהיא רגע מתאזנת אתה כזה מה עכשיו? עשיתי 50 כאילו מה עכשיו? כאילו לא יודע מנסה לזכר באיזה משחק מחשב ששיחקת או משחק טלפון סיימת את כל המשימות ואז אתה כזה מה עושים עכשיו? מתחיל להיות משעמם ואז אתה אוקיי 50 וי יאללה 100 אתה מבין? ואז כשאתה מבין גם שגם לא הכסף מניע אותך אלא מרוץ עצמי שלך, שאם נגיד את האמת, אני עדיין לא יודע אם הוא בריא במיוחד, כי אני למעשה היום הולך בו. מניח שהזמן יגיד לי. אבל תוך כדי שאני הולך בו, אני שם לב שלא המספר הוא זה שמניע אותי, כי אמרתי לך, אם אני רוצה לטוס לתאילנד, כאילו טסתי חודש שעבר, רוצה לטוס לבנצקוב, טס, רוצה... זה גם בן אדם שעושה 20 כיכול. בן אדם שעושה 15 כבצורה כלכלית מחושבת, יכול גם כן. הוא לא צריך להיות מיליונר גדול. אבל כן, שוב, לי יש גם את האמונות המקבילות מההיסטוריה שבאתי ממנה וכל הדברים האלה ש... הייתי בטוח שנגזר על הגזרת גורל להיות במינוסים ובחובות ובדברים כאלה, ואז כשזה מתחיל לעבוד אתה כזה, איך קורה?

איך שינית את האמונות האלה?

לקח הרבה זמן, זה כאילו עניין של שלוש שנים עבודה עצמית בלתי נגמרת. מה? בפרקטיקה אתה כאילו בתור התחלה עושה את זה בשביל אחרים כאילו, אני יכול להגיד לך שבתחילת הדרך, בטוח שאבא שלי יראה את זה, אבל אבא שלי היום גבה אותי, אבל בתחילת הדרך אבא שלי אמר לי לך תעשה טוב, ואני כרגיל, אתה מכיר אותי, בן אדם עקשן. לא רוצה לעשות טוהר, למה ככולם עושים, לא רוצה לעשות טוהר, אני אראה שאפשר בלי תעודה, כאילו הייתי גאון גדול בלימודים, ויצאתי לדרך ותמיד הבאתי לו הוכחות קטנות, הנה אבא עשיתי 5,000, מראה לו את הסיכום חודש, אה זה לא יציב, מראה לו כבר 15, אה לא יציב, 25, אה לא יציב, אתה יודע זה איפשהו כאילו, זה לא מקל איתך, זה רק הופך אותך לעקשן עוד יותר, ואז כשאתה מראה לו אבא, 50k ברווח, אתה כבר לא בא להוכיח, כאילו כשהראיתי לו את ה-50k שוב זה ליווה אותי עד לא מזמן למעשה. כשאתה מראה לו את החמישים קה ברווח, אתה כבר לא בא להגיד לו, אבא תראה. אתה אומר לו, אני עושה את זה. אני עושה את זה. אתה כבר לא חייב להאמין בי בשלב הזה. שוב, אני לא אומר שהוא לא מאמין, אבל תמיד היה לו חלום, בוודאות אני אומר שהוא רצה שאני אעשה תואר, שאני אהיה כמו שאר הבני דודים שלי, איזה מהנדס גדול הזה, אבל זה לא מרגש אותי. זה לא עושה לי כאן כלום, אז למה?

למה הוא רצה את זה, אתה יודע?

להתפארוי, או לא יודע, זה משהו כזה, אני יודע.

כן, אבל זה הביטחון. הרי מה הורים רוצים בשבילנו? את האחי טוב, את האחי הזה, מה הם מכירים? לא מכירים את הדיגיטל, לא מבינים מה אתה עושה עכשיו, יש לנו פה פרויקט, מה אתה מדבר?

כן, יאללה יאללה, תנו, מה עברת בחיים?

לך לעבודה, לך למפעל, לך לזה, תייצר את ה... תן את השעות אל מול הכסף שאתה נותן, אין דרך אחרת, אין אופציה, זה מה שייצר לך את הביטחון, תהיה 40 שנה באותה עבודה, תקנה את הדירה, תיכנס למשכנתה, זה הכי טוב שאני מכיר וזה מה שאני רוצה שיהיה לך. איך הם מקבלים את זה היום?

היום, תראה, אני יכול להגיד על אבא שלי הרבה דברים טובים, המון המון המון. אם אני מסתכל על בין הדברים, בין השורות, אז כאילו, אני יכול להגיד שלא קיבלתי איזה וואו, תשמע, איזה יופי שזה עבד לך וזה וזה וזה.

זה חורה לך?

זה חרה לי עד לא מזמן, ואני יכול להגיד לך שבשנת 21 הייתה לי מטרה למחברת להוכיח לאבא שלי בדרך טובה שאני יכול להצליח גם מהדיגיטל. ועד סוף שנה אתה יודע מה עשיתי? לא סימנתי וי, מחקתי את היעד הזה. טוב. מחקתי, קשקשתי עליו, יש לי את זה עדיין על המחברת.

יפה.

כי הבנתי שאני לא רץ בשבילו. אם אני רץ בשבילו אני יכול לסגור כבר מעכשיו את הלפטופ, את המחברת. כי אמרתי, כי שמתי לב שהבאתי לו 5K, כאילו, אבא, אני עושה את זה. תראה, צעדים ראשונים זה כמו ילד שמתחיל ללכת, זה עובד. אז זה לא ריגש אותו, סבבה, כי הוא יודע שאפשר, שהשאר החיילים שלו עושים... 20 אלף שקל, אז הבאתי לו 20 אלף, ואז מה היה, ואז כבר ההתנגדות לא הייתה עם איזה כסף, אלא זה לא יציב, זה ייפול לך עוד יומיים. אז מה הוא יגיד לי עכשיו אחרי שלוש שנים, שאני חי רק מזה, ומתפרנס ברוך השם בכבוד, ואני עושה דברים מצוינים עם הכסף שלי, אתה יודע, אני מאוד מאוד סביב להישאר לקרקע, אגב, בעקבות העליית אף שהייתה לי בשנת 21-22, שכזה אמרתי, עכשיו אני יכול הכל, אז עכשיו זה... עכשיו יש לי אמצעי לעשות איתו המון דברים מצוינים, שכאן זה משתנה. וזה דבר, אני יכול להגיד לך, ישבנו אני ואומרי אותם כזה בכיף ביום שישי האחרון במיטאון בתל אביב, הגיע איזה אום לשחד, הגיע עם כלב רואה גרמני חמוד כזה, אתה יודע, והוא מבקש כסף בשביל הילדה שלו. ונהיה לי הרגל, כמו שיש לבן אדם הרגל, אתה יודע, אומרים כמו שאתה עולה, אל תעלה מהר ברמת החיים, כי אם תעלה יהיה לך מאוד מאוד קשה לרדת, כי פתאום לקנות נעד ב-500 כבר לא ירגש אותך, אתה תרצה לקנות ב-1,000, היינו אחרי רכבים. וכן הלאה וכן הלאה, אז אני פגשתי את זה גם בתרומות. כי אם בן אדם ממוצע, כשיוצא אותו בחור ברמזור, מוציא אגורה 2 עד 10, לי תמיד יש ברכב שטר של 200 שקל. קבוע, קבוע, קבוע. ואותו בן אדם שניגש אליי עם הרואה גרמני, הוא מסתכל עליו, הוא מבקש כסף, ואז אחד החברים, אני לא אקרוא בשמם, כי אתה יודע, זה יעלה לאן שהוא, הוא אומר לי, אחי, הוא פייק, כאילו אל תביא. אמרתי לו, זה לא תפקידי להבין אם הוא פייק או לא. אחי, הלכתי. משכתי מהקספומט 500 שקל, כאילו לא הכרתי את המקום, אמרתי לו, תמצא קספומט, אני אבוא איתך, אני אתן לך 500 שקל. נתתי לו 500 שקל, מה קרה היום אחרי? תן לי את חדש, 5,000 שקל. נו יאללה, בוא תגיד לי שאין דבר כזה, אחי, קרמה, אלוהים, לא יודע מה, יקום, זה בועט, אחי.

זה יופי. זה אחד הדברים שאתה מגלה, אני רואה את זה גם אצל הרבה מאוד חבר'ה, שמגיע הכסף הגדול, הערכים עומדים במבנה. ואם נכנסת לעולם הזה מתוך מקום נכון, הרי כסף זה מגבר, זה פשוט, אתה תהיה יותר ממה שהיית לפני זה, אם היית בן אדם טוב לפני זה, אתה תהיה בן אדם ממש ממש טוב אחרי זה, בטח אם הם אמצעיים. ואמרת סיפור שלא משנה, אני זוכר, אבא שלי גם אמר משפט אחד, אם בן אדם מגיע למצב שהוא מבקש, אל תשאל למה הוא מבקש, תן לו, כמה ש... 500, 5 שקל, לא משנה מה. ואחד הדברים שרואים מאוד, ואני חוויתי האמת גם לא מזמן, איזשהו ככה, סכינים בגב זה מילה קטנה, אבל חלק מכל הרולר קוסטר הזה של עולם העסקים, אתה מבין שברגע שנהיה כסף גדול, הפרצופים האמיתיים מתגלים.

החרצף, כאילו אין...

החרא עולה, הבטחות נעלמות, לא עומדים לידך, לא משנה מה קורה, ושם אנשים באמת נמדדים אם אתה הולך עם מה שהתחלת בשבילו. וזה באמת הערכים והחופש והעזרה והעברה הלאה וכולי, ורואים את זה אצל כולם, או שבאת בשביל הכסף.

בגלל זה תמיד שאלת אותנו, מה למה? מה למה שלכם? מה למה? ומה היו התשובות שלנו בתור חבר'ה שיצאו?

אה, 100 אלף שקל, זה לא עוד החלק הטוב? זה לא עוד החלק הטוב? זה זה זה.

לא להיות אני. לא להיות בחובות.

נכון.

ואתה אומר לנו, עזבו מה לא, אני שואל מה כן. עזוב, שאלתי אותך מה כן, למה אתה עונה לי הפוך? והיום אני פתאום מבין את היופי כאילו, כאילו אני אגיד לך את האמת, הלמה הוא כבר לא כסף, כי פעם תשים לב ישר הלמה היה פיננסי, היום פתאום אני קולט את הלמה האדיר שלי, שזה באמת להעביר את הכדור הזה הלאה, זה ב... עכשיו לפני שנכנסתי למחזור הזה, למחזור כאילו הראשון של הקבוצת ליווי שלי, לא באמת הבנתי, הרגשתי, חשתי את זה, אבל עדיין אתה מצטרך הוכחות בעולם הזה, לא משנה מי אתה, שוב זה אני מאמין שלי, לא משנה באיזה רמה אתה, לא משנה כמה אתה מתקדם. תמיד לפני משהו חדש, שאתה תהיה חייב איזו הוכחה חיצונית כזאתי, שתאמת לך עם עצמך, זה לא חייב להיות בקול.

בסדר, כן.

בדיוק, זה לא חייב להיות משהו שנאמר פיזית בקול.

כן.

אלא מתחושה שמקבלת איזה סטמפה כזאתי, אתה עושה משהו טוב.

כן.

ופתאום אני קולט מה הלמה שלי. תאמין, כי תמיד ידעתי שאני שירותי, תמיד ידעתי שאני רוצה להעניק משהו הלאה, כאילו בין אם זה היה כשהייתי עובד מאפייה, אז קיבלתי עגלה לבד של עוגות, כי הייתי ממש ממש שירותי ואנשים רצו לקנות ממני עוגה. עכשיו תמיד שאם בן אדם יקנה ממני או משלומי עוגה, העוגה היא אותה עוגה.

כן.

אז למה אתה רוצה לקנות אותה ממני?

אין בעיה.

אתה מבין? ופתאום אני מבין, את ה-over delivery שנהרז להם, לתלמידים שלי, ואני קורא פתאום איך הם נושאים אליי עיניים, ואיך הם מסתכלים עליי, ואיך הם ממליצים עליי, זה אומר משהו, כי בוא, אתה לא ממליץ על כל בן אדם שאתה רוכש ממנו מוצר בכמה אלפי שקלים. זה כאילו...

אתה נותן את הנשמה.

זה נותן לך אחת קטנה כזאתי, ואתה אומר, אוקיי, אני כבר נפלתי באחת קטנה הזאתי, אני נפלתי בביטחון העצמי המוגבר. הלאה, ליעד הבא. עכשיו אני לא מחכה שהקמפיינים יקרסו ורק אז אני אחפש את עצמי.

אני יודע שהם יקרסו, אני מכין כבר את ה... מה שרואים ממש ממש ממש בבירור אצלך, ורואים את זה אפילו גם בחזות שלך ובהתנהלות שלך ובשיח שלך, זה שאחרי שאתה סורקול מצליח, אני לא מגדיר את זה כיצירה, זה לא מעניין באיזה טמפלייט אני נכנס, זה הכסף שאתה עושה זה כל כך לא רלוונטי. כמו הבן אדם שאתה נהיה ואתה רואה את זה ומרגיש את זה, זאת אומרת, הדרך שאתה מדבר היום, מתנסח, מדבר עם אנשים, מדריך הלאה, זה הביטחון הבלתי מעורער שצברת בתוך עולמות הדיגיטל, בשיווק שותפים, שיווק דיגיטלי, זה גם, המוצר עצמו גם לא מעניין, איך אתה לעשות אי-קומרס, איך אתה לעשות אמזון, דרופ שיפינג, זה לא רלוונטי, יש כסף באמת בהכל, חברים, לשאלתכם, כן, יש כסף בהכל. בסדר? זה העניין של יש לך את הביטחון שגם אם הקפה שלך יתרסק מחר, all good, אני אקום מחדש, אני יודע לעשות את זה שוב, אני יודע להעביר את זה הלאה, ואגב, לקחת את זה למקום מאוד טוב, הדרך הכי טובה ללמוד ולשפר את עצמך היא...

וואו, רגע שנייה, וואו, תן לי...

מה הדרך הכי טובה?

ללמוד ולשפר את עצמך פשוט עוד פעם.

מה הדרך ללמוד? מה הדרך הכי טובה ללמוד?

פעולות.

גם.

אני יוצא לא טוב, תעזור לי, חבר טלפוני, משהו.

ללמד.

ללמד, אוקיי.

כשאתה מלמד, אתה לומד בעצם. זה בולשיט שאנחנו מעבירים.

ומה ששמתי לב, כאילו...

בשלוש שנים שלי בהדרכות, זה היה בשבילי, לא בשבילך.

אנוכי.

סף הסוד. זה היה בשבילי.

אוכל.

כי בסוף, כשאתה מדריך את זה מישהו, ואתה מדבר על ביטחון, וכן, צריך להיות כיסוי של הצלחות מאחורי הדבר הזה. אבל הביטחון שאתה מייצר באותו המקצוע, באותו הזה, לדעת שלא משנה עכשיו, יסגרו לי את העסק, אני אפתח חדש, אני אעשה שיווק דיגיטל, אני אבנה את הפאנל הזה, אני אעשה את האבטחה, אני אעשה את הזה, אני יודע מה צריך לעשות. וזה מה שאני מפספס, שהרבה מאוד חבר'ה שמדברים איתי מפספסים, מחפשים את ה... להגיע לכאן בשביל ההצלחה, בשביל המספרים, בשביל החלומות, הפראריה, וואטאבר.

תיכנס לטיק טוק, אחי, ומה מחכה להם? בדיוק. איזה דן זקודורו ברקע, עם הנדרוטי טרוקד עם סיגר בפה. תעשה לו פנוע הים כאילו עכשיו תשמע הדבר הזה מטיס לך דופמין לשמיים אתה אני כזה רוצה אני כזה רוצה. מגלים את הצד השני איך תראה אני חושב שכל אחד פוגש את זה בצורה אחרת אבל אני פגשתי את זה בצורה האישית ביותר כשהפסקתי באמת ברמה הכי בסיסית שיש שהלכתי לתדלק בלב כאילו שקט בראש שקט בדברים האלה שלחת לתדלק אני הולך פשוט לתדלק ואני לא כזה רגע הכרטיס הזה יש בו. אולי 100 שקל מכאן זה 200 שקל.

לא, אבל אני אומר, אנשים מגיעים מהאינסטגרם, אתה אומר, עם מוחות מנופחים, עושים איתך לגמרי, אומרים כאילו, אני או שיש לי פרארי ו-15 בנטלי, או שאני לוזר של החיים. כאילו, יש פער כל כך גדול בין הדברים, עכשיו תשב לבן אדם ותסביר לו שזה הבן אדם שאתה רוצה שאתה תהיה ותתקדם, הוא לא מאמין לך, כאילו, זה לא סקסי, זה לא סקסי, אי אפשר למכור את זה.

אבל אתה יודע מה אני חושב? בן אדם כמוך לצורך העניין שעבר דרך, לא התחלת ישר ללמד, עברת כמות של כישלונות והצלחות בדרך, כאילו זה גם לא היה ברצף של כישלון, כישלון, כישלון, הצלחה, הצלחה, הצלחה.

זה היה כישלון.

זה יכול גם להיות כישלון, הצלחה קטנה, אבל עוד כישלון, ולאט לאט זה נבנה, הסיפור החיים הזה שנקרא עידן יעקב או גל מרציאנו או וואטאבר, אבל אני פגשתי דווקא כשאני משקף בדיוק את הדרך, ובדיוק את מה שקורה ומה צופן לחבר'ה בעתיד. אז הם מאמינים לך עוד יותר, אמנם אחוז ההמרה הרבה יותר נמוך, אבל כל מי שמגיע, בדיוק, קודם כל הלקוח מגיע ברמת קצה שלו, הם באים רעבים, הם מיישמים, הם באים לפוצץ קירות עם פטיש 10 קילו, לא 5 קילו אפילו, ולהבדיל, אני רואה את ה... נגיד סיפרתי לך על שלוש הילדים האלה שבאו אליי, מתים להצטרף לליוויים, וזה, בוא אחי, זה כמה עשרות אלפי שקלים על השולחן. אמרתי להם, חבר'ה, כאילו, בואו ניפגש עוד קצת, עוד מחזור. עוד שתיים, עוד מעט, תתבשלו עם עצמכם. למה? כי בסוף הם לא יורידו פעולות לשטח, זה יפגע לי בשם. אתה מבין את חוק ההדדיות, נקרא לזה ככה? את עקרון ההדדיות? אני מכניס חבר'ה בגלל הכסף, כשמטרת העל שלי היא כסף, אני מכניס אתכם, אתם פוגעים לי בשם, השם שלי נפגע, מחזור הרבה, בדיוק, מחזור הרבה שלי יורד. יש לי עכשיו במקום 100% הצלחה, ליטרלי עכשיו 100% הצלחה, כאילו, עכשיו עוד פעם, איזה קטע ההצלחה לא נמדדת בכסף? ההצלחה נמדדת לתלמידים שלי. בעבור זה שפתאום הם הביאו ליד ראשון, ליד, לא לקוח. למה? כי זה מוכיח להם, זה מנפץ להם אמונה פנימית שאפשר לקיים ולבצע בדיגיטל, בתור התחלה.

הדבר הזה שלמעלה שכולם מדברים עליו, זה אצלי ביום יום. זה כאן, זה פה. הנה, ואני גם יודע לעשות את זה שוב, אני יודע לעשות את זה גם יותר טוב.

בדיוק.

ואם לא יש לי איפה להתייעץ, ועם מי להתייעץ.

אתה מבין? ואז כשהם מקבלים קודם כל את הסטמפה הזאת ש... הפעולות שהם למדו במשך חודש וחצי בערך עובדות בשטח בצורה עצמאית לבד, לא בתיאוריה, ועכשיו כשיש לי ביטחון, אני אוכל לבקש על הידע החדש שלי כסף, ואז ככה זה חוזר חלילה.

יפה.

ואם אני אקבל כל בן אדם שאני יודע מראש שהוא לא ייישם, לא יעשה, אז הוא ילמד, יש לו את הידע ביד, הוא לא ייישם, נתקע המחסום. זהו, נעצר הפאנל, זה לא חוזר לפה עוד פעם. וזה אחד בעיניי העקרונות הכי גדולים בכנות. שוב תמיד הייתי כן תמיד האמנתי באותנטיות אבל אני חושב שהקפת מציאות שלך תמיד החזירה אותנו לקרקע. כאילו המשפט הקבוע היה די תפסיק לעונן על עצמך די תפסיק די די אם יש כאילו זה סתום את הפה כאילו גלת דבר פחות.

כאילו היית אוכל טוב אבל בצורה קצת יותר נעימה. מעניין מעניין מה שאתה אומר. אני אתן פה גם, אם כבר על הדרך, אסטרטגיה, אני גם מאוד, מה שאני, מהניסיון שלי עוד הפעם, אולי מעל אלף איש, באמת, שעברו לי בידיים כמה מאות טובים, זה בטוח לאורך השנים האלה, כי הגדרת מנהל הרשת, האחריות שלך היא לכולם. עכשיו, היו תקופות, באים כמויות של אנשים, אתה צריך לחלק את עצמך ל-500 איש, וכולם עם אותו חלום, שנהיה מיליונרים וזה.

ואתה בטח שומע את זה, אתה כבר...

ואתה בפעם הראשונה, בהתחלה אתה גם שמה, ואז אתה כבר לא יכול לשמוע את זה, ואז אתה מכה אנשים, כאילו, סתם אתה פה כבר לא יכול לשמוע את זה. ואז אתה אומר כזה, עכשיו, באותה נקודה, אז כי חלק מהגדרת תפקידה, אתה חייב לתת את אותו ערך לכולם, אתה חייב לתת את ה... עכשיו, הגעתי למצב שאתה משכנע אנשים למה כדאי להם להרים קמפיין לעסק שלהם, זאת אומרת, רציתי את ההצלחה של העסק שלהם יותר מהם. עכשיו, אז בזמנו, זה היה נראה לי סופר סקסי. כאילו, בוא'נה, אתה ממש דוחף וממש עוזר וממש זה, וחשוב לך ועניינים וזה וזה, ואז אתה אומר, אתה לא יכול. אתה לא יכול לעזור לכולם, ואז אתה מסתכל רגע על הצד השני, על לוח התוצאות, מי מביא את התוצאות? לא הם. אנשים שמניעים את עצמם לבד, אנשים שעושים לבד, אנשים שמגיעים עם הערכים הנכונים, אנשים שבאים לעבוד, אנשים שמראש... הבנתי את כל הדבר הזה, סיימתי את תפקידי בראש, אתה אומר, אוקיי. שאלתי את השאלה שאולי זו שאלת הקסם היום שלי בעסקים ודיברנו קודם על האקסל, לפני שאני נכנס לאקסל ועושה את המספרים ואיך אני מגיע ל-100,000 ואיך אני זה, אני שואל שאלה הכי פשוטה ואני אומר גם לחבר'ה, איך אתם מגיעים למצב שאתם משלמים לי עשרות אלפי שקלים על התוכניות ליווי שלי, דבר ראשון, איך אתם מחזירים אותם? זאת אומרת, איפה אני ולמי נותן את הערך הכי גבוה שיש? והבנתי שזה לא לוואנה ביז, זה לא לחבר'ה שרוצים להיות, זה לא לשקטים, דווקא לאלה שהם מתחת לרדאר, למופנמים, לאלה שיודעים לעבוד, אלה שבאים מראש.

יש להם איזה יצר חזק יותר.

בעיניי זה שני דברים. אז כמו שאמרתי לך, אחד הדברים שאני מסתכל היום על אנשים שמגיעים אליי כדי לבנות להם את התמונת הצלחה הזאת, זה מתוך כל האנשים שפגשתי, זה סך הכל שני דברים. אחד, שהם יודעים באמת שמראש הם מגיעים לטווח ארוך, ואז יש לך חבר'ה שאתה יודע שאתה יכול לעצב, אתה יכול לבנות, אתה יכול לעבוד איתם. אני היום, יש לי תוכניות של חצי שנה, של שנה. אנשים שבאים ווואלה מתחתנים איתי, כי גם אני מבין שאני יודע להביא את החבר'ה, תבוא אליי לפגישה אחת, אני אפתח את הראש, אני אעשה לך, אני אתן לך את המוטיבציה, אני אתן לך את הזה, אתה לא תקבל את השטח, אין שם מספיק דבסה.

את הג'וס, את מה שאתה רוצה.

אתה לא תחווה, אתה לא תרגיש את זה. וכשאתה מגיע מראש לטווח ארוך, ואותם החבר'ה באמת שהגיעו לקיצון וזה, זה באמת חבר'ה שמראש ידעו שהם באים לתהליך. אני לא מצפה תוך חודש להתעשר. אני לא מצפה, תוך שנה גם, בשנה הבאה, בשנה הקרובה, מה שאני רוצה זה לייצר עשרת אלפים שקל מהדיגיטל, ריאלי, ריאלי. מה קורה? באים אנשים, שלושה חודשים, חמישים אלף. זה לא עובד ככה. אחד, שתיים, שיש להם אחריות, שהם יודעים שזה שאני יודע ללוות אותם ולדבר ולהדריך וכולי וכולי, זה שלכם. אני אומר לאנשים משפט, אני מאוד אוהב להיות קיצוני, אתה מכיר אותי, לא אכפת לי מהעסק שלך. או על האשלי העסק שלך, ואתה אומר, בן אדם שילם לך עשרות אלפי שקלים, איך הוא אומר דבר כזה?

פשוט מאז זה גם בהתחלה, כשעדיין לא מכירים את עידן, אתה נבהל, כי אתה מאוד מאוד ישיר בקטעים האלה.

אני אוהב לתת, cut the bullshit, כאילו בפנים, אתה רוצה לעשות כסף? אתה רוצה להצליח? אתה רוצה את זה? תבוא לעבוד, תבוא להבין שלאף אחד לא אכפת מהעסק שלך, גם לא לי, חוץ ממך, וככה זה אמור להיות. אם אני, כמו שהיה לי, אני יותר, רוצה יותר ממך את ההצלחה שלי, אולי זה... זה גם ייראה ככה.

אנחנו בבעיה.

זה לא יעבוד.

אחד הדברים, אני חושב שאתה יכול בתור בן אדם שליווה אותי ברמה האישית, ועד היום זה שהוא תמיד מוריד אותי לקרקע אחרי הצלחות מאוד מאוד קיצוניות, ונותן לי את הפלן, את האסטרטגיה ליעד הבא, בין החמישים למאה, הדבר הראשון שעשינו זה שיחת טלפון כדי להבין מה קורה מעכשיו. שוב, לא אמרת לי שום מה, אתה צריך להרים פה שלוש קמפיינים בזווית הזאת, נתת לי עוד ערכים. ועוד נקודות שאני אמור אחד להיזהר מהן ושתיים להיות מאוד נאמן להן כדי לא להתבלבל במספרים הגבוהים יותר.

מה אתה לוקח, מה אתה משאיר מאחורי.

בדיוק.

מה הכי מסוכן לך עכשיו?

האגו נראה לי שדברים שהם ממש יכולים להתפוצץ בקלות וכאילו, כי אתה יודע כשאתה עושה עד 50K אתה מרגיש כמו no one וכשאתה עושה מ-50K עד 100K ומעלה כאילו אתה מרגיש כמו someone, אתה מרגיש מאוד מאוד מוצלח, מאוד מאוד גדול ובטח כשזה כבר. נכנס לשלב הוויזואלי, כי אני ברמה האישית לא אוהב להראות תוצאות, אני לא אוהב להראות מספרים, איפשהו, אולי איפשהו כאן צניעות, כאן קצת עין ערה, דברים כאלה, למרות שעם הזמן אני משתדל לנתק מהאלמנט הזה שנקרא עין ערה, משפחה מרוקאית כפרה בכל זאת, אבל אתה מבין שאם אתה לא מביא את הסטמפה הזאת לאנשים שלא מכירים אותך, לצערך זה פחות עובד. כן. ואני, ואת זה אתה לימדת אותי, שוב, אתה היית עצומת לימים ואתה אמרת לי ש... מכאן, מהרגע שאתה מתחיל להרגיש someone, הערכים שלך יכולים להתחיל להסתכן ולהתערער. לא משנה חזקים ככל שהם לא יהיו ושורשיים ככל שהם לא יהיו, שד קטן קופץ לך לכתף ומתחיל לדבר איתך. שומע, אתה אולי יותר טוב מזה?

אתה כבר זה, כבר זה.

עשית, עשית. כמה אנשים עושים כמוך? מלא קולות של שדים כאלה בראש, שמלאך אחד קטן מהצד השני צריך לאזן הכל. שמשאיר אותך מאוד מאוד קרוב לקרקע, ותסכים איתי על זה בתור בן אדם, כמו שאמרתי, שליווה אותי ברמה האישית. ומלווה אותי גם היום, ומלווה את התלמידים שלו, ואני מלווה את התלמידים שלי, סוג של אנחנו רצים בערך יעני על אותו אזור. תשים לב שסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר, העליהם דווקא התלמידים שלא שאלו מתי אני עושה את הכסף הראשון, או מתי אני עושה 100K, למעשה אני לא זוכר אף פעם מהיום שהכרנו, מתי שאלתי אותך, מתי אני עושה X, מתי אני עושה 100K, וככה גם כל המחזור הראשון שלי.

יפה.

אף אחד לא שאל אותי, ולמה זה קרה? אני חושב שזה התחיל מרמת סדרת המסרים שהם קיבלו לפני שהם הצטרפו, ולאורך כל הליווי. פעם אחת לא דיברנו על כסף, כל ההכשרה, חוץ משאמרתי להם כמה הם אמורים לדרוש בהתחלה בהצעות המחיר שלהם ובהכוונה הזאת, אבל אף אחד לא דיבר על כסף. וברגע שבן אדם מדבר איתי על כסף, אני יודע, אותך אני לא רוצה.

אותך אני לא רוצה. אמן, אני משלם עכשיו את זה, תוך כמה זמן אני מחזיק... כמה זמן אני צריך לשים ביום?

מה אתה מתחייב לי? אתה מכיר? לך תעשה לך איזה קפה, עזוב אותי.

זה מדהים כמה זה הפוך ב-180.

טק טק, שתי קבוצות אנשים.

לכל מה שלכאורה אתה אמור לכוון אליו. כאילו, שים את האקסל, שים את הדברים האלה. אני לא אומר לא, שים את האקסל, שים את התוכניות, זה, שחרר. עזוב את זה, תבוא לעבוד.

כאילו וזהו, אתה יודע יש לי אקסל של תלמידים יחסים יוצאים כמה כסף נכנס ויוצא דברים כאלה, כאילו אני לא מבקר בו חוץ מתחילת החודש וסוף החודש כל השנה רושם פתקים בטלפון כדי גם לא לתת לעצמי מכות קטנות לאגו, כזה סגרתי עשר תלמידים.

אגב אחד הדברים שהכי ממלאים וזה אני ממליץ לך עכשיו תסתכל ככה בחבר'ה, אני מניח שאתה שולח להם משובים ודברים כאלה וזה, אחד הדברים שהיו לי הכי כיפים לאורך הדרך זה להיכנס ל... למשוב השבועי שיוצא ולראות מחרה.

מחרה?

מחרה. תמיד הייתי שואל אותם כאילו, מה עובד, מה לא עובד, מה זה, מה על הפנים, מה זבל, מה אתם לא רוצים את זה? ואז אתה אומר, בוא'נה, הנה ההיי-לייט הכי גדול שלי בכל הביזנס, שבפועל אומר לי, סדר את זה, אתה תעשה יותר כסף.

פפאם.

אתה תעשה יותר כסף, אז אני לא מסתכל על, כן, יש את הקמפיין שעבד, סבבה, שים עליו סקייל, הכל טוב. אבל איך לשירות שלך, למה שאנשים באמת צריכים ורוצים, תשדרג אותו?

בדיוק, תסגור עוד התנגדות. אחד הדברים שנגיד אני עושה בשידורים החיים, כשמושכים אליי תלמידים חדשים, זה אני לא עושה AI ובוטים אוטומטיים וכאלה. בהודעה האוטומטית נשלח אליהם, היי, נרשמת לשידור החי של גל מרציאנו, וגל עוד מעט ישלח לך הקלטה באופן אישי כדי לשאול ולהכיר אותך קצת יותר. יפה. למה? למה הקלטה ספציפית?

אישי.

סופר אישי.

אישי.

למה? כי אני אומר להם, כל בן אדם אומר להם, הוא לא...

יפה.

עכשיו נכון, אני מודה, זה לא יכול להחזיק ככה עוד הרבה זמן, וזה לא מסוסתם מקסימום, כי כשנכנסים מהלידים, אני מוצא את עצמי מקליט, בהגדרה כמעט 100 דקות. כי כל הקלטה ענה בין חצי דקה עד שאני מציג את עצמי, אומרים לי, אזור ה-100 דקות. כן. אבל כרגע, כשאני יכול לספק את זה, כשאני יכול להביא את זה לשולחן, אחי, כל בן אדם מרגיש פתאום מיוחד. כל בן אדם מרגיש שמתייחסים אליו.

זה מה שאנשים רוצים בסוף. טיפ אחד אחרון שיש לך לתת למישהו שככה מגיע לעולם הזה ולא יודע אם זה, אני יכול, לא יכול, זה בשבילי או לא בשבילי, הבטיחו לי, אמרו לי, אני לא יודע, המון הוא בולבל.

אני מניח שאתה יכול כבר לנחש מה אני הולך להגיד.

לא, האמת שיש לי הרבה דברים שאני חושב שאתה הולך להגיד, אבל מה...

אם יש משפט אחד שאני צועק אותו הכי לכל עבר ואני משגר אותו לעולם ואני... איפה שכל בן אדם שאני פוגש בדרך הזאת, אני משריש בו את המשפט הזה, אם כבר קיבלת את ההחלטה שזה זה, אם טעמת והבנת שזה הטעם שאתה רוצה להמשיך לטעום, לא לשארית חייך, אלא לתקופה הקרובה בכל אופן, אל תשאל יותר מדי שאלות. אל תגיד מתי זה קורה. כי זה לא שאלה של האם זה יעבוד, אלא כמה מהר זה יקרה. ואני פגשתי את זה בצורה הכי מפוצצת שיש, ולא דרך שעונים. ולא דרך שרשראות, ולא דרך תכשיטים, או גוצ'י, או דברים כאלה, זה ג'קט שקניתי לפני שנתיים, שלוש, הוא הולך איתי מלא זמן. סבבה? בסוף זה עבד לי. איפה? כשהחלטתי לטוס השנה לבנצקו, שבועיים אחרי שחזרתי מתאילנד, בלי להיות מוטרד, בלי לשאול שאלות, בלי להגיד לך, תשמע עידן, אולי נטוס פחות, פשוט חופש. חופש, כזה פשוט. לא תכשיטים, חופש, טיולים, כיף.

לשחרר מהתוצאה ולהגדיל את האמונה.

זהו.

וכמובן פעולות, פעולות, פעולות.

פעולות, פעולות, פעולות, פעולות, פעולות, פעולות. מלא פעולות.

מרצי הגבר, תענוג וכבוד ענק אחי, אני מבסוט עליך ממש, וכיף ענק באמת באמת לראות אותך, לראות אותך מתקדם, לראות אותך מעביר את זה הלאה, לראות אותך מחנך את דור העתיד, לראות אותך גדל בדרך שלך, בערכים שלך וכל הדברים האלה. אני תמיד אהיה פה לתת לך את הסתירה הזאת בתקיף נונים, אבל שפוע ענק אחי.

יש אחי, איזה מלך.

זהו חברים, אז גל מרציאנו, אני חושב למצוא אותך, רשתות, יקרים.

רשתות, אני מניח שתתייג למטה, אבל זה גל מרצי, G-A-L-M-A-R-C-I-I-I.

טוב. זה מרציאנו, היה לי חשוב להביא אותו אחד הפרקים באמת הראשונים, כדי שתראו כולכם בעצמכם, זה לא אנשים גדולים, זה פשוט אנשים שבאים לעבוד, אנשים שבאים לתהליך, אנשים שבאים לזה, רואים גם את הקרס, אז תסגור אותה.

כן, כן, אני ארוז אותה.

אבל חברים, אם ארצי יכול, באמת כל אחד יכול. אז תלכו ליישם, אני אתראה בפרק הבא. צ'או. איך היה חברים? מקווה שנהניתם ולקחתם לפחות משהו אחד, כלי, רק אחד, היצע אחד, טיפ אחד, שיגרום לכם... כבר היום ליישם ולהתקדם לעבר המטרה והחלומות שלכם. תזכרו, כל אחד יכול, אין הבדל בינינו, כל אחד יכול, תאמינו בזה, תיישמו את זה ולכו כמו בראש. אנחנו נתפגש בפרטים הבאים, יאללה ביי!