מפגש קבלה 4 - 5.8.2025 - כאב: משמעות ומטרה

זמן זה ברוכים הבאים ברוכים הבאים ככה לכל החבר'ה החדשים אהלן אילי. אנחנו נתחיל דווקא מי שפה פעם ראשונה אנחנו רגע נעשה איזה שהוא יש כאן איזה שהוא משהו שהוא כבר קבוע ורואה לנו בצורה טובה. בוא נתחיל כמו שאמרנו בהתחלה הרבה פעמים המקומות האלה זה באיזה שהיא זמן כוונה קצר ואיזה שהיא מדיטציה קצרה. תשתעצמו שנייה רגע את העיניים, מי שבוחר להיות פה היום וכמובן מי שלא נוהג. עצמו את העיניים, תנו לעצמכם רגע שנייה להתכוונן, להרשות לעצמכם להיות כאן ברגע, להרשות לעצמכם לנקות כל הרעשים, את היום יום, תוציאו רגע את המשימות מהראש, תוציאו את המולטי טאסקינג. של תוך כדי אני עושה עוד משהו, אני חייב רגע לתפור, אני חייב רגע לסדר, לא צריך לפתור שום דבר. בחרתם להיות פה היום, תהיו פה היום. יש משהו שיש סיבה מאוד ספציפית, או אפילו שורה אחת מאוד ספציפית שאני שמש לכם בא לבקש פה היום, והמטרה זה שהיא תקבל. אני חושב שזה יוכל לקרות. אתם רוצים להיות פתוחים לזה. שימו רגע כוונה שכל מה שאתם צריכים לקבל, כל מה שאתם צריכים לשמוע, כל מה שאתם צריכים להבין, כל מה שאתם צריכים לראות, תקבלו אותו היום. שתהיו מספיק פתוחים, שתורידו חומות, שתאפשרו לאגו, ליצר הרע, להיות רגע מחוץ לחדר. נתחבר רגע לאור גבוה שיש בכם, שאני שמש לכם רוצה, שאני שמש לכם דורשת אולי אפילו. תבואו ענקיים, תבואו פתוחים, לא בשביל לקבל, לא בשביל לתת, פשוט להיות, להיות פה, להיות פה ולהיות כאן ברגע, בלי מה היה היום. שימו בצד את כל היום שעבר, שימו בצד את כל מחר ואת כל התוכניות ותבחרו בכל שנייה במפגש שלנו היום ולהיות במפגש שלנו היום, להיות נוכחים. שימו לעצמכם איזושהי כוונה, איזשהו משפט, תראו אותו ככה בעיני רוחכם, שימו אותו מול הפרצוף הוא שלכם, לא צריך לשתף אף אחד. קחו נשימה עמוקה ותוציאו ועוד פעם נשימה עמוקה זיכו רגע ותוציאו ותחזרו אלינו. מי שפה פעם ראשונה, אנחנו עושים תרגיל קטן. תקחו את הצ'אט, הכל אחד למספר מ-3 עד 22. נכתוב את המספר בצ'אט. אם יש כמובן מי שכתב את המספר שלכם, נבחור מספר אחר. מעולה. עכשיו את המספר הזה, תזכרו, אנחנו גם נחזור אליו אחרי זה. אני מאוד מאוד ממליץ במפגשים לקחת איזשהו דף ועת, שים אותו לידכם, תובנות שיעלו לכם, רעיונות, נקודות שפתאום התחברו, שתגידו רגע, אני חייב לכתוב את זה. זו סיבה אחת, סיבה שנייה, צריך שתיקחו את אותו הפתק, אם זה בקובץ דוקס, אם זה לא משנה מה, ותרשמו את המסר המחזק הראשון שעולה לכם. זה יכול להיות משפט, זה יכול להיות פסקה. כל מה שעולה לכם, לדף, לעת, לדוקס, עכשיו. כשמסיימים עשו ככה, שנדע שיש לנו יחס המראה היום. ויש לנו מישהו לא סיים, מישהו לא כתב, שמראו את המסר הזה לסוף המפגש תראו משהו מגניב איתו בסוף, מי שפה כבר מכיר, מי שלא, ייהנה. אז רגע לפני שמתחילים, קצת דיסקליימר, קצת על העניין של הקבלה. כל מה שאני הולך להעביר היום זה מה שאני ברמה האישית, המאוד מאוד קטנה, מבין משיעורים של דייוויד, משיעורים של עוד כמה חבר'ה שהתחלתי לשמוע, משיעורים נוספים. זה מה שלמדתי עד עכשיו, אני לומד את זה סך הכל מדצמבר 24, זה לא החוכמה שלי רחוק מזה, אני לא אדע לענות לכם על כל השאלות. אני לא מתכוון למצוא פה, או פחות רוצה להאמין, אתה לא מכוון למצוא מקום שאתם מקבלים ממני משהו, אלא כל דבר שעובר ממני זה לא שלי, וזה הלאה, המטרה שלי, שורה התחתונה, שתהיה פה קהילה עם תודעה גבוהה שכולנו נתראה ממנה בהרבה מאוד נושאים. אז למי שנותן לי יותר מדי קרדיטים, אל, זה לא שלי וזה רחוק ממני. כמה הנחות יסוד, אתם מאמינים שיש כוח גדול יותר שמניע את היקום, אתם מאמינים שיש חוקים רוחניים ליקום, בדיוק כמו חוקי הפיזיקה, כמו שניקח את זה ויפיל אותו והוא ייפול, אז יש חוקים לעולם הזה שהם רוחניים, ואתם מאמינים שניסים אמורים לקרות בכל שנייה, ואם הם לא קורים, כנראה שמשהו תקוע, זה לא פוקס, זה כנראה שמשהו צריך לקבל איזשהו כיוונון, ואנחנו פה לא רק בשביל לראות ניסים ברמה האישית, אלא פשוט להבין, קצת יותר ביחד איך העולם הזה עובד, דרך מה שנקרא דברים אלטיביים שקורים. קצת תזכורות על דברים שדיברנו, כמובן אני לא אחזור על כולם ולא אפרט כל אחד, חבר'ה חדשים שהגיעו לפה אתם מוזמנים לראות את ההקלטות ושם יש הסבר כמובן מפורט על כל אחד, בגדול במילה אחת על כל דבר, התחלנו ב-affinity of form והחוק המרכזי שהקבלה אומר זה שחוק השתוות הצורה שאנחנו רוצים להיות כמו הבורא ודרכו להיות כמה שיותר קרובים לתכונות שלו, שהן תכונות טובות, מה שנקרא, דרך התיקון ודרך השתוות התכונות האלה, להגיע לתיקון. עברנו דרך ריאקטיב ופרואקטיב, איך אנחנו מגיבים לסיטואציות, הדבר היחידי שיש לנו בעצם פליטה עליו. הכלי שכולנו מכירים מדיוויד, אני מקווה, שנקרא Pause for the Pleasure, שאומר לנו רגע לעצור את ההתנהגות הריאקטיבית שלנו, לשאול What a Pleasure, Pleasure מה? סיטואציה ועל התיקון שאני יכול לעבוד עליו עכשיו דרך הכאב ודרך הסיטואציה שאני חווה עכשיו. דיברנו על הכלי שאני שמח משום מה שאתם לוקחים ומשתמשים בו, גם לי עושה הרבה מאוד הרבה מאוד הרבה מאוד אורות גדולות בחיים, שזה נקרא certainty beyond logic, שזה ודאות מעבר להיגיון, שהכל לטובה, שהכל לטובתנו ושהכל בא ללמד אותי איזשהו שיעור. דיברנו קצת על משולש הקבלה, נותן, מקבל, מה זה לתת, מה זה לקבל, איך זה נראה ומי מקבל ומאיפה נותן. דיברנו קצת על חשבונית לבורא, מה שנקרא בהקשר הזה, של אנחנו רוצים לקבל אך ורק ממנו ושום דבר מהעולם עצמו. זיהוי ושחרור חסמים, תרגיל מאוד מאוד טוב שממליץ לא לעשות אותו פעם אחת, אלא לעשות אותו כמה וכמה פעמים ולשחרר כמה שיותר מתוך דברים שנמצאים בפנים. דיברנו קצת על רצונות מתחרים בשיעור הקודם, של אני רוצה מצד אחד חופש, שמצד שני אני רוצה גם חוסר אחריות. זה דברים שלפעמים קצת מתנגשים אחד עם השני, איך לזהות, איך לעבוד עליהם. ודיברנו קצת על Bread of Shame, שזה באמת איך אני לא נותן למישהו יותר ממה שהוא יוכל להכיל, מה שנקרא Bread of Shame. אנחנו לא נסביר כמובן עוד הפעם על כל אחד מהם, שזה שאת ההקלטות של המפגשים הקודמים, הם נמצאים בטיול הקבוצה, מוזמנים להיכנס, לשלוח לחברים וללמוד שוב ושוב ושוב. חשוב להגיד, אין פה עניין של ללמוד פעם אחת, הבנתי וזהו. בתפיסה שלי יש עניין של לחזור שוב ושוב ושוב גם על החומר, אבל בטח ובטח ובטח על האימון. אם אתם לומדים כאן משהו ובאתם וקיבלתם השראה, בעיניי זה השלב הראשון, שלב השני זה לקחת את הכלי הזה, אנחנו משתדלים באמת לעשות אותו כמה שיותר פרקטי, לשמור לך להחזיק את זה ביום יום, כדי שתוכלו לקחת את זה ולהשתמש בזה ביום יום ולהתאמן על זה. זה בדיוק כמו הדבר, כמו כל אימון שאנחנו מכירים, פשוט אימון לנשמה. שאלות לפני שאנחנו מתחילים? תוספות? דברים שחשוב לכם להעיר קודם? חשוב להגיד, תרגישו פתוח, תרגישו פתוח לשאול שאלות תוך כדי, יהיה לנו גם זמני עבודה קצת באמצע כדי שהדבר יגיע ככה איתם ופנימה. וזהו, אנחנו מתחילים. היום אנחנו נדבר על כאב, שהרבה פעמים אנחנו תופסים אותו בצורה קצת שונה, לי הקבלה נתנה הסתכלות. שונה לחלוטין על כאב, והיום שוב, ממה שאני הבנתי, מתוך הבנה מאוד מאוד קטנה ומצומצמת דרך מה שלמדתי, חשוב לי להעביר אותו גם אליכם. מוצאים נקודת הנחה כזו, הבורא רוצה שנקבל את הכל, אוקיי? אין פה הגבלה, יש פה אין סוף, יש פה אורות בלי סוף, אין הגבלה לשום דבר בשום צורה. ואנחנו יכולים לקבל אותו באחת משתי דרכים. אחד, זה דרך כמו שאנחנו אומרים חוק השתוות הצורה וזו העבודה, עבודה דרך העבודה על עמידות, על המוסר, על השתוות לבורא ואז מה שנקרא אנחנו משדרים באותו ה-channel, באותו הערוץ ופתוחים לכל דבר שאנחנו רוצים, אז מה שנקרא קוראים פוקסים, קוראים דברים שלא הבנתי איך זה מגיע ואני פתוח בשפע גדול, סומך, משחרר ונותן לו לעשות את העבודה שהוא יודע הרבה יותר טוב. וזה מה שנקרא במירכאות, בכוונה במירכאות, בטוב, או שאנחנו עדיין, הוא עדיין רוצה שנקבל את הכל, זה לא משתנה אצלו, הוא עדיין רוצה שנקבל את הכל, פשוט אנחנו צריכים להבין את השיעורים שאנחנו צריכים להבין, וזה נועד הכאב, מה שנקרא ברע. אנחנו גם נראה וננסה לשים את הניסוח בצורה שהיא קצת שונה, שאין טוב ורע, יש פשוט מציאות. המרשנות שלנו שהסכמנו לשים עלינו את כל הפילטרים שמה שגדלנו והמציאות והאנשים ופה ושם מכניס את זה לאיזושהי קטגוריה של טוב או רע. אתה בורר, הוא תמיד טוב, אין שום דבר רע, ולכן זה באמת משהו שהוא לא קיים. בואו נבין כמה דברים. דיברנו על רצונות, דיברנו על בושה מאוד גדולה שלפעמים אנשים מתביישים לקבל, מגיע לי, לא מגיע לי, הכלי שלי מספיק גדול. על קבלה, על התנגדות פנימית וכאלה, ועכשיו הזמן להתבונן באחד הכלים המרכזיים שמעירים אותנו לתיקון שנקרא כאב. קבלה מלמדת, דבר ראשון, שכאב זה ממש לא עונש, אלא מנגנון מדויק שמסמן לנו איפה הנשמה לא מתואמת עם האור, מה שנקרא affinity of form, בעצם חוק השתלבות הצורה, החוק הראשון. כשאנחנו יודעים איך לעבוד עם כאב, הוא הופך למנוע צמיחה חזק ביותר. שימו לב, הרבה מהדברים שאנחנו גם תשמעו פה וגם אולי אתם מכירים, זה דברים שאנחנו מכירים, אבל למה זמים שבינינו פה ואנשי התפתחות אישית, מתוך מקום של מיינדסט, מתוך מקום של התפתחות אישית, מתוך מקום של you need to suffer, מתוך מקום של כאב מגדיל אותי, מתוך הרבה מאוד דברים כאלה, היום אני רוצה לשים אותו קצת בפילטרינג קצת יותר עמוקים, כמו שאנחנו כל הזמן חווים של הקבלה. ולהסתכל עליו רגע בצורה שהיא הרבה יותר פשוטה, אולי אפילו אני אגיד, ואני רוצה שרגע תדמיינו איזושהי סיטואציה שיש מצב שמחר משהו שהכאיב לכם כבר לא יכאיב יותר, פשוט כי קיבלתם ידע על למה הדבר הזה נמצא, ובעיניי באופן כללי כל הקבלה זה מה שיפה פה, כי הוא נותן לך פרשנות, הוא נותן לך דרך לראות את המציאות. הטובה או לא טובה או גדולה או קטנה או מה שהייתה לכם לפני, פשוט באור של... זה מה שקורה פה, זה מה שקורה פה באמת, בואו נבין את זה קצת יותר ואז נוכל לעבוד עם זה בצורה קצת יותר טובה. לכאב יש אינטליגנציה, יש לו תפקיד ויש לו סיבה, הוא עוזר לנו בעיקר לנקות את הכלי ולהכין אותנו לאור גדול יותר. אייל זרק על זה ככה משהו בקטנה, זה שפתאום דברים לא עובדים, פתאום כאב אפילו של מוות, פתאום דברים שדברים... שלא מסתדרים לנו, שהם רעים, שהם לא בסדר, שמשהו לא תקין, הם פה בשביל דבר אחד, לשבור משהו שלא עובד אצלנו, מה שנקרא לנקות את הכלי, ולהכין אותנו לשפע גדול יותר, להבנה גדולה יותר, למשהו כזה. הכאב הוא הזמנה לשאלה, מה בתוכי צריך להשתנות כדי לקבל עוד אור? אז שימו לב, רק מהשאלה הזאת, אם מסתכלים בצורה אחרת, אם אנחנו מסתכלים רגע על דברים שלמדנו, כן, על bread of shame ועל לקבל ועל זה ועל זה ועל זה, חלק המאוד מרגיע, לפחות אצלי, שאני חווה מתוך העניין של הקבלה, זה שאם אני לוקח את זה רגע לקיצון, אני מסביר את זה בצורה כאילו שהיא קצת לא פרופורציונלית, כל מה שקורה מחוץ למה שקורה פה הוא לא רלוונטי. לא רלוונטי אחד, כי הדבר הבייס מספר אחד זה שאין לי שליטה עליו. אין לי שליטה אם מישהו פה עכשיו ישמח או יבכה או יעצוב או יהיה שמח או יהיה מרוצה או יהיה זה, אין לי שום שליטה על זה. והדבר המרכזי אותו שהקבלה מלמדת אותנו זה כל מה שקורה בצד החיצוני, בעולם החיצוני, מתחיל בעולם הפנימי או מתחיל בעולם העליון, אם נחבר את זה לשם. המציאות שאנחנו רואים פה זה נגזרת של משהו שקרה. יכול להיות אתמול ויכול להיות שלפני עשור, שהיום רק מקבל ביטוי במציאות החיצונית. איפה זה נכנס במקום הזה? כשאני חווה כאב באופן אוטומטי, מה שלמדתי, ועוד רגע נראה גם על איפה זה יושב, אני מנסה לתקן משהו שקורה בחוץ. אני מנסה לתקן סביבה שלא מתאימה לי, אני מנסה לתקן בן אדם שלא תורם לי, אני מנסה לתקן עסק שלא עובד לי, אני מנסה לתקן איזשהו משהו שמכאיב לי בצורה, יכול להיות פיזית, רגשית, נשמתית וכן הלאה. אבל אם אני רגע לוקח את העניין של הקבלה ואני מאמץ כל מה שלמדנו עד עכשיו ואני מחבר את זה גם לכאב, הסיבה שאני רואה את הכאב זה כי יש משהו בפנים שצריך לזוז. הדבר הזה שיזוז בפנים ישפיע על הדבר שיוזיז בחוץ, משהו שיוריד את הכאב או ימנע אותו או שזה פשוט לא יכאב יותר. אז הכאב הוא הזמנה, דבר ראשון לשאול מה אני, וזו השאלה שאתם תמיד רוצים בעיניי, בתפיסה שלי ולהבנתי, כל מה שאני לומד בהקשר של הקבלה בא להוזיז משהו בפנים. הדבר הזה זז בפנים, ואז מה שאני רוצה שיזוז בחוץ, דז. אני רואה דברים אחרת, פחות כואב לי וכן הלאה. כי איפה שאתם חווים חיצוני או פנימי, קודם כל לשים עליו פילטר, ושאלה ראשונה, זה לא למה זה קרה, זה לא למה זה כאב לי, זה לא למה הוא השם והיא השמה וההוא וההיא והזה והזה והזה, מתוך הבנה שיש סיבה לכאב, עוד רגע נבין גם למה, שפשוט הוא רוצה שאני אקבל יותר אור. הוא רוצה שאני אקבל את זה. אם אני בחוק השתלבות הצורה, על הדף אין כאב, ואני מקבל את כל מה שאני רוצה. אם יש כאב, יש עדיין את אותו רצון של הבורא שאני אקבל. זה פשוט כואב לי כי אני לא מתואם, ולכן אני רוצה להוזיז בי משהו. בסדר? שאלה ראשונה זה מה בתוכי צריך להשתנות כדי לקבל הודעות. עכשיו כדי שנבין את זה, רגע לפני שנדבר עליו, חשוב שנבין רגע את המונח קליפות. עכשיו שוב פה זה עולם שלם, זה לתוך ההבנה שלי, זה מתוך מה שאני הצלחתי לחוות וזה מתוך המחשה של דבר מאוד גדול שאני מנסה להעביר פה עם אימוג'י מהקנבה, שאני מקווה שעושה את העבודה. מה זה קליפות? או מהן קליפות בקבלה? קליפה היא מונח שמשמש בקבלה לתאר כוח רוחני שמסתיר את האור, שמתי פה בכוונה אם ניקח את הפנינה ואת הצדפה שעוטפת אותה, האור זה הפנינה והצדפה עוטפת אותה. הקליפה היא בעצם כוח רוחני שמסתיר את האור, כמו קליפה של פרי שהיא עוטפת את האור, מגינה עליו, אך גם מסתירה אותו. בעולם הרוחני, הקליפה מסמלת כל מצב שבו הרצון שלנו לא תואם את האור, שהכוונה שלנו לא נקייה, שהרצון מעוות כשהלב חסום, או שבמילים אחרות, שהכלי עדיין לא מוכן. זאת אומרת, יכול להיות שחוויתם את זה גם לאחרונה, הדייוויד דיבר על זה גם הרבה מאוד בפודקאסט, שבשלושת השבועות האחרונים היית בין המצרים. ואחד הדברים שהוא דיבר עליהם שם, זה שהרבה פעמים אנחנו רוצים למשוך אנרגיה, למשוך אור, למשוך משהו לתוך הזה. בשבועות האלה, יש אור אדיר מלמעלה שכבר נמצא מסביבנו פה ומה שאנחנו רוצים לעשות בשלושה שבועות האלה זה רק לבנות כלים, כלים להכיל את האור הזה, לנקות אותי, להגדיל את התודעה, להכין משהו טכני פיזי שאני אוכל להחזיק את מה שאני חולם ורוצה, להכין את הכלים וכדי שבאמת יהיו מוכנים לקלוט את האור הזה שהיה מסביבנו. עכשיו הקליפה המטרה שלה והסיבה שהיא נמצאת פה, אמרה את זה מקודם אלכס, אני רוצה רגע לקשר את זה לזה, מה שאני הצלחתי להבין זה שעוד רגע נדבר על מה הקשר בין הקליפות לכאב, אבל הקליפה עצמה, מה שהיא מחזיקה זה אור. עכשיו ברגע שאנחנו עובדים על מה שאנחנו צריכים לתקן ומתקנים את הדבר הזה, בואו, משתחרר לנו האור הזה ומגיע אלינו בצורה מה שנקרא בריאה ונכונה. או שאנחנו מקבלים את זה דרך משהו שהוא חד פעמי, דרך להיות ריאקטיבי, דרך לכעוס על האקס, דרך לקלל את הבוס, דרך זה, ברור שזה מרגיש טוב, כי יש שם אנרגיה, כי יש שם אור, אבל יש שם אור שהוא אור רגעי, הוא אור שהוא לא משהו שהוא, בטח לא משהו שהוא נכון ובריא או מגיע מהמינים הנכונים, אבל הוא עדיין נמצא שם וזו הסיבה שזה מרגיש טוב. הקשר בין קליפות ואור, סליחה, בין קשר בין קליפות לכאב, הכאב הוא פעמים רבות סימן לכך שהקליפה עוטפת חלק מסוים בנשמה שלנו וחוסמת אותנו מלקבל אור מסוים. לדוגמה, אם אני מרגיש כאב ביחסים, יש מצב אם עכשיו כואב לי במערכת יחסים שלי, אם עכשיו אני לא מרגיש טוב עם הבת זוג שלי, אם עכשיו משהו שהיא אמרה הדליק אותי או שפגע בי או שמשהו כזה, יש מצב שהקליפה הזאת נראית בצורה של גאווה. איזשהו פחד מדחייה, צורך בשליטה קשה מאוד גדולה, שלא מאפשרים לי להגיע למה שמטרת היחסים היא באמת, קרבה אמיתית, במילים אחרות. הכאב מגלה איפה אני עטוף בקליפה, והקליפה מגלה איפה אני עדיין לא בהשתוות צורה עם האור, והסיבה שהיא נמצאת שם והסיבה שהיא כל כך הכרחית, זה כדי להגן עליי. תחשבו על זה בצורה כזאת, דויד נותן תמיד את הדוגמה הזאת. תחשבו שאני עכשיו רוצה, אנרגיה של אלף ואט, דבר על זה הרבה פעמים. אני רוצה עכשיו לקבל מיליון דולר בחודש, בסדר? אבל אני עוסק פטור, ככה כדוגמה, בסדר? אם אני אקבל מיליון דולר, זה ידחוף אותי, זה ייתן לי אנרגיה, זה ייתן לי אור מאוד מאוד מאוד גדול שאני עדיין לא יודע להכיל. אני עדיין לא יודע להכניס אותו לתוך, אין לי חשבון בנק לצורך העניין, אין לו כלי לנוח בו. ולכן המיליון דולר והרצון הזה והאור הזה עטוף באיזושהי קליפה. האם אני יכול להכניס מיליון דולר? בטח שכן. האם יש פה בעיה לא לשלוח לי מיליון דולר? ברור שכן. הסיבה שאני לא מקבל או הסיבה שזה עדיין לא הגיע אליי, כל עוד כאילו למדתי לקבל, לא בהפעילים פרפורמה, ברמה העקרונית אין לי כלי מספיק גדול ולכן הקליפה שבה נמצא המיליון דולר לצורך העניין שומרת עליי מלא להישבר עד מתי? עד שאני אגדיל את הכלי. ברגע שאני אגדיל את הכלי ויהיה מוכן לקבל, אני אוכל לראות אותו, אני אוכל לקבל אותו סביבה. מה תפקיד הרוחני של הקליפה? קליפות הן לא רעות, ממש לא, הן מחזיקיות, הן משמשות כחלק מתהליך הבשלת הנשמה, מגינות על האור מפני כלים שאינם ראויים עדיין. בעל הסולם מסביר שהקליפה היא כמו מסננת, היא מסננת במירכאות. את האור כך שרק מה שמתאים לנו ולא ייצר לנו bread of shame יוכל לעבור אלינו. אם אני אקבל מיליון דולר והכלי שלי לא מוכן אליו, יהיה לי bread of shame, אוקיי? אני לא מרגיש שמגיע לי, אני אמצא דרך לחבל בזה. אני אמצא דרך להוציא את הכסף הזה, אני אמצא דרך שהוא ייקח אותי נמוך יותר. זה טיפה counterintuitive, מה שנקרא, קצת מנוגד להיגיון, שאני אומר, רגע, תביא לי את המיליון דולר ואני אלמד להסתדר. כשאנחנו מבינים מה הכוונה זה בדיוק להפך, כשאני אהיה הבן אדם שיכול להכיל מיליון דולר, כשיהיה לי כלי שמוכן למיליון דולר, שלי זה, אני לא אצטרך לחוות את זה דרך קליפה וכאב, אלא הכלי שלי יהיה מוכן וברגע שהכלי מוכן האור מגיע. אני נותן דוגמה שאני תמיד עושה לי כל כך הרבה היגיון, אם תסתכלו ימינה ושמאלה אתם תראו שיש לבכם שקח חשמלי, נכון? החשמל נמצא שם כבר עכשיו. תרצו או לא תרצו, החשמל נמצא שם. מה קורה כשאני מחבר מטען ומחבר אותו לטלפון? אני בעצם יוצר לו כלי. חשמל שגם ככה היה שם עד עכשיו, נכנס לתוך הכלי שזה הסוללה של הטלפון שלי דרך הכבל הזה. החשמל היה פה, האור נמצא פה כל הזמן. הכסף, הרצון, הכל דבר שאנחנו רוצים אי פעם, נמצא מסביב. סיבה היחידה שאנחנו לא מחוברים אליו, זה כי הכלי שלנו עדיין לא מוכן להכיל, או יותר נכון להגיד, הכלי שלנו כרגע מכיל את מקסימום האור שהוא מסוגל להכיל. ואם אני רוצה לקבל יותר, אני צריך להגדיל את הכלי יותר. ואני יכול להגדיל את הכלי דרך affinity of form, כמו שדיברנו מקודם, ואני יכול להגדיל את הכלי דרך כאלה. אוקיי? עכשיו, זה בקטנה על הפלפות, אני כן אגיד, זה עולם שלם שהוא קצת הרבה יותר מורכב מזה. יש לו, פשוט תחכהו על זה, דיוויד מדבר על זה בכמה פודקאסטים, זו ההבנה שלי. בואו נחזור לכאב, אז הבנו רגע שכאב הוא לא תקלה במערכת, זה לא משהו לא בסדר, ועכשיו אני לא, אני צריך לתקן משהו שהוא לא בסדר, אלא בדיוק להפך, הוא סימן לך לכך שנשמה חדשה או איזשהו רובד גבוה יותר לנשמה, פשוט רוצה להיוולד ואז יש משהו שמוזיז אותי, גורם לי להרגיש לא בנוח, גורם לי לכאוב, בדיוק כמו היריון ולידה, אנשים יוכלו להתחבר לזה הרבה יותר. רגע לפני שהאור הגדול, הכי גדול כנראה בחיים, מגיע הילד, האישה חווה את הכאב הגדול ביותר, בסדר? אין בזה שום דבר רע, יש בזה רק הבנה של איך זה נראה ומה קורה. קצת סימנים, פה מעניין אותי לשמוע אתכם. לפני שכאב מגיע. אחד, אתה מתחיל להרגיש שמשהו לא תקין. יש שיפוטיות בעיקר מאוד גדולה באוויר. אחד הדברים שאני הרגשתי ממש, ואחרי זה גם חוויתי את זה בתוך השיעורים של דייוויד, זה חבר'ה ששיתפו שאומרים, וואלה, התחלתי ללמוד קבלה. והייתי בן אדם שיפוטי, מישהי משתפת ממש. והייתי, ובשבועות האחרונים, כולם מעצבנים אותי. אני כאילו מסתכל בכביש ויש לי משהו להעיר על כל בן אדם ולא הייתי ככה לפני זה. יש משהו שהוא כאילו מרתיח אותי שהוא באמת לא הפריע לי לפני זה. אני מוצא את עצמי שכל בן אדם שהוא לא, לא יודע, לא מסתדר לי או לא בא לי טוב בעין, אני אוטומטית שופט את אותו. זה סימן אחד של זוכרים מה זה כאב, המטרה שלו באה לנקות את הכלי. כשאני מנקה את הכלי, השיפוטיות שנמצאה אולי בתחתית הכלי מתחילה לעלות למעלה, מה שנקרא כל אחר הצף. סימן טוב. זה סימן שיכול להיות בור גדול ויכול להיות גם כאב גדול. כן? סימן ראשון. דבר שני, הרבה אורות ירוקים, מה שנקרא, מתחלפים לאדומים. דברים מפסיקים ללכת כמו שאתה רוצה. אתה מתחיל פתאום, דברים לא עובדים, פתאום דברים לא מסתדרים, פתאום... לא הולך בדיוק כמו שחשבת, בדיוק זה רגע... לא הולך לפי התוכנית. האקסל פתאום לא מתיישב, תכננת משהו וקורה משהו אחר. אנשים סביבך מתחילים להביע חוסר סביבות רצון ממך, או פתאום אומרים לך אתה צריך להשתנות, זה לא מספיק טוב, זה לא נכון, אתה טועה, דברים כאלה, דברים שפתאום, מה קורה כאן? הכל מרגיש טוב מדי, מה שנקרא, ואתה מרגיש בלתי מנוצח, זה החלק הטוב, כן? הכל עובד, הכל פצצה, הכל מדהים. או אתה מתחיל להתלונן על כל דבר, סימן לכך מה שנקרא שהכלי שלך מלא מדי וקיבלת יותר מדי, מעניין אותי לכתוב, תכתבו רגע בתשובות, בתשובות בצ'אט, איזה מספר, ככה אולי מספרים, אתם מרגישים, אם בכלל שאתם חווים עכשיו, ואם בא לכם לשתף על איך זה נראה ואיך זה מרגיש, כן מרצי, אני רק שם לך טיימר של חמש דקות כי אתה עדיין בעבודה על ה... אני צריך פחות מזה אפילו. מדהים. המספר, אני לא יודע איך זה מתקשר לכאב בדיוק, כן? כי זה דווקא חיובי, הכל מרגיש טוב מדי ואתה מרגיש בלתי מנוצח, אבל זה המספר שכתבתי. רשמתי לפני זה ארבע, אני באתי דווקא מהמקום השני שאני רואה ארבע בכל מקום, ואנחנו נפעיל את החשבון בנק שלנו, זה ארבע, ארבע, ארבע, ככה מלא פעמים. וזה קטע, אני לא מבין מה זה אומר, כן, אבל זה קטע שזה נפל בול על הארבע. מדהים, יש פה איזה... כאילו, אני לא מבין את הכאב שלבל להרגיש בלתי מנוצח, אני אולי תעזור לי עם זה.

אני גם אגיד לך...

כן, אתה?

אני אומר, אני גם אגיד לך מספר שלי מופיע, שזה 1307. ומכן אמרתי ב-13 לשביעי, אני כל הזמן רואה בשעון 13.07 ולפני כמה ימים חיפשתי מדיטציה של ההגשמה שאמרתי והזמן שלה, וכאילו לא ידעתי מה לבחור ואז הזמן בשנייה היה רשום 13.07, אז בחרתי אותה וגיליתי שזאת הייתה המדיטציה הכי טובה שהייתה לי בחיים. אז ככה.

כן. עוד כמה זמן אני רואה? עולם אסטרולוגי ומספרי ונומרולוגי בעולם של הקבלה, כן? אז מזמינים לחקור את מה שיותר מכאן משתף. מגניב, יותר. Sounds good. בואו נראה מה שיתפתם. בואו נראה מה החובים האחרונים. רגע. איפה היה האחרון? אז יש לנו חוסר שביעות רצון שמגיע, אורות ירוקים שמתחלפים לאדומים, מתחילים להתלונן על כל דבר. 1-2 מדי פעם 5, תקופה של החודשים האחרונים רק התחלנו עם הקבלה, היה לי הכל לפרקים גם וגם וגם, הכל מספרים קוראים בתקופה שלהם, מגניב, מגניב, מגניב. אז זה אינדיקציות של, קודם כל בעיניי, בתפיסה האישית שלי, זה שיש פה איזשהו תהליך שכולם חווים. כמו שאמרנו, העניין של כאב בעולם שלי לפני הקבלה, כאב שווה העולם לא בסדר, שווה קורבנות, שווה הרגשה טובה. אבל בסוף אתה גם נהנה מהכאב. כי אתה נהנה מהכאב כשעברת איתו איזשהו מסלול שהוא משאיר אותך קטן, וזה מרגיש טוב. דיברנו על זה, אני חושב, בזה האחרון, שאתה נכנס לקורבן ואתה נכנס להתלוננות ואתה נכנס לזה, זה מדהים, זה באמת מדהים, זה באמת באמת, יש לזה הרגשה טובה. כי אתה מרגיש של אין לי הרבה אחריות, העולם צריך לרחם עליי, אני כואב עכשיו, אני מסכן, אני זה, אני זה, אני זה. וזו הבנה אחת של כאב, כן? כאילו, הנה קישור מאוד ישיר לזה של כאב מרגיש טוב בסופו של דבר. מצד שני, אנחנו רואים הכאב הזה שאני אולי לא מקבל את מה שאני רוצה, או שאנשים פוגעים בי, או לא מתייחסים אליי כמו שזה וזה וזה, העולם, מה שנקרא, מגיב עליי בצורה שאני לא מסכים איתו, לא אוהב אותו, לא רוצה אותו אפילו. יכול להשתנות, יכול להשתנות דווקא לאנרגיה שהיא מאוד חיובית ומאוד יציבה. מתוך מקום של אני בוחר להסכים, ואני מדבר על זה הרבה בתקופה האחרונה, לבחור, תמיד זו בחירה שלנו, להסכים עם איזושהי, תסתכלו תפיסה שונה חדשה לגמרי. מהקבלה, מי שככה נכנס ולעומק, פותח אותנו להרבה מאוד דברים שלי ברמה האישית היו מאוד זרים. אבל הם שונים, זה פשוט הסתכלות שונה על החיים. אם אני לוקח עכשיו את אותה סיטואציה של אותו הדבר שלא מזמן כאב לי, התהליך הוא אחרת לגמרי. אחד, והדבר הראשון, הוא פשוט לא לוקח לקורבנות, אלא לוקח למנהיגות. אצלי זה תמיד אחד מהשניים. ברגע שזה הולך למנהיגות, זה הולך לאיזשהו פתרון איכותי יותר טוב יותר. עם הבנות שנבין גם היום בהקשר של הכאב, זה איזה טוב ומגניב וכיף שכואב לי. זה רגע שינוי תפיסה לחלוטין. אנחנו מחונכים ורגילים שמגיע איזשהו כאב, כואב לך הראש, קח אדוויל. כואב לך הבטן, קח קלבטן. לא יודע, כאילו יש איזשהו כאב, יש משהו שהוא לא בסדר, משהו שהוא מתנגד, משהו שלא עובד, משהו שצריך לפתור. והיום כאב אומר משהו אחר, היום כאב יכול להגיד משהו אחר, אני מזמין אתכם גם לבחון את זה, כן? אבל הסימנים האלה, ככה דויד מפרט, זה חלק מהדברים שאנחנו רוצים לשים לב, שזה מה שנקרא הולכים להיות הדגלים האדומים שלנו רגע לפני, כי לא חייב לעבור דרך כאב, זוכרים? אפשר היה לקבל את זה גם בלי. ואם אני חווה את הדברים האלה, וגם אם הורגלתי, אני מדבר בשם עצמי, לחוות דברים אחרי הכאב ודרך הכאב זה להסכים לזה שזה לא חייב להיות ככה. כי אם אני יכול לא לכאוב, אז אני עדיף לא לכאוב. אם אני יכול לזהות את הכאב לפני שהוא מגיע, ואני גם מבין מה האינטליגנציה שלו ומה הוא בא ללמד אותי, ואני יודע לשים את זה במצבים סיטואצייטיביים, אז אני יכול לתפוס את עצמי רגע לפני ולהגיד, או. שומע? יש לך פה משהו לעשות? מה התהליך? מה העבודה? בואו נראה, בסדר? קודם כל שמח לפמוע שאתם ככה תופסים את זה ורואים את זה אצלכם. דבין מחלק את זה לשלושה שלבים של הכאב. השלב הראשון, שלב ההצפה. יש איזשהו לחץ שמתחיל להצטבר. אנחנו מרגישים שאנחנו קצת הולכים אחורה, כאילו חוזרים לעצמנו הישן. משהו שכבר קילפתי מעצמי פתאום... מגיעה עוד הפעם, יש תחושה של בלבול, קושי לחשוב, לתפקד אפילו לפעמים, יש משהו שהוא לא סגור לי, משהו שהוא מבולבל, משהו שהוא לא יושב. נקודת המפתח, רגע, זה קודם כל לא להיבהל, לא להילחץ מזה, זה לא רגרסיה, אנחנו לא חוזרים אחורה, אלא, כמו שאמרנו מקודם, תוצאה של נשמה גדולה יותר שרוצה להיכנס לכלי צר מדי. תמיד דוגמה שאני אוהב לתת, שחשבו שאתם עולים במדרגות, כן? והתחלתם את חייכם במדרגה אפס, ונגיד היום אתם ככה לפי הגיל, מדרגה 34 אצלי. וכל פעם אתם עוברים מדרגה. עכשיו, במדרגה הזאת אתם מגיעים, נכנסים לעולם חדש, לקומה חדשה בבניין, ואתם מתחילים לטייל בקומה הזאתי. ופה יש קצת ויכוחים, ופה יש קצת הצלחות, ופה יש עסקים, ופה יש סוגיות, ופה יש זה, ופה יש זה, וכל אחד עם האתגרים שלה. ואתם יכולים להסתכל על כל הקומה הזאת בפילטרים שיש לכם עד אותה הקומה שהגעתם אליה, כן? עד ה-34, עד כל הפסק יכולות, אמונות שאספתי בדרך. ואז אתם מגיעים לסוף החדר, ואתם רואים דלת, אתם פותחים את הדלת, ויש שם מדרגה. ואתם באים להרים את הרגל, ופתאום ממש ממש כואב לכם. ממש ממש ממש כואב לכם, יש לכם ממש התנגדות של לעלות בדבר הזה. יש לכם ממש... ומנסים להחזיק איזשהו משהו שנגד הכאב, יש פה אנשים שמחייכים כי יודעים טוב טוב טוב למה אני מתכוון. ויש שם איזושהי התנגדות. איך? נאחזים, נאחזים בעבר. נאחזים בעבר, נאחזים בזהות, נאחזים באמת, נאחזים בזה, ופתאום יש התנגדות שהיא כואבת. היא כואבת. לפעמים גם פיזית, כואבת מחשבתית, כואבת נפשית וזה, לפעמים גם פיזית כואבת. ואנחנו מבינים, כאילו אנחנו אומרים, רגע, יש פה איזשהו משהו שכואב לי, אז רגע, למדתי שיש פה כאב, זה לא טוב, צריך לפתור את זה, מה אני עושה? וואו, חוזר חזרה, נשאר במדרגה, מאוד נוח לי, מאוד נוח לי בקומה הזאתי, מאוד נוח לי בזה. אבל אני יודע מהניסיון של 34 קומות שעליתי עד עכשיו, שהקומה הבאה כנראה יותר טובה. היא מפחידה, היא מכאיבה, היא זה, אבל אני גם יודע באיזשהו מקום, על כל עליית מדרגה שהייתה לי בעבר, הייתה התנגדות, היה כאב, היה זה, אחריו הגיע משהו טוב. עסק, זוגיות, טה טה טה טה טה טה טה טה. הנקודה הזאת של העליית מדרגה זה בדיוק הכאב, זה בדיוק האינטליגנציה שלו. כדי שנעלה לרמה הבאה, משהו במירכאות חייב למות. זהות ישנה, הרגלים ישנים, פחד ישן, מקום נוח, אישורים חיצוניים, קח את זה לכל מקום שניקח את זה. ובמקרה הזה, כמו שאמרנו, זה הכלי ממש מנסה להתרחב, וכדי שהוא יוכל להתרחב, הוא צריך לגדול. לגדול זה לא נוח. יש התנגדות של אני דוחף משהו החוצה וההתנגדות הזאת יוצרת את הכאב. אז זה באמת השלב הראשון, הוא מרגישים שיש איזשהו משהו שהוא לכאורה לא בסדר, הוא לכאורה לא טוב, הוא לכאורה כואב כי הרגלתי שאם יש לי איזשהו בלבול, קושי או משהו לתפקד, משהו דפוק ואני צריך לתקן את זה ואם אני רוצה שיהיה לי את זה אז אני מנסה למצוא פתרון מיידי כדי אגב להרגיש טוב תביא לי בחירות, קליפה. השלב השני, השלב של השבירה, לפעמים הוא אפילו יותר כואב. זה השלב שבו האדם מתרסק, ממש מרגיש את המעבד שליטה. התחושה שזה גדול עליי, אני לא מסוגל, זה מפחיד, מה אני אגיד, הלקוחות לא יאהבו, הבחורה לא תשים עליי, וואטאבר. למעשה זה השלב שבו האגו נשבר. וברגע שהאגו נשבר נוצרת פתיחה אמיתית רק עכשיו אפשר להיכנס. עד עכשיו חסמנו הרגענו על זה כמו בלידה פיזית רגע לפני שהתינוק יוצא האישה חשה שהיא לא יכולה יותר. לא יכולה יותר וזה הנקודה שבה קורה החלק היפה זה הנקודה אולי. כאילו פיזית לפעמים שהכי כואבת כאילו משהו מתרסק משהו. אני כבר בתהליך של הרמתי את הרגל ואני סתם כבר הנחתי אותה על המדרגה הבאה. במדרגה הבאה אני כבר בן אדם אחר, כבר בן אדם שונה, בן אדם שהתמודד עם פחד, התמודד עם קושי, התמודד עם כאב, זה מפחיד, זה כואב וזה קורה. וזו ההרגשה של שגירת הכלים, מה שנקרא. שלב השלישי זה השלב של הבנייה החדשה. חלק היפה שקורה אחרי השלב עם העוצמות הכי גדולות זה שיש שקט מאוד גדול כי פתאום סתם העלית את הרגל שמת אותה שמת את הרגל השנייה. תמיד אומר לחברה אחרי איזשהו פחד מאוד גדול שימו שנייה רגע יד על זה. יש דופק? משמיעים? הכל בסדר, נכון? רגע, יש פתאום גם אולי איזשהו שקט? קבלה? בהירות גדולה יותר? יש איזושהי תודעה חדשה? תופסים את העולם בצורה אחרת? יש מקום לאור חדש? בשלב הזה האדם לא רק יצא ממשבר, אלא ליטרלי נהפך לבן אדם חדש. אם תסתכלו על עצמכם שלפני עשר שנים, זה בן אדם אחר, אחר, כמה שזה הזוי להגיד את זה, כן? אבל זה דור אחר, זה גל אחר, זה עיליי אחר, זה אייפון 13 פרו מקס אחר, אולי זה היה אייפון 3 פרו מקס, זה היה אייפון 13. ויש 10 עוד רגע. זה בן אדם ממש אחר.

זה מצחיק כי היה לי שותפות של שנה וחצי. כל מה שאתה מספר פה קרה, היה לי שלב שנכנסתי לשותפות, הכל היה ברור, זוהיר, הכל היה כיף, במהלך לקראת סוף השנה כזה, סוף השנה הראשונה, התחלתי להרגיש שאני הולך אחורה, ואני כאילו נהיה פחות חכם, ואני כאילו לא יודע, משהו, לא יודע להגיד לך, הייתי פשוט בטוח שאני נהיה טיפש יותר, זה כאילו ההגדרה הכי מדויקת שהייתה לי. ואז אחרי שסיימתי עם השותפות הזאתי, זה פתאום... פתאום... פתאום לא... הרגשתי קצת עקב, הרגשתי קצת את זה, אבל לקח לי שבוע להתגבר על כל מה שקרה, ופתאום הרגשתי הרבה יותר טוב, הרבה יותר טוב, ועכשיו אני באחת התקופות היותר טובות בחיים שלי, בעיניי. גם אם לא עשיתי איזה... הצלחה עסקית מפגרת, אבל הגעתי למקום הרבה יותר שלם.

אחד מההכירות שלי איתך זה כי אתה כבר לא רק שם את העסק כמגדיר אותי, שזה אחד הדברים הכי טובים בעולם לעשות, לנתק את העסק מה זה הצלחה בעיניי או מה זה. דבר שני, העניין של ה... שוב, מההכירות שלי איתך, בנקודה שאתה... מרגיש שאתה לא יודע כלום, זה הנקודה שאם יש שם כאב מאוד גדול, זה האגו מנסה להחזיק תדמית מאוד גדולה של רגע, זה כואב לי מאוד כי אני פתאום מרגיש טיפש. אבל אם האגו מחוץ לתמונה ונשאר בזה, זה איזה מזל שאני מרגיש פה טיפש, זה השותפות הכי נכונה בעולם כי אני רק לומד. רק כי, מהאגו. אז בוא תמלא אותי, אדוני. אין לי שום בעיה להגיד שאני טיפש, להפך, אחד התרגילים הכי טובים שאני מאוד אוהב זה להיות תמיד הכי טיפש בחדר. אם אני נכנס לחדר הזה עם אגו, זה יכאיב לי מאוד, מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. אבל אם אני שם את האגו רגע לפני שאני נכנס לחדר, וזה העניין של הכוונה שדיברנו מקודם, שים אותו בצד, לא יודע כלום, לא יודע כלום. אין לי שום בעיה לשאול שאלות אלף פעם, כי אני יכול להתמלא, ואין שום כאב.

עוד שיתופים שלכם מעניין והאמת שבשבוע הראשון הייתי כל כך עצוב וזה ולא יכולתי לשחרר ונאחזתי. נאחזתי בעבר אחרי זה אמרתי וואלה איך יצאתי מהדבר הזה רק כאילו זה היה זה היה מדויק בשבילי. הכי מדויק שיכול להיות.

איזה יופי איזה יופי אתה יכול לשים את זה עכשיו בהקשר של השלבים אתה רואה את זה.

אז בדיוק כמו שאמרתי לך, השלב הראשון הייתי בטוח שאני חוזר לעצמי, מטומטם, הולך אחורה, לא יודע מה קורה, ולא מודע בכלל למה אמור להגיע, לא הייתי מודע בשום צורה. אני מדבר איתך על תהליך של חודשים, זה לא היה ימים, היה חודשים שהייתי חושב את זה. ושלב שני זה השבוע הזה, שזה דווקא... הוא היה קצר באופן יחסי. היה לי כאילו, היה לי שבוע שהייתי בטוח שלאפילו לא שיעור, שאמרתי כאילו, היה בזבוז של זמן, שנה וחצי שהלך לפח, זה מה שרציתי בראש. ואחרי כאילו, אולי קצת יותר משבועיים, אבל אחרי השבועיים האלה זה פשוט נעלם, פשוט נעלם לגמרי. והתחלתי להרגיש הרבה יותר טוב בצורה אקספוננציאלית, ממש. רגע אחרי רגע שבוע אחרי שבוע עכשיו אני כאילו באיזה שהוא פיק מסוים. כן שהוא כאילו הוא לא הוא לא הוא לא מתואר בשום דבר חומרי בשום דבר אני בן אדם הכי חומרי שיכול להיות עוד לפני כאילו שראיתי אותך בטיילת הכרת לי מה זה קבלה הייתי הכי חומרי שיכול להיות. עכשיו אין לי שום דבר חומרי ואני עדיין כאילו סבבה אני באמת סבבה.

מתמלא ממקום אחר. כן.

מפתיע. מפתיע עליי. בוא נגיד ככה.

אני שומע שלך לא מופתע, אתה מוח כנראה, כן. אני שומע שלך ממש לא מופתע. אני בטוח אקום פה איתך, תודה. ההיגיון, ההיגיון. יפה, יפה. תודה על השיתוף, תודה. עוד שיתופים שלכם? מעניין אותי לראות על איך זה נראה אצלכם, שלב ראשון, שני, שלישי, חוויתם, עכשיו נמצאים באיזשהו שלב.

דפנטלי בשלב השבירה. שבירה. חד משמעית.

נסתכל על השלב הזה קצת אחרת עכשיו? שאתה יודע מה מחכה לך בשלב השלישי?

תשמע, זה השלבים שאנחנו כל פעם עוברים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, וכל פעם זה מפתיע אותנו מחדש באיזשהו מקום. היא פוגע בך ופוגש אותך במקומות יותר רגישים, יותר חזקים, המחירים יותר גדולים, גם ההצלחה שלה לעבור את השלב הזה הרבה הרבה יותר גדולה.

למה אגב, ככל שאתה גדל זה גם גדל? ככה זה עובד עם הכלי.

הכלי מתרחב, אז אור גדול יותר יכול להיכנס פנימה, סימפל אז דת.

ממש ככה, וככל שהכלי מתרחב, האמת צערה מתרחב. את גם ככה.

ההתרסקות גם יהיה יותר כואבת. הכל יותר גדול, אין מה לעשות.

גם המצב של השבירה יהיה אולי טיפה יותר ככה עוצמתי, וגם התוצאה תהיה יותר עוצמתית.

אז זה דיוויד מדבר, שככל שיהיה יותר התקדמות, יהיה כאבים יותר גדולים. יהיה מבחנים יותר גדולים גם.

יש משפט, כן, זה ממש, זה ממש, what a pleasure, זה מחזיר אותנו דווקא לבייס של הבייס, שאתה אומר, אם אני מבין את זה, ואני מבין את זה, כמו שאתה אומר, יש לך יותר כלים, אתה יכול להכיל את זה יותר, אנחנו מכירים את זה שוב מעולם ההתפתחות האישית של כאילו, ככל שאתה גדל, הבעיות לא נגמרות, הן רק גדלות, אבל אתה נהיה חזק יותר, ליטרלי, אתה נהיה פיזית חזק יותר. דבר שני זה אתה באמת מבין דברים בצורה אחרת כי הנה עכשיו אתה יודע גם להסתכל על המקום הזה של הכאב של אולי שיקרו לנו או אולי חונכנו אולי כאילו כל הדבר הזה של כאב מה שהמנגנון שלנו להימנע ממנו ולפחד ממנו פשוט עובד בצורה אחרת פשוט מבין את זה בצורה קצת יותר גדולה אבל זה כן נקודה מאוד חשובה להבין שכמו שאמרת השלב של השבירה הבא יהיה הרבה יותר גדול והרבה יותר כואב. אתה יכול לבחור שהוא לא ייחב. בכלל, אגב. זה קטע קוסמי מטורף. או שההגדרה שלך לכאב פשוט תשתנה. כן.

איך אפשר לבחור שלא ייחב? זה משהו שעדיין לא...

כי זה הפילטרים שלך. אם אתה מחליט שזה כואב, זה כואב. אם אתה מחליט שזה לא כואב, זה לא כואב. אם אני מבין את זה שיש סיבה לכאב...

כן פילטרים שחייתי אני חי יותר 20 שנה ככה זה לא כאילו טוב יפה להגיד תחיל דרך פילטרים חדשים אבל זה כאילו סייקל הזה ימשיך לקרות. כאילו. אני צריך לחנך את עצמי לפילטרים החדשים.

אמת אתה גם יכול שלא.

ולהמשיך לכל זה גם זה עדיין צריך לך לקנות כאן תקן אותי אם אני טועה אבל זה הרמה הכי גבוהה שתודה. כאילו להתעלם מכאלה.

נשמע ככה, אני לא יודע, כן? אני רחוק משם מהשנות אור, ויש הרבה מאוד כאבים בחיים. אבל תסתכלו אחורה בהיסטוריה שלנו על צדיקים מאוד גדולים שעברו איסורים מאוד מאוד מאוד מאוד גדולים, והצליחו לעבור אותם. הצליחו להגיד פה זו עוד פלז'ר בהרבה מאוד פעמים, בהרבה מאוד מקרים, כי זה פשוט הבנה של, עוד הפעם, אם אני לוקח את העניין של הקבלה, שאותי פתח את זה לרגע שיש פה איזושהי הסדר רוחני לעולם הפיזי שאני חווה, יש הסבר לכל דבר קטן שנמצא פה בין היתר לכאב. אז אם עכשיו עד עכשיו אמרתי כאב זה משהו שצריך לקבל פתרון, ואני מנסה לטשטש אותו, היום אני מסתכל עליו בצורה רגע אחרת. יש סיבה מאוד טובה לכאב הזה, איפה אני נמצא על השלבים האלה, אני גם יכול להיות במירכאות חכפר ולבחון רגע איפה אני נמצא פה בין היתר, כן, יש גם עוד סימנים לפני זה, להגיד אם אני מרגיש ככה שים לב. פשוט שים לב, שים לב, עומד להגיע כאב. ואני מבין שאם אני עכשיו אבוא אליכם ואתכונן לתת לך אגרוף לתוך הבטן, מה אתה תעשה? אתה תהיה מוכן, אתה תחזיק את הבטן חזק, ייחב לך פחות. אתה תפעיל את השריר, ייחב לך פחות. כי ראית את האגרוף מגיע. אתה יכול להסתכל ולראות את האגרוף מגיע, בהרבה מאוד מהמקרים האלה, שאלה מתי שים את זה. בסדר? בוא נמשיך, האם נצליח, וזו נקודה חשובה, לחבר לכל סיטואציה את ההסבר לכאב? כנראה שלא, בסדר? זה גם רגע, בוא לא ננסה להיות נביאים, אתה יודע, אף אחד כאן לא יודע, גם אני לא. האם אני צריך לקשר גם אחורה את הסיבות של כל הכאבים שקרו, מה הסיבה שלהם? לא, כנראה שלא, זה בסדר, אני רוצה להתאמן על זה כמו כל דבר. אבל אנחנו מתוכנתים והורגלנו מילדות שכאב זה דבר רע בשלילי. ושכל פעם שכואב זה אומר שמשהו לא בסדר, צריך לעצור את זה כמה שיותר מהר. זה גם מאוד נוסעים. זה פה ריאקטיביות כזאת או אחרת? כן, פחד, זה לא טוב, נכון? אמרנו מקודם, זה טוב, זה לא טוב, זה קטלוג שכל אחד חי איתו איפשהו, גדל על משהו, מכיר משהו זה, אבל באופן כללי כולנו, כואב לך הראש, קח פתרון, לך ל... אתה חולה בזה, לך לרופא, יש... סיבה ותוצאה לכל דבר. ואולי יש כאן משהו שהוא בכלל הפוך, אולי זה אפילו יותר מזה בדיוק הפוך, אני רוצה להציע לך עוד תובנה שלי, כאילו זה, אה, נכון, חדר מאמן כושר, אנחנו אשכרה משלמים לו כדי שיחייב לנו, מישהו פעם חשב על זה?

זה העיקרון של אימון באופן כללי. אתה הורס את עצמך כדי לבנות אותו.

למה שתכאיב לעצמך? כאילו, למה שאני אשלם למישהו, והבחירה שלי במהמם טוב זה אם בסוף האימון הוא פתח לי את הזה, קרע אותי. אתה ניקו לי כואב, ויום אחרי זה אני קם, לא רוצה איך לזוז, ואני מבסוט על החיים, כואב לי להיות על החיים, אני מבסוט.

למה? כי זה פיזי.

הגיוני, כן? אבל זה פיזי.

זה משחרר לך, אני לא יודע עוד פעם מי... משמר את ההורמון של העושר אחרי שאתה שאתה מאמץ אחרי שאתה עושה מאמץ גופני אבל זה כואב למה אני סדיסט.

למה שאני רוצה לעשות את זה.

אני רוצה שזה גם ממש טובה. הגבולה ממש טובה לאיך עובד הגוף לאיך עובדת הנפש.

כן בדיוק אותו דבר בסדר ברור לי. עולם שלם של ביולוגיה שאומר לי שהוא מסביר לי שאני מבין ברור לי שהכאב הפיזי הוא כאב טוב. הוא קורע את השריר ועל ידי זה, אחרי שדחפתי גם חלבון, מאפשר לי לבנות אחד חזק יותר ובדיוק הנקודה הזאת, חייב שהשריר הישן ימות כדי שהשריר החדש יהיה הרבה יותר חזק. ואף אחד פה, פה חבר'ה בנויים מאוד יפה, כן? אף אחד פה לא מתנגד לזה, כן? זה כיף שאתה נהנה, זה כיף ששורף לך, זה כיף שאתה גאה בו. אתה גם אוכל את התוצאות. ואכן אתה רואה את התוצאות ואתה אומר... וזה בדיוק שלושת השלבים, כן? בדיוק שלושת השלבים. שלב של השבירה, אני אקח את השלב השני, זה השלב של השבירה, נשבר לי הזה, ואחרי זה, וואלה, מסתכל במראה, ופתאום יש קוביות, ופתאום יש יד יותר גדולה, ופתאום זה, אבל זה כאב, זה כאב פיזי, זה הדרך הכי קלה לראות את זה. אותו דבר, מה שקורה בנשמה, פשוט אנחנו לא מסתכלים על זה באותם עיניים, פה אנחנו מזמינים, כן. כואב לי שהיא עזבה אותי, כואב לי שהבוס קילל אותי, כואב לי שהילד שלי התנהג בצורה כזאת, כואב. אוהב, כן? זה להגביל את זה לכם.

זה לא כיף של אנדורפינים. זה כיף שאתה לא מחפש בכוונה כדי לבנות את עצמך, זה כיף שאתה כן נמנע ממנו. מה, אתה כאילו עומד ומחכה שמישהו יזרוק אותך או מישהו יקלל אותך וכאילו מקבל את זה כי אחרי זה זה יבנה אותך? אתה מנסה... יש באמת כאילו תקופה מנסה להימנע מקונפליקטים כאלה ואחרים, בסוף זה כן איכשהו מתנגש. ואתה ממש לומד על המעמד. כן, בסופו של דבר חי תרפיה, אבל כאילו, פאק, זה מרגיש חרא. נכון.

הדברים שדיוויד אומר, כדי שנבין רגע איך עובדים עם הכאב הזה, זה אומר, מתוך המקום הוא נתן דוגמה על, שאלו, מה נקרא? כאב בטן מאוד מאוד חזק. והוא נתן את הדוגמה, שעוד רגע נדבר על העניין של... התרחבות של הכלי ולהרגיש את הכאב ולהיות בזה. ואז הוא אומר, הרעלת קבע, סליחה, קבע לו על זה והוא היה כמה ימים בכאבים וזה וזה. והוא אומר אחד הדברים שהקבליסטים מלמדים, הוא אומר, עכשיו אחרי שאני מבין איך כאב עובד, אז רגע, אז אני אגיד לעצמי, בוא, לא יודע מה, תסחב בתוך ביצה ותשתה וואטאבר כדי להיות חולה, כדי שהכאב הזה יגרום לי להתרחב הכלי. אז הוא אומר לו, אסור לנו לחפש כאב חדש כדי לעבוד על המנגנון הזה, אבל כן אנחנו רוצים לעבוד עם כאב שמגיע מבחוץ על אותו עיקרון. בהקשר של החדר כושר רוצים לחזק את הגוף, הדרך שלנו לחזק את הגוף זה להכאיב לו במקרה הזה, אין בעיה, רוצים לגדול כי אנחנו רוצים, גם פה העניין של הכוונה, למה אני רוצה את הקוביות בבטן? אני רוצה את זה כדי שיצביעו עליי ויגידו איזה גבר? או שאני מבין שאני רוצה גוף חזק שמחזיק אנרגיה גבוהה, שהאנרגיה הזאת היא גורמת לחלומות שלי לצאת החוצה, כי החלומות האלה עוזרים ליקום וכן הלאה וכן הלאה, זה היה נראה לך לכוונה. זה אותה כוונה, זה יהיה אותו אימון בחדר כושר, אבל הכוונה שהרגל ימין שלי דרכה בתוך החדר כושר יכולה להיות שונה לחלוטין. זה יכול להיות כדי שאני אלך ויהיה לי קוביות בקיץ ובנות יסתכלו עליי ויגידו איזה גבר. וזה יכול להיות, אני נכנס כי אני רוצה גוף יותר חזק כדי שיחזיק לי תודעה יותר גבוהה, שיוכל לחזור לי להחזיק תודעה ואנרגיה יותר גבוהה. בעולמות של כאב שמגיע אלינו, מה שנקרא מהעולם החיצון, מזוגיות, מכאבים פיזיים, ממחלות לא עלינו ודברים כאלה, אנחנו לא רוצים לחפש עוד מהכאב הזה, אנחנו לא רוצים בצורה מלאכותית לייצר עוד מהכאב הזה ואז להגיד טוב אני בא רגע להרחיב את הכלי, לא. אנחנו רוצים כאב שאיניווי מגיע. לעבוד איתו ולהסתכל עליו בצורה שהיא קצת אחרת. החדר כושר זו פשוט דוגמה מאוד מאוד מאוד מאוד טובה לראות איך כאב מגדיל, ליטרלית. כאב הוא תהליך ההתרחבות של הכלי. מטרתו היא לעורר אותנו, לשאול שאלות, להתפלל, לשאול, לבקש עזרה. כאב הוא סך הכל שליח, סך הכל שליח. הוא בא כדי לנקות משהו באותו הנושא. תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד יש מסר בכאב. אם אני לוקח את הכאב, נתתי פה דוגמה לניקול, מאוד רגע איתן אתה, אם אני לוקח את הכאב והאוטומט שלי יהיה, שנייה אחת זה, זה אני מנסה אחד להימנע ממנו ולקבור אותו וזה, אז לא למדתי הרבה, כן? כי יש משהו בסיבה שכואב לי עכשיו, בא ללמד אותי איזשהו משהו. אם אני לוקח אותו למקום של אני רק מנסה לטשטש אותו ולהוריד אותו ולהעלים אותו, לא למדתי, פספסתי את מה שהוא בא לנתת לי. אם אני מבין שלכל כאב יש מסר והוא בא ללמד אותי משהו, אני יכול לראות את זה בכל דבר וללמוד מכל כאב שיעורים ששום דבר אחר לא יכול ללמד אותי. זה שאני נותן לך דוגמה שאני כל די רציתי לשאול משהו, או להוסיף משהו.

כשאתה אומר כאב, זה כאילו שלושת הסייקלים שדיברנו עליהם קודם?

לא, הכאב הוא בדרך כלל, כמו שאתה אומר, מגיע בערך בשלב השני. זה השלב השני. הכאב המורגש הוא בשלב השבירה, כן. הוא מגיע קצת לפני, באיזושהי הכנה, בדרך כלל הוא מגיע בבלבול, חוסר החלטיות, אני לא יודע, אני לא בטוח, אני פה, אין לי בהירות, הרבה פעמים מהמקומות האלה. תנאת. אתן דוגמה, ניקול. כלפיכם מכירים אותה, מוכרה שעובדת איתי, יש לה עסק לכושר, לשיווק של עסקי כושר וכו' וכו'. ואחד מהלקוחות בא להכאיב לה, מה שנקרא, בצורה מאוד מאוד יפה. ולקוח שהוא, בוא נגיד את זה בלשון המעטה, כדי לא לקטרג יותר מדי, לא מתנהג בצורה אתית, נקרא לזה, או סוג האנשים שאי אפשר לספק אותם, לא משנה כמה התוצאות יהיו טובות. הוא אף פעם לא יהיה מרוצה. והגישה הזאת מגיעה מתוך מקום של יכול להתפרש כזלזול, יכול להתפרש כחוסר הערכה, יכול להתפרש כמשהו שהוא מציק, דורש וסופג הרבה מאוד אנרגיה, כמובן שזה גם יהיה לקוח שלא משלם מחיר מלא, כל מה שצריך מסביב כדי מה שנקרא להכאיב. ואז הגיעה הסיטואציה שהוא מה שנקרא חצק איזה קו אדום אחד או שניים. והאוטומט היה, וואלה כואב לי, במילים אחרות, שחרר אותי, עזוב אותי, תפטר את הלקוח, אני לא באמת צריכה אותו גם, כאילו גם ליטרלי, לא ברמה העסקית ולא ברמת ההבנה, אני לא באמת צריכה אותו, כן, לא נותן כאילו דבר. והעבודה שעשינו איתו זה עבודה של להסתכל על זה רגע בצורה שהיא טיפונת אחרת ולהגיד, תודה לאלוהים שיש לי לקוח כל כך... הרע או רע, כי מה למדתי ממנו? רק שפילטרתי את זה בצורה הנכונה. אז קודם כל הלקוח הזה בא, דבר ראשון ולפני הכל, אם אנחנו מבינים שהוא בא כדי להרחיב לניקול, מה הוא בא לעשות לניקול? נוודא רגע הבנה. להגדיל אותה, להרחיב לו את הכלי. בדיוק, להרחיב כמה שיותר, שתוכל להתמודד עם עוד. לא סתם הוא הגיע לשם, לא סתם הוא מציק. לא סתם הוא יושב על הצוואר, הוא נוגע במשהו, הוא נוגע, הוא נוגע, הוא נוגע, הוא נוגע. עכשיו אם היינו הולכים למקום של רגע לפתור את זה, זה הכי קל בעולם. שומע, לא מתאים, קח את כל הכסף שלך בחזרה, לא צריכה אותך, בלי התראות. מה היה קורה שבוע הבא? היה מגיע עוד אחד כזה. מה היה התהליך? אותו דבר. כואב, לא רוצה, ביי. שבוע אחרי זה, אותו דבר, אחרי זה, אותו דבר, וכן הלאה וכן הלאה. ואם רגע בחרנו להסתכל על זה בצורה אחרת, אמרנו דבר כזה. שאלה שלי ששאלנו דבר ראשון זה, מה הוא בא ללמד אותי, הלקוח הזה, שהוא מגדיר אותו ככאב, מה הוא בא ללמד אותי עליי? ונכנסנו שם לאני לא מספיק מקצועי, ונכנסנו שם שמשהו לא מסתדר לי, אני מוותרת ומוזיזה אותו החוצה, ומשהו שלא מסתדר לי או שהוא לא נכנס לי והוא יושב לי על הצוואר ולוקח ממני אנרגיה, הוא לא מספיק לי, הוא לא מספיק ברמה שלי ואז יש לי עניין של אגו. כל כך הרבה מתנות ושיעורים שלקוח מציק לכאורה, לימד אותה עליה, מה הנגזרת של זה? התיאום ציפיות עם הלקוחות הבאים הרבה יותר טוב, המחיר היא כבר לא מתפשרת עליו, התקשורת והניהול לקוח, סיסטם הרבה יותר חזק והרבה יותר מדויק, האם זה כבר עכשיו מכניס לה יותר כסף? ללקוחות אחרים, חד משמעית כן. אבל כי בחרנו להסתכל על הלקוח בצורה שהוא בא להעיר כאן איזשהו כאב, ואני לא אומר להשאיר אותו בכל מחיר ולהיות סדיסט, אלא לשים את האגו, שבהתחלה גם מאוד שלט, איך אפשר לראות את זה, עוד הפעם המטומטם הזה, עוד פעם הסתום הזה, עוד פעם הזה, זה אפקטים של אגו. מה זה מטומטם? מה זה סתום? מה זה דביל? זה אני יותר חכמה, אני ברמה יותר גבוהה, הוא יותר טיפש, הוא יותר זה, מרגיש טוב להגיד את זה, נכון? ברור, כי יש בזה אור לשנייה אחת, וזהו. האם זה מגדיל אותה? האם זה נותן לה משהו? האם זה עוזר לה להתפתח? לא, זה פשוט מרגיש טוב לשנייה וזהו. אז באופן כללי, לכל מי שכאן בעל עסק, באופן כללי, נקודה, לא משנה מה, תמליץ לכם, פשוט לא להגיד שום מילה רעה על הלקוחות שלכם, לא משנה כמה הם... האבלים או לא מתאימים או זה, דבר ראשון, דבר שני, יש כאן חתכת שיעור ומתנה קיצונית של לקוח שמכאיב לכם בצורה כזאתי, בא ללמד אתכם עליכם בתנאי שהם מוכנים לראות את זה בצורה כזאת ולשים רגע את האגו בצד ולתת לזה רגע מקום של כואב לי, יופי. מה הוא בא ללמד אותי פה זה עוד פלז'ר וואי צינורי מובי וכן הלאה וכן הלאה. שכל אחד מאנשי העסקים שמסתכלים עליי בשלב כזה או אחר הולך להתמודד עם לקוח כזה. אז כדאי מאוד שיהיה לכם את הכלים האלה. תרגיל, אמרתי. אנסיס חודשי. אנסיס יומי אין כבר. תרגיל. מעט כדי כך. כן, כן רגע לפני, כן.

אמרת. על ההתמודדות של ניקוליה עם הלקוח שמוציא ממנה את כל הכאב ונתן בעצם את כל המודל שיכולה ללמוד ממנה אבל זה לא אומר שצריך להיות סדיסט אז באיזה שלב אתה מוציא את עצמך מאזור הנוחות במודע ביודעין שזה מתרגר ומכפיל ומשגע אותך אבל כי אתה רוצה ללמוד מזה ולהתפתח אבל באיזה שלב אתה כאילו עושה את הסוויץ' של אוקיי אולי כדאי שאני אעשה משהו שעושה לי טוב ואני לא אהיה בתוך הסדיזן, בתוך בן אדם שאוהב להוציא את עצמו מאזור הנוחות ואוהב את הסדיזן באיזשהו מקום. תראה, יש פה תהליך.

דבר ראשון, וכמו שאנחנו רואים פה מהקבלה, זה לא להיות רקטיבי. הדבר הראשון זה להיות רקטיבי, לקוח סתום, בוא נפטר אותו. לא שם, לא למדנו כלום, לא עשינו שום דבר, קליפאב ותו לא. כאילו לא נשאר שם שום דבר, לא למד. ואז רגע, אוקיי, מה זה בא ללמד אותי עליי? הנה השיעור, שיעור, שיעור, לא תיאום ציפיות מספיק טוב, לא מספיק מקצועית, וזה נגררת להתנצחויות. ופה הבנה מאוד ברורה, למה לי קל במירכאות לראות את זה? כי אין לי שום רגש בסיטואציה, אני לא מכיר את הבן אדם, לא ראיתי אותו מעולם. זה רק קל לראות את הפילטרים ולראות איך זה פוגע הבא. אז אחד זה להפסיק את המנגנון הרס עצמי, שהוא מרגיש גם מאוד טוב. כשאני מקלל את הלקוח, כשאני מתעצבן עליו, שזה וזה, זה מרגיש טוב. דיברנו על זה מקודם. אחד, לעצור את זה, לעשות ריאקטיביות. שתיים, זה רגע מה הוא בא ללמד אותי, להיות יותר מקצועית בהקשר הזה. להיות יותר מקצועית זה הלקוח ימשיך להגיד שזה לא מספיק טוב, התוצאות פשוט משקפות משהו אחר. זאת אומרת, האמת היא איתי, העובדות איתי. זה שאני יודע, זה שהעבודה טובה והוא מקבל פי שתיים מהתיאום ציפיות שעשינו, זה עובדה. פשוט אני עובדת עם מנגנון בן אדם שאי אפשר לספק אותו. זה לא התפקיד שלי איפה הוא גדל מה ההורים שלו נתנו לו חיבוק ואהבה זה לא שלי ואני גם לא יכול לחנך אותו ולא מנסה. גם לקחת רגע את המקום הזה של אני גם לא שופט אותו נורא קשה שזה מכאיב לך בצורה כזאת זה נורא קשה זה חלק מהשיעורים שאתה מקווה. הוא מעצבן איך אפשר לשפוט אותו ברור ברור אני אומר לא קיבלת את השיעור הזה אתה הולך ועושה שינויים.

בשביל שצורך העניין אתה לומד משהו על עצמך, לי נוח לעבוד עם אנשים שהם א', ב', ג', לי חשוב לעבוד עם אנשים שיש להם עוד משמעים.

מה שעשינו זה התיאום ציפיות לפני הפגישה עם הלקוחות אחרים נהיה עוד יותר קיצוני ממה שהוא היה לפני זה. עוד יותר, הכל פתוח, מוצאים עוד יותר אחר ראונד, שמשפט שלמדתי מבחור מאוד חסם ומאוד מבוגר, כשאתם מתחילים כל פרויקט עם כל לקוח או כל שיתוף פעולה, תוציאו קודם כל את כל החרא, תהיו האויבים הכי גדולים, כדי שתהיו החברים הכי טובים. אז עוד יותר יש לך חוזה לחצי שנה, וזה מה שאתה משלם, והכל ברור, ברור לך מה אתה מקבל בשבוע הראשון, ביום ה-11, ביום ה-12, ביום הזה. זאת אומרת, אחד זה גרם לתיאום ציפיות, מה שהעלה את המקצועיות שלה לרמה מאוד גבוהה. עכשיו, אם לקחתי את הפילטר ואמרתי, אוקיי, מה שהוא לימד אותי זה עניין של מקצועיות, אני גם מתנהג איתו בחזרה במקצועיות. הרי מה קורה כאן שלקוח מציק ושואל אלף שאלות ביום? למה זה קורה? כי הוא מחפש אנרגיה מהצד שלך, ואתה מסכים לתת לו אותה, ולכן הוא ממשיך. היית רב עם ילד, היית רב עם חבר שלך בתור ילד, אתה מקלל, הוא מקלל, אתה מקלל, הוא מקלל. מתי זה מפסיק? ברגע שמישהו מפסיק, כי אז אין יותר פינג פונג. הוא לא מקבל ממני אנרגיה יותר. אז אני אומר, אוקיי, אז את הסכמת לעבוד בשיטה שלו. הוא שולח הודעות, לך קשה מאוד להתמודד עם הנוטיפיקיישן הזה שפתוח לך בוואטסאפ, ולכן את עונה. ברגע שאת עונה, נכנסת חזרה למגרש. אם לקחנו את זה לעניין של המקצועיות, אני לא אומר להתעלם מהלקוח, אבל תהיו עם ציפיות עוד יותר טוב. הודעה של אהלן לקוח נחמד, דיברנו כמה וכמה פעמים, ניסיינו לתאם פגישה כדי להכניס את זה לתוך מסגרת שתפתור את הבעיה, פעם אחת, שתיים, שלוש, חמש, לא הסכמת, המשכת להתנהל בצורה כזאת, זה לא יכול לעבוד מתוך המקום של הניהול של הצוות שלנו, היום אתה תקבל מענה, מהיום אנחנו מתחילים לעבוד בצורה של אתה מקבל מענה בשעה X, Y ו-Z, אתה מוזמן לשאול את כל השאלות ששאלת במהלך היום, אני מכניס אותו לשיטת תקשורת שהיא יותר מקצועית, אחרי שהוצאתי את האגו החוצה, אחרי ששמתי את המסכנות בצד, אחרי שאת הזה, ובהנחה שאתה לא תתיישר לזה, לא מתוך מקום של איום, מתוך מקום של ככה אנחנו עובדים בבית העסק פה, פעם, פעמיים, שלוש, תיאום ציפיות ודדליין, עם אהבה מאוד גדולה, וגם פה העבודה עוד יותר אמיתית ועוד יותר קשה שעשינו. הרי ברור לשנינו שאנחנו לא נמשיך לעבוד איתו, כן? עכשיו החלק הקל שלך זה לפטר אותו. חלק שאת מתפללת אליו זה שהוא יפטר אותך. עכשיו אם הוא יפטר אותך, את עמדת בשלך. עכשיו אם הוא יפטר אותך גם בהקשר של החוזה, הוא צריך לשלם איזשהו קנס, וואטאבר וואטאבר. והגענו בפגישה האחרונה למקום של לא רק שאת מסכימה לזה שהוא יפטר אותך, לא רק שליך שזה יקרה, את לא רק תוותרי לו על הקנס, את תתני לו גם הרבה מעבר למה שהוא ציפה בשיח של אהבה. רק ככה אתה עושה איזשהו שיפט אמיתי. כי מה הוא מצפה? הכל חרא, הכל לא טוב, הכל לא זה, הכל לא זה. תתלונני בחזרה, לא, זה לא נכון, זה לא נכון, זה לא נכון. אחד לא עושה את זה. היום מישהו שלח לי הודעה, צילום מסך מהשיחה איתו, הוא רושם לך בוקר טוב. היא אומרת לי, בחיים הוא לא אמר בוקר טוב. פתאום הוא כותב לבוקר טוב, לא יודע איך זה יהיה, שיחה הייתה אתמול, בוא נראה מה יהיה, זה לא משנה. אמרתי לו, ברגע שהוא יפטר אותך וזה יקרה, והכל טוב כי זה גם ככה מה שרצית, כי הוא לא מתאים לערכים, כי הוא לא יכול לגדול, לא משנה את הזה, וואטאבר וואטאבר, בנקודה הזאתי את תיתני לו הרבה מעבר למה שהוא ציפה כמה שנקרא מתנת פרידה, תני לו את הפאנל, את הזה, וואטאבר, טכני, לא משנה. ואז, ומה שיקרה עם זה, גם אין לך מושג וזה גם לא אחריות שלך. כי מה יקרה איתו? כנראה שהוא ימשיך לעל משווק הבא וזה יהיה בדיוק אותה גישה, אבל את לא יודעת ואתה לא יודע, וזה החלק היפה של תיקון עולם מתחת לזה, אם הגישה הזאת שלא הגבתי לך, נתתי לך עדיין אהבה, למרות החוצפה שלך, למרות הזה, קיבלת הרבה יותר ממה שמגיע לך בטוח, ואני אומר איתך את זה, אני אוהב אותך ובכיף, זאת אומרת, תחשוב, מישהו שמקלע אותך, אתה אומר לו, אחי, אני צטרוף עליך, אני מת עליך, הוא לא, אין לו איך... זה קצב במערכת, משהו לא מסתדר, זה כזה... אתה לא יודע אם הדבר הזה עכשיו שיש לו מאחורי הראש, מחר, מחרתיים, או חצי שנה, או 30 שנה, יגרום לו לחנך את הילדים שלו יותר טוב. לא יודע. אבל מה שבטוח, אני זרעתי זרע טוב. מה זה נתן לי? נגיד דיל אותי אלף פעם. מחר יגיע לקוח כזה, אין פה כאב. אין פה כאב יותר. זה כבר סיסטם שאני יודע מה אני צריך לעשות. בסיסים שאני מבין איך להתנהג, אני מבין איך זה משפיע עליי, אני מבין את ההשלכות של זה, אני מבין מה זה בא ללמד אותי, אני מבין מה אני צריך לעשות ליטרלי, אני מבין איזו הודעה אני שולח, כאילו אין כאב, הכל טוב, אין כאב. יכול להיות שזה יהיה סינון להלאה, במקום להיכנס לכל הסאגה הזאתי, ופה יהיה כבר מבחן אחר, מה את תועלת ומה, כאילו איפה יש עוד, איפה יותר תועלות לעבוד עם הלקוח. אבל לא יהיה כאב. מתוך עיבוד בעין של עבודה על כאב מאוד מאוד מאוד גדול בהקשר הזה, הפעם הבאה פשוט לא הכי יפה. ענה לך יאללה.

כן, אבל העניין של לתת ללקוח לפטר אותה, כאילו זה היה הדבר שהיא רצתה.

במקום הזה? היא לא רוצה לעבוד איתו, כי הוא לא מתאים לערכים שלה. הבריחה מהכאב זה לפטר אותו, זה קל. כן, אוקיי. יכול להיות, ואמרתי לה, יכול להיות שמחר בבוקר בעקבות הגישה הזאת הוא מתיישר, משלם פי שלוש, יכול גם להיות עולם כזה. לא יודע. העניין זה שאת למדת, הריאקטיביות של מה שהוא נתן לך, שום לקוח... שמה שאומר אמן איזה תותחית את ניקול וזה לא נותן לך שום דבר כאילו נותן כסף הרגש. קצת הכל טוב אבל לא באמת מלמד אותך שום דבר. לקוח כזה עם אמא של השיעור דרך הכאב. אוקיי.

אפשר לשאול שאלה על האגו שאמרת. בוודאי. אני רואה הרבה, זה כמו תבנית כזאתי אצל כל מיני, בעיקר אצל ספורטאים, אבל כאילו תמיד אנשים שהם בטופ של התחום שלהם, אז פה אתה מדבר על העובדה של אני לא רוצה להגיד עוד פעם טומטם הזה, עוד פעם זה, וכאילו לא רוצה להתאפס למילים הספציפיות, אבל אני כן שם לב שאצל האנשים שבטופ יש להם אמונה פנימית שהם יותר טובים מאחרים, שהם כאילו מעל כולם כזה, ו... האמונה הזאת זה חלק מהסיבה שלהם והם גם אומרים את זה בעצמם להצלחה שלהם ולתוצאות שלהם אז איפה זה נכנס בעצם כאילו שאנחנו רוצים להוריד את האגו אבל. עדיין להגיע ללבל גבוה שאנחנו כן צריכים להיות מעל לפחות מעל הממוצע ואם זה בטופ של הטופ אז מעל כולם בגדול.

חד משמעית, יש סיבה ויש גם מה שנקרא חותמות מספיק טובות כדי להוכיח את זה. הנקודה הזו ואיפה אנחנו שמים את זה באגו שאנחנו מבינים שזה לא שלנו. ניקח את זה רגע לעניין של עולמות העסקים כי הם רואים את זה שם בצורה מאוד טובה וספציפית פה אני אשים סוגריים שאני ממליץ על הבחור, אתם בטח מכירים אותו מהאינסטגרם של excuse me sir, did you been broke before? how do you make your first million? בחור הזה שמסתובב ומראה מיליונרים. אז יש לו גם, כן, אז יש לו, יש לו, לא יודע, אלפים שהוא פנה אליהם, ואפשר לראות משהו מאוד מעניין, אנשים סופר סופר סופר סופר מצליחים, סופר מצליחים, שעושים מאות מיליונים וביליארדים וזה, תמיד שואל אותם שאלה, תגיד, אתה מאמין באלוהים? What do you think about God? והם כולם 100%. 100% כולם כולל כולם. כן זאת אומרת רגע צד אחד וואלה כוחי ועוצם ידי קראת את התחת עבדת נתת בראש את הכי טוב בעולם. וגם כנראה שיש לך אגו גבוה. צד שני אתה פוגש בן אדם ואני חווה את זה ממש פה היום בימים הזה שאני פוגש אנשים שהם מולטי מיליונרים שאתה מדבר איתו וואלה נאללה אח שלי היקר. כי יש כאלה כמו שאתה אומר שיש להם אגו מאוד גבוה שהפיים והטייטל העלה להם את האף והם חושבים שהם יותר טובים ויש את האלה שהם באותו הלבל מה שנקרא והם פשוט מאמינים באלוהים מה המשחק? שאלה נותנים לו את הקרדיט ואלה נותנים להם את הקרדיט מי שלוקח את הקרדיט לעצמו ואומר אני גבר תותח בניתי את כל זה בידיי לא נותן שום מקום לאמונה ולאלוהים אומר אני הכי טוב בעולם, אל תדבר איתי, האב שלי למעלה, וזה בדרך כלל אנשים שיהיה לנו קשה להתחבר אליהם, כי הוא חושב שהוא יותר טוב. מצד שני, יש אנשים באותו המעמד, שהם בלי אגו, או שנראה לי שנורא קשה, אני לא שם כדי להגיד לך את זה, נראה לי נורא קשה לנהל הצלחה כל כך גדולה בלי שזה יעלה לך לראש. הדרך בעיניי שנכון לעשות את זה, ודרך שהם מדברים על זה, זה להגיד, שומע? זה לא אני, זה לא שלי בכלל, זה הוא נתן לי את היכולת דרך כדורסל, דרך עסקים, דרך זה, דרך זה, להיות הכי טוב בעולם. אני לקחתי את היכולת הזאת והשקעתי בה מאוד ועשיתי ימים כלילות ונתתי בראש ו... מה שהביא אותי לאותו המקום. הפיים הזה שקיבלתי זה לא כי זה אני הכי טוב, זה כי הוא נתן לי את זה. הם פשוט מעבירים את כל הזה, דייוויד מדבר על זה המון. בפודקאסטים שאומר וואלה באים אליו באים את החברה של 400 מיליון ואומר לי שום דבר מזה לא שלי. שום דבר מזה לא שלי. זה הכל הוא. הדרך למנן את האגו בהקשר הזה זה פשוט להתחבר ולהבין שזה לא שלך. דברים שגם הוא מדבר עליהם זה שאנשים שלוקחים את זה אליהם במוקדם או מאוחר גם מאבדים את זה. ואז פתאום זה באמת לא אצלך כבר. אחר כך הם מבינים שזה עניין של החזקתי מעצמי ולא נתתי את העד. ברור? אני רוצה לעשות רגע ברשותך דביר, כן חשוב לי לעשות את זה כי יש עוד שתי נקודות, אני לא רוצה שזה יתארך יותר מדי, יש פה שתי נקודות שממש ממש ממש חשוב לי שתהיו עליהן, אני רוצה רגע לתת שבע דקות, אנחנו ניקח, אפילו ניקח חמש, כי כן אני רוצה שתעקלו את זה ותכתבו את זה. מה הכאב בהקשר של מה שלמדנו, בהקשר של הכאב? מה הכאב האחרון שחוויתם? מה הוא בא ללמד אותך? איזה קליפה נשברה וזה מה שהכאיב לך? תנו להם רגע הסתכלות שונה בעקבות מה שעברנו עד עכשיו. קודם כל חמש דקות, אני אתריע לכם ברגע שהתחלנו, מאוד מזמין לכתוב פיזית, זה עוזר למוח להתחבר. חמש דקות יצאנו, נחליט להשקיע. Don't ever. עוד שלוש דקות.

ערב טוב, ערב טוב לכולם.

אני אוכל ברוך הבא, נכנסת בזמן עבודה, קצת באיכות, תתחבר. מה הוא בא ללמד? תנסו לנקות רגע את האגו החוצה, אם הוא פילטרים של אור, של אהבה, לשיפוטיות. יש סיבה לזה שזה כואב? נולד עצמכם את המקום? זה שאלות. עוד שתי דקות. מי שכמובן כאן, אין פה הכרח, כן? שרוצה לשתף. אחר כך בצ'אט לראות את השיעורים ואת החוויות שהוא לומד, מרגיש מספיק בנוח, מוזמנים, רק אני אלמוד אחד מהשני. בעצם הקליפה שנשברה, מה ההבדל בין זה לבין מה הוא בא ללמד אותי? בין? בין הקליפה לבין מה שהוא בא ללמד אותי, הרי בסוף זה אותו הדבר, לא? שהקליפה נשברת, שם אתה חווה את הכאב. לרגע של השבירה. עוד דקה. תודה רבה. אנחנו עושים את האקסטרה מייל, עידן, תעבור. התחלתי לך טקסט. נייס. קטן מאוד דרך אגב. אהבתי את המשפט האחרון וזהו חברים נגמר. משפט אחרון מה שבדיעבד לא היה נכון תמיד מה שלומדים בדיעבד. רגע רוצה משהו לבקש ממך יותר להזכיר בסוף הזה תרשום לך את זה בצד ממש חשוב שתזכיר לי. לי לבקש עזרה מכם תזכיר לי את המילה פלטפורמה. סתם כי זה משהו שאזור. אז אני רוצה רגע בכוונה, אני ממשיך רגע לרוץ כי יש עוד שני דברים ממש ממש ממש חשובים שנבין על כאב, ונבין רגע איך הם משתקפים ויש איזו נקודה כזה שעושה כזה אהה מומנט וקושרת לנו את כל מה שדיברנו עליו היום, ובסוף אני כן אשאיר לזמן לשיתופים, זה נשנע רגע רק, בסדר? ברשותכם. כל מי שכמובן אני גם אגיד את זה, כל מי שהתחיל לכתוב פה איזשהו משהו עכשיו, תמשיכו לכתוב אחרי המפגש, זה לא משהו שב... יש לך חמש דקות, יכולים לסיים, בטח לא כשמדברים על כאבים. בכאב הנשמה שלנו מתעלה, אוקיי? אבל אנחנו לא מרגישים את זה במציאות של עכשיו. מה שאנחנו מרגישים, כמו שאמרנו, זה עניין של הקליפות, משהו שנשבר, הכאב המיידי, השבירה של האגו. זה מרגיש שמשהו לא בסדר, משהו לא עובד וצריך לתקן, ומשם אנחנו בורחים לתיקון מיידי, לטשטוש הכאב, ולא לשהייה והתנקות. שמתי פה דוגמאות של טשטושים למיניהם. בריכות למיניהם, מקומות כאלה ואחרים. והחלק היפה להבין זה שכל פעם שאנחנו מתמודדים עם כאב, אנחנו מקבלים על זה, הנשמה שלנו עולה ללבל, אבל זוכרים כשדיברנו שהנשמה עולה ללבל בעולם הרוחני, אנחנו עדיין לא רואים את זה פה, מה אנחנו מרגישים פה? איזשהו משהו שכואב לי עכשיו, משהו שאני רוצה לתקן, משהו שמדליק לי את הריאקטיבי. כאב שכולנו מתמודדים איתו, זה כאב של פחד מנחייה, היא לא תסכים לצאת איתי, הלקוח לא יסגור, הזה לא הזה, יש כאן מישהו בהרמת יד שמתמודד עם הפחד הזה? או התמודד אי פעם? כאן אמור להיות 100% המרה, כן. קבליסטים אומרים שזה הכאב של האגו, כאב רגשי חזק מאוד שמרגישים שאנחנו לא אהובים. אבל אם נסתכל על הביניים האחרות ונעבוד לפי מה שאנחנו מכירים של פוז ווד ופלז'ר, ווייטין מיימובי או מה זה בא ללמד אותי, הכאב של האגו שנשבר פה נמצא כדי שנלמד לאהוב את עצמנו יותר. כן, כל הזמן אמרנו ודיברנו על זה בהתחלה, סיבה שאנחנו מפחדים שמשהו לא יקרה בחוץ, תמיד יתחיל במשהו שהוא בפנים. אם אני מפחד שמישהו לא יאהב אותי, כנראה שאני מפחד שאני לא אוהב את עצמי מספיק. עכשיו, גם אם היו לי ציפיות וזה לא עבד בדרך שלי, הכאב הזה יכול לנקות את כל האשליות. שעלו לי לגבי עצמי, שזה אולי קצת שבירה של זהות באיזשהו מקום, אבל זה ניקוי מאוד גדול, ולהביא אותי למקום שאני פשוט לא מפחד מדחיות יותר. אתם מכירים את זה, אייל יוכל ללמד אותנו יותר טוב, ככל שאתה מקבל לא, ככה אתה פחות מתרגש מזה. עכשיו תגידו לאייל מה, ננסה למכור, הוא יגיד לכם לא. טוב, קודם כל הוא יקבל את זה כתשובה סופית נראה לי, אבל זה כבר לא מרגש, זה כבר לא מפחיד. כי אני כבר לא מפחד מדחייה, כי אני לא מפחד שהוא לא יאהב אותי, כי אני אוהב את עצמי מספיק. ומבין שאם הייתה פה דחייה ואני מסתכל עליה בעיניים גבוהות יותר, כמו שלמדנו פה, אני יכול להבין, והרבה פעמים זה קורה בדיעבד, שהבן אדם פשוט לא היה נכון ומדויק עבורי. אנחנו יכולים לראות את זה הרבה מאוד במערכות זוגיות, יכולים לראות את זה עם לקוחות עבר, זה לא לקוח שמתאים לערכים שלי, זה לא שותף שמתאים לערכים שלי. תמיד, תמיד, תמיד לזכור את זה בכל, יש... אור בכל כאב שאנחנו חווים, כי אחרי שהקליפה נשברת, אחרי השלב השני, אחרי השבירה, אחרי הכאב, האור משתחרר ומגיע לנשמה, ואז הכל טוב, ואז זה מרגיש טוב, ואז זה מדהים. אז אם זה כואב, זה מדהים, לא פחות מזה, בסדר? פשוט להחזיק את זה.

אני מצטער על מה שאתה אומר, כי זה דבר... על הבית שלה שנשרף, שאם אתה לא תרגיש את הכאב ותחווה אותו באותו רגע ותשאר תעבור לרגע שמדהים, הוא יחזור אליך. הוא לא באמת, לא למדת פה כלום.

אז חשוב גם לחוות את הכאב. בדיוק, עוד שנייה נדבר על זה, מה שהגעת לכמה שקפים קדימה. בהקשר של הדחייה, בעתיד אני באמת אהיה חזק יותר להכיל דחיות וגם להיות גדול יותר בתחום הזה, זאת אומרת, זה שקיבלתי לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אומר טכנית, אני יודע, להתמודד עם יותר התנגדויות לפעם הבאה שאני אגיע לאותו המוצר שאני אמכור טכנית שאני אחווה יותר לא מבחורות אני אדע מה משפט פתיחה שעובד יותר טוב או איזה חיבור יעבוד לי יותר טוב אני אהיה באמת יותר טוב בתחום הזה נטו כי הסכמתי לעבור דרך הכאב הזה ולא אמרתי מפחיד אותי להידחות מפחיד אותי לזה בהבנה אבל מקודם שאני עובר דרך הכאב הזה בידיעה מאוד ברורה שאחרי הכאב הזה יש אור מאוד גדול אז שווה לי במירכאות לעבור את הכאבת. כשאני עובר את דחייה, הנשמה שלי עוברת עילוי ומקבלת תגמול. הגוף והמציאות ומה שאנחנו מצפים כל הזמן לקבל, במירכאות יקבלו את התשלום מאוחר יותר. אגב, יכול להיות מחר, יכול להיות עוד דקה ויכול להיות עוד 30 שנה. אין לנו שליטה על זה. וגם את זה נורא כדאי לשחרר. תרגיל שדיוויד מאוד ממליץ כדי להימנע גם מהמקומות שמגיעים לפני הכאב, ותעשו משהו כדי להשפיל את עצמכם. מה הכוונה? לקבל הרגשה ודוגמה בלייב שאנחנו שמים על זה פשוט יותר מדי משקל, כדי לחוות מציאות משוחררת יותר והוכחת יכולת שאנחנו שוברים כל פעם עוד כאב קטן נוסף. משהו שאתם מפחדים ממנו, מפחדים להתחיל לבחורה ברחוב, תעשו משהו ולא יודע מה, תרקדו ברחוב או משהו שכאילו יצא. יצביעו עליכם ויגידו יואו תראו את הבן אדם הזה שאני רק דוחה אותו כי הוא מוזר לי כי הוא מפחיד אותי. תרכדו פעם מאמיים שלוש ארבע חמש. אבל לא אפריע לכם שמצביעים עליכם תקחו בצורה יותר משוחררת. איך יכול לתת דוגמה שעזרה מאוד להמון שלימדתי אותם.

שהייתי מזהה אצל אנשים. שיש להם את הפחד מלדרוש תשלום או לבקש כסף. מקווה שאתה גם אומר את זה לאייל, כן?

תוך כדי שאתה מדבר. אה, לא שמעתי? אני אומר, אני מקווה שאתה גם מדבר לאייל כשאתה נותן את הדוגמה עכשיו. חד משמעית, כן. כן.

אז במקום הזה מה שהייתי נותן להם לעשות זה תרגיל של יציאה מאזור הנוחות, שהוא שולח אותם לסופר. או בכל דבר לצלם, ללכת ולבקש הנחה על דברים שלא לגיטימי לבקש עליהם הנחות, כמו בקבוק מים בסופר, כי זה מאוד מאוד לא נעים לעשות. ואז אמרתי להם, שנייה אחרי שאתם עושים את זה, צלמו את עצמכם איך אתם מרגישים אחרי שיצאתם מאזור הנחות, עשו את זה חמש פעמים. והיה לי אחד שלקח את זה לקיצון, והיה לו פחד מגבהים, אז הוא טיפס על אנטנה של תקשורת בארבע עוד דקות. ושר מסתול בלילה על האנטנה ואז הוא הגיע ושבר ושים עוקד יום אחר כך ויום אחר כך ויום אחר כך ואז הוא סיפר. קיצוניסט משהו. לפני שהיה מגיע למכור.

אם אפשר עידן ככה להתחבר. לנושא שדיברנו עליו לפני התרגיל זה שמשהו יכול להיות מדויק לפרק זמן מסוים עד שהוא כבר לא ולמעשה איכשהו הוא עקום או דוחף אותו החוצה מהחיים שלנו וזה יכול באמת להיות כמו נגיד מערכת יחסים שנגמרת או מקום עבודה שפתאום כבר לא מתאים עכשיו מתוך המקום הזה אני רוצה לדבר על מערכת יחסים כרמטית, קשר כרמטי. יש קשר שנקרא קשר כרמטי שזה בדרך כלל מכיל שני אנשים שיש להם איזשהו חיבור מגנטי ככה לא מוסבר, אפילו איזושהי תחושה ככה של כפפה ליד. אממה, במקומות האלה הרבה פעמים זה קשר שהוא זמני, ארעי. אבל שהאימפקט שלו בחיים שלך הוא מאוד חזק, כי הוא מאפשר לך להכשיר את הכלי שלך בכך שאתה מצליח לשבור דפוסים הרסניים או איזושהי קרינה שתוקעת אותך, כמו למשל כמה אני מרגיש שאני ראוי, עד עכשיו קיבלתי הוכחות שאני לא ראוי ובמערכת יחסים הזו, על אף שקרה שם משהו שלא אפשר להתמשך, סליחה. למדתי שאני ראוי, קיבלתי את ההוכחה הזאת שאני כן ראוי ומתוך המקום הזה חוויתי צמיחה רוחנית.

אין לך מושג כמה אני מתחבר למה שאמרת עכשיו. גם אין לי. ברמה האישית, ברמה...

אתה עוד דוברת על זה. לא, סתם ככה על עבודה שנורא רציתם להשיג ולא הצלחתם, או על מערכת יחסים שנורא התבאסתם בהתחלה. אפילו אם מישהו עכשיו נמצא במקום הזה, למה מישהו לא חוזר אליי? למה היה לי דייט כזה מוצלח אתמול והבן אדם לא מתקשר? אז מה הסיבה שיכולה להיות ומה בעצם השיעור שזה בא ללמד?

ממש, וואו, מדויק כל כך, תודה, תודה סתם, ממש, ממש, ממש, אני ממש יכול להתחבר על זה שמה שתכנסים לפני המדהימה שיש לי עכשיו, לא יכלה להגיע. נכון. לפני הזה, וזה היה ממש, בדיעבד, שוב, היה שם כאב שבירה התרסקות, מערכות יחסים, אני חושב שזה מראה ממש ממש טובה למי שבוחר להסתכל במקום הזה ולא הקורבני, כמו שדיברנו על קודם, יש שם את השיעורים הכי גבוהים שיש, הרבה יותר מכל ביזנס, הכי גבוהים שיש. ולשאול את השאלה, באמת מה זה בא ללמד אותי, ולעשות את העבודה, כמה שזה קשה, כי אחרי זה, וואו וואו, איזה אור. וואו, מהמם, ממש ממש. אני כן רוצה להתייחס בקטנה למה שהיה לי בו, ומי שירצה אני אשלח לו את זה גם אחרי זה. ממש בקטנה, הייתי מדריך באחריי שנתיים, וחלק מהלצאת מאזור הנוחות, נפגשנו כל הקבוצה בקניון ברמת גן, לא זוכר את השם שלו, והיה משימות שהן משימות קבוצתיות, צוותיות ואישיות. המשימות הקבוצתיות היו לכולם הכי קלות, כי כולם עושים פדיחות, וזה בסדר. ואז כאילו כולם חווים כאב קולקטיבי של, אני לא זוכר מה זה היה, לשיר משהו ביחד או וואטאבר, משהו מאוד מפדח, מאוד דפוק, מאוד הכי הזוי שאפשר לחשוב עליו, ובמשימות הקבוצתיות היה כמעט 100% של השתתפות. ואז היה קבוצות של שניים או ארבעים, אני זוכר נכון, ופתאום הקבוצה הזאת פחות, הקבוצה הזאת, כשהגענו למשימות האישיות, שהן משימות שאני מדבר איתכם, אין בהן שום היגיון, כן? כאילו לך למוכר בקיוסק ותבקש לקנות מסטיק אחד מתוך חבילה. או תבקש, תמצא סבתא ותבקש ממנה מתכון לוואטאבר, תעשה שכיבות צמיחה, דברים שהם פשוטים על הדף, אבל הם מאוד לא נוחים ומאוד נונעים. אחוז המרה, לא יודע, 10 אחוז אולי. כי הרבה אנשים לא היו מוכנים להתמודד עם הפחד מדחייה שתגדיל כאב, שתגרום להם לצאת טמבלים ו... חושב שיאל נתן פה דוגמאות, אני לא אמליץ לעלות על האנטנות ב-4 בבוקר, אז אל תעשו את זה, אבל... אל תנסו את זה בבית. בטח לא שיכורים, אבל מאוד ממליץ שן לקחת את המקום הזה של, אתם מכירים את עצמכם, כאבים ודברים מפחידים שהם קטנים, מתוך המקום שהיום למדנו על, אני יודע שזה הולך להעיר בי איזשהו כאב, ואין לי שום בעיה עם זה יותר. כי אני מבין שאחרי הכאב הזה מחכה לי משהו יותר גדול, מאוד מאוד ממליץ. עוד תרגיל שדיוויד מדבר עליו, שהוא לחבר'ה שכתבו ארבע. ברוך השם, לחבר'ה שמגיעים והמצב הכל פיקס ומדהים וזה, ושנייה לפני חכה, הבת תופס אתכם, הוא אומר בואו נסתכל על זה בצורה אחרת, איך תרגיל איך אפשר להימנע מאפס אנד דאונס, מעלייה מאוד גדולה, מהצלחה מאוד גדולה, להתרסקות מאוד גבוהה. הרי אנחנו שואלים מהמקום המסכן ומה שלמדנו, זה כואב לי, כואב לי, איך לא להישתו לי, למה זה מגיע לי, למה זה מגיע לי, למה זה מגיע לי, למה אתה עושה לי את זה, למה אתה עושה לי את זה, למה זה כולם... מחברים לאלוהים ברגע שיש כאב. בואו ניקח את זה גם לצד השני. לשאול רק כדי לאזן את האגו, הוא מדבר על זה, בסדר? והוא אומר שמשהו עובד לך ממש טוב, ממש טוב, ממש ממש טוב, תעצור ותשאל, למה אני? למה באמת מגיע לי כל הטוב הזה? למה כל הברכות האלה מגיעות אליי? לשים לב שגם פה זה יכול ללכת לשני כיוונים. אם דיברנו על זה מקודם, אולי זה רק ללכת לאני תותח, אני אלוף, אני גבר, אני מוצלח, אני זה, אני זה, פספסנו את הנקודה, זה רק יעשה יותר הרס. ולצד השני, לחבר את זה לעבודה הרוחנית, לתת למקום של מגיע לי כל הטוב הזה, כי אני עושה את העבודה הרוחנית, כי אני בונה כלים, כי אני עובד על האגו, כי אני עובד על הזה, אין שום סיבה שלא יגיע לי את כל הטוב הזה. וברגע שזה קורה, זה עוזר לנו למנן את ה... כוחי בעוצם ידי, אני פתאום לא צריך שהדברים האחרים יגיעו ואז מה שהוא קורא לזה איזושהי אנרגיה יציבה של ברכות, איזושהי אנרגיה יציבה של הצלחה כי אני יודע למנן את זה גם כשאני למטה וגם כשאני למעלה, בסדר? חוק מאוד מאוד מאוד מרגיע, זה היה חשוב לי שנגיע לזה, הבורא מעולם לא ייתן לנו כאב שאנחנו לא יכולים לעמוד בו זה לא גדול עלינו, זה לא מסוכן מדי, זה לא כואב מדי, זה לא מפחיד מדי. ההוכחה עובדה, אנחנו פה למרות כל החרא שכל אחד כאן אכל לאורך החיים שלו. ויש כאלה שלא פה. ויש כאלה שלא פה. זה לאו דווקא מתחבר לכאב, אבל ההבנה זה שברגע שמגיע לך איזשהו כאב שנראה לך גדול מדי, תזכור. שהוא לא גדול מדי. בחיים לא ייתן לנו משהו, וזה גם חלק ממה שדיוויד אמר, כשיש לי איזשהו משהו שהוא מאוד מאוד כואב, אין לי את הרשות להגדיל את הכאב הזה באופן מלאכותי, כי כל הכאב שהגיע אליי הגיע כדי לנקות ספציפית את הכלי הזה כדי לעלות למדרגה הבאה. אחרי שאני אטייל שם בקומה הזאת ויגיע הכאב הבא, הכאב הזה גם עדיין לא יהיה גדול מדי. גם מטרתו היא לנקות אותו ולהגיע לכאב הבא. כל אחד עם הכאב שלו. הבנה שקצת פותחת עיניים, וזה פה אהה מומנט שאני מקווה לכולם, כאב שמוכנים לעבור דרכו יכול לקחת שלוש דקות של סבל טהור, של צרחות, של ייסורים, ולחסוך שלושים שנה של כמעט. הורגלנו, במיוחד אנחנו הגברים, שגבר בוכה זה גבר חלש, שגבר שמוותר רגש זה גבר שהוא לא גברי, הוא לא, אין לו את הגרזן שהוא הולך לצוד עכשיו צ'יטו, שהוא לא יכול להראות רגשות, שהוא רק צריך להדחיק כל הזמן, שיש משהו שהוא כואב לו, חלילה שנראה אותך בוכה עוד בציבור להזיל דמעה. מה, דקוסי? כל אחד שמע את זה ממקומות כאלה ואחרים? וכל המנגנון הזה גרם לנו, נדבר רגע ברמה האישית שלי, כל אחד בחוויה שלו, להדחיק, להדחיק, להדחיק, להדחיק, יש כאב, רגע, לא נתעסק בו, בוא נטשטש אותו, בוא נדליק איזה ג'וינט, בוא נקפוץ לאינסטגרם, בוא לזה, לא נתמודד, רגע, שנייה, שנייה, שנייה. עכשיו, הכאב הזה, זוכרים מההתחלה? הוא בא ללמד אותנו משהו, והסיבה שלו... זה כדי שנפתח את הערוץ איתו למעלה, זה יכול להגיע מחוג השתלבות עצורה או שזה יכול להגיע דרך כאב. עכשיו מי כאן חווה כאב בסגנון אחד בחיים שחזר בוא נגיד, בלשון המעטה יותר מפעמיים בחיים שלו? יש לזה סיבה. והוא יכול להפסיק היום בתנאי שנהיה מוכנים לעבור דרכו. שנפחד, שנפסיק לפחד לשלוח את ההודעה, שנפסיק לפחד לכאוב, שנפסיק לבכות, שנפסיק לקחת את זה יותר מדי קשה, שנפסיק, אבל שנהיה מוכנים לשהות ושהאוטומט שלנו לא יהיה להוזיז. יש פה מתנה, למה אני מנסה להוזיז אותה? כי הרגלתי שזה משהו שהוא רע. להפך, זה הדבר הכי טוב שיש. כואב לי? מעולה, תישען פנימה. תכאב, תבכה, תבטא, תוציא, תדבר, תיתן לעצמך את המקום הזה, המטרה שלו זה לנקות. עכשיו, זה באמת הזוי לחשוב שבשלוש דקות, לא נוסחה, כן? אבל בזמן מאוד קצר, אני יכול לחסוך הרבה שנים של לגעת לזוז, לגעת לזוז, לגעת לזוז, וכל הדברים האלה זה עדיין כואב. אבל פה זה כואב אחד, פה זה כואב שתיים, פה זה כואב שלוש, פה זה כואב שתיים, פה זה כואב אחד, הרבה דנס כזה. או זוז רגע, כולם טשטשים מסביב, כואב לי, יופי בוא ניכנס לכאב, חווה אותו עשר, חווה אותו מאה, נותן לו לנקות, לא מנסה להסיח את הדעת, עושה עליו מדיטציה, עושה עליו עבודה, עושה עליו כתיבה, עושה עליו שחרור, עושה עליו הרגשה, עושה עליו, נותן לי לצרוח, נותן לי את כל מה שלא ניסיתי לשים בצד כדי להרגיש חזק או וואטאבר. נותן לו את כל העוצמות הכי גדולות שיש, כי אחרי זה אני יודע מה מחכה לי. או, מחכה וזה בטוח מרגיש את אותו.

לעבור דרכו זה כאילו רוחני, כאילו אתה אומר לכתוב מדיטציה.

רוחני, פיזי, רוחני, פיזי, לחשוב אותו. דברים שאתה מדחיק, דברים שלא נעים לך להגיד, דברים שאתה מפחד לשמוע. כל אחד יודע בתוך תוכו מה זה. אצלו, לא לקבל אהבה, לא להיות מקובל, להגיד את מה שאני חושב, לבכות על בן אדם שנפטר, להרשות לעצמי להיות פגיע, כל המסכות, כל החומות, כל ההגנות ששם, שהאגו שם לנו לאורך השנים, נטו כדי לגרום לנו להמשיך את הפינג פונג הזה לאורך שנים קדימה, אבל רגע, זה יכול להיגמר היום. זה אמור לסיים את זה. בוא נחווה, בוא נישאר פתוח, בוא ניתן לזה לעבור, אחר כך גם ככה אני ארגיש יותר טוב בוודאות. בוודאות, על זה אני יכול לסמוך. אז אני מזמין אתכם לכאוב, מזמין אתכם לקחת את המנטרה ולהסתכל עליה בצורה אחרת, להגיד הכאב שלי הוא שער ואני מוכן לעבור דרכו, ואני סומך ב-100% על האור שמחכה לי בצידו השני של הכאב. אחד, כי כבר חוויתי את זה, כל אחד בכתיבה שהוא עשה. ושתיים, אני מבין שאחרי זה פשוט אני אהיה בן אדם יותר גדול. יותר חזק, יותר אמיתי, יותר כן, יותר כל אחד לאיפה שהוא רוצה לקחת את זה. והכאב, יש לו מסר, יש לו אינטליגנציה, ויש לו משהו שהוא בא ללמד אותנו, ויש לו משהו שעד שלא נסכים לקבל אותו, הוא ימשיך לחזור. אפשר לשחרר את זה, אפשר לעבור מה שנקרא בערוץ פתוח, ואפשר לחיות בלי כאב, זה בעיניי הבנה. מטורפת.

היה לי פעם מה... אה, סליחה, אחרי שסיימת.

אני בדיוק בשקף סיכום. אז אני רגע ברשותך אסכם ואז נעבור רגע לשאלות לשיתופים. אז דיברנו קצת על קליפות, שהקליפה מונעת מהאור להיכנס לכלי שלא מוכן, בשבירה עצמה אני ארגיש כאב, אני ארגיש את הכאב פיזית, הנשמה שלי תתעלה, אבל אני ארגיש את המציאות שלי עכשיו. אני יכול לקבל את האור מהקליפה דרך בטוב, או כמו שצריך מה שנקרא, ולהתנהג בצורה טובה, או דרך כאב. איניווי אני אקבל את האור, אני יכול פשוט להימנע מזה. הכאב זה דבר טוב, יש לו מסר, יש לו תהליך של שבירה, זה התהליך בעצם של השבירה של הקליפה, אחר כך הוא כאב, בוודאות מגיע אור שאני יכול לסמוך עליו. מעבר דרך כאב בצורה מודעת יכול לחסוך לי המון זמן של כמעט. מה שנקרא אומץ, אומץ להתמודד, אומץ להיכנס לתוך הדבר הזה היום בצורה שהיא לא רק שמורה מה שנקרא לסופרמן ובטמן אלא לכל בן אדם שמבין של וואלה שווה לי ליטרלי להתמודד עם הכאב ואני גם יכול להתמודד איתו כי זוכרים הכאב שיש פה זה רק כאב שאני יכול להתמודד איתו אולי אבל אם משהו שם שגדול עליי זה גם מאוד מרגיע התרגילים מה שנקרא להשפיל את עצמי כדי לחוות כאב מתוך רצון ולא מתוך ריאקטיביות של העולם ולשאול את עצמי בדברים שהולכים לי ברוך השם טוב, למה דברים טובים גם קורים לי? ולהסביר ולהזכיר לעצמי בגלל העבודה הרוחנית שאני עושה ולא בגלל שאני גאה.

סתם. סתם, רק רציתי להגיד שזה ממש מדויק מה שאמרת ושהיה לי לגבי הלהסכים לחוות את הרגש ולא לברוח ישר לאסטרטגיה ומחשבה ושהיה לי פעם מאמן שבעיניי המשיל את זה לדבר שלי עזר להבין את זה הכי טוב הוא אמר לי ברגע שבורחים מהרגש זה כמו לנסות לחתוך סלע עם סכין ושברגע שיושבים איתו זה כמו להעביר את הסכין בתוך מים וואו שזה ממש כאילו נפל במקום הזה. נייס.

נייס. יפה, תודה. עוד שאלות, שיתופים שלכם, דברים שלקחתם, רעיונות שעלו לכם.

חילקת את זה לשתיים. אני אומרת, בהתחלה חילקת את זה לשתיים, כאילו אפשר לחוות כאב ואפשר לחוות את ההשתבעות הצורה. כאילו אם אני עכשיו מתעסקת ביותר בהשתבעות הצורה, זה יכול לחסום. סוחל את השלבים של הכאב, את ההתעסקות בכאב?

כן. כי הרי כאב נובע מתוך חוסר השתלבות עצורה. אין אצלו כאב, יש לו רק טוב. אם יש כאב, משפט שאמר לי המאמן שלי, אם כואב לך, לא הבנת משהו.

כן. אני לוקחת את הכעס, כאילו אם אני כועסת על מישהו, כאילו שמעתי איזה מישהו אומר כאילו רב אם אתה קורא את זה אין בך אמונה כי כאילו. זה הדבר הזה היה צריך להגיע אליי הדבר הזה שהבן אדם הזה עשה לי כאילו זה לא זה לא הוא עשה לי. זה כמו עץ שאני אתקל בו אז אני לא אכנס על העץ אני אכנס על עצמי שאני לא שמתי לב לעץ כאילו.

אין עוד מלבדו. כן.

העץ היה שם תמיד כל הזמן.

כן אז אני רואה בזה אני רוצה רגע לחבר אותך.

לא כאילו אני רואה את זה הרבה בדברים שאני חווה את רואה בזה. אני רואה את זה הרבה בדברים שאני חווה כאילו אם גרשתי כאילו לפני שאני הולכת אז מאוד לקחתי את זה כאילו. בעצבים ובכעס כאילו בן זוג לשעבר אז כאילו עכשיו אני לוקחת את זה באהבה כאילו אני מנסה כאילו לחשוב דברים חיוביים. אז זה עוזר ממש. זה כיף. תודה על השיתוף. כן, תודה לכם.

זוכרים את המספרים שעשיתם? אז יש פה גם חבר'ה חדשים שיצטרכו להיכנס ככה ללופ. מה שאנחנו עושים בסוף כל זה, זה אני אשמח רגע שתרשמו את המספר שכתבתם בצ'אט ולידוע את המסר שכתבתם. בואו נראה איזה מסרים מחכים לנו היום. ניס, איזה דברים יפים. יפה, אז מה המטרה של המספר הזה? אתם מוזמנים להיכנס, בתוך הקישור של הקבוצה שלנו יש קישור ל... קובץ אקסל, והקובץ אקסל זה הקובץ שילווה אותנו לאורך המסע. ומה שקורה בקובץ אקסל, לכל אחד יש מספר, נשמע פחות טוב, אבל יש הגדרה, נגיד את זה ככה, כל אחד יש סימון, לא, זה גם לא נשמע טוב. בקיצור, כל אחד יש כאן שורה בקובץ, והמטרה זה שכל אחד ייתן בתחילת הזה איזשהו מסר שהוא שולח למישהו שהוא לא מכיר אולי, או לא יודע למי. ומה שהמסר הזה מגיע זה משהו שצריך לשמוע. בוא נראה מה הגיע למי. אז אילי שצריך להוסיף את עצמו בסוף ה-23, שלח לשמונה, בוא נראה לשמונה, לאלכס. אלכס, מה שהיא צריכה לשמוע, זה כל מה שקורה לי נועד בשבילי ויש לו סיבה ומטרה ברורה, גם אם את לא רואה אותי כרגע. כן? מתחבר? אז יופי. אייל שלח לי, לגבר, חוף על החיים שלך אתה תנצח, מה עדי עושה את זה? אלכס שלחה למעיין לוי שלא נמצא איתנו, אולי הוא רואה את ההקלטה, מגיע לך לקבל את כל האמצעים שאתה רוצה וצריך בדיוק בזמן ועכשיו, יותם שלח לשבע, מה זה עם שבע איתנו? לאייל. היידה, הכל יצליח בסוף, תשקיע 100% מעצמך, זה בסוף יעבוד.

הקלת פסע בדרך חשמלית.

חוץ מזה, כן. מה רציתי לומר לסתיו? מחיר על עצמך זה תמיד עובד בסוף.

זה מצחיק, כי הם ביחד שם, ושנינו רשמנו להם, זה בסוף יעבוד.

אני לא יודע מה אתם תכננים אבל זה יעבוד. אתם יכולים להיות רגועים. אני ויותם עם אותם שיעורים בדיוק. שאלה שלך לאירה שלא נמצאת, השם איתך ומכוון אותך לדרך הנכונה. דביר שלח לשר שאולי גם יראה את ההקלטה, אל תצפה להצליח כל המטרות שלך מהיום הראשון, שאתה מנסה לאט לאט. מגניב, יפה, יפה. אז זה מה שנקרא המסרים שלכם לעצמכם ולחברים פה, ואני מקווה שזה ככה, לי לפחות זה מרגיש מדויק, אז תודה אייל ותודה לכם, ותודה לכל מי שהשתתף, הגיע ולוקח חלק פעיל כל הזמן, אחד מעריך את זה מאוד, ושתיים אני רגע, יש. רק שקף אחד שאני רוצה להראות. מה אתם רואים אגב? אה, אז לא ראיתם את הקובץ שלך, טוב, אז קראתי את זה משם פשוט, אוקיי. אז אני מזכיר, יום שלישי בשבע, כל שבועיים אנחנו נפגשים, אני רואה שיותם נותן עבודה ואני מצפה מכולם לתת עבודה כמו יותם, להוסיף מלא מלא מלא אנשים לקבוצה, כי נראה לי שזה עושה טוב. לפחות מה שאתם אומרים. חוץ מזה, יש לנו את הקובץ אקסל שנמצא בתיאור הקבוצה, שבו יש סבב מינגלינג בעמודת G. מה מטרתו? מטרתו היא לבקש ולקבל, או יותר אפילו לא נכון להגיד, להתאמן על לבקש ולקבל. קצת עליכם, תוסיפו את עצמכם לקובץ, קצת על מה אתם עושים, מה יעזור לכם כרגע, איזשהו אתגר, איזשהו משהו שאתם נמצאים מתמודדים איתו, קצת מאיפה אתם בארץ וטלפון כמובן, כי המטרה כאן זה לייצר קהילה. ועזרה הדדית. והבקשה שהיא אותם ביקשתי ממנו להזכיר לי, אני אבקש בצורה בקול רם, יש פה הרבה מאוד אנשים מאוד מוכשרים, ויש פה הרבה אנשים עם הרבה מאוד כישורים, והמטרה שלי זה להגדיל אותנו כל הזמן. והמטרה של הקובץ אקסל, המאפן הזה, הוא כדי שיהיה משהו שמבנה כאן איזשהו משהו, וכל שבוע אני אומר שאני בקרוב אהפוך את זה לפלטפורמה. לאפליקציה לוואטאבר ואני מזמין אתכם לעזור לי בזה. מי שרוצה, פנוי, יכול, אוהב, נהנה, AI, תכנות, וואטאבר, כל רעיון שתרצו לקחת את הדבר הזה והמטרה שלו היא אחת, פשוט שהכלי הזה ייראה יותר טוב. מה הוא צריך להיות? צריך להיות בו את העניין של המספרים, בשביל שיהיה לנו את העניין של המסרים, צריך להיות בו מקום למינגלינג ואולי גם מקום, ניקח את זה רגע אפילו יותר רחוק פה. תרחיבו את התודעה, מה שנקרא, למקום שהוא פשוט יותר טכנולוגי. כרגע יש לנו קובץ אקסל שבו מנהלים סטייל CRM, נקרא לזה ככה, וקובץ אקסל נוסף שבו יש הקלטות עם איזשהו הסבר על מה היה במפגש. מה שהיה היום תוך כדי המפגש, למי שלא מכיר, הקלטתי עם GPT את המפגש לאורך כל הדרך, ואחרי זה הוא גם מסכם לנו את זה ויוציא לנו תובנות, אז אני גם אשלח את זה לכולם. ומי שרוצה לעזור לי לבנות סביב הדבר הזה משהו מגניב, אחד, יש לי מנוי בלאבבל, מי שרוצה להשתולל עם כלים טכנולוגיים, המטרה שלו זה שיהיה נוח, יהיה נגיש ויהיה מגניב, זה מה שאני מבקש, אז נוציא את זה החוצה, מי שרוצה שלא יהיה לו ברד אוף שיין ורוצה לתת חזרה לקהילה, לא לי, זה לא מעניין, מוזמן לקחת את היוזמה לדבר בקבוצה. לדבר איתי בפרטי ולבנות לנו כלי יותר איכותי, נגיד את זה ככה. זהו חברים, שאלות, שיתופים, תוספות, מענות.

תכניס אותי בשישי בצהריים, אני אעזור לך עם זה.

שישי בצהריים באיזה שעון?

לא סתם רצית שאני אזכיר לך את זה, אתה יודע מה הגישורים שלי.

כן, אתה היית הטכנולוג הראשון שקפץ, אני לא יודע למה. בסדר, היה לי עוד רגע, אני עוד רגע לא צריך לדאוג.

בשישי בצהריים שאני סיים, טוב, אתה הכי יודע מה, אתי, בשישי בבוקר.

אני אשלח לך יוזר וסיסמה ותעשה את זה כשאתה חושב.

טוב, בסדר, תפעיל את כל החיילת ימניאק.

אתה ביקשת, אני לא ביקשתי, לא הפלתי שום דבר. טוב, זימנת את זה. אני באמת רואה שיהיה לנו משהו כאילו יותר מגניב מזה פשוט מאשר קובץ סלים כאלה עייף.

כן כן בדיוק אמרת לי למה ועדיין לא התעסקתי עם זה זה יהיה מגניב.

לא חייב זה רעיון שלך. שאלות חברים איך היה לכם מה לקחתם מה אתם רוצים לעשות עם זה זה מאוד מעניין אותי.

היה מדהים. מה לקחתי. ופתאום זה הסתכלות שונה כי גם אני אתקל זה עולם ההתפתחות אישית מיינדסט מנטליות זה ידוע כאילו שכאב פה בשביל או קושי מסוים אתה רק צומח ממנו. אבל שפתאום אתה כאילו אתה מקשר את זה כאילו שזה לא. הקושי זה לא בא אליך ברנדומליות. יש סיבה שהוא מגיע והוא ימשיך להגיע אם לא תטפל בו אם לא תעבור דרכו כביכול זה יכול לקחת גם 30 שנה. אז זה דבר ראשון שלקחתי להוריד את מפלס הפחד. מפני זה. הדבר השני שאני רוצה לקחת על עצמי זה שכל פעם ש. אני יש לי לפעמים בעיה שאני כאילו מאוד עם ערך עצמי גבוה מזויף כי אני מפחד שאנשים יגידו אולי דברים מסוימים. זה פיתח אצלי את זה אז אני רוצה לקחת על עצמי שכל פעם כשמחמיאים לי שמעלים את האגו שלי. להגיד זה לא אני השתבח הבורא זהו זה מה שאני לוקח על עצמי.

ניסה. ניסה. עוד? הנה לקחתי את הקטע של קליפות.

זאת אומרת אם אני מרגיש קליפה, אם אני מרגיש כאב, אני צריך להבין שיש פה איזה קליפה שנשברה. מה זה הדבר הזה שהגן עליי, ממה הוא הגן עליי, מה יקרה אם אני לא אצטרך את ההגנה הזאת ואוכל לקבל אותה לעצמי. ולבוא ולתת את הזווית הזאת של ההסתכלות, זאת אומרת, ממה הוא מגן עליי, ובאמת, כאילו, להסתכל על זה בצורה הזאת, של כאילו, אוקיי, עד היום זה היה א', ב', ג', זהו, הקליפה הזאת הועילה לי, אני מרגיש כרגע כאב, אני יכול להשאיר את הקליפה, אני יכול לפרק אותה, אבל... זו הסתכלות מעניינת.

תחקור על זה עוד קצת, כי יש בעניין של הקליפה עומק קצת יותר זה.

קטייל זה עכשיו ב-Your Infinite Soul 2, בדיוק זה החלק שהוא פעם הוציא, הוא אמר את המילה קליפה פעם ראשונה.

בדיוק, בדיוק במקרה, בצירוף מקרים קוסמי, זה לא אחר. מהמם, מהמם, מהמם, תודה. עוד. רגע היא לי פותח כמה פעמים את הכל טוב הכל טוב אני אחד.

אז סבבה תודה אז האמת שלקחתי הרבה דברים כי אני פעם ראשונה פה ומעבר לפה אני גם פעם ראשונה באמת מתעסק בכל העניין של הקבלה ושמעתי על זה הרבה אבל זה תמיד היה באוויר פעם ראשונה שאני באמת קצת צולל יותר פנימה. הדבר הראשון שלקחתי כאילו העיקרי בשבילי זה מה שאמרת בעיקר בעת. תחילת המפגש שזה היה שכל מה שקורה מחוץ למה שקורה פה זה לא רלוונטי וזה יכול להישמע משהו קטן אבל כאילו בשבילי זה ממש הפיל לי איזה אבן במיוחד בגלל שבתרגול הראשון שאלת היה שם שאלה של מה הכאב האחרון שחווית וזה היה ממש כאילו לפני כמה שעות אז כשאמרתי לעצמי כאילו כל מה שקורה מחוץ לזה לא רלוונטי כי אין לי שליטה עליו וכאילו אמר לי למה כאילו למה להמשיך להרחיב לעצמי אם אני אני לא יכול לעשות כלום, כאילו זה כבר קרה, זה המצב, אז יענו, זה באמת הפיל לי אסימון.

יפה מאוד, שמח, קודם כל ברוך הבא, כיף שאתה איתנו, אני אגיד גם להכיל רגע דברים לאט לאט, תראה את ההקלטות, יש גם בתיאור של הקבוצה קישור לדייוויד, תראה את הבסיס של הדברים כדי שתוכל להחזיק את זה בצורה יותר טובה ולהבין דברים הרבה יותר עמוקים ויותר פרקטיים, אז כיף שאתה איתנו.

כן האמת שאני זה ששלחתי לך הודעה אתמול בלילה כרגע אני עושה לך בינג'ווט של כל התכנים.

תהנה יש לך רק איזה 700 שעות תוכן וזהו. כן אני אעלה את זה. אלוף תודה תודה על המילים החמות מעריך את זה.

בכיף תודה לך. יאללה תודה לך.

השפעה עצמית. זה איזושהי יציאה מאזור נוחות שכאילו כנראה שתהיה שם איזושהי השפעה על עצמי כי כרגע יש איזושהי עבודה שאני עושה אבל אני כן רוצה לעשות איזושהי עבודה שזה יותר יוזמה שלי בסופו של דבר יוזמה שלי טוטאלית וזה כן יהיה קרוב וממש יציאה מאזור הנוחות ופשוט להתמודד עם הלקוחות אני ישירות מולה, אפילו אם ההרגשה שיש לי איזשהו ידע שאין לי, אבל אולי יש לי, או שהוא יגלה תוך כדי, וזה ממש אי נוחות, ומשהו טכני שאני פשוט אצטרך לשבת עליו כמה שעות כדי שדברים יזוזו, כרגע יש איזה משהו שאני מחכה שזה ייפתר. זה כן מרגיש כמו איזושהי קליפה שנשברת מבחוץ בגלל משהו, מבפנים בגלל משהו לא נוח שקורה מבחוץ, אז אני מנסה להבין אם זה איזשהו לחץ שקורה בשני הכיוונים. מן הסתם זה גם גורם לאיזושהי יציאת עצבים, כמו למשל משהו שנופל או לא עובד ואתה פשוט מקלל את הדבר הזה ומאשים אותו, הדבר הטכני המניאקי הזה. הדבר הזה מעץ, המניקי הזה, שוב הדבר הזה, שוב ההוא שבא וכאילו ישר חושב טוב, אני מגיבה על זה יותר מדי באופן קיצוני, כאילו משהו כאן לא בסדר, וזה משהו שאני תופסת לא מעט כמעט ביומיום, דווקא תוך כדי שאני עובדת. עכשיו, בשביל הדבר האצילי הזה, שזה אני בשטח הפתוח וזה כולל גם השפעה עצמית, משמעת עצמית כדי להתמודד עם זה כמה שיותר with honor ולא עם קללות ועצבים וטוב בסדר הצלחנו בסוף אבל כאילו אז איזשהו לחץ שהוא משנה את כיוונים על הקליפה יש שם איזה משהו?

אני רואה אגב הרבה מאוד עבודה שאת עושה והרבה מאוד גם ביטויים שאת משתמשת בהם בצורה אחרת ללחוץ עוד. שמה? להמשיך ללחוץ עוד, להמשיך לעבוד עוד, להמשיך לקלף עוד.

כן, וכאילו גם לעשות איזה שהן פניות יזומות בשביל מה שנקרא השפלה עצמית, לחפש רק פתקאות על התחת. בשביל לגדול ובשביל לקבל את השפע הזה. וזה פשוט מרגיש כמו להתקדם קוצים וקקי. ותוך כדי, פה הזמנים קשר.

איזה עבודה כיפית מחכה לך. כמה כאבים טובים, איזה כיף. זה צלחה. מדהים, מדהים אלכס.

עוד? דברים אחרונים? אני רציתי להבריא איזה שבוע מאיזשהו אירוע שממש ממש ממש לא רציתי ללכת אליו כי אני מרגישה איזושהי התנגשות ערכים מטורפת עם חלק מהעדבויות שם ועכשיו אני דווקא הולכת הולכת לצפוז ידוע כל מה שאני ניסיתי להימנע ממנו אני הולכת שתלוות. זהו. נהפוך לחבורה של סדיסטים לאט לאט.

כן. סדיסטים.

אני גם משתף שאני סגרתי עסקה עם לקוח שוואלה, לא רציתי לעבוד איתו. וידעתי שהולך להיות חרא, עדיין לא גיליתי את החרא, אבל הוא הגיע.

מה השיעור? מה השיעור? מה השיעור? מה השיעור? לא להפסיק לשאול. מדהים.

שינב? אני שיתפתי. וואי, אין לי משהו עכשיו בראש, עכשיו ברח לי. אבל שיתפתי בהתחלה, שיתפתי. האמת שאני מנסה, אני מאוד מנסה כן להיות ב... איך אמרנו? שכאילו לא יהיה לי שינוי גם בהצלחה וגם בכישלון. וגם שמשפכים אותי וגם שמבזים אותי כאילו ופתאום הרגשתי שזה מאוד קשה לעבוד על זה אבל אני כן נגיד יש איזה מישהי שהצלחתי לה משהו אז בקמפיין עובד והכל טוב אז לא לקחת את זה אליי כאילו אז שיבחו אותי אז אמרתי כאילו זה לא אני זה לא אני אבל לא רק להגיד את זה כאילו גם להרגיש את זה, כאילו להיות בשבח דווקא מגיע אלייך. לא, אבל כאילו אני רוצה להיות כמו בהשתבעות הצהרה, כי עכשיו אם אתה תגיד להשם אתה גדול, או שתגיד לו אתה קטן, הוא לא...

זה שאת לוקחת את זה אלייך לא אומר שאת גדולה. עצם המחשבה שאת יותר טובה מבן אדם אחר, זה המחשבה הלא טובה. אבל זה שעשית עבודה טובה ואמרו לך שעבודה טובה, זה לדעת לקבל.

אוקיי, טוב, תודה.

במקרה שלך אני ממש מסכים איתך.

למה? אוקיי, אני מבינה למה אתה מסכים.

צריכה לעבוד על הקבלה. בסוף בא בן אדם ואומר לך, עשית עבודה טובה? מעולה. זה שזה אמור עכשיו לשנות את התודעה שלך ולהשפיע על הערך העצמי שלך, ופתאום תהיי עם האף למעלה, זה לא טוב, אבל עשית עבודה טובה, זכי את מה ששלח, מה שקיבלת. וואלה, זה יעזור לך הרבה יותר גם כאילו להבין שהכל טוב, כאילו, בדברים כאלה אסור לך להימנע, מדברים שהם דווקא לצד השלילי יותר, שמישהו בא ומוריד אותך, וזה כן, זה תתעלמי, אין בזה שום דבר כאילו... אין בזה שום מלך אולי שיעור שבא ללמד אותך אם את מרגישה משהו מתוך הדבר הזה אבל מעבר לזה אין שם שום מלך.

אוקיי תודה תודה כל זה שיעורים חברים נזכור את זה. כל דבר שקורה. יאללה פעם הבאה נפגשים עם יונתן. אנחנו ניפגש עוד שבועיים בעזרתנו בעזרתו ובעזרתי אותם יהיה לנו מקום מגניב יותר לעיבוד של כל הדבר הזה. תראו שמתי גם דדליין לשבועיים. איזה תרדת על הדבר הזה. אני לא שמתי אתה לקחת.

שיתוף אחרון, איתן, תודה על הזמן שאתה משקיע, על האנרגיה, על המצגות, על הלמידה ועל כל הדברים האלה. אני אומר באופן אישי שזה משקף לי דברים ועושה לי מאוד מאוד טוב, אז ימלך מעריך את זה מאוד.

לגמרי, גם אני שותפה לשיטה.

תודה רבה על המילים החמות. נזכור שלא לתת לי את הקרדיט, לוקח את הזמן וההשקעה, לא לוקח את החוכמה. בשום צורה, אני סך הכל מעבד ומעביר את זה הלאה, זה לא שלי, זה לא העולם שלי, זה של כולנו באותה מידה. ובואו נעשה את זה פשוט נשפיע יותר עם אנשים. נותן הרבה מאוד להרבה מאוד אנשים, אז הדבר בקשה היחידה זה בואו נעביר את זה הלאה. גם את הכישורים, גם את ההקלטות, גם את הפלטפורמה שהיא אותה מבנה לנו, עם כל הסיכומים ועם כל הדברים, אז הכל בסוף לטובתנו. זהו חברים שאלה לטוב.

לילה טוב תודה רבה ביי יאללה ביי ביי לילה טוב.