זמן זה סה״כ המרווח בין סיבה לתוצאה

מעולה, אז אני אמשיך. המרווח, מה שנקרא הזמן בין סיבה לתוצאה, נקרא גם mercy, רחמים. ובואו נסתכל על זה בצורה מאוד פשוטה ונבין את ההיגיון, כן? אם היינו מקבלים פידבק מיידי על כל דבר, אם כל פעם שהיינו מקללים, מתעצבנים, נותרים תינה, עושים דברים סורקולד רעים, היינו ישר מקבלים באותה השנייה, הייתי מקלל אותך עכשיו והייתי מקבל, לא יודע, היה גדל לי פה איזשהו גידול מסביב לעין. או שלא יודע מה היה קורה, הייתי מקבל אימפקט שלילי בחזרה, איזושהי פריחה, מחלה, שיעור חזק כל זה שפיזית מיידי מעל מציאות, לא היה לנו את רצון הבחירה החופשית, עוד רגע נדבר עליו, אבל בואו נחשוב על זה למה יש זמן, או למה ההגדרה הקבלית של זמן זה בעצם המרווח בין סיבה לתוצאה. יצא לכם, אתה יודע, לנסוע בשקף הבא, אני רוצה רגע לזה. עכשיו כשאנחנו לא יכולים לראות את ההקשר בין סיבה לתוצאה, יש לנו רצון חופשי לעשות בעצם מה שבא לנו. לבחור להתקרב, לבחור בחירות סורקול נכונות, לרצות להתנהג כמו הבורא, להיות ב-100% נתינה, בהבנה חזרה פנימה שאנחנו לא צריכים שום דבר מאף אחד. אם לא היה לנו את המרווח של הזמן הזה בין סיבה לתוצאה, וואלה, זה היה משעמם. כולנו היינו אנשים טובים, כולנו היינו מלאכים, כולנו היינו זה, ואף אחד לא היה כאן צריך לעבוד על שום תיקון. עכשיו בואו נבין את זה רגע בצורה יותר הגיונית, כן? נוריד את זה רגע לפה. אם עכשיו עשיתי משהו רע ומיידי קיבלתי משהו טוב, פעם, פעמיים, שלוש, סליחה, קיבלתי משהו רע, פעם, פעמיים, שלוש הייתי עושה את זה, אמרו, אוקיי, לא משתלם לי לעשות את זה יותר כי אני מקבל ישירות משהו רע. ולהפך, הייתי עושה משהו טוב, באותה השנייה הייתי מקבל משהו טוב, היה משתלם לי להיות רק בן אדם טוב ואז לא היה לי פה שום עבודה פנימית. בעצם לא היה לי רצון בחירה. אם הייתי מקבל חרא על כל בחירה באופן מיידי, אז לא הייתי עושה את זה. ואז הייתי עושה רק דברים טובים, המשמע, לא באמת הייתי בוחר לעשות דברים טובים, כשאני יכול גם לעשות דברים רעים. במרכאות טובים ובמרכאות רעים, כן. מתוך המקום הזה, אני מבין שהסיבה היחידה שבכלל קיים את הזמן או המונח זמן הזה זה כדי לייצר מרווח בין סיבה לתוצאה כדי שייתן לי את הבחירה החופשית לעשות בחירות טובות. עכשיו אם ניקח את זה למקום כזה ונגיד יש לי פה האמת הייתי צריך לשים את התרגיל הזה לפני אז אני רגע אוסיף את זה ואני רגע אוציא את זה לתרגיל ואני אסדיר את זה כדי שגם תדעו להשליך את זה עליכם. אז רגע שנייה אם הזמן כאן רק כדי שאני אבחר בחירות טובות יותר אז אם אני באמת בוחר בחירות טובות יותר אני יכול לקצר את הזמן. כן בצורה חד משמעית. כשאני מדבר על לקצר את הזמן אני אומר של כל מה שגדלנו והבנו ואמרנו והסכמנו מהמוח הרציונלי שאמור לקחת לי שלוש שנים או חמש שנים או זה, יש לנו כבר דוגמאות פה בתוך הזום עצמו, כשבחרתי לעבוד נגד הטבע שלי קיצרתי את הזמן. עוד רגע נבין למה. אבל אם שיניתי את עצמי מבפנים אם עשיתי דברים כדי לתקן את מה שאני צריך לתקן באישיות שלי, מה שבאתי אלו לעולם, המשמעות היא שאני מקטין את המרווח בין סיבה לתוצאה. עכשיו, מה זה המרווח הזה בין סיבה לתוצאה? לפני שנדבר על החוק להשתלמות הצהרה, אני רוצה שתשאלו את עצמכם רגע שאלה. איפה זה? הנה. אני רוצה שתסתכלו רגע את עצמו עיניים ותחזרו שנייה רגע אחורה בזמן, קודם כל, עכשיו אנחנו כבר, אף אחד פה לא מאמין למילה זמן אחרי החידור הזה. תחזרו רגע אחורה בזמן, אני רוצה שתחברו שני, בכוונה עשיתי צירופי מקרים, מהשנים האחרונות. מה הכוונה? איך יצא המצב, לטובה או לרעה, שהגעתי לאותה תוצאה מאוד מאוד מאוד גבוהה שרציתי, על ידי זה שמשהו במקרה קרה. עכשיו, מה זה המשהו במקרה הזה? זה בעצם החיבור בין הסיבה לתוצאה. אם הייתי מבטיח לכם היום ב-100% שאם כל יום תגידו בוקר טוב לאמא שלכם, סבבה? קח את זה למקום פשוט. ובעוד 15 שנה... תקבלו על זה צ'ק של 10 מיליארד, סבבה? כנראה שהייתם אומרים כל יום בוקר טוב לאמא שלכם. למרות שאתם עסוקים, למרות שלמרות שלמרות ש... למה? כי יש פה מרווח זמן של 15 שנה שמשתלם לכם במירכאות להגיד בוקר טוב לאמא, שאלה אנחנו בלי קשר, כן. אבל בגלל שאין לנו את המרווח הזמן הזה, אנחנו לא יודעים אם זה יקרה אחרי 15 שנה, ואז אני אומר רגע, לא שווה לי לעשות את זה היום. ולהפך. אם עכשיו אני עושה משהו רע, אם עכשיו אני יוצא החוצה כל בוקר ומקלל את כל השכנים שלי, את כל השכנים שלי, אני אומר לכם, אתם תרגישו מה זה טוב, תרגישו מה זה טוב, גם יש לזה עניין, אנחנו לא ניגע בזה, אבל תרגישו מה זה טוב לא טוב הרגע, כי תחשבו שאתם יותר חכמים, תקבלו זיץ כזה של אור, ואני אגיד לכם, שומעים, עוד שלושה חודשים יקלטו לכם את הרגל. כנראה שלא תעשו את זה. כן, עכשיו אני מבין פה שיש אנשים שהם בסך הכל אנשים טובים. אין שום סיבה שמישהו יצא ויקלל את הזה, אבל אני אקח את זה רגע למשהו שאנחנו כן מתמודדים איתו, זה מתעצבנים על לקוחות, זה מתעצבנים על אנשים בתור, זה מתעצבנים על אנשים בפקקים, זה אולי יוצא לנו איזה קללה פה ושם, זה דברים שהם so called רעים. אם הייתי מבטיח לכם שמחר בבוקר יקרטו לכם את הרגל בגלל הדבר הזה, לא הייתם עושים את זה, כי מאוד קל לראות את זה מחר בבוקר. עכשיו, יכול להיות שלא הייתם מאמינים לי, ואז אני מגיע מחר בבוקר, ואז לא הייתה לכם רגל, לא הייתם מקללים אותו בחיים. עכשיו מי מבטיח לכם שעוד שלושה חודשים לא יקראו לכם דרג הלילה על זה? עכשיו הקטע המצחיק של המוח הרציונלי זה הוא לא יודע לקשר בין הדברים ולכן קיים הזמן. מי יודע אם בגלל שקיללתי לפני ארבעה חודשים לא כואב לי הראש עכשיו? לא יודע, מי יודע להגיד שלא? ולהפך, אני רוצה לקחת את זה רגע לצד החיובי. אני רוצה שתסתכלו על ההצלחה הגדולה שיש לכם ותנסו לחבר אחורה צירופי מקרים. בגלל שעשיתי את הדבר הטוב הזה לפני ארבעה חודשים היום קיבלתי את התוצאה. צריכים להבין? קצת רגיל? תנסו לקחת אחורה צירופי מקרים, חיובי או שלילי, מה שיעבוד לכם, אבל כדי שתוכלו לחבר את זה ביחד בהקשר של הסיבה והתוצאה. כי ברגע שנדע לשים על זה זכוכית מגדלת ולהיות הרבה יותר בדאים לזה, שזה קרה ואז זה קרה והנה הסיבה והתוצאה של שני הדברים, אגב, אף אחד לא יוכל להגיד לכם אם זה נכון או לא נכון, רק אתם. זה המקום. שליטרלי נדע לשלוט בזמן, אז זה נראה לי יכולת שכל אחד כאן רוצה. אז קחו רגע כמה דקות, תנסו להסתכל אחורה, חודש, חודשיים, שנה, עשור, כל אחד לאן שהוא רוצה את זה, ותנסו לזכור ככה דברים שעולים לכם נקודות קצה, חיובי ושלילי, שהסיבה לזה שקיללתם, עשיתם משהו רע זה, זה הסיבה לאותה המחלה, פידבק שלילי מה שנקרא מהמציאות. ומהצד השני, זה שהלכתי להתנדב לפני ארבע שנים עזר לי לסגור את הלקוח היום. תנסו למצוא כמה שיותר סורקול צירופי מקרים כאלה, ניתן לזה רגע איזה כמה דקות כדי שתוכלו לאבד את זה ואז ניכנס לסיבה שהדבר הזה קורה. ניתן לזה, בוא נשים לנו ארבע דקות. ואנחנו חוזרים. מי רוצה לשתף?

יש לי אחד שקשור אליך. אני נחשפתי לכל העולם הזה כשהלכתי בכלל בתיילת בתל אביב, ופגשתי בצירוף מקרים מטורף את עידן שחזר לאיזה שבוע, שבועיים ביקור, אני יודע כמה זמן היית פה, היית זמן קצר מאוד. איך בת הילד ומכל האנשים בעלי הדמות אני רואה אותך כזה. תקופה שכאילו לא היית פה. ובאמת באמת יצא מצב שכאילו באותו שבוע העלית סטורי שהיית בכנס של דייווידי מאותו או אחד מהדברים. לא הבנתי מי זה הבחור הזה ומה זה האינסטגרם המוזר הזה ולמה כל הסרטונים שלנו הם כאלה רגועים ושלווים אז לא יודע למה כאילו באיזשהו דחף זה הדבר הראשון שגם נזכרתי בו שראיתי אותך. איזה בעיה למה זה שהלכת אליו לראות את הכאילו מה זה מה זה. הסברת לי ישבנו שיחה כזאת בחוף איזה כמה שעות כאילו ישבנו שם. פה לשם אחרי אחרי שבועיים שלוש סיימתי את כל הפודקאסט לא. נכנסתי לבפנים מה שנקרא צירוף מקרים מהשמיים.

איך אתה מקשר את זה לסיבה ותוצאה?

בסוף אין לי עכשיו איזה משהו שנתתי וקיבלתי חזרה או איזה משהו כזה, אבל אני חושב שזה איזשהו כלי שעזר לי להתפתח ולהכיר את העולם הזה, כי לא נחשפתי אליו מעולם מעבר, ודרכו אני כן נותן את הסיבה ותוצאה. כאילו כל פעם אני מציין לעצמי דברים לא טובים, אגב, סתם דוגמה שאני אתן לך מהיום, הסיבה ותוצאה הישירה שקראת לי באותו רגע, נסעתי על קורקינט, התעצבנתי על מישהו שחתכה אותי או לא יודע מה, איך שהתעצבנתי נכנסתי משהו לעין, זה כאילו זה היה הזוי, גרם לי לעצור, כאילו זה הרמה. אז אני יכול לקשר כל כך הרבה סיטואציות שקרו לי במהלך הזמן לסיבה ותוצאה, אבל פשוט נראה לי זה איזושהי תוצאה שמביאה איתה הרבה סיבות ותוצאות. זה משהו שהייתי צריך להיחשף אליו כדי לקבל את שאר הדברים.

נייס. זה מאוד יותר, ומהשיתופים שלך, מה שככה יצא לנו לשבת ולדבר, זה באמת העניין של אולי הצווים, אני לא יודע, שזה הדבר המרכזי, כאילו שאתה רואה שאתה עובד עליו ושאתה לא עובד עליו, זה מתחיל הזמן, מה שנקרא, להתקצר.

כן, חוסר סבלנות. חוסר סבלנות. זה סייד אפקט, מה שנקרא. יפה.

תהיה לי דוגמה, ואני שמח שמתחילים לקשר פה לדוגמאות, כי כמו רמר מקודם מלך את נגד הטבע שלי בעניין של החיוביות אולי, כל עוד אתה הולך נגד הטבע שלו ונהיה מאוד סבלני. המפתח לקיצור של הזמן זה בדיוק זה, זה ללכת נגד הטבע שלנו ועוד רגע נראה גם איך, דוגמה מעולה יותר.