פודקאסט תודעה גבוהה - פרק 5 - רצונות מתחרים ולחם הבושה

טוב, בשיעור של היום, אחד השיעורים שהשפיעו עליי הכי הרבה, איזשהו קונספט שברגע שהבנתי אותו, ידעתי ממש לסדר לעצמי את הראש ולתת לעצמי הרבה מאוד אור, הרבה מאוד הסבר, הרבה מאוד הבנה על למה הדברים לא קרו עדיין. הוא נקרא רצונות מסוימים. מתחרים, אוקיי? רצונות מתחרים, מה זה אומר? אנחנו רוצים איזשהו משהו, אנחנו רוצים להיכנס לזוגיות, אנחנו רוצים לעשות הרבה מאוד כסף, אנחנו רוצים להיות מאוד בקושי, אנחנו רוצים וואטאבר וואטאבר וואטאבר, ובתוך אותו הרצון מתחבא עוד רצון שאנחנו גם רוצים אותו, שהוא מתחרה. הוא מתנגש בעצם עם אותו הרצון הקיים. זאת אומרת, אני רוצה להיות בזוגיות, אני מאמין לעצמי, אני רוצה למצוא זוגיות, לבנות בית בישראל וכן הלאה וכן הלאה, וגם... אני רוצה להיות רווק חופשי מאושר בלי גבולות שאף אחד לא יגיד לי מה לעשות וכן הלאה וכן הלאה. שניהם רצונות, שניהם רצונות טובים, אבל הם רצונות שנתקעים אחד בשני. עוד דוגמה, בואו ניקח דוגמה של הכסף, אוקיי? אני רוצה לעשות הרבה מאוד כסף, אבל אני גם רוצה להישאר שקט, קטן, בלי אחריות וכן הלאה וכן הלאה. יש לי איזושהי אמונה שאומרת שעם גדילה של כסף, תגדל גם האחריות, שזו אמונה נכונה, אבל זה לא אומר שיהיה לה פחות חופש. לי אחד הדברים שעיכבו אותי הכי הרבה שנים, זה יותר כסף שווה פחות חופש, וכמישהו שחופש זה לפני כסף אצלו, היו הרבה תקופות שנמנעתי ממש מלעשות כסף, כי זה אומר שיהיה לי פחות חופש. עכשיו, רצונות מתחרים קיימים אצל כולנו, והרבה מאוד מהפעמים אנחנו יכולים לראות איזשהו רצון גדול, שאנחנו מאוד מאוד רוצים שלא מגיע ולא מגיע ולא מגיע ולא מגיע ולא מגיע ואנחנו לא מבינים למה. אנחנו רוצים זוגיות ואנחנו רוצים לדייטים ואנחנו עושים את העבודה ואנחנו עובדים על עצמנו ועושים עבודה מנטלית וזה לא מגיע. והיום אני מזמין אתכם להסתכל ולחפש בפנים רצון מתחרה או רצון סותר במקרה הזה, שמשרת אתכם גם היום ויכול להיות שהוא גם יהיה באחוז אחד או שניים או שלוש, יכול להיות שיהיה לכם מאוד מאוד קשה למצוא אותם ויצטרכו עבודת עומק. אבל ברגע שמבינים אותו, ברגע שמסתכלים ומה שנקרא שמים אותו באור הזרקורים, אפשר להתחיל לעבוד איתו. עוד כל מיני רצונות מתחרים שיש לנו בכסף, זה רצון להיות צודק כדי לא להרגיש קורבן, רצון להישאר אהוב על כולם, ואם אני אעלה את כל הסרטונים שאני רוצה בעולם לאינסטגרם, יהיו לי הייטרים ואנשים לא יאהבו אותי וכן הלאה וכן הלאה, זאת אומרת אני רוצה להיות מהמפורסם אבל גם מאוד רוצה להישאר אהוב על כולם, משהו ש... הוא מתחרט. להישאר מחובר לרוחניות, מי שעושה הרבה מאוד כסף זה העשירים המטונפים האלה שלא קשורים לעולם שהם נורא נורא חומריים ואם אני אעשה יותר כסף אני אהיה פחות רוחני. עוד איזשהו רצון מתחרט, אוקיי? איך זה נראה בזוגיות? אני רוצה להישאר חופשי או עצמאי, אני רוצה להימנע מכאב, אני לא עושה את זה כי פעם אחרונה שנפתחתי מישהי פירקה אותי ולכן אני לא עושה את זה יותר, אני רוצה להישאר מוגן למרות שאני רוצה להיות בזוגיות. אני רוצה לשמור על שליטה, אם אני אהיה עם שליטה, אם אני לא אהיה בזוגיות תהיה לי יותר שליטה וכן הלאה וכן הלאה. עכשיו, כל הרצונות האלה, אמרנו בשיעור הראשון, רצון זה דבר מצוין, רצון זה הדבר הכי טוב בעולם, רצון בעצם שווה גודל הכלי. ככל שאני רוצה יותר, ככה הכלי שלי גדול יותר, אוקיי? אני רוצה, אני יכול להחזיק יותר אור, שאגב זה השלב הראשון, אני רוצה לרצות כמה שיותר. אבל אני רוצה לרצות את אותו הרצון ב-100% ורק אחרי שאני ארצה את הרצון הזה ב-100% ויחווה אותו ויעשה אותו ויחיה אותו אז אני אוכל לנקות את אותם הרצונות המתחרים ולהחליט האם זה באמת משהו שאני רוצה או לא רוצה. לדוגמה, אני רוצה מאוד זוגיות אבל אני גם רוצה מאוד להישאר רווק. התחלתי לוותר על העניין של להישאר רווק קיבלתי את זה שיהיה לי פחות זמן פנוי, שיהיה לי משהו שהוא יותר חשוב בחיים, שמישהי תמלא אותי, שאני אוכל לתת לבן אדם וכן הלאה וכן הלאה, והתחלתי לצאת, ממש התחלתי לצאת עם בחורה, התחלנו לצאת, הכל טוב וכן הלאה וכן הלאה, ואני יכול להיות חמש שנים רציתי להיות בזוגיות, התחלתי זוגיות, ותוך שבוע היא נגמרה. עכשיו נגמרה גם, גם לטובה, זוכרים? סרטטים, ודאות מעבר להיגיון. היא גם נגמרה לטובה, למדתי את מה שאני צריך וכן הלאה וכן הלאה, אבל מה בעצם קרה? רק אחרי חמש שנים, בתחילת אותו השבוע, פעם ראשונה שבאמת רק רציתי להיות בזוגיות. הגעתי לאותה הזוגיות, הייתי בה שבוע, שנקרא קיבלתי את כל השיעורים שאני צריך, והיא נגמרה. באה כמובן להעביר אותי גם איזשהו שיעור. רק כשהחלטתי ב-100% להיות בזוגיות, היא הגיעה. רק כשהחלטתי ב-100% להיות עשיר או להיות תורם מאוד גדול או פילנתרופ או לא משנה מה, זה יגיע. עד אז יש לי רצון מתחרה קטן שאני רוצה למצוא אותו, לשים עליו זרקור ולמצוא איך אני עובד איתו או עובד עליו, לשנות את האמונות, לעשות עבודה, יש לא מעט כלים לעשות את זה וניגע בהם עוד רגע, כדי שתהיה לי את האפשרות באמת ללכת ולהצליח באותו מה שרציתי ב-100%. רק אחרי שאני אהיה בו ב-100% אני אבין אם זה באמת מה שרציתי או לא. יכול להיות שאני רוצה זוגיות, הייתי חמש שנים רציתי זוגיות, הייתי בזוגיות שבוע, אמרתי שומע, לא רוצה זוגיות. הבנתי, לא רוצה זוגיות. רוצה למות רווק, יכול להיות שזה באמת הרצון שלי, אבל רק אחרי שאני אהיה בזוגיות אני אדע ב-100% אם זה נכון או לא נכון. כמו שאנחנו מתלבטים הרבה מאוד לפני, לא יודע, החלטה חשובה, בן אדם אומר ללכת לתואר, לא ללכת לתואר. זה אומר לו כן, זה אומר לו לא, דוד שלו אומר לו כן, דוד השני שלו אומר לו לא וכן הלאה וכן הלאה. אך ורק כשהבן אדם יתחיל את התואר, יעשה את התואר וכנראה גם יסיים את התואר, רק אז הוא ידע ב-100% בוודאות מוחלטת אם זה היה טוב לו או לא טוב לו ספציפית. אין משהו שטוב לכולם, זוכרים? כל אחד עם התיקון שלו והדרך שלו. בתוך הקונספט הזה, אוקיי? כדי להבין את זה טוב יותר, אנחנו רוצים להבין קונספט שנקרא... לחם הבושה, לחם הביזיון, שאומר את הדבר הבא, לחם הבושה הוא תחושת האי נוחות או האי רצון לקבל משהו שלא הרווחתי אותו או שלא עשיתי איזושהי פעולה של השפעה כדי לזכות בו, דוגמה קלאסית שכולנו מכירים, חבר'ה, נקרא לזה מעמד סוציו-אקונומי נמוך, אולי אפילו הומלסים, שזוכים בלוטו וזה אמור לסדר את חייהם, כן? הם אמורים להגיע עכשיו, כל הבעיות בחיים שלהם אמורות להיפתר. ומה קורה בפועל? הם נכנסים לחובות גדולים יותר. איך דבר כזה יכול להיות הגיוני? היה לך חוסר, הוא התמלא הרבה יותר ממה שרצית בכלל, ועכשיו ירדת לחוסר עוד יותר נמוך. איך זה הגיוני? כאן, ככה בדיוק נראה הכלי. אם לא בניתי כלי שיכול להכיל את זה, תחשבו אני כוס פלסטיק והמיליון, בואו נדמה את זה לגיגית של מים. אז שפכת, הכוס מלאה, אבל כבר הדברים מתחילים לצאת החוצה, המים מתחילים להישפך החוצה. למה? כי הכלי לא יכול להכיל את כל האור הזה, את כל הטוב הזה, את כל האהבה הזאתי, את כל הכסף במקרה הזה. והנשמה שלנו מרגישה מונח שנקרא לחם הביזיון, לחם הבושה, שאומרת וואלה הגיעה אליה עכשיו גיגית של מים. ואני עבדתי מספיק קשה רק כדי להיות מלאה בכוס. מה יקרה? אני אמצא מנגנון חבלה שיעזור לי להיפטר מכל הדבר הזה, כי זו תחושה שאני לא יכולה לחיות איתה. לחם הבושה, לחם הביזיון. הנשמה, לפי הקבלה, חשה בושה לקבל אור בלי שהייתה שותפה ביצירת הכלי לכך, בלי שהרגישה שמגיע לה באיזשהו מקום. הנשמה דוחה את האור הזה. בגלל שהיא לא, את האור שהיא לא הרוויחה, בגלל שהיא רוצה להשתוות לבורא, כמו שאמרנו מקודם, להיות נותנת ולא רק מקבלת. בוא ניתן דוגמה. מישהו בא ומחמיא לך על איך שאתה נראה, איך שדיברת, איזה הרצאה העברת וכן הלאה וכן הלאה, ואז מה קורה? לא, עזוב, רק זרקתי על עצמי משהו, לא באמת התכוונתי, יצא במקרה, כן, אתה יודע, גם פוקסים נחשבים וכן הלאה וכן הלאה, מה הפירוש של זה? הנשמה קשה לה לקבל אור, קשה לה לקבל את המתנה הזאת שבן אדם רוצה לתת לנו, אפילו במצורה של מילים חיוביות, כי אני מרגיש שאני איזשהו מתחזה, אגב ככה נראה אפקט המתחזה, זה לא מגיע לי, לא עבדתי מספיק קשה, זה לא אני, זה ההוא וההוא, וחלק פידבקים לכל העולם. זו דוגמה ככה ראשונה של לחם הבושה או לחם הביזיון, גם קוראים לזה. דוגמה נוספת, קיבלת איזשהו קידום בעבודה, אוקיי? הצלחת באיזושהי הצלחה עסקית, נכנס איזשהו סכום כסף מאוד גדול. מה התגובה הנפוצה? וואי, תשמע, זה מזל, זה בדיוק פוקס, בדיוק השוק התרסק ונכנסתי, בדיוק זה, בדיוק זה, לא עשיתי מספיק, זה בטח גם יעלה מתישהו וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת, אותה הצלחה, אותו הדבר, לא הרגיש, מה שנקרא, מספיק מוצדק, משהו חיצוני קרה, שאין מאחוריו איזשהו סבל או מאמץ, כמו שאנחנו מכירים, שצריך ש... להצדיק אותה. בואו נבין את זה רגע, הנשמה באמת לא מסוגלת להחזיק איזשהו אור אם לא עשינו איזושהי עבודת תיקון, זאת אומרת אם אנחנו לא באמת נרגיש שמגיע לנו את הדבר הזה, אם לא התאמצנו, אם לא האזנו, אם לא השקענו בשביל להגיע לאותה הזוגיות הטובה או העסק הטוב שעשינו וכן הלאה וכן הלאה, ולכן כל דבר חדש שיגיע, וזה מה שאנחנו כל הזמן מחפשים את הקוויק פיקס האלה, את הבוא רק תיתן לי את האור הגדול. זה לא הולך לעבוד, כאילו גם אם מחר ייפול עלינו מזוודה של 100 מיליון דולר, אנחנו מאוד חושבים שברגע שזה יגיע, זה ישנה לנו את המציאות ויפתור לנו את כל הבעיות. אבל איזה כיף זה שאנחנו לומדים פה בעצם חוקים, חוקים רוחניים. וחלק מהחוק הרוחני הזה נקרא לחם הבושה. ולחם הבושה אומר, גם אם אני חושב שאותו ה-100 מיליון יסדר את עצמי בחיים לגמרי, הנשמה שלך, שהיא מעבר להיגיון שלך, אומרת לך משהו אחר. זה לא הולך לעבוד כי לא הרווחת את זה. כל עוד עבדת קשה, כל עוד עשית את ההשתדלות שלך, שמה נוסחה לזה נדבר בפרק הבא, כל עוד עשית את ההשתדלות שלך ובאמת הצלחת להגיע למצב שמגיע לך אותו האור, אתה תקבל אותו ואתה תקבל הרבה יותר ממנו, אוקיי? כל עוד זה לא מגיע לך, אתה בעצם תקבל את לחם הבושה, משהו שלא כיף. אז הרבה פעמים רצון סותר, מה שדיברנו מקודם, זה איזשהו ביטוי של לחם עבושה. הלא באמת שאני מרגיש שאני ראוי לשאפר, מה שנקרא לא עבדתי על זה מספיק, אז אני יוצר לעצמי איזשהם חסמים. אני אומר לעצמי שאני רוצה את אותו הכסף הזה, אבל גם לא בטוח שמאוד מגיע לי. אני גם רוצה להישאר אנונימי, אני גם רוצה להישאר בסדר עם כולם. אני דוחה זוגיות כי אני חושב שמגיעה לי אהבה בלי לשלם באיזשהו סבל. זאת אומרת, אני רוצה את אותה מישהי שתיכנס לי בדלת ותהיה הכי מדהימה בעולם, אבל בלי לעבוד על עצמי. בא לי להישאר בבית ולא לעשות שום דבר ולהיות בדיוק אותו הבן אדם שאני כמו שהייתי עם האקסיט, ומישהי חיצונית תגיע שהיא מושלמת למידותיי. זה לא עובד ככה. מה באמת עושים עם זה? איך מתגברים עם זה? אז קודם כל, מה שמאוד יפה, מה שתפס אותי גם מאוד בקבלה, תמיד הדרך הפשוטה לקונספט מסובך או משהו חדש, זה לחזור למקור. מה המקור? להשתוות לצורה. להפוך להיות גם נותן ולא רק מקבל. בדרך כלל בלחם הבושה מה שקורה זה שאנחנו מקבלים, מקבלים, מקבלים ומרגישים שזה לא מגיע לנו. אבל אם אני מקבל, מקבל, מקבל, מקבל, מקבל, אבל גם נותן, מעביר את המעשר, עוזר לאחרים, נותן מהידע שלי, מהכוח שלי, מהאנרגיה שלי, מהכסף שלי, מעביר ונותן כמה שיותר הלאה, אני קודם כל כבר משווה את הצורה עם הבורא וזה מעיף לי החוצה מה שנקרא את לחם הבושה. הדבר השני, דיברנו על זה גם בפעם הקודמת ושוב זה לחזור למקורות, זה העניין של הכוונה. אם אני בנתינה הזאת, בטרנזקציה הזאת שמקודם היה לי לחם הבושה, עכשיו נכנס אליה ואומר... אני רוצה לעשות את הטרנזקציה הזאת כדי למשוך לעצמי עוד אור ושפע וכסף, כדי שאני אוכל להעביר לאחרים וכדי שאני אוכל גם לאפשר לצד השני לתת לי, בדיוק כמו שדיברנו בשיעור הקודם, משולש קבלה ונתינה. כל עוד הכוונה שלי בפעולה היא טהורה, היא בהשתוות לבורא, היא נתינה, היא אהבה, היא הכלה, היא עזרה, לא תהיה לי לחם בבושה, לא יהיה לי לחם בבושה. והדבר שתמיד תמיד תמיד תמיד עוזר זה עניין של תפילה, של מדיטציה ופה אני לא מדבר על תפילה של מה שלימדנו מהסידור וכן הלאה, זה דרך, זה טכניקה, זה כלי שעוזר לי להתחבר לבורא ולהשוות אליו צורה. תפילה יכולה להיות כל הזמן בכל צורה, היא יכולה להיות כשאתם הולכים בדרך, כשאתם נוסעים באוטו, כשאתם עם עצמכם, כשאתם עם אנשים, כשאתם מדברים בכל, כשאתם מהרהרים בפנים, כשאתם חושבים. כשאתם עושים מדיטציה, כל דבר שגורם לי להתחבר לאיזשהו משהו שהוא מעבר להיגיון שלי, תפילה, מדיטציה, לכתוב, למדוד, אומרים, על הדברים שאני רוצה לתקן, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד עושה עבודה וזה מדהים ותנסו, תלכו ואני מזמין אתכם לעשות משהו הכי פרקטי בעולם, תיקחו לעצמכם חמש דקות, הקרובות אפילו. ותמצאו לעצמכם איזה חדר סגור או בחוץ ככה שתרגישו בנוח למצוא לכם נתונים, גם אפשר ברחוב, פשוט שימו אוזניות שזה ייראה לכם ככה יותר רציונלי ויותר הגיוני ותדברו. מה תגידו? מה שאתם רוצים, מה שיוצא, בלי חוקים, בלי נכון לא נכון, בלי להרשים אף אחד. למה? כי אתם לא מדברים עם אף אחד, אתם מדברים איתו. ותגידו את מה אתם רוצים ומה אתם שואלים. ומה אתם מתחרטים, ומה אתם אוהבים, ומה אתם שונאים, ומה אתם רוצים שיגיע, ומה אתם רוצים שייצא, ולכן כל דבר שאתם רוצים, בשיח שלכם, בשפה שלכם, בזמן שלכם, במקום שלכם. חמש דקות, תנסו את זה, אבל דבר אחד, לכל מה שיחזור או לכל מה שיעלה לכם, תיתנו אקסטרה חשיבות. הרבה פעמים קורה שאנחנו מבקשים, מבקשים, מבקשים, מבקשים, מבקשים, מבקשים, עוד, לא יודע, עסקה, עסקה, עסקה, עוד כסף, עוד לקוח, עוד זה, עוד זה, עוד זה. ומה שעולה זה בכלל ללכת ולעשות שלום עם איזה חבר שלא יודע, אהבתם אותו לפני שבועיים. ועל הדף אתם אומרים, מה הקשר? מה קשור? אני מבקש עסקה, ובכלל המוח שלי הולך למשהו שאהבתי איזה חבר לפני איזה שבועיים. לכו לחבר הזה, ותעשו איתו שלום. תבקשו ממנו סליחה. תורידו מהכבוד שלכם, מהאגו שלכם, ותשימו לב מה קורה בצד של הלקוח. אנחנו חושבים שיש איזה שהם... ערוצים שבהם הדברים עובדים, שאם זה קשור לזה, אז צריך להיות באותו ערוץ, אבל לא, אנחנו סך הכל בן אדם אחד, נשמה אחת, ישות אחת, תקראו לזה איך שאתם רוצים, והכל מחובר להכל. לכן כשאתם הולכים ועושים את התפילה הזאת ועושים את הבקשה הזאתי, תשימו לב לכל מה שעולה, אבל תיתנו לו גם את המקום שלו ואת העבודה שצריכה להתבצע. אז חברים, רצונות סותרים ולחם הבושה, שני קונספטים. שלי ברמה האישית עשו הרבה מאוד שכל והרבה מאוד שקט, הצלחתי לראות על עצמי למה הדברים שאני רוצה לא מגיעים, שאלתי את עצמי לעומק, איזה רצונות סותרים יושבים תחת הרצון הזה ואיך אני יכול להעיף אותם, איך אני יכול יותר להשתוות לבוא, איך אני יכול להיות יותר בנתינה, איך אני יכול להכניס יותר אהבה, אחדות, איך לתת יותר אמונה בדבר הזה. ואתם תראו שהדברים לאט לאט מתנוססים. לחם הבושה זה עבודה יומיומית. אם אנשים אומרים לכם תודה, תאפשרו להם להגיד לכם תודה. זה נחמד מאוד וזה נשמע מגניב להיות עם איזושהי צניעות של לא, לא צריך, הכל בסדר, לא נעים, טה טה טה. אתם סתם הורסים לעצמכם. בן אדם בחר להגיד לכם תודה, תכבדו אותו. לפחות תגידו לו בבקשה. או תקבלו את התודה שלו. תודה רבה, בשמחה, אני מעריך מאוד את המילים החמות, את הכסף, את העסקה, את הלא משנה מה. תייצרו את המעגליות הזאת ותסגרו את המעגל, כי אתם תראו שלאט לאט יהיה לכם יותר קל לקבל, והמשמעות שלחם הבושה שלכם או יסתלק לחלוטין או לאט לאט ירד. אז זה רצונות סותרים ולחם הבושה. ואנחנו ניפגש בשיעור הבא.