idan yakovCo-Founder, Chiko holdings · Helping business owners keep more of their hard-earned money in their pockets at the end of the month

מפגש קבלה 8 - 19.10.2025 - טרנספורמציה רגשית | איך להפוך כאב, כעס וקושי לאור, שמחה וצמיחה רוחנית

27 Oct 2025 · 101 min

Watch on YouTube

1:41:29

A Kabbalistic workshop on transforming pain, anger and difficulty into spiritual growth. Participants learn to catch reactive patterns in the moment through breathing and self-observation, then consciously choose different responses. The practice uses trigger-statements and a four-step cycle: perception, investigation, action, reinforcement.

Chapters

נגיד ברוכים הבאים חברים מפגש היום ידבר על טרנספורמציה רגשית עוד רגע נראה ככה מה ההגדרה של זה ומאיפה זה מגיע אבל לפני זה כמו תמיד בואו ניקח רגע דקה שתיים להתכוונן רגע לנקות את היום כל מי שככה פעם ראשונה פה ברוכים הבאים זה הזמן לנקות רגע את היום, לקחת נשימה עמוקה, לעצום עיניים, להיכנס רגע לסטייט שהוא נקי. משימות פתוחות שיש לכם, דברים שיש לכם לתפור היום, להכין למחר, תנו לעצמכם לקחת שעה, שים אותם בצד, בחרתם להיות פה. תהיו פה, תנו לנשמה שלכם להיות פה, תנו לתודעה שלכם להיות פתוחה לכל מה שהולך להגיע ויש סיבה לזה שאתם פה היום, אתם יודעים את זה גם. אני רוצה שעם הסיבה הזאתי ועם הכוונה הזאתי, שימו באמת איזושהי בקשה, איזושהי כוונה של שאלה לא פתורה שיש לכם, כאב שאתם רוצים ש... למצוא פה איזושהי תשובה אליו, איזשהו רצון שאתם רוצים שיתמלא ואתם לא צריכים למצוא את התשובה או את ההבנה שלך, צריך שתשימו כוונה שמתישהו במהלך המפגש היום אתם תשמעו תשורה, משפט, פסקה שתיתן לכם את התשובה הזאת. שימו רגע את הכוונה, תנסו ממש להגדיר אותה במילים. שימו לכם את זה כמשפט מול העיניים. פה נשימה, עמוקה עמוקה עמוקה, ותוציאו. שחררו משימות, שחררו סטרס, תרשו לעצמכם.
להיות בנוכחות.
מטרה של השעה הקרובה זה למלא את הנשמה שלך.
בואו נשימה.
ותפרו עיניים ובואו נתחיל. אז כמו תמיד. דבר ראשון שעולה לכם, לכתוב על פתק, מחברת, טלפון בצד, לבחור מספר ולהכין מסר מחזק שיש לכם. כרגיל מי שלא יהיה איתנו כאן עד סוף המפגש, שלחו אותו בצ'אט לפני שאתם יוצאים, רק שימו לב לכתוב את המספר. בחור מספר בין 3 ל-26, תת לו איזשהו מסר ותנו כזה heads up שסיימתם, אפשר להתחיל, אנחנו כמובן נשתמש בסוף המפגש יש? איתנו? יש כוונות?
יש מסרים?
יאללה, מעולה. אז אני אתחיל, כרגיל, דיסקליימר חברים, אתם מכירים אותי כולכם וגם מי שרואה את ההקלטה פעם ראשונה, אני לומד קבלה קצת פחות משנה, מה שאני הולך להעביר היום זה רק מה שאני הצלחתי להבין בפרמיל של הדברים, יש פה מקים אחרים לחלוטין, יהיה לי תשובות, יהיה לכם שאלות סליחה שלא יהיה לי תשובות עליהן, אני לא יודע לענות על הכל והמטרה שלי כאן זה פשוט ליצור אחדות דרך הדבר הגדול הזה. והבקשה היחידה שיש לי זה שתעבירו את זה הלאה, זה הדבר היחיד.
כמה הנחות יסוד לפני שאנחנו מתחילים?
אז אחד, בשביל שנוכל לקבל ולהתערב מתוך הידע והאור שאנחנו הולכים כאן לחשוף יחד, כמה הנחות יסוד?
אחד, אנחנו מאמינים שיש כוח גדול יותר, שיש איזושהי ישות, אלוהים, בודה, לא משנה איך אתם קוראים לזה, אבל משהו שגדול, רוחני, שמשנה, שאחראי על העולם הזה. אתם מאמינים שיש חוקים רוחניים לעולם הזה, בדיוק כמו שיש חוקים פיזיים?
שנופלת לי העט מהיד, יש חוקים רוחניים לעולם שככה העולם הזה עובד ואנחנו פשוט כאן כדי לחשוף אותם וללמוד אותם דרך חוכמת הקבלה ואנחנו מאמינים וזו אמונה ששווה מאוד לאמץ במהלך היום יום כי זה נותן הרבה מאוד תקווה והרבה מאוד אור אנחנו מאמינים שניסים אמורים להתרחש בכל שנייה ובכל רגע ולא פעם באף פעם ואם הם לא קורים אז יש איזשהו משהו שהוא תקוע האם אנחנו מאמינים בשלושת הדברים האלה? אנחנו יכולים להתחיל יחד.
אבל שנייה לפני זה, בוא נדבר קצת על תזכורת, על דברים שלמדנו. Affinity of form, שזה בעצם חוק השתבעות הצטודיות, בוא נעשה רגע מעבר קצר.
שנהב, תסבירי לנו על 1 ו-2, יותם על 3 ו-4.
רגע, רגע, אני פה עם קייטנה קצת.
אז יותם על 1 ו-2, ושנהב תתכונן על 3 ו-4. לא, אתה על הסטייק, אתה על הסטייק, אתה על הסטייק.
אוקיי, affinity of form זה להשתוות לצורה של הבורא, בסוף אתה רוצה להתנהג כמו אלוהים, ככל שתשתווה יותר לצורה ניסים יקרו ובעצם אתה פועל בצורה שאמור לפעול על פי הקבלה וזה בעצם המתכון זה בעצם הפעולה שלך לא לפעול בצורה שהיא. שהיא ריאקטיבית בין היתר כאילו זה גם הריאקטיב הפרואקטיב זה גם השני זה לא לפעול בצורה שהיא ריאקטיבית אלא בצורה שהיא פרואקטיבית. מה זה אומר ריאקטיביות זה זה תגובתיות. אז אתה בוחר להחזיר לו במכות, כאילו זה דוגמה קיצונית אבל זה פחות או יותר, או שמישהו כועס עליך ומתעצבן עליך במקום להגיב עליו בצורה קיצונית אז אתה בעצם עוצר שנייה ושואל אותו אם הכל בסדר ומתנהג בעצם כמו שאלוהים היה מתנהג, כי לאלוהים אין כעס, אין זה, הוא... מפיץ רק אור טוב בעולם.
וזהו, נראה לי.
ברור, מסביר את 3-4?
3-4, אוקיי. פוז, וואט א פלאז'ר, זה בעצם המסוגלות שלך למול כל אירוע שקורה, לכל מקרה שקורה, לעצור ובעצם לפתוח את הפתח והמרחב של בין גירוי לבין תגובה, לאפשר את חופש הבחירה, זה החופש הכי גדול שיש לנו בעולם הזה. ושם אתה בעצם מתחיל לעשות תהליך שמאפשר לך להיכנס פנימה ולבחור נכון יותר למול הסיטואציה. What a pleasure זה בעצם לומר תודה על המסוגלות שלך לעבור את השיעור כרגע, להתמודד עם מה שקורה כרגע ולעבור לגרסה הבאה שלך או המציאות הבאה שלך או הייעוד הבא שלך שהוא מתקדם יותר ונעלה יותר ומפה יש מרחב שלם ל-coming from a given place, לבוא ממקום של נתינה. ולא ממקום של לקחת. ו-Certainty Beyond Logic זה בעצם הסוגלות שלך להתהלך בעולם ולהיות בוודאות מוחלטת שכל מה שקורה קורה לטובתך וקורה כדי שאתה תעבור למציאות טובה יותר בחיים שלך. ויצא לי האמת השבוע לדבר עם עידן על הדבר הזה, על Certainty Beyond Logic. יכולת, כמה אנשים אנחנו רואים בעולם שבדעה קלאסית אנחנו מסתכלים עליהם ואנחנו אומרים איך הבן אדם הזה, ההשכרה מצליח ומגיע להיות משהו כזה מטורף וכן הלאה ואז אתה מבין שכל מה שהוא מחזיק אצלו בצורה משמעותית זה פשוט ודאות מטורפת, קיצונית, כמעט לא סבירה שמאפשרת לו להשיג הכל. עכשיו, אם אתה מתהלך בעולם בוודאות, וזו שאלה שהבנתי שצריך לשאול את עצמנו, זה כמה הבורא, אם הבורא היה, אם אני הייתי מתנהל כמו הבורא כרגע, כמה ודאות הייתה לי במה שאני עושה כרגע? אז כנראה שהייתה לי ודאות גבוהה במה שאני עושה, במה שאני אמור לעשות כאן עכשיו, אלה שני הדברים האלה.
מדהים מדהים מדהים. אלכס את זוכרת את 5-6?
שניו?
5-6 אני לא זוכרת, אני יודעת את הארבע הראשונים. את תשע.
יותר מאוד מה שאתם חושבים. שאלה של קבלה וחשבונית לבורא.
חשבונית לבורא זה כשאתה עושה בעצם איזה משהו אמרו צריך להגיע מכוונות תאורות בלי אג'נדה מאחורה ואם יש כבר אג'נדה למישהו אז זה לאלוהים זאת אומרת אתה בא ומגיש לו את החשבונית שהוא זה שאמור להגיש לך את התמורה למה שעשית טוב בעולם נגיד תרמת למישהו כסף אז אתה מגיש לו את החשבונית אתה בא אליו בדרישה ולא למישהו אחר שאולי שהקבלה אני לא זוכר כל כך מה זה באנגלית לא זה דוגמה שנתנו מצוירת שמתקשרת החשבונית לבורא אני אעשה סדר שעשינו את ה...
יש אותי, יש את הבורא ויש את הבן אדם בצד השני, לקוח, בן זוג, לא משנה מה. ואז המשולש קבלה זה בעצם אנחנו רוצים לתת כמה שיותר ממנו החוצה, בלי רצון לקבל מהנבראים מה שנקרא, לתת, לתת, לתת, לתת, לתת ולקבל דרך הבורא.
זאת אומרת, החשבונית שאני מוציא זה אני נותן החוצה לבני אדם, so called, מבקש חשבונית לבורא על הפעולות שעשיתי, זאת אומרת, בונה על התגמול שאני אמור לקבל, לא ממך, לא ממור, לא משינה, אלא רק ממנו, הדרך שאני אקבל זה דרך אותם אנשים.
בגלל זה היה הציור שם משולש. חשבונית בהקשר הזה מה שהסברת. אלכס זוכרת רצונות מתחרים, רדוף שם?
רצונות מתחרים זה... אתה רוצה מצד אחד חופש, מצד שני אתה רוצה לעבוד במשהו שיביא לך את מה שאתה רוצה. ואתה חושב שהעבודה הזאת, ככל שתעשה יותר מהעבודה הזאת, זה ייקח לך את החופש. למשל דוגמא כזאת.
אני רוצה משהו אחד וגם רוצה משהו שמתחרה במשהו האחד הזה.
כן, או למשל אתה רוצה זוגיות, אבל יחד עם זאת אתה רוצה את החופש ואת האוטונומיה שלך, המוחלטת.
בדיוק, בדיוק.
וברד אוף שיין?
אתה מרגיש לא ראוי לקבל את התגמול שמגיע אליך.
או שאתה מקבל תגמול שאתה מרגיש לא ראוי אליו, כן, יש את זה בגדול.
דוגמה מצוינת לזה, תודה, דוגמה מצוינת אגב לברדוף ששמעתי לאחרונה זה עניין של פאזל. תחשבו על זה שאני קונה לילד שלי פאזל ואני מביא לו פאזל של לא יודע 200 חלקים, אבל כבר מורכב.
זה יעניין אותו, זה לא יעניין אותו?
זה לא יעניין אותו.
למה?
כי זה כבר קרה.
נו, אתה לא, כן, נו, אתה לא ממש מוכן. נראה לי שדוגמה מעניינת זה להביא לו דווקא פאזל של 600 או 1,000 חלקים ושהוא סופר מורכב ושחור לבן. שם זה גם בריד אוף שיים.
אבל תחשוב שאם הוא יצליח להשיג אותו, זה לא יהיה לו הבריד אוף שיים.
הנקודה זה שאני מקבל משהו שאני לא מרגיש שעבדתי בשבילו.
אז אני לא מעריך אותו, אני לא אעריך את הפאזל הזה, כי לא התאמצתי, לא עשיתי שום דבר בשבילו.
דייוויד נתן דוגמה מגניבה עם אייפון, הוא נתן אייפון לילד בן שלוש שלו, אז הוא אומר כאילו, זה כמו שאני אתן לילד בן שלוש לי אייפון, הוא פשוט ישבור אותו אחרי חמש דקות, כי הוא יברד דופשים חמור.
הוא לא יודע איך להכיל את זה, הוא לא מבין מה לעשות עם זה. כאב, מה שדיברנו בהקשר הזה, זה הסבר של כאב, למה הכאב בא.
שלא כל כאב לכאב יש אינטליג'נס, זאת אומרת שיש סיבה לכאב הזה שהוא מגיע והוא בא לנקות משהו והעבודה באופן כללי היא כאב, אנחנו יכולים להגיע לאן שאנחנו רוצים דרך עבודה רוחנית והתפתחותית בלי כאב או דרך כאב, אחד מהשניים אנחנו נקבל אותו, זאת אומרת זה שיש כאב הוא בא ללמד אותי משהו שאני צריך ללמוד לתקן בעצמי כדי שבפעם הבאה אני אוכל להשיג את זה גם בלי כאב וזה בעצם העבודה הרוחנית.
קליפות, דיברנו על זה בהקשר של, יש אור שמגיע אלינו וכלוא, נקרא אור המקיף שכלוא בתוך קליפות, וברגע שהקליפה הזאת משתחררת יש לנו הבזק מאוד חזק של אור, ואז חושך. דוגמה, אנחנו רוצים להתאמן, בואו נקרא לזה, אנחנו מתאמנים ועומדים ביעדים ובלה בלה בלה, ואז בא איזשהו גם שוקולד שמאוד מפטר אותנו, בהכרח אני ארגיש איתה ממש ממש ממש ממש טוב, כי יש הבזק של אור דרך זה שאני חוטא ואוכל את העוגה שלו בתפריט שלי וכמובן מיד אחרי זה מגיעים כל הרגשות של אשמה, בושה, למה עשיתי את זה, אני לא מסוגל וכן הלאה וכן הלאה זה כאב שהוא, סליחה, זה אור שמשתחרר מהקליפות והדבר האחרון, דיברנו בהקשר של זמן, של זמן as we know him זה שעה שנייה וכאלה אבל מה שהקבלה מלמדת זה שזה בעצם ההבדל וההפרש בין סיבה לתוצאה כדי שיהיה לנו את הרצון החופשי.
זאת אומרת שאם כל פעם שהייתי מקלל את יותם היה גדל לי אקנה על הפנים, היה לי מאוד קל לעשות את הקישור ואז הייתי אומר, שומע, לא שווה לי יותר לקלל את יותם כי אז אני אקבל משהו שלילי, כן? אם היה לי את זה, לא היה לי את היכולת החופשית לבחור לקלל את יותם או לבחור לברך את יותם.
זה על הקליפות?
לא, זה על זמן. על זמן.
זו הסיבה היחידה שיש לנו את העניין של הזמן, שמאפשר לי את הבחירה החופשית דרך השתלשלות החיים, דרך הכאב, דרך הצלחה וכן הלאה וכן הלאה. משהו אישית שאני לקחתי אחרי שהבנתי את הקונספט הזה, זה להבין שלכל דבר יש סיבה ותוצאה. זאת אומרת שעכשיו אני אקלל את יותם, יכול להיות שאני ארגיש ממש טוב.
זה אגב משהו שמשתחרר מתוך הקליפה, איזשהו אגו, איזשהו משהו כזה, אבל בהכרח. מתישהו אני אחטוף על זה, זה יכול להיות מחר, יכול להיות עוד עשור ובאותה הנשימה אם עכשיו קורה לי משהו טוב אני לא מקשר את זה לאיזה גבר שהייתי אתמול ועשיתי את הפעולה או וואטאבר וואטאבר כי יכול להיות שאני מקבל עכשיו את התמורה של עזרתי לאזקנה לחצות את הכביש בגיל שבע, זה תמיד דוגמה למעשה טוב, שעזרתי למישהו לפני עשור ורק עכשיו אני מקבל את כזה כי הפרש של הזמן בין המקרה הזה למקרה הזה, במקרה הזה היה עשור.
זה יכול להיות גם עשר שניות, זה יכול להיות גם עשר שנים, אני לא יודע. אנחנו בעולם לא נדע, לכן יש לי דבר מאוד פשוט, התחלתי לעשות הרבה מאוד דברים טובים, וזה עוזר לי למנן את הציפייה מלקבל עליהם תמורה, כי אני אומר, הדבר היחידי שאני לא יודע, זה כמה זמן אני אקבל את זה, אבל אני יודע שאני אקבל את זה.
בסדר? אני מקווה שזה ככה נותן גם לכם איזשהו הסבר כזה. אז בואו נדבר רגע על מה אנחנו מדברים היום.
טרנספורמציה רגשית לרגשות שליליים, אוקיי?
השאלה אם זה נכון לעשות כאילו בשביל לקבל, כאילו זה גם לעבוד על הנקיות, כאילו אני עושה טוב כדי לעשות טוב, לא כדי לבוא ולקבל משהו.
אמת, זו הדרגה הגבוהה ביותר, הלוואי ואני צריך לקפוץ עצמי כל הזמן להיות בנתינה ללא צורך בקבלה, זה להיזהמות לבורא.
כן.
אני כן אגיד שיצא לי להעביר השבוע, שבוע, שבוע שעבר, והשבוע גם, הדרכה לחבר'ה שמתעסקים בעולמות הייעוץ הכלכלי, גם הדרכת מכירות בעצם, ואחד הדברים, התכנים שאני רואה שממש ממש עולים ואני פשוט לא יכול להתעלם מהם, פשוט נכנסו כחלק סינרגטי מהתכנים, זה המקום של... מאיזה מקום אני בא לאינטראקציה? האם אני בא לאינטראקציה כדי לקחת או האם אני בא לאינטראקציה כדי לתת? בעיקר במגזר העסקי. ופשוט, אה ודיברנו על, אמרת לספר על איזשהו נס כזה, אני פשוט חייב להגיד את זה כי זה באותו הקשר, ראיתי לקוחה שלי שעבדנו רק על הנקודה הזאת, על להחליף את האינטראקציה, ממש נתתי לה לראות, אמרתי לה תגידי בה, אינטראקציה הזאת בהתכתבות עם לקוחה שלה, את באינטראקציה כאן כדי לקחת או כדי לתת? והיא אומרת לי, אני כאן כדי לקחת. עשינו עבודה על זה, את השיפט הזה, והיא אמרה שבשלושה ימים שעברו, היא פשוט שברה את כל השיאים של כל הזמנים שלה, ועשתה 60 אלף שקל בשלושה ימים. והשיפט האחד הזה, של פשוט היא באינטראקציה כדי לתת ולא כדי לקבל ממנה. והבנו גם מאיפה זה בא, כל מיני דברים שהיא עברה בילדות שלה, שלא היה לה, והיא מרגישה שהיא לא רוצה שלילדים שלה, חס וחלילה לא יהיה כמו שהיה לה, ולכן היא כל הזמן באינטראקציה כדי לקחת ולקחת, והדבר הזה משאיר אותה בוואקום, בריק. אגב, זו ההגדרה של ריאקטיביות. קודם היא אותה מתחילה להגדיר את זה, וההגדרה של ריאקטיביות זה פשוט לפעול, לדבר או לחשוב. מתוך חוסר, מתוך לאק, מתוך כאב, ואני מנסה רגע לפתור את הכאב הזה או למלא את החוסר הזה, אז אני פועל בצורה מסוימת, אני מגיב בצורה שהיא רקטיבית. אז זה משהו שקרה ממש שבוע שעבר, וגם בתכנים שעברו בסדנאות נכנס הנושא הזה, אני פשוט רואה איך זה משפיע על אנשים, זה פשוט מדהים. זהו.
אני חושב שאמור גם דוגמא מצוינת למה שאמרנו מקודם לכולנו ברגע שאנחנו לומדים את זה ואנחנו מעבירים את זה הלאה קודם כל מי שעובד עם אנשים אני מתאר לעצמי שזה עובר בצורה אוטומטית בלי אפילו שאתם מתכוונים ואם אנחנו בוחרים עוד יותר לקחת את התכנים האלה ולהעביר אותם בצורה כמה שיותר קרובה למקור נקרא לזה ככה אני חושב גם דיברתי עם זה הרבה עם אור וזה בדיוק השיעור שלנו היום זה להביא את הגבוה גבוה הזה לפרקטיקה, לאיך אני יכול להחזיק את זה מחר בבוקר, מה אני יכול לעשות עם זה, איך אני יכול לשים לזה תזכורת ביומן. וזה חלק מהדברים שאנחנו ננסה לעשות היום, אז מאוד בהקשר הזה וגם אחרי הסיפור הזה, אשמח מאוד שתעזור בתרגולים הפרקטיים שיהיה לנו פה ויהיה לנו גם זמן עבודה, אז נראה לי שיהיה איזה. אז המטרה של היום זה באמת ככה...
בואו נגע בזה מלמעלה, אבל לתפוס את הדברים במציאות. אנחנו מדברים פה הרבה פעמים על בורא ונברא ושטן וכלים ואורות ודברים כאלה.
מסיימים את הזום, פותחים ערוץ 12 ושותים כל הזיר. כאילו אנחנו חיים בסוף בעולם שהוא חומרי, אנחנו פוגשים אנשים, יש לנו דברים פיזיים לידינו.
ואני חושב שהדבר לי מאוד חשוב, אני חושב שגם לי חשוב להעביר אותו הלאה, זה איך לקחת את הדברים האלה ושנוכל להחזיק את עצמנו ולתפוס את עצמנו בתודעה גבוהה ביומיום כשלא הולך, כשהדיאטה נשברת או שהיום לא זה או שאני מחוץ לשגרה או שמתוך זה, ברמה כמה שיותר ספציפית, כי אז זה באמת יכול לעשות לנו את הטרנספורמציה ולכן בחרתי דווקא לשים את המילה הזאת טרנספורמציה. דיוויד מדבר על זה הרבה. זה לא לעשות איזשהו שינוי, אלא זה להתנהג בצורה אחרת, וכמו שאנחנו יודעים, התנהגויות בצורה שונה לאורך זמן, זה שינוי פנימי עמוק של אמונות מקבילות, של אני מאמין וכן הלאה וכן הלאה. בשביל שבכלל נוכל להיכנס לזה, נבין את מה שדיברנו עליו רגע לפני זה, שהמטרה שלנו בסופו של דבר, של כולנו, זה להגיע להיות כמה שיותר כמו הבורא, מה שנקרא חוק השתוות הצורה, חוק מספר אחד למשיכת שפע, חוק השתוות הצורה, כמו שאנחנו מכירים. אם אני אפעל, אחיה, יחשוב, יתנהג, יעבוד, יעשה את הכל כמו הבורא, שום בעיה. מה קורה?
אנחנו לא שם.
כי יש לנו את האופונים, יש לנו את השטן, יש לנו את היריב, שנמצא שם. אגב, בכל פעם שאנחנו מתקרבים לאור יותר גדול, הוא יכניס לנו חושך יותר גדול, כי הוא משתכלל גם איתם. ולכן אנחנו רוצים למצוא כמה שיותר דרכים פרקטיים, או פרקטיות, לעבוד על זה. איך עושים את זה? וזה כמובן חלק מאוד קטן בתוך זה, אבל מה שנעבוד עליו היום זה לזהות איך אני ביום יום מגיע לעשות את העבודה על Affinity of Form, חוק השתלבות הצורה, על ידי רגשות, מחשבות ומעשים. ובעיקר בעיקר בעיקר, שזה אנחנו כבר מבינים קונספטואלית, אבל יותר יתחיל לעבוד עליהם ולראות את זה ביום יום, מחפשים שינוי פנימי בצורה אקטיבית מאשר שינויים חיצוניים, מה זאת אומרת? אני רוצה שאחרי היום תצאו מחר לעבודה, תיתקעו בפקק והדבר הכי מרכזי שתחפשו זה איך אני מרגיש ומה אני חושב ומה אני אומר, הרבה יותר מההוא חתך אותו, הזה לא בסדר, הרמזור לא עובד, אשמתו של וכן הלאה וכן הלאה, זאת אומרת הטריגר בעיניי לעבודה הכי חזקה זה שמשהו בחוץ קורה שמאיר משהו בפנים אצלי. והיום אני רוצה לשים על זה ככה כמה שיותר פילטרים, כמה שיותר... קודם כל אנחנו רוצים להכיר מונח שאנחנו מכירים מהתפתחות אישית שנקרא Alignment.
מה זה Alignment בעברית? התיישרות נקרא לזה ככה, בסדר? מה זה אומר?
זה אומר שאני גם מרגיש, אני גם חושב ואני גם עושה אותו דבר.
אני מרגיש אהוב, אני חושב מחשבות של אהבה ואני מחבק או מנשק או עושה משהו שהוא קשור לאהבה.
אני מרגיש מאוד קצר ועצבני, אני חושב שכל העולם נגדי, אני צועק ומתווכח. בכל מקרה אנחנו נפעל, נרגיש ונעשה את אותו הרגש המנהל אותנו, ואגב זה מתחיל ברגש מה אנחנו מרגישים, שמוביל את המחשבה, שמוביל את המעשה וכן הלאה.
מה שאנחנו רוצים דבר ראשון כדי לראות את זה, זה בכלל למה במירכאות זה משתלם לנו לעשות את זה, כי זה ה-Infinity of Form במה שנקרא ה-Literal שלו.
אם אני אהיה בזן מוחלט על ענן שכל המודעות שלי מהבוקר עד הערב תהיה מה אני מרגיש, מה אני חושב, מה אני עושה, מה אני מרגיש, מה אני חושב, מה אני עושה, מה אני מרגיש, מה אני חושב, מה אני עושה, יהיה לי מאוד קל.
כי זאת העבודה שלי, זה הדבר היחידי שאני אעשה, אני אהיה רק במודעות לזה, אני אחשוב באופן אקטיבי מחשבות שאני רוצה לחשוב, מחשבות מתוך מלאות, אני אפעל בצורה חיובית ומקדמת, ואני כמובן אמשוך את כל השפע שבעולם. מה בפועל קורה?
אנחנו לא שם. חיים לחצים בני זוג מלחמה כל אחד בעולמות שלו מוציאים אותנו מתוך המקום הזה ולכן אם נדע לזהות את הדברים האלה נוכל לעבוד עליהם ופה אני רוצה שנעשה רגע איזשהו free flow קצר כן ואני רוצה שמה ככה בוא נגיד אפילו ניתוח שלכם של עצמכם של השבוע שבועיים האחרונים אם אתם מסתכלים אפילו על מה שהיה בשבוע שבועיים האחרונים לא רגע על מי ההגדרה שלתם באמת רגע לאחרונה כזה רוצה שתשאלו רגע שאלות פנימה, מה אני מרגיש, מה אני חושב, מה אני עושה, מה הכוונה, מה לרוב בשבועיים האחרונים, איזה רגש ניהל אותי. שבועיים האחרונים יש לי הרגשה מאוד טובה, הרגשתי מאוד מתקדם, הרגשתי שהרבה מאוד רגשות חיוביים, שאני מסוגל, שזה אפשרי ודברים כאלה, הרגשתי מועצם, הרגשתי אמיץ, הרגשתי פחדן, הרגשתי, מה הרגשתי? מתוך הדבר הזה, מה הנגזרת של המחשבות שהגיעו אליי לשם? תעצור, תוותר, קדימה תדחוף, אתה מסוגל, אתה לא מסוגל, גדול עליך, קטן עליך, מה פלוס מינוס הער לכרוח שלי? ובסופו של דבר, מה הייתה הנגזרת? מה עשיתי? מה עשיתי בשבועיים האחרונים? פעלתי בצורה מאוד חזקה לעבר המטרות שלי, קצת חיפפתי, לא הייתי באימונים, מה בפועל עשיתי? נקודה חשובה, בלי שפיטה. אני אומר הרבה מאוד לכם לפנימה, המטרה של התרגיל הזה להרים, לעורר, להוציא דברים, לתת לי רגע משהו, איזשהו שיקול, בסדר? אז בואו רגע ניקח חמש דקות, מה כזה? חמש דקות, דף ועץ, מחשב, מה שעובד לכם, שנקרא תקיעו על הדף. כל כל כל כל מה שעולה אין חוקים ואין נכון לא נכון שאלות? נשים לנו חמש סבבה כולם?
היי די יאללה חמש יצא עד שתי דקות ועשר שניות, עדכנו שסיימתם ומי רוצה לשתף?
או חובה בכלל?
אני הייתי רוצה. אז בשבועיים האלה היה הרבה דברים. היה כמובן כל המצב הזה של מה שקורה ואז שבוע שעבר הייתה איזושהי פרשה משמחת ולפני כן כולם היו בסטרס, האם כן, האם לא. דווקא בתקופה הזאת הרגשתי שיש לי איזושהי נפילת מתח וכל מיני דברים שקורים היו לי תגובות די די ירודות הייתי אומרת לזה, לא משהו שהבורך חד משמעית היה מגיב. מה שכן, תוך כדי שאני מגיבה את התגובות האלה, אני בעצם שמה לב שכאילו אני קצת יותר מדי יורדת, לא לתחתית של ממש, אבל כאילו בכיוון למטה, למרות שאני יודעת שזה לא בדיוק אמור להיות לכיוון שלי. כן חישבתי, זה כנראה מהסטרס של התקופה האחרונה וחגים ומלא בלאגן. ואז החלטתי, אוקיי, וואלה, לא צריך לתת לזה להשתלט עליי כל כך. כל מיני, כמה שזה לא היה קל תמיד לשלוט בזה, אבל איכשהו התובנה שממש בזמן אמת משהו לא סבבה קורה, זה משהו שכן. בימים האחרונים החלטתי שאני דווקא מנסה לאמן כמה שיותר את התגובה שלי לכאוס. בכלל אם זה כאוס שחוזר על עצמו. בין אם זה במשפחה, בין אם זה, לא יודעת, אנשים שאני עובדת איתם, שאני יודעת שהם עמוסים ושוכחים וברגע האחרון, ובמקום שוב להתעצבן על זה, שוב הקטע שלהם, שוב זה, אני כזה, אה, זה שוב קורה, בסדר, אני אקח את הזמן, אגיב מתי שנוח לי, וכמובן אגיב בצורה רגועה, כאילו לא אתן לזה לערער אותי. וזה משהו שאני גם, זה כן אתגר להחזיק את זה גם יום למחרת ויום למחרת ויום למחרת, אבל אני כזה חושבת כאילו, במקום לבוא ולשפוך את האנרגיה ולהיות באיזשהו סוג של טורבולנס, כאילו תשמרי את זה למשהו שהוא באמת יותר חשוב. כאילו מישהו שהוא צ'יל ומישהו שהוא קול לא יגיעו בצורה כזאת על כל מיני שטויות ומחר אם זה חוזר על זה, אוקיי. משהו מאתגר? כן זה מאתגר, go for it, go with it. ואיזושהי תובנה שגם הגיעה אליי, נגיד אנחנו לחוצים על לקבל משהו, יש לנו איזה, לא יודעת בין אם זה כסף בין אם זה משהו אחר, ואנחנו נהיים מאוד מאוד קנאים למה שכבר יש לנו, לאן לנתב את זה. כדי שיישאר עוד לזמן אחר ואז אנחנו בעצם נהיה באיזשהו מצב ממש ממש מקווץ מרוב שאנחנו כזה לחוצים על הדבר הזה האם לתת למי לתת מתי כמה ואז מה שקורה זה בעצם מקווץ את הכלי עצמו אז כאילו לשחרר את זה כדי שבכלל הדבר ישב על מה שזה לא יהיה זרום תוך כדי ולהיות רגוע כדי שגם ייכנס, לא רק כדי שיצא משם וזה איזשהו שיקול דעת רגוע שבאמצעותו אנחנו מנתבים את זה, אלא גם מקבלים, כי אם זה במצב כזה לחוץ כמו איזושהי עסקית מקומטת מה כבר להיכנס לשם. מעבר לזה, ה-certainly beyond logic, גם משהו שאני מנסה לאמן, לא יודעת מה יהיה היום או עוד כמה שבועות, יש... פעולות שאני צריכה לעשות, כולנו צריכים לעשות בשביל שמשהו יקרה, כדי שיהיה איזשהו head על הפעולות שאנחנו עשינו, אבל לא לעשות כל פעולה במצב של אוי, מה עכשיו, האם אני יכול, אוי, עשיתי עכשיו פעולה, אלא כאילו גם שזה יהיה במצב רגוע וצ'רנזי, כמה שזה צ'רנזי, אפילו שאנחנו לא רואים, לא יודעים ו... לזרום, נושא משוחרר, עד כמה שניתן.
מהמם אלכס, אז קודם כל אני אגיד גם מהשיתופים שאת שלחת לי באינסטגרם, ממש רואים את העבודה שאת עושה, כיף מאוד גם לשמוע, גם איך זה נראה מאחורי הקלעים. אני חושב שדבר שככה חשוב לעשות עליו הגדלה במה שדיברת, זה אם משהו תקוע אז אנחנו תוקעים. זאת אומרת, שפע יש כל הזמן, הדבר הזה אמור לרוץ בסרקטרי, באיזושהי מעגליות חוזרת, ואם כמו שאת אומרת אני מפחד ואני מקווה שזה משהו שלהישאר אצלי אז מה שהסתכל על זה כמו אני עוצר את הזרם אני בונה איזשהו סכר מהדבר הזה עכשיו הרציונל אומר אם אני אתן את זה הלאה את המעשר לצורך העניין זה הדוגמה הכי טובה אז יישאר לי פחות אבל מה שזה באמת עושה זה ממשיך את הסירקיטרי הזה שככה העולם הזה עובד זה חלק מהחוקים מה שנקרא רוחניים אנחנו פשוט, מה ששיתפת ככה, לא לחפש את המקום של לא רק איך יש הרבה מאוד שפע, אלא אין הרבה מאוד שפע, איפה הסכר שאני שם.
נכון, אני אומרת דווקא על הדוגמה של מעשה, אני שמה לב שלפעמים אני מתעכבת עם זה, לא בכוונה, כאילו אני אומרת טוב זה, או שאני כאילו בלחץ ואני אומרת אני אולי אביא את זה עוד כמה ימים וזה. ואז זה הולך לי על משהו פתאום או שנאבד לי הכסף או שיש לי דוח או שיש לי זה כאילו זה לא שלי מבחינתי כאילו בראש ה-10% הזה הוא לא שייך אליי בכלל אז עכשיו עשיתי לי ממש ברוצא פחובות ואני כאילו כל חודש ישר למכניסה את זה ואת זה אני זה הכסף הראשון מבחינתי שאני נותנת בחודש לפני הכל וגם התשלומים מה שאני צריכה לשלם אני צריכה לשלם לה לצהרון, לתלמוד תורה, כאילו לחוגים, קודם כל הכסף שאני חייבת לאנשים שלא יהיה אצלי. כאילו זה מרגיש לי אנרגיה לא טובה, שזה כסף ששייך למישהו אחר אצלי. וזה כן אני רואה יותר ברכה. לא יודעת אם לא יותר כסף, אבל יותר ברכה, כאילו שאני לא בלחץ על דברים מסוימים או אם הוצאתי יותר או אם זה. אז כיף ככה.
אני שומע ממך שיש פה איזושהי החלפת מטבע חדשה. זאת אומרת כאילו כסף אל מול רגש. כי אם תחשבו שבן אדם שהוא בחרדה חרדה קיומית, אתה הולך כל יום אחרי זה, אני אומר לו שומע אני לוקח מחר את החרדה הזאת זה הולך ל-20,000 וזהו אתה לא משלם, אין לך את החרדה הזאת. משלם או לא משלם?
משלם כמו גדול.
זה כאילו למה? שומע בין השורות, אני חושב שזה יפהפה, כן?
אני שמה את הכסף, לא צריכה את המטבע החזרה של אותו המטבע, שמתי 10, קיבלתי 100, למרות שזה מה שהוא אומר, כן? 10 כדי שתתעשר, בהכרח כשתשים את ה-10 אתה תקבל 100, אולי אפילו 100,000. ואני אומר, לא צריך את ההחלפה הזאתי, אני שם את המסע, מספיק שזה נותן לי להרגיש ממש ממש ממש טוב, ולדעתי זה מדהים.
כיף לשמוע שזה שם.
עוד שיתופים?
אני יש לי עניין שאני מרגיש שאני סובר סגרה לאחרונה. כמו שדיברתי איתך, חושב שאני הולך אחורה, זה כאילו במחשבה. מרגיש כאילו שאני לא בשיא, זה כאילו ההרגשה שאני, מה אני חושב שאני הולך אחורה ומה אני עושה, אני פשוט פועל פחות. זהו הצד השלילי, אבל בסדר, אני מכיר בעובדה לפחות, אני יודע שזה כאן, אני יוצא מזה לאט לאט.
אני רוצה להגיד לך איזה משהו, יותר אני חושב שזו נקודה סופר חשובה, יהיה הרבה פעמים שאנחנו נתקדם, נגיע לאיזשהו פיק שלנו, אולי אפילו נצטרך לשמור על הפיק הזה ואז תהיה איזושהי ירידה, הרבה פעמים, סליחה, זה באמת ירגיש לנו של הליכה אחורה. אחד הדברים ששיתפתי לפני נגיד איזה שבועיים שלוש, היה לי איזושהי תובנה בהקשר הזה שאומר, דווקא כשלסרטיטי ביונד לוג'יק זה לא רק שהכל לטובה והכל יהיה בסדר וכן הלאה, זה זה שהרגע, השבועיים האחרונים שאתה למטה, זה הדבר שהיה צריך לקרות, זאת אומרת לא היית אמור להיות למעלה, זאת אומרת ודאות שהיית אמור להיות למטה, כדי שהיום תוכל להסתכל על זה אחורה ולהגיד וואלה זה לא למטה, זה חלק מהתהליך, זאת אומרת אם אתה מסתכל מבחוץ על רולר פוסטר, אתה אומר החלק הכי כיפי זה בירידות, נכון? אבל בשביל זה אתה צריך רגע לעלות לעלות, זה הפוך ממה שאנחנו מחפשים, כן?
ירידות ועליות, אבל... צריך לעלות לעלות, חלק של העלייה הוא משעמם, אולי אפילו מפחיד, אבל החלק של הירידה זה כל הפאן. אז אתה אומר, אני רוצה רק פאן כל היום, אבל כן, רגע, אתה צריך להתען איכשהו מהדבר הזה.
בצד השלילי הזה, לכאורה, שקרה, אם תחבר את הסרט הטיביולוגי, כשאני יודע שגם אתה עובד עליו ממש ממש חזק, ותגיד, לא היה אמור להיות פה שום דבר אחר, כאילו הייתי אמור להיות למטה, אין עם זה שום בעיה, ולכן זה לא חזרה אחורה.
אבל כאילו יש גם שלב שדיוויד אומר את ה-disconnected from the light, כאילו אני מבין.
אתה דיסקונקט, אתה לא חזרה אחורה.
סיבה שאתה מרגיש ככה זה שאתה לא עם האור, נקודה.
אבל הוא אומר שאפשר להיות קבוע עם האור, לא?
אפשר, דרגה רוחנית, או יותר גבוהה.
הבנתי.
זה תמיד עבודה רוחנית, זה תמיד יותר עומק.
התחלת את הקבלה לפני כמה חודשים, עדיין הייתי מקלל אותך מהצבענותך, היה לך את התגובה הריאקטיבית, ועכשיו יש לך קצת פחות תגובה ריאקטיבית.
כן. לא, גם כשהתחלתי את זה היה לי הרבה יותר, היה לי מומנטום הרבה יותר קל, כאילו הייתי חווה ניסים גם על ימין ועל שמאל. אבל עכשיו כאילו אתה באיזושהי נסיגה כזה, זה חזר להיות נורמל, אבל אני כאילו, אני טועה אם אפשר תמיד לשמר את המצב הקיים, כאילו...
אומרים את זה גם על התחזקות, כאילו שבן אדם מתחזק, לפעמים אנשים חוזרים בתשובה ואז הם כזה באורות כאילו, ואז הם פתאום כזה צומחים לקרקע כזה. כאילו נותנים להם להרגיש מה זה האורות האלה, ואז לך תעשו את העבודה שלכם, כאילו טיפלו למטה ועכשיו בואו תעשו את העבודה כדי להגיע למקום הזה הגבוה הזה. כאילו להרגיש את האורות האלה. אז יכול להיות שזה גם המקום הזה, כאילו שהרגשת באמת את ה... את האור הזה, את הכוחות של זה, ואז עכשיו, טוב, תחזור לאיפה שהיית, ובוא תעבוד עכשיו עם הכלים האלה. כן. כאילו, תגיע לזה.
אז אני חושב שזה הגיע ממקום אמיתי הדבר הזה, זה לא הגיע ממקום של, יש לי תמיד עוד עבודה לעשות על עצמי, אבל הייתי, הייתי שם מתוך זה, זו הייתה תקופה של חצי שנה, זה לא היה בלבול, בואי נגיד ככה.
לא, לא דווקא ביגוד.
העניין הוא יותר ממה אתה מרגיש פחות?
פשוט בתפקוד הכולל, אני מרגיש עייף יותר, אני מרגיש כאילו באמת חלש יותר, כאילו זה. אני בטוח שזה קשור להרגלים שהשתנו בגלל פציעה בכתף שיש לי עכשיו, אני לא יכול ללכת להתאמן, אז כי אני לא יכול ללכת להתאמן, אז אני גם לא אוכל נכון, ואז כי אני לא אוכל נכון, אז למה ללכת להליכה בכלל? ואז אתה חוזר אחורה ומלא דברים. וכן, זה כנראה, כאילו, אני בטוח שיש משמעות לפציעה לכתף, היא גם באה בצורה נורא מוזרה, אבל, כי כן, כנראה זה בא לראות אותי עד כמה אני חזק גם ברגעים, כאילו, זה הדבר הכי שואל, זה לא כואב לי לרמת היום-יום, אבל זה כאילו, בחנתי אותך בוא נראה איך אני איך אני כאילו בוחן אותך ברגעים שקשה לך דווקא פיזית אלא מנטלית יותר.
מה זה בא ללמד.
מה זה בא ללמד זה בא ללמד כנראה לא יודע משמעת כוח רצון יותר חזק. משמעת אני מניח כאילו יש לי משמעת. אבל זה נפל שם איפשהו. לא בטוח איפה, אבל זה נפל. זה נפל בגלל שאתה...
יכול להיות שהיית בתקופה של עומס, הרבה עומס בעשייה, בעבודה.
חד משמעית בתקופה של עומס, אבל זה נפל גם בגלל... זה כמו איזה כדור שלג, אתה נופל במשהו אחד ואז כאילו זה צובר עוד שלג ועוד שלג ועוד שלג ועוד שלג.
אז יכול להיות שבמקום ללמד אותך משמעת זה בא ללמד אותך דווקא את הדבר ההפוך.
בדיוק זה בדיוק מה שאמר לי בראש מה זאת אומרת. אני אראה לך משהו יש דרך להראות שנייה משהו.
בזמן שארה אני אגיד שהכוונה הייתה שבגדול הרבה פעמים אנחנו ממש על זה במשהו ואנחנו סופר בפלואו וסופר במשמעת. טירוף וזה ולפעמים שוכחים כל מיני דברים בדרך ואז יש איזה מהמורה כזאת של. מה עושים עכשיו כאילו הכל קורס זה פתאום שנייה להבין אולי לבנות את השגרה בצורה אחרת אולי שנייה יש לך פה איזה שהיא העתה כדי להסתכל שנייה אוקיי איך אני רוצה שהמציאות שלי תיראה. כאילו לבנות את הדברים מחדש.
האמת שגם עכשיו שאני בתקופה של העתה ואני מסתכל אחורה על השגרה שלי אתה שגרה כאילו מדהימה לא לא ראיתי בחיסרון. כאילו זה היה שגרה של כאילו את יודעת הרגלים טובים בסוף זה הרגלים של שבאמת טובים כאילו לא זונה נכונה הליכה ולהתאמן היה סיבות טובות לכל הדברים האלה זאת אומרת. לא עכשיו לא עשיתי משהו שהוא לוקח או ריאקטיבי או כאילו זה לא היה אחד מהם לא בהכרח לוקח יכול להיות שלקחת ממנו.
אני אסביר לך מה הכוונה, יכול להיות שהיה לך הרבה עומס בעבודה, יש סיכוי כזה? כן. אוקיי, כן, אני אגיד לך למה כאילו יחסית קל לי לזהות את זה, אני חושב שהיו לי תקופות, אתה מכיר את הרגע שאני מגיע אליו, בעיקר מכירות, בעולמות המכירות, מי שבדור הישן של מכירות, שאני באתי מהדור הישן ואני מנסה לשנות פה הרבה דברים בעולמות האלה, אבל הדור הישן של שיווק ומכירות והעולמות האלה הוא עם המון המון המון סטרס, המון. רמות הסטרס האלה, ועסקים היום באופן כללי זה שמון המון סטרס אם אתה לא מנהל את עצמך בצורה נכונה ולא פועל נכון. והיו לי תקופות שלמות שאני שלושה שבועות רצוף עם 40 חום במיטה, לא מצליח לקום, לא מצליח לתפקד. שבועות שלמים אני בחוסר תפקוד מוחלט, זה הגיע לרמה... ששלושה ימים ברצף, אני במיטה, לא צריך לקום, שלושה ימים, עד לשם זה הגיע. עכשיו כל פעם הגוף מנסה להגיד לי משהו, הגוף, הבורא, אתה יודע, בסוף הכל בסנכרון, מנסה להגיד לי משהו, ואז פניתי להרבה, אני עובד המון המון עם מחקרים, ואחד הדברים שגיליתי, איזשהו גרף שפשוט עזר לי מאוד, וזה הגרף הזה, רואים את המסך? רמות הסטרס שלנו כשאנחנו... אנחנו רוצים הרי להגיע לביצועים, כולנו רוצים להצליח, כולנו רוצים להגיע למספרים, לתוצאות, בלה בלה בלה. כשאני במעט מדי סטרס, נכון, אומרים סטרס הוא דבר חשוב בעסקים. אם אני בלי סטרס בכלל, אני בחוסר פעולה, אני לא פועל, אני לא מתקדם, אני לא עושה כלום. אז אין לי גם תוצאות, שזה הפרפורמנס, אוקיי? ואם אני רוצה לשפר את הביצועים שלי ולשפר פרפורמנס, מה שאני צריך לעשות זה להעלות את הפרשר, להעלות כביכול את רמות הסטרס. בנקודה הזאת המנטרה שכדאי שתהיה לי זה more is more, יותר זה יותר, יותר פעולות, יותר שיחות, יותר קמפיינים וכן הלאה, יותר פעולות כדי להתקדם ולהגיע לאזור הזה של ביצועים אופטימליים. אני הייתי הרבה זמן פה, יותר מדי סטרס, יותר מדי לחץ, יותר מדי עומס, פחות מדי מה שהנפש שלי, אני שמש לי צריכה, הפוגה, זמן לטעינה, זמן לאפשר לעצמי רגע לנוח, להתען, לחפש סורסים אחרים למה מניע אותי חוץ מהביזנס, ביזנס, כסף, תוצאות, בסדר? ופה אפשר היה להגיע מהר מאוד לשחיקה.
אז זהו, אז זה מוזר כי הייתי פעמיים בחו"ל בחודש הזה. זאת אומרת, וידעתי, אני כבר מכיר את עולם השחיקה, הייתי שם, זה לא שחיקה.
זה לא זה, מעניין.
זה פשוט, לא יודע, עיבוד כוונות, מה שנקרא. יצאתי פשוט מהפוקוס, לא יודע, לא יודע להסביר למה.
אתה אוהב את מה שאתה עושה?
מה זה?
אתה אוהב את מה שאתה עושה?
אני מת על מה שאני עושה.
את מה שאתה עושה ספציפית, את הפרויקטים שאתה עובד עליהם עכשיו ספציפית, אתה אוהב?
כן, אני מאוד אוהב את זה. אני אוהב כל דבר שנוגע בעשייה, אז בשבילי לעשות זה ליצור יותר נכון. ליצור זה מבחינתי number one.
אם היית מגדיר, אם היית צריך להגדיר עכשיו כאילו מה השליחות שלי אותם בעולם, אתה יכול כאילו להגדיר את זה באיזה משפט שתיים?
מה השליחות שלי?
כן.
ליצור, לעשות, לתת, זה חלק מהזה, אני פשוט נורא אוהב ליצור דברים, כמו ילד שתביא לו לגו עכשיו, אני אוהב לעשות את זה, ואם זה משפיע לטובה, וגם אני דואג שלרוב זה ישפיע לטובה, לפעמים מתפקשש בדרך, אבל זה השאיפה, שזה תמיד ייתן משהו. עדד value לעולם לא ייקח ממנו. זה מה שאני עושה כרגע אני אני באמת אוהב ליצור באמת זה גם בגלל זה יצרתי 3 4 חנויות עידן מכיר 3 4 חנויות e-commerce לא הגעתי אפילו לשלב של המכירה פשוט הייתי יוצר בדרך. כי למה כי סיימתי ליצור עכשיו הגיע הזמן של למכור אז לא הייתי מוכר. וזהו וזה עכשיו עכשיו הדברים קצת יותר מתחברים מפעם אבל. פשוט חזרה אחורה קצת.
אחרי כל זה זה עדיין חזרה אחורה?
זה לא חזרה אחורה, ככה זה בתחושה.
אוקיי, אז בוא תשים את זה רגע על רגש, אתה מרגיש, חושב או חוזר?
אני חושב, אבל אני מודע גם שזה לא באמת, זה רק תחושה. לא הייתה תחושה של, זה יותר רגש אפילו, יותר רגש, אני מרגיש שאני חוזר אחורה ואני בתכלס יודע שוואלה, הכל טוב, עוד יומיים אני יכול פתאום לצאת מזה ואני חוזר לאותו פוקוס שהייתי לפני שלושה שבועות או שבועיים או לא יודע מה, וזה כבר קרה לי וזה כבר היה ואני פשוט מכיר את זה, אני פשוט יודע שככה, אני לא יודע אם אני בנוי ככה או ככה, תדר שנופל עליי לבצע את הדבר הזה בצורה הזאתי, אבל... זה היה, אני מכיר את זה, אני פשוט יודע שעוד, יש מצב עוד שבועיים מהיום, יש מצב גם עוד חודש מהיום, אבל כשאני חוזר, אני חוזר, אם אנחנו חוזרים לגרף שמוררה, אני חוזר לטופ, ואני פשוט...
רגע, אני רק שאלה, האם אתה יכול לחזור עוד דקה?
אני מקווה, אני מאמין שכן.
כן?
אז זה יכול לא להיות שבועיים? זה יכול לא להיות חודש?
זה יכול?
אמרת את זה בכל הממשלה, היחידה זה שאתה מנותק מהאור, זה לא שמשהו השתנה.
אני לא יודע במה זה תלוי, זה בדיוק העניין, אני מנותק מהאור בהרגלים.
אני בכוונה רוצה לתת את זה פה, אני בכוונה רוצה לתת את זה פה, כי אני חושב שאתה תמצא תשובות בשני השקפים הבאים, שלושה שקפים הבאים, וזו דוגמה מצוינת של יותם, כי זה באמת, מה שיותם חווה, אני חושב שהרבה מאיתנו יכולים, אני ברמה האישית גם מתחבר אליו מאוד, זה איזשהו הלך רוח, איזושהי הרגשה של קבלה אומרת זה שחור או לבן, אין פה ימינה שמאלה, שאני מחובר לאור, שאני מנותק מהאור.
שוב דבר, בבין לבין, כן?
רוצים ללמוד איך להתחבר לאור, אנחנו רוצים על ידי חיבור לאור, רפינת יופום וכל מה שאנחנו מכירים, ולכן אנחנו רוצים, זה למה אנחנו עושים את זה בכלל, את המרגיש, חושב ועושה, אני רוצה רגע שניקח את זה לעוד יותר פרקטיקה. אז אם נסתכל על זה רגע קודם כל על הרגשות, אז נעשה את זה בכוונה מרקאות, רגשות הנכונים שאנחנו רוצים להרגיש ולחוות מהלך היום, מהלך החודש, שנה וכולי, זה אהבה, חמלה, נתינה, שמחה פנימית, קבלה, ביטחון, הודיה, כל הרגשות האלה, כמו נראה לי ברור לכולנו, יוצאות, יוצאים מהבורא, מאותו אלך רוח, מאותו הוויה, כן? יש כאן מישהו שאחד מהרגשות האלה לפחות הוא הרגיש היום, אתמול, השבוע, שבועיים האחרונים? כן? מקווה שיהיה פה 100% אמרה, כן?
כן.
אני יודע אם כן אנחנו כאן בבעיה. בסדר?
אז למה בעצם רשמת נכונים ולא טובים?
בכוונה אני רוצה נכונים כי אין נכון או לא נכון.
אין גם טוב או רע.
אני תיארתי כמה שאפשר לתאר את הרגשות שהם הפירוש של הסטייט של הבורא. זאת אומרת שאני באהבה, אני באפיניטי או פורם.
שאני בשמחה פנימית, אני באפיניטי או פורם.
שאני בביטחון, שאני בהודיה. גם אם עכשיו... נכנסו בי והאוטומט שלי זה להגיד מזמור לתודה, יכול להיות שהמוח שלי צורח שיגיד עכשיו מה עכשיו מתעסק עם הביטוח והוא אשם והאידיוט וזה וזה אבל אני מכריח את הפה שלי להגיד מזמור לתודה בהקשר הזה, באותו חצי דקה שאני אומר את זה הנשמה שלי, הראש שלי, המוח שלי, הנפש שלי היא בהודיה, היא בסטייט חיובי למרות שהסיטואציה היא שלילית ומהצד השני, הרגשות המרחיקים, בגלל זה אמרתי הלא טובים, כי זה או שאתה מחובר או שאתה מנותק, קינה, כעס, פחד, קנאות, בושה, רגשות קורבנות, אכזבה, אדישות. מישהו מכם היה באחד מהרגשות האלה היום, אתמול, השבוע, החודש האחרון? כן?
בסדר?
זה יכול לקרות כל יום, כל שעה. בזום הזה שאנחנו נמצאים בו, יכול להיות שעברנו כבר איזה 17 סוגי רגשות. טובים לא טובים מרחיקים או מקרבים הוא פשוט רוצה להסתכל על זה של אין דבר כזה רגשות טובים או רעים אלא האם הרגש מחבר אותנו לתדר של האור או מנתק אותם.
אבל אדישות זה כאילו נשמע לא כזה מנתק. כאילו אדישות יכולה להיות גם לטובה לא?
יכול יכול להיות גם לטובה יכול להיות לקרב יכול להיות לחבר. זה באמת הכוונה וחשוב גם להגיד אין כאן נוסחה של תרגיש ככה תהיה ככה אלא הלך רוח שממנו אתה מפרש בשורה התחתונה ניקח את זה גם רגע למקודם הרגש מייצר שורה התחתונה בסוף את הפעולה אם הרגש טוב הפעולה תהיה טובה ואם הרגש טוב הפעולה תהיה טובה ואולי אפילו תהיה בלי כוונה לקבל אלא רק לתת וכנראה שהיא גם תהיה פעולה מתוך אהבה ותהיה עם השפעה הרבה יותר חיובית מאשר פעולה שתצא מתוך רגש שלילי במירכאות.
אז סך הכל מה שהרגש הזה עושה זה או שאנחנו מחוברים או שאנחנו מנותקים, אין פה אמצע. מה ההסבר?
רגשות זה כמו כעס או קנאה, הן תוצאה של תפיסת נפרדות, שאני חסר, שהעולם נגדי, שהאור לא איתי, משהו לא תקין, צריך לשנות, צריך לתקן, יש פה איזושהי בעיה. העולם הוא בדיוק אותו עולם מושלם שהיה לפני שהרגשתי, ככה פשוט אני חווה אותו בצורה של חוסר. הרגשות של חמלה, שמחה, היא תוצאה של תפיסת אחדות, שהכל בא עם מקור אחד, שאני שותף ומבורא, שאני אשלם. ברוך השם ששבוע שעבר כולנו חווינו את זה כרגש קולקטיבי, מה שנקרא, של אחדות, של אהבה, של שמחה. כולנו יודעים על מה אני מדבר, בשנייה שהתחילו לחזור ולראות את הזה, כולם פשוט, פוטקום שדיברתי איתו, פשוט ישב מול הטלוויזיה ובכה.
דמעות של עושר, של הקלה, של שחרור, של אהבה, של... של מה לא.
ההסבר היחידי שאנחנו רוצים לתפוס זה באמת שזה או מחבר אותנו או מנתק אותנו ולכן אם אני רוצה לשלוט בזה, אני רוצה לשלוט ברגש וכדי לשלוט ברגש אני רוצה לשלוט בסיטואציה וכדי לשלוט בסיטואציה אני רוצה לשלוט בטריגר וכדי לשלוט בטריגר אני רוצה להיות במודעות כמה שיותר גבוהה למה שקורה לי דווקא ביומיום ולא בשיעורי קבלה פעם בשבועיים שיש איזשהו אור גבוה. לא שאני רק עם סיטואציה חיצונית, או שאני בקופנגן מול מחשב בצורה מסודרת, או שאני בטיסה. אני תמיד יכול להתחבר כל הזמן. וככל שאני אהיה ביותר מודעות לזה, ככה אני אוכל לחבר את זה יותר. בואו ניקח דוגמאות ימניות.
מה הסיטואציות שמוציאות אותנו מהחוק? חוק Infinity of Form כמובן.
מישהו עוקף אותנו בכביש, בום, מדליק בי כעס, מדליק בי עצבים, מדליק בי משהו לא בסדר, אני חוזר אחורה. חבר מצליח ואני לא, מדליק בי קנאה. זה שהחבר הצליח ושיתף את זה ושיקף את זה בצורה שעכשיו נכנסתי לאינסטגרם ובמקרה ראיתי את זה כשאני אחרי שיחה עם לקוח שלא סגר, באותו הרגע אני אחווה את זה בצורה ממש חרא. ובקלות אני אוכל להתחבר לרגע של הקנאה. וואו, הנה עשיתי בדיוק את אותו הדבר שהוא עשה. לי זה לא עבד, לו זה עבד, אוקיי.
אבל אין פה צירופי מקרים, נכון?
יש סיבה שאתה רואה את הפוסט הזה שנייה אחרי שנכנסת לאינסטגרם, אחרי שהלקוח לא סגר. למה? כדי להדליק בך את הטרנספורמציה הרגשית לאיזה רגש במקרה הזה. כי נפט. אחרת הסיטואציה הזאת לא הייתה קורית בך. בוס לא מעריך אותי, אני נעלב, לא מעריך אותי מספיק וכולי. למה אני נעלב? בנתוני הספציפי הזאת כדי ללמד אותי את השיעור שאני לא צריך אף אחד שיעריך אותי כי אנון מלבדו, הבוס הוא סך הכל שיקוף בכוונה הוא לא מעריך אותי בכוונה אני צריך להיעלב כדי לראות שאני לא צריך להיעלב כי שום דבר פה לא אישי אורי תגיד לכם אחר כך על ארבע ההסכמות והילדים לא מקשיבים, מקבלים איזשהו תסכול, דחייה רומנטית, חסר לי ערך וכן הלאה וכן הלאה זאת אומרת הרגשות השליליים שלרוב אנחנו הולכים לשם, אנחנו חיים מתוך חוסר באיזשהו מקום, תופסים אותנו הרבה יותר ולכן כדי לתפוס אותם ולעשות להם טרנספורמציה אנחנו רוצים להתחיל לעבוד עליהם ולתפוס אותם ביום יום דרך הסיטואציות. ואם פה אני רואה שכל יום אני נוסע לעבודה שעה וחצי וכל יום אני מקבל עצבים של החיים וכל יום לוקח לי שעה וחצי להוריד את זה כשאני מגיע למשרד. איזה מתנה מטורפת. יש לי כל יום טריגרים שיעזרו לי לעשות טרנספורמציה כל יום ואני יכול להיות מוכן לזה. בגלל זה אמרתי יכול להיות שזה יהיה היום כי אם אתה מודע לאיזושהי בעיה או איזשהו משהו שלוקח אותך במרכאות אחורה וזה קורה שוב ושוב ושוב זה הדבר הכי מדהים שיכול להיות. כי אם אתה אומר הנה דוגמה שמגיעה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב כל פעם בדוגמה הזאת שהטריגר הזה עולה, אני מתנתק, לכן אני מרגיש את כל סט הרגשות הזה. אם אני אדע לזהות את הטריגר, ובנקודה הזאת להתחבר, אני ארגיש את סט הרגשות הזה. להטקי לככה מאחורות אני אומר פשוט. ולכן אני רוצה שנעשה פה רגע איזשהו תרגיל חשיבתי קטן, כן? תבואו לעצמכם סיטואציה שקרתה לכם לאחרונה שהוציאה אתכם מהחוק, מה שנקרא.
מישהו חתך אותי בכביש, לקוח לא סגר וכן הלאה.
מה היה הרגש מתוך סט הרגשות הרעים במרכאות, כן? האם כיניתי, האם כעסתי, פחדתי, התביישתי, הרגשתי קצת קורבן, הוא עשה לי, הוא שתה לי, הוא אכל לי, הוא לא סגר, הוא לא חתם, הוא אשם, הוא אשם, הוא אשם, לא לקחתי אחריות, תחזבתי, הייתי אדיש לכל הדבר הזה. מה זה היה? מה היה הרגש? אחר כך מה הייתה האמונה הפרשנות שגרמה לרגש הזה? מה הכוונה אם לקוח לא סגר איתי? האמונה שהייתה לי זה כולם אמורים לסגור איתי, אני טוב, אני יודע להעביר את הערך הזה ללקוח הזה, הרי הסיבה שהוא לא סגר זה כי לא טיווחתי את הערך החוצה, אחרי שעברנו את החרטות של זה יקר לי ודברים כאלה, קצת בתודעה קצת יותר גבוהה, אנחנו מבינים של... הוא לא קנה, זה אני לא הצלחתי להעביר את הערך החוצה. אמונה שזה יכול לערער לי או להשפיע עליה זה, אולי אני לא יודע להעביר את הערך כמו שחשבתי בצורה מדויקת כל הזמן לכולם. וואבה, בלי שיפוטיות, אני אוכל לעבוד על זה ולעשות את זה פשוט. והדבר האחרון, בייב קניופז, איך היה אפשר לראות את הסיטואציה דרך העיניים של האור?
זאת אומרת אותו הלקוח לא סגר איתי מה טוב בזה.
מה זה בא ללמד אותי מקרה הזה וואי צין מיימובי כמו שאתה יודע בואו ניקח ככה 3 4 דקות.
חתנו תנו לעצמכם רשימה של מה שהיה ונמשיך לדבר הבא.
One second.
ובואו נתחיל לסיים יש סיטואציות?
יש? אוקיי.
בואו נוסיף על זה רגע משהו.
בואו ננסה ללמוד ממש פיזית איך אנחנו, מה שנקרא, מצליחים לתפוס את עצמנו על חם.
כי זה כל הנקודה. דיוויד דיבר על זה הרבה פעמים, הוא אמר אנחנו לומדים בכיתה ואנחנו מדברים, אורות, כלים, חושך, הפונט ו...
ואז אנחנו מגיעים לטסט עצמו ושוכחים את הכל.
אוקיי?
שוכחים את הזה, האגו משתולל, חוזרים להרגלים ישנים, מרגישים שאנחנו ריאקטיביים, כל כך הרבה דברים שלכאורה היינו אמורים לסיים כי עבדנו עליהם.
אבל לא מצליחים לתפוס אותנו, ולכן מה שהיה חשוב לי היום זה לתת כמה שיותר ספציפיות לרגעים האלה, כדי שנפסיק להאמין שזה מקריות, שנפסיק להאמין לזה של הוא השם או היא השם, זאת אומרת לקפוץ למקום הזה של הקורבנות, זה מגיע אצלי, שנדע לתפוס את עצמנו ממש על חם באותם הרגעים, כדי שמה להגיד, זה טסט, זה טסט, אני עכשיו פעם הרגשתי חרא מהסיטואציה הזאת שקרתה, עכשיו אני עושה טרנספורמציה ואני אומר הכי טוב בעולם שהדבר הזה קרה, הלקוח לא סגר איתי, מעולה, תביא עוד 100 לקוחות שלא יסגרו, באותו הרגע אני אומר את זה, ואיך אנחנו עושים מה שנקרא תופסים את עצמנו על חם, אז אמרנו אחד זה לתפוס באמת את החשיבה את ההרגשה, את הזה, פה אני אומר יותר מזה, בוא נתפוס את הגוף. אם יש לי איזושהי עלייה חדה בדופק, אני מרגיש שמישהו מדבר איתי, ואני רק מחכה שהוא יסתום את הפה כי יש לי משהו להגיד. ציים רגע את המשפט כי אני חייב להידחף, תגובתיות. מחשבות מעגליות של צדקנות או קורבנות או שיפוטיות. אני שומע מישהו אומר איזשהו משהו ואומר, איי הוא טועה, איזה אידיוט, רגע, שנייה, הופ.
מה אני שופט אותו? הוא עוד לא סיים לדבר אפילו.
הוא טועה, אני צודק, אני חייב להגיב, אני חייב רגע להתגונן ממה שהוא אמר. מישהו אמר איזשהו משהו של שהוא כבר לא כזה, כי הוא התקדם לאיזשהו שלב, הוא כבר לא אצלנו, יוצא לארבע פעמים אימונים בשבוע. האוטומט שלי של, אה בטח, אין לך ילדים, קורבנות.
צדקנו.
האוטומט של, אה בסדר שיהיה לך ילדים אתה תבין, האוטומט של, אה אתה לא עובד בעבודה שאתה צריך לקום עליה כזה מוקדם, האוטומט הזה של אני צריך להגיד את זה, אם אחד תפסתי את עצמי לא אומר את זה, זה שלב אחד, שלב שני זה אני לא חושב את זה אפילו. כי גם זה שאני חושב על זה, שהבן אדם הזה אמר משהו, זה פשוט הוא לחץ לי על הרגל, לא הוצאתי את זה החוצה. מה אני רוצה? גם את המחשבה לעשות טרנספורמציה ל... כל הכבוד לך שאתה רץ ארבע פעמים בשבוע, איזה השראה. ולסיים את זה שם. אז ממש לתפוס את המחשבות וצורך להוכיח, לברוח או לתקוף כדי להחזיר את הביטחון העצמי שלנו על ידי בדרך כלל רמיסה של הבן אדם השני. מה עושים בפועל כשהדבר הזה קורה? כמו שאנחנו מכירים פה, אז עוצרים, שמים לב רגע שיש לי איזושהי תגובה שהולכת להגיע שמגיעה מהרגשות השליליים, מהחושך ולא מהאור. קודם כל עוצר ורואה, חושב עם עצמי בראש, למה אני צריך להגיב?
יש לי פה איזשהו פער.
נושם, מה שאנחנו מכירים, pause, what a pleasure. שואלים, איזה רגש שולט בי עכשיו? האם הוא מהאור או מהחושך? זו נקודה מדהימה. עכשיו יותר אמר משהו שאני חייב לחתוך אותו ולהגיד לו את זה. האם יש פה איזושהי תגובה שאני חייב להגיב עליה? כי אני רוצה לצאת צודק, כי אני רוצה לחפש את הכפיים, כי אני רוצה שיגידו לי כל הכבוד, או שאני חותך אותו, אותה פעולה מה שנקרא, ואני בתוך מקום של לדייק משהו, שהיא יותר מתוך זה יבין משהו על עצמו ונוכל לשתף כולם. אור או חושך, אותה הפעולה.
בסדר?
אני רוצה רגע לראות איזה רגש, מה אני מרגיש עכשיו, אני מרגיש טוב, אני מרגיש פגוע, עייף, מעולה, אוהב, חומל מככה הרגשות שהיה בהם קודם, לשאול אם זה שאלות מהאור או מהחושך, ושאלה שהתחלתי ממש ללמוד את הקבלה, ממש שאלתי את זה גם בתנוף של המסך, what will God will do now?
שאלה גדולה.
אבל מה הבורא מגיב עכשיו? מאותה סיטואציה שנראית מאוד חשוכה, מאוד קשה, מאוד זה, ואגב החלק היפה זה שאנחנו מדברים על זה וגם יוצא לי לדבר על זה הרבה אנשים, אז מגיע הדבר הזה של לא לא לא, אבל אצלי זה שונה, אצלי הסיטואציה היא הכי דפוקה שיש. אצלי הסיטואציה היא עוד יותר קשה.
לא, לא, לא, אבל אצלי זה ברור ש...
לא, לא, לא.
זה מסך מאוד יפה של האגו שהוא שם לנו. עלכס בסדר, אבל אצלי הרבה יותר גרוע.
יותם סבבה, אבל אני קטסטרופה. נו, זה גם מסך, בסדר? אני רוצה לשאול את אותה שאלה, איך הבורא היה מגיב עכשיו? וזה מקריס כל סיטואציה קשה ככל שתהיה. והשינוי, הטרנספורמציה בעצם, ואפילו מחשבה חיוך או שחרור, פה יגיע גם, אנחנו רואים כל הזמן שאנחנו מתקדמים, האופראוננט מתקדם איתנו, פה יגיע מצב של, אוקיי, תפסתי את עצמי, דיברנו בשיעור, תפסתי את עצמי, ועשיתי שינוי רק לשנייה על המחשבה הספציפית הזאת, גם לא הוצאתי את זה לפועל, לא עשיתי את זה, זה רק היה לי בראש, זה לא שווה הרבה, נכון?
כי לא עשיתי את כל הדרך, שיניתי רק את הדבר הקטן הזה.
זה לא מספיק, זה לא שווה, אז למה לעשות את זה? זה בדיוק המחשבה, זה מה שנקרא תפיסה על חם על תפיסה על חם. למה? כי מבחינתי אני צריך או להשתנות ב-100%, או שזה לא שווה שום דבר, בוא נישאר בסורי. ופה אנחנו נופלים כולנו. כי אני אומר, ושיתפתיות תתקן אותי אם אני טועה, אני כבר לא בשוונג, אז בוא כבר לא נרוץ, אז בוא כבר לא נאכל, אז בוא כבר לא זה, שנורא קל ליפול ממשהו שלילי לשלילי לשלילי, אגב, כמו שקל, להתקדם מחיובי לחיובי לחיובי. אבל פה אני רוצה לתפוס על חם ולהגיד, שומע? גם לצאת להליכה, גם לחשוב על לצאת להליכה. זו מחשבה מתוך האור ולא מתוך החושך. עצם זה שחשבתי, אני יכול לסמוך על עצמי מספיק שבחרתי בצורה אקטיבית. לא הייתי ריאקטיבי, הייתי פרואקטיבי. הייתי הרבה יותר קרוב לאפיניטי אופורם. ולצפות לזה שהחשיבה שלי תהיה שומע זה לא שווה לך לעשות את זה, תצפה לזה, הכל טוב. עוד טרי קטן של אז, כן? מצליח להתחברים לזה? מצליחים לראות את זה? מצליחות?
כן.
דוגמאות מאצלכם, איך אתם תופסות עצמכם על חם?
אני לא אשתף בדוגמה אבל אני כן יכולה להגיד שבאחרון כאילו מה הקדוש ברוך הוא היה עושה אז זה תמיד יהיה כאילו אם הבן אדם מתנהג ככה אז הוא צריך את החיבוק הוא צריך את הדבר הזה כאילו כמו שאם מישהו חותך אותך או צועק עליך בכביש אז במקום להגיד לו לקלל אותו או להתעצבן אז לברך אותו דווקא או דברים כאלה. אז זה כאילו זה, אני לוקחת את זה למקום הזה. אומרים כי מים הפנים לפנים, כך לב האדם לאדם.
אני כלוא סיטואציה.
האמת שבדיוק הלכתי רגע לפתוח את הדלת. אני יכול להבין על מה דיברת. האמת שזה בדיוק מה שאני עושה, אני מכריח את עצמי לעשות את הדברים. גם כשאני לא רוצה אותם לצאת להליכה זה יותר קשה אחרי שאיבדת את המומנטום. אבל עכשיו אני פשוט מכריח את עצמי לצאת להליכה גם לבד. אני אוכל בריא גם כשאין לי כוח כאילו גם כשבא לי לאכול איזה משהו משמין כזה ואם אני אוכל משהו משמין אז אני אוכל אחד. אני אוכל אחד מכל אחד כזה.
מה אם מעולם לא היית צריך מומנטום? זה היה מדהים אבל אתה לא צריך להיות מחליט עכשיו שאתה לא צריך מומנטום יותר.
אני אני אני מבין אותך אבל אני מרגיש שאני שאני כן צריך כאילו זה נופל.
בוא תעשה את הטרנספורמציה שם.
שמה זה אומר איך אני החלטתי לרוץ כל יום אני לא רץ 29 יום ויום אחד אני רץ. אוקיי והיום האחד הזה שרצתי זה הדבר הכי מדהים שקרה בעולם וזה לא משנה 29 שהיו לפני זה זה לא משנה 29 שיהיו אחרי זה כל יחידה היא בפני עצמה הצלחה חיבור לאור.
תוצאה קרא לזה איך אתה רוצה כן שלא תצטרך אתמול או את יום המחר אבל אני באתי את כל הרעיון של מה שאתה רוצה לעשות.
לא, יש משפט שאיתן, איתן ירדני המורה של דייוויד, שמעתי הוא הפך לי את השכל, הוא מאוד פשוט, הוא אומר אם אתה חושב שאתה יכול לצפות את יום המחר על בסיס יום האתמול, פספסת את כל הנקודה של עבודה רוחנית.
לא חייבת להעליג גם הורים שכל יום אומרים לאדם חדש בסדר.
כל יום הוא עולם חדש, זאת אומרת כן כדי להעלות מסת שריר 8 קילו אני אצטרך להתאמן x ימים ברציפות, לאכול x ימים ברציפות, איזה זה כמובן, אבל כל יום בפני עצמו הוא יחידה בפני עצמה, מה שהיה אתמול, מה שיהיה מחר, לא רלוונטי, לא רלוונטי לשום צורה, יותר מזה אם אני לא בנוכחות בלבד ברגע במה שאני עושה כל הזמן על לא מכובד את זה שאני חושב על מחר אני חושב על אתמול על לא מכובד. כי אין מחר ואין אתמול זה לא שאני חושב על זה זה פשוט.
זה פשוט הגיע למצב הזה.
עכשיו אתה פוסט טרנספורמציה למצב הבא המצב הבא אומר יותם לא משנה אם יש לו אם הוא יתאמן אתמול הוא יתאמן שלשום הוא הולך להתאמן היום והוא מבסוט מזה כאילו התאמן כל הזמן שגדל על עצמך. הוא ברגשות חיובים וזאת אומרת שאתה מנתק את התלות בין מה שהיה אתמול למה שיהיה מחר. כמו שאני לא רוצה לצאת להתאמן, שנייה רגע דבר אחד, אני לא רוצה לצאת להתאמן ולעשות תקיפות בטן כדי שיהיה לי קוביות בבטן ואז בקיץ אני אמשוך בנות בחוף פרישמן, אלא הכוונה שאני רוצה קוביות בבטן זה כדי להחזיק גוף חזק שיוכל להחזיק את המטרות שלי. כדי שאני אוכל לעזור לכמה שיותר אנשים פיזית. אני לא צריך לקבל, אני רוצה להתאמן כי אני רוצה לקבל את היכולת לעזור לכמה שיותר אנשים פיזית, כי אני יותר חזק לסחוב סלים לזקנה בזה, זה כל הזמן חוזר לשם. ולא כדי לקבל מחמאות.
אבל השאלה, אני מבין את המשמעות של כוונה של הפעולות, את זה אני מבין. טוב מאוד העניין הוא זה של איך אני עושה את הטרנספורמציה הזאתי על משהו שכאילו זה מה שלא ברור לי על איך לעשות אותה.
במקרה שלי סיימת את הזום עכשיו לא התאמנת היום עולה לך המחשבה אני רוצה להתאמן נמצא להתאמן אני לא יכול עזוב להתאמן לצאת להליכה. האוטומט שלך שעלה שומע גם ככה לא הלכת אתמול אין לך מה ללכת היום למה?
אוקיי? זה הכל כדור של סלג שמגיע מהאימונים אגב.
יש לי פציעה בכתף ככה דוגמא יש לי פציעה בכתף אני גם ככה לא יכול להתאמן. אוקיי? עולה מחשבה כזאתי טוב לא התאמנתי אתמול שבוע שעבר גם היום לא. אין טעם, אתה תפצע, עולה גם טיעונים רציונליים.
יכול להיות גם, אני אתאמן מחר, רגע עכשיו כבר מאוחר.
אני אתאמן מחר, עכשיו כבר מאוחר, אני אתאמן, אני אפצע, יגיעו גם טיעונים הרבה יותר רציונליים, הייתי אצל רופא, הוא אסר עליך להרים את היד, אוקיי? אבל להיות אומר, רגע, שחרר מה היה, שחרר מה יהיה, אני עכשיו עובד על האוטומט שלי ועל הטרנספורמציה שלי, על הטריגר שלי, שמגיעה השעה שבדרך כלל אני מתאמן, וגם מגיעים יחד איתו כל התירוצים. אבל זה לא משנה, רגע, אחרי למדנו שזה לא רלוונטי מה היה אתמול ומה יהיה מחר. עכשיו יש לי ניסיון בפני עצמו, האם אני הולך להתאמן או לא? עכשיו אני יכול להקשיב לכל מה שהקשבתי עד עכשיו של אסור לי ווה ווה ווה ווה, או שאני יכול לשאול שאלות של מה בורא היה עושה, ניקח דוגמה שהוא היה מתאמן, אז למרות זאת הוא היה מוצא משהו שהוא כן יכול לעשות. אתה לא יכול ללכת לחדר כושר ולדחוף פוש של 80 קילו, שב תעשה כפיפות בטן. זה שתעלה לך אחרי זה המחשבה של שומע, לשבת אחרי חמש דקות לעשות כפיפות בטן, זה לא משתנה שום דבר, זה עוד טרנספורמציה.
כן, זה בדיוק מה שעבר לי בראש.
ברור.
ואז הגיעה עוד טרנספורמציה של רגע בתוך חמש דקות בוא נעשה דקה, רגע גם זה טרנספורמציה.
אז אולי אני אחכה רק קצת להחלים כאילו. זה לא, זה התשובה יותר...
עוד חכה.
זה התשובה של האגו.
לא, אני לא חושב שזה של האגו, כי אני באמת מעדיף כבר לעשות את זה כמו שצריך, כאילו...
פעם הבאה שאני פוגשת אותך, אני מביאה לך ספר שנקרא אוטוביוגרפיה של השטן, ואז תראה כמה זה היה, בדיוק זה.
אוקיי.
טוב כמקבל.
אני חושב שאימונים נוגע לכולנו, אני חושב שזה גם דוגמה סופר ספציפית ואני חושב שהשיעור הגדול שאני לפחות לקחתי מזה, לוקח מזה, זה באמת לעשות את הניתוק בין מה היה למה יהיה ולא לשים את המשקל של אם לעשות עכשיו את מה שאני רוצה לעשות על בסיס מה היה ומה יהיה זה דבר ראשון ודבר שני להבין שהטרנספורמציה קורית פה עכשיו. ועולה לי הצורך, עולה לי הרצון לעשות משהו חיובי, אגב אם היום לעשות משהו שלילי, אני רגע שולט בו, אני מודע לטריגר, אני מצליח להגיב בצורה אחרת לתוך הדבר הזה, למרות שעולות לי כל ההתנגדויות שבעולם, זה לא משמעת וזה גם לא מוטיבציה, זה מעבר לזה, זה שינוי פנימי של שיח פנימי שאומר, כבר לא משנה לי מה היה, כבר לא משנה לי מה יהיה, אני עכשיו במבחן. אל מול עצמי בנקודה הזאתי, מה אני בוחר שיהיה? עם האור או עם החושך, אחד מהשניים, אין ימינה ואין שמאלה. והמדיטציה או מה שאנחנו רוצים ככה להתכנס לתוך הדבר הזה, זה להבין, זה לאו דווקא מילים כמו התפיסה והעלאת מודעות לעצמנו שטרנספורמציה לא צריכה איזשהו אירוע פיק, לא צריך שיקרה איזשהו משהו שהוא גדול מאוד בחיים שלי, זה דווקא קורה דרך היום-יום, זה דווקא דרך האימון, זה דווקא רגע לאכול את החטיף או לאכול את התפוח, וזה הכוונה בלאכול את החטיף או לאכול את התפוח, וזה להיות מודע לזה שיבוא לי יותר את החטיף, ויגיעו עוד הסברים רציונליים, תירוצים לזה שמגיע לי. וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה וזה עוד טרנספורמציה על טרנספורמציה כי זה אור או חושך זה תמיד היה ככה זה תמיד יהיה בכל שנייה נתונה בלי קשר למה יקרה בחוץ בלי קשר למתי הפציעה תעבור בלי קשר למתי הכסף ייכנס בלי קשר לשום דבר וזו העבודה הפרקטית היומיומית השעתית הכי קשה והכי קלה ולא שאתם מסתכלים על זה כי להיות במודעות זה דבר מאוד קל ולהיות במודעות זה דבר מאוד קשה. אם אני עובד על המודעות שלי ואני רוצה שזה יהיה לי קל, אז אני שם סביבי ובוא נגיד בונה את המציאות שיהיה לי קל. מוריד התראות בטלפון, מציב לעצמי זמני כתיבה ומדיטציה, נכנס לפעולות שמגדירות מודעות. ואם אני אומר שמודעות זה קשה, אני רוצה לבחון את היום יום שלי. איך זה נראה? אם אני ריאקטיבי לכל הודעה שנשלחת לי בוואטסאפ, אם אני עונה לכל שיחה שמגיעה, בצורה פרקטית, כן? אם אין לי לוז מוגדר של מה אני הולך לעשות וכן הלאה וכן הלאה, מה הסיכוי שלי להיות פרואקטיבי? יש לי הרבה יותר סיכוי להיות ריאקטיבי. מודעות יכולה להיות סממנים פיזיים, בגלל זה אני עם זה, עם זה ועם זה. עוזר לי לחוות יום יום מול הפרצוף שלי את התגובתיות הזאת וחוזר רגע למדיטציה אני לא רוצה ששום דבר אחר ישתנה ריאקטיבי סלאש מתוך החושך מתוך השטן זה אומר משהו לא בסדר בסיטואציה אני בסדר גמור משהו לא בסדר הכתף שלי לא בסדר החדר כושר סגור יורד גשם וכולי וכולי וכולי ולכן אני לא יכול לעשות את הזה זה בדיוק להפך התפילה או השינוי או הטרנספורמציה קורית מה שאמרנו בשקף הראשון איפה זה שינוי פנימי פנימה ואז שינוי חיצוני זאת אומרת הקוביות בבטן מאוד ברור כן שהן צריכות להגיע מאיתנו אבל התפילה והבקשה שלי ממנו זה לא אל תשנה לי שום דבר בחוץ אה לא צריך, זה לא יעזור. תעזור לי לשנות אותי, תעזור לי להיות יותר סבלני, להיות יותר אכפתי, להיות יותר באהבה, להיות יותר בחמלה, להיות בזה. אני רוצה להשתנות כי אם אני אשתנה, הפילטר שעליו אני אסתכל על כל הסיטואציות הדפוקות, so called לפני זה, אני אוכל להצליח לראות את הברכות שיש מהם. אני אוכל לראות את זה שאני רק מחכה שיחתכו אותי בכביש כדי לסמוך. לא אומר שאני רוצה לחפש את הבעיות האלה, אבל אני רוצה לכשהן מגיעות לצריך להסתכל עליהן באהבה, חמלה, נתינה, רגשות חיוביים. אז פה אמרנו, אני קודם כל רוצה לפתח מודעות מאוד מאוד מאוד גבוהה כמה שיותר כדי לתפוס את אותם הרגשות השליליים האלה בליי ולעשות להם טרנספורמציה, זה צד אחד של המטבע. והצד השני, אני גם רוצה לעודד את עצמי בכל פעם שאני באיזשהו רגש חיובי ובעקבותיו מחשבה חיובית ובעקבותיו פעולה חיובית, אני רוצה לתפוס את עצמי בדיוק באותה מודעות שאני תופס משהו שלילי, לתפוס משהו בצורה חיובית שמתחלק לארבעה, חמישה שלבים, סליחה. שלב ראשון באמת תפיסה, זיהוי של הרגע של האור. באותו עיקרון בדיוק, כל יום, מהלך היום, תעצרו רגע ברגע קטן שאתם חשים באמת הרגשה טובה. שמחה, הקלה, הודיה, חמלה, אהבה, רצון טוב, משהו כזה, אפילו אם זה רגע קטן כמו חיוך של מישהו זר או תחושת סיפוק רגיל, תעצרו עליו. לי זה קרה עכשיו, כשהיינו בשלוש דקות האחרונות, איזושהי רגע תפיסה של הודיה, ממש כיף לי, אני ממש נהנה, מרגיש שאני מעביר ערך, מרגיש שאני עם האור חד משמעית, אין פה ספק בשום צורה. שלב השני, זה איזה חקירה פנימית של מה קרה כאן.
שואל את עצמי רגע בצורה מאוד כנה, איזה רגש חיובי עולה פה?
אבל רגש שאני מגדיר אותו, אהבה, נתינה, השפעה, עזרה, מה זה הדבר הספציפי הזה? שלווה, רוח וכולי.
מה גרם לו לעלות? הוא רואה את הפרצופים שלכם, אוקיי? הוא רואה את הזום, הוא רואה את השאלות, הוא רואה את השיתופים, בטח. מרגיש טוב, זה מה שגרם לו לעלות.
מה אני לומד על עצמי מזה? שאני נהנה מזה, שיש לי כנראה משהו לתת, שהיה גם מצחיק שיש פה, זה הראשון, בסשן הראשון כתבתי שאני לא חושב שיש לי מספיק לתת. עכשיו אני פתאום מרגיש שכן יש לי מספיק לתת, כי אני רק מתמקד במה שאני כן עושה, הצד החיובי. איך אני מרגיש בגוף שהרגש הזה קיים? מדהים, כולי באנרגיה, היה לי כאב ראש קצת לפני זה, עכשיו אין לי. אפשר ממש לזהות את זה ולראות את זה, בסדר? עכשיו אם אני רואה את זה ומזהה את זה ותראו כמה משתנים יש לרגש הזה, יש פה זום, יש פה תוכן שעבר, יש פה שיח משותף, יש פה ממש פרקטיקה שיצאנו לעבוד, כל הדבר הזה גרם לי להרגיש ממש ממש טוב. אז אני יכול להגיד, שומע? זה הטריגר שלך. אם אני רוצה להרגיש טוב כמו שאני מרגיש עכשיו, הנה המבנה שצריך להתרחש או שיכול להתרחש. טריגר הפוך לעורר את הרגש בצורה יזומה. לכתוב את אחד מהרגשות החיוביים, כמו שהיה עכשיו, לכתוב מה שנקרא משפט טריגר שיכול לערער בי את הרגש הזה, לדוגמה, אם אני רוצה אהבה, אז אני רואה את הנקודה האלוקית בכל אדם, יש בתוכי אור שתמיד מאיר בלי קשר למה שקורה, כלים של הבורא רק כדי לעזור לי לגדול. לקרוא אותו, לשים לי אותו על המסך, להשתמש בו, לתרגל אותו, לעבוד איתו כדי להביא את עצמי למצב שאני בדיוק בסטייט הזה עכשיו שאני איתכם שאני מניח שאתם רואים אולי אפילו מרגישים את האנרגיה שלב הרביעי זה אחרי שזיהיתי אחרי שהבנתי מה קרה כאן שמתי את זה ממש על פילטרים מצאתי מה הטריגר והתחלתי להשתמש בו אני רוצה רק אחרי שעשיתי את זה לעשות מכאן פעולה הלאה לבחור פעולה קטנה אחת ביום שתהיה תוצאה ישירה של אותו הרגש החיובי שאני חווה פה עכשיו. אם זה מרגיש עוד לאן, אני רוצה לכתוב תודה, להרגיש חמלה, אני רוצה לעזור לאדם, אם הרגשתי שמחה, לשתף אותו עם מישהו. פעולה היא מה שמטמיע את הרגש בכלי והופך אותו לטבע. אם אני יודע לזהות שבשיעורי קבלה אני מרגיש מאוד מלא, מרגיש מאוד מואר, מרגיש שיש לי מה לתת וכן הלאה וכן הלאה, תראו איזה סיסטם במרכאות יש לי כדי להרגיש את הרגש הזה שוב מה אני אעשה? עוד זומים במקרה הזה, זו הפעולה כן? לא סתם, יש את הכנס של דייוויד, יש כנס אחרי זה אני מרגיש שזה עושה לי טוב, אני עושה עם זה משהו מה יהיה עם זה? לא יודע להנזיקה חלק מושג אבל אני יודע שזה מרגיש טוב, אבל אני יודע שזה תורה משהו חשוב לזכור זה שזה מרגיש, חושב, עושה. הרבה פעמים אנחנו רוצים לעשות, לעשות, לעשות, לעשות, לעשות, ואז אנחנו מגיעים ל... שומע, יש לי מחסום כתיבה.
מה זה מחסום כתיבה? למה, אם אני אכתוב עכשיו מילים הם לא יצאו? פיזית?
ברור שהם יצאו.
מה זה מחסום כתיבה?
אני לא ברגע שנכון. אני רץ לעשות, להספיק, לתפור, לסיים משימות, אבל...
וואלה לא שם, לא מרגיש שזה נכון, לא מרגיש שזה עוזר, לא מרגיש שזה מקדם, מרגיש שאני עושה את זה רק כדי להרגיש טוב עם עצמי.
האם שווה לעשות, האם לא שווה לעשות, לא יודע, תבדקו עם עצמכם. תבדקו, תראו מה הטריגרים, איפה זה תופס אתכם, מתי זה עושה, ואחרי הפעולה, אם זה תרם לעולם, אם זה הרגיש טוב, אם הרגשתי שאני אוי מאור.
אתה לא חייב אבל להרגיש כדי לחשוב ולעשות, את הדברים הרעים, אז אתה לא תשנה את הרגש כדי לעשות, כי לפעמים אי אפשר, אתה עצבני או שאתה זה, אתה צריך כן לעשות ואז הרגש כאילו ישתנה, נראה לי כאילו ככה, ככה אני קוראת.
נכון, אם אני מרגיש עכשיו כעס או עצבים או זה, אני רוצה לצאת לרוץ פעולה מה שנקרא, ואחרי הפעולה, אחרי הריצה, להתקשר ללקוח ולסגור את החוזה או וואטאבר שרציתי לעשות כי אני יודע שיצאתי מהסטייט הזה זה בדיוק מעולה כי הרגש יזוז כשאני אזוז טוני רובינס אמר motion create emotion אם אני באיזשהו רגש שלילי אני רוצה לעשות איזושהי פעולה לזוז פיזי בהכרח אני ארגיש אחרת, יכול להיות יותר גרוע גם אבל יכול להיות גם יותר טוב מה שכן, את הפעולה שאני רוצה לעשות באופן פרואקטיבי ולהיות דומה לבורא, אני רוצה שהיא תצא מתוך רגש חיובי, מתוך עמלה, מתוך אהבה, כי זה האפיניטיו פורום ליטרלי. אני מרגיש כמו הבורא, אני פועל כמו הבורא, אני גם אמשוך את הברכות כמו הבורא.
שאלות חברים, חברים חברות, שאלות, שיתופים, רעיונות.
לא, אין לי משהו בראש. אנחנו גם שלוש שורדים אחרונים, אז נראה לי שהגיוני שלא יהיה כזה הרבה.
אני אעשה סיכום קצר, שמתי את זה פה, זה באמת רק לעבוד על רגשות חיובים ושליליים, וכן לתפוס אותם כמה שיותר, מטרת זה להביא אותם לשטח, לא להיות פה בשיעורי קבלה עם...
וואו איזה יופי ומחר בבוקר מה עושים?
כי גם פרקטיקה שאנחנו רואים כזה אנחנו לא יודע מה לעשות זה קורבנות.
תחשבו על זה רגע.
אני חושב שאתמול שמעתי פודקאסט של דייוויד שהוא אומר שאנחנו צריכים להיות במצב שאנחנו אפילו לא מביעים את הדעה שלנו על דברים כמו בגלל זה שאלתי אותך רגשות למה רשמת רגשות נכונים ולא טובים הוא אמר שכאילו מי שם אותך לגבוה שיש טוב ולא טוב כאילו מי אתה שתערער בהחלטת הבריאה מה זה טוב ומה זה לא טוב.
זה סתם איזה משהו שעלה לי לראש זה מעניין כי זה נכון כי אני גמור מסכים זה. כמו שאמרתי קודם אנחנו אם אנחנו בסרטיטי ביון לוג'יק. אז החלק השני שלו זה הכל לטובה נקודה, בוודאות במאה אחוז, אז על הדף אין שום דבר רע.
כן.
נכון?
שום דבר רע. אבל לך לבעל אדם ברחוב, בעולם המציאותי שאנחנו חיים, בוא ותגיד לו יש רק טוב, אין דבר כזה רע. ואז תבוא ותגיד לו, שומע, גם השואה לא הייתה דבר רע, גם אוקטובר 7 לא היה דבר רע, יהיה לו קצת קשה לתקשר איתך.
כן. תלך לבעל אדם ברחוב ותגיד לו, שמע, זה לא מה שאלוהים רוצה, זה מה שהשטן עושה.
מי?
איך?
הסתכלו עליך בצורה עקומה, זה כן.
זאת אומרת, אתה תרצה להעביר אור, יכול להיות שהמטרה שפתחת את השיחה הזו זה כדי ללמד אותו פוזו לפרג'ר, כן? אבל אמרת את המילה שטן, הוא התנתק, הוא לא איתך. למה? כי אנחנו חיים בעולם פיזי.
בעולם הפיזי שלנו, בעולם המימד האחד.
עשית לו ברייד אוף שיין, אפשר להגיד.
לא יודע אם ברייד אוף שיין, הוא פשוט... הוא לא יודע כאילו מה, הוא לא יוכל להתח...
זה ירחיק אותו יותר.
הוא קיבל משהו שהוא לא יכול להכיל.
הוא יכול להכיל את זה אם אתה תדבר את השפה שלו. אם היית אומר לי במקום שטן, אותו דבר בדיוק, אותו משפט, במקום שטן, הקולות שיש לך בראש.
האגו.
האגו.
הקולות שיש לך בראש, האגו וכן הלאה וכן הלאה. למה אני אומר את זה בהקשר הזה? כי... אנחנו רוצים לחבר את זה למציאות פיזית שאני ואתה חיים בה. אנחנו רוצים להסתכל על האיחור לרכבת ולהגיד באמת פה זה וואדה פלאז'ר. כי האיחור לרכבת, כי אז תגלה, לא עלינו שהרכבת התרסקה, וואטאבר. אנחנו רוצים לגזור את זה לפעולות היומיומיות, לדברים שאנחנו חווים פה בעולם הפיזי, אחד כדי שנוכל להחזיק את זה. שתיים כדי שנוכל להשפיע עם זה. אני בעיניו שאתמול נכנס לקבלה, הוא בכלל שלא מכיר קבלה, אני לא אבוא ואגיד לו עכשיו affinity of form, bread of shame, אין לך זה, הוא לא יבין מה אני רוצה. הדרך שלי לקרב אותו לאחדות סביב הדבר הזה, היא כמעט תפסית, ויש מצב שהיא אפילו הרבה יותר מרחיקה. כשהוא אמר לי שומע, התלגתי רגע את עידן, בתור עוד אחד מהמשוגעים. זהו, כל מה שהוא אומר לא רלוונטי לה, ויש מצב שמשהו אחר שהייתי אומר לו היה מקרב אותו הרבה יותר, מחבר אותו הרבה יותר. למה דווקא לדת ויהדות, אלא לחוקים האוניברסליים של העולם הזה, ממש ככה. ולכן חשוב שזה יהיה ממש ממש ממש פרקטי, ושנוכל לעבוד על זה. מה אנחנו חווים הרבה ביום יום? זה באמת העניין של רגשות. עניין של מחשבות, אנחנו רוצים להבין מאיפה זה בא וכמובן גם פה, אמרתי את זה גם בהתחלה, יש כאן עומק לא נורמלי, לא נורמלי, רק ברגשות מחשבות וזה וזה, רציתי ככה לגעת על זה בלמעלה ובעיקר לשים דגש על אם קורה משהו שהוא שלילי, לזהות אותו, לראות מה הטריגר שלו ולהפעיל אותו שם וגם משהו חיובי, לא רק לשבח את עצמי ולהגיד כל הכבוד שהצלחתי לעשות את זה, כי אז אני... יכול להיות שגם מזין את האגו, אלא להגיד אם עשיתי את הפעולה שהבורא היה עושה, אז אני תומך על עצמי עליו. אם מישהו עכשיו מביא לי משהו שלילי או אפילו גם משהו חיובי, ואני מזהה שאני פועל בצורה מתוך האור, מחזיר לו מישהו עצבני עליי ואני שואל אותו בדיוק את השאלה שאמרנו מקודם, אחי, מה, יום קשה בעבודה? בא לך לשתף אותי?
איך אני יכול לעזור?
והצלחתי באמת להגיב בצורה כזאתי, אני רוצה לשבח את עצמי על זה ולהגיד לעצמי לחזק עוד יותר את ההתנהגות ואת הטריגר של הנה משהו שפעם הטריף אותי, היום לא רק שזה לא משנה לי, אני גם יכול לעזור לאנשים שזה עדיין מטריף אותם. זה לא רק מה זה אומר עליי, זה איך אני יכול לעזור עם הכלי הזה שלי זה עזר לעשות טרנספורמציה לאנשים אחרים, למה? כי זה יחבר אותם ויצר אחדות, בסדר? זו המטרה מלמעלה, כל הקבלה של כל התפיסה שלי של כל הרוחניות, של כל הדת, של כל זה, ותפקידנו בטח כחבר'ה שככה נכנסים ולומדים קבלה, לעזור לאנשים לקבל, לנו ולאחרים.
שאלות חברים? הוספות, הוספות? אוקיי, אז בואו נעשה...
תודה רבה, עידן.
תודה רבה, בכיף גדול.
אל תלכו רגע, כי אני כן רוצה לעשות שנייה את זה, את זה הרגיל שלנו, אז ברשותכם תכתבו בצ'אט, אני רואה שיותם כבר כתב, את המספר ואת המסר שיש לכם.
אני בינתיים רגע אפתח ונראה למי שלח מה.
אז יותם שלח למעיין לוי לשחרר שליטה וזה יעבוד שלחנו את זה גם אחר כך. אלכס כתבה לאורי, הייתה פה קודם, תשחררו וגם את הכלי ותנו לשפע לזרום דרכו, מגניב. שנאב כתבה לאייל, שנמצא איתנו היום, נקיות וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא וכל השאר יבוא. מדהים, מדהים, מדהים, מדהים, מדהים חברים. אז זה בגדול היה מה שהיה חשוב לי להעביר היום. אנחנו כמובן ניפגש עוד שבועיים בשבע, יום שלישי זה יהיה הפעם, לא יום שלישי הקרוב אלא יום שלישי שאחריו. ושאלה אחרונה, מי מגיע לכנס?
אני יכול להיות.
אני חושבת על זה, לא יודעת איך, אבל שורידי ביונד לוג'יק.
אני לא פועל.
לא פועל. מה לקנות כרטיס כאילו?
כן לא יודע רציתי שמרצי יבוא איתי ומרצי לא רוצה לבוא עכשיו תליתי די את התגווה שלי על מרצי. כן אין לי כוח עכשיו באוטובוס זאת הסיבה.
אתה לא גר בתל אביב?
לא זהו עברתי מתל אביב ואין לי כוח עכשיו באוטובוס עכשיו לכנס ולחזור ולקראת שמונה.
למה לא בטוח שיהיה לך אוטובוס חזור כי זה שבת.
נכון, זה מסתיים בארבע.
זה בשבת?
לא, זה נגמר ביום שישי כאילו בארבע בצהריים, חמש וחצי שבת.
אה.
כן, זה כזה.
אז אני אוף כאילו, אני...
כן, תשתנה את הלידה.
או שמשהו יקרה השבוע וזה ישתנה.
כן.
בואו נראה.
אני יודע, certainty beyond logic מה שנקרא.
כן, אני רוצה לבוא, כי אני קצת בחודשיים האלה לא באיזון, אז אמרתי, יכול להיות שזה יחזיר אותי.
אני רק בחוויה האישית שלי מהכנס הקודם, יש במקומות האלה מעבר לתוכן, התוכן פחות מעניין, זה האנרגיה שבחדר. אחרי שחוויתי אותה פעם אחת, אמרתי של, אני על זה שלחתי את הכרטיס, כאילו גם את התוכן עצמו כבר קניתי את הקורס הדיגיטלי, אני כאילו יודע מה הוא הולך להגיד. וכל פעם שגם לכאורה אני יודע מה הולך להגיד, כל פעם שומעים דברים אחרים חדשים, אז אני אהיה שם ואני אשמח לראותכם.
מה זה הערב הזה שאתה רוצה לארגן לפני?
אז זה עוד בעבודה, לא יודע. אני רוצה לארגן ישיבה, לא יודע איפה, לא יודע מתי, אבל כנראה בחמישי, ואנחנו נעבוד על זה השבוע. אני אפרסם עוד פעם סטורי של מי שכן גן הכרטיס אז ש...
אני יודעת שאני לא נכנתה.
כן, גדלה לי.
דבר אחד אחרון. אתה עושה ערב לפני כאילו?
אני רוצה, זה לפחות המטרה. אני לא יודע אם זה יצא לפועל, אבל זו הכוונה. אבל כן משהו שכן כבר קורה ומשוריין, תרשמו לכם 31 לעשירי, שזה יום שישי שבוע אחרי זה. זה כנס שמור ואני הולכים להעביר שהוא אישי שלנו של קבלה ביזנס.
איפה זה אבל תקשיב למה שישי שבת נכנסת בארבע. שבת. משמונה עד שתיים ככה. סבבה עד שתיים בסדר.
זה במרכז.
איפה?
בשואה.
לא, האם אני זוכר נכון, מורסה גר בזוהי על הטכני, בבני ברק שם.
מה, קמפוס, משהו כזה?
כן. אה, נכון, הוא עושה שם תמיד את הדברים שלו, נכון?
יש שם עוד כנס שלו.
זה ליד הרכבת, זה ממש קרוב לרכבת.
רגע זה קרוב לקניון האלון כזה? כן.
אה, אה, הנה.
וואי מגניב.
אז כן, אז מחר מחרתיים אנחנו נפרסם על זה, מוזמנים. אשמח לראותכם.
כן, זה חובה.
שמתי לב שכאילו מה ש...
אני רואה את החבר'ה שלך ושל מור מאוד.
טוב, עונה שבאה אליי ממש בשנייה, אחד הדברים שמקפצים את הכלי ומעוררים לחץ.
יופי, עם זה אני מסכים.
תודה רבה.
חברים וחברות יקרות, תודה רבה שהשתתפתם, היה לאוניק רגיל, בואו נפנה לעשות עבודה ולהעיר כמה שיותר.
ביי, די פעוט, ביי, לילה טוב.
ביי, לילה טוב.
לילה טוב, ביי ביי.