A speaker explains how to transform guilt into responsibility paired with self-compassion. Using quitting smoking as an example, he shows how accepting yourself without judgment lets you change habits painlessly and improve your life before helping others.
Chapters
אז נועם ככה זרק, אשמה, באמת הטרנספורמציה השנייה זה לקיחת אחריות, כי אשמה סוגרת אותי בבושה וקטנות, גורמת לי להסתכל אחורה ולהגיד איזה טעות, איזה פדיחה, איזה לא נעים, איזה פה, איזה שם, משהו שהוא כמובן לא התכונה של הבורא, ואחריו שלה היא הופכת לאחריות עם חמלה, שזה חלק יפה מאוד. אני רואה את החלק שלי, אני רואה את מה שעשיתי, אני רואה את משהו הלא בסדר שעשיתי, אבל אני הולך לעצמי וזז קדימה עם רצון לתקן. אני לא אומר טוב זה מה שאני, ככה אני, זה מה שיש, שיתמודדו, לא. העבודה העצמית זה באמת לשנות את עצמנו, ודוגמה מגניבה שאתם יכולים להסתכל, כל אחד ואחת, אם תסתכלו אחורה עשר שנים על עצמכם, אתם הייתם בן אדם אחר, נקודה. ליטרלי בן אדם אחר. נראה אחרת, חושב אחרת, מתנהג אחרת וכן הלאה וכן הלאה. הערכים כנראה המשיכו איתכם. אם נחזור לא זוכר באיזה מפגש סך הכל שני דרכים להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. או על ידי עבודה לפי החוקים הרוחניים של העולם הזה או דרך כאלה אחד מהשניים. בן אדם רוצה להפסיק לעשן. יכול להגיד לעצמו זה לא בריא זה לא משרת אותי בלה בלה בלה בלה בלה בלה. להמשיך לעשן 50 שנה ואז הגיע לרופא ולהגיד לו שומע. אם אתה לא מפסיק להישאר בשבוע הקרוב אתה מת. לא הפסיק. כאב, כואב לו יותר. התשובה, אותו הפולפילמנט, אותו המילוי שאנחנו מחפשים, אנחנו יכולים להגיע אליו בלי כאב. באמת, בלעד, בלי כאב. אם אנחנו מבינים מה החוקים ואיך עובדים איתם. זה מה שאנחנו עושים פה, זה מה שקבלה נותנת לנו. איך עובדים החוקים הרוחניים האלה? ממש לטובתנו האישית. אחר כך בשביל אנשים אחרים כמו שנראה לי מאור אמרה מקודם להיות יותר טוב לעצמי כדי שאני אוכל להיות טוב לאחרים