In this reflective monologue Idan Yakov explores the spiritual and practical dimensions of "receiving" as taught in Kabbalah, contrasting it with the ego‑driven impulse to be self‑sufficient and only give. He argues that genuine receipt – whether of money, a voucher, a compliment, or a home‑cooked meal – is essential for expanding one’s capacity to give more effectively. Using everyday examples (a 100‑shekel voucher, a larger 1,000‑shekel voucher, a mother preparing a favorite dish) he shows how accepting enables the giver to experience fulfillment and allows the receiver to feel the joy of giving. Yakov also examines the ego’s resistance to needing anything from others, how that resistance limits the flow of generosity, and how lowering the ego through conscious receipt creates a virtuous cycle of giving and receiving. The talk culminates in a call to practice mindful acceptance so that one can amplify impact, attract more resources, and foster healthier relational dynamics.
Chapters
מה עולה לכם? בואו רגע נהיה, מי שרוצה במחברת, מי שרוצה, אין פה חוקים, כן? מי שרוצה במחברת, מי שרוצה בצ'אט, אני אעדיף בצ'אט כדי שנוכל להתעלם. מה עולה לכם כשאתם רואים את המילה הזו? לקבל. מי שרוצה לשתף בשיח, מי שרוצה לכתוב. לקבל, לקבל, לקבל. יש אחרי שליטה, יש, נזקק או יתזקק. מילה שבעצם אם אנחנו היום מדברים על זה, אנחנו לומדים את תורת הקבלה, קבלה זה לקבל, זאת אומרת, נשם את זה ברציונליזציה מאוד פשוטה, כאילו אנחנו לומדים לקבל פה, בדבר הזה שאנחנו עושים פה. אז בואו רגע נתחיל לאבד את זה ונבין מה הדבר הזה אומר בכלל לקבל. לקבל במילה שלי, אני קצת מתחבר ליעל, או קצת מתחבר ל... אולי קצת מהכל כזה. באמת אני חושב שאחרי שנתיים זה באמת עניין של, אני לא צריך, אני לא צריך לקבל. כאילו, הכל בסדר, אני חזק מספיק, אני לא צריך לקבל, אני לא צריך תורות מאף אחד, אני לא צריך אף אחד, אף אחד לא... אני בסדר, אני גם רק רוצה לתת, אני לא רוצה לקבל, אני הכל בסדר איתי, מה זה אומר? מצד שני, אנחנו מסתכלים על זה בצורה רציונלית פשוטה, אני לא אוכל להמשיך לתת אם אני לא אוכל לקבל, אוקיי? זה חייב לקרות. וחבליקות ואני יש דרך לקבל והיום אנחנו רוצים אני רוצה לפחות לשים את ההבנה המאוד מצומצמת שלי בתוך מה שהבנתי מדי ומתוך העבודה הפנימית שאני עושה וככה להעביר את זה לכם. אז יש לנו פה לשחרר שליטה יש נזקק משהו שצריך להרוויח להסכים לבחור ולהרחיב אפשרויות לתת פעמיים זה טוב יותר. קבלה קבלות השם יפה פיירה לא הכרתי. אוקיי אז. דבי מדבר על זה שזה קודם כל מתחלק לשתיים, בסדר? יש עניין של לקבל כדי להעביר הלאה יותר ויש עוד עניין, העניין של להעביר הלאה יותר בוא נסתכל על זה רגע בצורה מאוד קטנה, אני גם מאוד אצמד לדוגמאות שהוא נותן כי אני ככה רוצה להיזהר בדברים שאני מביא כי אני לא מאוד בטוח בהם אבל דוגמה ספציפית, אני רוצה לקבל כדי שאני אוכל לתת יותר אם עכשיו קיבלתי וואוצ'ר לא יודע אל גאוצ'ו או לארומה כל אחד שיקח את זה שלו על סך 100 שקלים. במאה שקלים האלה אני יכול ללכת ולקנות במקרה שלנו קפה וכריך נראה לי כבר כן משהו כזה אבל בוא נגיד לקנות לקבל להביא את המאה שקל לקבל קפה כריך איזה שהוא מיץ קטן אולי איזה שהיא חצי חצי סלט משהו כזה. ולשבת במסעדה ולאכול וליהנות עכשיו קיבלתי ארבעה פרטים ארבעה פרטים האלה אני זה מספיק לי. כדי להתמלך, כדי לסבוח בהקשר הזה. אבל אם אני אקבל ואוצ'ר של אלף שקל, אני אוכל להביא עוד, אני אוכל ללכת אני ועוד תשעה חברים ולאכול את אותה ארוחה. אני אוכל לתת יותר. אני אוכל עם הקבלה של הדבר הזה, עם הקבלה של ה... עם קבלה של משהו יותר גדול, במקרה הזה כסף או אנרגיה, אני אוכל לתת ולהשפיע יותר. זה דבר ראשון. דבר שני, שפה הרבה מאיתנו לפעמים מפספסים, זה להבין שאני לא צריך שום דבר מאף אחד, נורא, צריך להיות תמיד החזק, כל אחד מאיפשהו גדל, צריך להיות החזק, זה שלא צריך, זה שאת ממלאה אחרים, שלא צריך שום דבר, אבל הרבה זמן, והרבה, אחרי ששמעתי את הדבר הזה, זה די שחרר לי, כי אני אומר דבר כזה, למה אני כל הזמן בנתינה? אני מאוד אוהב לתת, אני מניח שגם אתם מאוד אוהבים לתת, למה אנחנו כל כך נהנים לתת? זה נותן לנו טוב, זה עושה לנו משהו טוב, לתת למישהו מחמאה, עזרה. כסף, לא משנה מה, נותן לי הרגשה ממש ממש ממש טובה. זאת אומרת, בזה שאני נותן, אני מקבל. מקבל במקרה הזה את ההרגשה. בגלל שאני כל כך נהנה מזה, אז אני רוצה להיות כמה שיותר שמה. וההבנה המוטעית שהיום אני יודע לשים עליה את הטעות הזאת, שאני היה לי לא חזק, זה שככל שאני אתן יותר, ככה אני אצטרך פחות לקבל. זאת אומרת, אני ארגיש יותר ויותר ויותר טוב, ואני עדיין לא אצטרך שום דבר. אבל מה שפספסתי, יש פה נקודה שלוי נותן כמה דוגמאות. אני רוצה לקבל בשביל לאפשר לצד השני את אותה הרגשה שאני כל כך אוהב, ההרגשה של הנתינה. זה בכלל לא קשור אליי. זה שמישהו בא ומציע לי משהו ואני אומר לו לא, אני מנעתי ממנו את ההרגשה שאני הכי אוהב. בפילטר של אני לא צריך, אני חזק, אני לא זה, כל אחד והסיפור האישי שלו. דיוויד נותן את זה כדוגמה מאוד טובה בהקשר של זה. תחשבו שאתם מגיעים הביתה ואתם מגיעים להורים ואמא שלכם מכינה לכם את הקינוח שאתם הכי אוהבים, את הארוחה שאתם הכי אוהבים, אתם יודעים, וואלה, עבדה, עשתה ארוחת מלחים, סטייקים, ממולא, קובי, ג'חנון, מה שכל אחד עושה לו את זה, תשקיע הרבה מאוד זמן כי ידע שאתה באמת בא לבקר ואתה מגיע ויש מצב שגם דפקת מה זה ההמבורגר לפני זה, אתה לא אוהב או שגם אתה בדיאטה קיצונית, אתה בתפריט, אתה לא משנה מה קורה ואתה, על הדף זה לא נכנס, זה לא מתכנס אתה לא אוהב אותה בדיאטה וזה בעיה אמא שלך הוא לא מבסוטה אולי אפילו אתה מגיע לשולחן פתוח. אני אומר לך שבע יוני תוכל. מה אתה אומר לה אמא אני לא אוהב אני בדיאטה אני לא יכול לאכול את זה. עכשיו יכול להיות שזה גם נכון כן שאני בדיאטה שאני לא אוהב אבל מה קורה כאן זה שאמרתי לה לא. מנעתי ממנה לתת לי מנעתי ממנה את ההרגשה הזאת זאת אומרת שגם אם. אני בדיאטה או שאני לא בא לזה, אני אקח, אני אקבל, אני אגיד תודה, אני אוכל 2, 3, 4, 5 ביסים ואני אסיים את זה, אני אשים את זה בצד. אבל מה שעשיתי במקרה הזה, זה אפשרתי לה לתת לי. ואז מי בעצם המקבל פה? מי בעצם הנותן ומי בעצם מקבל? כל המערכת מתערבלת. כי הרי אני מקבל עכשיו את הפאי במקרה הזה או את הבשר, אבל היא הייתה זאת שנתנה. אני זה שאפשרתי לקבל. אוקיי? שני קונספטים שברגע שמסכימים אליהם בחוויה האישית שלי, יש הרבה מאוד הורדה של האגו. כי האגו רוצה להישאר חזק, הוא רוצה להישאר אחד כזה שהוא לא צריך שום דבר מאף אחד. ועוד רגע נבין גם למה הוא צודק וזה נכון. הוא לא צריך שום דבר מאף אחד. אל תיתנו לי, תנו לי רק לתת, תנו לי רק לתת. אבל פה אני אומר רגע, אם אני לא מתמלא משום מקום, אז מתי כל הנתינה הזאת תיעצר? מתישהו היא תעצר, אני לא אוכל לתת עוד ועוד ועוד אם אני לא מתמלא מצד שני, היא גמרה גם מהצד השני. אז קודם כל אני רוצה ללמוד לקבל כדי לתת יותר, מכמה שיותר אנשים, ללמוד לקבל יותר כסף כדי לייצר יותר השפעה, ללמוד לקבל יותר לקוחות כדי לתת ליותר אנשים את המתנה שקיבלתי בעולם הזה, ללמוד לקבל בשביל לתת כמה שיותר, והדבר שלי מאוד מאוד עזר להבין, כי אז פתאום היה לי איזשהו רגע, אני אשתף לך אחר כך במסעדת שיתופים, שלי ברמה האישית היה, רגע, אמא שלי במסעדת שמחתי, רגע, היא מנסה לתת לך כל כך הרבה כל הזמן, תאפשר, תן לה לתת, אתה יודע כמה טוב זה מרגיש, כן? אתה אוהב לתת, תן לה להרגיש טוב, זה שאתה לא צריך סבבה, אחר כך אתה לא צריך לדעת על זה, תן לה, שמענו שלך על זה, הכל טוב, לא צריך את זה, תן לה לתת, בסדר? זה משהו שלי מאוד מאוד מאוד עוזר להבין, רגע לשנות את הטיפונת את הקונספט הזה.
