Idan Yakov explores spiritual maturation and maintaining higher consciousness. He reframes suffering as ultimately good, distinguishes selfish desire from altruism, and uses his own wanting a Ferrari as an example of how desire can mature into giving and inspiring others.
Chapters
להחזיק איזושהי אמונה שאני קם בבוקר מסתובב בעולם רואה את הזוועות שיש מסביבנו ולהגיד זה לטובה זה לטובה זה לטובה זה לטובה זה תודעה שנורא קשה להחזיק. האם זה אפשרי גם להגיד שם נראה לי שכן אני לא שם. אבל זה תודעה שנורא נורא נורא קשה להחזיק שאנחנו מסתכלים על זה פה ורגע נותנים לנו איזשהו מרווח אמצע. ולהגיד שומע גם הדבר הזה בסופו של דבר יהיה לטובה אין שום בעיה שאני לא מבין את זה עכשיו ואין שום בעיה שזה כואב לי עכשיו. כי אחד אני לא יכול לראות את זה קדימה, בית אני גם לא מבין תמיד מה הסיבה שזה הגיע, אותו הדבר הרע. בדיעבד אני כנראה אבין את זה אחורה. אבל אני עדיין יכול להסתכל על זה ולהגיד, זה הכל לטובה, ובואו ניתן רגע דוגמאות מהשיתוף מה שנקרא שלכם, או יותר נכון מדברים שאנחנו יכולים קצת לעבוד עליהם פנימה. אמרנו מקודם על ההקשר של אנוכיות. מה זה אנוכיות לא בשלה? ומה זה הנוחיות? כן, שאלה. נוחיות יכולה להיות אלטרואיזם שעדיין לא הבשיל. לדוגמה, הנוחיות היא בעצם הרצון לתת שעדיין לא התבשל. מה הכוונה? בהתחלה אדם רוצה לקבל אהבה, כבוד, כסף, תשומת לב, לייקים, קומנטים, שיירים, וואטאבר, כל אחד מה שהוא רוצה לעצמו. אבל בעומק זה לא משהו שהוא רע, הוא פשוט עדיין לא הבשיל להבין שהוא רוצה את זה, את הדברים האלה, לקבל פנימה, כדי לתת את זה הלאה, כדי לחבר, כדי להאיר. לדוגמה, אני עכשיו בן אדם שבקור שלי אני בן אדם טוב, אני רוצה לקבל עוד כסף, אין עם זה שום בעיה, אני רוצה לקבל עוד המון כסף. בתור התחלה, בתור ילד שטוף מוח מהאינסטגרם, אני רוצה לקבל את הכסף הזה כדי לנהוג על הפרארי הזאתי כדי שכל החברים יסתכלו עליי. ואז אני מבשיל ומתבגר ואומר אני עדיין רוצה הרבה מאוד כסף ויכול להיות שאני עדיין גם רוצה את הפרארי הזאת אבל הפרארי הזאת יש לה כבר איזושהי קונוטציה שנייה זה בעצם אומר אני רוצה עדיין את הפרארי הזאת אני רוצה עדיין לקבל אבל כדי לתת כמה שיותר כדי לתת השראה לאנשים שגם הם מסוגלים אם יש לי כסף לקנות את הפרארי בהכרח גם יש לי כסף לתרום הרבה מאוד ולשנות הרבה דברים עם הכסף הזה אני רוצה לקבל, אין שום בעיה באנוכיות של הרצון לקבל, אני רק רוצה להשאיר אותו ולאפשר אותו גם לתת לאחרים. הוא לא רע, הוא פשוט עדיין לא הגיע לזמן שבו הוא נותן טעם ריח ומתיקות לעולם.