Idan tells a fable about a father and son traveling with a donkey: no matter who rides it, townspeople criticize them. The point is that people will always judge your choices, so stop waiting for approval and follow your own path instead.
אהלן חברים, כאן עידן, ובשיעור של היום יש משהו שהוא נורא נורא נורא חשוב שאני רוצה להעביר לכם, והוא קריטי בעיניי להצלחה, זה הבנה, באמת באמת הבנה עמוקה שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד. מכירים את זה שאתם עושים משהו, אתם רוצים לעשות משהו, אבל אתם מפחדים, אתם רוצים להיות עצמאיים, כי מה יגידו עליי? מה המשפחה תגיד עליי? מה החברים יגידו עליי? פה תופסים אותי באיזשהו מקום שהוא פה, אם אני אגיד עכשיו משהו כזה, זה נלך למקום שהוא פה וזה אולי פחות טוב ודברים כאלה. תמיד יהיה משהו שיעצור אתכם ממקום של, מה יגידו עליי? איך אני אצטייר בפני החברה ואיך זה? וזה בסדר, זה מקום קדום שאנחנו תמיד רוצים להיות איזשהו סמל סטטוס, איזשהו משהו בתוך אותה סביבה שאנחנו נמצאים בה. אבל אם זה עוצר אתכם, אם הדבר הזה זה, אני לא עושה כי, אני מפחד שיגידו עליי שאני ככה וככה וככה, זה לא טוב. מה שאני בא להגיד כאן זה, אתם צריכים להבין באיזשהו מקום שלאנשים לא משנה מה תעשו, תעשו א', ב', ג', ד', ה', תלכו לכיוון הזה, תלכו לכיוון ההוא, תלכו לזה, לאנשים תמיד תמיד תמיד יהיה מה להגיד, תמיד זה לא יהיה מספיק טוב, תמיד אתם תקוטלגו לאיזשהו מקום, תמיד יהיה להם מה להגיד, ואפשר ללמוד את זה מסיפור שהוא נורא נורא פשוט, היה אבא בן וחמור, שרצו לעבור מעיר אחת לעיר השנייה. בבוקר היום הראשון, הבן ישב על החמור, אבא שם את הבן על החמור, הלך איתו ברגל ועבר לעיר השנייה. ישבו אנשי העיר השנייה בכניסה לעיר, ראו את הדבר הזה ואמרו, תראה מה זה, איזה בן, למה הוא לא נותן לאבא הזקן הזה שלו לעלות על החמור ובאמת לא להתאמץ בדרך? יום אחר, וככה יצא, חזרו חזרה לעיר, יום אחרי זה, האבא היה על החמור והבן הוליך את החמור. ישבו אנשי העיר השנייה בכניסה לעיר ואמרו, תראו מה זה, איזה אבא, במקום עכשיו לתת לבן שלו ללכת, לשבת על החמור ולא לעייף אותו, לא רק שהוא יושב על החמור והוא יותר כבד, אלא גם הבן שלו הולך ברגל. חזרו יום אחרי זה, ביום השלישי יצאו שוב, שניהם הולכים ברגל והחמור הולך איתם. ישבו אנשי העיר השנייה ואמרו, תראו איזה חמורים, יש להם חמור, במקום שירכבו עליו, הם הולכים ברגל, אז למען שלהם בעצם את החמור? חזרו הביתה, ביום הרביעי יצאו שוב, שניהם על החמור הולכים לעיר השנייה, ישבו אנשי העיר השנייה ואמרו, תראו איזה חמורים, תראו איזה אנשים, תראו איזה דברים, כמה הם מעמיסים על החמור, תראו את החמור, כמה הוא מסכן, כמה עכשיו, איזה מעמסה יש עליו וכמה הם לא מצליחים הוא בקושי מצליח להזיז את עצמו. אני מקווה שהנקודה כאן היא נורא נורא נורא ברורה, זאת אומרת, לא משנה מה תעשו, לא משנה איזה פעולה תעשו, לא משנה איך תסתכלו על זה, או מה באמת, איזה מסלול תיקחו, לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. זאת הסיבה שברגע שאתם מנתקים את זה לגמרי, זאת אומרת, אתם עושים דברים, אתם עושים את הפעולות, אתם עושים את היום שלכם, כי אתם רוצים וכי אתם מאמינים במה שאתם עושים. זה לא רלוונטי מה אנשים אומרים, כי בהיגיון הלוגי זה אומר אם אני אעשה א', יהיה להם מה להגיד, אם אני אעשה ב', יהיה להם מה להגיד, אם אני אעשה ג', יהיה להם מה להגיד, אם אני אעשה ד', יהיה להם מה להגיד, אז תמיד מה שיהיה להם להגיד הוא לא יהיה רלוונטי. אז קחו את הדבר הזה, תעזבו מה חושבים עליכם, תעזבו מה אנשים רוצים ומצפים מכם, תעשו מה שאתם אוהבים ומה שאתם נמשכים עליו ומשהו שהוא מעניין ומסקרן אתכם. כי ככה או ככה או ככה או ככה אנשים יהיה מה להגיד. פגש בשיעור הבא חברים.
מפגש קבלה - קהילה גבוהה 23 - 13.07.2026 - הפסד הוא האסטרטגיה החזקה ביותר לצמיחה
