האדם היחיד שקיבל הוכחה למה הוא היה בגלגול הקודם | הסיפור המלא | משנה חיים

שלום לכולם, היום אני שמח לארח אדם מיוחד, אתם הולכים היום לשמוע את אחד הסיפורים, אולי הסיפור המטלטל ביותר ששמעתם בחייכם. את הסיפור הזה אני כבר שמעתי בעבר, לפחות את חלקו, לא יודע אם את כל הפרטים, ויצאתי עם תחושת של התפעמות והתרגשות שיש פה משהו שבעיניי כולם צריכים לשמוע. הסיפור הזה יכול להשפיע על החיים שלכם לטובה בהרבה מאוד מובנים, סיפור עוצמתי שלא שמעתם משהו דומה לו בחיים שלכם, אני מבטיח לכם. ישרו עמנו עד הסוף שלום חיים ששון שלום וברכה אני שמח שאתה פה ובאמת הסיפור שלך טלטל אותי וצפה לנו טיפה קצת עליך אתה היום נראה כמו שאתה נראה. עם חזות חרדית זקן כיפה שחורה וכולי אבל לא היית ככה לפני כמה עשרות שנים כן בוא תספר לנו מי אתה מה אתה מאיפה הגעת מה עשית בחייך ומה נגיע לסיפור עצמו תכף דרך הסיפור שלך קודם כל אחרי פתיחה כזאת שלך אתה כבר נותן להם להרגיש שכאילו מי יודע מה הולך לקרות ואל תאכזב אותם.

אמרנו שזה באמת שונה כאשר מדברים כמו שאנחנו יושבים כרגע לבין קהל שיושב מולי עולם אחר לגמרי את הסיפור הזה אני מספר כבר למעלה מ42 שנה אולי 43 שנים משהו כזה כי אני חזרתי בתשובה לפני 44 שנים. אז קודם כל מאיפה אני צומח מה הסיפור של אותו ילד קטן שקוראים לו חיים ששון. בארצה בארבעים ותשע, היו נוער צעיר כזה וכולי, והם כמובן היו שומרי מסורת בחו"ל, אבל כאן בארץ הייתה להם השפעה אחרת לגמרי, וככה אני בעצם גדלתי בבית לא דתי. אנחנו בחב"ד לא אומרים בית חילוני, כי חילוני זה בכלל לא מילה בעברית, זה מילה בארמית, והפירוש שלה הוא זר, והרבי מלמד אותנו לומר, מי אתה שתגיד על יהודי שהוא זר? מה זה חילק, מה קרה לך? מה אתה מחזיק מעצמך? אין זר, אנחנו לא זרים, כולנו נשמות טהורות, רק מה? זה עניין של מודעות, זה כל הסיפור. אז תכלס, אז אני כבר שמחתי הביתה, נשתמש, לא דתי, נשתמש בזה, במילים האלה, ותכלס, אז מה היה, הייתי בנערות שלי. אז קודם כל הייתה מסורת, זה ודאי, הייתה מסורת, שמרו כשרות, לצערי הרב שבת לא. אבל היה קידוש בליל שבת והיה גם ברכת המזון היה גם כן ודאי הייתה לי סבתא דתייה אמא של אמא שלי ואני אומר בצחוק אתה יודע מה היה אצלנו היה לנו ככה היינו עושים קידוש מהסרטים למה הרי אבא שלי היה עושה קידוש כן אתה יודע עם בכרסיים של הפועל וגופייה של מכבי ככה שמים איזה משהו על הראש עושים טובה ואני עם השיער הארוך שהיה לי once upon a time כן היה לי גם שיער ארוך פעם אנחנו עם שני אחים ושתי אחיות וזה, אני קורא לזה קידוש מהסרטים, למה? עושים קידוש ורואים סרט, משהו ככה לייב, הולך ביחד, וערב שבת, הכל טוב ויפה, וכמובן לפני כן הייתה גם הדלקת נרות של אמא שלי, עליה השלום, היא מאוד מאוד הקפידה כמובן להדליק את הנרות בזמן, אבל שנייה לאחר מכן כל הבית הודלק, גם גז, חשמל, רדיו, טלוויזיה, הכל הודלק, אחרי שהדלקנו נרות שבת כמובן, כן? פשוט תלמוד, חוסר ידיעה ולא מבינים מה זה אומר בעצם הדבר הזה של קיבלנו שבת.

אתה יודע, בהקשר הזה אתה מזכיר לי סיפור, הרבי הרי עודד נשים, בנות, נערות, להדליק נרות שבת.

נכון.

אז מי שכתבה לו, שכבוד הרבי, אני רוצה להגיד לך משהו, אתה אומר להדליק נרות שבת, אין לי בעיה, אני אדליק, אני מכבדת ואני גם אדליק. אבל אני אגיד לך בכנות, אני אחרי זה נוסעת באוטו למסיבות, למועדונים, לפאבים וכולי וכולי. תגיד, זה שווה משהו? מה, בוא, מה בינינו, מה שנקרא? רבי עונה לה במכתב ואומר לה, זה שאת נוסעת בשבת, זה לא בסדר, אני הייתי מעדיף שלא תסעי בשבת. אבל זה לא סותר את הדלקת נרות שאת מדליקה. את לק נר עשית מצווה, הבאת אור לעולם.

בדיוק, נכון.

לא לוותר על מצווה כי אתה עושה כזה אולי משהו שהוא פחות נכון או פחות ראוי לעשות, אין קשר בין השניים. כל מצווה שיהודי עושה מביאה אור לעולם.

וזה קרה לי, הזכרת לי מקרה אישי עם... איך נקרא לזה, הנכדה של הדודה שלי, שהיא קיבוצניקית בצפון, והיא, לינדי, מאוד אהבה את אמא שלי, מכיוון שאמא שלי בשבילה הייתה אספתא, כי אספתא נפטרה והיא לא הכירה אותה, אחותה של אמי. אז אמא שלי הייתה אספתא שלה בשבילה, אהבה אותה מאוד מאוד. אז כשהיא באה לנחם אותנו בשבעה, לפני שנים זה היה כמובן, אז אמרתי לה, לינדי, אמרו לי שאת אוהבת את אמא שלי, כן? זה חידוש בשבילי, לא הכרתי אותך, לא יודע כלום. את באמת אוהבת אותה? אמרתי, מה זה, אני שרופע עליה, איזה שאלה? אמרתי, אם את באמת אוהבת אותה, תראי, אנחנו לא יכולים לעזור לה שום דבר. כשהייתה בריאה, עם הרופאים, פרופסורים, עניינים, סיפורים, היינו יכולים לעזור. אבל עכשיו שהיא כבר נשמה ללא גוף, כבר קבורה, אז אין לנו מה לעזור. אבל יש כן משהו שאנחנו כן יכולים. אמרתי, זה נקרא עילוי נשמה. כל מצווה שעושים היא אור, כמו שאמרת, אז יש מצווה. הייתי מבקש ממך... לעילוי נשמתה של אמא שלי, שאת כל כך אוהבת אותה, תדליקי נרות שבת. ואז נר של שבת, כי בתור אבקה מספיק לה נר אחד. היא אמרה לי, אבל דוד חיים, אתה מבין, אני קיבוצניקית, לא בכיוון, לא מאמינה, אפיקורסית, כמו שאבא שלי אומר, ככה היא אמרה על עצמה. אבא שלה, אני מכיר אותו, כן, קיבוץ שם בקיבוץ מורן בצפון. אז כאילו אפיקורסים לגמרי. מה יצא מזה? ואז משמיים, כמו שאתה אומר, מה שהרבי ענה לאותה אחת, ככה גם אני אמרתי לה, אמרתי, שמי, מה שאת אחר כך מדליקה, וסיפורים, ועניינים, איך אומרים, מה אני יכול לעשות? מה, לכפות עלייך? אי אפשר, לא שייך לכפות. אבל תדליקי את הנר הזה, זה יעיר לך את המזל, תדליקי את הנר הזה. והיא אמרה, אוקיי, אם זה ככה, אני מוכנה, אין לי בעיה, אם זה לא סותר, אמרתי, לא שלא סותר, זה סותר, אבל במצב שלך, קודם כל בוא נרוויח את ההדלקה הזאתי, אוקיי? ואז היא אמרה, אוקיי, אני מקווה, בשביל, בגלל שאני אוהבת את האמא שלך, אסף זה שלי אחורגת, אז אני אעשה את זה. והיא עשתה את זה. ואז הייתה תקופה שהייתי שדרן רדיו, חלפה שנה וחצי מאז הסיפור הזה, ואני מקבל מכתב מרגש, חבל שאין לי אותו פה היום, שני דפי פוליו, והיא כותבת לי, זו לינדי, אתה לא מבין עם מי דיברת כשדיברת. אני בכלל לא הייתי בכיוון פה שלך, הייתי קורסית. ולא, וזה, אבל קיבלתי על עצמי, והתחלתי להדליק. ואני חייבת להתוודות עכשיו, היום אני מאמינה שיש אלוקים, אני מאמינה בזכות הנרות האלה, הם מדברים אליי, הם עושים לי, הם פועלים עליי הנרות האלו. שידרתי את זה כאילו בשידור חי, סיפרתי את זה, וואלה כמה דמעות נפלו שם, כמה ירדו, יכולים להקים כמה מקוואות פה בעולם רק מהדמעות האלה. עם ישראל, עם קדוש. אוקיי, אז אם כן, אז היה לנו את הקידושים, עניינים, הזקת נרות וכל הסיפורים האלה ואני... כמובן בגיל בר מצווה עשו לי בר מצווה, לפי מה שזה, קנו לי תפילין, הנחתי אותם ביום הראשון על הראש, ביום השני במגירה, אבל הנחתי את התפילין, לא הבנתי שמגיל בר מצווה מתחילים להיות בר מצווה, אתה הבר של המצווה חביבי לי, טוב מה לעשות, זה מה שהיה, וככה חלפו שנים בלי הנחת תפילין, ואני גדל בתור נער לא דתי, בתיכון מקיף יעוץ אביון, בתיכון העיר ניצני מלהקת טיסלם, האורגני שלהם וזה. אז בקיצור, ואני תמיד אהבתי לשיר וכולי, הייתי שקוע במוזיקה מאוד מאוד מאוד, ואז היו לי שני צדדים, צד אחד זה היה צד המוזיקה, ואני עד היום, אני כבר עכשיו חגגתי 68 שנה ברוך השם, אני עדיין עם החומה של 18, ואני עדיין מתכוון להיכנס לאולפן ולהרביץ הקלטה של... מוזיקת רוק, כשאני אוהב מאוד רוק, אני הייתי סולל רוק, עד שנגמר לי הרוק, אבל לא נשבר לי מהמוזיקה הזאת, ואני אוהב את השירים האלה, הייתי שקוע ברוק הישראלי, זה היה מני בגר, אהבתי מאוד את הסגנון שלו, וכל הלהקות הידועות בחו"ל, את זפלין וכולי, וכל העניינים האלה למיניהם, הייתי שקוע בזה שלי אנגלית כמו אמריקאי, וכל זה בגלל שרציתי להיות סולל רוק על רמה, עם אקסנט אמריקאי, אתה מבין? ועד היום שואלים אותי כל האמריקאים, מאיפה יש לך את האנגלית הזאת? אותי למשיחי רוק. זה מהקטע הזה. אז הייתי שקוע. בצד אחד רוק, מוזיקה, ומצד שני זה היה ספורט מאוד מיוחד. הספורט הזה, זה נקרא בעברית צחה, התעמלות קרקע ומכשירים. ובלועזית, אקרובטיקה. אז אני עוד לפני הגיוס שלי לצה״ל, עבדתי על הגוף שלי הרבה, עבדתי באימונים מפרחים, והגעתי לנבחרת ישראל בהתעמלות, הצ'מפיונים של המדינה, זה אומר שמי שראה פעם התעמלים באולימפיאדות, הוא מבין איך הגוף נראה, אתה יודע, כל יד בסטה, מלאפון כלורברי, חמוצים, עגבניות, כל השירים מנופחים.

קביעת בבטן.

בבטן, בדיוק, אתה מגיע לחוף הים, אנשים מסתכלים עליך, אם אתה עושה ביצועים, אז בכלל. חתיכת גופה, מה שנקרא, המון ביצועים, אבל מה היופי בהתעמלות? שאנחנו לא רק שרירים, אנחנו גמישים מאוד, כי עבדנו מאוד לקרוע את עצמנו בשפגטים ובכל מיני תרגילים, פליקפלקים, סלטו, דאבל סלטו, ברגים באוויר, טרמפולינות, קפציות, עניינים. הייתי אשף בדברים האלה, מבחינת ישראל. זה היה לפחות שהוא יצג את הישראל וזה. אז אם כן, אז הייתי שקוף בדבר הזה מאוד. מוזיקה מצד אחד, ספורט מצד שני, ואז כשהגיע הקטע של הגיוס, אז אמרתי, מה מגיע לי לפי המדינה? מי שהגיע לפני גיוס לדרגה של להיות בינלאומי, אז המדינה מעוניינת לשמור עליו, אז הוא כאילו בצבא, הוא רשום שהוא כאילו גויס, אבל הוא לא בצבא, הוא נמצא בווינגט באימונים כל הזמן. לשמור על הכושר, מה שנקרא, כן? אני אמרתי לו, לא בשום פנים ואופן, מה פתאום? מה, אני אדג'ובניק? מה, אני כזה חיה? בכל יום ספורט בתיכון הייתי לוקח את כל המדליות מכל הכיוונים, וראה בריצות צרות, ארוכות, עניינים, איזה מתח, סוס, עז, חמור, כל העניינים האלה. מה אני אלך ג'ובליק, אני רוצה להיות שרת מטכ"ל, חביבי לב, לא פחות מזה. ובנבחרת היה לנו מישהו שלימים אשתו פרסמה אותו, מה שנקרא, הוא בעצם, הוא בצילה של אשתו, הוא היה, או קצין או לא משנה, לוחם בשרת מטכ"ל, הוא היה מעליי, דורון, דורון ליניק, אשתו זאת אומרת המפורסמת אתי אנקרי. היא חזרה בתשובה בעקבות זה שנתנו לה איזה פרויקט על שירים של רבי יהודה הלוי, הוא המרגן שלה בעצם, דורון, בחור חבל על הזמן משום שהוא מהמעלה, אז אמרתי, יש לי המלצה מאחד שמכיר אותי אישית, מתוך הסיירת, אני בעוד איך מתאים לסיירת, מה אז אני חייב ללכת על שתיים, מה? אז בקיצור, כשהגיע הקטע של להגיע ליחידות האלה, אז הם אומרים לי, תשמע, רואים עליך זה, אבל אין לך את הפרופיל. אתה אמור להרכיב אשכפיים. אומרים, נכון, אבל אני לא מרכיב. אומר, כן, אבל אנחנו צריכים 6-6, ופה בלי 6-6 זה לא שייך לך. אמרתי, מה? ואני זה, שום דבר, אין מה לעשות. כל כך הייתי מאוכזב. כל החבר'ה ציפוחיים, מוסערת מטכ"ל, מה זאת אומרת? עוד חבר'ה שלי שהיו שם גם כן, וגם גיסי שם היה. קיצור, איי איי איי.

אני לא בסיירת, מה עושים?

עכשיו הוא לא ידע אם הוא היה יודע שאני מרכיב משקפיים, הוא לא היה ממליץ עליי, הוא לא היה זה וזה, למה לא הרכבתי משקפיים? בגלל שתיכון בנים בנות, עשיתי חשבון לבנות, מה אני, יגידו חיים הגזעי הזה, מה, מה, הוא כזה משקף עופר, זלמן, שרגה, אני מלך, יורם, סבון וזה, מה? אז העדפתי להיות מה שנקרא במרוקאית, אואר, אואר יהיו. הוא רואה באופן, אתה יודע.

חלקי.

חלקי.

רואה מה שצריך לראות.

ומשחק אותם. אמרתי לך, אף פעם לא פספסתי טרמפולינה ולא קפצית. תמיד הכל בסדר. שום דבר, אין לך 6-6. ואז, אוקיי, אבל אתה יכול להיות קרבי, אתה יכול להיות גולני, צנחנים, צ'יריון. אתה קרבי מאוד. אבל אנחנו פה צריכים, כמו אצל הטייסים, צריכים 6-6. גם פה צריכים 6-6. בראייה. טוב. בקיצור, אז אני מגיע... הכרתי מישהו שהיה מהחבר'ה של אריק שרון, כשהגיעו לסלע האדום, הוא היה אבא של חברה, שהייתה באותה תקופה, והוא אומר, אני אסדר לך סיירת שריון. המילה סיירת מאוד חשובה לי, כי יש לי את הבן הקטן שלי כרגע, הוא בסיירת נחל, כן, עושה שליחות שמה, בסיירת הנחל. טוב, בקיצור, הגעתי לשיריון בתור ההתחלה, לקראת הזה. ולאט לאט לאט לאט אני מתחיל להבין שהשריון זה לא כסף קטן בכלל, זה מובילים בכל המלחמות קדימה ועניינים וזה, אתה קרבי אחי, תן גז. ואז התקדמתי וסיימתי את השירות שלי בצהל, כן לסיים את הסיפור על השירות בשתי שניות זה משהו מדהים, בתור מ"פ, הייתי מ"פ מאוד צעיר, החלפתי מישהו שהדיחו אותו וכולי, אנחנו אומרים, אמרו שאפשר לסמוך עליי ואכן ככה היה, וסיימתי את השירות שלי, הייתי מפקד פלוגת טנקים מבצעית בסיני. רוב הזמן וגם ברמת הגולן שהיה לקראת או-טו-טו מלחמה עם סוריה. ומרוב האהבה שלי למוזיקה כשאני הייתי עולה לירי עם הטנק שלי והצוות שלי זה היה עם שירים. אני שער הצוות שלי יודע מפה שער אנחנו הולכים עכשיו להפגיז. לא עזבתי את זה אף פעם תמיד בכל ההזדמנויות וככה אני משתחרר בתור סרן. ולפני כן לפני שאני בא להשתחרר מהצבא קוראים לי הפיקודים העליונים. תשמע, אתה קצין רציני, צה״ל צריך אותך, עזוב אותך להשתחרר עכשיו, אתה הולך להתרומם, אתה לא יודע איפה תגיע, באמת שני חבר'ה שלי שנשארו, הם אלופים בצה״ל היום, ואני הייתי כאילו מפה מבצעי בכלל, אז בכלל הייתי מזמן, ואמרתי להם, תראו, תודה רבה על הקומפלימנטים, אבל אני ממש לא טיפוס צבאי, אני מאוד לא מרובע, אני לא בשביל זה, עשיתי את זה כי... צריך לעשות את זה, עשיתי כמה שאני יכול, אצלי אף אחד לא נהרג, אף שום חייל לא נהרג, הכל היה בהצלחות, הכל טוב ויפה, אמרתי, אני באמת, קוראים לי חיים ששון, אני עכשיו הולך לעשות גם חיים וגם ששון. אתם עצרתם לי את החיים בגיל 18, עכשיו אני בגיל 22, עזבו, בוא'נה, תצ'יק, תצ'יק, הולך לקבל את הפלאפל הבא ועוד פלאפל, אמרתי, אני לא רוצה לא פלאפל, לא חומוס ולא טחינה, אני משתחרר, זה הכל, אני משתחרר, תודה רבה. והשתחררתי, והייתה לי תוכנית. והתוכנית שלי הייתה שאני חודשיים תופס צבע בחופים של נועה בדאב וכל המקומות הדרומיים שאינם אצלנו ברוך השם, היו מקומות שלא מתאים לנו, ואחרי החודשיים האלה אני הולך להסתובב חודשיים באירופה, להיפגש עם החבר שלי מטיסלם, ארני צני. בהופעה של הפינק פלויד, The Wall, בלונדון, זה היה, כל הזרוקים והזרוקות בעולם היו בדרך לשם. אם אני לא טועה, אפילו נהרגו בבחירת כרטיסים שם, מרוב הלחץ, נהרגו שם כמה חבר'ה. וזה היה חלום, אתה מגיע לפינק פלויד, The Wall.

חיים וששון.

זהו, חיים וששון, ואחר כך תחזור ארצה, ותיכנס לטכניון, ללמוד ארכיטקטורה, כי יש לי כושר כזה, ייצוא ועניינים וסיפורים, וזהו, תתחיל את החיים שלך. על זה, אחת תוכנית. אבל בצבא אומרים שכל תוכנית היא בסיס לשינויים. ובתורה אומרים שאם אתה רוצה כאילו להצחיק את הקדוש ברוך הוא, ספר לו את התוכניות שלך. למה? כי רבות מה חשבות בלב איש, וארצת השם היא תקום. אני שואל את האנשים בהרצאות שלי, חבר'ה, לא משנה איזה גיל אתם, היה לכם תוכניות, אתם יכולים להגיד לי איזה תוכנית יצאה לפועל? כל מיני דברים השתנו לכם כמו שלא חלמתם, אתם יודעים את זה, השקיע פה והיה לך לפה, הם חשבו שזה יתחתנו והיה סיפורים והיה שינויים שלא חלמנו עליהם, זה הכל, אותו דבר גם היה איתי. אני לא חלמתי לחזור בתשובה, זה לא היה בכיוון שלי. יותר מזה אני אגיד לך, אתה יודע מה שמצחיק? זה, אני כשחילקו בצבא את הפלוגות שמגיעות, אז... אני התנגדתי לקבל את פלוגת ההסדר של הדתיים, אני לא רציתי את הדוסים. אז אחרים לקחו את זה, המ"פים שהיו איתי, אז הם לקחו. אני אמרתי להם, אני מעדיף לקבל את המחזור הכי קשה, הכי בעייתי, הכי זה, רק לא דתיים. וככה קיבלתי מחזור שבצבא קראו לזה מאו מאו, מחזור מאי. חבר'ה עם תיקים במשטרה, סיפורים, עניינים, הם היו שרופים עליי, היינו עושים דברים משוגעים לגמרי, ברוך השם. פלוגה מבצעית רצינית מאוד ברוך השם טוב אז אני זה התוכנית שלי הייתה להיות עוד ריחל. טכניון עניינים שמע טוב אני לא הגעתי לטכניון עד היום. חלפו הרבה שאלים מה קרה מה השתמש בדרך או אז אני לוקח תרמילה לגב סקשנה אתה יודע על אבוש ישראלי כזה יורד לסיני לא זה גמרנו עזוב זה גם עשינו קדימה. חוץ לארץ עולים על מטוס, אני טס דרך יוון, בוזוקי פה בוזוקי שם, לוקח את הרגליים, מפליג באונייה לברי ברינדיזי במגף האיטלקי. ושם אני קונה כרטיס חקבות פתוח לכל אירופה לחודשיים וחורש את כל אירופה כמו קצין קרבי כזה שהמסלול שלו כזה מחושב מה שנקרא, ואין לי זרק בכל מיני מקומות, לא מעניין אותי איפה אני ישן, איפה אני אוכל, איפה פה, איפה לא, איזה לילה אני אעבור איפה, או אם אני אשן בפארק על הספסל, או אם אני אקח לאכסניה זולה או על הדשא, ליד איזה אגם, לא עושה חשבון לכלום, שום דבר. אז אכלתי בהשגחת הברדק, זה מה שעניין אותי, זו הייתה השגחה מיוחדת במינה, והיום כבר לא, ברוך השם. אז זהו, אז אני מתחיל עם התרבות, אגב, סקשנה מסתובב, רכבות, עניינים, ברי, ברידיזי, מילאנו, ונציה, כל הקטע הזה של איטליה, חורשת איטליה, רומא וכולי, מגיע ל... לריבירה הצרפתית, יש שם את מונטה קרלו, מקום הקזינו הגדול ביותר באירופה, מנסה את מזלי, ברוך השם אין מזל, כי אין מזל לישראל, אנשים לא מבינים את זה. זה המזל, שאין לנו מזל, אנחנו מעל המזל. לכן אומרים, אין מזל לישראל. מה זה אין? ראשי תיבות, א', י', נ', אבל יש נשמה. אנשים צריכים לדעת, רבותיי, אנחנו קיבלנו מנוע טורבורוחני, חמישה הילוכים, נפש, רוח, נשמה. חיה ויחידה. כל מי שנולד לאמא יהודייה, הזרוקה ביותר בעולם, עולג ירא צדק צדיקה, זה צריך שתהיה צדיקה, אין פה רעש שהיא חושבת שבאמת זה גירעון אמיתי. מי שנולד לאחת משתי האמהות האלה, לא משנה מה, הוא יהודי, יהודייה, קיבלנו מנוע טורבו חמישה אלוקים, נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. קחו את טראמפ. קחו את פוטין, קחו את מקרון, קחו את מי שאתם לא רוצים, את חמינאי, אמר השמו וזכרו. רבותיי, יש להם רק נפש, כך כתוב בספר התניא הקדוש. וזה נפש משלוש פעולות מאוד לגמרי. אצל יהודי, הנפש של היהודי הכי זרוק, הכי על הפנים, עם הגיל באוזן, שי בבאב, מקרוני, קוקו, צ'וקו, מוקו, מדורגים מלמעלה, פנטהוז על הראש, בינטילטור על העין, חסלת באוזן, קעקע בכל מקום, ג'ינס קרוע, אוכל, כמו שאמרנו בהשגחת הברדק, הוא קדוש, הוא קדוש, הוא רק לא יודע, הוא לא מודע שיש לו מנוע טורבו, הוא ממשיך עם הקורקינט שלו, הוא חושב שיש לו קורקינט, יש לך מנוע טורבו, חביבי לב.

אגב, לאללה, אין מזל לישראל, יש עוד פירוש אגב מאוד יפה, אין מזל לישראל, האין, האין, האין סוף.

בדיוק, עוד לא הגעתי לזה, נכון, אתה כבר חטפת לי את זה, ברוך השם, אבל יש לי, שמע, אין, אין עוד בלבדו, אין עוד בלבדו, זה המזל שלנו, שאנחנו מעל הדבר הזה, טוב, תכלס אני ממשיך להסתובב, מגיע חורש את הרביעייה הצרפתית. מגיע לחוף המערבי של צרפת, יורד למטה למדריד טולדו, אנחנו בתור ההורים שהם טורקים, אנחנו דוברי לדינו בבית, היינו ספניונית, כמו יורן גאון, שלומי שבת וכולי, מני בגר וכולי, דוברי לדינו וכולי, אז ככה נהניתי בטולדו ועניינים, נושאים וסיפורים, עולה חזרה לפריז, שווייץ, אוסטריה, גרמניה, דנמרק, שבדיה, נורבגיה, עד שאני מגיע לפינלנד. מה קרה? מה אתה מחפש בפינלנד? תהיה העולם, מה יש לך לחפש שם? טוב, עלייתה לא תמיד אני מספר את זה, אבל... היה לי איזה מפגש באחת הרכבות, איזה בחורה אמריקאית ממוצא נאצי באה לבקר את הסבתא שלה בגרמניה ואני נכנסתי לקרון איפה שהיא יושבת והיא זיהתה אותי איכשהו שאני ישראלי והתחילה להתקיף איך אתם עושים להם ככה וככה וכל הסיפורים של השם ירחם בשקריות הזאת אבל עצמאי להאמין אבל אני אספר לך מה הם עושים לעצמם וכמה אנחנו רחמנים, וכמה זה הכל שקר, והפכתי להיות שר ההסברה של ישראל, והעם, איך אומרים, love story, נהיה מזה, וכולי וכולי, השתנו לי התוכניות. פה, בגרמניה, ואחר כך כשנחזור לסוף הסיפור עם העניין של הצדיק הנסתר, אז אתה תבין איך...

הכל מתחבר.

בדיוק, הכל מתחבר, לא סתם שזה קרה איך שזה קרה, השינוי תוכניות שלי, הייתי אמור להגיע לפינקפלויד, השארתי לו מכתב, לאן ניצחנו? אפילו הפינק פלוט לא יעצרו את הטיול שלי, לא יעזור כלום. עכשיו, טוב, היא רצתה להתגייר, עניינים, אז אמרתי, מה פתאום, בשביל מה, מה צריך, מה... The main thing is personality, וכל הסיפור הזה, וזה, מה, ופה ושם. קיצור, הייתה צריכה לחזור לארה״ב בשביל להשלים את לימודיה ועניינים. אמרתי, אני דבר אחד לא מוותר, על ארץ ישראל. אני לא עוזב את הארץ, אני כאן. זה הכל. וככה השם עזר לי בזכות ארץ ישראל הקדושה, שניצלתי מהנפילה הזאת, וכך, אבל מה שקרה שהשתללו לי תוכניות. ואז החלטתי שאני הולך להפתיע אותה בארצות הברית. אז מה, אין לי כסף כבר, נגמר הכסף, אתה חורש אותה את אירופה וזה, בתור קצין קרבי משוחרר רווק, היה לי הרבה כסף, אבל הכל אף כמו עוטיל. ואז החלטתי לחפש עבודה. ואז אני אקנה כרטיס ואני אטוס. אבל הפסוק אומר, רבות מהחשבות בלב איש, ועשת השם היא תקום. אין חוכמות, חביבי, לתכנן מה שאתה רוצה, אבל יש שם למעלה בוס. לכן על כל דבר תגידו, אם ירצה השם, בעזרת השם, וכולי וכולי. אוקיי, טוב, הכל טוב ויפה. מחפש עבודה ולא מוצא. יום אחד אני יושב ככה זרוק באיזה טירה, בהיידלברג בגרמניה. מיואש כזה, מה אני עושה? אין כסף, אני רוצה להגיע לשם, ומה? קיצור, אני פותח את המסמכים שלי שם במקשה, שם בהיידלברג, ואני רוצה לראות מה המצב שלי עם הטראבלרס צ'קס וכל הזינים, מה המצב, ופתאום נופל לי פתק, נופל לי פתק מתוך המסמכים שלי, ששכחתי שחבר טוב שלי שהביא אותי לשדה התעופה, אלי סלע מבני התרות, הוא היה פעם. והוא היה חייל שלי, והיינו חברים גם כן, והוא כתב לי, חיים, אני משאיר לך פה כתובת. אם אתה נתקע באירופה בלי כסף, אל תהיה פראייר, לך לשם. ואני פתאום אומר, וואו, זה בדיוק המצב שלי. אני אסתכל, איפה הכתובת? פינלנד! וואו, וואו, וואו, קצה העולם! איך אני, מה? וואו, וואו, וואו, טוב, אבל הוא אומר, הם פראיירים, אל תהיה פראייר, לך לשם, למה הם שופכים כסף על... יהודים, ישראלים, עניינים וזה וזה. טוב, לא ידעתי על מה מדובר בדיוק, ידעתי שכסף יש פה, אוקיי. ואני מתחיל להריץ את הכרטיס שלי של הרכבות הפתוח, באופן שביום האחרון אני נופל על פינלנד. וככה הגעתי להלסינקי הבירה, ואני נראה אחרי לגמרי שזוף כזה, חום כזה וזה, עניינים, ואני מתקשר לטלפון שהוא נתן לי, ואז אמרו לי, כן, תבוא, אנחנו בעיירה הזאת והזאת. והנולה, זה נקרא הנולה, מחכים לך בשמחה, הוא סיפר לנו על החבר שלו, הקצין הקרבי, וזה, יש לנו זכות גדולה לארח אותך, על הכיפאק, יופי, ברוך השם, הנה אני מסתדר. ואז אני מגיע לשם ופותח לי את הדלת, לא פחות או לא יותר מאשר מיסיונר בן 82, עם כזה גלימה שחורה וצלב ענק על הצוואר. ואני עם כל הכבוד שאני לא דתי אבל יש לי רגישות לנושא הזה לא תודה מה שנקרא הייתי בטוח שהייתי בכתובת לא הבנתי שחבר'ה כאלה ואז אמרתי אוסקי סליחה אתה הייתי וזהו לא לא לא לא אתה התקשרת אתה מישראל חבר שלי אני שאלה כן זה המקום אמרתי וואו וואו איפה נפלתי מה אני אעשה עם הצלב הזה אז הוא אומר לי you're a holy nation באנגלית אוקספורדית. You're a holy people. You're a holy. כל ההולי הוא מדביק עליי, ואני, אם מסתכל לי מן השמאלה, אתה מדבר איתי? איזה הולי, איזה עם, על מה אתה מדבר? מה לי ולהולי? You're the chosen people. איזה chosen? הייתי בנבחרת ישראל, אני לא שום נבחר, עזוב אותך. אני לא דתי, אתה לא מבין. אומר להם, מה, אתה לא יודע שאתה עם נבחר? אתה עם סגולה, ואתה זה. אז אמרתי לו תעשה לי טובה תעזוב אותי אני אגיד לך דו גיר בפנים אני צבר צבר אומרת להם את הפנים אני באתי פה רק בגלל ג'ובות בגלל כסף אני צריך לצאת לארה״ב אני מוכן לעבוד באיזה עבודה שאתם רוצים אבל איך אומרים עזוב אותי. כן אני אעבוד יש לי כוח יש לי זמן.

היי כאן דוקטור גיל יוסף שחר ראש המרכז לרפואת הרמב״ם. אם אתם מתמודדים עם מתגר רפואי אורתופדי כגון כאבי ברכיים שקץ חוסים בעיות במפרק האגן. כאבי גב פריצות דיסק או עם בעיות פנימיות במערכת המין הגפרית. בעיות בתפקוד המיני או בעיות במערכת המין הנשית, אז אני שמח לבשר לכם שרכשנו מכשיר מיוחד עם תו תקן אמריקאי של FDA, עם כל האישורים הרלוונטיים של פולסים אלקטרומגנטיים שיכול לסייע מאוד לבעיות הללו מכל הסוגים, כולל אגב גם בעיות שינה, דיכאון, פיברומיאלגיה ועוד. אז אם יש לכם אתגר רפואי שעד היום לא נמצא לו פתרון, אולי הפתרון במכשיר הזה. כל הפרטים על הקליניקה החדשה שלנו נמצאים כאן בקישור למטה. תהיו בריאים.

אז הגיע מאחוריו ראש הקבוצה שלהם, יותר צעיר, ההוא היה 82, זה היה 54, איש מאוד מכובד בפינלנד, והוא אומר לי, תשמע, אתה לא מכיר אותנו, אנחנו אוהבי ישראל, ואנחנו מעריצים את העם היהודי, ובשבילנו זו זכות גדולה מאוד לארח אותך. לארח אדם קדוש, בשבילנו זה משהו. אני קדוש, שמי רחים עליי, איזה קדוש. אומר לי, אתה לא תעבוד, אנחנו לא נעשה דרך שום עבודה, אבל כל הבעיה שלך זה כרטיס לאמריקה עלינו. אתה רק, תן לנו את הזכות לארח אותך, תישאר איתנו קצת, תישאר איתנו קצת, אנחנו רוצים לארח אותך, להכיר אותך לכל הקהילה שלנו. ואז אמרתי, טוב, בסדר, באמת פראיירים כמו שאלי אמר, על הכיפאק, לא עובד, ויהיה לי כרטיס, יהיה הכל, דואגים להכל, ובאמת זה היה ככה. הם דאגו לי להכל, לקחו אותי לכל מיני מקומות, שילמו עליי הכל, בייגוד גם לפי הקור שם, אז זה 28 מעלות מתחת לאפס. אתה עושה הא, הנשימה שלך נקטעת באמצע, אתה מבין, מרוב קור. אין כזה דבר שאתה קם בבוקר ואתה מניע את הרכב שלך, אין סיכוי כזה. כל הרכבים הם מחוברים לחשמל בלילה, אין אפשרות להניע אותו אם לא. מרוב קור, שלג, שתי מטר גובה, עניינים, אנחנו לא מכירים כאלה דברים. ואז אני שואל אצלהם בכת הזאתי, שזו הכת הנוצרית הלותרנית, שהם אומרים שהם אוהבי ישראל, אבל אז כל זה על מנת לגרום ליהודים להתנצח, אז זה שאני לא צריך להיזהר מהם מאוד, עם כל האהבה הזאת שלהם, צריך להיזהר מזה מאוד. ואז מה שקרה, אני נמצא איתם שם, הם מאוד גאים בי, לוקחים אותי למועדון שלהם, מכירים אותי בפני כולם, שמלים לי תורגמן שיתרגם בפינית למה שאני מדבר, והם כולם משתהים מהכת. הקרבי והזה ופה בתמימות לא יודע איך לקרוא לזה יש תמימות ויש תמימות סמויות של האטומה אבל הם תמימים כאלה אתה מבין אז טוב אני פתאום נהיה כמו מלך לוקחים אותי לפה לדבר כאן לדבר עם מתורגמן צמוד ועניינים ואני שואל איתם ויום אחד אני שומע שמדברים עליי במטבח של התירה הזאתי ויש שם אחד מעריץ שלי כל הזמן מסתכל עליי בתמימות הזאת אני מרגיש שמדברים עליי, אתה יכול להגיד לי מה הם מדברים? אז אומר לי כן, אז הכן, אומר לא יכול להיות שאתה נמצא פה כבר שבועיים ועוד לא התנצרת. לכן מה שעשו, הם עומדים לקחת אותך ליער, ביער נמצא המוח מספר אחד שלנו, הוא אדם מאוד חכם, עם IQ מאוד גבוה, הוא שולט בשבע שפות, הוא לשעבר המהנדס, מהנדס החשמל בכור האטומי של פינלנד. הוא עזב את זה לטובת הקבוצה שלנו. כנראה משלמים שם יותר הקבוצה. טוב, מפה לשם, הוא מתבודד ביער, לפעמים, עכשיו הוא שם, הם ייקחו אותך לשם, הוא עם המוח שלו, הוא שולט בכל התנ״ך, הוא כבר ישכנע אותך להתנצח. טוב, אני חילוני גמור, מה וזה.

הגעת ליער.

אבל יער זה לא חורשה של הקרן הקיימת לישראל, שעם טוסטוס זה נגמר. יח זה יח, כמו שבסרטים ובספרים. הרגשתי כמו עמי ותמי, אתה יודע מה זה? נוסעים ונוסעים ונוסעים ונוסעים. לא נגמר, ואתה לא רואה שמיים. עצים, שלג, שלג ועצים. עצים אפילים ידועים, זה משהו לא יאומן. אז אמרתי, וואו, וואו, וואו, תראה מה קורה פה. הרגשתי כבר כמו בספרים שקראתי בתור ילד קטן, איפה המחשפה עם השוקולד על הגג, עם המטתה וכל זה. והגענו לבקתה כזאת, הכל כזה טבע, טבע, טבע. בחוץ היה כזה משאבת מים מבאר, בפנים סאונה פינית שהם אלופי העולם בסאונות, והוא יושב איתי לילה שלם, המיסיונר הזה, המוח מהכור האטומי, ואני בחוץ בן 22, 23 בקושי, משהו כזה. לא יודע תורה, לא כלום וזה, והוא מתחיל להגיד לי פסוקים מהתנ״ך. אמרתי לו, תשמע, אם אני מבין נכון, כל מה שאתה מביא זה פסוקים מהתנ״ך? הוא אומר לי, בטח, התנ״ך זה שלנו, של היהודים, בטח. אמרתי לו, אז מה הסיפור שלך? הוא אומר, לא, אבל תראה, וזה, יש עוד כאילו המשך חשוב, משהו רמה זלה, מה שהם קוראים ברית חדשה, שזה כבר בדיחה ישנה מזמן. ואם הנוצרים יקראו את זה הם יעזבו את זה על המקום, הבעיה שהם לא קוראים. ואם היהודים יקראו את התנ״ך הם על המקום יתחברו חזרה, זה ההבדל בינינו, אתה מבין? טוב, בקיצור, אז אמרתי לו רק רגע, אז אם אתה טוען את מה שאתה טוען, אז התנ״ך זה הבסיס. אמר לי כן. אמרתי לו אוקיי, תן לי לקרוא את כל התנ״ך, אני אחזור לתירה שבה הייתי כל הזמן לפני שהגעתי ליער, אני אתן לך תשובה, אני אקרא גם את שלכם. אתן לך תשובה, אם אני איתכם, נראה מה אמרו, כי אני לא דתי. אבל אני, הכיף היה טוב מאוד, וזה עכשיו, אני אגיד לכם משהו באמת מרגש, אם היה אפשר במסרטה של הקדוש ברוך הוא להקרין את הסרט הזה, אנשים היו בוכים ובוכים מהתרגשות. זו שעת לילה מאוד מאוחרת, ואז פתאום הוא פולט לי, אני בעצמי כרגע מתרגש שוב פעם מחדש. חיים, you know, tomorrow night is יום כיפור. ככה. הגוי הטמא אומר לי שמחר בלילה זה יום כיפור. ואני, הלא דתי הזה, שכמעט בהתנצל, השם ישמור, אני קופץ כולי אחוז... אמרתי לו, מה? מחר בלילה זה יום כיפור? אני חייב להיות בבית כנסת, אני צם! אני ביום כיפור צם ואני הולך לבית כנסת ביום כיפור. הוא אומר לי, אתה לא מבין איפה אתה נמצא. אתה יודע שאתה ביער, יער עד. אתה יודע מה זה לצאת מפה? בדרך לפה כמה שעות רק בתוך היער? שלוש שעות וזה? ואז להגיע לעיירה שלפני העיר הגדולה ואת זה? אין לך שום סיכוי להיות ביום כיפור בבית כנסת, כי הבית הכנסת היחידי בכל פינלנד נמצא בהלסינקיה הבירה, שתל אביב היא כמו עיירה קטנה לעומתה. ולך תחפש, תמצא את זה בבית כנסת היחידי בכל פינלנד, אין סיכוי. אמרתי לו, תשמע, אני קצין קרבי בצה״ל, אוקיי? אני הסתדרתי בסימניי, ברמת הגולן, בכל מיני מקומות, הייתי מסתערב, מה שנקרא, ו... תשמע, אתה רק תוציא אותי מפה, אוקיי? אני אסתדר. אתה רק תוציא אותי מפה, אני יום כיפור בבית כנסת ואני צם! הוא לא האמין, הוציאו אותי למוחרת, והגעתי לטמפרה, אותה עיר גדולה, ומשם... חכבת לאלסינקי ואני מגיע לאלסינקי איזה שעה לפני שקיעה לא שעה זה הבנתי כל כך בשקיעה או לא שקיעה אבל זה היה נתון ואז אמרתי רק רגע בוא הנה אתה הולך לצום 24 26 שעות אתה חייב סעודה מפסקת אז נכנסתי לאיזה השם ירחם איזה אחד מהאלה מהשכחת הברדק אחד המסעדות הזה ביסבורגר שיסבורגר קיסבורגר כל הבורגרים למיניהם וזה מקדונלד וזה ועשיתי סעודה מפסקת, מזל שלא נפסקו לי החיים שם, האוכל הזה שם, ודחפתי אתמול, ושרק אפשר להם, אני הולך לצום, אני הולך לצום, ואז אני יוצא כולי עמוס בפנים, כל המנות שהכנסתי לתוכי, עם התרביל על הגב, ושק שאינה, וכל העניינים, אני יוצא החוצה לרחוב הראשי, והיי, do you know where is the synagogue? Do you know where is the synagogue? איפה בית כנסת פה? אה, או, היא, הוא, אף אחד לא יודע על מה אני מדבר איתם. ואז אני יוצא לנהג מונית, אמרתי לו, קח אותי לבית כנסת, אתה יודע בית כנסת של יהודים? הבא בתור, כן אני יודע, יאללה קח כמה אתה רוצה, תביא אותי עכשיו לבית כנסת. לא תאמין, עומד ציבור, בסוף זה היחידי בכל פעילה, עומד ציבור יהודי שהם לא הכי קרובים לזה, אבל הם באים לבית כנסת ביום כיפור, לבושים יפה, הכל טוב ויפה, ואני עם הג'ינס והטריקור והדובון והכל, בא ביום כיפור לבית הכנסת עם תרמיל על הגב, שק שיניים, איך אומרים, הולכים לעשות פיקניק. בית הכנסת, כולם מסתכלים עליי, אני מגיע בכל נדרה, אתה מבין מה זה? בכל נדרה אני מגיע, ואני אומר שם, בוא'נה, מישהו מדבר פה עברית? תביאו כיפה, תעשו טובה, אני רוצה להיכנס, וזה, מישהו יש לו איזה ונדר, מדגן, כן, כן, סידר לי, ואני מרגיש שם, לא יודע מה, תביא איזה סידור, לא יודע מה, מי נגד מי, סטנגה, פנדל, גול, בוא, בוא, בוא. עברתי יום כיפור, מה אני אגיד לך? עכשיו, אני עוף מוזר, אתה יודע, מגיע ליום כיפור עם פסק שינה וכל זה, אנשים לא מכירים, לא יודעים, מפחדים, לא הזמינו אותי לבתים שלהם, מסכנים, אני לא... איך אומרים, אין לי שום טענה נגדם, אני... זה לא פשוט, כזה זר כזה, באמת לא פשוט להכניס אנשים, לא יודע מה יעשה לך בעיות, לא יודע מה. ואז אני... אני נשאר לבד, ויש את הגוי שסוגר את הבית כנסת. אני אומר, תעשה לי טובה, תסגור עליי, אני נשאר פה. אין לי איפה ללכת, אני נשאר פה. אז הוא שם אותי במרתף, אני אומר לך, כשהייתי נכנס עם השב"כ לעזה להוציא מבוקשים מהמיטות שלהם בשלוש בבוקר, בסכנת נפשות, לא רעדתי אף פעם כמו שהייתי במרתף ההוא שם למטה. משהו לא יהיו, כל הערב ישנתי, מרוב, ממש, זה הפחיד אותי כל הדבר הזה שם, לבד, בחשיכה, והזה, וזה. חכו אם אתה יגיע הבוקר שהם יבואו אנשים חזרה וזה כסף וזה אבל עברתי את היום כיפור הזה ומיד שעברתי את הצום כשיצא זה שמה גם כן איזה אחד מהברדק ואני חוזר לתירה של הקט הזאתי ומתחיל לקיים את מה שהבטחתי אני עובר על כל התנ״ך רבותיי יש דתיים 30-40 שנה עוד לא עברו פעם אחת על התנ״ך אתם קולטים? פרשת שבוע כן שמעו גם בספר תורה בבית הכנסת כן אולי ככה ברוך הוא משים רשי וכולי, שזה מאוד מאוד חשוב לעשות את זה. אבל מה, קראו תהילים, שזה חלק מהכתובים שלנו וזה. אבל על כל התורה נביאים כתובים, יש לנו יהושע, שופטים וזה, מלכים א' ב', שמואל א' ב', וצריך ללמוד את זה, להכיר את זה. יש לנו משלה, יש לנו שיר השירים, יש לנו את רות ואיכה, ויש כל כך... 24 ספרים יש בתנ״ך שלנו. להכיר אותם, אני אומר לכם, זו פעם ראשונה. ואתם יודעים, תמיד בכל הסיומי מחזורים בצהל או בתיכונים נותנים לך תנ״ך. והוא נח בבית, הוא נח בבית, התנ״ך נח. אתה מבין? מי פותח אותו? זה הכל כאלה דפים כאלה, דקים כאלה, וספר כזה, וזה מי האש בראש אולי אנשים וזה. אני קראתי את כל התנ״ך. זה מדהים. מה? כן.

זה מדהים.

בלי כיפה, בלי כלום, בלי כל החזות הזאת שלי.

מה קורה ומה בסוף?

לא בסוף, בתוך הקריאה עצמה נשמה שלי נדלקת. אני מרגיש, אני שייך לזה, אני בן לעם ישראל, אני בן לארץ ישראל, אני צבא, ואני הייתי בצבא הגנה לישראל, והסתכלתי, וזה, הכל אצלי ישראל, ואני לא מכיר את תורת ישראל, בושה וחרפה. מי הייתה אמורה על תנ״ך שלי, השם ירחם עליה ועל תלמידיה? זה היה יאיר ניצני מטיסט, אני יכול לספר לכם, אם תרצו. מה זה, היינו עושים צחוק בשיעורי תנ״ך. בטיחות הכל, לא ידענו מה זה תנ״ך כלום, לא הבנו מה זה, טוב, אז אני מתעורר מזה, אני נדלק מזה, ואז אמרתי לעצמי, החלטה חיים, אתה חוזר ארץ, המטרה שתחזור, אתה חייב לבדוק אצל הדתיים שאלות שהיו לך במהלך הקריאה בתנ״ך, שרשמתי, הייתה לי מחברת, רשמתי שאלות מה פה, מה שם, מה זה, הכל רשום אצלי, אבל המסקנה הסופית היא, נדלקתי, זה שלי, אני שייך לזה, אני אוהב את זה, אני מרגיש את זה, אז אמרתי, רק על האו"ם, בכתב היה?

איך? נצרי בביתה?

לא, בביתה, מי יחזור אליו? כבר עזבתי אותו מזמן, גם אמרת את התנ״ך, אמרת זהו, הבנתי מה המקום. אז הלכתי, איפה שהייתי אצל הכת ששלחו אותי אליו, ואז החלטתי שאני קורא את החלק שלהם, את החלק, את השקר שלהם, את התומאה הזאת, והרגשתי, אני לא יודע איך להסביר לך ולכם, בתנ״ך הרגשתי קדושה, במה שהם קוראים ברית חדשה הרגשתי תומאה. טומאה, נשמה הקדושה של כל יהודי. כמו שאנחנו כל בוקר אומרים אלוקיי, נשמה שנתת להביא טהורה היא טהורה. כל נשמות ישראל הן טהורים. ואנחנו כשאנחנו מזדייפים אנחנו מרגישים את זה, רק אנחנו מעלימים עין. כמו שכתוב בתניא, שבשעת אחת גם הייתה באומנה איתו, כך כתוב בזה, כן? גם בשעת אחת אתה יודע שאתה לא בסדר. אבל בא לך כי זה כיף, זה תיאבון, ענייני, ואתה לא יכול, קשה לעצור. אתה נופל בזה, אוקיי? אבל אתה יודע את האמת, אתה מכיר אותה, יש לך מבינה על מה מדובר, אתה מבין? ואז אני פשוט אמרתי, עברתי על כל הספר שלהם, הכל, ולא הסתדרו לי שם דברים, היו לי כמה קושיות, כמה שאלות, ואז הערתי את המיסיונר הראשי בין ה-82, אמרתי לו, now, now I have some questions for you, אבל אחת בלילה הוא היה עם פיג'מה כבר וזה, אמרתי לו, מה אין לי כלום. אני לא ישנתי ימים ולילות, עכשיו אני רוצה תשובות, אני לא יכול לשאול. אוקיי, אמרתי לו, ליסן, התנ״ך שלנו, של היהודים, הוא קודם, הוא הבסיס שלכם? כן. לאחר מכן, כאילו, בתוך המשך אתם אומרים, זה המשך שלכם? כן. אז אם זה המשך, זה יכול לסתור את מה שיש בהתחלה? לא. ואם אני מראה לך ארבע סטירות שמצאתי, ואני כלומניק, אני לא למדתי תנ״ך אף פעם, אני לא דתי, לא בסכם דתי, לא הייתי בישיבה, לא הייתי בכלום. שום דבר לא יודע שום דבר אני רק יודע לרקוד ג'אז ואני רק יודע לעשות התעמלות ויודע להשאיר שירי רוק אני לא יודע מעבר לזה שום דבר כלום. ואז אני מתחיל לראות את זה בתנ״ך. you see okay you understand this yeah and now your book in this page you see this זה לא הולך and then עוד פעם פה open this book and then your book and then me ארבע פעמים אני מביא לו את הסתירות שאז מצאתי. No, it can't be, no way. אמרתי לו, why I'm showing you? Look, it's written Hebrew is my זה הלשון שלי. מה אתה צריך להגיד לי מה כתוב פה? אז היה צעקות. צעקות. התעורר ראש הקבוצה, כולו כמו איזה דוב כזה לבן. אמר לי, חיים, תעשה טובה, תעזוב את הזקן, דבר איתי. מה הבעיה? אמרתי לו, כל הסיפור שאמרתי לו.

ארבע שעה קושיות, כן?

אמרתי לו, אתה הלך קודם? כן. שולחים לך נגיד? כן. עשרות? אין. טאק, טאק, טאק, טאק. מה אתה אומר? הוא אומר, תראה, האמת היא, הוא יודע יותר טוב ממני. הוא הרבה שנים הוא מישונר. אני רק כמו נשיא, אני נשיא הקבוצה. כביכול שמכיר אותי בפינלנד, אני אדם מאוד מוכר, אז אני הנשיא, אבל אני לא יודע כמו שהוא יודע. אבל אם הוא נתקע, אוקיי? לך לישון. אני מחר עם הכשרים שלי מביא אותך לקומר הכי הכי רציני בכל המחוז. הוא יסביר לך את הכל, הכל יהיה בסדר, אוקיי? אני מחכה לבוקר, איך אומרים? בלילה ההוא נדידה השנת הזרוק. שאלה, מה הולכים להגיד לי? ואז לא יאומן, אנחנו נפגשים באיזה מסעדה עם הר קומר של הר תולה. ואז הוא אומר, yes, I've heard you have some questions, אמרתי לו, כן. ואז אני מתחיל עוד פעם את הסיפור. התנ״ך קודם, זה הבסיס, כן. שלכם המשך, כן. לא יכול לסתור? לא. ואם אני מראה לך סתירות? וזה הודעה עם החוסר הידיעה שהייתה לי. כי כשחזרתי בתשובה וסיפרתי את זה לאיזה רב, הוא מיד לקח אותי לספרייה, הוציא לי ספר 400 עמודים על כל הסתירות של הקשקושי ידע של הנצרות. ואני מכיר איזה רב שהתנצר בעצמו פעם, וחזר בתשובה, הרב דניאל עשור קוראים לו, והוא הוציא ספר 515 עמודים אחרי שהוא היה מטיף בכנסיות היהודי הזה. שגם הוא דרך אגב היה קצין קרבי בצהל, אם אני לא טועה, גבשריונר אם אני לא טועה, 515 עמודים, קורע את הנצרות, קורע את הנצרות, הוא נאלץ להחליף שם בגלל שחיפשו אותו על הדבר הזה. אז אני אעלה כולה ארבע סתירות, זה כל הסיפור מה שהיה לי עם החוסר ידיעה, עם הבורות שהייתה לי. ואני יושב מול הקומר הזה, ואני אומר לו, בבקשה, הנה הסתירות, מה יש לך לומר? ואז הוא אומר לי, או כל הכתבות באופרה הוא עבר עליהן, תשובה הוא לא נתן לי. אמרתי לו, אני לא מבין. אתה רואה, זה סתירות. הוא אומר לי, אני אגיד לך את האמת, זו פעם ראשונה שאני רואה את זה. הקומר של כל ה... אתה מבין? מול הזרוק, שלא יודע כלום. הוא נתקע, אבל יש לשמה תאורה, כמו לכל היהודים. וזה קשור איתנו, הדבר הזה. בקיצור, המיסיונר נתקע, ראש הקבוצה נתקע, הקומר נתקע, מה יביאו לי עכשיו? מה נשאר? בישוף, אחי בישוף, אפיפיור, אפיפון, אפיטמבל, מה יביאו לי? כבר אין מה להביא, חלאס.

אני חייב... הבנתי.

כן.

הבנתי מה האמת, תודה רבה.

תודה רבה לכם. ואמרתי, אני חייב לחזור ארצה ולבדוק עם התנ״ך, עם התורה. אין שקר, עזוב אותך. אבל אני, את התורה, אני לא מכיר אותה וזה. ברוך השם. אבל פתאום נזכרתי שאני יהודי, אתה יודע מה כתוב בפרשיות שלנו, וינצלו את מצרים. מה, אני פה נתקעתי רק בשביל להיות צודק? כרטיס טיסה הבטיחו לי לאמריקה, יחד בבלי. אני לא, ארבעה חודשים החזיקו אותי אצלהם בקאט, אני אצא ככה תפרן עם הצדק. הכי צודק, אני רוצה לצאת.

יפתחו כרטיס.

יפתחתם כרטיס.

נו.

אז זהו. אז באתי ואמרתי להם, תראו חבר'ה, אל תיחסו עליי, יש לי שאלות יותר קשות ליהודים. אני רק שואל כי אני לא יודע, לא פה ולא שם, אבל אם אתם אנשים מאמינים, אני שמעתי פעם. אני לא זוכר מאיפה יש איזה פסוק כזה, שהאנשים המאמינים, מילה שלהם זה מילה. מוצא שפתיך תשמור, אחרי השנים האלה נלכה. אז אמרתי, תפתחתי מכרטיס, אני באתי לפה לאיזה שבוע, אני פה אחרי ארבעה חודשים. באמת תודה רבה על האירוח, אבל אני צריך להגיע לארה״ב, ולא נתתם לי לעבוד, אז איך אני אעשה, מה אני אעשה עכשיו? אמרו, הבטחנו, אנחנו מקיימים, מזמינים לך כרטיס. נפרדתי מהם יפה, עזבתי והגעתי לארה״ב והתחלתי לחוש, אם אתה תבין על הגב, סקשנה, אחרי שאני כבר חודשיים באירופה, ארבעה חודשים בפינלנד, עכשיו אני מתחיל לחוש את ארה״ב, כלומר, כבר טכניון אפשר לשכוח ממנו מזמן, גם מהפינק פלואיד אפשר לשכוח מזמן, זהו, אתה במסע החיים, באמת נכנסתי לאיזה קניון בארה״ב. והזמנתי חולצה, חולצה ספורט כזאת, טי שירט כזה, ואתה יכול לכתוב עליה מה שאתה רוצה, ואז כתבתי שם, I'm a student in the University of Life, ככה, ככה הרגשתי באמת, כל הפגישות האלה עם כל כך הרבה אנשים, עם כל כך הרבה סגנונות, ועניינים וזה, ואני חורש מקומות, הרגשתי, אני סטודנט באוניברסיטת החיים, ואז אני מתחיל מניו יורק. לצערי הרב לא הכרתי אז את הרבי, לא עצרתי בסמט סמטי, לא הגעתי לשום מקום של יהודים, ממש לא, ומסתובב וחורש והכל, ועברתי גם באיזה קטע מאוד לא פשוט בדאונטאון של ניו יורק שם, ניסו פורטוריקנים וקושי ניסו, איך אומרים, לחסל אותי, אבל הקצין הקווי שבי לא נתן שזה יקרה, הצלחתי להתחמק מהם באיזושהי צורה, זה סיפור בפני עצמו להרצאות, לא עכשיו. ובקיצור, אני מתחיל לחוש שיש בארצות הברית, כמו שיש באירופה את הרכבות המאוד פותחות, בארצות הברית יש אוטובוסים שנקרא Greyhound Station. זה אתה נוסע שעות על גבי שעות, 33 שעות, 20 שעות, 15 שעות, זה כזה אוטובוסים שירותיים ועניינים, עוצרים בתחנות כמו כל שש שעות למסעדות ודברים שכאלה, ואתה חורש את אמריקה, וככה חרשתי ארבעה חודשים את כל ארצות הברית. בכל מקום בארצות הברית. שבו פגשתי נוצרים שמאמינים בנצרות.

אמרתי להם, היי. I have four questions.

ארבע שאלות. Bring me the Bible, I'm gonna show you. האמת היא שהייתי את הבייבל הזה, שיבאתי אותו מפינה וזה, ואז אני מראה, כל מי שאני פוגש, ואני כאילו מתווכח איתו על זה.

לא, לא, תסתירו.

לא, לא, open core, כל זה וזה, הם מתקיימים לי כולם. עד שפעם, שני גויים שהכרתי אותם במונטה קרלו, הערכו אותי אצלם איזה חודשיים, הייתי שם. אז הם הלכו איתי לבילואים, אנחנו הולכים מועדונים ליל שבת, עניינים וזה, וויקנד וכל הסיפור הזה, ואז אנחנו הולכים והייתי לבוש למועדון, מה שנקרא רקדן מקצוען, ואז בדרך אנחנו פתאום רואים קבוצה של ניסיונרים עם שלטים, he's soon coming, we have to receive the messiah, he's coming, משיח ועניינים וכולי, ואז אמרתי לשני הגויים, תעצרו רגע אחד, אני חייב להתייחס אליהם רגע אחד, ואז אני... Do you know what he's speaking about? ואז אני אומר להם, אתם לא מבינים, אתם צריכים לקפל פה את השלטים ולהתקפל מפה. אמרו לי, למה? תיבואו, אני אראה לכם מה כתוב פה. ואז, טאק, open this book, this page, this book, טאק, טאק, טאק. הם לא ידעו מה לעשות. ועכשיו, לאט לאט נהיה crowded שם, כאילו הרבה אנשים, כאילו, מה קורה? עומד היהודי, והם לא יודעים שאני יהודי עדיין, ומתווכח איתם, ואני מראה להם את הכל כאוב, והכל שם עוצרים באמצע של הבילואים, בזה שם, זה היה בהוליווד. וזה משהו שלא יאומן, והם לא ידעו מה לומר. ואז אמרתי, באמת תתקפלו, הכל פה שטויות ושקר. והסתובבתי ואמרתי להם, by the way, I'm Jewish. Oh, God bless you, God. תודה רבה, אני אסתדר בלי הברכות שלכם, אבל תדעו לכם שפה הכל שקר אצלכם, זה הכל. התקפלתי והמשכתי לבילואים שלי וכולי. ואז, אתה יודע, אתה עובר כזה קטע, קצת אחר כך אתה אומר, ניצחתי. אז הייתי אומר, וואלה, אתה סתם קשקשן. הרי בפינלנד כבר הבנת שהצדק לא איתם, נכון? אז מה אתה מתקשקש עכשיו עם האמריקאים, אחרי שהיית אצל הפינים וכל הזה? חלאס, אתה אמרת שהולך לבדוק את היהדות, יהדות שווה בדיקה. מה אתה מתחפן פה עם כל הדברים האלה? מה? אז אמרתי, זהו, אני חוזר ארצה. ואז אחרי ארבעה חודשים בארצות הברית, שחרשתי את כולם, את כל הכיוונים, איפה שאתה רק לא רוצה. החלטתי שאני חוזר ארצה וחזרתי והגעתי לרחוב הכי קדוש בישראל מלא בקדושה צדיקים צדיקות מקוואות עניינים בתי מדרש בעזרת השם רחוב דיזנגוף בתל אביב אחלה רחוב חבל על הזמן שם עבדתי חצי שנה בבית אפריל ליד קפה כסית וכל מי שהיה דתי בכל צורה שהיא עצרתי אותו התחלתי לשאול שאלות על היהדות ושם עברה פעם אשתו עליה שלום יפה לפני כמה שנים הרב רפאל אלפרין, מר עולם ואלוף העולם באבקות חופשית, שקידש שם ישראל ושם שמיים בכל רחבי העולם, הרב אלפרין. היא הייתה אימא לאחד עשרה ילדים, ורציתי אותה, אמרתי, וואו, איזה... הייתה באה תמיד אשתות ברית, אם זה ברית, אני לא יודע, אתה יודע מה זה ברית או לא. בית הפריט, אתה יודע, כל מיני קוקטיילים כאלה, והייתי אלוף בדברים האלה, שעה וחצי שלב, אמרתי. ואז ככה שיחות פה ושם ועניינים, הבנתי שאני צריך להיות יותר רציני מאשר מפגשים על הדרך אלא ללכת ללמוד וזה. התחלתי איכשהו במכון לחקר הקבלה, ככה זה משך אותי כי הם פרסמו הרבה שם בדיזינגוף, אחר כך הייתי לא מסתדר לי שם הדברים בהנהגה, עוד כמה כמוני גם כן עזבו שם כי הבינו שזה לא מסתדר בדרך הקדושה כמו שצריך להיות כי דבר קדוש לא מספיק ללמוד אותו, צריכים ללמוד אותו בקדושה, וזה אנשים לא מבינים. אני בתור אחד שהיום מוציא ספרים, כמו זוהר הגאולה, כל הזוהר הקדוש וכולי, צריכים לדעת שאנשים אוהבים היום את הזוהר והכל, צריך לדעת שהבסיס זה חיים של קדושה. אתה לא יכול לעשות כל מיני דברים שלא מסתדרים עם מה שהזוהר בעצמו אומר. אני אומר, אתה זוהר, פתאום כל מיני סיפורים למיניהם. לא, דבר קדוש לומדים בקדושה. זה העניין, זה הנקודה. טוב, אז אספתי שמה וזה. אז איזה בחורה מסניף בני עקיבא ליד הבית שלי ביהוד, שראתה אותי שמתחיל להגיע לקבלת שבת. אחר כך הייתי נוסע לסרט בקולנוע פריז בתל אביב. אחר כך היא אמרה לי, תשמע, בבוקר יש קריאת התורה ועניינים וזה. הגעתי, אחר כך הייתי נוסע לים. וכן, ובקיצור, רק כזה, הכל... מתעניין כזה, מעופף מתעניין עם אורות. עד שהיא אמרה לי, תשמע, אם אתה באמת, באמת מתעניין, יש לי מקום בשבילך. כל החבר'ה הם כמוך, כאלה קצינים קרביים ולוחמים ועניינים וזה, לך לשם. אם אתה באמת מתעניין. אמרתי לה, אני באמת מתעניין. היהדות שווה בדיקה.

לאיפה שלחו אותך?

ואז היא אמרה לי, יש בירושלים מקום שנקרא מכון מאיר ללימודי היהדות. ראש המכון הרב דור ביגון שיחיה, הוא היום בסביבות גיל 80, הוא היה מ"פ מלחמת ששת הימים, מ"פ צרכנים. אני מגיע אליו, אני אמרתי זהו, אני אמיתי, אני עוזב את דיזנגוף, אני הולך לבדוק אם היהדות אמת, עצרתי את החיים למען החיים, איזה מזל. ואז שק שאלה, תרמילה נגר, ג'ינס, ריקור, בלי כיפה, אני עולה לירושלים, בעליות כבר הרגשתי, הנשמה שלי הרגישה, בוא הנה, אתה לא סתם עולה לירושלים. ירושלים, אתה הולך לעלות רוחנית. הרגשתי את זה בנשמה, לא יכול להסביר את זה. ואז, אוקיי, אני מגיע למקום, לכתובת שהיא נתנה לי, ואז אני רועד בפתח. מה זה רועד? משהו, אני מרגיש, אני עומד לפני שינוי. אז לא תרגמתי את זה למילים שאני אומר אותן היום, עומד לפני שינוי, אבל הרגשתי משהו. הנשמה שלי הרגישה. ואז נזכרתי בסבתא הצדקת שהייתה לי, אמא שלי, אמא שלי. אני בפתח, אם אתה מבין על גב השקשנה הזה, כן? היא אמרה לי, חיים, היא הייתה כבר בעולם האמת, אתה, כל מקום שאתה מתחיל, שים יד ימין על המזוזה, רגל ימין בכניסה, תדבר איתו, תבקש מה שאתה רוצה, והשם יהיה בעזרך. אני עומד ככה, לפני השינוי בחיי, שעוד לא יודע שהולך להיות כזה שינוי, אני שמתי יד על המזוזה כמו ששמת, אמרה, שמת רגל ימין ומדבר איתו. אני אוהב את החיים, אני יודע לעשות חיים, אני כן, אני אבל אני נותן לך צ'אנס, אני בא לבדוק אם היה דות אמת, אם היא אמת, אני לא עושה חשבון לאף אחד, לא עושה חשבון, רק לאמת, אני רק רוצה לדעת איפה אני נמצא, איפה המיקום שלי, זה הכל, ואני מיד על המזוזה, ופתאום הוא לי. מופיעה בחורה נאה, צנועה, סוף סוף לבושה, לא כמו בדיזנגוף, וזה שמה אותם בכיס הקטן, את כל הפצצות של דיזנגוף, אבל הכל בצניעות, הכל ביופי מיוחד כזה, ואז היא מתחייכת אליי, באה לקראתי, אני מהידע על מזוזה, והיא אומרת לי, אפשר לעזור לך? אמרתי לה, וואו, אני מ... ככה, מאיפה באת? אני עכשיו בדיוק מבקש סימן מן השמיים, תן לי איתות שאני בכיוון הנכון, ובדיוק את מופיעה מולי, ביקשתי איתות, קיבלתי פרוג'קטור, מאיפה באת פתאום? היא אומרת לי, מחייכת לי, היא אומרת לי, לאטה רגע, אני המזכירה של ראש הישיבה, הוא ראה שאתה תקוע הרבה זמן על המזוזה שם, הוא שלח אותי לחלץ או את המזוזה או אותך, מישהו פה צריך חילוץ. הורדתי את היד מיד ככה, אומרת, וואו, סליחה וזה. אמר לי בוא אני אכניס אותך אליו, אתה רוצה לדבר איתו, אין בעיה. ואז היא מושיבה אותי, תמתין שנייה, ואז בינתיים התחלתי לרשום את הפרטים שלך, מה שמך? אמרתי לה, חיים ששון, נעים מאוד, ולך? ככה ישר התחלתי איתה על ההתחלה, מה שנקרא. ואז לי, לי קוראים פנינה, נעים מאוד. זאת אשתי והם שלושה עשרה ילדינו היום. בחסדי השם יתברך. איך אומר הפסוק? הלכו שניים יחדיו בלתי הם נועדו. בדיוק כשמגיע הזמן, אני מגיע ואומרים לי, חכה, אתה עשית צעד נכון? אתה רואה את זאת? אנחנו אומרים, תירגע, עוד איזה תקופה היא תהיה אשתך והיא תביא לך יותר ממ"פי טנקים לעולם. בטנקים יש לי 11 טנקים, אני עליתי ליגה. בקיצור, התחלתי ללמוד, נכנסתי, ישבתי עם ראש הישיבה כמובן בשיחה, אתה מ"פי, אני מ"פי, פה יש לי עוד הרבה חבר'ה, היה שם גם אפי איתם, היה באותה תקופה גם כן. היה שם סיירת מטכ״ל, הקומנדו הימי, כל החבר'ה מכל הכיוונים, ומה שמאחד את כולנו זה היה שכולנו מחפשים אמת. שכולנו באים כל כך הרבה מקומות, למה לנו לוותר? אנחנו חיים חיים טובים, אנחנו לא עבריינים עם תיק במשטרה, אנחנו לא הולכים להוציא לנו, להוריד לנו מהישיבה בכלא.

אתה לומד במכון מאיר, לומד תורה, מבין שהיהדות היא אמת, מתחיל חזרה בתשובה, בוא תספר איך הכרת את אותו צדיק נסתר. הסיפור איתו, הדברים שהוא אמר עליך, מה קרה בעקבות זה.

אני עכשיו אספר את זה.

קדימה.

אוקיי. אז אני, איך אומרים, מקים את ביתי, מתחתן, כן? אחרי שכבר הייתי, למדתי תורה, והבנתי שהשם אמת, והיה מעמד רסיני, והכל אמת וכולי, רבנים נפלאים, נותנים תשובות לעניין וכולי, התחברתי, ולאט לאט, עם הזמן, התחלתי להתקדם בשמירת תורה ומצוות, עד ששמתי כיפה, ועד שיצא ציוד, ועד שפה, ועד ששם. עד שהבנתי, זהו, אני צריך להקים בית נאמן בישראל, ואני מכיר הרבה בנות בחורות לא דתיות, אבל אני אתחתן עכשיו רק עם אחת שומרת שבת, כשרות, טהרת משפחה, זהו, אני לא יכול לוותר על זה, זה החיים שלי כרגע. בקיצור, מרגע זה ואילך, ואז התחתנו, ברוך השם, ועברנו לגור במקום שנקרא מצפה יריחו, בדרך ליריחו, לבקעה. ואז שנתיים אחרי החזרה בתשובה, מישהו מופיע ביישוב ואומר, חבר'ה, מעלה אדומים אז הייתה רק רחוב אחד. הגיע איזה זקן צדיק למעלה אדומים, רחוב אחד, לא מאוכלס, ועמוד חשמל אחד, זה הכל. לא היה מעלה אדומים עוד. לפני 42 שנה בערך, משהו כזה. והוא צריך עזרה, הוא ואשתו לבד, בני 80, יש לו המון ספרים. של קבלה וזה ועניינים ואין מי שיעזור לו. אמרתי אני מתנדב ובאו איתי עוד שני חבר'ה ואנחנו באים אליו, אנחנו נכנסים בפתח, אני הייתי האחרון. הראשון היה נגר במקצועו, חיים כהן שיחיה, והוא ישר, הצדיק הזה נתן לו מבט בעיניים, יש בזוהר מה שנקרא חוכמת הפרצוף, כל פרט בפנים מגלה מה יש בפנים, לכן פנים לשון פנים, אוקיי? איזה מצח, איזה קווים, איזה כיוון, איזה אף, נשריס, עולה, טה טה טה, משר, כזה, שיער, עמידה, שבעים עמודים מינימום בזוהר שיש על החוכמת הפרצופה. מי שיקרא בזה הוא לא יכול להבין, כי זה חייב להיות בקבלה, שהרב שיודע, הצדיק שיודע, הוא מעביר את זה לפי שהוא רואה מי שעומד מולו, אם הוא ראוי לקבל את החוכמה הזאת. אם לא, הוא לא יעביר את זה. כלומר, זה לא ידיעה מדעית, שמישהו יכול לקרוא, ללמוד, לעבור קורס וזה. לא, לא, לא. אם צדיק בקדושה לא נתן אישור, לא יעזור כלום, אתה יכול לקרוא את כל הדפים מפה ועד הודעה חדשה, לא תבין בחומת הפרצוף. אז אם כן, לא ידענו שמדובר על צדיק נסתר. מה זה צדיק נסתר? אנשים אולי לא יודעים, אני אסביר טיפה. יש, כתוב בזוהר הקדוש, יש 36 צדיקים נסתרים בארץ ישראל. ושלושים ושישה צדיקים נסתרים בחוץ לארץ. יש להם תפקיד מיוחד והם חייבים להיות נסתרים. הכל ייחודים, מחשבות, לימודים, הם משחקים אותה כאילו כלום מגיע. היה פעם צייר ביפו, בגנריות שמה, שהסתיר את עצמו. היה פעם סנדלר, שהסתיר את עצמו. כל מיני, אחד עובד במכרות פחם, כל מיני. הם משחקים אותה, הם שלא ירגישו שמשהו. זה שאני הכרתי, הוא עבד בקרן הקיימת לישראל. בגדי חאקי ודברים שכאלה וזה, טוב. בקיצור, אז הוא נותן מבט לחיים כהן הנגר ואומר לו, נו, איך זה לעבוד עם העץ? אה? אתה אוהב לעבוד עם העץ, אה? ישר קלה לו בול. טוב. אחר כך השני אחריו, משה רובכה, עובד סוציאלי, אדם עם חסדים, חבל על הזמן, הוא נותן לו מבט בפרצוף ואומר לו, אה? אתה עושה חסדים מעבר לעבודה שלך. אתה חי את החסדים אתה. כולנו מסתכלים אחד על השני, אנחנו יודעים שזה אמת, אתה מבין? הוא מגיע אליי, הוא כזה נמוך, ואני מטר שמונים ושבע, מסתכל עליי ככה, על העיניים, על המצח, על העיניים, על המצח. הוא אומר לי, הוא הוא, הובאו העובדים מארץ אשור, אתה חוזר בתשובה. הם היו תמיד דתיים, נכון? זה באמת נכון, אני מקנא בהם, לא זוכיתי, מה אני יכול לעשות? אין להם חיי. הוא אומר לי, כן, אני מכיר אותך. אמרתי לו, מה? אתה פגעת בול שאני חוזר בתשובה, מה אתה אומר שאתה מכיר אותי? הוא אומר לי כן, אני מכיר אותך. אמרתי לו אין סיכוי הרב. הוא אומר לי למה אין סיכוי? אמרתי לו מכיוון שאמרו לי שכבודו בן 80. הוא אומר לי נכון, ואני בן 25 הייתי אז. הוא אומר לי נו אז מה? מה זה נו אז מה? אמרתי לו לי אין חבר בגיל שלך. אני לא מסתובב בגיל 80 ולא 50 ולא אז מה? אני חבר בגיל שלי פלוס מקסימום, לא יותר מזה. אז הוא צחק ואמר תראה יבוא יום יבוא יום ואתה תראה שאני מכיר אותך אני לא יכול לגאות אותך כרגע. זה קרן אותי מאוד עכשיו אלה היו נישואים עם ילדים הייתי זוג צעיר אולי היה לי את הילד הראשון לא יודע.

היי כאן דוקטור גיל יוסף שחר ראש המרכז לרפואת הרמב״ם אני רוצה להזמין אתכם אם אתם כבר פה איתנו. למפגש לייב איתי שבו אתן לכם את כל המידע לקשר ללימודי רפואה תזונתית תוכנית הדגל שלנו תוכנית לימודים בת שנה אחת ערב אחד בשבוע. לומדים בה על כל השיטות תזונה שיש היום בעולמנו, יתרונות, חסרונות, טיפול טבעי במחלות, זה הרבה מעבר לתזונה, אלו לימודים שהם הרבה מאוד על הנפש, על הגוף, על שיטות טבעיות אחרות, מתנה לחיים כמו שאומרים כמעט 3,000 בוגרים שלנו. אז כל הפרטים על הלימודים האלה ועל ההרשמה למפגש Live ET כאן בקישור למטה, תהיו בריאים.

לא היה לי לעשות חשבון לאף אחד, כלומר אני לא חייב לאף אחד שום דבר. למדתי בישיבה היא של החוזרים בתשובה במכון מאיר. אז הרבה פעמים העדפתי ללכת אליו מאשר ללכת לישיבה, כי איתו החכמתי הרבה, למדתי הרבה, ואני לבד איתו, אין אף אחד איתו, אנחנו שנינו לבד, ואתה לא קולט שאתה נמצא לבד, חברותה עם אחד מאלמד ו' הנסתרים, זה הסיירת של קדושה שיש בעולם, 36 כאלה יש בעולם, לכן זה קרא למד ו', לכן זה אלמד ו' הנסתרים, יש איזה ספרים, סיפורים של נסתרים שנפטרו. כי באמת בחייהם אתה לא יכול להכיר אותם, לא יכול להגיד שהם נסתרים, כי אז הוא לא נסתר כבר. כמו שאתה יכול להגיד, כן, בן דוד שלי, אתה רואה אותו? הוא מהמוסד. איזה מין מוסד זה? מוסד למה? לגלות אותם, מה אתה זה? צריכים להסתיר את עצמם, מה זאת אומרת? שהם עבודה מיוחדת. ואז אני יושב איתו שעות, לפעמים ביום, לפעמים בצהריים, לפעמים בלילה. חודשים. אם הייתי יודע שמדובר על המדבר, הייתי רושם את הכל. ל-42 שנה, ואכן כל שנה מזמינים אותי, הוא התגלה אחרי פטירתו, שמזמינים אותי לדבר בהילולה שלו, וזה היום ההולדת שלי, בחי תבת, אני נולדתי, ולאבדי, והוא נפטר בגיל 96, בחי תבת, יודחי תבת. אז מזמינים אותי כל פעם לדבר, ומה, איך אתה שהיית איתו ככה, לבד, שעות, עניינים, ואף אחד לא הכיר אותו וכלום, אז איך נודע שהוא צדיק נסתר? הרב שלי... שהיה הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון, מקובל אלוקי, הוא בקבורה של הצדיק, רבי אורשה פירא קראו לו, הוא גילה שהוא היה אחד מעל המדווה. הוא אמר, עכשיו אני יכול לגלות, אי אפשר לגלות את זה לפני כן בחייו, רק עכשיו. ואז העזתי לפתוח את הפה ולספר דברים שהוא אמר לי. והעלות הכל אני זוכר כי עברו שנים רבות, 42 שנה לפחות, אבל... לפעמים הוא נזכר בעוד קטע לדוגמה, הוא אמר לי, אתה כמעט התנצרת.

איך הוא ידע?

לא יודע, תבין, יש להם כתוב, ידוע גם, אבל שם טוב, וכל הצדיקים הגדולים פותחים את הזוהר או איזה ספר, והם רואים מקצוע עולם ועד סופו, למה? כי הצדיקים גנז את האור הראשון, גנז אותו בתוך התורה, והצדיקים הקדושים יכולים להתחבר אל האור הזה, והם רואים מקצוע עולם ועד סופו בלי CNN ובלי כל מיני דברים כאלה. בלי כל ההתפתחויות שיש בימינו, הם רואים את זה בכוח הקדושה שלהם, הם מחוברים אל האור הזה. אז הוא אומר לי, אתה כמעט התנצרת. אני אומר לו, נכון, מזל, ניצלתי. הוא אומר לי, אתה יודע למה ניצלת? אני אומר לו, לא, לא יודע. הוא אומר לי, הייתה לך סבתא צדקת? אני אומר לו, כן, היא נפטרה כבר מזמן. הוא אומר לי, היא הצילה אותך. איך? הוא אומר לי, היא ראתה בשמיים, בתור נשמה. שהנכס שלה כמעט עומד להתנצר, ברגעים שבהם הייתה קצת בחולשה עם המיסיונרים, והיא קראה את השמיים בתפילות הלכה. יש קשר בין נשמות שבמשפחה שעזבו כבר, והם יודעים מה קורה איתנו פה, אנחנו שחיים כאן בעולם הזה. ולא סתם, הם גם מגיעים לחתונות ולהסמכות ולבריתות ולבר מצוות, שלושה דורות לאנשים רגילים כמונו. הרבי מסביר לנו, הם מופיעים, הם באים לשמחות שלנו, הם מקבלים אישור הנשמות, הנשמות באים לשמחות, משתתפים בזה, ואם זה צדיקים גדולים, שבעה דורות שמעלינו, הם מגיעים לכל השמחות של המשפחה. ויש חוגים או עדות בישראל, שהם לא מסתפקים באידיאה הזאתי, והם הולכים לקבר לפני השמחה, להזמין, שמים הזמנה של הזה, הבת מתחתנת, הנכדה מתחתנת, לא יודע מה. על הזה מזמינים אותם שתבואו, אבל האמת היא גם לא צריך להזמין, הם באים לבד, הם מקבלים אישור לדבר הזה. טוב, אז מה? וואו, יש קשר, הוא אומר לי, סתיו, תשחקה את השמיים. לא מספיק מה שהוא עבר בגלגול הקודם? עכשיו הוא התנצר? היא צעקה, והדברים שלה התקבלו, ואז עלה לך הרעיון להתחיל לעבור על כל התנ״ך, ועל הזה, פתאום מצאת סתירות, מי אתה שתמצא סתירות? אתה לא מבין בטח. כלום, זה המפגש הראשון שלך עם התנ״ך, מאיפה? זה מהסבתא, את צודקת, תרי סבתא צודקת. וואו, כמה הם מעוררים, לכן אנשים צריכים לדעת לא להתייאש, להמשיך להתפלל על הילדים, על עצמנו, על הילדים, על הנכדים, להתפלל, להתפלל, תפילה זה כוח, תפילה זה עוצמה. טוב, בקיצור, אז זה לגבי הקטע הזה עם הסבתא. אז עכשיו אני ממשיך ללכת עליו, בקרים, זה במקום לישיבה. שעות אנחנו מדברים. והוא מתחיל קטע, הוא חוזר, אחרי שעות הוא חוזר להתחלה איפה שהוא היה. זיכרון פנומנלי, משהו מדהים. ואז הוא אומר לי, חיים, אתה צריך לכתוב ספרים. אמרתי לו, הרי ברוך, איזה שטויות אתה מדבר? אני חוזר בתשובת הרים, מה לי ולכתוב ספרים? אני רק התחלתי ללמוד בספרים. הוא אומר לי, אתה צריך לכתוב ספרים. אמרתי לו, תעשה לי טובה. באמת, לא שייך אליי, שחרר אותי מה... מה אני אכתוב? מה אני אכתוב? הוא אומר, תכתוב מה שאני אומר, מה שאתה אומר זה קבלה, אני פשט לא יודע על מה אתה מדבר, ברור, די, בוא נעזוב את זה. הוא אומר, תראה, יבוא יום ואתה תכתוב ספרים. זה הספר הראשון שלי, שאתה אמרת שקראת אותו מכריכה לכריכה. אתה ידעתי, עד שלא הגעתי לרבי מילובביץ', שנים אחרי מה שהצדיק אמר. לא יצא שום ספר לאור. רק הגעתי אל הרבי, בחנוכה תשג', רק הגעתי אליו, הרבי נתן מבט אחד בעיניים, חודר כזה, לייזר, נגמר הסיפור, מיד באותו יום שמה, ב-770, קיבלתי את ההחלטה לכתוב את הספר הראשון שלי, שלא חשבתי שיהיה ספר, חשבתי שיהיה חוברת. ולאט לאט, שלוש שנים של עבודה, אחרי שנים של לימוד לפני כן, יצא הספר הזה שנקרא אתה ידעתי, כי אנשים... לא מבינים למה חבל מחזיקים שערה במלך המשיח וזה מאיפה זה? אז יש פה את כל ההוכחות, פשט, רמז, דרש וסוד, הכל מסודר אחת לאחת ב-645 עמודים, עם עוד 30 עמודים של מראה מקומות. כל דבר מאיפה המקור שלו, אי אפשר להתמודד מול זה אומרים אנשים, כל מי שקרא, המינימום הוא סותם את הפה, הוא לא יכול לצאת נגד הספר הזה. זה הראשון שהעלה אותי על הבמה העולמית, זה אתה ידעתי. עוד ספר שנקרא ויקרא משיחה, כל מה שמקרב בפועל את הגאולה. מסודר מתוך 60 כרכים של תורת הרבי שהייתה אז, מאז כבר זה מגיע ל-100 כרכים שהתחילו להוציא. כל, כמו אנציקלופדיה להבעת הגאולה. זה מביא את הגאולה, א', אחדות, אהבת ישראל, עד ת', בסוף, תורה, תשובה וכולי, הכל מסודר. מה הרבי אמר, זה מקרב את הגאולה. לאחר מכן, הספר הזה. שנקרא זוהר הגאולה, ספר שרבנים נותנים ממנו שיעורים, כולם בהלם איך עד עכשיו לא יצא הספר הזה. זה על פי הוראה של הרבי, זכיתי לעבור במשך שנים על 22 כרכים, של כל אחד מהם בסביבות ה-600-700 עמודים, באור על כל הזוהר, מתוק מדבר שנקרא, הוצאתי עם פינצטה כל מקום שהזוהר מדבר על הגאולה ועל משיח, הכל מסודר פה, זה נקרא זוהר הגאולה. הכל כאן עם הסברים של המתוק מדוע שהמקובל האמיתי שהיה, חסדי השם, ואחר כך יצא הספר שנקרא אור הגאולה. מה זה אור הגאולה? היה רבנו חיים בן עצר אור החיים הקדוש, הוא היה משיח בדורו, ליקטתי מכל תורתו את כל הדברים שהוא מדבר על משיח ועל גאולה, הכל נמצא פה. הוא היה משיח לפני הבא על שם יתור. אבל השם את הפרסם את הקדושה שלו, לא סתם אור החיים הקדוש, זוהר גלולר יצא בעוד מהדורה שנקראת אורות אור החיים, ארבע אורות של אור החיים הקדוש, ויצא גם הספר שנקרא אור הרשבי. מה זה אור הרשבי? ספר שהרבי חיכה לו שבעים שנה. כל אדמורי חב"ד, מה הם מגלים לעומק על האישיות המיוחדת של רבי שמעון בר יוחאי, הכל פה חצי ספר, פה קבלה. כל המאמרים של אתמולי חב"ד זה קבלה, משהו לא יאומן, הכל, 70 שנה הרבי חיכה לספר הזה, עד שבא איזה ששון קטן, חוזר בתשובה כזה, וראה שהרבי רוצה את זה, ככה כתוב מפורט בגרת קודש, ישבתי, ליקטתי מתוך איזה 200 ספרים, את המאמרים על רבי שמעון בר יוחאי, וזה נקרא אור הרשבי, שאגב, במקור זה לא היה אמור להיות השם של הספר הזה, היה אמור להיות... כוחו דרשבי השלם, כי זה בעקבות ספר שהוציא מקובל אמיתי לפני 80 שנה, 70 שנה, והוא קרא לזה כוחו דרשבי, הכל על פי הזוהר. ואז הרבי כותב לו, כל הכבוד, יישר כוח גדול, אבל נראה שטעם מתורת הבעל שם טוב, איזה שלא הבאת מתורת אדמו"רי חב"ד, שמדברים על רבי שמעון. אז ראיתי את הדבר הזה, והחלטתי שאני מוציא את הספר, אני עובד עליו, לקח לי זמן, ובאחת הלילות פתאום הבנתי, מה, אני קורא לספר... כוחו דה רשבי אשלם, כאילו אני משלים מה שהרבי רצה, אמרתי זה לא יפה, אתה פוגע בצדיק ההוא. תבחר לך שם אחר, ואכן בחרתי את השם, בחוות אומרים הכל באור, אור, תהיה באור, לא, אנחנו לא בקטע אחר, אור, ענן פועלדי ממה ענן?

אור הרשבי.

אז אמרתי, יקרא לו אור הרשבי, מה התברר לי? שבלי כוונה, מלמעלה משמיים, לא רציתי לפגוע בצדיק. יצא השם הזה אור הרשבי שזה בגימטריה בול חיים ששון בדיוק בלי משחקים בלי כלום 724 אז זה אור הרשבי והספר שהוא להיט וכל יהודי מכל חוג היה רוצה אותו הספר הזה נקרא ברכה והצלחה כל העצות של הרבי מילובביט בכל תחומי החיים מסודר לפי האלה בית מכל האגודות קודש עם בונוס של ספר שנקרא הווה גביר. הספר הזה יצא לפני כן, כל ענייני השירות, פרנסה והכל מהרבי, הרבה מיליונרים ומיליארדרים מעידים שזה בעקבות העצות של הרבי הם נהיו מה שנהיו, כמו לב לוואי וכולי, ועניינים, אז עכשיו זה משולב, שני ספרים באותו ספר שנקרא ברכה והצלחה, כל העצות של הרבי בכל תחומי החיים, ברוך השם, הספר הזה הציל מישהו בהתאבדות בבאר שבע, הספר הזה גרם לזוג שלא היה להם ילדים, יש להם היום ילדים. שלום בית, זוג בניו יורק שלקחו עורכי דין, קראו אחד את השני, עד שקראו בספר הזה, עצה של הרבי, עשו את התיקון שהיו צריכים לעשות, חזרו, נולדו להם עוד ילדים, הכל בסדר, ברוך השם. אז רואים שהצדיק הנסתר ראה נכון. אתה תכתוב ספרים, הוא אמר. וכרגע יש לכם פה רק חלק מה-13. היום היום ממש, בעזרת השם, נכנס לדפוס ספר שזו הכריכה שלו, זו הכריכה של הספר, זו חוברת שיצאה בפסח וממנה בסוף יוצא ספר שלם של 288 עמודים, כל התיקונים והתפילות להבאת הגאולה. עבדתי על זה מפסח עד היום, מה שכבר שנים אני מכיר והכל, וליקטתי, סידרתי, תיקון מהרבי להבאת הגאולה, תיקון חצות, תיקון הכללי, תיקון השלה הקדושה. תיקון העשות של הבן איש חי ותפילות מהרמח״ן. בקיצור, חווה על הזמן, זה טיל קרקע אוויר, זה הכריכה שלו, יפהפייה. צייר צדיק עשה את זה, הרב רחל, היום הוא נמצא בעוד השרון, הוא היה פעם בעצמונה, ציור מיוחד במינו של גאולה, מהשופר יוצא בית המקדש, רואים פה את הדבר הזה. אוקיי, בזה, איך אומרים, סיימנו את סקירת הספרים בערך, מה שנקרא.

מה עוד אמר לך הצדיק הנסתר?

אז עכשיו אנחנו מגיעים ל... לדובדבן. אגב, אני הייתי...

הסיפור מטלטל, רבותיי, שמילי שייב. פלחת וחיכית לרמאללה, אמרת גם אז הקודם, אתה היית מפה בשריון, איך פתאום...

נכון, נכון, במילואים, אנחנו מקבלים שטאפים וכל מיני מבצעים בכל מיני מקומות, אז בסדיר הייתי בעיקר בסיני עם הטנקים, ולקראת מלחמה עם סוריה זלינו לרמת הגולן, ואחר כך במילואים הייתי גם בבקעה בתקופת מלחמת לבנון. ובשירות המבצעי שלי בזה, הייתי בעזה, בג'יבאליה, חודש שלם, החזקתי את המקום, ברוך השם. הם הרגישו שאין לי פה MMP, כי אני הלכתי לפי התורה, וברוך השם, זה עובד טוב. וגם הסתערבות ברמאללה, לילה אחרי לילה, וצפוס מבוקשים ועניינים, ברוך השם. תראו רבותיי, מאוד הייתי שקרן לדעת מאיפה הוא מכיר אותי. אז בוקר אחד הוא אומר לי את זה, חיים, אתה יודע מה שדיברנו בהתחלה לפני כמה חודשים? אני עכשיו אגלה לך מאיפה אני מכיר אותך ואיך אני יודע עליך, לא איך, אלא שאני יודע עליך, אבל אני לא יכול לספר לך את כל הפרטים לפרטי פרטים, רק באופן כללי, חשוב שאתה תדע. אחרי שנים נודע לי מרבנים שבגלל שאני מגיע לאלפים בהרצאות שלי, לכן לי נודעה הידיעה הזאתי ואדם לא צריך לחפש אחרי הגלגול הקודם שלו, לא צריך לחפש. אנחנו גלגולים, אבל לא צריך לחפש, תעשה מה שצריך לעשות בגלגול הזה, הכל מסתדר מלמעלה באופן אוטומטי. חישוב מסלול, נשמתי. ואז הוא אומר לי ככה, תוך כדי שהוא מגשש על השולחן שם, לא אשכח את זה, תראה, אני אגיד לך, אולי זה יהיה לך קשה לקבל את זה, אבל... זו האמת. אתה חושב שסתם היית עכשיו קצין קרבי, ואתה כל מה שעברת ואתה עובר וזה, אתה חושב שזה סתם? הכל קשור עם הגלגול הקודם שלך. אתה בגלגול הקודם שלך היית פרטיזן כנראה. אתה היית בשואה. ומכיוון שפעלת מול הנאצים, לא היה לך פחד מאף אחד, ונכנסת בהם איפה שיכלת לחסל, עשית את זה, עד שנתפסת. ברגע שתופסים לא עוד יהודי, אלא אחד שפועל נגדם, הם לא סתם רוצחים אותו, הם מתעללים בו ומייסרים אותו איסורים נוראיים, אחר כך הם גומרים אותו. וזה מה שאתה עברת. אתה בגלגול הקודם נרצחת בשואה באכזריות נוראה, עם איסורים נוראיים לפני כן, התעללויות נוראות, וזו ככה עלתה נשמתך הקדושה לשמיים. ולכן כל מה שקורה איתך כרגע זה קשור עם הגלגול הקודם וזהו היה לי קשה לקבל את זה לא יודע אתה יודע חוזר לישיבת הרי אתה בא מדיזינגור פתאום רק התחלת והכל בתמימות כזאת וזה פתאום בום נופל עליך גלגול ועוד מהשואה ונרצחת וייסורים לא אהבתי את זה והתנתקתי ממנו מאותו רגע עזבתי משמיים גלגלו לי שהייתה לי הצעת עבודה בארגון גשר עם הנוער בצפון ואמרתי יופי על הכיפאק אני עכשיו עוזב את מצפה יריחו ועובר לצפון להתעסק עם הנוער לחזק אותם הסיפור הזה שלי הוא רבבות שמעו אותו רבבות נוער מבוגרים בארץ בעולם אפילו בלס וגזה היה איפה לא הגעתי עם הסיפור הזה זו הרצאת פתיחה שלי לכל הציבור שאני פעם ראשונה פוגש אותו ואז נופלות החומות, ועכשיו אפשר להעביר בשרים, מה שנקרא. אחרי שמכירים את הטיפוס שמולכם, את המפחיד הזה, אבו זקאן, אבו ארבע, אבו גר, הפעם הייתי אבו ארבע, הקטרקט הוריד לי את זה. קיצור, טוב, אז עברתי לצפת. אשתי גם כן מרצה, ואנחנו תופסים את הנוער. היא את הבנות, אני גם את הבנים וגם את הבנות, בעניינים, עם הסיפור תשובה והכל. ברוך השם, ממש, ממש, כל שנה אלפים, והביחד זה יוצא רבבות, שברוך השם, ב-42 שנה האחרונות. ולאט לאט התפתח גם עם מבוגרים וכולי, גם בחו"ל, ואז הוא, אני התנתקתי ממנו, זהו, לא אהבתי.

מה צדיק.

מה כן, עליתי לצפון, ואז אחרי שנתיים התחילה האינתפאדה, ואז אני רציתי לעבור לקריית ארבע, מצפת השקטה והרגועה, אל המקום הלא פשוט עם אבנים ובלוקים ואינטפאדה, אינטפאדה, ערב, ערב, יום, יום. סיפורים לא פשוטים. אז עברתי ונהייתי המ"פ של הגמר, ההגנה המרחבית של חברון וקריית ארבע. אבל אני עובר דירה, מזמין משאית וחבר'ה שיפרקו אותה על הדירה ששכחתי בקריית ארבע. וככה אנחנו מגיעים לקריית ארבע ואני יוצא איתם ופתאום מופיע לידי איזה בן אדם מבוגר. הוא אומר לי ברוך הבא, לי קוראים צבי סגל ואיך קוראים לך? אמרתי לו חיים, חיים ששון והוא אומר לי תראה אני בשתי כניסות מפה, מה שאתה צריך עזרה תפנה אליי, אני פה לרשותך ומאז מאותו יום היהודי הזה לא עוזב אותי כל יום מחכה לי בכניסה לבית שאנחנו בשתי כניסות אחד עד השני כזה חיים מה שלומך? אני חוזר מהכולל שלי, חיים מה נשמע, חיים פה, חיים שם, חיים מה זה, נודניק, נאצ'וס רציני, מה אני אעשה איתו, לא יודע, אז יום אחד הוא הרגיש בזה, ואז הוא אמר לי, אתה בטח שואל את עצמך מה נודניק הזה רוצה ממך, אמרתי לו, מה אני אגיד לך, באמת אני לא יודע מה אתה רוצה ממני, כי אתה לא עוזר אותי מאז שהגעתי, אמר לי, כן, תראה, בוא אני אסביר לך, אני ניצול שואה, וכל המשפחה שלי, הוא שמדה בשואה. אבל היה לי אח אחד שקראו לי חיים, ואתה מזכיר אותו, והנאצים התעללו בו וייסרו אותו לפני שרצחו אותו. אני לא רגוע מרגע שנחתת פה, אני חייב לדבר איתך. אני חייב לדבר איתך. אתה ממש מזכיר לי את האח הזה, הקדוש. ואז הוא אומר לי, אתה רואה פה? יש פה איזה נער אחד. אתה רואה אותו? זה הבן הקטן שלי. אומר, הנער הזה, תשאל אותו איך קוראים לו, הוא יגיד לך. קוראים לי חיים נחום, על שם מי? על שם הדוד שלי שנרצח ברזריות בשואה. לכן הוסיפו את השם נחום. בקיצור, נרעדתי. פתאום אתה קולט...

חבל לך סיפור שסיפר הצדיק הנסתר.

כן, פתאום אתה קולט, הצדיק הנסתר שאמר, לא האמנת לו, לא החזקת, ברחת ממנו והכל, והנה מול העיניים בא לך מישהו שאומר לך, אני יוצא לשואה ו... אח שלי כך וכך היה איתו, פתאום אתה קורא כמה זה אמיתי. והרבי מלמד אותנו שנדע, על פי קבלה, רבותיי, מאז שחרר בית המקדש, כולנו גלגולים. חוץ מאחת לכמה, כמו האדמו"ר הזקן בעלתניה, שהבעל שם טוב שבעצמו היה גלגול, העיד עליו שהוא נשמה חדשה. כולנו, כל הרבנים, צדיקים, מה שאתם לא רוצים, מכל הדרגות, כל הג... כולנו גלגולים, אין נשמות חדשות. אז אם כן, מה זה חשוב לדעת את זה? אלא שנדע, כך אומר הרבי, שיש לנו הרבה זכויות מעבר למה שאנחנו משערים. זאת אומרת, אנחנו יודעים שאנחנו בדור שמלא בניסיונות, בכל מיני תחומים, בפרנסה, בזוגיות, בזוגים, בילדים, בבריאות, קשה, חייבים אמונה לעמוד מול הניסיונות האלה. אבל יש משהו שהוא לא פחות חזק מאמונה, זה בעצם הידיעה שאנחנו גלגולים ועומדים לזכותנו פה בניסיון שבו אנחנו עומדים, לא משנה באיזה תחום שהוא, כן? עומדים כל הזכויות מכל הגלגולים הקודמים. זאת אומרת, כל לימודי תורה שלמדנו בכל הגלגולים שהיינו, כל התהילים שאמרנו, כל התפילות שהתפללנו, כל הדזקות שעשינו, כל החסדים שעשינו, כל זה עומד איתנו פה בגלגול הזה האחרון. לעזור לנו בניסיונות של הדור הזה. לכן לא להרים ידיים, לא להתייאש בשום פנים, מכל מצב שנראה אין, אין, לא יוצאים מזה. אתם יודעים איזה דברים אני יצאתי? הטנק שלי נפל בתוך תעלת מומטט בלילה, בצפון, רמת הגולן, כשכל התחמושת עליי. זה רימונים, וזה תחמושת, וזה את הפגזים, ועניינים, והכל, והטנק עצמו, סליחה, יושב פה איתכם, נכון, מ-30 מטר עבר לי ליד האוזן, חי וקיים, בתאונות בדרכים שלא נדע יותר שום פנים ואופן, גם כן קיבלנו את החיים, הרכב הלך תוך תעשות, אז הוא אמר לי, הכל קשור מהגלגול הקודם, דע לך, יש יד אלוקית מלמעלה אומרת, עזבו אותו, הוא כבר עבר מספיק כבר, עזבו אותו.

דרך אגב, אני זוכר, הוא אמר לך עוד משהו, גם שאתה פה כדי לקבל שכר בגלגול הזה.

כן.

נכון?

אז כן, אז אני קרוי על שם סבא חורג שלי, שההורים שלי ריחמו עליו שאין לו ילדים. הוא היה נשוי לאחותה של זוותי הצדקת, ואמרו אם יהיה בן, אני הידע שלישי מתוך ארבעה, נקרא לו חיים על שמו. ואני עם שלוש עשרה ילדים בלי עין הרם, איך אומרת אשתי? מה לעשות, התחתנו מאוחר, זה מה שהספקנו. מה לעשות, ברוך השם, בשם השם נעשה ונצליח להביא ברכה מבינינו למשיח, אז אנחנו, מה שנראה, התחברנו עם הזמן לרבי, כלומר אחרי כל העניינים שלמדנו והיינו מרצים עם נוער והכל, עד שהתחיל זה סיפור.

זה גם מעניין, איך הגעת לרבי?

או וואו, זה סיפור בפני עצמו. אני אגיד לך, אני הייתי מרצה כבר מסודר. אב לשישה ילדים, בקריית ארבע. תלוש משכורת, ביטוח מנהלים, נהג צמוד של ארגון גשר שלוקח אותי לכל הרצאה איפה שאני צריך לקחת, אני לא משלם כלום, הארגון מארגן את זה. חורש את הארץ בהרצאות, מגיע לאלפי בני נוער בשנה, ואז התחילו, עיכונו לביאת המשיח בחב"ד, היה את השלטט. חוצות האלה וכולי. אז בהתחלה נהגתי, אמרתי מה זה, כאילו מה ההמצאה הזאתי? מה אנחנו לא, כולנו מאמינים בביאת המשיח, מה זה איקון על ביאת המשיח? אתה יודע עד כמה זה, אתה כבר מרצה, אתה מגיע לציבור, למדת הרבה תורה ועניינים ואתה, יש לך עדיין שאלות שהיום אתה צוחק עליהן. ואז אמרתי מה הם מקשקשים שם? ואז אמרתי לעצמי, תשמע, אתה חזרת בתשובה בגלל שחיפשת אמת. אז כאילו, אז עכשיו מה אני את הפוליטיקאי כזה? מה קרה? מה זה? למה לא תבדוק? אולי זה נכון. בוא תבדוק על מה מדברים פה, אוקיי? תהיה אמיתי. וברוך השם שעשיתי את הצעד הזה. וביקשתי שם, בית חב"ד שם בקריית אבא, תביא לי קצת חומר לקריאה. אני רוצה להבין על מה מדובר פה, אוקיי? ואני כבר למדתי הרבה גאולה, כי בחוג הדתי-לאומי, שזה משם צמחתי בתשובה שלי וזה, מדברים הרבה מאוד על תהליכי גאולה. ארץ ישראל נותנת פירותיה, ויש לנו מדינה, ויש לנו צבא. וזה וזה, מדברים על התהליכים של גאולה, אין לך קץ מגאולה מזה, אבל לא מדברים על הגואל. כלומר, מדברים הרבה על החתונה, אבל בלי חתן, לא מדובר על החתן. בעזרת השם יבוא יום והוא יופיע באיזשהו מקום, איזה אבאם, מה שנקרא. ואיך אומרים, בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים, אנחנו לא מבינים שאין... חתונה בלי חתן, אין גאולה בלי גואל. אז פתאום הבנתי את הנקודה, והתחלתי לחפש על מי זה מדובר, מי יכול להיות שעונה על הדרישות שמופיעים במקורותינו הקדושים, שעונה על הדרישות של משיח. ולאט לאט לאט לאט בא איתך, ואני הייתי אמיתי, אתמול אני עברתי בתור אחד שהיה קשור עם צדיק נסתר, שאגב אחרי שנים הוא אישר את זה למישהו אחר, שאכן הרבי עונה על כל הדרישות, אין מישהו אחר. כמו שהבבא סאלי בעצמו אמר, כשאמרו לו, מה אתה אומר על זה שאכבד נגיבורים שהרבי בבא מתשמעיך משיב לך, הוא אמר במרוקאית, אני לא יודע, אבל הסבירו לי. אשתה אלקילשי, מה זה אשתה אלקילשי? הוא ראוי לכל, מגיע לו הכל, הוא שלמות הכל. ככה במילים האלה, לא התנגדות, לא מה פתאום, איזה שמה, לא שייך, זה, וסיפורים, לא כאלה דברים. וככה, בחזה השם, התחלתי לבדוק את העניינים. התחלתי ללמוד את הנושא והתחלתי לחפש אולי זה צדיקים נסתרים. זה היה קטע של, אני היום צוחק עליו, שחבר'ה אומרים לך יש צדיק נסתר ברעננה ויש צדיק נסתר פה ויש צדיק נסתר, כאילו אם הוא נסתר איך אתה מכיר אותו? צדיקים, צדיקים אמיתיים היו, כן? הלכתי אליהם, הלכתי לאחים מורי ברעננה שהיו שני תימנים ככה צדיקים והלכתי, הגעתי לנסתר שהבא בסלי אמר לו להתגלות. נסתר אמיתי, אחרי 40 שנה שהוא היה פועל בניין, אבא בסלי אמר לו, תתגלה, נגמר הסיפור שלך בתור נסתר, וזה הרב פיש, עברון פיש, שהוא היה בתל אביב, באלמבין שם, בחוב קלי 32, לא אשכח את זה, ביקרתי אצלו פעמיים. בקיצור, ניסיתי לחפש, מי זה הצדיק, מי זה, כי ראיתי בחסידות הכללית, עדיין לא הייתי מחובר לחב"ד, יש מושג, את זה רבי נחמן מברסלב הרבה וכולי, של צדיק האמת שבדור. שאדם צריך להגיע אל המשה רבנו שבדור, אל הצדיק האמת שבדור, שם הישועה שלו נמצאת והתקשר אליו והוא יקבל את התיקון שלו האמיתי. והתחלתי לחפש ועברתי ועברתי, עד שפתאום אתה מגלה שאתה מחפש נסתרים, ומי זה הכי נסתר? תשימי לב כשגנב, להבדיל, גנב נכנס באמצע היום לגנוב, אף אחד לא חושד בו. מתי חושדים? בלילה. בלילה, בחושך, זה בטח גנב. ביום, מה הוא נכנס ככה חופשי וזה, מה... טוב, ביום יש מצלמות, זה קצת בעיה, אבל לא משנה, כאילו, בדרך כלל. עומד אוצר גדול, כמו שהרבי בצור אומר, ולא מביטים, כי מסתכלים על צדדים, אנשים לא לבדעתם, שיכול להיות שזה צדיק ענק מוכר, והוא עונה על התנאים. וככה לאט לאט אני יושב וחורש ואומר, בוא הנה. זה לא צחוק, זה רציני, זה כבר צריך שיעור בפני עצמו. מתוך עתה ידעתי איך כל התנאים וכל הסימנים וכל הרמזים על רבי מנחם בן חנה מלובביץ' שעונה עליהם, חוץ מזה שהוא גם אישר את הדבר הזה וכולי, אז רציתי כבר להתחבר אליו. הלכתי לרב שלי, לרב מרדכי אליהו, ואמרתי לו שאני רוצה לעשות תיקון. חוזר בתשובה, ושאני אסע לרב מלובביץ' ועוד איזה צדיק שהקבר שלו ידוע בחו"ל, ואני פעם הגעתי לחו"ל בתור לא ידעתי, ולא שמרתי כשרות, ולא שבת, ולא מועדים, ולא זה, לא התפללתי, ולא בירכתי, ולא ולא ולא כל הוולו, חסר האור הזה בעולם, אני עכשיו אתקן את זה, אני אסע לחו"ל, לקבר של הצדיק זה, ולרב מלובביץ'. אז הרב מרדכי אליהו... אמר לי, הקבר של הצדיק, תעזוב, זה לא בשבילך, לרבי מלובב אשתיסא. וככה נסעתי, והגעתי בחנוכה תשנ"ג, ווואו, רק ראיתי את הרבי פעם ראשונה בחיים. וזה פעל עליי בצורה מדהימה, המבט הזה שכולם דיברו עליו, כולם מדברים על המבט המיוחד, החודר הזה, אז נהתק את הנשימה, אתה מרגיש שאתה לא גוף, אתה רק נשמה. תן לך מבט, זה הספיק כבר, שתבין שצריך לפעול. וברוך השם, היום רוב העיסוק שלי זה בספרים על הגאולה, להביא את הגאולה. הספר הראשון עשה את שלו, בעזרת השם יתפס עוד אם ירצה השם, אבל עכשיו אני יותר בקטע של, כאילו, אתם לא מסכימים ולא, עזבו אתכם, אין מחלוקות. אתם מבינים שצריך להימשך? אנחנו בתקופה מאוד לא פשוטה, אנחנו כבר בשנתיים של מלחמה, אתם רואים את השקר שיש בעולם, אתם רואים את המציאות הנוראה שיש בארץ ישראל, דברים שלא יאומנו, יורים על ראש ממשלה, על הבית שלו, עושים דברים, הפגנות נוראות, צורפים רכב, משהו שלא היה אף פעם כזה דבר. אתם מבינים שיש פה מצב ששום פוליטיקאי לא יכול להוציא אותנו מזה. אין כוח. שום פוליטיקאי, אף אחד. צריך פה דמות אלוקית, עם כוחות אלוקיים, מתרוממת מעל כולם, מאחדת את כולם. מבינים? זה נקרא משיח. אז בואו... נתאחד להביא אותו, זה הספרים שלי, שבעקבות הלימוד בהם, זה מביא את הגאולה, כך כתוב בכל הבזור הקדוש, בכל מיני מקומות, להביא את הגאולה, ככה רבי ביקש מאיתנו, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משך תתקנו, אז זו המשימה שלי וזה אני מתעסק, בהרצאות גם כן, אין מחלוקות, בואו נתאחד, הלוואי והיו נותנים לי כל הערוצים הידועים עם כל המספרים שלהם, 11, 12, 13, 14 גם אפילו בואו נדבר פעם ביום, חמש, עשר דקות על הגאולה ומה אפשר לעשות בשביל להביא אותה. הלוואי והתפילה תתקבל, אולי בזכותך, דוקטור גיל היקר.

אמן. חיים ששון, אני רוצה להודות לך מאוד מקרב לב שבאת. אני רוצה לומר לכם, חומרים, אין מה להוסיף, אני חושב, אחרי כל ההרצאה המרתקת והשיחה המדהימה הזאת והסיפור המדהים של חיים. אין לי מה להוסיף, אני לא חושב שצריך להוסיף. תודה רבה לך על הזכות. לראיין אותך ולתת לך את הבמה כאן.

תודה רבה.

להשמיע אותך לכל עם ישראל, את הסיפור המדהים שעברת.

תודה רבה.

לא כל אחד זוכה לדעת מה היה בגלגול קודם, ולהיווכח בזה בדרך בלתי אמצעית עם מישהו אחר שמאשש לו את זה, ובעצם מאמת לו את זה. ואיך אומרים, אתה הוכחה חיה שיש נשמה, אנחנו לא רגוש אטומים, יש בורא לעולם, ואשריך שזכית. תודה לך על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל, רוצים לאחל לך בריאות מלאה עד 120 ואף יותר מכך, חיי נצח, תהיה בריא, בשורות טובות, ושוב תודה, תודה רבה שבאת.

לחיים, לחיים, תודה רבה לך על הזכות הזאת, אתה כזאת במה להגיע לעם ישראל הקדוש.

אמן.

לכל עניין של מודעות, לחיים, לחיים.

תודה, לחיים, לחיים.