Dr. Gil Yosef Shahar argues that humans are souls in bodies with a mission, not just vessels for pleasure. He urges teaching children to pursue growth, learning, and contribution to the world rather than material comfort and physical gratification.
Chapters
הנאה כמטרה בחיים היא מטרה שמובילה אותך להרז עצמי. קודם כל אנחנו הרי בנויים מנשמה וגוף, וצריך ללמד את הילדים כבר מי גלגן שאנחנו נשמה בתוך גוף, והנשמה ירדה לפה כי יש לה שליחות. יש לה תפקיד, יש לה מטרה, יש לה משימה כאן בעולם. ללמוד, להתפתח, למצוא את הכישרונות שלה, להביא את עצמה לידי ביטוי, לתת תרומה לעולם, להעיר את העולם. יש לך שליחות אישית לכל נשמה, יש לך שליחות האישית שלה. לא באת כדי להנות, באת כדי לצמוח, ללמוד, להתפתח. ולתת מעצמך לעולם, וכשהפוקוס הוא על בוא תהנה כמה שיותר, תצבור כמה שיותר רכוש ובתי מלון וחופשות וטיולים, ותענג את עצמך בכל צורה אפשרית שקיימת, ואין פוקוס על רגע, אני לא הגוף שלי, אני זה הנשמה. הגוף? אכן הוא הכלי שבתוכו נמצאת הנשמה, אבל הוא רק כלי, הוא לא העיקר פה. אז כשהגוף הופך להיות העיקר, אז הנאות הגושמיות, הגופניות, הם העיקר, וזה מביא להרגילים של הרס עצמי. אם הגוף הוא בעצם האמצעי של דרכו הנשמה פועלת כאן בעולם, אני רוצה שהכלי תחבורה הזו, שנקרא הגוף שלי, יהיה הכי בריא, תפקד בצורה הכי טובה, ינוע הכי טוב, לה כמה שיותר שנים. הגוף הוא אמצעי, הוא לא המטרה.