פרק 18 - דייטינג בעידן דיגיטלי עם ד"ר ליאת יקיר ויעל מן שחר

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

והיום אנחנו בפרק סופר מיוחד ומרגש, שאני מערכת בו שתי נשים שאני כל כך מעריצה ועוקבת אחריהן המון המון שנים, ואני כבר יותר מתרגשת מ... כשאתם תקשיבו, אני מתרגשת מלהקליט את הפרק הזה. ואיתנו יעל מן שחר, ההסתרובה לכחול, ודוקטור ליאת יקיר, ביולוגית, חוקרת רגשות. ואנחנו הולכות לדבר שלושתנו היום על דייטינג, מכל נקודות המבט האפשריות, ואתם הולכים לעוף איתנו על הפרק הזה, ואני כבר מחכה לרגע שהוא שוחרר לאוויר. אז היי יעל וליאת.

היי.

מה קורה? אז רגע, לפני שאנחנו מתחילות, יעל, ספרי לנו מה זה הצטרובה לכחול, שבטח אנשים יושבים ואומרים, רגע, מה זה הצטרובה לכחול? וזה שלא התקן להם את המחשבה הקדימה של ההקשבה, כי הם לא נפטר...

ברור, זה יושב לא מפוצח. אנחנו בעצם גוף שעוזר לאנשים להתחבר בטוב עם הטכנולוגיה שלהם, כי ההנחת היסוד שלנו זה שכרגע רוב מוחלט של האוכלוסייה בארץ ובעולם לא צורכים את השפע הטכנולוגי נכון, יש המון בעיות שנובעות מזה, רפואיות, ביולוגיות, אנחנו בעיקר על ההיבט הרגשי, יש ממש הוכחות שהבריאות הרגשית שלנו נפגעת, ואין צורך הטכנולוגיה פה לשדרג אותנו, בהכרח, אם רק יהיה גוף כמו עשר ובעל כחול, שידריך את האנושות איך לעשות את זה, בצנעה, יש לומר, בצנעה.

מזל שאתם קיימים, ומזל שאנחנו פה מתאחדות ביחד, לקחת את הדבר המדהים הזה, ולראות איך אנחנו יכולות לעזור לנשים וגברים שנמצאים עכשיו ממש בעולם הדייטינג, בין אם זה פרק א', פרק ב', פרק ג', והם מרגישים שיש שם מלא מלא דברים שעוברים עליהם, ומיליון רגשות שמתערבבים להם, ובלי סוף פחדים, ומה אנחנו בעצם רוצות להגיד להם.

אגב, חשבתי על הפרק הזה, כי ידעתי שאנחנו הולכות להקליט אותו, ואני בן אדם של סקרים בעיקר, ומחקרים, אוהבת לקרוא, וניסיתי לדמיין, וליאט בטח תנסה לעזור לי לנבא את התוצאות, אם אני עושה עכשיו, לוקחת עשרת אלפים איש באוכלוסייה, משתדלת שיהיה גיוון של גיל, מוצא וכולי, ושואלת אותם, על עולם הדייטינג שלהם שהם באו ממנו, כאילו הם כבר בתוך יחסים, כן? על איך היה תקופת הדייטינג שלהם, ואיך הם תופסים את תקופת הדייטינג היום. האם היה מישהו, אחד אפילו בקהל, מתוך עשרת אלפים איש, שהיה אומר, אני מרגיש פספוס שלא זכיתי להיות רווק בעידן של היום. מינוס, רגע, אפסוגריים, כל החרמנים למיניהם שהם מתבייסים שהם התחתנו לפני שיצא הטינדר והם מרגישים פספוס, מינוס האנשים האלה. מה את אומרת?

אני אומרת שזה ניקוי. מה לי את אומרת?

לא, אף אחד לא נראה לי שמישהו... שמח, היה שמח להכיר היום.

אבל איליאטי, אם נחזור מאה שנים אחורה, בואי נחזור מאה שנים אחורה, ואז את אותו סקר, נשאל את החבר'ה שהם היום מאה שנים אחורה בני חמישים, נשאל אותם אם עולם הדייטינג השתנה, והיית שמח להתחתן קודם לכן. מבינה מה עזיתי? לקחתי כאילו קפסולה זמן רווירס אחורה.

לא קרה אף פעם שינוי משהו. כן, נור בטוח שהדור שהוא גדל בו הכי טוב זה בכל מקרה. כי אני פשוט לא כל כך אוהבים שינויים, וזה קשה לנו עם שינויים וזה נראה לנו שהכל הפך להיות יותר שטחי

ופחות רציני בדרך כלל זה מאוד מקובל, כאילו, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, כשמסתכלים על קדמה, אז בדרך כלל הדור הנוכחי מסתכל על הדור הצעיר יותר ואומר, מה המסכנים? אבל פה קורה משהו אצל דופן. לדעתי, קורה משהו שהוא מאוד חריג להיסטוריה, ויש לזה כל מיני סיבות כמובן, ורוב מי שנמצא כרגע בעולם הדייטינג, לא מברך על כך שהוא נולד לתקופה הזאת.

את יודעת, יותר מזה אני אגיד לך, אני חושבת שאף אחד שמתחתן היום, לא מתגעגע לתקופת הדייטינג. זאת אומרת, את יודעת, יש משהו בתקופת הרווקות, שהיא כאילו, איזה קסם של דבר, אנחנו שנשואות הרבה זמן, יכולות להגיד, יו, כאילו, הרווקות, החופש, אבל היום, אני חושבת שאין אף אדם שמתגעגע לתקופת הדייטינג, או אני חושבת שאחד הדברים שאני הכי שומעת, לפחות אצלנו במרכז, זה שוואי, טוב שאני כבר לא שם, כמו יש איזה אוויר לנשימה. ובואו ננסה רגע להבין למה התקופה הזאת היום כל כך מורכבת. זה מעניין אותי להבין עם שתיכן כי באמת כל אחת מכן יכולה רגע להביא איזה נקודת מבט לסוג המורכבות שאנשים מתמודדים איתה. בין אם זה... זה לא רק אפליקציות, זאת אומרת, בכלל, יש פה מורכבות, יש הרבה מאוד פורמון, אני חושבת שזה מאפיין את התקופה הזאת הרבה יותר מכל תקופה אחרת, כל דבר שאתה עושה אתה מרגיש טיפוס שלא עשית משהו אחר, שיש עוד מישהו טוב יותר, שאתה עלול להחמיץ אותו, ולמה אתן חושבות, בואו נתחיל ליעל, למה את חושבת שהתקופה הזאת כל כך מורכבת?

תראי אני חושבת שאני אתחיל מהמילה אינטימיות כי אני אקח את הכובע של הפסיכולוגיה בחלוקת תפקידים פה ומשהו קורה לנו ביכולת שלנו להיות באינטימיות אגב עם עצמנו ועם אחרים כאילו אינטימיות זה דבר מאוד מביך ולמה זה קורה? יש המון סיבות, אני אביא לך את ה-juicy one שאני יודעת ספציפית שלי, את נורא אוהבת שאני מדברת על זה, אנחנו מופיעות ביחד הרבה אלבמות, ותמיד כשאנחנו ביחד אני אומרת, תדברי על הדוגמה הזאתי, אני נורא אוהבת אותה. והדוגמה הזאת נקראת עריכה עצמית, או יותר נכון, התמכרות לעריכה עצמית. אז אני אתן לך דוגמה. אנחנו כותבים הודעה בוואטסאפ. נגיד היום התכתבת עם מישהו בוואטסאפ, רק איזה 300 הודעות בערך, אוקיי. קורה לך לפעמים שאת כותבת הודעה, ואז את אומרת, לא, זה נשמע כאילו תוקפני, אני ארכך את זה קצת, או רגע מוחקת ומשנה?

לגמרי. עורכת תוך כדי...

אגב, היום אפשר עכשיו, עכשיו הציפו את הפיצ'ר שאפשר לערוך אחרי ששלחת את ההודעה.

אה, באמת?

כן, שלחתי כבר לליאט, תבואי בחמש, פתאום אני קולטת, שיט, לא חמש, אני לא צריכה לרשום לה בבואה נוספת תיקון, אלא נכנס להודעה עצמה, משנה את המספר חמש לשש, וזהו.

מדהים.

אז אנחנו, וזה רק ימשיך אגב, הפיצ'רים האלה שעוד מתקרבים אלינו, עם ה-AI גם בכלל, אנחנו כל הזמן זוכים להרוך את עצמנו, את הבבואה שלנו כלפי החוץ של העולם, ולאט לאט אנחנו מתמקרים לרעיון הזה. עכשיו, מה קורה ברגע שאת יוצאת מהמסך, ואת פוגשת אנשים בבית קפה, ואת בסביבה הכי אמיתית שיש, אין לך את היכולות שהיה לך עד לפני רגע. אתה יכול למחוק ולערוך ולשים פילטרים, ואז הגוף משום מה, וזה מאוד חדש למדע, כן? אז גם חשוב לקחת ברוון מוגבל את מה שאני אומרת, הגוף כאילו לא שמח במקום הזה הוא לא טוב לו הוא מעדיף למה להיפגש בוא נמשיך להתכתב היום יש עדויות יש גדילה מטורפת ליחסים בין אישיים שמתקיימים אך ורק במרחב הווירטואלי מרוב הפחד להוציא את זה משם לצאת למקום שבו אתה לא יכול לקחת בחזרה ולערוך את עצמך, ורק עכשיו היה חיים אתגר בטלוויזיה ממש לא מזמן, כתבה ענקית על איזו משפחה שלמה, שהיה נפלא קורבן להתחזות, שהתחזו אליהם באינסטגרם, ורואים שאנשים שמתראיינים, הם אומרים במפורש אני דיברתי עם המתחזה עם הבחור שחשבתי שהוא בחור האמיתי היה לנו מערכת יחסים חצי שנה סיפרתי לו את הדברים הכי אינטימיים על עצמי ואת יושבת כמנותקת האחרונות שאת לא בסצנה של הדייטינג אוקיי ואתה אומר לעצמך, מה, הוא סטטרום? כאילו איך הוא הגיע למצב שהוא מנהל מערכת יחסים כל כך אינטימית בהתכתבויות ושיחות, כן? ולא נפגשים? אבל מה מי? מה מי? אליי חזרה בבקשה. זה הופך להיות סטנדרט בעולם שבו אנשים נרתעים, יש לומר אפילו חרדה מאינטימיות.

וואו.

אז רגע לפני שאני מעניינת, היא ממש מליאת אומרת על זה, אני רוצה להגיד שאחד הדברים שאני מנחה את האנשים שמגיעים אלינו לתהליכים מציאת זוגיות, זה לעשות התכתבויות קצרות. כלומר, מה שקורה בהתכתבות, אין מבט עיניים, אין קול, אתה יכול להגיע לרמות אינטימיות הרבה יותר גבוהות, כי יש פחות חסמים. אתה לא מובח מזה שאתה רואה את הבן אדם בעיניים, אתה לא שומע, ואתה יכול פתאום להיפתח מאוד וכולי. אגב, אנחנו רואים את זה אפילו בתוק בקימך, אנשים מאזים לדבר, אם ניקח את זה רגע לצד השני. ואני חושבת שבשביל להצליח לעבור את הדייט כמו שצריך ולפתח מערכת יחסים, אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות זה באמת לא לשאות הרבה זמן בהתכתבויות, שלא לדבר על זוגים כבר.

בפנטזיה, שנייה, אתה צודקת, הצדק איתך, נו.

אני אומרת מה אני מנחה, מה אני מנחה אותם.

נו, אבל בסוף את נכנסת לעולם שכל חודש, תעקבי אחרי אינסטגרם שלנו, אנחנו מעדכנות שם את כל הפיצ'רים שיוצאים, כל חודש בעקביות יוצא פיצ'ר, אם זה מפייסבוק או לא יודעת כבר מאיזה כיוון, ומאפשרים לך עוד קצת סלף אדדינג, ואז עוד שנה אנחנו נהיה בדיוק כפול שתיים מכלים להעריכה עצמית, וזה אנשים, והם משתמשים בזה. אז אני בעיצובה הכחול, אני עושה את הצעד, את עושה נכון, אבל אני אומרת, תביא אותם אליי קודם, אני אסביר להם ששפע לא תוקעים, לא בולמוס. לא, הציעו לך כמו בספינה, כאילו בספינות התענוגות או הכל כלול, לא צריך כל מה שעוברים אלייך עם הגש לקחת, אלא אם כן אתה פעם בעשור יוצא לחופשה, כן? אז אני אומרת אותו דבר, הציעו לכם מלא כלים, אתם לא אמורים להתפתות ולהשתמש בכל, אבל לגמרי, תנהלו את זה, זה

מה שאני אומרת, תנהלו את חלק מהעניין

של לנהל את זה.

זה אמי ויטאמי, כפרה.

תודה.

אני מתכתבת בשביל להיות מסוגנת להמשיך לפתח מערכת יחסים, בסוף זו האחריות שלנו. אז מה את אומרת לי, איך את רואה את זה? איך את רואה את העידן שלנו בדייטים? מה אנשים עוברים בתכל'ס?

בוא נגיד, בוא נתחיל מזה שאני חושבת שאנחנו, קורבן למניפולציות ענקיות על המוח האנושי, בעצם חברות שמתמחות בניצול החולשות של המוח האנושי, בניצול מצווי התסכול והמצוקה הגדולים של בני אדם בחיפוש אחרי אהבה. אנחנו חיה חברתית וכל מה שאנחנו זקוקים לו זה בעצם אפילו אני אומר חיה משפחתית, זאת אומרת אנחנו חיים בצורות של משפחות, והרצון להקים משפחה, הרצון לייצר משפחה, הרצון בעצם לשעתק מודלים שהגדלנו בהם, כאילו אנחנו גדלים בתוך קשר, נפצעים בתוך קשר ונרפאים בתוך קשר, אנחנו בעצם, אז הניצול של השאיפה הכל כך חזקה הזאת, על ידי, בידיים לא נכונות, זאת אומרת בידיים שבעצם הכל למטרת רווח כמובן, אז באמת ההבטחה באתרים ובאפליקציות היא הבטחה של למצוא את האחד, והנה, למה להסתפק רק באנשים שקרובים אלייך או אליך? בוא, תכיר בכל הארץ, בכל העולם, אין גבול לאפשרויות, וזה בעצם מנצל לכמה חופשות. קודם כל, באמת הצורך שלנו, האהבה שלנו לשפע, כי לאורך האבולוציה אין שפע, רוב הבעלי חיים צריכים להסתפק במה שיש. וכאשר מוצא למוח שלנו שפע של גירויים, בייחוד גירויים עתירי דופמין, כמו גירויים מיניים, בסופו של דבר, שאנחנו רואים תמונה של בחור או בחורה, בין אם אני דומינית, חד מינית, לא משנה מה הנטייה המגדרית שלי, כשאני רואה את העדפה, גבר חתיך או אישה חתיכה, בעצם המוח שלי מגיב, זו התגובה הכי חזקה, כי נולדנו לרביעה. זה כמו באותה מידה אתרים של מסעדות, שמרים לנו כל הזמן אמבורגרים נוטפים, כל אחד ומשהו, אבל זה בעצם גירויים מאוד מאוד חזקים, שפע של גירויים, שהמוח שלנו בכלל לא רגיל לראות כל כך הרבה.

אגב, לי הייתי לקרוא קריאותות של רווקים בעולם, ועשו ניסוי שנתנו להם בעצם לדפדף באינסטגרם, אלו שהצהירו שהם בזוגיות יציבה, מאושרת וכו', ולהם נתנו כאילו פשוט כחלק מהניסוי, דפדף על תמונות של גברים, ואתה רואה שהיצר הוא לא... זה שהם בזוגים נפלא והם לא באמת מחפשים, הם עדיין יושבו בממוצע רבע שעה, בלי להתעייף בכלל, העבירו.

באותה מידה, אם את עכשיו אחרי ארוחה מפוצצת, צבעה, ואני אביא לך תמונות שלא מהעולם הזה של מאכלי גורמי, לא תוכלי להפסיק להסתכל על קינוחים שבכלל לא בא. כי המוח שלנו לא רגיל לגירויים האלה, זאת אומרת הוא לא היה לו כל כך הרבה אופציות, ולכן שמוצגות כל כך הרבה אופציות, אין כפתור של סטופ, זה בעצם כמו שחיה, הרי רוב הזמן נגיד חיה טורפת, אין הרבה אוכל ואז אם צדים משהו, אם מצליחים סוף סוף לצוד, זה אכול כפי יכולתך, זה עכשיו לאכול הכל, כי עכשיו שבוע יכול להיות שלא יהיה כלום אז המנגנון הזה באמת גורם לנו לצרוך עוד ועוד ועוד ועוד עד כדי התמקרות זאת אומרת אם זה מסופק לנו כל הזמן אז אנחנו יכולים להתמקר להתנהגות מהנגד ולראות נשים וגברים יפים ויפות וכולם נהיים יותר ויותר יפים ויפות כי הפילטרים מאפשרים לנו, זאת אומרת אנחנו בעצם רואים את החלום ובעצם כל תמונה שעוברת אני יכולה לדמיין אותי עם הבחור הזה ואותי עם הבחורה הזאת זה גירויים מאוד חזקים. כל הפורנו יושב על זה, כן? וההתמקרות לפורנו היא אחת ההתמקרויות החזקות הגדולות בעידן הזה. אז זה פשוט, כשמציפים את המוח בגירויים שהוא לא מסוגל להקל, זאת אומרת, אז אנחנו בעצם מתמקרים. גם אם הוא חוסר את כל התיאפסים.

כל הגירויים שציינת, עוד, כמו שאמרת, המניפולציות, יש בין 5 ל-15 שכבות נוספות, על אף כאילו כבר שזה מספיק להטריף אותנו כמות, נגיד, התמונות, אז הם שמים בין 5 ל-15 שכבות של כמו למשל, לדרג, או האם הוא יסתכל עליך, כל הדברים האלה, רק תחשבי עכשיו, תכניסי את זה עד הארץ, כל מה שאמרנו בכמה דקות האחרונות עכשיו, במשוואה, את אמורה להבין שהמוח האנושי אמור להתפוצץ.

עכשיו, מתוך כל אלה, אני אמורה לבחור את האבא של הילדים שלי, או את האמא של הילדים שלי. זאת אומרת, זה אדם, לבחור את האדם שתהיה לו, על פי כל המחקרים, בעצם את ההשפעה הכי גדולה לעושר שלי בחיים. קריירה אני אוכל להחליף, אולי בחרתי את הקריירה הלא נכונה, או את המקצוע הלא נכון, הכל אפשר להחליף. אולי אני גרה באזור, בא לי מחר לגור בברלין, מחר אני בברלין. את הבן אדם שאיתו בחרתי להקים משפחה, גם הגירושים לא יפתרו. זה כל החיים ישפיע על העושר שלי. ואת הבחירה הזאת, אנחנו בוחרים בערך כמו שאני עכשיו בערב מתה מרעב, פותחת בולט, באותו צורה אני פותחת אתר היכרויות, אני מתה מרעב, זאת אומרת אני משוואת לקשר, ובעצם מוצג לי פאסט פוד, כמו בפאסט פוד, מזון מהיר, אהבה מהירה. בואי, הנה, זה פה, זה פה, עכשיו, יאללה, קחי, מה את רוצה? עיניים כחולות, גבוהה, שרירים.

הגוף הרצה ללכת לזה, נכון? כלומר, הגוף מנצח את המוח באיזשהו מקום, כלומר, האינסטינקט הביולוגי הוא חזק מהכל?

אוכל ומין זה אותו מרכז במוח של דופמין, כאילו, אוכל ומין זה שני הצרכים הכי חזקים שלנו, כן? זאת אומרת, וזה ממש עובד באותם חוקים, הצורך במין גובר, או הצורך במגע, לא מין דווקא, מגע, מגע אנושי, גובר על הצורך בעצם כרגע בקשר לכל החיים. זאת אומרת, אם אני מגיעה לסוף היום ואני במחאות רעבה, רעבה למגע, רעבה לחום, רעבה לבני אדם, של מישהו שיגיד לי, את מהממת, את יפה, איזה כיף להיות איתך, למגע אנושי, והוא יכול להיות גם בטקסט, כן? זה גם יספק משהו, זה לא יספק את הכל, אבל זה יספק משהו. כשאני מגיעה לסוף היום ורואה את כל השפע הזה, וזה הכל בלחיצת יד, והכל אני יכולה עכשיו ליצור קשר, ואז בסופו של דבר זה הופך להיות מתעסקל, השלב שזה נהיה מתעסקל, כי עם סטייק לא מתחתנים, עם סטייק לא יוצאים לדייט שני, ופה אני כן רוצה לשאוף לקשר, וגם באמת אני חושבת שמה שקורה, שילוב של העידן הטכנולוגי יחד עם העידן המטירני, זאת אומרת, ברגע שהפטריאכיה נופלת במרכאות, לא שזה דבר רע, זה דבר מצוין, אבל יחד איתו גם, ויחד עם ירידת הערך של דת, שמתחיל משנות ה-70, ואז רואים את הגירושים עולים, וגם מוסד הנישואים מתמוטט בעצם, גיל הניסויים עולה ועולה ועולה ועולה.

אמרתי לך שלא כדאי לדבר איתה על עתיד אופטימי.

לא, אז תראה, אתה ניתן להגיד, אוקיי, אז מה עתידנו?

רגע, חכי, יש לנו עוד כמה משברים לעבור בדרך, אנחנו נוריד אתכם לקרקע, תאריכו את האדמה, ואז אולי נתחיל לטפס לכיוון אופטימי. חכי, רק התחילה איתך, כמו עכבר ואריה. עכשיו, אם שיחקתי איתך כזה בעודי חיה, בבקשה, אליעצי.

לא, זאת אומרת, אם נקביל את זה לפאסט פוד, אז שהגיעה הפאסט פוד, נכון? לפני זה היינו אוכלים ארוחת ערב, חביתה, סלט וזה. ועכשיו יש, הכל זמין, הכל מגיע, הכל מהיר, הכל טעים בטירוף. כי זה מלא בסוכר ושומן, דברים שהמוח שלנו לא יכול לסרב, פשוט לא יכול לסרב.

ורוב המאכלים הם בכלל לא מאכלים, זה רק דמוי מאכל שאתה מפרק את זה מתחת למיקרוסקופ, ואתה מבין שאין שם כלום, אין שם שום ערך.

ואחרי שעה אתה עוד פעם רעב, כי זה לא באמת ממלא צרכים. אז בהתחלה, כשהוגש לנו השפע המטורף הזה, שככה מדבר בדיוק למוח, אז לא הפסקנו לאכול, נכון? נהיה אוביסיטי, בורקסים היו בכל חדרי ישיבות, כי באמת אנחנו לא יכולים להפסיק. אבל עם המודעות, ואני חושבת שאותו דבר באמת, כמו שגם יעל אומרת, אותו דבר יקרה לנו בעולם האהבה, קודם כל נבין שמין זה לא אהבה. אני בכלל, בכלל לא בעד להכיר בן אדם ולשכב איתו, לא כי אני פוריטנית, ממש לא. אני מאוד חושבת שמין, מין זה הדבר באמת שכל כך בריא לנו, בריא לגוף שלנו, בריא למוח שלנו, מאוד מאוד בריא, כאילו באמת זה, אבל כשאנחנו בעצם לא מייצרים עדיין אוקסיטוצין, זה הורמון ההתקשרות, הורמון האהבה, אז המשחק הוא בין טסטוסטרון לאסטרוגן, הורמון המין הזכרי והנקבי, זה גם אותו דבר לאהבה חד מיני, תמיד יש משחק בין מישהו שהוא יותר טסטוסטרוני, נמשך למישהו אסטרוגני ולהפך, זה אין ויאנג של היקום, זה לאו דווקא גבר או אישה, יש בנו משהו שמושך אותנו, אבל, המשחק של ההורמונים האלה, הוא קורה יותר בהתחלה, במשיכה. זאת אומרת, אני מכירה מישהו בבר, עושה לי את זה, מה זה עושה לי את זה? זה אומר, מדליק את מרכזי המיניות, שהם מטובחי אסטרוגן וטסטוסטרון במוח שלי. אני באופן אישי סטרייטית, אז גבר גבוה, חתיך, בדרך כלל יעשה לי את זה. נדבר שתי דקות, נסתכל בעיניים, הלב שלי קצת התפוק, ווואלה, כיף, בא לי מגע, בא לי זה. בוא נעשה, ואני גם רוצה להערער עוד, כלילה וזורמת ופתוחה, ויאללה, זה גם דרך לבדוק, ובטבע זה מה שיצורים עושים, ישר נדבקים וישר מחליפים נוזלים, כי בעצם גם הכימיה עובדת, כאילו להריח, לטעום, לריח, יש משמעות מאוד גדולה, וזה גם דרך מהירה כאילו להגיע לאינטימיות, אבל זה לא באמת אינטימיות, כי עדיין אנחנו לא מכירים, ומה שיקרה בסקס זה יהיה פיצוץ למוח, במקרה הטוב, אם לא קרה משהו שבאמת, נגיד, לא הרגשתי שאני בנוח עם זה, אבל זרמתי עם הסיטואציה, או שהוא גם יכול לזרום, אם זה לא רק האישה שזורמת ולא רוצה, זה גם יכול לקרות לגברים שהם נקלעים ומרגישים שזה נדרש מהם, למרות שלא כל כך היו, לא מרגיש להם נכון, אבל יש איזו ציפייה שזה יקרה. ואז בעצם מרגישים קורטיזול, מרגישים קצת חרדה באירוע, ואף אחד לא אומר לא, או יאללה, כאילו זורמים מזורמים, וכבר גם ערב ומאוחר והכול, ובבוקר אין הקשרות, כי הטסטוסטרון עלה, הטסטוסטרון ירד, ותודה לאל, כאילו זאת אומרת לא, כאילו היה כיף, היה נחמד, במקרה הטוב.

ובגלל זה רואים יותר מין, יותר משגל מאשר קשרים בין אישים, זה פחות או יותר, אבל את יודעת, אפשר להוריד את זה, אדר אני אתן לך את זכות הדיבור, ורק אגיד שאצלי על הנייר פה מחכה המדרגה הנוספת למטה, כאילו, כמו שהבטחתי, יש עוד איזו התרסקות אחת קטנה שאנחנו צריכות לעשות עם המאזינים שלנו, ושתרגיש לי שהקשלה האלה, תגידי לי.

אבל אנחנו גם נודיע להם שגם יהיה גם עליות, כאילו שלא...

יהיה תעלייה, אבל לשם עליה יש תקווה.

אבל אני כן אגיד רגע על זה משהו. קודם כול, אני מאוד מאוד מסכימה, ולכן גם אפרופו, אני חוזרת רגע לחוקים ולהנחיה, כי אני חושבת שהיום אנשים מאוד מאוד צריכים איזשהו חוקים שיעזרו להם להבין איך להתנהל עם כל השפע וכל הבלבול וכל מה שאנחנו רואים, ואחד הדברים שאני באמת מבקשת זה, נכון שעכשיו יעל תגיד, יופי שאת מבקשת, אבל איך את רוצה שהם יבצעו, זה לחכות עד דית חמישי עד שביעי, בשביל שייבצר ההיכשרות הזאת לפני שמקיימים יחסים. ועוד משהו שאני אגיד על זה, שכן אני רואה פערים בין נשים לגברים. זאת אומרת, נשים נקשרות הרבה יותר מהר, כלומר, אם החדירה, כבר יש חדירה גם ללב, והן נקשרות, והן אחרי זה כבר מפנטזות על היום בחופה, ואצל הגבר יש מה שנקרא את ה...

ירידה בהורמונים שבעצם גורמת לו ללכת ו... לא להתקשר אליה ביום שאחרי, כי נוצר הכיבוש כבר. נוצרה הדבעה, ומשם הוא כבר הולך. ויש פער במקום הזה, זאת אומרת, חשוב רגע להבין שזה שאני מרגישה שכבר נקשרתי כאישה, לא אומר שגם הוא מרגיש את זה וגם הוא יתקשר אליי ביום שאחרי. ויש פה המון המון אכזבות במקום הזה, שמה, זרמנו והוא הבטיח לי אלף הבטחות וכולי.

עד שאתה גם לומד איזשהו ניתוק כזה, שאת מבינה שזה הסיסטם, כאילו זה, את הופכת להיות קרובה בתוך האירוע, מליאת מודרנט.

לא, וגם בתובנה הזאת ממש חשובה, הנושא הזה של רמייה חברתית קיים גם בעולם החי, שסחרים עושים לנקבות, זאת אומרת, הוא חייב להדיר ולפער ולהציג תמונה הכי הכי טובה של עצמו שהיא רוצה לראות לא תמונה אמיתית או לא תמונה שזכר אחר רוצה לראות אלא מה שהנקבה מצפה לראות הוא חייב לעשות תצוגה מפוארת של הרבה יותר ממישהו באמת, ולהגיד דברים שהיא רוצה לשמוע, במקרה שלנו זה אם באמת האישה רוצה ילדים, ולרוב היא רוצה כי יש לה רחם, ואילי יש לה זמן מוגבל, נקודה. אז היא רוצה לשמוע, סיימתי את המשחקים, את המשפטים האלה, סיימתי עם שלב המשחקים, אני בנוי לאהבה. רבה איזה משהו רציני, אני מרגיש שאיתך זה יכול לקרות, ולתת כל לפעמים את הסימנים האלה, שנשים מפרשות אותם פיק טיים, של יו, יש איזו הופעה נחמדה של פוליקר, פוליקר, איזה פוליקר, זה רק הדור שלי, פוליקר, אלק, אבל משהו לצפות אליו שאומר ש... שאומר שיהיה דייט עוד חודש, כאילו, משהו שלאחז בו, ואנחנו טובות בלאחז. הסיבה לכך היא באמת גם האוקסיטוצין של נשים גבוה יותר, נקודה, אנחנו באמת יצור נקשר. ודבר שני, גם הרחם, שוב, אי אפשר להתעלם. לנשים, ה-30 זה לא ה-20 החדש, נקודה. מגיע 32, הרחם מאבד. גם ככה, הפוריות של בני אדם היא לא משהו, 25% יחסית ליונקים אחרים, אחרי גיל 32 זה יורד באופן משמעותי כי תחשבו על זה, הפוריות שלנו מתחילה של הרכב בגיל 11. זה המון, המון, המון, המון שנים, אז היא יורדת בצורה דרסטית, ולכן, אני אומרת, הגנים קוהלים על המוח ומנהלים אותנו, ולכן עולה התחושה הזאת שאני מרגישה צורך במשפחה, כאילו, וזהו, אני שמה לבן אדם...

מה באמת ביולוגית קורה לאותה בחורה, את יודעת, בגבר העשירי, שאת שומעת את זה, גם את הבנות, שהן כאילו אומרות, מה, כבר בן אדם עשירי, אני מתמסרת בטוחה שזה זה, ואז הוא נעלם והוא לא עונה, היא נכנסת אולי לאיזשהו מנגנון כזה, מנגנון איבוד שליטה.

אבל שנייה רגע, לפני שיונח, אני רוצה רגע להגיד משהו, שהרבה פעמים הסיפור הזה, שאני יודעת שיגיע אחד שאיתו זה כן יקרה, בעיקר, מתוך זה שתמיד יש איזה סיפור על מישהי שאנחנו סוחבות בראש, שאיתה זה התחיל בסטוץ, ופתאום הפך להיות קשר שם חתונה וילדים, והדבר הזה, התקווה, שהרבה פעמים התקווה היא דווקא זו שהורסת לנו את כל הסיפור, אז הרבה פעמים התקווה הזאת שאנחנו סוחבות, זה מאפשר לנו להישאר עברות מדית לדת, גם בדית העשירי, עם הגבר שמספר לנו את הסיפור, ונעלם ביום שאחרי, אני עדיין מוצאת את עצמי, מאמינה לו, כי יום אחד זה יקרה לי כמו שזה קרה לה.

בדיוק.

קודם כל גם יש לנו באמת נטייה להתאהבות, כאילו זה עוד פעם צריך להפריד, יש אנשים שיותר יש נטייה להתאהבות, ובאמת מתוך העומק של הרצון, האוכלוסייה מתחלקת בוא נאמר, אבל כן, בהחלט כאילו יש באמת אנשים שנקשרים מהר יותר, ואז מפתחים רגשות מאוד מהר. לפעמים גם זה מתאפיינים מה שנקרא סגנון התקשרות חרד שמופיין בחרדה גבוהה שמרחיקה עוד יותר את הצד השני כי בראש רצים סרטים שנוצר כבר קשר ותלות והצד השני בכלל במקום אחר אבל אין יכולת לראות את המציאות כפי שהיא אלא רק כפי שאני מדמיינת שהיא, והדמיון הוא מאוד מאוד חזק.

אני חושבת שהיום אנשים בפסיכולוגיה מדברים על זה במסדרונות, שמתחיל להיווצר איזשהו נתק קצת כזה, כזה, או לכיוון הפנטזיה, לא, זה לא מה שאני מחפשת, אני עכשיו, כאילו, אני נהנת עכשיו, נשכב, כאילו, מי שבא לי, אני אדם החדש, והם מספרים לעצמם כל מיני סיפורים כמנגנון, הגנה על הנפש, וגם יש לה את הצד השני. אבל מתי אני זורעת את שתי הפצצות שלך?

זה ממש הסרדותי המנגנון הזה, כי אין ברירה, ברוב שאני חובה את הנטישות האלה ואת ההלמויות האלה, אני חייבת...

אין ברירה, את במציאות כל כך מטרוללת, ועוד לא שמתי את הפצצות שלי על השולחן.

אוקיי, בבקשה, יעל, הפצצה הבאה.

אוקיי, חיכיתי בסבלנות. אז אני אתיל שני פצצות, עכשיו תקשיבו בנות.

זאת אוקיי, אני רוצה לשאול אותך משהו.

נו, לפני קצת.

בנושא הזה שרואים עלייה בהתקשרות חרדה והתקשרות נמנעת, זאת אומרת, לאלם ליום של החברה.

כן, זה דיברתי.

רציתי לשאול לגבי ההודעות, זאת אומרת, סגנון התקשרות חרד שפוגש את עולם הוואטסאפ. השאלה שלי נדייק, אם אני סגנון התקשרות חרד, וממש התלהבתי מבחור, ושכפתי איתו, ואני מרגישה שזה בראש שלי, זה זה, זה היה זה, והוא גם מרגיש את זה, ועכשיו, איך אני מפרשת את ההודעות שלו? או איך אני מפרשת את...

אש ובנזין.

רק בדיגיטל.

אש ובנזין, תקשורת חרד. אם יש לי המלצה, וידאר, אם את שומעת אותנו, את פוגשת את האנשים האלה בשטח, להתרחק מאפליקציות דייטינג, ולו במחיר של השבט, על בקטע בים לבד, את שירית חייך. באמת, כי אם יש משהו, גם הרבה המון מומחים התבטאו על זה הרבה לפניי, אסור להתקרב לאפליקציות כאלה אם המצב שלך לא אוגדר בריאות נפשית, רגשית, יציבה, כי אין לך פרשנות, יש לך 70% חסר לך בפרשנות, אתה לא יכול להבין אם הוא אומר, סבבה, אז אני אקשר אליך יותר מאוחר, או אם היא חרד, אז היא סבירה להניח קוראת את זה, סבבה, אני אקשר עליך יותר מאוחר, אם יבוא לי, תחשק לי בביצה, אני אקשר.

איזה מטורף, אבל אולי רגע, ליאת, תגידי מילה על סגנון הקשרות חרט, כי יכול

להיות שמי שמקשיב לנו לא מבין מה

זה אומר, ואיך הוא מזהה את עצמו.

איזה מזל שיש את הדערת, יודע, אחרת אנחנו דערות בפנטסי גוולד שלנו, שכולם יהיו שרק על הביולוגיה.

אבל זהו, שאת יודעת, יכול להיות שמי

שמקשיב לנו לא מבין מה זה אומר, סגנון הקשרות חרט.

ואז רגע, אני לא מבינה את זה.

אני חרדה.

אתם יודעות מה קורה לנו כשאנחנו לא מבינים משהו, אנחנו קדימה. ואז לא חוזרים לפודקאסט, אז לא. אז מה זה סגנון התקשרות? חרד ככה במילה, יש לנו את ההתקשרות בטוחה, היא בטוחה תת ככה מילה על כל, אבל ממש כזה בכמה משפטים.

סגנון התקשרות זה בעצם תפוס האהבה שלנו, איך אנחנו נקשרים לאנשים, איך אנחנו מנהלים, הרי, אהבה היא חרדה, בגדול אהבה היא חרדה, כי אני שמה את הלב שלי ביד של בן אדם, אני מתחילה להתאהב, אני מתחילה להיכשר, ואין לי שליטה ואין לי ודאות. בגדרה אהבה היא חרדה. יש אנשים שהם יותר רגישים לחרדה, יותר רגישים לסטרס, הם הסגנון החרד, שבעצם מאוד קשה להיות בקשר בגלל מצבי האיוודאות האלה. רגע, הוא לא יתקשר כל היום, זהו, הוא לא רוצה אותי, הוא לא אוהב אותי, הוא לא דיבר אפילו על היום הולדת המתקרב שלי, זהו, זה לא זה, זה לא, נטייה לפקפק בקשר, נטייה, אני אומרת את זה הכי באהבה לסגנונות החרדים, כי אני בעצמי כזאת, יצירת דרמות, קנאה, מינונים גבוהים של קנאה, ולפעמים הכל בראש, סרט שלם שרץ בראש, אין לו קשר במציאות, אבל אצלי בראש הוא מאוד מאוד חזק, ובעצם לפעמים אנחנו החרדים נוטים לחבל לעצמנו בקשרים, זאת אומרת, זה המאפיין, דרך כלל אנחנו נגיד, יהיה לנו קצת תפיסות שליליות לגבי האהבה, כי החוויות שלנו היו לא טובות, אז באמת האהבה זה כואב מבחינתנו, אז התפיסות שלנו גם לגבי ההוואה הן לא כאלה, ועם זה אנחנו יוצאים לעולם, אז לפעמים...

ובדיוק בגלל זה הם צריכים להתחלק מעולם ההתכתבויות, שיש בהם איזה מקום לא בטוח. באמת, זה כמו להיות בן אדם פחדן, להגדיר על עצמך להגדיר בן אדם פחדן, אבל זה בסדר אגב להיות פחדן. שסרטי מה מפחידים אותך, ואז להיכנס לתוך איזה מבוך חשוך נורא כזה שיש בחול, אני לא יודעת אם הביאו את זה לארץ, אתה נכנס למקום חשוך מוות, ועובר בין חדרים, ומפחידים אותך. למה שאתה עושה דבר כזה אם אתה מראש בן אדם פחדן? זה מה שאתם עושים לעצמכם אם אתם מובחנים, או עכשיו הובחנתם כאנשים חרדתיים, עם תקשורת חרדתית, ואתם נכנסים לאפליקציות האלה. בול המבוך החשוך. בול.

והאפליקציות מראים שמגבירות חרדה, את הסגנון יותר חרדה באוכלוסייה ממה שהיה פעם, כי בגדול סגנון התקשרות מתקבע בילדות. לפי הטיפול שקיבלנו מההורים, האם שבחיתי אמא ניגשה או אבא ניגש, או נתנו לי לפקוט כל הלילה, או שפעם ניגשו ופעם לא ניגשו. ואז בעצם נוצר לי חוסר אמון כלפי העולם. אני לא יודעת, ואז אני גם נגיד אם אמא פעם צועקת ופעם מחבקת, אז אני כל הזמן מנסה לנחש את המצב רוח שלה, ולנחש את המצב רוח שלה מכניס אותי לסרטים, כי אני לא יודעת רגע, עכשיו היא כועסת או לא כועסת, אז ככה עם הבן זוג. רגע, הוא רוצה או הוא לא רוצה? למה הוא מתכוון? למה הוא אמר את זה? הוא אמר את זה ככה, הוא אמר את זה ככה, הוא כתב לי אימוג'י אחד, שני אימוג'י, שלושה אימוג'י, למה היום אין אימוג'י פרח? הכול גורם לי עכשיו, הבטוחים מסוגלים לבסט את הרגשות שלהם. זאת אומרת, להגיד אוקיי, זה כרגע פוגע או מעצבן אותי או נראה לי משהו לבשר, אבל אני בעצם יודע לאזן את זה או לדבר את זה. להגיד, לשאול, בצורה אסרטיבית, שוב, באופן יחסי, גם יש אמון גבוה באנשים, אז אני לא חושבת שהוא ישר לא רוצה אותי, אלא שאולי היה לו יום ארוך וקשה, או שהוא לא פנוי רגשית כרגע, אני לא לוקחת כל דבר מאוד מאוד בעוצמה, ואומרת, עדיף לי לבד, כי הרבה פעמים סגנון חרד יגיד, מה אני צריכה את כל הדבר הזה? טוב לי לבד. אז זה מכניס אותי לטלטלות רגשיות כאלה, ולפעמים אולי יותר טוב לבד. הימנעות מהצד השני, ששוב, רואים את זה קצת יותר עם גברים, אני רואה לה

שיש לי פצצה מתקתקת פה.

זהו, האמנות זה הצד השני, זה באמת לא לייצר קרישנית.

אני מכירה כבר, אני יודעת לאן זה הולך.

אז אנחנו הולכות לפצצה, רק נגיד משהו אחרון, שבעצם, בתהליך ההיכשרות אחרת גם נוצר מצב של תהליך נפרדות שלא נעשה כמו שצריך, ואז בעצם בגלל תהליך הנפרדות שלא נעשה כמו שצריך, לא נבנתה זהות עצמית אישית כמו שצריך, ואז מתוך המקום הזה אני אכנס לקשר, שאני אהיה בו תלויה, אני אהיה תלויה, ואם הוא נכנס הביתה עכשיו עצבני והוא לא חייך אליי, אז אני אחשוב שהוא כבר לא אוהב אותי, על אף שעכשיו הוא רב עם הבוס, וכל דבר אני אקשר אליי, ואז בעצם אני אתחילה לפקוט לו שהוא לא מספיק אוהב אותי, והוא ירגיש שהוא נחנק ממני, ואז פשוט אני אמצא את עצמי, בסופו של דבר גם, כל הזמן נדחקת מהקשרים שלי, כי אני הופכת להיות בלתי נסבלת, ולכן, מאוד מאוד חשוב, כאשר אני מזהה את אחד החלקים האלה, שנעצור רגע ונטפל בעצמנו. שנייה לפני שישראל מטילה לנו את הפצצה, מאוד חשוב רגע.

אפשר גם לעצור במירכאות את השידור, כן, כי באמת הרבה פעמים כשמחופרים בתוך בן אדם שכבר נודד הרבה זמן בין קשרים ולא מצליח, אתה יכול לשים את האפליקטית ואתה יכול לשים את ה-121, אני לוקחת אימור של 60% נגיד, שזה כנראה איזושהי עבודה שאתה צריך לעשות את עצמך שלא עשית, וזו השאיבה שאתה לא בזוגיות.

נכון.

אבל נגיד שזה.

קצצה, נהיג קצצה.

קצצה, מה עכשיו?

מה אנחנו נעשות? תקשיבו, נשאר פה קצת חומות, אוקיי? אנחנו הולכים עכשיו להשטיח את כל הקצת מבנה שיש פה, נעשיר את הקרקע ואז בהקשרית זמן שלנו, את הפודקאסט הזה, נבנה להם המון המון תקווה ומה כן לעשות. אבל אני, ברשותכם, אסיים את האריסות. אחד, זה גם אני וליה בדיוק התראינו בנקסט על הנושא של ה-AI הזוכות, שלפני רגע דיברנו, כך שהוא אומר לך את הדבר הנכון והתווס פורס את הנושאות שלו. היום ה-AI נכנסת גם לתמונה של הדייטינג ואפליקציה דייטינג בפרט. ואם אתה לא פורס את הווס יקר את הנוצות שלך כמו שצריך אל מול הגברת, אז AI יעזור לך לעשות את זה כמו שצריך, ואני וליאת בתמימות, עוד לא חקרנו את זה לעומק, אמרנו תשמעו, זה יכול להיות מאוד מסוכן. יכול להיות של-AI, הוא אין לו שיקולי דעת כל כך טובים, הוא אומר, תשמע, על פניו נראה שאם תמשיך ככה ותגיד גם ככה וככה, היא תזרום איתך. וזה עוד יותר מעשים את הבעיה המספר אחת שדיברנו עליה מקודם. נכון, ליאתי?

על העריכה.

יפה. ואז אתם אומרות, אני לא רוצה שנצא סבתות מנותקות מדי, כאילו כולנו פה ככה צעירות, כן? שיהיה ברור למי ששומע, תבוקש. לא נראות בגילנו. נכון, חשוב לציין את זה. ועדיין אנחנו יכולות לשמוע כמו הדודות האלה שהן מדברות על המדיה מרחוק. ואחד הדברים שלי שאני עושה כדי להישאר מעודכנת, כי אני לא בשוק, זה לקחת כל מיני רווקים, חברים, חברים, חברים, ומבקש מהם להתטרף למסע שלהם, ממש במקום הכי אנתרופולוגי, מחקרי שאפשר. יש לי את הכלים, יש לי את הידע. אחד מהם, אני אספר לכם ב-60 שניות על רועי, שרועי הגיע אלינו מחול, סוף סוף עלה לארץ, אחרי המון שנים שהוא גר שם, והוא מחפש פה זוגיות ישראלית אותנטית. והוא פתח איזה שלוש, ארבע סוגים שונים של אפליקציות דייטינג. אני במקום לא שיפוטי חוקר, אני מנסה להבין למה ארבע, למה לא אחד. אני רוצה להגדיל את הסיכוי, גם שוב, אם הקשבתם על מה שלי את אמרה, זה מניח את הדעת, אנחנו רוצים להגדיל את ההסתברות. ואמרתי לו, תגיד, תצלח לי אם אני יוצאת קצת אולד פשן, ואמרתי את זה לכולם, לא רק לרועי, אולי כשאתה יוצא מחר לבר, אמרת שאתה יוצא עם חבר, אשתו, אולי תנסה לגשת לבנות שאפילו ככה, גם אם היא לא על ההתחלה מוצאת חן בעיניך? אז הוא צוחק, הוא אומר לי, למה, את חושבת שלא? אני לא מנסה. והוא נראה טוב. אגב, חשוב, רגע, לא אמרתי, הוא נראה טוב. אובייקטיבית הוא נראה טוב. וגבוה כזה, חסון. בקיצור, הוא אומר לי, תשמעי, אני ניגשת... הם לא בעניין של לדבר, חלקן אומרות בוא נחליף מספרים, ואני נכתב. זהו, ואז אמרתי, אוקיי, לקחתי את זה, זה היה כבר לפני הרבה זמן, ושאלתי אנשים בעולם הרווקות, מכירים את התופעה? ותשאלו עכשיו, מי ששומע את הפודקאסט, בין אם אתם במעמד הרווק או בין האדם האחר שלמכירים, זאת תגובה מאוד רווחת. הם אומרים, עד לך, אתה לא יכול... זה סוטה, זה קשיבי איליאטי, זה נחשב סוטה חברתית, לגשת היום למישהו בבית קפה, הוא בא, אתם יכולים לקפוץ את הראש ולהגיד, או שטויות או שטויות, תגידו לי אם אתם חוקרים את זה, לא אם אתם, אין שווה אחד. אני, חבר שלי, הוא ניגשת וכל עוד פעם מתחילים איתו. לא, מה עשות של אנשים שואלים אותם את השאלה הזאת ואומרים, אף אחד לא מעוניין שיפנו אליו במעמד הלייב. אתה רוצה? הנה המספר שלי. ואפילו לא המספר שלי, ככה קורה. סליחה, סליחה. טעות שלי, אמרתי עם מספר שלי. הנה השם שלי באינסטגרם. או הנה השם שלי באפליקציה. ומפנים אותו בחזרה לעולם הווירטואלי, בוא נתחיל שם, זה המקום הבטוח עבורי, להתחיל את הדבר הזה. איזה משוגע זה.

אבל את יודעת שנשים כל יום כותבות לי, למה לא מתחילים יותר היום? כלומר, יש עדיין את הרצון...

יש את הרצון, שאלת שאלה מה קורה, בוא נשים לך אחרי המצלמות, ונעקוב מה קורה, שפונים אליה.

אז זה בדיוק העניין שגברים אוריני, כשאנחנו ניגשים, אז אנחנו חוטפים סתירת לחי, כשנשים אומרות, ונשים אומרות למה אף אחד היום לא מתחיל, היום אף אחד לא מתחיל, זה מאלץ אותי להיות באפליקציה, אם אני לא סבלת את האפליקציות האלה, ולא משנה מה אני עושה. זאת אומרת, זה ממש נכון מה שאתה אומר, שהחוויי של מי שניגש, שהוא חוטף, את יודעת, סגב בדרך כלל. זה שאת אומרת מחליפים את האינסטה, זה ממש שדרוג. הרבה פעמים הם חוטפים סטירת לחי. אבל נשים מתארות את זה שהן כמהות לזה שיתחיל אותן.

אבל AI, אז תראו, זה היה לנו את AI שבאה ואומרת, אתה לא כל כך יודע להשחיל את המילים הנכונות, אני אעשה את זה במקומך, ועוד יותר מגדילים את הפער בין הציפייה למציאות, שזה אחד הדברים הכי מסוכנים שיש, שבעולם הדייטינג, והדבר השני זה שאנחנו, חוסר אונים נרקש, קוראים לזה בפסיכולוגיה, אתה ניגש עוד פעם ועוד פעם, באיזשהו שלב אתה אומר, מה אתה, מה אתה, תסבירי לי מה אתה מנגשת אליה, אם מקסימום נשלח לפתק מה המספר שלך, ונתכתב. אז זה מה שקורה היום במציאות. ועכשיו, מתוך כל ההרס הזה, צריך להצמיח תקווה. אז בבקשה, אדר וליאת, שיהיה לכם בהצלחה, אני הולכת להביא קפה.

האמת. אז רגע לפני שאנחנו נביא את האופטימיות מהצד שלנו, אני רוצה רגע אבל לשאול אותך, בעצם אך את כמומחית לפסיכולוגיה של הטכנולוגיה, האם את אישית יש לך תקווה לגבי עולם הדייטינג ולאן שהוא הולך?

כן, יש לי תקווה כי אני לוקחת קבוצות ביקורת, אנשים עצמם או קבוצות ועוקבת אחריהם, אנחנו עובדים בצורה של, שלושת הדרכים שלנו זה מודעות ידע, אני נותנת לאנשים, מצבירה להם שהם מכורים להעריכה עצמית, שהסיבה שהם רוצים זה בגלל הדופמין והאוקסיטוצין, ואז כשיש להם את הידע, אני עוברת איתם לשלב הבא, בוא נעצב את המכשיר שלך, קודם כל נבחר אפליקציה אחת מתוך הארבע. נשאיר רק אותה, וזה אגב מה שעשיתי עם הבחור הזה, ואגב אני צמחה לבשר לכם שהיום, אני לא יודעת אם זו הזוגיות הכי בריאה שיש, שימו את זה בסוגריים, אבל כבר כמעט חצי שנה עם בזוגיות, זה בן אדם שבמשך שנה, אבל לקחתי לו את המכשיר ואמרתי לו, אתה מוריד מ-4 ל-1. זהו, וכשאתה מתחיל שיחה עם מישהי, ואתם יוצאים מחר לדייט, בינתיים אתה בהול, אתה לא מתחיל שיחה עם מישהי.

בדיוק, לא למקבל.

לא למקבל. זה היה לו הדבר הכי קשה בעולם. ועשינו את זה ארבע, חמש פעמים, והחמישית הייתה מישהו הייתה עכשיו, והוא שיקף לי שזה היה לו הדבר הכי קשה בעולם, להיות בדייט ולא לצאת ממנו, ולהסתכל על האפליקציה, לראות מי מחכה שם בינתיים.

וואו, זה ממש, זה מראה כמה שהדבר הזה זה התמכרות, אז בעצם את אומרת, אם ננהל את זה, אז יש לנו תקווה.

חד משמעית.

ואני יכולה להגיד גם שאני בהחלט רואה, קודם כל אנשים מוצאים זוגיות ואנשים מתחתנים, ותמיד אני אומרת בסוף, אולמות האירועים מלאים.

כן.

יש הרבה חתונות, זה עדיין קורה וזה נותן לנו הרבה תקווה. אולי הדאגה שלי יותר לדור של הילדים שלי, אבל בוא נגיד, זה פודקאסט אחר כבר, מה הולך להיות.

הם דווקא, אולי לא לדאוג להם, כי ההיסטוריה, אם תסתכלי על מגמות בהיסטוריה, ותחקרי רגע ממש אחורה, אז תראי שאנחנו בפיק כרגע, לא, סליחה, אנחנו לא בפיק, אנחנו לקראת הפיק. כן, של השפע, הטכנולוגיה עוד לא הראתה לנו את כל הטבס שלה, ואז היא יתחיל תהליך של התפדנות, וכמו שהאיים שפה אמרת, ליאת אמרה, סוכר וזה, הם גם שמים לך משקעות, מה זה קוקה קולה, בואי. תראי, הם נותנים חסות, הם נמצאים בכל מקום, ואנחנו מחבקים אותם, אתמול שתיתי אגב קוקה קולה, שיברו שאני לא עושה פה שימינג, אבל יש דבר יותר לא בריא לגוף מזה, והיום אף אחד לא שותה קול שקוק הקולה וחושב שזה בריא, ובשנות ה-50 חשבו שזה בריא.

היה בבקבוק לילד, הייתה לי חברה שבבקבוק לילד היה קולה, כאילו, היום אין מצב שזה יקרה, כן.

גם סיגנריה כליה תמיד מספרת, שלאטי סטרייק היה חוקר סטרס שהיה על החזית של הקופסא.

שכדאי לאשן כדי להוריד סטרס.

נכון. כן, בדיוק, אנחנו שם להירגע, גם אם אני וליאת ואת לא נעשה כלום עכשיו, ואף אחד לא ידבר על זה, האנרציה של... אני פשוט מנסה לזרז את התהליך. אני לא... אני חושבת שהוא יקרה גם בלעדינו.

שהיא מעשת לנו כבר יותר מהר.

כמו בביולוגיה, ליאת, מה קורה שבעל חיים הרי אוכל משהו שהוא לא טוב לו אחרי איקס זמן או אחרי איקס דורות?

גם הדור הבא היא מנה מזה.

בדיוק.

אז מה את אומרת לי, מה את חושבת, מה התקווה שאת רוצה לתת למאזינים שלנו?

טוב, תהיה דינאריה.

אני חושבת שנגיע לעוד תחתית לפני שנעלה, אנחנו עוד לא...

זה הכי עדין שלה, שתדעי.

הכי חשוך לפני עלות השחר, כי שינינו, עשינו הרבה שינויים בבת אחת בעשורים האחרונים, גם ממש שינויים גדולים בשד הנישואים, ומה זה נישואים עבור אנשים, וגם הטכנולוגיה, וגם מעמד האישה. זאת אומרת, המהפכה הפמיניסטית, אנחנו עכשיו רואים את הפירות שלה, וגם את ההשלכות שלה על החברה, כי אם סבתא שלי הסלילו אותה, מה זה הסלילו אותה, איך שהיא נולדה כבר בגיל 14-15, היה ברור שהיא התחתנת, ולא שאלו אותה בכלל. אז אמא שלי כבר התחדנה מהאהבה אבל עדיין ישבה בבית והתחדנה בת 19, זאת אומרת נשים הוסללו לנישואים עד גיל 22 כאילו, 22 כבר הייתה מבוגרת במשך דורות על דורות על דורות וזה משתנה אתמול בשנות ה-90, גיל הנישואים של נשים קופץ מ-20 מאזור ה-20 ל-28, 30 ו-32 במדינות מסוימות, וזה שינוי שיש לו השלכה על הכל, על כל המבנים החברתיים, אז אני חושבת שהשילוב של הדברים שקורים, אז אם אני אישה שרוצה לממש את עצמי לפני הנישואים, ואני כבר יודעת מי אני, ואז אני פתאום מגיעה לשלב לחוץ, זאת אומרת, אני יודעת מי אני, אני בונה את עצמי, אני אומרת גם עכשיו באוניברסיטה, עושים מחקרים בקולג'ים, אני לא רוצה קשר מחייב, כי זה לא הזמן, אני רוצה להתמקד בלימודים, אני רוצה להגיע להישגים, פעמים אני גם בעבודה, פתאום נקראת קידום, אולי זה לא כל כך מתאים עכשיו. ואז פתאום בבת אחת זה מתאים, זה עכשיו או לעולם, זה כאילו אתמול היה צריך כבר לקרות, להקפיא ביציות, לא להקפיא ביציות, כאילו הכל כזה, בעצם אין התאמה בין התהליך החברתי שעברנו לתהליך הביולוגי, הביולוגיה נתקעה ואפילו הולכה אחורה כי הקרינה והאוכל לא הטיבו עם הגוף שלנו, אז כאילו פתאום זה עכשיו, ואז כשאנחנו לחוצות יותר ורוצות יותר, ונדשות לעולם הזה של הדייטינג, שהוא בעיניי ביי מן פור מן, יוצר על ידי גברים למען גברים, שהוא באמת לוקח הרבה מעולם הפורנו, בוא תראה בחורות יפות בביקיני, בלי סוף, כמה שאתה רוצה, ועכשיו בוא תתחתן עם אחת מהן, כאילו זה לא, זה כזה, רגע מחר יש עוד אחת ועכשיו במקביל יש עוד כמה שיענו לי, וכשמסתכלים על האפליקציות רואים שחזרנו קצת לפוליגמיה, זאת אומרת, זה לא שגברים מקבלים פניות באופן שווה מנשים, ממש לא. בין 15 בערך אומרים, בין 10 ל-15% מהגברים מקבלים את כל הפניות. זאת אומרת יש אלפה מייל, והאלפה מייל זה אלה, הם בדיוק החבר'ה שיודעים לדבר, יש להם ביטחון עצמי וקריזמה נשפכת כבר מהפרופיל נשפך קריזמה, הם מגנט לנשים, ממש כמו שאלפה מייל בטבע, מגנט.

זהו גם שהם יורים לתבויות של דיסני.

וגם כנראה נרקסיסטים באיזשהו אופן.

בדיוק, ואז יש סלקציה גם לנרקסיסטים, כי מי יודע להיבטא את עצמו, מי יש לו פחות חרדה, מי יודע להגיד את הדבר הנכון, שהמשוך נוכל לטינדר, נכון, בדיוק ידע איך, אז יש סלקציה, לא לאנשים החומר טוב שמהם בנויה משפחה, הם קצת, יכולים לשעמם להיראות לא הכי מדהימים, אבל הם החומר הכי טוב לאהבה, לאהבה אמיתית, לאהבה תומכת, לאהבה אוהבת.

ולאורך זמן.

אין להם צ'אנס. לאורך זמן. אז אין להם צ'אנס, אז כאילו יש יותר משיכה לנרקסיסטים וגם לנרקסיסטיות. גם יש נשים שמקבלות יותר פניות מאחירות. מלא נרקסיסטיות שמקבלות המון המון המון פניות מגברים, כי זה בעצם מחזיר אותנו בעיניי, לקח אותנו אחורה שלב באבולוציה, כאילו ממש לקח אותנו אחורה, אז לכן אני אומרת כאילו בעיניי, תזכרי שאני מדברת על תקווה, כן? על תקווה, כן. אז קודם כל להבין איך העולם הזה עובד. להבין גם את המניפולציות, שנגיד יצאתי עכשיו לדייט ובאמת נראה טוב והכל הולך לכיוון טוב, להבין שהאפליקציה תשלח לי הודעות פייק, הודעות מבוטים, כאילו אין להם אלוהים. בוא נאמר להבין שזה קצת, אני קוראת לזה מכשיר של השטן, אולי זה יותר מדי.

הם פשוט משחקים לי בראש, זה מה שהם עושים.

משחקים לי בראש כי הבאתי קשב, והם חיים על הקשב שלי, הם לא באים למצוא לי אהבה, זה שהם כותבים פרסומת עירפה של גבר ואישה בשקיעה. אז זה time on device, נכון? time on device זה המודל העסקי שלהם, אז אני אמורה לדעת את זה פשוט, לא ללכת שווא אחרי הבטחות שבאמת יעשו לי התאמה ויעשו לי זה, זה לא יקרה, יציף אותי במה שאני אוהבת לראות בעצם, ולפעמים גם אנשים שלא קיימים.

בואו נגיד שהאינטרס שלהם מוכליל.

נקודה, נקודה, נקודה, ולכן הטכנולוגיה, כמו שאל תמיד אומרת, היא יכולה להיות עזר, כלי עזר, לא להחליף את הדבר האמיתי, אלא לאפשר לנו, למשל, הרבה פעמים אחרי האוניברסיטה ואחרי הצבא ואחרי, במקרה שלנו, צבא ואחרי הביצה, כבר אין מקומות להכיר, נכון? אין לנו רשתות. מה שרואים במחקרים שהזוגיות טובה ועיציבה היא זוגיות דרך רשתות. זאת אומרת, זה לא חייב להיות החברים הקרובים.

רשתות חברתיות, לא הרשתות החברתיות.

כן, כן, כן.

כן, המעגלי קטרה. מעגלי חברה אמיתיים שלי, זאת אומרת מישהו מהעבודה שהכיר לי חבר שלו, זה רשת שהיא בעצם איכשהו מחוברת לרשת שלי, לכן אנחנו מיד שאנחנו נפגשים איפה שרתת, אחותי שרתה שם, לנסות למצוא, משהו, כי אמרתי, אנחנו יצור משפחתי שבטי, אז אנחנו מחפשים קשר לשבט, אז לעזר בטכנולוגיה לפתוח רשתות, לפתוח מעגלים שלא היו קיימים לי. זאת אומרת, בן אדם שהכרתי, זה קשה, זה לא קל, אבל אני ככה הכרתי את הבן זוג שלי. אני יצאתי עם מישהו באפליקציה, באמת, הכי גרוש שאפשר, אבל נשארנו ידידים, כי אנחנו אנשים גדולים, ובאמת אין לנו המון חברים, ואם פוגשים בן אדם שכיף לדבר איתו, וכיף להיות איתו, אז בוא נשאר בקשר, ואז, הוא הציע, אני אצא לטיול עם כמה חבר'ה, וככה הכרתי חבר שלו, שאם הייתי רואה אותו באפליקציה, זה אהבת חיי, ארז, אהבת חיי, באפליקציה אין מצב שהייתי עונה לפנייה, אין מצב, זה כאילו לא הטייפ, לא ה...

אנשים אומרים, אם הייתי, אם אני הייתי רואה את בעלי באפליקציה, אין סיכוי, אין סיכוי, אין סיכוי, לא בגלל, והוא חתיך חיימים, פשוט זה לא, זה על הבניניות הזאת, שלא הייתי הולכת אחרי שחומים יותר, בדיוק.

האמת שזה כולנו אומרות את זה, אני אומרת את זה בכל הרצאה שלי.

שאם הייתי רואה תמונה, אני לא ראיתי תמונה, אוקיי? אצלי, אימא שלי סידרה לי אותו. הוא היה סטודנט במחלקה, הוא היה סטודנט בתואר שני, אחר כך נסעה אצל הדוקטור.

זה כבר ממש סיכום שנעלמו מהדבר הזה.

במחלקה באוניברסיטה, והיא אמרה לי, אני חייבת להכיר לך אותו. עכשיו, כשהוא דפק לי בדלת, בואי, זה לא היה מייקאפ אוף טי, אז לא היה תמונות.

הוא שם, הוא שומע את זה, איפה הוא?

או בלוזה שעורך את זה.

אוהבים אותך.

אבל הוא אהבת חיי, באמת, באמת, באמת, ו20 שנה אנחנו ביחד, ואני לא רואה שום אופציה אחרת, אז איך את מסבירה את זה? זה סופר מעניין אותי להבין, שבתמונה הוא

לא היה עובר, ואני לא יודעת למה

גם להגיד, את יודעת כי אני נמשכת עליו מאוד, אז איך מסבירים את זה שבתמונה נגיד זה לא היה עובר, אבל

הוא האיש שלי, אותו אני רוצה.

בפועל רובנו סתומים. עכשיו בבקשה.

אוקיי.

תסבירי את זה אבל יפה, האקדמית.

סתומות הגירויים שאנחנו מקבלים בעולם האמיתי מבן אדם, פתאום המראה החיצוני הופך להיות מ-90% כמו שהוא בתמונה, כי זה מה יש. ל... בסדר, 30 אחוז, אבל יש בתוך זה המבט בעיניים, איך הוא מסתכל, איך הוא מתנהג, הנינוחות של הגוף שלו, מה הוא אומר, איך הוא מתייחס לאנשים מסביבו, מה הוא מביע, הרי אנחנו נוירוני מראה, אתה גם לא תוכלי להגיד מה בדיוק עשה לך את זה, אבל כשדיברתי עם הבן אדם, פתאום משהו בגוף שלך מרגיש את הווייב של הבן אדם. וזה לא קיים בתמונה, התמונה יש רק בעצם את המראה.

וזה הדבר לדעתי שצריך לתת הכי הרבה תקווה פה רגע, בוא נעצור את זה רגע. בסוף, בסוף, בסוף, הנה שלושתנו נשואות היום לגברים שלא היינו בוחרות בהם באפליקציה.

הייתי הרבה שנים באפליקציות, אני. הרבה שנים, אני גרושה פעמיים, הייתי הרבה מאוד שנים.

אוקיי, אז בואו רגע באמת, נבין שאנחנו צריכים להסתכל מעבר לתמונה, אבל איך נגיד להם להסתכל מעבר לתמונה?

אני הכנתי את זה במשפט. תראו, התחלנו עם עולם התזונה, והוא כל כך רלוונטי. ככה אני מסבירה לעמונים את הידע בצורה מהירה. אנחנו תמיד עושים את זה, יש את המזון המלאכותי, ואנחנו מתלהבים ממנו כי הוא זול ואפשר לרשת את המקרר עם המון אופציות וכו', אבל פתאום אנחנו מגיעים לאיזשהו פיק של הבנה שכל המחלות שהיו לי לאחרונה זה מהשיט שיש לי במקרר, והילדים היום בכיתות יודעים להגיד לנו, ואנחנו שואלים אותם, למה זה לא סבבה לאכול פיתה עם שוקולד על הבוקר, אפילו כשאתה רוצה, וכל העניין הזה, הוביל אותנו לחפש את הטבעי. אנחנו מסתכלים על המוצרים ואנחנו מחפשים את החיבור לטבעי. ואני מתעקשת על כך, ומזל שיש את הפודקאסט הזה, כי הוא עולה עכשיו לאינטרנט וזה יהיה רשום ומוקלט. אנחנו נגיע גם בזוגיות לנקודה הזאת. אנחנו נבין שהאפליקציות וכל הזה, יהיה לזה פיק מלאכותי, שפתאום תביני שהמחלות שעשורת מהם והדכדוך והדיכאון והלא יודעת מה, זה בגלל זה. ואז תהיה ריגרסיה לחפש את הטבעי, להגיד, היי, מה שהם אמרו אז בפוסטקאסט ששמעתי לפני כמה שנים, זה נכון, אני באמת, בסוף זה מה שקורה במאני טיימס, אז אני אחפש עוד פלטפורמות לפיזי, וכבר רואים את זה אגב, יש אפליקציות וירואים.

מלא אירועים, עכשיו מלא, מלא מסיבות ואירועים וטיולים.

זה זה, זה אנחנו חוזרים לטבע. זה אנחנו מבינים.

מדהים. אז הנה התקווה. התקווה היא שיש בסופו של דבר הכל מעגלי בחיים האלה, וגם אם עכשיו אנחנו נמצאים באיזושהי תקופה של תרלול, בהרבה חלקים בחיים שלנו היו כרגע בתרלול, בואו נגיד את זה ככה, ובסופו של דבר יש חזרה טבעית למקום שהוא בריא לנו, ולחיות לפי הבריאה.

רק חשוב אבל לזכור, אני אגיד עוד דבר.

רגע, אני קודם. חשוב לזכור שהאנושות, אמנם אנחנו רוצים לחזור לטבע, ואנחנו לא באמת שם עדיין, אנחנו לא אותם בני אדם, כי אנשים היום הרבה יותר חרדתיים לאינטימיות, וזה שהלכתם להפלגה כדי לפגוש אנשים פיזית, הם עדיין אנשים בעולם דיגיטלי, שהאינטראקציה האינטימית היא קשה להם, ולכן פה ידע יעזור לכם, גם אנחנו מדברים על זה בהסתובבה לכחול, אתם יכולים להקשיב וללמוד מאיתנו, זה לקחת את זה בחשבון, כי זה ינהל את הסיטואציה יותר, אם את יודעת עכשיו למשל, שסם, מדברת עם חייל שהוא פוסט טראומטי, ופתאום את רואה אותו כזה, אחרי שאמרת משהו, הוא כאילו עושה, הוא נראה מבועל, אז את לא תתבססי עליו, תגידי, אוקיי, זה איסור, את יודעת מאיפה, למה הוא מתנהג ככה, וזה מה שחסר לכם לדעתי בפאזל, רגע לפני שאתם עולים לשייט זוגות, רק אומרת, איליה.

כן, מאמן.

אני רוצה להגיד דבר אחד, אני באמת אחרי כל השנים האלה בתוך העולמות האלה, גם בחתונה, באמת ראיתי את המצוקה האדירה, האדירה, אני חווית אותה בעצמי, אבל אז ראיתי, יש פה דור שלם שחי באמת במצוקה גדולה. והבנתי, אז התלסקתי המון בבניית המסלול של ההתאמות, המבנה של בעצם אופן ההתאמה, המון המון השקעה, במי מתאים למי, ולפי אישיות, ולפי פרמטרים, ואיזה פרמטרים יותר, ובסופו של דבר, מכל זה בסופו של דבר הבנתי שהעבודה העצמית היא חשובה ביותר, ויצרתי כלים מדהים, כאילו אני עושה אותו בעצם בסדנה, כי אני אומרת, בעולם התזונה והבריאות, אני הולכת, נכנסת עכשיו, הולכת לעושה בדיקות מקיפות עכשיו, דם, הכל, הכל, רוצה לדעת את כל המדדים, לפי זה אני אתאים את התזונה, אני אתאים את התוספים שאני לוקחת, אבל בפסיכולוגיה ובזוגיות, אין לי מדדים, אני לא יודעת אם אני, עד כמה אני סגנון חרד, אני לא יודעת בעצם מה ההורמון שמוביל אותי למשאזמת, איזה טיפוס אוהב אני, מה יכולת הנפרדות שלי, לייצר נפרדות בתוך קשר, אז אני יצרתי בעצם, באמת דרך שאלונים לעשות עבודה עצמית, וקודם כל לקבל את המפה של מי זאת ליעט. ועכשיו למי ליעט נמשכת. וככה להסתכל גם על ההיסטוריה של החיים שלי, איזה חוויות היו לי בחיים. איזה טיפוסים מושכים אותי, והאם לאו דווקא מה שמושך אותי זה בריא לי? לאו דווקא מה שאני אומרת, וואי, הוא עושה לי את זה, יש מצב שאם אני אומרת, הוא עושה לי את זה, המוח הרציונלי צריך להגיד, גברת, לא, לא, לא, לא, לא, בוא ננסה להבין את התכונות שמושכות, למה זה מושך אותי, כי יכול להיות שזה יושב על משהו של העבר שבעצם משחזר טפוסים הרסניים, טפוסים מעקבים, ואני נמשכת לאותם טיפוסים שפוגעים בי, והם בכלל לא בריאים לי, ואני לא בריאה להם גם, ובצד השני, גם אני לא בריא ואנחנו משחזרים איזה תפוס טרגי ונוראי, שמשאיר אותי אחר כך עוד יותר מאוחזבת, עוד יותר שבורת לב, ובאמת הלב נשבר פיזית, כאילו, תאים מתים כשאנחנו נפרדים וצובלים, כמו שאמרנו בפרידות. אז אני אומרת, הנושא הזה של עבודה עצמית ודיוק בעצם, של המערכות יחסים שלי, והבנה יותר של איך אני יכולה להתנהל במערכות יחסים, וגם למה אנשים נמשכים, כי שוב, אמרנו, תלות ונסקקות, זה אחת התכונות הכי פחות מעוררות ומושכות.

הם לא מושכות.

מייצרות חייה בצד השני, מי רוצה להיות עם מישהו שהותיק על הגב שלו עכשיו?

כן, אז איך לעשות את זה? איך מצד אחד לא לשחק משחקים? אני אומרת, תמיד אני אומרת, הביולוגים משחקים, כולם משחקים את משחק החיים, הביולוגים קוראים את ההוראות. ובהוראות כתוב לשחק משחקים. נקודה, לשחק משחקים, כי ככה זה עובד, יש לנו יצר של כיבוש, יש לנו יצר של רצון להשביח את הגנים, להשביח את הגנים זה אומר לצאת עם מישהו, שיש לו יותר ביטחון עצמי ממני, כי ברור לי שאני לא מעריכה את עצמי כמו שצריך.

ורוצה לשפר מעמד, מה שנקרא.

בדיוק.

ואם מישהו רודף אחראי ומתלהב ממני יותר מדי, ואומר לי כמה אני מדהימה, המוח המובט שלי אומר לי, הוא טוב מדי, אני לא נמשכת אליו.

ולמטה, ראייה, כולנו סובלים מראייה אופקית, ראייה ענכית סליחה, שכולם מדורגים באיזשהו סולם, ואנחנו רוצים רק את מי שמעלינו בסולם, ולהיות במקום או אם אפשר, ואם הוא בן זוג, אז אני רוצה להיות איתו. אז בואו ככה נסכם בזה. קודם כול, תודה ענקית לשתיכן, היה... סופר מרתק. יש לי עוד מיליון דברים שבא לי לדבר עליהם איתכם, אבל אנחנו נעצור פה להיום. אז אני רוצה להגיד לכם תודה, ושאת כל אחת מכן אפשר לפגוש, את ליאת, את הספר המדהים שלך, ואת הסדנה שלך שדיברת עליה, ויעל, גם יש לך קורס, וגם בואו בכלל להצטרוב...

הרבה פעילויות, הרבה פעילויות.

מיליון פעילויות ומיליון הרצאות, גם של שתיכן, שהם ברמת החובה, באמת, אני חושבת שראיתי את כולן.

נגענו באהבה, והפעילות שלנו על במות הם על סטרס, אנחנו מסבירים לאנשים איך לנהל את הסטרס שלהם בעידן טכנולוגי.

מדהים, וזו חובה באמת בעיניי לכולנו, כי זו המחלה הכי קשה שיש בסופו של דבר. אז אני רוצה להגיד לכם תודה רבה שהייתם איתי, שהייתם איתנו, ואני חושבת שזכינו, באמת, בנקודות מבט סופר מעניינות, ויש תקווה, יש מה לעשות.

יש תקווה. תודה אדר, תודה רבה על השליחות שלך בעולם הזה, באמת גמרי.

תודה.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית.

ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו

קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים.

המרכז הזוגיות מעשית, adarzohar.com.

מחכה

לראותכם. ביי.