פרק 2 - התמודדויות בעולם הרווקות עם שני גולן משתתפת אהבה חדשה 2
28 Feb 2023 · 41 min
Shani Golan, from the reality show Ahabá Chadashá, discusses the challenges single women face today with host Hdar Zohar. She introduces the "95.5% rule" to separate core values from secondary preferences, and argues that rejection in relationships usually stems from value misalignment, not specific actions. Golan emphasizes self-acceptance, clear boundaries, and the importance of finding someone who accepts your whole self.
Chapters
שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילוו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכל המרכז לזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.
אז היום איתנו שני גולן, עורכת דין שני גולן, יוצאת אהבה חדשה, עונה שנייה, ואני מתרגשת לארח אותך. ואנחנו נדבר היום על עולם הרווקות, עולם הזוגיות, מהעיניים של שני, והולך להיות פרק מעניין מאוד. אז היי שני, מה שלומך?
היי נדה, מה שלומך? אני בסדר, אני גם מתרגשת להיות פה, ותודה שאת מערכת אותי.
אז אני ככה אספר לך שגם כשהייתי רואה את התוכנית ומנתחת אותה, אז את הדמות שהכי התחברתי אליה והרגשתי באמת שאת עוברת גם תהליך סופר משמעותי וגם משהו באותנטיות שלך, באיכשהו את מביאה את הדברים, ממש ממש סקרן אותי. ובגלל זה פניתי אלייך ורציתי ככה לשמוע אותך, לשמוע... את הדברים דרך העיניים שלך, לשמוע בעצם איך את חובה את העולם הזה של זוגיות, ואת העולם הזה של הרווקות, ואת היציאה מהתוכנית, ואת ההתמודדויות שיש, ואני בטוחה שהרבה נשים שמקשיבות לנו יקבלו עוד נקודות מבט. אז תודה שאת כאן.
אני שמחה להיות פה מאוד.
ספרי לי, מזאת שאני, קצת עלייך, למי שלא מכיר.
אז אני בת 36 כבר, הנה אני אומרת את זה בלי להיחנק. אני עורכת דין בגדול במקצוע שלי, קצת מחפשת את עצמי במקצוע המקצועי. אני רווקה, אני גרה בתל אביב. זה בגדול, מה עוד אני אגיד.
ואת יוצאת תוכנית ריאליטי.
אני יוצאת תוכנית ריאליטי, שתפקתי באונה השנייה של אהבה חדשה. וזו הייתה חוויה מדהימה ומעצימה.
ספרי קצת על החוויה.
מה זה אומר חוויה מדהימה ומעצימה?
זאת אומרת, מה...
איך נכנסת ויצאת מהתוכנית הזאת?
זו חוויה מעצימה קודם כל, כי את... אני אמרתי את זה המון פעמים, את זוכה לקבל איזושהי מראה על עצמך מאוד גדולה, שאולי את יודעת, אבל את לא מספיק יודעת. ויש יתרון מאוד גדול בלראות איך את מתנהגת מהצד, אז ברמה הזו זה מאוד פיתח אותי להבין. אני חושבת ש... המון דברים שידעתי אבל לא ראיתי כמה הם עוצמתיים, הבנתי אותם תוך כדי הצפייה. היום אני הרבה יותר החכמה כשאני אכנס לזוגיות. גם קיבלתי המון אהבה ופרגון, אז היה לי מאוד מאוד כיף. זה כיף. הרבה אנשים התחברו לסיפור שלי, אני עד היום, באמת עוצרים אותי שהמון זמן עברנו לתוכנית ואומרים לי, אני למדתי ממך, את עזרת לי, זה דברים שהכי עושים לי טוב על הלב, תהליך וסברו איתי את מה שאני עוברת או עברתי, אז זה היה לי מאוד כיף. גם התהליך, גם כל האנשים שהיו ולקחו בו חלק ולמדו, ובעצם באמת קיבלתי המון המון המון מחברות מהאנשים, מהקהל. אז זה היה לי חברה מאוד טובה ברמה הזו. וגם ברמה שלי, שבמוכנות לזוגיות, עוד שלב בדרך לשם.
תגידי, את אמרת שראית דברים שידעת, אבל פתאום ראית אותם כשראית את זה מול המצלמה. אז מה נגיד, נתני דוגמה למשהו שפתאום ראית, ותעד כי אני הרבה פעמים אומרת גם לאנשים אצלנו ככה, באינסטגרם ובמרכז, שאנחנו לא יודעים באמת איך אנחנו נראות בדייט, או נראים בדייט, או בתוך מערכת יחסים, או בזמן ריב, אפילו באיך החולחות. והרבה פעמים כשדווקא פתאום שנכנסת מצלמה, אז את מקבלת מודעות לדברים שלא ראית קודם. אז מעניין אותי לשמוע מהמקום שלך, שיכול להיות שפתאום זה הוריד הסימון לעוד נשים, שרואות דברים שהן חושבות שהן מתנהגות בצורה מסוימת, אבל בפועל יש מצב שהן שלא. אז מה למשל ראית?
כן, אז קודם כל אולי באמת, אנחנו עולות פה על סטארט-אפ, אפשר לשים מצלמה, להסתרח בבית ולראות את זה מהצד, אני חושבת ש... למשל, אני ידעתי שאני בן אדם מאוד ביקורתי ויכולה להיות מאוד אגרסיבית הרבה פעמים בדרך שאני מעבירה את הביקורת. עכשיו, ידעתי שזה קיים אצלי, אבל לא ידעתי עד כמה, והיו שם כל מיני סצנות שפתאום הבנתי לאיזה מפחידה אני. כלומר, אני רואה את עצמי מהצד, אפילו במבט, בגישה, בפתאום איך כולי נהיית, נבהלתי מעצמי, כאילו, ואמרתי, איך מישהו אחר לא יבהל? כלומר, אני יכולה להבין למה גבר יכול להבהל, או לברוח, או להגיד לעצמו, לא רוצה? מה אני צריכה לדבר הזה? זה, אני יכולה להיות מאוד תוקפנית לפעמים, וקלטתי מהצד עד כמה זה יכול להיות לפעמים, עד כמה אני נראית מפחיד, עד כמה אני, פתאום אני אומרת לך, כאילו נכנס בי איזה, אתה מופך להיות אריה, ואז הבנתי, פה ממש נפל לי הסימון, איפה אני צריכה יותר להביא את המקום הרחקי. למה זה יכול באמת אולי להפריד ולהבריע. אז למשל, דבר עשתה את שאלתי, שזה
בדיוק מה שאת אומרת, כי בעצם התוקפנות, הרבה מאוד פעמים מגיעה, מה זה הרבה מאוד, 99% הפעמים מגיעה מתוך כאב, מתוך פגיעה, זאת אומרת, נפגעתי ממשהו שפירשתי בצורה מסוימת, ואז התגובה שלי הייתה בעצם איזושהי תקיפה. זה קורה אגב דווקא לאנשים מרצים, שתדעי, שאנשים שהם מרצים, יש איזשהו משהו בגלל שהם לא מתאמתים, לא יודעים לשים גבולות בצורה ככה, עדינה ולאורך כל הזמן, כשמשהו פוגע בהם הם מאוד הודפים, הם מאוד ככה מוציאים את זה מתוכם. המקום הזה של תוקפנות, אנחנו חושבים שהוא איזושהי הגנה על עצמנו, או משהו שאנחנו לא מבינים בכלל איך הוא לא מבין שהוא פגע. וזה הרבה מאוד פעמים הורס מערכות יחסים וגורם לאנשים גם לא להתקרב, וגם להפסיק לתת לנו אגב, כי הם אף עוד לא ידעו מה התגובה שלנו. אז מדהים שאת אומרת את זה ושאת רואה את זה.
היה עוד משהו, זה מעניין מה שאת אומרת.
ואני גם מאוד מתחברת למה שאת אומרת, שזה טיפוס מרצה, זה מאוד מסתדר לי גם ממי שאני ומה שהייתי כל הזמן במערכות יחסים. מאוד, אני חושבת שזה והביקורת שלי, כלומר, ידעתי שאני בן אדם מאוד ביקורתי, אבל אתה אף פעם לא מבין עד כמה הביקורת היא יכולה להיות על כל דבר, כמה היא מוגזמת, איך היא נראית מהצד, כלומר, לפעמים פתאום אתה אומר, רגע, אם אני הייתי במקומו, מה, אני צריכה לסבור את זה עכשיו? עזבי אותי, כאילו, ביי. אז אני מבינה גם כמה היא הרסנית, אני רואה את התגובה גם של הבן אדם לביקורת שלי, אבל בסוף הוא ישב שם להשחיר במעשה מה מאחורי האקלים עם אותו בן אדם שהוא עבד מולו, ואת רואה איך זה השפיע עליו, ואז את אומרת, אתה לא יודע איך זה באמת במציאות, אתה לא יודע איך גבר מקבל את זה, נראה לך טוב, יאללה, מה אמרתי לו כבר, בסדר, מה, אתה לוקח קשה. אז שם את קולטת יותר את התהליכים של איך, מה זה עושה, איך זה משפיע על גבר, על הגבר שעומד מולך, זה גם היה חלק מזה, כלומר, ידעתי שאני ביקורתית, אבל אתה מבין גם את האפקט של זה. אתה מבין איך זה נשמע, איך זה נראה מהצד, כמה זה מוגזם, איפה אתה צריך... אוקיי, אפשר להעביר ביקורת, וכמה אם היא לא נגמרת? איפה אתה מסנן אותה?
ואת מרגישה שזה משהו שהצלחת לעבוד עליו, לשנות אותו?
תראי, אני לא כל כך... יצא לי... לה לי מדברת משחקים, לנסות שם את הגלים החדשים שלי עם הכדור, אבל אני חושבת שאם אני עכשיו הייתי נכנסת לנועכת יחסית סינית, וארוכה הייתי יודעת אולי למתן את זה, אולי להבין איפה אני צריכה להיות יותר רכה, איפה אני צריכה רגע לסתום, גם היום אפילו כשאני יוצאת לדייט או שניים, ובא לי להגיד איזה משהו שבדרך כלל אולי הייתי זורקת כבר על השנייה הראשונה, אני נושמת. אני מדברת לעצמי, אני מדברת שאני סתם מתאפה. אין צורך.
אבל הביקורת הזאת, אני מניחה שהיא גם
עלייך, זאת אומרת, זה לא שאת רק
ביקורת, כלומר אין דבר כזה ביקורת בחוץ בלי ביקורת בפנים. ועבודה על ביקורת היא לא צריכה להתחיל בזוגיות, היא צריכה להתחיל מעכשיו על עצמך ועל לא משנה מה, מול ההורים שלנו, האחים שלנו, החברים שלנו, כי ביקורת היא שם, ואי אפשר להתאמן עליה רק כשאתה נכנס לזוגיות, כי אז כל הזמן תצטרכי להיות במאמץ. כשאת בתוך זוגיות, לא לדבר בצורה ביקורתית, אבל דווקא האמון, המגרש מתחיל, תדעת, בתוכך. השאלה אם זה משהו שאת מצליחה למתן את הביקורת כלפי עצמך, שאני מניחה שקיימת.
כן, טוב, ופה נקודה יפה, תודה, כן. פשוט בזוגיות זה מאוד מאוד אינטנסיבי, אז יש לך מקום שם לבחון את זה באמת. את ההורים שלי, שזה שאני פעם בשבוע, את יודעת, מבקרת אותם, אני לא אגיד כלום, זה קל. וכלפי עצמי את צודקת, אני לא הסבתי את הביקורת כלפי עצמי, אני מאוד מאוד ביקורת את כלפי עצמי בהרמה הכי גבוהה שיש, את צודקת, זה דווקא אני לא מצליחה למתן או להוריד, זה שר, זה קיים, זה כל הזמן היה, ברמה שהיא באמת לא בריאה אפילו. אולי באמת אני צריכה להתחיל להתאמן על הפיק לבקר את עצמי קודם.
אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד נכון. אבל בואי נחשוב מה את מרוויחה מזה. זאת אומרת, אתה לא יכול להפסיק משהו כשאתה לא מבין על איזה רווח אתה מוותר.
כן.
את מרוויחה מהביקורת הזאת, אולי זה אפילו סיפור שאת מספרת לעצמך שככה את משיגה דברים, וככה את נראית כמו שאת נראית, וככה את תמיד בטופ של הטופ, או לא יודעת מה הסיפור שאת מספרת. ספרי.
כן, זה בדיוק מה שאת אומרת, זה בדיוק כאילו, אני כזו וזה מה שבגלל זה, הכי טובה, ובגלל זה אני גם משקיעה בעצמי על מה לעשות, אני בן אדם שהוא מאוד ביקור תקלת לעצמו, אני מסתכלת על כל דבר, אני עושה דברים עד הסוף, אני מספרת לעצמי איך סיפורים שמצדיקים את הביקורת הזאת היא איום אינסופית. היא אינסופית, היא הולכת ומתגברת עם הגיל, כי את יודעת, אני כבר לא הולכת ואני הייתי צער צעירה, וכל פיפס אחי קטן, אין מחילה, אני לא מוכנת להתמיד את זה. כן, אתה מספר לעצמך שזה בסדר, שזה טוב להיות ביקורתי, שזה מביא אותך למקום טוב, פרפקציוניסטי, מצד שני, זה באמת הרסני.
נכון. עתידת הביקורת בסופו של דבר, זה נראה לנו שזה מקדם אותנו ודוחף אותנו, אבל בפועל אין מעכב מזה, כי גם אם אתה משיג, אתה לא באמת נהנה מההישג הזה, אתה יושב וקיבלת את ההישג ואתה... כבר מגיע אליו כל כך שחוק שהוא בכלל לא ממלא, ודבר נוסף הוא כבר לא רלוונטי, אתה חושב על ההישג הבא, זאת אומרת אנשים שמונעים מביקורת זה המנוע שלהם, כל הזמן יש את זה ועדת חקירה פנימית שבודקת איפה לא מספיק ואין אפשרות להיות מסופקים ומלאים. ובסופו של דבר הכלי הכי טוב שאני יכולה לתת לך או אולי מי שמקשיב לנו, זה אולי שני כלים, האחד זה להתבונן ברווחים, וכמו שאת אומרת, אני ככה מסיגה דברים, וככה אני עושה אותם פרפקט, אז להסכים לוותר על הרווחים האלה, ולהגיד, אני אגיע לדברים בצורה אחרת, גם אם זה לא יהיה, גם אם זה יהיה בינוני, מה יקרה? מה יקרה? אבל לפחות לא שחקתי את עצמי למוות בדבר הזה, כלומר להסכים לוותר על הרווח, והדבר השני, להכניס חמלה. והכליל החמלה זה כל הזמן לשאול את עצמי, מה הייתי אומרת עכשיו למישהי אחרת, לחברה שלי. אם הייתי מדברת ככה למישהי אחרת, וברגע שאני מצליחה לפתח חמלה בתוכי כלפי מישהו אחר, הוא צריך להתחיל לעבור אליי, וזה ממש אימון, זה כל יום להחליט ששתי דקות את עוצרת, ומסתכלת על הרווח, ומייצרת חמלה פנימית, ופשוט נוותרת, אחרת זה לא רלוונטי, שיגיע בן זוג ומולו אותי נופת סופים, בסוף את תראי שהכל יתפוצץ.
כן.
את אומרת, הביקורת תצא והתוקפנות תצא כי זה... זה לא עושה ואל תעשה. זה ממש תודעה, זה להיות במקום שאני מחליטה שאני עושה את השינוי מתוכי.
זה ממש, זה לא פשוט לעשות את זה, אבל צריך להתחיל תהליך, זה מאוד יפה. אני אקח לעצמי, להגיד לעצמי, זה באמת... כי אני חותל בזה המון.
אני חושבת שזה ממש יעזור לך גם. את יודעת, בכלל, קבלת החלטות בחיים ולהתקדם ולנוע, ולהיות כל הזמן על ציר תנועה. אנשים עם ביקורת, הם נמנעים, הם נמנעים עם מלא מלא דברים כדי לא להיכשל, כדי לא לעשות משהו פחות טוב, והם פשוט מפספסים חוויית חיים. וברגע שאנחנו מסכימים להגיד שיכול להיות שזה יהיה בינוני והכול בסדר, וכנראה שזה גם לא יהיה בינוני, את יודעת, בסופו של דבר, כן, החל משמעית. יש ציר תנועה, ותנועה היא חיים, וזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. את יודעת, מעניין אותי לשמוע דווקא אחרי שיצאת מהתוכנית והתמוקפת בכל כך הרבה אהבה, איך את חובה את חיי הרווקות של העידן הזה, של הדור הזה, של העולם שאנחנו נמצאים בו. את גם גרה בתל אביב, אז הרבה פעמים יש תיוג לתל אביב, שהחיים הם אחרים בתל אביב בהקשר הזה. מעניין אותי איך את רואה את זה בהקשר של נשים, גברים, בהקשר שלך. אני אשמח אם תכניסי אותנו רגע לעולם.
את מדברת איך אני רואה את חיי הזוגיות באופן כלא היום?
הרווקו דווקא, כאילו איך מבחינתך, כאילו מה קורה? איך ההתמודדויות, הדייטים, התפקושה הזאת שלה, את יודעת, של ההצעקות מצד משפחה, חברים, הפער בין החוויה הזאת שהייתה בתוך התוכנית שהיה בזוגיות להיום, זאת אומרת, כל המקום שאת נמצאת בו.
קודם כל בואו נתחיל בזה שזה קשה. שכל אחד מתמודד עם השדים שלו, אני חושבת שהחלק שאני הכי נווטת בו זה זוגיות. תשמעי, בסוף הרווקות היא כיפית, אני גרה בתל אביב, אני אוהבקה, אני בסוף נהנית מהחיים. אבל יש עננה שהיא מרחפת, וזה הרצון להגיע למנוחה ולנחלה. ויש לחץ סביבתי, וכמובן שההורים שלי כבר, את יודעת, זה אפילו אותי מלחיץ ברמה האישית, אני לפעמים בלילה אומרת לעצמי, ההורים שלי, הם לא נהיים יותר צעירים, אני באמת, אני רק בשביל, אני רוצה להביא להם לחץ, אני רוצה שהם יהיו באמת בריאים ושלמים ביום בחתונה שלי, וזה מעסיק אותי אפילו פה, לא מהלחץ שלהם, כי את יודעת, הם כבר הפסיקו באיזשהו שלב, יש להם את הרצון, זה שם, אבל יש את הלחץ הפנימי שאני מייצרת לעצמי, גם מזווי, גם ברמת איפה אחים שלי נמצאים, אני בת, אני אחת משישה אחים, זאת אומרת כולם נשואים עם ילדים, וזה יוצא על איזשהו לחץ, גם אם אף אחד לא יגיד לי כלום, של משהו, היי, את כאילו, את מאחורה. עכשיו, תראי, זה נהיה קשה, זה נהיה קשה, אפשר להיות ש... אנחנו, יש כל כך הרבה עצה, וזה נהיה כל כך קל, אנשים לא מצליחים להחזיק זוגיות, לייצר זוגיות, העובדה שמישהו יכול לצאת איתך היום, וזה משהו אחד לא מסתדר לו, ומחר הוא לקמינה ויוצא עם איש אחר, אני חושבת שאנשים נלחמים היום, לנסות, אין כל כך...
את לא נלחמים? זאת אומרת שאת חושבת שאנשים לא נלחמים היום?
אני לא חושבת שאנשים נלחמים. תחשבת שפעם אולי שזה היה יותר קשה למצוא איזה מישהי שמוצא אתכן ביניך, אז היית עושה הכל ומנסה, וגם אם היית רואה משהו שאתה לא אוהב, לא היית ישר מנטב את זה לראות, אוקיי, לא מתאים לי, יאללה, ביי, שלום. אני חושבת שהיום הקלות הזו, שההצעה בלצאת ולמצוא, בגלל שהיא כל כך קלה, היא גורמת לאנשים מאוד לחפף. בוא נשקיע. גבר נגיד יכול לבוא ולראות איזה משהו שלא מוצא אתכן ביניו, למה אני צריכה את זה בית, אחר כך אני אמצא משהו אחר. אין אפילו ניסיון להתקרב או להבין למה הבן אדם הזה שווה את זה, שרגע, שנייה, תן לזה את הצ'אנס, עוד כמה פעמים אתה מוספץ אולי משהו ענק. משני הצדדים אגב, זה גם אישה וגם גבר אמר שהוא שווה את זה. שזה רק בהקשר הזה. אז יש קושי, אני חושבת שה... זה פרדוקס הבחירה, אני כל הזמן מדברת על זה, שמרוב ש... אנחנו בוחרים, מרוב שיש בחירה, אנחנו בוחרים לא לבחור. מוכר לא לבחור, כי אתה כבר לא יודע מה לבחור. אתה הולך לסופר, יש לך 20 סוגי פסטה, אתה שעתיים עומד שם, ובסוף אתה לא לוקח כלום, כי אתה לא יודע מה אתה רוצה. אז גם פה, זו התחושה שלי עם כל ה... כל האפליקציות האלה שבצערי הייתי בהן תקופות קצרות מאוד בפיי. נדבר עם מישהו מהבית ריכוז כי יש לו עור שם עוד שבע שהוא צריך לג'אנגל איתם, אבל רגע, נותנת לך טלפון, תשלח, בוא נצא, תיקח את זה לשלב הבא, אז למה אתה מבזבז את זה? אבל מה הוא עוזב? הוא כבר לא איתי כי הוא לא מצליח באמת לג'אנגל בין כל ה-18 בחורות שהוא במגבר. הוא לא יודע מה הוא רוצה. זה, אני חושבת, מקשם מאוד היום במציאת זוגיות בין היתר את יודעת שאת אומרת
את זה ככה, אז זה נשמע מאוד מייאש. זאת אומרת, אני שומעת אותך, ואני שומעת אפילו את הטון דיבור שלך, כאילו, פתאום שאת מדברת על זה. ובעצם מרגיש שאז למה? למה בכלל התרוח לעשות את זה? ויחד עם זאת יש משהו שלא עוצר אף אחד מלהמשיך לנסות למצוא זוגית, כי את אמרת בהתחלה, ממש בתחילת המשפט, אני מחכה להגיע לנחלה, לנחת, וזוגיות הצודקת היא שורש, יש בה משהו שברגע שהיא קיימת, אני מרגישה שאני יכולה לפתוח הרבה ערוצי חיים שלי, ויש שם איזשהו שקט פנימי שנוצר, איזה משהו שנרגע, ואנשים מאוד מאוד רוצים להגיע למקום הזה. ומצד שני, בעצם את אמרת את הדבר שהוא האלמנט הכי חשוב שחסר, כי יש בערך שישה אלמנטים שהם קריטיים שהתקיימו בזוגיות שישית תהיה טובה. אחד מהם זה מחויבות. את אומרת לי, שבעצם מחויבות חסרה היום לאנשים. עכשיו מעניין אותי רגע לדעת האם זה כבר איזושהי נבואה שמקשימה את עצמה, שאת הולכת עם תפיסה כזאת, ובעצם את משחזרת, לא את אישית, הרבה אנשים שמסתובבים עם זה, האם זה בעצם מתוך המקום הזה, כי בסופו של דבר אנשים כן מוצאים זוגיות ואולמות החתונה מלאים, ואי אפשר להשיג מקום שנה מראש, זאת אומרת שזה כן קורה, אז בואי רגע ננסה להבין, האם זה... משהו שקשור לתפיסה, כאילו איפה הביצה, איפה התרנגולת. האם התפיסה הזאת היא מייצרת את ההתנהלות הזאת, או שהיא באמת עובדתית קיימת? מה את חושבת?
זו שאלה טובה. אני חושבת שאני בן אדם, כאילו אני לא חושבת שהתפיסה שלי היא שאי אפשר, אלא כאילו תמיד האמנתי שכן, אני גם אני כזה בליבר, מאמינה בכל דבר, ואני גם תמימה, וחדשה קצת הנרצה להתמימות. אני חושבת שזה פשוט המסביב, כל מה שאני רואה, כל מה שאני שומעת, זה לא רק אצלי, גם יש לי גם המון חברות רווקות, זה התחושה הכללית, לא נתפס, יש לי חברות רווקות, והן מאוד חשובות, יפה. מה שאת אומרת, מה הסיבה? אין, מאוד קשה ליצור אחויבות, גם אצל גברים מאוד בוגרים, וזה לא כי אני באמת חושבת שכולם כאלה, אלא כי זה דברים שאני פשוט קובע או רואה, מסביבי, אצלי, ואז אני הרבה זמן לא הייתי באפליקציות, אני מדברת איתך על שנים, אבל זה מה שזכור לי, כלומר, משם, הקושי זה לייצר מחויבות. יכול להיות שגם כבר התפיסה שלי הופכה להיות כזו בגלל המציב, ואז אולי אני באמת צריכה להיות איזו אמונה שמעכבת אותי,
אבל תראי, יש השפעה מאוד מאוד גדולה של האנרגיה שלנו, וכמו שאתה אומרת, הרבה אנשים מסתובבים עם התחושה הזאת, שאנשים כבר לא רציניים, ולא מתעקשים, וזה כמו להיכנס קצת, יש תחושה של החפצה, את יודעת, באפליקציה, שאתה נכנס לחנות, שאתה בא לקנות מקרר, ואתה אומר, טוב, אני רוצה את המקרר עם שתי דלתות, ולא עם הדלת האחת, ויאללה, כאילו, נקסט. ויש תחושה של המקום הזה באפליקציות. ביחד עם זאת, יש הרבה מאוד דרכים אחרות, אבל את מדברת בכלל על העניין של תחילת קשר, זאת אומרת, הדייט שתיים עוד לפני השיחות, סליחה, אחרי השיחות, זאת אומרת, יש שיחות, ויש את המקום של יציאה לדייט, ואת אומרת, גם אחרי הדייט, גם אם הוא לא מושלם, אין איזה רצון להילחם על הקשר הזה. נכון.
אין רצון להילחם, כלומר, אני מרגישה שגבר יכול לראות איזשהו, איזה משהו שלא נמצא כאן בעיניו, ומהר מאוד הוא יגיד לעצמו, טוב, יאללה, חמודה, עם כל הכבוד לך, שאת יפה וחכמה, יש עוד אלפים כמוך, ואני יכולה להשיג אותם בשנייה, נתראות.
זה מה שעובר להם בראש.
עובר להם בראש באיזשהו מקום, היום הרי עוד פעם, אם היה, פעם היה צריך לצעוד, היום זה נורא קר, זה נורא קל. אז בלי שכנראה כבר יש ברקע כמה אנשים, שתמיד אני חושבת שיש ברקע, יש כמה אנשים שהם שם, אני יכולה להגיד בוודאות, אגב, שיצאתי גם לדייטים, ואחרי זה גיליתי שהייתה שם אישה ברקע, אז את יודעת, הם כאילו, לא, טוב, יאללה, איך לשם, נסור לפה, נמצא משהו אחר. אין איזה רצון באמת להכיר, כי אני חושבת שלמשל במקרה שלי, מישהו המכיר אותי, באמת בלי להתעברר, הוא היה מבין שהאישה הכי טובה שתהיה לו, הנשמה שלי היא תהיה על השולחן באיזשהו שלב, ואני אעשה הכל בשבילו. אבל רגע שנייה לוקח זמן לקלף את המגננות, את השכבות, בסוף בן אדם מגיע בגיל שלושים פלוס, נהלחתי יחסים עם כל מה שהוא אהבה, והוא נורא ניזר, והוא נורא מפוחד, וזה בא לידי ביטוי גם בהתנהגויות מסוימות. אז רקע, שנייה, תקלף את השכבות, בוא תנסה, תנסה להבין מי אני בפנים. אמין לי, באמת, אני חושבת שאני, יש בי כל כך הרבה לתת, והנתינה שלי היא עד אין גבול לאנשים שאני אוהבת, אבל אף אחד לא מגיע לשם עוד, כי עוד לפנייה אמרתי לו איזה משהו שלא נראה לו, היה עד ביקורתי, וצ'אק.
כן, את מרגישה שפוסלים אותך, שפוסלים אותך על המקום הזה, של הביקורתיות או של איזשהן התנהגויות או מקומות כאלה?
אני חושבת שזה יכול מאוד להעתיע, כלומר, אם אני יכולה להסתכל אחורה הרבה פעמים, הביקורת שלי, שהיא באה בשלבים מוקדמים אגב, שזה גם בעיה אצלי, אבל היא באה גם הרבה כמגננה, או לא משנה עכשיו כרגע מה הסיבה, היא באה בשלב מוקדם, ואני חושבת שאנשים יכולים מאוד להיוועל מהמקום הזה, להירטע, אולי במקום שלהם של חוסר הביטחון, אני לא נכנסת לזה, אבל כן, בהחלט שופטים על זה, ולא נותנים רגע צ'אנס לגלות, או לא מנסים לגלות, אין את הרצון הזה לגלות, יש את הבעלה המאוד מהירה הזאת, עוד פעם, את יודעת, אני אומרת משהו לא טעים לך אבל יש לך עוד אופציות אחרות, אז את לא תאכליד, זה לא כל כך טוב, בסדר, זה נראה טעים אבל יש לי עוד מנות. אז אין באמת, אין באמת את הניסיון התעקשות הזה, אבל עוד פעם זה גם לא קשור אליי, זה באופן כללי בגלל ההיצג שאנחנו נמצאים בו, איך שהכל הפך להיות מאוד קל פעם, אתה יודעת, הסבתא שלי הייתה יוצאת, עד שהייתה יוצאת לדייט, הייתה חייבת להתאים את עצמה, הייתה מנסה בכל הכוח. היום זה לא נהיה ככה, זה לא קשה, זה נורא קל.
רגע, בואי בואי נלך למשפט הזה שאת אומרת, סבתא שלי הייתה מנסה להתאים את עצמה, ומנסה בכל הכוח. ולפני זה אמרת עליהם שהם נרתעים. עכשיו בואי ניקח את זה רגע אלייך. איפה המקום שלך? את באמת מנסה בכל הכוח שזה יעבוד, שעכשיו שאת יוצאת עם מישהו, אין, נשארו
שני גברים על העולם והוא אחד מהם
ואת צריכה לבחור אותו.
חד משמעית, מנסה, בכל הכוח, נותנת שנסים, גם לדברים שבהתחלה לא נראים לי. כל החברות שלי אומרות, אנחנו מורידות בפנח את הכובע, כי כולם היום פוסלות, את יודעת, מקבלות משימת נתונים, ויאללה, לא. אני מנסה, אני באמת מנסה להם, כן, אני רואה שאין משיכה בכלל בתמונם, אין סיכוי, חבל לי בכלל לנסות, זה לא משנה כמה קריזמטי ומדהים הוא יהיה, אני לא אמשך אליו, אני באמת מנסה, אני נותנת שנסים להכיר גם, אולי זה לא טוב, את מבינה? יכול להיות שבסוף אני נותנת צ'אנסים לדברים הנכונים, אני חוטפת העניינים והסמול יותר מדי. אם היא לקתחלה לא הייתי צריכה לנסות, אבל אני באמת מנסה.
את סבתא שלך בסיפור. את אומרת, אני באה ומנסה ועושה את האטמות שנכונות לי, כי בסוף בסוף בסוף, ויתור זה אחד האלמנטים החשובים ביותר בזוגיות. חלק ממה שתיארת זה באמת הרצון גם של כולנו בעידן הזה, למצוא את המושלם, את הבית המושלם, את העבודה המושלמת, את הגבר המושלם, שהכל יתאים לרשימות שאני הכנסתי לתוך המוח שלי, וככה אני רוצה שזה יהיה, ואני רוצה להרגיש בצורה מסוימת, ואני רוצה שזוגיות ייראה בצורה מסוימת, והחכיתי עד עכשיו על זה, אני כבר רוצה לפחות שאני אקבל איזשהו, משהו מסוים, ולא אתפשר על דברים, אבל באמת ביטור זה אחד הדברים הכי חשובים, פשוט אני קוראת לזה חוק ה-95.5, שחמש אחוז מהחיים שלנו זה יארג ובל יעבור, תשעים וחמש אחוז זה אבל אבלים. ואנחנו צריכים עם כל אדם ועם כל דבר ועם כל דבר שאני מתעקשת עליו, לשאול את עצמי, האם זה בחמש אחוז שלי ואני צריכה להתעקש על זה, או שזה אבל אבלים, זה לא באמת מה שישנה את החיים שלי. שחררת את זה, ועושה תעטמות, גם בתוכי. כמובן לא על כל אחד ועל כל דבר, אבל כן, בשביל שהדבר הזה יעבוד. תגידי, יש משהו שאת מרגישה שאם היית עושה אחרת בחיים שלך? בתפיסה, בראייה, בהתנהלות? היית היום בזוגיות? וואו,
טרי, זו שאלה שקשה לענות עליה, כי בסוף את יודעת, יש את כל ה... זה מי שאני, אני כזו, ואלה מי שאוהב אותי שיקבל אותי כמו שאני. אני חושבת שהיה לי יותר קל אם הייתי האישה הרכה, אם הייתי מביאה יותר את המקום הנשי שלי, הרך. אחות היינו קשה, אגרסיבי. אני חושבת שזה, בואו נגיד, ערס לי מעורכות יחסים. מצד שני, אני כל הזמן אומרת לעצמי, אוקיי, אני חבילה. חבילה, בסך הכל, אני מביאה איתי חבילה שאני, כן, כאילו, אימא לעצמי, אני מביאה עצמי חבילה יפה. אז החבילה הזאת היא לא מושלמת, ובא לי בן אדם שיקבל את כל החבילה הזאת כפי שהיא, והוא יבין שאני לא מושלמת ואני משנה משהו כי אני רוצה לשנות אותו בעצמי, כי אני חושבת שאני צריכה לשנות אותו, כי זה פוגע בי ובמוחות יחסים שלי, ולא כי הבן אדם ממול בא ושופט אותי על זה, או חותך על זה, או הולך על זה. זה אני כבר לא שם. פעם הייתי מאשימה את עצמי ואומרת, אל תשמע, והייתי צריכה לעשות ככה ואני הייתי צריכה לעשות ככה, אבל אני לא מקבלת את זה, אני בשנה האחרונה לא מקבלת את זה, אני לא מקבלת, יש לי ביקורת עצמית מספיק גדולה, אז אני עושה בעצמי כל יום דין וחשבון, איפה אני צריכה להיות יותר טובה, תאמיני לי, בצורה הכי גבוהה שיש. אז אני לא מוכנה לקבל את זה מהסביבה, אם אח שלי אומר לי, מה את עשית? אני אומרת, לא, אני לא עשתי כלום. זה מי שאני, ואני רוצה שהתקבלו אותי כמו שאני, ושאדם יאוהב אותי ויגיד לי תשמעי, זה מפריע לי. אני פה, אני לא הולך לשום מקום, אבל זה מפריע לי, תדעי, ואני אעשה את ההתאמות האלה כי אני רוצה, כי אני אוהבת אותו וכי זה מפריע לו, ולא בגלל זה הוא יקום וילך, ולא בגלל זה הוא יחתוך, כי אף פעם לא יהיה מושלם, ומחר אני ברעיון בהורמונים ואני כנראה לא אהיה מושלמת, אני רוצה אדם שיבוא וילחם במי שאני. אז להגיד שאם הייתי משנה משהו זה היה קורה, יכול להיות אבל אני היום במקום של מאוד שלם עם עצמי שאני רוצה שיבוא מישהו יקבל את כל החבילה על כל פגמיה ויתרונותיה אני אשפר את עצמי כי אני רוצה. את
יודעת זה, מה זה מעניין? שהשאלתי אותך, אם את חושבת שהיית עושה משהו
אחרת, אז היית היום בזוגיות, ותראי, כמה
רמת הביקורת את זה הכי גבוהה, שלקחת
את זה למקום של שאלה מאשימה, ואני מבינה שהיא גם, את שואלת, שואלים אותך
את הדבר הזה, ולא סתם זה ככה. למשל, כשאני שאלתי את זה, חשבתי בעצם על
המקום של מה למדת, למשל, מתוך מערכות יחסים, שהיום את רוצה לעשות אחרת כדי שזה יקרה. או
מישהו, למשל, שוויתרת עליו ולא היית מבטרת עליו היום. ואני מבינה שהיום יש... את יודעת, התשובה שלך, היא מראה עד כמה היום יש הרבה לחץ על נשים, אולי
גם על גברים, אבל תמיד זה יותר על נשים, כי מצפים מאיתנו בגלל שהשעון הביולוגי שלנו, מה שנקרא מתקתק, ואנחנו חושבות
שרוצים שאנחנו נשתנה, או נעשה, או נתנים
את עצמנו, ולא, זה בכלל לא המקום הזה. כלומר, מבחינתי, כשאני שואלת את זה, אני רוצה לדעת מה אנחנו יכולים ללמוד ממערכות יחסיים המתנהגויות שלנו, שלא מקדמות אותנו, ואת המקום
הזה להביא למערכת יחסים הבאה. כי בסופו של דבר, אם אני למשל ביקורתית
כלפי מישהו וכלפי עצמי, זה גם לא
נעים לי, זה לא מקדם אותי לתת. זאת
אומרת, מי שרוצה אותי יקבל את כל
החבילה, אז אני לא בטוחה שהמשפט הזה הוא זוגי. ואני אסביר רגע למה אני מתכוונת. זה שהוא יקבל את כל החבילה, הוא יקבל את כל החבילה, וזה שתדברו על הדברים והוא רוצה לשנות, הוא ישנה. אבל יש איזה מין אמירה כזאת היום שהולכת ואומרת, זה אני, זה מי שאני, מי שיש לו בעיה, שלא יהיה, וכולי וכולי. הדבר הזה, הוא בעצם בדיוק מייצר את זה ש... אוקיי, אז אני לא רוצה את כל הדבר הזה, לא רוצה. ואני חושבת שאנחנו כן צריכים להסתכל על המקום של מה שחשוב לי, אני מביאה איתי, ומה שלא, אני פה בהקשבה לעשות גם את ההתאמות, זה חלק ממסוגלות זוגית, לראות את הדברים שאיך שהוא רוצה שהם יקרו, בדיוק כמו שאני רוצה שהוא אולי קצת יתלבש אחרת, ויחזר אחרי יותר, ויהיה קצת יותר ג'נטלמן, שזה נראה לנו מה זה לגיטימי, שאנחנו מבקשות מהם הרבה פעמים, שיהיו ויהיו ויהיו, אבל כשהם אומרים לנו, רגע, אבל תשני את זה, זה נראה לנו, אי מלא, הוא לא מקבל אותי כמו שאני. ואני חושבת שבמקום הזה באמת זה חשוב ללמוד, מה מקדם אותי ומה לא. וזה מעניין, כי הרבה אנשים מגיבות. לא,
אני רוצה לחדד, בהקשר הזה שאני לא אומרת שאני הפוך, אני כן חושבת שצריך לעשות את המות, אני לא אומרת שאני לא צריכה לעשות המות והמות, אני רק לא רוצה להיות במקום הזה של זה מה שהרס, או הלך בגלל זה, אלא אני רוצה אדם שיבוא ויהיה איתי בשיח פתוח ויגיד זה מפריע לי, אז בסדר, אני לא משלמת, כמו שאת אומרת, אנחנו גם רוצים לשנות אצלם אם הם רוצים לשנות אצלנו. אבל השיח הוא צריך להיות אחרת, כלומר, אני לא הולך לשום מקום, אבל זה מפריע לי, ואנחנו סתור את זה, ואני אעשה לאט אמור כל מה שצריך, כי אתה יודעת, זה היה בטופ פריורטיז שלי, זה למצוא סוגיות, אני אעשה כל דבר שצריך, אבל לא בשיח הזה של זה נגמר בגלל זה, או למה זה נגמר, כי אני לא רוצה, אני לא חושבת שזה המקום הנכון, אני לא חושבת שזה נכון להגיד את זה, שבגלל התנהגות X נגמר או... אגב,
זה לא נכון, בוודאות. אין דחייה בעולם שקורית על טעות וגם לא על אסר. זאת אומרת, על התנהגות מסוימת, או דחייה נסת על ידי זה שהכימיה הכללית לא עובדת, או מה שאני רוצה לא נמצא בצד השני, לא משנה אם זה... הוא לא מתאים לרשימה שלי, או האופן שבו אנחנו רואים זוגיות הוא לא תואם. זאת אומרת, שאני רוצה מחויבות עכשיו, משפחה וילדים, והוא רוצה כרגע אולי לחוות את החיים, ואת יודעת, סטוץ אינסופי. אז רק על שלושת הדברים האלה מתקיימת דחייה, לא על שום פעולה שעשיתי או לא עשיתי. כלומר, לא אם התקשרתי יותר מדי, לא אם עשיתי את זה יותר מדי, אלא על הדברים האלה. ורב פעם אנחנו מאשימות את עצמנו ואומרות, רק אם לא הייתי עושה את הטלפון הזה, יכול להיות שהיינו ביחד. לא. ולא.
שום
דבר שעשית כרגע לא גרם לתוך הדבר הזה, ואנחנו רואים את זה אפילו בבגידות. שגם בגידה, את יודעת, יש אחוזים הרבה יותר גבוהים של בגידות מאשר של גירושים. זה אומר שגם על הטעות הכי קשה שיש, אנחנו עדיין בהרבה מקרים יודעים לשקם את מערכת היחסים שלנו. אז תגידי, אם אני בעצם לוקחת את הסיפור שלך, ורוצה להוציא ממנו טיפים שיעזרו לנשים, להמשיך הלאה, אפילו רגע, להיות בתוך התנועה הזאת שלא מבטרת, ועדיין רוצה, מאמינה שהזוגיות שלה קיימת, עם כל הקושי ועם כל החוויות האלה שאת עוברת, מה עוזר לך, להיות במקום שקם כל בוקר ואומר, אני יודעת שאני מוצאת זוגיות, אני יודעת שאנחנו נקים ביחד משפחה ואני אהיה אימא והוא אבא, איך את עושה את זה? תראי,
אני בגדול, אני באמת, אני בן אדם מאוד אופטימי, אז אני גם אומרת לך, אני מאוד מאמינה. אני בסוף, אני אומרת לעצמי, אין אופציה אחרת, למה? גם שזה לא יקרה לי. אין סיבה, זה קרה לי הרבה אחרות, וזה יקרה גם לי. אני רוצה את זה מאוד ומאמינה בזה, אז את יודעת, אני חייבת גם להגיד את זה לעצמי. יש לי נפילות שאני באמת לפעמים, וואו, זה פשוט משתלט עליי שאני אומרת, וואי, אלוהים, מה הסיכוי שזה יקרה? פתאום אני רואה את עצמי, אני פתאום קולטת את הסיכויים ואני עושה את זה למין טרס כזה שאומרת, יאו. ואני משתדלת מהר מאוד להחליף את הקליט, ככה, ואת המחשבה, כי אני מאוד מאמינה שהיא מחשבה מייצרת מציאות, זה מה שאתה אומר, זה מה שיקרה. ובאמת מוטו שלי בחיים, אז נחזור על זה ואני אגיד, אני אמצא ויבוא, זה קשה, והתיקון שלי, זו הדרך שלי, אין מה לעשות, כאילו זה שם, זו גאות, לא באה לי בקלות, זה הדבר שאני מתמודדת איתו, יש דברים יותר קשים, וזה יקרה, אין אופציה אחרת, אני פשוט כל הזמן מזכירה לעצמי שזה יקרה, ואני כל הזמן, הרבה פעמים דייטים שלא מצליחים, ואתה חוזר לנסות כוח כבר, אבל אתה... לא, זה עניין של תקווה, אסור לאבד אותה, כי אם תאבד אותה אז זה כנראה לא יקרה. מקסים,
אני מאוד מתחברת לזה, שבסופו של דבר האמונה החזקה הזאת, בשילוב של עשייה, שעדיין אני קמה כל בוקר ועושה ומאמינה, וזה בסוף מה שמביא את זה. את יודעת, אבל את אומרת, משפט זוגיות לא בא לי בקלות. אולי להחליף גם אותו, ולהגיד, עכשיו, אחרי הדרך שעשיתי, זוגיות הולכת לבוא לי בקלות ובפשטות, ואת יודעת, להאמין בזה, להיות עם המקום הזה שזה יקרה, כי כשאני אומרת לעצמי, זוגיות זה החלק שלא בא לי בקלות בחיים, זה נשאר לי בתוך המוח כתמונה של לא בא לי בקלות, אז באיזה הקשר זה פתאום יהיה בקלות? מצדקת. אז
זוגיות תהיה לך בקלות? בכל הבית פתקים, זוגיות הולכת לבוא לי בקלות והיא תעבור בקרוב. בדיוק,
אנחנו קוראים לזה אוטו סוגסטיה, שאנחנו רואים את זה דרך העיניים בפתקים, ולרשום, זוגיות הולכת להגיע לי בקלות ובפשטות, והיא ממש מעבר לפינה, והיא כבר קורית, ואני מאוד מאמינה שזה יקרה, וברור לי שזה יקרה. בסופו של דבר זה חלק מהייעוד שלנו, המשכיות, אז זה יקרה. בעיקר כשאנחנו מסכימים לעשות את ההשתדלות שלנו בשינוי הפנימי, בזוגיות הטובה שלנו עם עצמנו, שזה לפני הכול, בשחרור המקורת והחלפת התקליט הזה לחמלה, המקומות האלה הם בהחלט השיעורים שבעיניים אותה מטוסה, אין שום סיבה שזה לא יקרה. אז איזה שאלתי, מה נאחל לך? מה היית רוצה שיקרה? אני
הייתי רוצה שזה יקרה, פשוט שאת יודעת, שזה יקרה אבל בגדול, שזה יהיה ממקום הכי שלם, ושאני אגיד וואו, היה שווה לחכות ולעבור את כל המסך הזה, תקבל באמת את הזוגיות הכי נכונה לי, הכי מתאימה לי, שתעשה אותי מאושרת, שתשלים אותי ותקדם אותי ושנאהב אחד את השני ונקדם אחד את השני קצור מה שאנחנו רואים בהגדות, אבל את יודעת, גרסת המציאות. בדיוק,
פחות מושלם, יותר שלם ומשלים. אז
אני מאחלת לך שממש, ממש, ממש בקרוב, את יודעת, בעולם שלנו ישועת ה' כרף עין והכל יכול להתהפך בשעות, אז אני
מאחלת לך שבסיבוב הבא בחוץ, כשתצא לזרוק
את הזבל, הוא יחכה לך שם. אמן.
חלום.
את
יודעת איזה יפה אני עובדת לזרוק זבל, אני מזכירה. אגב,
אחד הדברים החשובים, אתה אף פעם לא יודע איפה אתה תפגוש. אף
פעם לא יודעת איזה... תהיה
מוכנה לזה בכל רגע, עם ידיים פתוחות, לב פתוח, עיניים פתוחות, ערנות, ותדעת, הוא
שם מול העיניים, הוא כבר פה הרי,
זה לא שהוא לא פה. הוא
פה. רק
צריכה לקלוט אותו בעיניים. ואני
רוצה להוסיף שאנחנו בכל השדה, אני לא יודעת אם זה יתפרסם בקרוב, איזה חודש של ניסים, ושהכול, הכול יכול להתהפך בדקה התשעים. אז כאילו, ככה לכל הרווקות של המקשיבות, ואתה יודעת, מיואשות, אסור, והכול ברגע, כמו שאומרת, בערב פיים, יכול לקרות, אז בלי לחץ, באמת, אני מאמינה שהכול יקרה, ובזמן הנכון, והכי נכון. זה
כיף. אז שני, איפה אנחנו יכולים להמשיך לעקוב אחרייך? ספרי לנו. אז
זהו, אצלי באינסטגרם, אני צריכה להצליל יותר לשתף. אני אשתף שם קצת את כל הדברים שאני עוברת, אולי גם בתחום הזוגיים. ואני מקווה שאני גם אספר קשורות טובות בקרוב. אמן?
אז אנחנו, אני מזמינה את כולם לעקוב. שאני גולן באינסטגרם. ואני חושבת שאני אשמח לראות את ההתפתחויות כבוקבת שלך. אני רוצה להגיד לך תודה רבה על הפתיחות, על האותנטיות, על איך ועל איך שהסכמת ככה להכניס אותנו לתוך החיים שלך, שוב. תודה
לכם, כל הטובה, באמת. כל הכביש, כל מה שאמרת, גם אמת. אנחנו
נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו קצת
באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז
לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.