פרק 25 - הדר זוהר - התמודדות עם בדידות ברווקות ובזוגיות

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

שלום לכולם, והיום בפרק אני מערכת אותי, אז אני אדר זוהר, ובעצם מה שאני עושה ב-14 שנים האחרונות זה מתעסקת בזוגיות. היום יש לי את המרכז לזוגיות מעשית, שיש בו קורס ההכשרה למאמנים, סדנאות, הרצאות, צוות מאמנים שמאמנים את התהליכים האישיים, ואני ממשיכה לחקור זוגיות ומציאת זוגיות מכל פניה ורבדיה. והיום אנחנו הולכים לדבר על נושא שהרבה מאוד מאיתנו סובלים, אבל לא מדברים עליו, זה מה שנקרא גורם ההורג השקט של הרבה מאוד אנשים, ובעצם היום אנחנו הולכים לדבר על בדידות. בדידות כשאין לנו זוגיות, בדידות שיש לנו זוגיות, ממה היא נגרמת, מה אפשר לעשות כדי להרגיש פחות בודדים, והנזקים של בדידות. נקיף את כל הנושא הזה באופן מלא,

וגם תקבלו כמובן כלים פרקטיים להתמודדות.

אז קודם כל בואו נבין מה זה בכלל בדידות.

בדידות זה בגדול ההפך מתחושת שייכות.

אם בשייכות אני מרגישה שאני משמעותית, אהובה ללא תנאי, חלק מקבוצה, מזוגיות, חלק משמעותי מתוך קבוצה, בבדידות אני לא רק מרגישה לבד, אלא אני פשוט מרגישה לא שייכת. וזו תחושה מאוד מאוד מאוד קשה, זו תחושה של נחיתות, זו תחושה של מצוקה קשה, זו תחושה שמייצרת לנו הרבה מאוד כאבי לב, ואנחנו יכולים להרגיש את זה

גם כאשר אנחנו בתוך זוגיות, ואפילו כשאנחנו בתוך זוגיות ומרגישים את זה, התחושה היא מאוד מאוד מאוד כואבת או קשה.

אנחנו כביכול נמצאים בעולם שיש בו המון המון קשרים, קשרים חברתיים, קשרים גלובליים, קשרים דירטואליים, ועדיין אנחנו סובלים מבדידות חמורה יותר מאי פעם. כלומר, היום אנחנו רואים בסטטיסטיקות ובמחקרים שאנשים סובלים מבדידות באופן החמור והגדול ביותר ממה שהיה אי פעם. בין אם הם בזוגיות ובין אם הם לא בזוגיות. הרבה פעמים נראה לנו שרק אם נהיה בזוגיות זה יפתור לנו את הכל, אבל לא. זוגיות לא פותרת את הבדידות, וזה משהו שמאוד מאוד חשוב להבין. אנחנו יכולים להרגיש תחושות בדידות עמוקות גם כאשר אנחנו נמצאים במערכות יחסים. אז בואו נתחיל מנתון אחד שיהיה ברור, בדידות אינה נקבעת לפי כמות מערכות היחסים שיש לנו בחיים, אלא לפי האיכות הסובייקטיבית שלהם. כלומר, עד כמה אני תופסת את עצמי כמבודדת חברתית ורגשית, או שאני שייכת. ולפי התפיסה שלי, בעצם תקווה תחושת הבדידות שלי. לא לפי מספר מאחות היחסים שלי.

יש אנשים שיכולים להיות מוקפים בהרבה מאוד

אנשים סביבהם, ולראות תמיד, חברים ושיש להם זוגיות ושיש להם משפחה, אבל בפנים בלב הם יכולים להיות בתחושת בדידות מאוד מאוד מאוד קשה. וצריך רגע להבין, לבדידות נזקים מאוד מאוד מאוד גדולים. מזה שהיא מגבילה את תחושת העושר שלי ואני פשוט לא יכולה להרגיש מאושרת כאשר אני מרגישה בדידות, היא מייצרת לי כאב רגשי מאוד גדול, היא מייצרת געגוע כל

הזמן לאיזה משהו שפעם הרגשתי והיה, לא מפסיק לחרסם לי מבפנים. הרבה פעמים בדידות מקושרת לדיכאון קליני, ויש לה השפעה מטרידה וגדולה על הבריאות הכללית שלנו כבני האדם, ואפילו על התפקוד של מערכת החיסון. כלומר, מערכת החיסון שלנו נחלשת כאשר אנחנו מרגישים בודדים, ואז בעצם אנחנו הרבה יותר חשופים להידבקויות ולמחלות. היא גורמת לנו לירידה ביכולת המנטלית שלנו, יש אפילו שיבוש ביכולת שלנו לקבל החלטות ברגע שאני מרגישה בדידות, שיקול הדעת שלי נפגע, והיא מקצרת את אוכלת החיים, זאת אומרת, יש לה ממש השפעה מאוד מאוד מאוד גדולה. בנוסף, בדידות, היא משבשת לי את התפיסה שלי לגבי מצבים חברתיים. איפה אם אני יכולה להפוך מצב חברתי רגיל, שאנשים פשוט מדברים בינם לבין עצמם, למחשבה שהנה הם כולם נגדי ואני לבד,

היא בעצם מייצרת לי הגברה של תחושת הביישנות, החרדה החברתית שלא יהיה לי אומץ בכלל להביא את עצמי לשום מקום. היא גורמת לנו להרגיש בלתי נראים, שקופים בעיני אחרים, זו תחושה מאוד מאוד מאוד קשה, כמובן שהיא פוגעת לנו בתפיסה העצמית שלנו, בתפיסה של איך הזולת תופס אותנו, והיא משפיעה במקום הזה על זה שאנחנו מרגישים פחות מעניינים בהיבט החברתי, פחות חכמים, ואז אנחנו גם לא מאזים. להביא את עצמנו או לדבר, ובמקום הזה אנחנו בעצם מחמירים לעצמנו את הבעיה, והבדידות בעצם הופכת אותנו לאנשים מאוד מאוד מאוד מנוכרים, והתחושה הזאת היא מאוד מאוד מאוד קשה. צריך לדעת שבדידות היא דבר מדבק. כלומר, ככל שאנחנו נהיה בקרבה לאדם שמרגיש בודד, אנחנו פתאום נתחיל להרגיש בודדי בעצמנו. זה תדר, אנרגיה, שמאוד מאוד מאוד מדביק את מי שנמצא בסביבה, בגלל זה הרבה פעמים אנשים מתרחקים בצורה לא מודעת מאנשים שהם בודדים, מרגישים בדידות, כי הם פשוט מרגישים שכל פעם שהם לידם האנרגיה שלהם יורדת, מצד שני זה אנשים שהכי צריכים

סביבה תומכת, אבל אדם לא יכול להרשות לעצמו, לפגוע בעצמו בצורה חמורה, ולהידרדר למקום שגם הוא ירגיש בודד. וצריך רגע להבין שהגיעה הנפשית של בדידות היא קשה, היא הופכת את האדם הבודד לביקורתי מאוד כלפי עצמו וכלפי הסביבה. אנחנו בעצם הופכים לאנשים מאוד שליליים, ואנחנו שופטים באופן שלילי כל מערכת יחסים שיש לנו. זה נראה לנו שהכל לא מספיק טוב, יש המון המון פרשנויות במקום הזה, אז בעצם זה משפיע גם צורת התקשורת שלנו, אנחנו הופכים להיות מאוד קצרים, חסרי סבלנות, ציניים או קצניים, ואז בעצם ההתנהגות שלנו

מתחילה להיות ווסטנית, ובעצם מהמקום הזה אנשים פשוט מתרחקים, ואיכות הקשרים שלנו הולכת ויורדת. כמה עובדות על בדידות? בדידות היא לא נוצרת באשמת אף אחד. והיא גם לא משקפת את רמת הפופולריות או המקובלות החברתית שלי. רוב האנשים לא יודעו שהם בודדים, אפילו לא בטיפול פסיכולוגי, רגשי כלשהו, אימון. זאת אומרת, יש הרבה מאוד בושה מסביב למקום הזה של דידות, הרבה מאוד אשמה סביב המקום הזה שאני מרגישה ככה, ואני פשוט לא רוצה להודות בזה. עוד נתון מעניין שיותר מארבעים אחוז מאוכלוסייה בוגרת מדווחת על זה שהיא חש הבדידות מתישהו במהלך החיים וכמעט כל מי שחש את זה חש מאוכזב מעצמו בגלל הבדידות הזאת. עוד נתון מעניין זה שגירושים ופרידה כמעט תמיד הם מנחיתים עלינו, איזושהי תחושת בדידות לא פשוטה. בדידות מכניסה אותנו למחזוריות של התגוננות עצמית ושל אמנעות.

והאמנעות הזאת בעצם מדברים, מהתנסויות, מדברים שהייתי רוצה שיקרו לי, מפחיתה את מידת הביטחון העצמי שלי. אז בעצם הבדידות גם גורמת לי להרגיש הרבה פחות טוב עם עצמי, הרבה פחות בטוחה בעצמי. ומתוך המקום הזה זה איזשהו מעגל שאני גם נמנעת, גם לא בטוחה, גם בודדה, והמצוקה הנפשית שלי הולכת וגדלה, ונבואות עזם, פתאום שיש לי מגשימות את עצמם, ומרחיקות ממני אנשים שאני דווקא מאוד רציתי שהם יתקרבו אליי.

ואז בעצם כל המוטיבציה החברתית שלי הולכת ויורדת, ואנחנו מרגישים פגיעים ומנותקים חברתית, ואז בעצם המקום הזה שאנחנו מגיעים אליו, הוא גורם לי שכמעט כל דבר שיקרה לי, התגובה שלי אליו תהיה תגובה שלילית או שאני אחוש תחייה מכל מה שקורה מסביבי. דבר נוסף שקורה לנו בגלל בדידות זה בעצם שאנחנו מתחילים להתייחס לאנשים באי אמון, בחשדנות, בציניות, בחרדה. אנחנו מרגישים שכולם בעלי אינטרס מנסים להשיג משהו מאיתנו, או שאנחנו פשוט לא מאמינים להם. ואז בעצם אנחנו נעשה הכל כדי להימנע מהחברה שלהם, ובעצם מה זה אומר? שאנחנו ממש גוזרים על עצמנו עוד ועוד ועוד מהתחושה הזאת. שהיא כל הזמן הולכת ומדרדרת למטה.

זאת אומרת, אם אני לא עוצרת את

הדברים ומתחילה לטפל בהם ולהודות בהם, תמיד ההידרדרות תהיה למטה, וככל שאנחנו נמשוך את הבדידות, יותר ויותר זמן בתוכנו, יהיה לנו

הרבה יותר קשה לשנות את התפיסה ואת ההתנהגות שלנו, כי אנחנו כבר ניכנס לאיזשהו לוק שמנציח את עצמו, וההתנהגות הזאת עוד יותר תרחיק מאיתנו אנשים, ועוד יותר תגביר את הבדידות שלנו, ולכן זה משהו שאנחנו צריכים לשים לב ברגע שהוא מתחיל, כדי לא לתת לדברים האלה להחמיר.

כי מה קורה?

בפועל ככל שאדם מרגיש בודד יותר ומרחיק את עצמו ממערכות יחסים, שרירי מערכות היחסים שלו הופכים להיות משהו שהוא כבר לא לומד להפעיל, כי מערכת יחסים זה משהו שמצריך מיומנות. אנחנו צריכים מיומנות בתקשורת, מיומנות בלדעת איך לוותר, להתגמש, להתפשר, לתקשר עם אנשים באופן מקדם, אפילו להתעמת באופן נכון. וכאשר אני מתרחקת ומתרחקת מאנשים, השרירים האלה, הם פשוט הולכים ויורדים. וככל ששרירי מערכות היחסים שלי, הם בעצם לא משהו שאני דואגת להפעיל ביום-יום, בדיוק כמו כל שריר בחדר כושר, הם מתנבנים.

כאשר הם מתנבנים אני לא יודעת לחזור למגרש. לא למגרש הדייטים ולא למגרש החברות שלי ולא למגרש הזוגיות שלי. אני פתאום מוצאת את עצמי שאני שוכחת איך זה בעצם לתקשר באופן נורמלי עם אנשים. אני לא יודעת להביע אמפתיה, אני לא קולטת שמביעים כלפיי אמפתיה. אני לא מצליחה לראות דברים מנקודת המבט של מישהו אחר, ובעצם כל הזמן אני בפרשנויות שליליות ומעוותות כלפי כל דבר שמנסים להגיד לי. ובעצם הבעיה, שאני לא מבחינה בזה, אני פשוט, הדבר הזה הולך ונחלש, אבל אני לא מודעת לזה. שאני לא מתפקדת כמו שצריך בתוך מערכת יחסים, אני לא מודעת לזה שאני מרחיקה מעלי אנשים, ואנשים מרגישים את זה, אבל הם לא יודעים איך לשקף לי את זה. וזה קורה לי גם כשאני יוצאת לדייטים, או גם בכל מערכת יחסים שהיא. ומה שקורה, אנשים מנסים לחזור לעולם הדייטים אחרי איזושהי תקופה, שהם היו לבד והרבה פעמים לא מצליחים, הם בעצם לא מצליחים לנהל דייט כמו שצריך אבל הם לא מקשרים את זה לזה ששרירי מערכת היחסים שלהם פשוט לא אופלו הרבה זמן, אלא לאן לוקחים את זה?

לוקחים את זה לתחייה. הנה הוא לא בעניין שלי, ושוב הוא לא רוצה אותי, וזה שוב משהו בי לא בסדר, ואני לא מספיק מעניינת, ואני לא מספיק חכמה, ואז המקום הזה נהיה מאוד אישי. אני מבינה שאותי לא רוצים, אבל זה לא באמת קשור אליי, זה פשוט קשור לעובדה שאני שכחתי איך מתנהלים בדייט, ולכן זה משהו שמאוד מאוד מאוד חשוב רגע לעצור ולשים לב. שאם התרחקתי מאנשים, התרחקתי מדייטים, בעצם פגעתי לעצמי בשרירי מערכתי החסים שלי, וזה נכון כמו לכל שריר. אם לא הפעלתי את שרירי הזרועות שלי, במשך תקופה, כשאני אבוא לפתוח צנצנת, תהיה לי מאוד מאוד קשה לעשות את זה. וזה לא קשור לזה שהצנצנת ראה אליי, זה קשור לזה שאין לי כוח בידיים לעשות את זה. ובשביל להצליח לעשות את זה אני צריכה לחזור לחדר הכושר. אותו הדבר, אני צריכה בעצם לאמן את שרירי מערכתי היחסים שלי, ולעשות את זה באופן אפקטיבי, ולהבין שאם נכשלתי בדעתי, או

אם התרחקתי, זה לא אומר שלא רוצים אותי, אלא להתחיל לשים לב מה אני משדרת. מה אני אומרת, איך אני נראית אם אני נראית נועשת, אם אני מנסה לרצות, אם אני מנסה להצחיק בכוח, אם אני מנסה למלא את השיחה. אם אני שותקת ובוהה, אם אני מחזיקה את הגוף שלי ולא בעצם מייצרת איזושהי תקשורת אפילו ברמה של שפת הגוף שלי, אם הבן אדם שמולי, אני לא נראית פתוחה ומזמינה לשיחה, אני צריכה להתחיל לשים לב מה אני משדרת בדייט. ולראות האם אני מחייכת, האם אני מאפשרת לו מקום לדבר גם, האם אני מתעניינת בו, האם אני מקשיבה למה שהוא אומר, עונה לפי מה שהוא... הוא שואל אותי, או ישר תוקפת, והרעיון שיש לי לתת לכם לעשות את זה, זה פשוט תקליטו דייטים. תצאו לדייט, או לדייט אפילו עם בן הזוג הקיים שלכם, או עם חברה שלכם, או דייט ראשון, שני, שלישי, עם אנשים שהכרתם עכשיו. תקליטו, שימו על רשם קוד, תקליטו את הדייט, ואז בעצם תבואו הביתה. תקשיבו רק לצד שלכם קודם כל, ואז לראות את התגובות מהצד השני, או לראות איך אתם מגיבים למשהו שנאמר בצד השני, ושימו לב. שימו לב לטון הדיבור שלכם, שימו לב

לרמת ההתגוננות שלכם, שימו לב לשתיקות, שימו לב לניסיון להכניס הרבה מאוד מילים, לצחקו כשלא קשור, לפתאום איזושהי טונציה לא נעימה, נסו לשים לב לכל הדברים האלה ומתוך המקום הזה בעצם אתם תתחילו לפתח את המיומנות מחדש של שרירי מערכות היחסים שלכם. תנסו להיזכר מה השתמשתם בעבר שעבד וכבר הפסקתם להשתמש בו. נסו ככה לחייך יותר, להכין מספר שאלות מראש, לראות איך אתם מגיבים למשהו שנאמר לכם. ואז בעצם תראו איך הדברים משתפרים ממקום למקום.

אז קודם כל, היו מודעים למקום הזה,

היו מודעים למקום שבדידות הביאה אתכם, היו מודעים לסגירות שנוצרה, היו מודעים לתפקוד היומיומי שלכם, היו מודעים לאיך אתם מתנהלים. ואז להתחיל בעצם מתוך המודעות הזאת לשנות, להחליט שאתם עושים אחרת, וזה עניין של ניסוי ותהייה. כל פעם, נסו משהו אחר. ההמלצה שלי כמובן, שאם אתם חשים בדידות, או מרגישים ככה שאתם במקום לא טוב, או שכחתם להתנהל, קחו עזרה, בואו לליווי, קחו איזה קורס, סדנה, נסו בעצם לחזור

למגרש בליווי עם עוד אדם שיעזור לכם לעשות את זה באופן מיטבי, כי לפעמים, נקודות האיברון שלנו, משהו שאנחנו לא מצליחים גם אם בתוך הקלטה לראות וכאשר מישהו בא ושם פנס ומראה לנו אותם, פתאום יש בהירות גדולה על הכל ואפשר לעשות את זה, ובהרבה יותר קלות, ביחד מאשר לבד. אז קודם כל זה אפשרי. זה כבר ככה משהו שחשוב לדעת. דבר נוסף שאנחנו צריכים לעשות זה בעצם לזהות את התפוסים, תפוסי ההתנהגות שמכשילים אותנו. הרבה מאוד פעמים כאשר אנחנו חשים בדידות אנחנו נתקרב בזהירות ובחשד לאנשים שהם נרצה שהם יהיו בסביבה שלנו. ואז בעצם מי שמולנו מתחיל לקלוט את הססנות הזאת, או את האנרגיה הלא בטוחה שלנו בעצמנו, ואז בעצם מגיבים אלינו ככה, מתרחקים, פחות מדברים איתנו, זה מאוד כואב ומאוד שובר את האדם. שמנסה להתקרב.

אבל חשוב רגע לשים לב, אם אני רואה שיש כלפי תגובות כאלה, אני צריכה

לנסות לזהות את תפוסי ההתנהגות שלי, שמכשילים אותי.

זאת אומרת, מה אני עושה שם שלא מקדם אותי. ומתוך המקום הזה, להחליט שאני לא רוצה להגיע יותר בהססנות. אז זה אומר שאני, לפני שאני הולכת לאיזשהו מקום, אני מסתכלת במראה, מחזקת את עצמי, אומרת לעצמי שאני יכולה, מתלבשת בצורה שאני הכי אוהבת את איך שאני נראית. אומרת לעצמי דברים טובים, ככה מזדקפת עם הגב, מנסה להיות בביטחון, ואז היא יוצאת מהבית, מסתכלת בעיניים, ומגייסת את כל הכוחות שלי להגיע בביטחון לאותו אירוע, אזור, חברה

שאני רוצה להיות בה. עוד כמה דברים ככה שחשוב לדעת על בדידות. בואו נדבר רגע על בדידות בתוך מערכות יחסים. אז קודם כל מחקרים מראים ששלושה מתוך ארבעה אנשים מרגישים בודדים ברמות שונות שבין בדידות קלה לבדידות גבוהה. זה לא חייב ככה להרגיש גם ברמות הפיזיות, אבל כן יש איזושהי מצוקה נפשית. והמקום הזה גורם להם בתוך מערכת יחסים להרגיש מאוד מאוד רע. להרגיש ככה הרבה מאוד איסורי מצפון גם כלפי בני הזוג שלהם, כי בעצם הם אומרים, אוקיי, אני פה בזוגיות, אבל אני מרגיש מאוד מאוד לבד ומאוד מאוד רע לי, והם הרבה פעמים לא זוכים לאיזשהו ככה תמיכה מהסביבה, כי בעצם מה את רוצה, את בתוך זוגיות, אז איך את מייזה להגיד שאת בודדה? ואז ככה הדבר הזה מייצר איזשהו לופט, מאוד מאוד קשה.

ופה, בואו רגע נבין את ההבדל בין בדידות שחשים ברווקות לבין בדידות שחשים בתוך

זוגיות או נישואים אפילו.

בעצם, הבדידות שחשים בתוך רווקות היא נקראת בדידות חברתית. כלומר, שכולם מסביבי נישואים, וכולם בזוגיות, ואני לא. ואז בעצם התחושה הזאת מלווה אותי כל הזמן שבעצם אני מבינה שאני חושבת שאולי משהו לא בסדר בי, ובעצם מתחילה לגרום לי להרגיש שאני לא מספיק שווה. ואני לא מספיק טובה, ואותי לא רוצים, ובעצם אני מסתכלת ואומרת יחסית לאחרים, אני לא מספיק. לכולם יש, ולי לא. הבדידות הזאת היא בעצם נחשבת לבדידות חברתית, וגם היא הרבה יותר, יש בה מקובלות ברמת התמיכה, שזה נשמע לאנשים נכון לתת תמיכה לאנשים שמרגישים בודדים או לבד, כאשר הם אינם בזוגיות.

לעומת זאת, אנשים שהם בעצם בתוך זוגיות, זה הופך להיות מצב הרבה יותר מורכב, כי זה כבר נקרא בדידות רגשית. ובעצם לא להרגיש שייכות בתוך זוגיות, זה משהו שהוא מאוד מאוד קשה לאנשים לחיות איתו. בעיקר גם שאין לזה לגיטימציה מהחברה, ואז בעצם המצב של התסכול ושל התחושה הרעה הולך ומחמיר, ומגיעים למצבים מאוד מאוד קשים עם עצמם. משהו שחשוב לדעת שהרשתות החברתיות בעצם מגבירות את נושא הבדידות, בין אם זה לרווקים ובין אם זה לאנשים שגם בתוך זוגיות. נתחיל בזה שבין גילי 18 ל-30, כאשר הם רווקים, הרשתות החברתיות נמצאו כפוגעות ביותר ומגבירות ביותר את תחושת הבדידות, בגלל שזה נראה שבעצם לכולם יש חיים אטרקטיביים, נשואים מדהימים, זוגיות מדהימה, ולהם לא. התמונות של אחרים מאוד מעוררות קשיים נפשיים, ואנחנו מרגישים שבאמת משהו לא בסדר אצלנו. והתחושה הזאת של הבדידות מעמיקה אצל רווקים בגילאים האלה. יחד עם זאת, גם לאנשים שבזוגיות, כאשר הם נחשפים ברשתות החברתיות לחיים של אנשים אחרים, הם מתחילים לספר לעצמם סיפור שבעצם החיים של אחרים הרבה יותר טובים מהחיים של עצמם, ואז בעצם תחושת הבדידות שלהם הולכת ומעמיקה. מה שבאמת מראה לנו שאת ההתאמה במחקרים, ש-60% מהאנשים שנמצאים בתוך זוגיות מנדפחים על בדידות. כלומר, הרבה מאוד מהאנשים שנמצאים בתוך זוגיות

חווים את המקום הזה, והם גם חווים את המקום שקשה להם לשתף את התחושות האלה אנשים אחרים. ולכן, בעצם לא זוכים לאמפתיה, והתחושה הזאת בעצם הולכת וגדלה.

עוד נתון מעניין שהמחקרים הראים לנו, שבעצם

אחרי השנתיים הראשונות בחיי הנישואים, רבע מהזוגות מדווחים על תחושת גדידות, וככה מעל גיל 50 אנחנו כבר מגיעים ל-50-60 אחוז, שבעצם מדווחים על תחושת גדידות בתוך הקשר. כשאנחנו לא מטפלים בדבר הזה, מההתחלה זה בעצם הולך ומחמיר, הבדידות שלנו רק הולכת בגדלה. ומה שאנחנו כן רואים, שהתחושה הזאת מייצרת הרבה מאוד כעסים ואשמה כלפי עצמנו, כלפי בן הזוג, כלפי הסביבה. היא גורמת הרבה פעמים להזנחה אישית, לקשיים בעבודה, לתחושה של משהו לא בסדר אצלי, להרחקה של בן הזוג ממני, ומאוד מאוד מאוד חשוב לעצור את הדברים האלה בזמן, ואיך נעצור אותם? על ידי הצפה. של הדברים עם ההתחלה שלהם. לדבר עם בן הזוג, עם בת הזוג, בגוף ראשון, להגיד, אני צריכה, אני זקוקה לה, אני מרגישה שמשהו קורה לי. לדבר עם איש מקצוע.

לא להיות לבד בתוך המקום הזה. לפעמים נכון אפילו להגיע לטיפול זוגי, לראות מה בתוך הקשר בעצם גורם לנו לתוך התחושה הזאתי. עוד כלי שיכול לעזור זה בעצם לשבת עם עצמכם ולערוך רשימה של מה המחירים והרווחים שאתם משלמים בגלל התחושה הקשה הזאת שיש לכם. ולפעמים ככה, מתוך ההתבוננות של המחירים שהבדידות מביאה לי, שהתחושות הקשות מביאות לי, הרווחים שיש לי, גם הרווחים יש לנו בזה שברגע שאני מרגישה לא טוב אז אני מבטרת לעצמי על דברים, אני יכולה להישאר באזור הנוחות שלי, אני צריכה להתבונן רגע בדבר הזה באומץ ולשאול את עצמי האם אני מוכנה לשלם, להמשיך לשלם את המחירים האלה, את המחירים שהבדידות הזאת מביאה לי. ובואו רגע נדבר על כמה מקומות שבעצם נגררים בתוך המקום הזה. נתחיל בזה שאנחנו נדבר על תחושת הכישלון, תחושת הכישלון בעצם יכולה להגיע בתוך המקום של תחושת גידות. אני יכולה להרגיש שפשוט אני נכשלת. נכשלת בקיום מערכות יחסים, נכשלת במקום הזה של התקדמות בתוך החיים שלי, ואז הכישלון הזה יכול לגרום לי לוותר, או פתאום לקפוא ככה מול הדברים, להפוך להיות פסיבית, חסרת עונים. לעתים למעט מאוד אנשים הכישלון הזה יכול לתת דרייב, ואז ככה אולי המקום הזה יוציא אותם, אבל רובנו נלחצים מזה, מרגישים

מאוד מאוד נבוכים מהרגשה, ובעצם הפגיעה הזאת

היא הולכת, הופכת להיות גם בדידות וגם

תחושת כישלון, ואנחנו בעצם מנסים לצאת מהלופ אבל לא יודעים איך לצאת ממנו. ואני רוצה לתת לכם ככה כמה דרכי התמודדות, גם עם כישלון, גם עם התחושה הזאת של הבדידות מעבר למה שדיברנו של להתבונן ולהיות מודעים, ולבקש עזרה מאוד מאוד מאוד חשוב. אז בעצם להבין שכישלון והבדידות פוגע בערכה עצמית שלנו, וגורם לנו להסיק מסקנות לא נכונות על עצמנו, ומעוות את מה שאני חושבת על עצמי, ומעוות את התפיסה שלי על הכישורים והיכולות שלי, ומערער את התחושה של הביטחון שלי, את האופטימיות שלי על החיים ובעצם גורם לי להרגיש חסרת עונים ולכודה בתוך איזשהו מקום שאני לא מצליחה לצאת ממנו ומה קורה לי כשאני לכודה בעצם המתח והפחד שנגרם מתוך המקום הזה שאני מתחילה להרגיש הוא גורם לי לשיתוק הוא גורם לי לא להצליח לצאת מתוך המקום הזה ולכן מאוד מאוד חשוב לעצור את זה, ולטפל בזה.

לשחרר את תחושת הבושה, לשחרר את חוסר העונים ולהבין שאני יכולה לעזור לעצמי ולקחת אחריות על החיים שלי. להבין שהמטרות הן לא מאיימות וקשות כמו שהן נראים, אני לא כזאת קטנה כמו שאני חושבת, אני לא פחות חכמה או פחות יפה או פחות מוכשרת ממישהו אחר. להפך, יש לי הכל, אני צריכה להתחיל להגיד לעצמי שאני חכמה, יפה, מוכשרת, מסוגלת, בדיוק כמו אנשים אחרים. ממש להתחיל להיות במנטרה שאני טובה, אני יכולה. אני מוכשרת כל יום להתחיל לפמפם לעצמי את המקום הזה. להבין שאני לא הולכת לוותר על החלומות שלי, אני מפסיקה להרגיש תלויה במישהו אחר שהולך להציל אותי, אני לא רוצה יותר את תחושת התבוסתנות והקורבנות הזאת, אני הולכת להוציא את עצמי מתוך המקום הזה. והדבר הראשון שאני צריכה לעשות זה לקחת את המטרות והיעדים הגדולים האלה שאני מרגישה שאני לא יכולה להשיג, כמו זוגיות, כמו למצוא עבודה חדשה, כמו למצוא אפילו חברה חדשה, ולהתחיל להפוך את זה למטרות ויעדים מאוד מאוד מאוד קטנים. למשל, לצאת לדייט אחד. להיות במקום שאני הולכת לאיזשהו קורס ומדברת עם מישהי אחת שאני רוצה להתחבר איתה. ממש לקחת את כל המטרות הגדולות שיש לי ולהפוך אותם למטרות קטנות. במקום, מחר אני רוצה למצוא עבודה, אז מחר אני רוצה לשלוח קורות חיים למקום אחד שמעניין אותי. כלומר, להתחיל לראות מה אני רוצה, ממה אני נמנעת, וכל יום לעשות משהו אחד שכזה. לא הבד, להתחיל להגיד לעצמי אני חוגגת את עצם זה שניסיתי ולא את עצם זה שזה לא עבד. הכישלון, אנחנו צריכים להפסיק לקחת אותו כמשהו אישי.

אנחנו צריכים רגע להיות במקום שבעצם עוזר

לנו להבין שזה שום דבר אישי, זה עוד התנסות בדרך, זה פשוט לשנות את התקליט הזה בראש ולהבין שאני לא נכשלת בשום דבר, אני רק מתנסה ומנסה, וזהו.

וזה מה שאני יכולה להגיד לעצמי מרגע זה, אני לא לבד, יש סביבי אנשים, אני פשוט צריכה להושיט את היעד ולבקש עזרה ובאופן הזה לעזור לעצמי להרגיש פחות בודדה. אני לא מצליחה לעשות את זה, אני הולכת לבקש עזרה מקצועית ולשתף את מה שאני מרגישה. אני מפסיקה לחשוב שאני נכשלת, אני מתחילה להגיד לעצמי שאני מתנסה. אני לוקחת מטרות ויעדים גדולים והופכת אותם למטרות ויעדים קטנטנים ומחליטה שבכל יום אני עושה צעד אחד. שם אני לוקחת 100 ימים קדימה, ובוחרת לפתוח לי בפתקים של הטלפון או באיזושהי מחברת, ואני כותבת לעצמי 100 צעדים ב-100 ימים, ובעצם כל יום אני רושמת צעד אחד קטן. ומסתכלת וחוגגת רק את הצעד הזה, את זה ששלחתי קורות חיים היום, את זה שנכנסתי לעוד אתר חיפוש עבודה מחר, את זה שיצאתי לדייט אחד, את זה שלא התעסקתי כל היום בטלפון לראות אם הוא יתקשר, אלא הצלחתי לנתק את הטלפון כל יום, צעד אחד ואותו אני חוגגת. אם לא נחגוג את הצעדים שעשינו, לא משנה מה התוצאה שלהם, אז בעצם לא נוכל להתקדם. חגיגת ההצלחות שלי, ההתנסויות שלי, היא בעצם זו שמטמיעה את המקום הזה של המסוגלות. ולכן זה מאוד מאוד מאוד חשוב שנחגוג את ההצלחות וההתנסויות.

אז בואו נסכם. בנידות יכולה לגרום לנו לתחושות מאוד מאוד קשות. לתחושות של נחיתות, לתחושות של אשמה, לתחושות של תסכול, לתחושות של חוסר שייכות קשה, לתחושות של כישלון. אך אנחנו אלה שיכולים לעזור לעצמנו, בין אם זה לבקש עזרה מקצועית, בין אם זה להחליט שאנחנו מפסיקים לפרש, להסיק מסקנות, ובין עם זה שאנחנו מחליטים שאנחנו עושים, עושים צעדים יומיים כל יום, בלי לוותר לעצמי. להוציא את עצמי מהמקום החשוך שנכנסתי אליו. כי רק אדם יכול לעזור לעצמו. גם אם אני מבקשת עזרה, אם אני לא אפחר לעזור לעצמי, אף אחד לא יוכל לעזור לי. אז אפשר לצאת מזה. אתם יכולים לעזור לעצמכם. זו תחושה שרובחת, אתם לא לבד בתחושה הזאת, וחשוב מאוד להיות מודעים לזה, ובעצם לבקש עזרה, ולא להסכים להישאב למקום הזה. אז תודה שהייתם איתי, ונתראה. כל שאר המקומות שאתם יכולים לסגוש אותי.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.