פרק 27 - מיניות הגבר וכוח המשיכה - עם יותם בודק
5 Sept 2023 · 54 min
Hader Zohar interviews Yotam Bodek about male sexuality, attraction, and sexual energy. Bodek discusses the importance of foreplay, a 21-day no-ejaculation challenge to conserve sexual energy, and four muscle groups that control ejaculation. He connects sexual energy conservation to vitality, masculine attraction, and spiritual intimacy with a partner.
Chapters
שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.
והיום איתנו יותם בודק, שתכף גם אדבר
על השם משפחה שלו שהוא סיפור מעניין, מה זה בודק. יותם הוא מטפל גוף ונפש, מנחס עדנאות התפתחות, ואחד האנשים הכי מיוחדים שאני פגשתי והכרתי, וכשהכרתי אותו אמרתי, אני רוצה לדבר איתך, ושתעלה אליי לפודקאסט, כי איך אמרתי השבוע לבעלי, הוא איש שאלוהים נגע בו, ואני רוצה שכולכם תכירו את האיש הזה, אז הנה אותם. אנחנו הולכים לדבר ביחד על מיניות הגבר, שזה נושא סופר מעניין. אז מה שלומך?
מעולה, מעולה. קודם כל תודה, אני ממש ממש מתרגש להיות פה ולדבר איתך, שזה תמיד כיף. ואני מופתע ממש שאת זוכרת את המשמעות של השם משפחה הזה. אפילו אימא שלי זוכרת.
מה אני זוכרת כדי שאתה תגיד את זה?
אבל זה חלק מזה שכל דבר אצלך מיוחד, אז זה לא סתם שאני גם זוכרת את זה. אז ספר לנו רגע, מה זה אותם בודק?
המשמעות של השם, טוב, את יודעת, בימים קדומים ככה היו נותנים את השמות משפחה לפי המקצוע, והאבא של הסבא שלי בעיראק היה בודק ספרי סתם. ומשם משמעות השם בודק, אז הוא היה רב, באמת כדי להגיע לרמה של לבדוק את הספרים, אז היה מצריך עוד הרבה עבודה, אני לא באמת בקיבה פרטים, יש לנו כזו תמונה עתיקה שהייתה אצל סבתא שלי תמיד בבית שלו, יושב עם גלימה כזאת וקובע כזה גדול של זה, וזהו.
וזה לא סתם שיש לכם, יש, אני אומרת שלא, אם נגע בך, זה משהו שעבר בדורות אצלכם.
התפיסה שלי, אלוהים נוגע בכולנו, אבל כן.
יש את אלה שנותן להם אור יותר גדול. פעם המורה שלי אמר לי, יש אחד שהוא פנס ויש אחד פרויקטור. וזה חלק מהתפקידים שלנו בעולם. מי שיקיבל את הפרויקטור, יש לו גם, אתה יודע, האחריות יותר גדולה, והעבודה פנימית יותר גדולה, והתבוננות והמבחנים שלו יותר קשים, אבל הוא בא להיות פרויקטור. אז אני מאמינה שאתה מהאלה, וספר לנו קצת את הסיפור המרתק שלך, ככה שהתחיל אי שם בברזיל, או שהוא לפני ברזיל כבר התחיל, ספר לנו קצת.
כן, הסיפור המעניין מתחיל בברזיל, אבל כל סיפור יש לו הקדמה מסוימת, שמביאה את, בעצם את הגיבור שלה לתפניות המעניינות האלה. באמת ההקדמה שלי מתחילה בסוף בסיפור החיים האישי שלי, בעצם מהילדות, התחלתי כבר להיחשף לאירועים מאתגרים הייתי אומר, בין אם זה שהייתי מאוד קטן, נחשפתי לאירוע טראומטי שהוביל אותי לכל מיני שאלות, אני לא יודע אם זה המקום להיכנס עכשיו לפרטים של הסיפורים, אבל...
תמיד המקום.
באמת עברתי מין חשיפה בפעם הראשונה בחיים שלי ממש בגיל 12, על הטבוע הכי גדול שאנחנו נמנעים מדבר עליו שנקרא מוות, ממש פגשתי אותו מול העיניים של אדם קרוב זו הייתה מדרכת סוסים שלי, שככה באיזה טיול מאוד שגרתי, היה איזה אירוע שם שהוביל אותה, לעזור לעוד נערה במצוקה שהייתה על סוס שהתחיל לדור מהר והיא רץ אחריו. בסוף קרה שם איזה שהוא משהו והיא נפלה ושברה את המפרקת. ואני כנער בן 12 נשארתי שם עם עוד שני ילדות קטנות ואיתה. וזו הייתה החשיפה הראשונה שלי למשהו לכאב מאוד גדול. לצער מאוד גדול, לשאלות מאוד פנימיות ככה וטעיות, מה קורה פה, מה אני, כאילו, הבן אדם שמולי הוא פה, ופתאום הוא לא פה, מה זה אומר? כי הגוף שלו פה, אבל הוא לא. וזה ליווה אותי, ובעצם, כבר בגיל 18, יצא לי, הייתי גולש, ויצא לי להיכנס עם עוד חבר למים בים סוער, ושם חוויתי הפעם הראשונה מוות קליני. טבעתי.
וואו.
אני זוכרת שסיפרת לי את הסיפור הזה, והייתי באימפה פאור כזה של כאילו, אוקיי, זה לא סיפור שאנחנו שומעים, ואני אשמח שככה מי שמאזין לנו ישמע אותו, כי זה באמת אחד הסיפורים שהכי מייצרים תפיקות לב בקטע טוב.
אז בעצם זה היה אני וחבר, נערים בני 18, בדיוק לפני צבא, בקושר C, שאתה יודע שאתה בן 18 אתה בטוח שאתה יכול על הכל והכל קטן עליך, ושום דבר לא מפחיד, ונכנסנו לים בחורף, באמת גלים של 2 מטר בערך, בחוף הנכים שיש שם מזח, שבאמת הים שם גדול, אז אפשר לראות ממש את ההתנפצות שם של הגלים את העוצמה, והחלטנו שאנחנו נכנסים, כאילו הוא קטן עלינו, אנחנו נסחה, נעקוף את זה, נגיע לאזור שבו אנחנו צריכים לתפוס את הגלים לחוף, והכל יסתדר. באמת נכנסנו, קפצנו, ונתקלנו בזרמים עוצמתיים, שהתחילו למשוך אותנו פשוט לאמצע הים, ופנימה, וגלים מתנפצים עלינו, נכנסים סטים של גלים, אנחנו משנים שנכנסים לקרקע, בשלב מסוים אני לא רואה את החבר יותר, קוראים לו אביב, ובאמת שם היה איזה רגע אחרי מלחמה של בערך אני לא יודע כמה זמן במדויק אבל נראה לי חצי שעה במים של מלחמה והטשה. בעצם יש לב שאני כאילו אין כוחות תפיסת כוחות אני מבין שזהו אני גדול על הסיפור הזה. ואני פשוט כאילו מפסיק להיאבק כי אין בי יותר את הכוח. ויש איזה שהוא קול פנימי שאומר כאילו תשחרר תשחרר תרפה. וכזה ממש אני רואה את הגל מולי רואה את כל הגלים כאילו את החיים שלי עוברים במין סרט נע כזה אירוע אחרי אירוע מה שהיה הדברים שאני מצטער עליהם הדברים שאני. שקרו לי בחיים מה שעשיתי עד היום ואני באמת משחרר ויש איזה שהוא רגע שאני מאבד שאני מאבד הכרה אני פשוט עובד ומאבד הכרה בולע מים אין ביקוחות. אין לי מושג לכמה זמן זה היה אבל באמת. באמת שם ברגע הזה הייתה לי מין אפשר, לא יודע לקרוא לזה, פתאום גילוי, גילוי כזה שפתאום, מחוץ לגוף שלי הפיזי והתחושות הפיזיות, פתאום היה בי משהו ער וקיים, ומודע ונוכח שהוא לא, לא משהו שאני מכיר. ולימימי, הבנתי שזאת הנשמה, זאת הנשמה האנושית שלנו, זה בככה אני לוקח אותנו בכמה שנים קדימה במסע. ובאמת מה זה הדבר הזה שקוראים לו נשמה, מה זה הדבר הזה שכולנו בכל התרבויות עוסקים בסביב הדבר הזה ושואלים וחוקרים, ורוצים להבין ולדעת, וברגע שהכרתי בזה היה לי איזשהו רגע של הבנה כזאת עמוקה, שלא כי אני קיים ואני לא בגוף, בדיוק שבריר שנייה לאחר מכן, אני מרגיש מין משהו כזה שמגיע, ופשוט מחזיר אותי פנימה לגוף שלי, ממש שואב אותי פנימה, אני חוזר לפתאום לתחושות של, כאילו אני בתוך, מקבל מכה בגב, מאוד מאוד חזקה, והבנתי שאני בסלעים, והים ככה זרק אותי על הסלעים, על המזח, ואני מתעורר, מכים מים, לא מבין מה עבר עליי, ולאט לאט חוזר להכרה, מחפש את החבר שלי, מסתבר שהוא עף לסלעים יותר מוקדם ממני, מוצא אותו, וזהו, מאותו יום אני מכחיש את מה שקרה, אני חוזר לעני שלי, שאני פחות או יותר מכיר, אבל החלטתי לעשות צעד גדול בעקבות זה, ולהפסיק להתחרות בגרוף תאילנדי, שאז התחרתי.
ואיך זה קשור?
איך זה קשור? זה קשור בכך שההיגרוף שלי היה הפורקן הנפשי, לכל מה שקורה בפנים, לרגשות של כעס, של הדחקה, של כאב, של צער, שפשוט היו צריכים לצאת בדרך מסוימת, וההיגרוף בשבילי כנראה היה המוצא לזה, היה הדרך שלי להוציא את התסכול, את החוסר היכולת לתקשר את מה שעובר עליי בפנים, את הכאב, אז כנראה שזה היה המוצא שלי בתוך האגרוף, ולאחרי אותו אירוע, ברגע שיצאתי ואני לא יודע להסביר, אבל באמת, הייתה מין הקלה מאוד פנימה, כאילו נלקח הכאב, כל הכאב ששכן בפנים נלקח, כאילו פשוט אנשלתי אותו מעצמי, וזה לא היה איזשהו תהליך אקטיבי שאני פעיל בו, פשוט משהו שקרה כתוצאה מזה, ואני באמת לא יודע להסביר, אבל היה במין הקלה בפנים, ושחרור. אז החלטתי שאני מפסיק, אני לא צריך יותר להרביט ולהכות, והכאב שלי נרגע. אז אני אומר, hurt people hurt people. יש משפט כזה.
ותגיד, בעצם אז משם התגייסת, השתחררת, והתחלת איזשהו מסע עם עצמך.
אז ממש ככה התחלתי, האמת שזה היה בגיל 18, זה השלב הבא שלי בחיים היה להתגייס לצבא, וכמובן שגם שמה פגשתי את מה שכל חייל קרבי שירדתי בצנחנים, לפעמים פוגש, אני הייתי בצוק איתן, ובאמת יצא לי לפגוש ככה קצת מקרים קיצוניים, אני בעצמי נפצעתי, יצא לי לטפל באנשים, וגם שם עוד פעם חשיפה לאירועים קיצוניים, לחוות כאב, לחוות אובדן של חברים, והמסע הזה באמת נמשך יותר לאחרי הסיפור, ועכשיו אנחנו מגיעים בעצם לחלק בסיפור שקוראים לו ברזיל, שם בעצם במקום שבו אני בטיול שלי, ומשחרר מהרגע מכל מה שקרה בארץ, מהקשר המשפחתי, ובאמת יוצא למסע שלי, שליותם, של השאלות שלי, של מה שמעסיק אותי, של התאיות שלי, ושם מתחיל בעצם הטיפול שלי. וזו החשיפה הראשונה שלי, אני חושב, לכל העולם הזה, לתחום הזה, להתעמק בזה, לחקור את זה, לחקור עם עצמי, ואני איכשהו מגיע למקום בברזיל, מהמם ביופיו טבע מרהיב עוצמתי, פיראי, ואני מחליט להישאר שם לתקופה, להתנדב, לעזור למי שקוראים לו דני, שהיה לו שם מקום, והמקום נשרף, והחלטתי שאני עוזר לו להקים מחדש את המקום, לבנות, תמיד היה לי מין תשוקה כזאת, לבנות בחומרים טבעיים, באבן, בעץ, תמיד עדים אותי. והיה לי מין חלום כזה, והחלטתי שאני מתנדב ונראה מה קורה. ולימים נהינו שותפים, הוא הציע לי שותפות, ואנחנו בעצם מתחילים, מסע משותף של הקמה של בנייה של הוסטל, וביקטות, ואתר קמפינג, ובר קטן, והכל בבנייה כזאת, בנייה טבעית. אז אנחנו מגיעים לחלק, לדעתי שהוא חלק מאוד גדול, בסיפור שזה באמת ההכרה במה שאנחנו קוראים לו היום כוח המשיכה.
שמעניין אותי גם איך אתה רואה את
כוח המשיכה, זאת אומרת, כוח המשיכה, אתה יודע, יש לזה, כל אחד קצת מגדיר אותו אחרת, וכשאתה אומר כוח המשיכה, אז גם ספר לי רגע מה זה אומר דרך ההגדרה שלך, ואיך זה קשור לסיפור שלך.
אז באמת יש הרבה הגדרות לכוח המשיכה, ובהתחלה לא הייתה לי שום הגדרה לזה, היה לי מין הכרה פשוט, הכרה חווייתית, בזה שאני, בזמן ההקמה, במהלך ההקמה, אז היינו צריכים, היינו צריכים משאבים, והיינו צריכים אנשים, היינו באזורות די מבודד בטבע, והיינו צריכים בניים מקצועיים שיידעו לעבוד בעץ, והיינו צריכים בניים מקצועיים שיידעו לעבוד באבן, והיינו צריכים כוח עבודה, וכוח עבודה מסוג מסוים לא רצינו כל בן אדם או להביא פועלים שהם לא כי בסוף האנשים שעבדו איתנו הם צריכים לגור איתנו לתקופה מסוימת. ואז בעצם כאן נכנס העניין של כוח המשיכה אני אספר מתוך חוויה. מזה שבאמת אני הייתי דמיינתי. ממש לדמיין דמיינתי לא כי תרגלתי את כוח המשיכה אבל דמיינתי באמת רוחי בלילה לפני שהייתי הולך לישון הייתי רועב הייתי חווה. הייתי חווה את מה שאני רוצה שיקרה הייתי חווה בדמיון שלי את מה שאת האנשים שאני איתם את החוויה שאני עובר איתם בבנייה איך הבנייה נראית. הייתי מדמיין את האוסטל שהוא גמור ואיך התחושה שישנים בו אנשים הייתי מדמיין את הטיול הסוסים שאני עושה ודבר אחר דבר התחיל להגיע. ואז בעצם בהתחלה פתאום הגיע איזשהו בחור, באמת שהוא בעלים של חברה מאוד גדולה, קוראים לה בננה ברזיל, והוא במקרה חבר של השותף שלי והוא הגיע לביקור, ואז הוא אומר, אתה יודע, יש לי איזה בניי, הוא בדיוק מסיים אצלי עבודה והוא פנוי, אם אתה רוצה, הוא בניי מקצועיים, מדהים. ואז מגיע אלינו הבניי, ואז לאחר מכן מגיע הבניי באבן, בונה בתים באבן במקומות וזה ממש בא וגם הוא נרתם איתנו לסיפור ואני פתאום שומע מאיזה מתנדבים שהגיעו אלינו במקרה בעיירה פגשנו אותם הם רצו לבוא להגיע לראות המקום ואז הם מספרים לנו שיש כזה דבר שנקרא walk away שזה בעצם רשת מערכת כמו פייסבוק. שמחברת בין בעלי עסקים או מנהלי פרויקטים של כל מיני פרויקטים כאלה. לאנשים שרוצים לעבוד כמתנדבים, כי בעצם גם היכולות הכספיות שלנו היו מוגבלים ללהביא עובדים, ואז התחלנו לפתוח פשוט דף משתמש, והתחילו להגיע מתנדבים פתאום, מכל העולם, מג'ילן, מארגנטינה, מאורגוואי, מאפריקה, מצרפת, בסוף זה בתות על היו אצלנו מעל 21 מדינות.
וואו.
של מתנדבים.
שבעצם כל לילה אתה מדמיין את הדבר הזה, והדבר הזה פשוט קורם אור וגילים.
ממש, ממש ככה. ואני אגיד אפילו יותר מזה, אני בגיל, מאז שהייתי ילד קטן הייתי אוהב סוסים, ממש. אמרו לי שעשיתי קולות של סוסים עוד לפני שראיתי סוס. והייתי אומר לאבא שלי, אתה יודע, אני אהיה לי סוס לפני שיהיה לי אוטו. ואז הוא אמר לי, חקויק, זה בערבית, בסדר, אנחנו עוד נראה. יום אחד מגיע שריף של הירה שלנו למקום מסתבר שהוא גם חבר שלה של השותף שלי ואני מדבר איתו. אני מספר לו שאני מדריך רכיבה על סוסים אז גם הייתי מדריך רכיבה. ואני מספר לו על השיטה וטטט. והוא אומר לי אתה יודע מה תשמע אני אוהב אותך ואהבתי את הראש שלך ויש לי הפתעה בשבילך האמת שיש לי איזה מישהי שהיא חולה. היא מחפשת להיפטר מהסוס שלה. אז מחר יכול להיות שתגיע לפה עגלה עם סוס, אתה מוכן לזה? אמרתי לו בטח.
על יום שנולדתי.
ברור שלא הייתי מוכן לוגיסטית לכלום, אבל היה לנו שטח, וישר בניתי איזה משהו, והלכתי לקנות אוכל ודברים, ובאמת יום כלום אחורה, תגיע עגלה עם סוס.
וואו, מדהים. אז בטח זה אומר, העבודה עם כוח המשיכה. בוא רגע, ניתן את זה ככלי.
אז בואו נדאג את זה ככלי.
שמי ששומע יכול להשתמש בזה.
אז אם אנחנו רוצים להשתמש בכוח הזה שהוא קיים סביבנו, הכוח המשיחה הזה אומר שדומה מושך דומה. וכדי להשתמש בו אנחנו באמת צריכים להתחבר פשוט לדמיון שלנו, הכי ראשוני, זה שהראש שלנו והמיינד שלנו עדיין לא נגע בו, והביקורת עדיין לא נכנסה בו והציניות עדיין לא נכנסה בו, וכמו שאנחנו ילדים אנחנו פשוט מדמיינים את מה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא, ובדמיון אנחנו כבר מצליחים לחוות את החוויה של איך זה מרגיש שיש לנו את זה. שאנחנו בדמיון מצליחים להגיע למקום להפעיל את הרגש שלנו, אז משהו בנו לא רק נפתח מחשבתית, הוא נפתח גם ברגש, כי אנחנו חווים את החוויה של איך זה מרגיש שיש לנו את זה. והכל קרה רק בדמיון. אבל אפשר...
ממש לחיות את המקום הזה בתוכנו. ממש.
בדיוק. בדיוק, ממש לחיות את המקום הזה, וזה תקף לכל דבר שאנחנו רוצים, חפצים, וגיליתי לאחר מכן, שהיו פעמים שאני, שהייתי בטוח שאני שולט בכוח הזה, אבל פתאום גיליתי שיש בי פתאום ביקורת, ושיש בי קצת סיניות, ודברים קרו עם החיים, ויש בי אולי חוסר אמונה שזה באמת יקרה. לא האמנתי באמת שזה יכול לקרות, ושאלתי מה ואם כן ואיך, ואז זה לא קורה.
זאת אומרת שאנחנו מכניסים ספקות, אז מה שאנחנו מושכים זה את הספקות.
בדיוק. זה להיות באמת מודע מה השיח הפנימי שלי. מה השיח הפנימי שלי.
ולקחת עליו אחריות, כי כל זמן שהשיח הפנימי שלי הוא חוסר אמונה וספקות, אז זה ככה הראו החיים שלי. אז איפה זה עוד פגש אותך בחיים? כי אני יודעת שהמקום הזה של כוח משיכה הוא משהו שאתה משתמש בו, והוא פגש אותך בעוד מקומות סופר מרתקים בחיים שלך. אז איפה עוד, מה הדבר הכי משמעותי שצריכת לזמן לחייך בעזרת הכוח הזה?
הדבר הכי משמעותי שקרה לי באמת בחוויית כוח המשיכה, מה שנקרא, זאת לי, זאת אשתי, שיום אנחנו נעשה...
ומי התראיינה אצלנו בפודקאסט? לי המדהימה.
ממש. ולי זה באמת סיפור של כוח משיכה, שבאמת אני אפילו לא יודע כמעט להסביר אותו מבחינת פרטים איך זה קרה, אבל זה באמת עוד הוכחה מאוד חזקה של כוח המשיכה, בזה שמאה ילדות אנחנו הכרנו, והיה לנו כל מיני פרקים בחיים ממש מאגן, לכיתת ד' שזאת הייתה הצעת חברות ראשונה, חטיבה תיכון, ופתאום נפגשנו בצבא במקרה, ואז עוד פעם היינו בקשר וזה היה קשר משמעותי של שנתיים, ובעצם אנחנו מגיעים לנקודה הזאת, בחיים שכל ישראלי מכיר, הטיול הגדול, ואנחנו מבינים שכל אחד עכשיו צריך לצאת למסה שלו, לדרך שלו, ונפרדים עם אהבה מאוד מאוד גדולה, מאוד מאוד גדולה, ומשחררים מתוך המקום הזה, אבל אף פעם לא באמת מפסיקים לחשוב אחד על השני, ולראות את אחד על השני, שנינו היינו בזוגיות, במערכות יחסים שונות לאחרי הפרידה, אבל תמיד איזשהו משהו נשמר בזיכרון, בחוויה ובתחושה. ואז כשדיברנו על זה, היום עכשיו שהפך, אז דיברנו על זה שבאמת ששחזרנו אחורה את התקופה שלנו בנפרד, אז שנינו ייצרנו בתוכנו את החוויה של מה זה להיות של אחד עם השני.
מדהים.
במחשבה, בתחושה, ברגש, משהו שם תמיד היה קיים. ועם כל המערכות שעברנו, והזוגיות השונות, אנחנו היינו ארבע שנים, כל אחד בקצוות שונות של הפלנטה.
ולא בקשר, נכון?
זאת אומרת, לא הייתם בקשר?
ממש לא בקשר, פעם בפתאום איזו הודעה, פעם בשנה, כאילו, כזה מתעדכנים, מה קורה? באמת בקטע חברי כזה. לפעמים מדברים קצת, ואז עוד פעם, חצי שנה שנה שוכחים וחוזרים לחיים, כל אחד של עצמו, ואחרי ארבע שנים אני חוזר מברזיל, בזמן הקורונה, ממש כבר אחרי שנה בתוך הקורונה, חוזר לארץ, לדעתי יומיים אחרי, שלושה ימים אחרי אני פוגשת לי.
וואו, במקרה?
במקרה.
מטורף.
היא בדיוק מספרת שהיא סיימה איזושהי מערכת יחסים, ואני חוזר מברזיל גם לאחרי שסיימתי מערכת יחסים של תקופה, והנה אנחנו נפגשים, והנה זה קורה, וכן, עכשיו זה שלוש שנים.
זה קורה ביחד, שלוש שנים, והייתה חתונה גם לא מזמן.
הייתה חתונה, היו שלוש.
אצלכם זה תמיד צריך להיות מיוחד.
לא, לא, אנחנו נתחלנו באמירה של מה פתאום, אנחנו לא צריכים להתחתן, אנחנו כבר יודעים, אנחנו עצרנו את כוונותינו, אבל ואמרנו אוקיי, נעשה חתונה אחת להורים. ואז אוקיי, אחת גם לעצמנו, כי אם כבר אנחנו עושים להורים, אז חייב גם אחת לעצמנו, ולחברים.
אני חושבת שזו הייתה אחת החתונות הכי שמחות ומיוחדות שאני הייתי בהן, אפילו הכניסה שלכם לחופה הייתה סופר מרגשת. ואתה יודע, יש לי...
אז הנה לכוח משיכה, שאני ולי היינו בכיתה ט', אני אמרתי לה, לי, את יודעת מה השיר כניסה לחתונה שלי יהיה? And then I saw her face של שרק. אז הנה עוד כוח המסליחה בקטן, וזו הייתה כניסה שלו אחת שובה.
יפה שזכרת את זה. אז היום בעצם ככה, אחרי הרבה מסעות שעברת, אתה מטפל ולמדת גם אצל דוקטור נאדר בוטו, ואתה מנחה סדנאות, ואני עשיתי אצלך גם איזה סדנאת נשימה שהייתה מדהימה, ואתה באמת עובד עם אנשים, ואתה מתעשה גם עם מיניות הגבר. מתעסק הרבה בתחום הזה, וזה תחום שפחות לצערי מדברים עליו, מדברים אולי על סקס או על מיניות, אבל פחות מדברים על מיניות הגבר, וכן מעניין אותי לשמוע בעצם מה זה אומר, מה זה מיניות הגבר, מה מניע את הדבר הזה, איך אתה הגילית את זה, איך זה מתבטא אצלך, קובע שאתה יכול לספר לנו על המקום הזה.
אוקיי. התחום הזה של המיניות בעצם התחיל לעלות אצלי שאלות, ומין חקר כזה פנימי בברזיל.
מה זה בכלל מיניות? מה זה אומר מיניות? מה זה התחום של המיניות? כמו אנחנו מדברים על סקס, או על תפיסה של אינטימיות מינית? כאילו, מה זה בכלל מיניות, כשאתה אומר, התחום הזה התחיל לעלות אצלי שאלות?
אני חושב שכל אחד לוקח את זה לכיוון שלו כי באמת בתוך התחום הזה יש טרמינולוגיות שונות, ומתוך החוויה שלי אני אסביר שהמיניות זה היה בעצם המקום הזה של להתאמת עם עצמי, עם המיניות שלי, עם הפתיחות שלי, עם הגבולות שלי, עם החוויה המינית שלי, אם אנחנו מדברים באינטימיות במיטה, בסקס, בחוויה האינטימית שלי עם עצמי, בכל החוויה, סביב כל החוויה הזאת, שנקראת מיניות, ומיניות היא בסוף, אם אני מפרק את זה רגע למילה שהיא קצת יותר איזוטרית, זה אנרגיה, אוקיי? אנרגיה מינית.
שהיא שונה, אגב, בין גברים ונשים? בהסתכלות של, כלומר, באיך שאתה מסתכל על זה, או חוקר את זה, או מבין את זה?
כן.
כאילו אני רואה פה שעוני של שני קצוות, השאלה היא איך אתה רואה את זה, כי אני חושבת שאתה יודע, אפילו בכמות האזורי העונג של גבר ואישה, ומה קורה לכל אחד מאיתנו, והמסוגלות אפילו לאחרי אורגזמה, או תפיסת האורגזמה, או איך שהיא, זאת אומרת, יש, ובכלל, מה שאישה זקוקה כדי לעורר את המיניות שלה, ומה שגבר זקוק, זה כמו שני עולמות נפרדים, השאלה היא איך אתה רואה את הדבר הזה.
זה ממש שני עולמות מנפרדים שהם גם נועדו להיות ביחד. אז אם אנחנו מדברים פיזיולוגית, שזה כבר, התחלתי להיחשף קודם כל להבדלים הפיזיולוגיים, כל מי שלמד קצת טיפה אנטומיה, וכל מי שקצת הסתכל על הגוף שלו, מבחין בהבדלים. האנטומים הפיזיולוגיים, הרגשיים, וכמובן שמבחינה פיזיולוגית ואנטומית אנחנו בנויים אחרת, וזה אומר שאנחנו, שהתהליכים בנו, המכניזם שלנו פועל בצורה שונה. כולנו בנויים משני כתבים אוקיי, גם המשיכה המינית שלנו, היא מתבססת על כך שיש, איך משיכה נוצרת, פלוס ומינוס, פלוס מושך מינוס, זה הכותביות בעצם, לכולנו יש כותב אחד, שהוא כותב חיובי, נותן, מה שנקרא שממנו האנרגיה זורמת החוצה, ויש לנו קוטב שלילי שלמנו, הוא בעצם תחשבון מערבולת ששואבת את האנרגיה אליה. יש שני מערבולות, מערבולת אחת זורקת החוצה, ומערבולת אחת שואבת פנימה. אז בואו נדמה את זה כהקוטב החיובי והקוטב השלילי, ולכולנו יש אותם. עכשיו, אצל גבר ואישה, גם מבחינה ממש מדעית, עשו שריקה של השדה האלקטרומגנטי של גבר, ושל השדה האלקטרומגנטי של האישה. וגילו בעצם שהכתבים של הגבר, הם נמצאים, הקוטב החיובי נמצא באיבר המין, והקוטב השלילי נמצא בלב. ואצל אישה, הקוטב החיובי נמצא בלב, האישה נותנת אהבה, רגשית, והקוטב השלילי נמצא באיבר המין. וזה, רק הדבר הזה, כבר עשה איזשהו סדר, בכל הקונסנזוס שיש סביב גבר ואישה, שנינו נותנים ומקבלים אהבה בדרכים שונות, הגבר, הדרך שלו לתת אהבה היא במין. זה ממש כותב חיובי, שקורה אצלנו בגוף אנרגטית.
יודעת מה מעניין?
שגבר מקבל חום דרך מין. זאת אומרת, אישה יכולה לקבל חום בעוד דרכים, אבל גבר, הקבלת חום, הבוסט הכי משמעותי זה מגע, ובמין זה, המגע הכי חזק שהוא יכול לקבל, כלומר, הכי אינטנסיבי, וזה המקור חום הכי חזק של גבר.
נכון. והגבר גם מקבל מפה, מהלב, ואישה נותנת מהלב, אישה נותנת ברגש. אצל אישה מתחיל, היחסי האהבה מתחילים מפה, מהלב, בשיח, במקום הרגשי, בפתיחות, ואצל גבר לפתוח קשה, כי המקום פה שלו, הכותב השלילי שלו נמצא בלב, ויותר קשה לגברים לפתוח את הלב, והאישה יותר רוצה לפתוח את הלב. וזה בדיוק ההבדלים בינינו, למה הוא תמיד רוצה לעשות סקס, ולמה היא יותר רוצה לדבר, ולהבין את ה... כן, להבין את זה שאנחנו, גם מבחינה הכותבית, הכתבים שלנו נמצאים במקום אחר. אז זה דבר ראשון מהבחינה הפיזיולוגית.
אז בעצם כשאנחנו מדברים על מיניות גברית, וזה משהו שאתה סיפרת שאתה חוקר אותו על עצמך, ובאופן כללי, אז מה מניע את הדבר הזה? או זה שפתאום סקס זה לא רק סקס, אורגזמה זה לא רק אורגזמה, איפה הדבר הזה בעצם מקבל מקום?
אז קודם כל אני רוצה להסביר כאילו במין סוגריים כאלה דמיוניות, לזה שהדברים שאני אגיד ויציג שהם יותר באיזוטרי, יותר באנרגטי ויותר בתיאורטי, הם דברים שהם מגיעים מתוך אינטרפטציה של החוויה שלי, מתוך החקר והמסע והסקרנות שלי, והדברים שמצאתי, שנכונים לגביי, והם לא בהכרח נכונים לכולם, והם באים לידי ביטוי בכל בן אדם בדרך אחרת ובצורה אחרת, אז חשוב לי גם להגיד, שהדברים שנדבר עליהם מתוך התנסות והחוויה האישית שלי. אז נראה לי אצל כל בן אדם זה מתחיל בלמה, ובעצם התחלתי לדהות לגבי התחום הזה, כאילו מה הלמה שלי היה. הלמה שלי היה דבר ראשון, איזשהו חוסר סיפוק, חוסר סיפוק סביב הנושא של מיניות, סביב הנושא של אינטימיות וסקס, והתחושה של אוקיי, הבנתי את הדבר, חוויתי, התנסיתי, בכל מיני דברים, אבל כאילו בסוף זה נגמר, מתחיל ומסתיים באיזשהו משהו מסוים שהחוויה בו, היא נגמרת באיזשהו פורקן, ולאחר הפורקן הזה יש תחושה של חוסר אנרגיה, של כאילו מין פורקן כזה אנרגטי, רגשי, פיזי, לא משנה, כל אחד והתחושה שלו בדבר הזה, והרגיש לי שיש שם משהו שעדיין לא הבנתי, שיש שם משהו שעדיין לא נגלה אליי בחוויה, שאני רוצה להבין.
זאת אומרת שיש משהו מעבר לשפיחה, מעבר לפורקן, מעבר לאורגזמה, כאילו שיש משהו גדול יותר בדבר הזה? מה חשבת שאתה רוצה לחפש או להבין?
כולנו בסוף באיזשהו בגוף, על הגוף הזה יש צרכים חייתיים, כולנו בגוף חייתי שיש לו צרוך חייתי. לא הספיק לי פשוט החוויה הזאתי שהפרוקן שמגיע אחרי גנירם, לזה התכנסנו כאילו. וזה הביא אותי בעצם כאילו להתחיל לחקור, מה זה אומר התפתחות רוחנית דרך סקס. לאיזה, בתוך הטווח הזה שקורה בין התחלה של הסקס, לסוף של הסקס, ויש גמירה וזהו, האם יש איזה משהו בתוך, באמצע הזה שאפשר לגרום לו להיות בצורה אחרת? האם אני מבין את הבת זוג שלי עד הסוף? האם אני גורם לה באמת לעונג? האם שנינו בסיפוק בחוויה האינטימית שלנו? מהמקום הרגשי, מהמקום הפיזי של באמת להגיע ולחוות, אורגזמות שהן לא תמיד רק בחוויה הפיזית, והאם האורגזמות שאנחנו חווים, הן רק ככה או רק ככה, וזה באמת הוביל אותי למין שאלות סביב כל מיני טבועים. טבועים שלנו היו טבועים במיינד מאז שאתה גדל, אתה נחשף למין בצורה מסוימת, אתה נחשף למגע של גבר ואישה בדרך כלל.
גם לתפיסות על מין או לתסריטים על מין.
ופתאום גיליתי כמה בושה יש לנו בחברה סביב הנושא הזה, כמה הדחקה, כמה חוסר פתיחות וחוסר ידע ופחד, ומקומות שאנחנו נמנעים מלדבר עליהם, נמנעים מלחשוף אותם, נמנעים מלהעמיק את הידע שלנו בהם בחברה, ולהעניק את
הידע הזה, שאגב היא קשור לתגיות, זאת אומרת, כאישה שאוהבת מין יש עליה תגית לא בכלל חיובית, וגבר שמתרברב או שמספר על הדבר הזה, גם לו יש איזשהו חיובי או פחות חיובי, תלוי אם זה מי שומע אותו, קבוצה של גברים או קבוצה של נשים. והתגיעות האלה גם הן חלק מבעצם איך שאני רוצה לתפוס את עצמי כילדה טובה, אז אולי עדיף שאני לא אוהב מין, או אם אני זאת שמעזה, אבל אז מה זה אומר שאולי לא ירצו אותי לקשר רציני? זאת אומרת, הרבה תגיעות סביב הדבר הזה מאוד מנהלות את האפשרות שלנו להתחבר בכלל למיניות, היא האש שבתוכנו, זאת אומרת, בסופו של דבר, גם כשאני מלמלת זוגיות, אני מדברת על זה שללחבות את החשק המיני, או לא להתחבר אליו, זה אומר לחבות את יסוד האש. כי זה היסוד הכי חזק, כלומר, יסוד המין, כשאני מחוברת אליו, הוא יכול להבהיר בי את התשוקה לכל דבר. זאת אומרת, זה משהו שמאוד מאוד מאוד חשוב, בין אם אנחנו גבר או אישה, להתחבר ליסוד הזה, מהמקום הכי עמוק שלו.
אני חושב ממש ש... ממש ככה, ממש היסוד הזה של מיניות, המקור האנרגטי הזה, הוא מקור של אנרגיה של תשוקה, מקור של אנרגיה של חיבור, גם שלנו אחד של השני, ברגע שהאינטימיות שלנו והאנרגיות המיניות, המינית שלנו מתחברת, זו בעצם הלהבה הזאת שאת מדברת עליה, שמעליבה שנותנת לנו אנרגיה שנותנת לנו סיפוק אבל בתוך כל זה אני עדיין רוצה לדבר על משהו מאוד שאני חושב שהוא, שהוא ההיבט הכי גדול במיניות של גברים אוקיי מהצד שלנו, דווקא אני אשתף כי שם נחשפתי להמון חוסר ידע שיש לנו סביב, אני אתחיל ממש מההיבטים הפיזיולוגיים המדעיים, שגבר בסוף מעשה אהבה בשפיכה בגמירה בעצם, לא כולנו יודעים מה קורה לנו בגוף במוח בעיקר מבחינת בתוך הרובד ההורמונלי, איזה הורמונים הם משפיעים, מה קורה ברמה ההורמונלית במוח שלנו ואני טיפה אספר על זה. אז קודם כל מבחינת רמות הדופמין, דופמין זה הורמון שכולנו מכירים זה הורמון שמופרש אצלנו לאחרי קודם כל במעשה אהבה, מופרש אצלנו בספורט, מופרש אצלנו כשאנחנו מצליחים, כשאנחנו מרגישים תחושת הצלחה, סיפוק.
חוויית עונג בעצם.
חוויית עונג ממש, וזה ממש משהו שקורה במוח כשההורמון הזה מופרש, זה התחושות שאנחנו, והרגשות שאנחנו מרגישים. דופמין במהלך שפיכה אצל הגבר הוא עולה ברמות מופרש ב-250 אחוז מעל איכשהו מופרש ביומיום, ולאחר מכן הוא צונח, הוא צונח ממש, אם הייתי יכול להראות גרף, הייתי מראה כאילו את העלייה בזמן השפיכה, וממש מיד לאחר השפיכה, רמות הדופמין במוח יורדות לאט לאט לאט, ובמהלך שלושה ימים מתבצע ירידה בכמויות הדופמין במוח.
אז אם בן אדם הם יחסים כל יום, או מעוננים כל יום, אז יש כל הזמן איזושהי התרוקנות אינסופית של הדבר הזה.
ממש. יש את מי, דוד, אני לא זוכר את השם המלא שלו, שהוא כתב את הספר, בדרך גבר, שזה ספר שאני ממש ממליץ, שהוא אמר, שזה משפט קשה, אני אנסה להגיד אותו, וכל אחד באמת ייקח אותו על הזה, שהכמה שניות עונג שלנו בחיים בזמן הגמירה בזמן האורגזמה שוות לחיי הבינוניות שלנו. עכשיו אם אני אקח את המשפט המשפט הוא משפט קשה אבל אני רגע אקח אותו למקום המדעי בעצם, ודופמין הוא בעצם ההורמון שבזכותו שאנחנו קמים בבוקר אני מסוגל ללכת ולהגשים את עצמי לשים לעצמי מטרות ולכת לעשות את הדברים שאני אוהב וצריך לקחת אחריות עלה, על הדברים שחשובים לי. אז בואו נחשוב שהכמויות שלו יורדות מתחת לקו הממוצע שלנו, איפה שאנחנו ביום יום הוא מופרש, אז בזמן שפיכה הוא יורד, הוא יורד ממש מתחת לגרף הזה המאוזן, ובעצם זו התחושה שהוא מוציאה מאיתנו אנרגיה, הוא מוציאה מאיתנו מה שנקרא מוטיבציה פנימית לעניית הדברים. וזה ככה רק במישור הפיזיולוגי הורמונלי שאני מדבר נטו על הורמון הדופמין, ויש עוד הורמונים שכמובן מופרשים והם ממש יורדים במהלך, לאחר השפיכה. הדבר השני הפיזיולוגי שזה ממש הפתיע אותי לגלות, שכולנו רוצים להגיע, המטרה, ועוד פעם אני, זה בעצם אחד הדברים שלמדתי ונחשפתי עליהם, זה להוציא את המטרה מהמפגש האינטימי, של המיניות שלנו, עם הבת זוג שלנו, והרי כולנו נחשפנו מגיל קטן לפורנו, ולסרטים כאלו או אחרים, שבהם מוצג לנו סקס, ובהם מוצגת מטרה בסקס, שזה לגמור. אוקיי? וזו המטרה, בסוף. להגיע לעונג, לאורגזמה. עכשיו, קודם כל בוא נפריד, לא כל בן אדם ששופך מגיע לאורגזמה. ויש שם הרבה רמות עדינות שאנחנו, אני מזמין את כולם ללמוד ואולי להעמיק קצת בנושא, ולהבין שיש עוד רבדים למקום הזה ולחוויה שנקראת אורגזמה, ואנחנו יכולים לחוות אותה בדרכים שונות ובצורות שונות, והדבר השני זה להפריד את זה, שהאורגזמה היא בהכרח שווה שפיכה, ואנחנו, זה תהליך מאוד טבעי שמוטבע אצלנו בגוף, שברגע שאנחנו שופכים אנחנו מרגישים בעצם את המערק של ההורמונים שקורה לנו במוח, של הדופמין ואוקסיטוצין וכל ההורמונים האלה שגורמים למערק ובעצם לתחושה האורגזמית הזאת, אבל זה בעצם מופרד כי אם נסתכל על זה השפיכה קורית דרך היברמין והאורגזמה היא קורית במוח, אלה שני חלקים רחוקים אחד מהשני, אנטומית.
אנחנו מדברים גם על נשים וגם על גברים פה או רק על גברים?
אנחנו מדברים גם על נשים וגם על
גברים, זאת אומרת שגם אצל האישה האורגזמה היא לא בהכרח, כי גם אצל אישה
מופרעה שהיה ברטולין, זאת אומרת ברגע שהיא גומרת.
נכון.
זאת אומרת אתה אומר גם אצל האישה וגם אצל הגבר, השפיחה לא קשורה לאורגזמה, יכולה להיות אורגזמה בלי שפיחה או שפיחה בלי אורגזמה, נכון?
בדיוק, בדיוק.
אוקיי, זה מעניין.
כן.
זאת אומרת, אז אפשר להגיע לאורגזמה נגיד בלי קיום יחסי מין?
לא אפשר להגיע לאורגזמה בלי קיום יחסי מין, אבל זה דורש מאיתנו כמה דברים, אחד רמת המודעות שלנו, כמה אנחנו מודעים, ומה יכולת ההתמרה שלנו, האנרגיה המינית היא אנרגיה, ואם ניקח, זה לקחת כמו להפוך מים לגז, משהו שנמצא במצב צבירה מסוים שקוראים לו מים והופך לגז, הוא עובר איזשהו תהליך. אז בואו נחשוב שהאנרגיה המינית היא אנרגיה, אנרגיה יותר תחוסה. אנרגיה שהפיזיקה שלה קצת אחרת, אבל היא אנרגיה. ואם אנחנו יודעים להטמיר את האנרגיה הזאת בתוכנו, ויש תרגילים שבאמת עולם היוגה ועולם הטנטרה מלמדים, כדי להטמיר את האנרגיה הזאת בתוכנו, ובעצם לקחת את התחיסות שלה, ולהפוך אותה לאנרגיית חיים, אוקיי? כי המקור שלה היא אנרגיה.
יש פה משהו שרגע מעניין, כי למשל דוקטור ליאת יקיר, שהיא גם חוקרת ביולוגית וחוקרת, ובעצם היא מדברת על זה שגבר ואישה, בעיקר גבר, צריכים לפחות 21 אורגזמות בחודש, כדי בעצם שהמוח, זה מה שהמוח שלנו צריך כדי להיות במקום הכי טוב שהוא יכול. כלומר, אז מה בעצם הטעה באה ואומן? שאנחנו לא צריכים את האורגזמות האלה, זאת אומרת שזה יכול להיות ממקור אחר, או כן, או תעזור לי רגע להבין את המקום.
קודם כל אני לא חושב שצריך להשתמש במילה צריך. צריך זה מין עוד פעם איזה שהיא מכניס אותנו את המיינד התחרותי ההישגי שלנו למין הישגיות ומטרתיות, שאני לא חושב שבמהלך היחסי אהבה להכניס את עצמנו לסטרס של הישגיות ומטרתיות, יביא לו תוצאות טובות אלא יביא ללחץ יביא גברים למקום שבהם, חרדת ביצוע, בדיוק זה אפיל את המערכת הסימפתטית שלנו ובעצם דווקא יגרום לעבר המין שלנו יותר יחבר אותו מאשר ידליק אותנו.
שאגב, אנחנו רואים הרבה פעמים במחקרים על מין, שבגלל, בוא נגיד מאז ככה, שנשים גילו את זה שגם להן יכולות לגמור, והן לא רק כלי לסיפוק הגבר, אז בעצם הדבר הזה הפך להיות למטרה, זאת אומרת, המטרה של הגבר, הוא מרגיש טוב יותר, כאשר הוא גורם לאישה לגמור, ולכן נשאר הרבה לחץ עליה, גמרת, גמרת, תוך כדי יחסי עמים, כדי, מה שנקרא, לתפוח לעצמו על השכב שהוא עשה עבודה טובה, והדבר הזה מכניס הרבה מאוד סטרס לתוך המקום הזה שלה, שלא תמיד אישה יכולה לגמור זה, אנחנו יודעים שבשביל שאישה תגמור צריכים להיות מופעלים הרבה מאוד דברים, כולל יכולת ריכוז וכיבוי המוח הקדמי, והרבה מאוד דברים שהם לא בהכרח קלים באותו הנקודה ובאותו הרגע. ואצל גברים זה קצת אחר, והמקום הזה מאוד מאוד מלחיץ, גם גברים וגם נשים. האם הצלחנו, מה שנקרא להפקיע את הגול, להשיג את המטרה שלשמה התכנסנו, ששני בני הזוג גמרו. ואתה בא ואומר, בואו נשחרר את הדבר הזה, בואו נשחרר את המטרה, ונחווה מין אחרת.
נכון.
מה זה אומר?
קודם כל את כבר נכנסת למשהו פילוסופי כי באמת הגבר לדעתי הייעוץ שלו בעולם הוא to be needed מה שנקרא, ואם לא צריכים אותי אז מה אני עושה פה, אני חושב שזה אחת התחושות הכי חזקות של גבר להיות, נצרח, מה שנקרא.
בלי זה הוא לא מרגיש חשיבות, ובלי זה בעצם אין לו קיום, והוא לא יכול להיות המשענת, ואז היא לא יכולה להיות מחוזרת, זאת אומרת זה לגמרי התורה של הזוגיות, וזו הבעיה אגב של העידן שלנו, שאנשים יכולות להיות נשואות לעצמן. זאת אומרת, אני יכולה ללכת לקנות זרה, אני כבר מתפרנסת לפעמים יותר טוב מגבר, ואז מה ניצחה אותו שם בתוך הסיפור, ולכן אגב, גברים, יש בהם הרבה יותר כפיפות מפעם. זאת אומרת, אם פעם גבר היה זקוף ומרגיש שבלעדיו אי אפשר, היום הוא מבין שבלעדיו אפשר. זה בכלל, אבל בוא נגיד את זה לפודקאסט אחר.
זהו, זה כבר סיכן, אנחנו...
לגמרי, בוא נחזור למקום של המיניות, וככה
נוכל להבין באמת אם אנחנו רוצים, בכמה דקות שנותרו לנו, לתת למי שמאזין את ההסתכלות האחרת, ואפילו איזה ככה כלי או שניים למה אני עושה עם זה, אוקיי? זאת אומרת, בוא, תן לי את ההסתכלות
שלך על מין, על אורגזמות, על שפיכה,
על סקס, על תסריטים, ומה עושים עם הדבר הזה.
אוקיי. אז אני אנסה למקד את השיחה שלנו. אז בוא נמקד אז קודם כל אני רוצה להזמין זה יותר הזמנה למה זו הזמנה כי זה לא אומר שעכשיו צריך לעשות סקס בצורה אחת עכשיו. אתם כאילו צריכים עוד פעם להכניס איזה שהיא מטרה לזה ולא להכניס בפנים שיפוטיות ולא להכניס בפנים ביקורתיות עצמית. אמר זה שהסק שלי עדיין לא שם או שהסק שלי עדיין לא אני עדיין לא במודע זה תמיד תהליך אין לזה סוף. אבל זו מין הזמנה קודם כל לצאת מהתבניות של עצמנו ולהתאמת גם מול המקומות שמפחידים אותנו. מן הטבויים שלנו סביב סקס והזמנה כל אחד בין אם זה עם בת זוג בן זוג או אם זה לא משנה גם חד מיני. זה לא, זה ממש לא משנה, זה להבין את הבסיס של הכותביות שלנו. שקודם כל להיות מודעים לזה שהאישה, אישה קודם כל נפתחת מהלב, ואחרי זה הכותב השלילי שלה נפתח ופתוח. אז בגלל זה קודם כל חשוב, כל מה שאנחנו קוראים לו פור פלי, והחימום, ויש לזה הרבה משמעות, אז גם שם לדעת, לדעת לשהות, לדעת לגלוש בתוך המקום הזה. לדעת ליהנות ולשחק ולהנג ולהיות וזה וזה בעצם המקום האינטימי שם התפתחת האינטימיות שלנו. אז לאמץ את המקום הזה אפילו לקחת זמנים שבהם אני מתרגל עם הבת זוג שלי בן זוג שלי. רק משחק מקדים וזאת זה אם אנחנו כבר אומרים מטרה וזה המטרה לא להגיע עכשיו להורגזמה הזאתי או להורגזמה הזאתי או לסקס הזה בעצם להוציא להתחיל לשבור את התבניות שלנו. הדבר השני לדעתי זה להתחיל לתרגל, אני קודם כל אדבר אלי גברים, לנשים אני מודה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. האישה, לדעתי רק אישה יכולה להגיד לאישה באמת, ולדבר לאישה, במיוחד במובן המיני, את ההתפתחות שיש שם לעשות, אבל אני רוצה לדבר רגע לגברים, להזמין אותנו, את עצמנו, למה השיח שלנו שקורה בתוכנו היא מיניות, מה השיח שלנו שקורה לי במיטה מול הבת זוג, מה הדברים שהייתי רוצה להשיג, הייתי רוצה להשיג אורגזמות, שהם אורגזמות ללא שפיכה, הייתי רוצה לחוות קצת משהו אחר במיניות שלי, שהוא יותר פתוח, והוא גם עובד עם הרגש, והוא גם רואה את הבת זוג שלי כמפגש אינטימי, מחבר, של איך אני יכול להתחבר אליה. ואם אנחנו נבין שאנחנו יכולים באיזשהו שלב להגיע באמת למצב של שירות, להיות בשירות למען הבת זוג שלנו, באנרגיה המינית, באינטימיות, אני לא יכול להתחיל להסביר כמה פלאים זה יכול לעשות בין אם זה במערכת זוגית או בחוויה הרוחנית להיות בשירות זה לדעתי החוויה הכי גדולה שאנחנו יכולים לחוות. ולא רק כדי להגיע למטרה שהיא הגמירה שהיא האורגזמה. ובאמת שם אני הייתי רוצה לגברים לתת את ההמלצה, ויש הרבה מורים היום בארץ, בעולם מוזמנים לפנות אליי, לגבי איך להתחיל לעשות התמרה של האנרגיה המינית, איך להתחיל לעבוד עם האנרגיה הזאת, שהיא מאוד גולמית, ומאוד רוצה להתפרץ ולצאת ואש, ולהישפך החוצה, ואיך אנחנו יכולים להחזיק אותה בפנים, אצלנו, לשמור אותה, את האנרגיה הזאת, ולהטמיר אותה לאנרגיה, תעזור לנו לעשות דברים מדהימים בחיים. ובאמת מהחוויה האישית שלי, אני אספר על אתגר שעשיתי כבר פעמיים, של 21 יום ללא שפיכה. עכשיו זה נשמע מאוד מרתיע, 21 יום ללא שפיכה, כי זה לא אומר שזה 21 יום ללא סקס, אני רוצה להפריד את זה. אפשר לעשות זה, מותר, רצוי לעשות סקס, אבל אנחנו בעצם עובדים עם היכולת שלנו להחזיק את האנרגיה הזאת בפנים, להחזיק את האנרגיה הזאת, אצלנו בגוף, ולא לשפוך אותה החוצה, ולשמור את הרמות של ההורמונים, ושל הדופמין, ושל האוקסיטוצין, ושל נור אנדרלנין, ובעצם, כל המראה כזה להשאיר אותו אצלנו, אבל זה לא אומר שאי אפשר להגיע לאורגזמה, ואני לא יכול לדעתי עכשיו להתחיל להיכנס בפודקאסט, לאיך מתרגלים התמרה ולהגיע לאורגזמה ללא שפיכה, אבל אני כן אגיד שזה פשוט עבודה של שרירים, שאנחנו לומדים לעבוד, זה ארבע קבוצות שרירים, שריר הפיסי, שרירי הגן, שרירי הכוז, שאנחנו לומדים לעבוד איתם ולקבץ איתם, וככה אנחנו בעצם מצליחים ליצור סגירה, עצירה והחזרה של בעצם הזרע, אלא שהוא לא יעבור את כל המסלול שהוא עובר, כדי להגיע ולשפך החוצה, אנחנו שומרים אותו בפנים, מבחינה מדעית אני רק, בצרפתית אומרים על שפיחה שפתית מורת, שזה אומר מוות קטן, ואני אסביר למה, בעצם בכל פעם שגבר שופך, האנרגיה שהגוף אנרגטי צריך להשקיע כדי לייצר את האזר החדשים, שווה לחצי ליטר דם עכשיו בוא נחשוב שבכל פעם שאתה שופך אתה צריך לזה שווה לזה שאתה רמת עכשיו חצי ליטר דם. תחשבו איך אתם מרגישים אחרי שאתה רמתם דם פעמיים 3 4 ברצף חבוקה מה אנרגיה הזאת. אז גם לגברים אם אנחנו שומרים את האנרגיה הזאתי בפנים האנרגיה הזאתי בסוף גם. גורמת לנו להיות יותר מושכים, גבר שיודע להחזיק את האנרגיה הזאת בפנים ולא שופך אותה החוצה, אנרגטית אנחנו יותר מושכים, חיצונית אנחנו יותר מושכים, אנחנו, אין מה לעשות, כשבן אדם מרגיש אנרגטי טוב, מלם, ויודע להחזיק הרבה אנרגיה בפנים, זה מראה משהו, זה מושך, זה מחזק את הכותביות הזכרית שלו.
גם רמת החיוניות, אני מניחה, רמת החיוניות שלו גדולה.
זה הדבר הכי גדול מבחינתי, שזה באמת הרמת חיוניות, ממש ככה, במילה הזאת חיוניות, ויש קשר ישיר ביניהם.
אז, שייט, שבאמת נתת לנו הסתכלות אחרת וסופר מעניינת על כל המקום הזה של מיניות גברית ומיניות בכלל, זאת אומרת שזה גם הוריד הרבה לחץ, יש משהו ב... בגישה הזאת ובאיכשהו שאתה מביא אותה, שנשארת שהיא מורידה הרבה לחץ והיא מלמדת אותנו שאפשר אחרת ולהוציא את התחרותיות ואת ההשוותיות ואת כל הדברים המעקבים האלה מתוך המקום של מין, ופשוט לבוא ובאמת לחוות וליהנות ולצמוח מתוך המקום הזה. ואנחנו כן נגיד שאפשר להגיע לחנכון הטעות בארץ, אני עוד בארץ, עד 20 שפטמבר
אני אהיה בארץ, כן.
וסדנאות מרחוק או משהו כזה אתה עושה?
אז אני עושה גם סדנאות וגם ליוויים בזום, וממש לפעמים גם תהליכים טיפוליים, טרנספורמטיביים, בתחום גם של מיניות ובכללי.
זאת אומרת, בכל מה שקשור לגוף ונפש.
כן.
ואני ממליצה כמובן, מתוך התנסות, שאני באמת חושבת שאתה לא עוד מטפל, אלא באמת מישהו שיש לו איזשהו קסם אחר, ואני לגמרי ממליצה. אני רוצה להודות לך על זה שהבאת אותך כל כך לפה, ואני יודעת שעצרתי אותך, שיש לך עוד מלא מה להגיד. ואתה באמת walk the talk. זאת אומרת, אתה לגמרי חי את מה שאתה אומר, אז אני מצליח לך תודה, שהיית איתנו.
תודה, תודה גדולה. ממש שמחתי, וזו זכות גדולה לשתף, ולהיות במעמד הזה, שהידע, כן, יעבור לאנשים, אז תודה, תודה על הזכות לשתף, באמת.
תודה, ואנחנו באנו להפיץ את האור.
התור גדול, גדול, גדול. ממש תודה עליי. אדר.
אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז הזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.