פרק 32 - זוגיות בעיניים רוחניות- עם ענת קדם
24 Oct 2023 · 32 min
Spiritual teacher Anat Kadem shares how she met her husband through unexpected signs during military service, describing their connection as a soul agreement made before birth. She emphasizes inner work like self-love and releasing pressure as the foundation for finding partnership, while trusting the universe to guide meetings even when life feels confusing.
Chapters
שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן. והיום איתנו ענת קדם, שאנחנו כבר מכירות, אפשר להגיד משהו כמו 15 שנים, לפחות או יותר, ואני מאוד מאוד שמחה שהיא פה איתי היום. ענת היא מטפלת דרך תקשור, היא מורה רוחנית, היא עושה את זה כבר 17 שנים, גם אני הייתי אצלה בכמה סשנים סופר מעניינים, והרבה תשובות קיבלתי בחיי דרך התהליכים האלה, והחלטנו לעשות לכם פרק ביחד, שמדבר על זוגיות בעיניים רוחניות, שיש פה כל כך הרבה דברים מעניינים, שאני בטוחה שתשמעו את הפרק הזה יותר מפעם אחת. אז היי, ענתי, מה קורה?
היי, אדר, איזה כיף לי, כיף לי לראות אותך. זו הזדמנות.
לגמרי. אז אנחנו, יש לנו הכירות דרך הילדים, דרך הילדים הגדולים שלנו. כשאני עברתי לאודה שרון, אני חושבת שאתה הבן אדם הראשון שהכרתי שם, איכשהו בכיתה של שגי אני זוכרת, וככה.
בגן.
אה, בגן זה היה, לגאורל, פה אמרתי בכיתה, בגן, נכון. והיה איזה קליק מידי כזה בינינו, ואני זוכרת אפילו את השיחה הראשונה שלנו, שדיברנו, שאמרת לי שאת מתקשרת, ואז דיברנו, ואז אמרת לי, את יודעת שגם את.
ואת יודעת שצריכה להתעסק בזה. כול ובתחום.
והאמת שיש משפט אחד שאת אמרת, והוא חרוט לי כל כך הרבה שנים, שהוא משפט שאני ממש... הוא מלווה אותי. עוזר לי כל פעם להתחזק מחדש, ואני זוכרת שישבנו יום אחד, אני ואת, ואמרת לי, אדר, זה לא משנה איפה תהיה הקליניקה שלך, גם אם תעבדי על הער, אנשים יעלו לער ויבואו. ואני זוכרת שהמשפט הזה כל כך הידעד לי, וביום שהחלטתי להפסיק אפילו את הקליניקה, ולעבור לזום, או לעשות כל מיני דברים, ואמרתי, המשפט הזה יושב לי בראש, וזה תמיד ענת, והוא מאוד חיזק אותי.
כי את הערך. אנשים באים בשביל הערך, לא בשביל התפאורה.
ואצלך יש איזה משהו שמצליח להוציא. וגם תמיד אני מספרת שזוגיות מעשית, זה שם שאת העלית אותו. זה הקרדיט שלנו.
כן. אבל הוא מאוד מאוד מדוייק לך. הוא מאוד מדוייק.
איך ומה, ואיך נקרא לעסק ו... זה היה איפשהו שם לפני 14 שנים, ואז אמרת לי, זוגיות מעשית? ומאז זוגיות מעשית? אז לגמרי יש הרבה קרדיטים בחיי אליי.
אני מרגישה זכות גדולה להיות בחלק מהמסע הזה שאת עושה.
ממש חלק מהמסע.
פלאב העוזר כל כך הרבה עיניי לעולם.
איזה כיף. אז היום אני רוצה שנעזור ביחד, ואצלך יש מלא מלא תובנות סופר מעניינות על זוגיות. אז בואי נבין מה זה בכלל זוגיות בעיניים רוחניות. מה זה אומר? זאת אומרת, האם זה... איך זה שונה מזוגיות בעיניים מעשיות לצורך העניין?
קודם כול, גם רוחניות יכולה להיות מעשית.
לגמרי, כל כך.
אבל אני אגיד קצת שהתפיסה הרוחנית היא עלינו כנשמות. כשאני מסתכלת על זוגיות בצורה של נשמות, לא רק על גוף או חומר שכאן חי בעולם, אני מסתכלת על זה, כי על בחירה, שאני בוחרת את בן הזוג שלי, או ההפך, בן הזוג בוחר אותי, אנחנו שתי נשמות שבוחרות אחת בשנייה. עכשיו הבחירה הזאת, מה שמדהים בה, היא מתרחשת עוד לפני שהגענו לכאן לעולם, היא מתרחשת, שאנחנו מתכננים את התוכנית הגדולה שלנו, אנחנו הרי יושבים למעלה שם, ואומרים, איך אני אראה, מי היו הילדים שלי, וגם מי יהיה בן הזוג או בת הזוג, אני לא אכנס למי יהיו ההורים, כי זה כבר סיפור שלם אחר שאנשים בדרך כלל מתכחשים אליו, בחרתי את ההורים שלי ופתאום בחרתי אותם, אבל לבני הזוג שלנו אנחנו עושים בחירה נשמתית ודאית לפני שאנחנו מגיעים לכאן לעולם.
וואו.
זה לא מקרה שאנחנו יחד.
רגע, אז בעצם מה שאת אומרת זה שלכל אחד יש מישהו אחד? זאת אומרת, זה מה שזה אומר, או שזה יכול להיות יותר מנשמה אחת שאמרת ש...
יכול להיות יותר. יש נשמה שבוחרת מספר זוגיויות, אם נקרא לזה ככה, מספר אנשים שהתחווה איתן את הנושא של זוגיות, יש נשמה שבוחרת זוגיות אחת ראשית שבה היא תלווה כל החיים, יש כאלה שאפשר לראות אצלן, נגיד סבא וסבתא שלי, סבא שלי בן 96 היום, סבתא שלי בן 94, הם חגגו עכשיו 74 שנות, נישואים, הם היו עוד קודם ביחד, וזה משהו שהיה אמור לקרות, ואני אספר לך סיפור ספרי דפה, סבתא שלי חלמה את סבא שלי בחלום, כולל איכשהו נראה, על סוס לבן, הוא היה בלונדיני, עיניים כחולות, ממש כמו בסרטים, וככה היא ראתה אותו ממש אחד לאחד במראה, בגיל 15. תערה צעירה, אחר כך היא עלתה, ופגשרתו היה המדריך שלה, המדריך הנוער שלה. וכשהיא הסתכלה, היא נזכרה בחלום, היא שכחה מהחלום בכלל. עכשיו, זה לא היה חלום, זה היה סימן. סימן שהוא האחד שלה. ושבעים כמה שנה אחרי, מפה לשם, הם עדיין יחד, ולדעתי הסיבה שהם חיים עדיין זה שהם מחזיקים מעמד בשביל לא לעזוב אחד בשביל השני. נורא מרגש. כן.
מטורף. אז בעצם, את אומרת שלפני שאנחנו מתגלגלים לפה, יש לנו... אנחנו מסמנים את הנשמה, איתה נרצה לחיות את חיינו, שיכול להיות שבדרך נעבור כל מיני נשמות, עד שנגיע לנשמה הזו, במקום בשל להיות איתה.
זוגיות אנחנו יכולים להיות עם כל מיני, כי יש למידה בתוך זוגיות, אז אנחנו יכולים להיות עם כל מיני, ביחד. ויש מישהו...
זאת אומרת, זה יכולה להיות זוגיות, אבל היא לא נשמתית.
יכולה להיות זוגיות שלא נשמתית. יש הרבה למידה בכל מערכות היחסים שאנחנו עוברים בחיים. גם מערכות יחסים זוגיות וגם לא.
אוקיי. אז מה זה בעצם הסימנים האלה? כלומר, איך אנחנו כבני אדם שמחפשים אחד ועוד אחד שווה שתיים, יכולים להבין בעצם מה זה אומר סימן? כי את אומרת, אי חלמה, אוקיי, ואחר כך ראית מישהו שהוויז'ן הזה קפץ לה, מה זה אומר סימן?
אז אצל תבתא שלי זה היה באמת סימן נורא מובהק. וזה לא אצל כולם סימן כזה מובהק. למשל, בעלי ראה אותי, היינו, נפגשנו בצבא, בפעם הראשונה שהוא ראה אותי, ראה אותי מרחוק, יש לי הליכה מאוד קיפוצית כזאת, כי אני מלאה את האנרגיה ובטח בגיל 18, והוא הסתכל עליי, הוא ראה את ההליכה הזאת, הוא אמר, מה זה הדבר הזה? מישהי כזאת תהיה אשתי. זה מה שיצא לו מהפה ויושב שם בן אדם, חבר שלו ששמע אותו אומר את זה. הוא לא אמר ספציפית אני, בסדר, הוא היה כמעט מדויק, אבל הוא אמר מישהי כזאת, כלומר ראייה לו, הוא אמר משהו בהליכה שלך, עד היום הוא אומר משהו בהליכה שלך, גרם לי להגיד את זה. זה היה סימן שהוא שם לעצמו, עכשיו תשאלי אותי אם אני היה לי סימן, לא, אני המתקשרת, לא היה לי שבת של מושג שהיא הסימן.
זאת אומרת שהסימן יכול להיות גם רק אצל אחד מבני הזוג.
לרוב זה רק אצל אחד.
אוקיי. אז סיפרתי לך פעם שהכירות שלי ושל אמיר גם הייתה עם סימן, מסתבר שזה סימן, ששנה וחצי לפני שנפגשנו לדייט כלשהו, אמיר עשה סרט עם חברים על סיום שנה ד' באוניברסיטה, וההתמקדות שלו מכל האנשים באוניברסיטה הייתה עליי והורדף אחריי במצלמה, אני לא הייתי מודעת לזה כמובן, הוא דיבר למצלמה, והאמת, אני זוכרת שאחרי שהכרנו, אז מישהי פגשה את אמא שלו בים ואמרה לה, הוא אהב אותה לפני שהוא הכיר אותה. איזה משפט. זוכיתו ממש, וזה משהו שהלך איתנו הרבה זמן, ויום אחד החברים שלו מגיעים אלינו אחרי שהתחתנו, תקשיב, אתה לא מאמין את מי צילמת, ומסתבר שזה היה פעמיים, אז אני לא יודעת...
בדריף זה מתחבר למשפט, זה היה הרמסר, הוא אהב אותה לפני שהכיר אותה, ואז רואים שבפועל הוא צילם אותה בלי להיות מודע, כי יש דברים שקוראים בתת מודע, זה בדיוק המשארים, וואו.
אני לא ידעתי שום סימן, לא ידעתי שום דבר, אבל כן, וכנראה שהסימן הגיע לאמא שלי, כי זו שהכירה בינינו, בסופו של דבר.
זה למשל סימן, ההליכה שלי היא סימן, אני יודעת על מישהי שאמרה לבעל שלה שיש לו ידיים של מטפל, וזה גרם לה להבין שהוא יהיה בעלה, כי זה הסימן שלה היה, שהבעל שלה צריך להיות לו ידיים של מטפל. לא יודעת מה זה אומר, אגב, ידעת שמטפל, כנראה שהיא יודעת.
אז את הסימנים אתה רואה, אתה מבין הרבה פעמים בדיעבד.
אך כשאנחנו מגיעים כנשמה פה לעולם, אנחנו שוכחים, נמצא במרכאות, שוכחים את הידע שיש לנו, את הבחירה הזאת שבחרנו את הנשמה הזאת, אין לנו את זה בצורה מודעת, אה, את זה בחרתי, זה לא נמצא שם. אז כדי שלא נפספס, הם שמים לנו איזה סימן כזה קטן שיהיה שם, וזה יקפוץ לנו כשזה ברגע האמת, זאת הסיבה שזה קיים.
ממממ. וזה כאילו, זה מעניין, זה מעניין, האמת שאת מכירה אותי, אני עכשיו רוצה להפוך את זה לפרקטיקה, ואז אוקיי, רגע, אז מה, אפשר כאילו לשים לב לדברים, אפשר להיות, או שזה פשוט משהו שתדעו שזה קיים, וזהו.
בדיוק, זה יותר תדעו שזה קיים, אני אגיד לך איפה הבעייתיות יכולה להיות, אם מדברים על פרקטי, שזה לא יהיה אובססיבי עכשיו. כי יש כאלה שנטלים בסימנים, בעיקר נטלות, לילה לי ונשים, אבל יש הרבה נשים שנטלות בסימנים. כל המספרים, מלאכים, בטח מכירים. אז שתיים, שתיים, שתיים, כבר שעון, שתיים זה סוגי, אז שתיים זה זה. לא, לא, נשמה, זה לא אומר כלום, זה לא.
אז ברגע, מה זאת אומרת לא אומר כלום? אם אני עכשיו מסתכלת ואני רואה אחד, אחד, אחד, אחד, זה לא אומר כלום?
לא, זה לא אומר כלום. זה בעיקרון מה שזה אומר, זה שכדאי לך לשמוע אם יש מסר, כאילו לשאול פנימה, אם יש איזה מסר, זה כמו ביפ ביפ, כזה סימן של הודעה. אבל זה לא אומר ספציפית, אחד זה אומר אחד.
כן. אז בעצם את אומרת לי, יש דבר כזה, זוגיות נשמתית, אנחנו בעצם מסמנים אותה לפני שאנחנו מגיעים לעולם הזה, ואז שאנחנו פה, במציאות שלנו.
אני רוצה, כן, לספר מה קורה כשאנחנו פה. ולא אומר שהזוגיות הזאת מושלמת. בוא נתחיל מהסוף. זה לא אומר, אה, כמו באגדות, הוא האחד שלי ועכשיו מחיים לנצח באושר ואושר. לא, בחרנו את הבן זוג או הבן זוג הספציפיים האלה כדי לפתח אותנו נשמתית. חלק מהסיבות שבחרנו אותם זה כי כל אחד מאיתנו נוגע בנקודה הכי הכי כואבת ורגישה של השני כדי להגדיל אותו כנשמה, הרי הנשמה שלנו גדלה ככל שהיא עובד דברים, וכולם יגידו, עברתי איזו חוויה מאוד מאוד קשה, אבל עמדתי ממנה, צמחתי ממנה, גדלתי ממנה, אז בזוגיות יש לנו הזדמנות כל רגע להתגושש על חוויות מעצימות כאלה ואחרות, כי בעצם בני הזוג שלנו נוגעים לנו בצורה די כואבת בנקודות האלה. ובחרנו אותה בשביל זה.
כלומר, במילים אחרות הם עוזרים לנו לעשות את התיקון שלנו.
בדיוק.
אז תגידי, אז אם רק אחד סימן, נגיד, בא לך סימן אותך, בא לי סימן אותי, אז זה עדיין אומר ששנינו עוברים את התהליך הזה, או רק מי שסימן?
שנינו, רגע, הסימן לא קשור, הסימן הוא כזה משהו שהוא כזה נחמד.
כלומר, אם אני פה בשביל לעזור לו לעשות את התיקון שלו, כי הוא זה שסימן אותי, או שזה נכון שהוא סימן, אבל הזיווג הזה הוא בעצם התיקון של שנינו.
הזיווג הוא התיקון של שניכם, אין קשר לסימן, הסימן אני מניחה בצד, הוא כזה רק מין כזה תשומת לב, אבל בגדול, אני מרגישה שאנחנו הרבה פעמים מחזיקים כמו ספוט כזה, יש לנו ספוט, לכל אחד ביד. לי יש לספוט לנקודה הכואבת של בעלי, ולבעלי יש ספוט לנקודה הכואבת שלי. למשל, כשאנחנו בעזרי, אז הרי עולה השאלה, למה בחרתי אותו, נכון? אם מדברים רגע נשמטית.
מה חשבתי לעצמי?
מה עבר לי בראש? אכלתי יותר טוב? אני לא יודעת, כל מיני המצאות. ויש לזה תשובה. נגיד אם הוא שאל, למה בחרתי אישה שצועקת? נגיד בעלי נורא אוהב להגיד עליי שאני צועקת. בסדר, אני כולי אש וזה, אני גם צועקת. אז למה הוא בחר אישה שצועקת? זו שאלה טובה, הסתובבתי עם השאלה הזאת שנתיים, כי זה על עצמי, למישהו אחר קל לי לענות, אבל לעצמי היה לי קשה להבין. הוא בחר אישה שצועקת כי הוא חיפש אישה שתחבר אותו לרגשות שלו, זה לא בדיוק אישה שצועקת, זו אישה מאוד רגשית, הוא בחר אישה רגשית. אישה שמביעה רגש, אישה שלא חוששת להביע רגשות, אישה שנותנת את... כולה כל כולי רגש. אז כאילו זה מה שהוא בחר, הוא לא בחר איזו אישה כזאת שקטה, שלבה, פוקטית. זה לא, זה לא. אז הוא קיבל את כל האש כי הוא היה אמור לפתוח את המקום הרגשי הזה בתוכו, והטיפון שלו. אוקיי? זו הסיבה. עכשיו, להגיד לך שזה לא מכעיב לו כל פעם? חד משמעית כן. זו התלונה קבועה עליי.
מעניין.
אז בעצם גם זה איזשהו...
זה איזשהו כלי שאנחנו יכולים לשים עליו לב, שבעצם אולי הדבר שכואב לנו, אנחנו מתלוננים עליו, הוא בעצם הדבר שעלינו לתקן, כלומר ששם זה יושב.
אני אקח את זה עוד צעד, קצת יותר כואב. רגע לפני שמתגרשים, לפעמים כל כך כואב לנו שאנחנו במקום להתבונן פנימה איפה באמת סלי העניין, אנחנו נעיפים את זה לצד השני ולהגיד, הוא, הוא מכעיב לי. כן, אבל יש לו תפקיד. יופי, הוא מכעיב לך נהדה, כל הכבוד לו. הוא עושה עבודה טובה, הוא מציב את המקום הפגוע שאת צריכה לטפל. אם הייתה לך אימא ביקורתית, את תבחרי בן זוג כנראה ביקורתי. כדי שכל פעם הביקורת הזאת תיגע בך, ותלמדי לא לקחת ביקורת ללב, או תלמדי לחוות את החוויה הזאת אחרת בחיים האלה, זה תיקון. אבל זה גם כואב.
את יודעת, הרי כל דבר בחיים אנחנו, יש לנו הזדמנות לחוות פעמיים. פעם אחת בילדות, שיהיה לנו שליטה על זה, ופעם אחת בבגרות שלנו, ואז אנחנו יכולים באמת לשנות החוויה. נגיד אצל בנים רואים את זה בברית, שפעם אחת הם עברו את הברית על עצמם, ואז הם עוברים את זה כאבא. זאת אומרת שהבן שלו עובר את הברית, ופתאום כל החוויה הזאת מקבלת איזשהו... מעמד אחר. אגב, יש איזה משהו שתמיד... תמיד גבר ארצה בן, אוקיי? אימא אותו דבר עם בת, זאת אומרת, משהו שאני חוויתי בילדות שלי, בין אם זה מאמא שלי, עכשיו אני חובה את זה כאימא לילדה שלי. זאת אומרת, כל דבר שאנחנו חווינו בחיינו, יש לנו הזדמנות פעמיים. פעמיים להסתכל, פעם אחת לחוות את זה, פעם אחת לעשות עם זה איזשהו תיקון, מול זה, זה ממש...
אני אוהבת את המילה אבל הזדמנות, כי אני חושבת שאם את שואלת אותי ברמה שוב פרקטית, מה הייתי לעושה עם זה, קורית לזה הזדמנות. כל פעם שכואב, זאת הזדמנות. הזדמנות לפעול אחרת, הזדמנות לתקן, הזדמנות לגעת במקום הכואב מהילדות, שנשאר שם פגוע, וזה... בעצם בין הזוג או בת הזוג מאפשרים לנו הזדמנות. אני יכולה להגיד שאני עשיתי תהליך ארוך על רכות, אני עבדתי במשך שנה על רכות, כי אנחנו רבנו ריבים, שרואים רק בסרטים, אני חושבת ואמרתי ששנינו אש, אנחנו שנינו טיפוסים של אש, אש עם אש זה תמרות השן בבית, ולקח לי זמן, אני החלטתי לקחת את זה כפרויקט. אמרתי, יאללה, אני משחקת, ככה הקטנתי את זה קצת, ולהיות רכה. כל פעם שהוא היה קופץ, זה היה הסימן שלי, כי הוא היה, זה כנראה היה שם טריגר, אז אמרתי, אוקיי, זה הסימן שלי, שלא הייתי מספיק רכה, ויש עוד הסתמנות להיות עוד יותר רכה. הייתי הולכת לחדר, מתעצבנת, מתעצבנת, מתעצבנת, כי קודם צריך לפרוק, ואז חוזרת, נושמת, ואומרת את זה בצורה אחרת, בגרסה יותר רכה. ואחרי שנה, ראיתי שכבר הרבים נראים אחרת, אנחנו מדברים על הדברים. אמרתי לו, שם את הלב שאנחנו לא רבים כמו פעם, אתה יודע כמו הוא ענה לי. כן, התבגרנו. כן, שמע, אני שנה עובדת על זה. התבגרנו.
גדול.
זה המון עבודה, אבל זו הייתה העבודה הכי משתלמת, אני חושבת, שעשיתי.
ותראי כמה מדהים, זה שכשהאישה עושה שינוי, כל הבית משתנס. זאת אומרת, זה לא קורה הפוך, אגב. זאת אומרת, יש משהו באישה, שהיא מכילה את האיש, אני תמיד אומרת, גם תרשמו אישה, ואז תראו שהאיש מכיל אותה.
איזה מקסים.
איזו עזרת אדוניים, מה שנקרא לטובתה.
נכון, כי אנחנו גוברות, כי אנחנו יש לנו את אלוהים בתוכנו.
בדיוק. אז כאילו, בסוף אני מכילה אותו. כלומר, בתוכי. זה לא שהכל האחריות עליי או האשמה עליי, זה תמיד 50-50, אבל אני הכוח המניע של הדבר הזה, וברגע שאישה עושה איזשהו שינוי, אז זה מדבק, יש לתנועי רוני המראה שהם בעצם...
אני גם אגיד יותר על זה, זה התפקיד, אני אמרתי את זה לכמה אנשים, זה התפקיד הנשי, אז הם מתבאסות, אני גם התבאסתי על זה, אני לא יודעת שלא התבאסתי. אמרתי, מה, למה זה תפקיד שלי? קצת מרמור זה טוב, אבל אז צריך לשנס מותניים, כי הרווח שלנו מתהליכים שאנחנו עושות, הוא כאילו פי 10. פעולה אחת שלי שיש בה מאמץ שווה להחזר פי 10. ברגע שאני מבינה שאומנם עכשיו אני עוד לא רואה את הרווחים, אבל אני יודעת שיהיה לי לחזר פי 10, אני מבינה שזה משתלם לי, אם אני הזאת שמפייסת, ואומרת, רגע, לבלוע את האגו, נכון? רגע, להגיד, אני זוכרת שרבנו ונסענו ככה, היינו בנהיגה, בנסיעה, וככה עושים לי מסר כזה, תפקיד לי כזה בכתף, אומרים לי, תגידי לו לשבת בבית קפה. ואני כזה, באגו? מה זה? אני לא יודעת, אני אגיד לו, בלב, הכול שיחה פנימית, כן? ואני לא אגיד לו, כן יגיד לו, לא יגיד לו, כן יגיד לו. עוברים ליד הבית קפה ויוצא לי, בקושי הצלחתי להוציא את המילה מהפה, אבל הוא רק חזקר שאני אגיד משהו. אמרתי לו, רוצה לשבת פה בבית קפה? כזה... נגמלתי את זה כזה מקוטח. והוא אמר, מה, מה, מה? הוא כאילו ממש דלה את זה. אמרתי לו, אני לא רוצה לשבת פה בבית קפה, לא יודעת, כדאי, אני אשב. אז הוא אמר, טוב, יאללה. תוך שנייה הוא נכנס, ובאותו רגע האנרגיה השתנתה בעינינו וחזרנו ליחד. ההתעלות הזאת, הרגש של ההתעלות הזאת.
ההתעלות, זו המילה. ואני אומרת, נכון, לפעמים נשמע תיק שזה עלינו, אבל אם הכוח באחריות, זאת אומרת, יש לי את הכוח לשנות, ואני רוצה את הכוח, כלומר, לפעמים אנחנו רוצות לנהל ולהוביל ולעשות... יש איזה חכם.
אני מעניפה שיהיה לי את השליטה, בוא נהיה כן עוד. מעניפה. ותוך פריקי שליטה.
יש לי לעשות אותך חכם, אוקיי? באיזושהי, את יודעת, חוכמת נשים, שזה לא מרגיש שמקטנים את מי שאיתנו.
נכון שזה מבאץ שהאחריות עליי, אבל זה גם השליטה עליי.
הכוח עליי, בדיוק. זה העניין.
והוא יכול לעשות מלא מלא מלא דברים, ובסוף כלום. אז זה יותר משלם. אני גם גלגול הבאה באישה. נראה לי.
אני גם, אני מזמינה אישה, ויש לי עוד כמה זמנות שהייתי רוצה. חובדות קשה, הגלגול הזה, בשביל לזכות את עצמנו בגלגול הבא. שם את זה גם נושא סופר מעניין.
בא לי לספר לך על עוד משהו, יש לנו זמן?
בטח, אנחנו רוצות לדבר על נושא.
רגע, מה אמרת או שמעתי?
שאנחנו רוצות לדבר גם על עוד איזשהו נושא של העזר כנגדו, שמעניין...
זה, זה, העזר כנגדו.
בוא נדבר על זה.
השתמשתי במושג. אבל זה זה. לא, אבל הנושא, זה הנושא שדיברנו, נושא עכשיו שרציתי להגיד, יש עוד מושגים, נקרא להם, שקשורים לעולם הרוח, שיש בהם הרבה עיוותים, למשל, הוא בטח יצא לך לשמוע, לאבות תאומות, נשמות תאומות, כל מיני מושגים.
כל הטווינט, טווינט.
כן, טווינט פליימס, להבוא תורמות, לתרגום לעברית. יש שם המון המון, לא יודעת איך לקרוא לזה, לא בא לי לקרוא לזה טעויות, זה לא טעות אפילו, זה ממש נעשה במכוון. נורא רוצים לגרום לאנשים, ובעיקר לנשים, לחשוב שיש להם, באמת, אם חוזרים לזוגיות האחת הזאת, רק האחת, ואם את לא תהיית או את עבודה, ואת תחזיר בקשר, ואת צריכה להחזיר אותו אליי, ויש ממש התעקעות על לא לשחרר את הקשר, אז אני אומרים, אני לא יכולה, זה ה-Twin Flame שלי, אני לא יכולה לשחרר, זה לא בשליטתי. זה עוד פעם מקום שכמובן לא לוקח אחריות. אני אתחיל מלהגיד משהו אחד שיש לי צורך להגיד. Twin Flame זה בכלל לא מה שמשתמשים בו אנשים בעולם הרוח, לפחות רוב האנשים שאני שומעה. Twin Flame זה הזדמנות של הנשמה להתפתח כפול, זה אומר שהנשמה, הרי היא אנרגיה, מתפצלת לשניים, היא עושה את אותו, שיעור, נגיד השיעור שלי הוא בהצלחה, או השיעור שלי הוא בערך עצמי, או לא יודעת מה, אני עושה את אותו שיעור פעם אחת, לא יודעת, בתור איזה גבר באפריקה, ופעם אחת בתור אישה בישראל, נגיד, במקביל, אנחנו לא נפגשים, אין קשר זוגי, זה לא קשור לזוגיות בכלל, להפך, עדיף שלא ייפגשו, כי האנרגיות לא מסתדרות טוב, כי זה אותה אנרגיה, זה עושה כמו קצר, זה טעות, נקרא לזה יקומית אם בטעות נפגשים, וזה הרעיון של Twin Flame למשל. גם נשמות תאומות, הנשמות שחוזרות שוב ושוב להתגלגל ביחד, כי הן נפגשות, אבל בכל מיני גרסאות, אמא ובן, שכנים, חברים טובים, אין קשר בכלל לזוגיות. יכול להיות גם קשר זוגי פה, אבל זה חלק קטן מכל המהות של נשמות תאומות. מה כן יש? יש קשר קרמטי. קשר קרמטי זה קשר שכן הייתה לנו הזדמנות לחוות קשר זוגי בגיבול קודם, עם אותו אדם, ועוד פעם נזדמנו את הפעם, יכול להיות שזה אפילו חוזר כמה פעמים, כי כל פעם זה התפספס, כי כל פעם זה קרה משהו, אז מרגישים באמת את הרגש הנורא חדק הזה, שהרבה מדברות עליו, וכן יש פה משהו לא פתוח שצריך לגעת אותו ולפתור אותו, אבל זה לא אומר שאסור להיפרד, זה יכול להגיד דווקא שכן, של למשל עבודה על להיפרד ולמצוא מישהו אחר.
אז את יודעת בעולם הנמירולוגיה מדברים על קשר קרמטי, יש גם ממש מספרים לקשר קרמטי, נגיד אני ואמיר זה קשר קרמטי, לפי הנמירולוגיה אנחנו שבע שתיים, ובעצם שם מדברים על זה שה... זה אומר שבעצם הקשר הזה הגיע לצורך ילודה מסוימת, זאת אומרת, כדי להביא איזשהו ילד שניפגש ושנביא איזשהו ילד לעולם, וזו זוגיות שלגמרי הייתה צריכה לקרות, אבל כן זו זוגיות שמאוד קשה להיפרד בה, זה לא שלא אפשרי, אבל מאוד קשה. היא זוגיות אגב מאוד מורכבת בדרך כלל, זאת אומרת, יש בה הרבה ריבים או...
משקעים של גיבולים קודמים.
בדיוק, אבל מאוד קשה לזוג שבקשר קרמטי להיפרט. זאת אומרת, הם יכולים, אבל זה... זה כל פעם טוב, נפרדים, ואז חוזרים, ואז כזה.
כן, אבל את יודעת, אני מסכימה איתך, בגלל זה אני העליתי את הנושא הזה, כי יש קשר קרמטי, אבל לפעמים יש האחזות במושג הזה. ואני ממש רוצה להזהיר, לשים אלף תפקוי הזרה.
ממש.
תשימו לב לא ליפול המלכודת הזאת שאומרת אין לי ברירה כי אני מתקשה לשחרר, ולקרוא לזה תחת הכותרת קשר קרמטי, ובגלל זה אני מתקשה לשחרר. קודם כל, כל קשר אפשר לשחרר גם קשר קרמטי, למרות שזה יותר מורכב. וחוץ מזה, הרבה נופלות למקום הזה כי קצת לא לוקחות אחריות על הקושי לשחרר. וזה בסדר, טבעי קשה לשחרר, זה כואב בלב, אבל יש כאלה שצריך לשחרר אותם, והם במיוחד אם הקשר לא משרת אותם או לא טוב להם או לא נעים להם, או אם יש, הצד השני לא משתף פעולה, זה צריך להיות נקודה שאתה אומר די, מתי הגבול שלי.
נכון.
מעניין. כן.
אוקיי. תגידי, מה עוד אנחנו יכולות ככה לתת למי שמאזין לנו בהקשר של זוגיות בעיניים רוחניות? זאת אומרת...
בואי, בא לי לתת משהו, יש לי. איזה כיף שאת שואלת את השאלות הנכונות. בא לי לתת את התקווה, בסדר? זה הרגע של התקווה. נכון שזוגיה דורשת עבודה אינסופית בעיניי, וזוגיה דורשת עבודה פנימית לפני שיש אותה, בזמן שיש אותה, כל הזמן יש עבודה. עם זאת, כשאנחנו כן אמורים להיות עם בן אדם, לא נותנים לנו לטעות. וזו נקודה שחשובה, כי אנחנו הרבה פעמים חושבים שהכל עלינו פה בעולם. אני אדאג לזוגיות, אני עובדת, אז זה יקרה. נכון שאני מסירה כל מיני מחסומים בדרך אם אני עובדת, אבל כשיש מישהו למעלה שרוצה שהדבר הזה יקרה, הדחיפה של היקום היא כל כך חזקה, שגם אם את תתבלבלי בדרך, ואני התבלבלתי מלא פעמים בדרך. לא נותנו לי לטעות. מדי פעם חשבתי, אולי אני פרד, ענת בהיריון, אוי אולי אני פרד, אף שזה לא יסתדר. זה ממש, לא אפשרו לי להתבלבל, והיום אני מודה להם על זה, כי אני יודעת שזה הדבר הנכון, זה לא היה מקרה. וגם בזוגיות שלנו, ארבע שנים לקח לבעל שלי להתחיל איתי, סיפרתי לך בהתחלת הזה, על המפגש הראשוני שלנו בצבא, ישבנו אחד ליד השני, כל השירות הוא פעל שלי, הוא מהמם וביישן, כל השירות הוא ישב ולא הוציא מילה מהפה, לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, הוא בעניין, הוא לא בעניין. מפה לשם השתחררנו, אז לא היה פייסבוק, אנחנו לא בטווח גיל הזה, לא היה כלום. לא היה לי את הטלפון שלו, לא החלפנו טלפונים. פשוט השתחרר לפניי, אני השתחררתי אחריו. יום אחד חברה שלי אומרת לי, ענת, יש לך את הטלפון של בעלי קורנות דיאגו, של דיאגו? אז אמרתי לה, לא, אף פעם לא דיברתי איתו בטלפון, למה? היא אמרה לי, איבדתי אותו, כי הייתה מדברת איתו. אם תראי אותו היום, היא אומרת לי, הלכתי לאיזה סטנדאפ, אם תראי אותו היום, תביא לי את הטלפון. אמרתי לה, מה? חשבתי שהיא, מה היא רוצה ממני? אמרתי לה, מה? היא עוד לא חזרה על אותו משפט, אם תראי אותו היום, תביא לי את הטלפון שלו. אז אני חשבתי, טוב, היא איבדה את זה לגמרי, עשיתי לה ככה, בסדר, ככה, והיא פגשתי באותו רגע בדרך לשירותים.
וואו.
את דיאגור, לקחתי את המספר הטלפון שלו, רק כי היא ביקשה, אחרת גם אם הייתי פוגשת אותו, לא הייתי מבקש את המספר. והוא ביקש את שלי, אגב, אני קצת אבלט, חשבתי שהוא מנומט, הוא ביקש אותה, כנראה שהיה מעוניין. עברה עוד חצי שנה, אני טסתי למזרח, אוקיי? אנחנו מדברים על זה כמעט ארבע שנים כבר. אחרי שחזרתי, הקדמתי את הזמן, לא משנה, בכלל לא תכננתי עוד לחזור, חזרתי, הוא הרים לי טלפון שבוע אחרי, הוא לא ידע, אף אחד לא יודע, אין פייסבוק. לא, אין סטוריז. לא ידע שחזרתי, פשוט החליט להרים טלפון פתאום, אחרי חצי שנה, לא מקרי כמובן, ומפה לשם, מאז אנחנו ביחד.
מדהים.
אבל היינו צריכים לחוות את כל הדברים בדרך, את החוויה של הטיול אחרי צבא במפרד, כאילו שלא יחסר לנו איזה משהו בחיים שאמרנו, אה, את זה לא עשיתי. קרה פה משהו נורא גדול שלא נתנו לנו באמת להיפרד מהיחד הזה. ולא משנה מתי, אני יודעת שלא ייתנו לנו. אז אני חוזרת לתת תקווה לאנשים. כשמישהו שם למעלה רוצה שזה יקרה, ויש כיוון, כלומר, זאת התוכנית שאמורה לקרות, זה יקרה גם אם אתם תדפקו את הראש בקיר, גם אם לא יודעת מה תעשו, הדחיפה תוביל אתכם ליחד.
מדהים. שבעצם במילים אחרות, המסר שאני לוקחת מזה למאזינות שלנו ולמאזינים שלנו, זה אפשר לשחרר, כלומר כן תעשו כדי למצוא זוגיות, כן תאמין וכן תעבדו על הפנימיות, תעבדו על האהבה העצמית, תעבדו על הערכה העצמית, תעבדו על כמה מגיע לכם ושזה יקרה, אבל לשחרר את הסטרס, לשחרר את הלחץ. את המקום הזה של אין כאילו...
הכל תלוי בי, את המקום שהכל תלוי בי. אם אני לא אעשה, לא יהיה. יש כאלה שעובדות בלרעיין, יש כאלה שנכון, עובדות בלחפש דוגיות. לא, מאמי, לא לעבוד בלחפש דוגיות, לעבוד בעבודה פנימית, כן, אהבה עצמית, כן, כן, זה כן. כדאי.
ולהסכים להיות בהירנות, ולהסכים להיות במקומות שהוא יכול למצוא אותי, כדי שהוא יראה את הסימן, מה שנקרא, אבל להוריד את הסטרס, זאת אומרת, בסוף בסוף בסוף, יש לך מישהו שם שאומר להיות שלך ועד שלא, אחד וכמי יזהה את זה, בואי פשוט תסכימי להיות.
גם תסכימי להיות וגם תשמחי על אלוהים.
כן, זה תמיד.
כי הוא נותן לך משהו, אז אתה פשוט תקבל אותו.
ממש. אני חושבת שזה אחלה מסר אופטימי, ככה לעשות איזשהו סיום שלנו. אז קודם כל, צגך, תודה רבה. היה סופר מעניין ומחדש ונותן תקווה ואמונה והבנה. להרבה דברים שאני בטוחה שכשאנשים יקשיבו לנו, פתאום ירדו להם כל מיני הסימונים של אנשים מהיום, אנשים מהעבר, אנשים שהם איתם בזוגיות, איך זה קרה כמו שלי וכמו שלך, ובאמת מי היה יכול לחשוב על זה אז, אז מדהים וסופר מעניין. ואני רוצה להגיד לך תודה.
ותודה לך גם על ההזדמנות וגם על מי שאת, אני חושבת שאת עושה כל כך הרבה טוב בעולם, ורק תמשיכי.
וגם את, באמת, הרבה מאוד טוב, אנחנו כמובן שאפשר להגיע אלייך, ואפשר לפגוש אותך גם בתהליכים אישיים, וגם את ההרצאות, ואנחנו נשים את הכישור לאינסטגרם, ובמקרה שלך גם לטיק טוק. כן!
מכורח.
כן, סוף סוף מישהו שם, זה באמת הפלטפורמה, אני עוד לא הצלחתי להביא את עצמי אליה.
אתה, את ראיתי נגיעות.
בדיוק, בדיוק, נגיעות קלות. אז אנחנו נושאים את הכל כדי שגם מי שמעזיל לנו יוכל לקבל ממך עוד, ואני מחיית לך שנה טובה וחתימה טובה, והמשך עבודה מדהימה שאת עושה עם עצמך ועם הסביבה, תודה, תודה, תודה. אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתטו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.