פרק 33 - איך חיים זוגיות מעשית - עם יואנה בויב

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

והיום איתנו, יש לנו הפתעה סופר מרגשת, עורך דין ורועת חשבון, יואנה בויב, משתתפת, חתונה ממבט ראשון עונה שש, ואהובה היקרה שלי, ואני כל כך מתרגשת שהיא פה. מה קורה, יואנה? איזה כיף שאת פה, ואנחנו הולכות לדבר על זוגיות, זוגיות מעשית, הלכה למעשה, כי את כל כך חיה אותה. אז ספרי לי מה שלומך, איזה כיף

שאת פה, אז קודם כל, אני כל כך כל כך שמחה להיות פה. חיכיתי להיות פה, חיכיתי שעונתי גמר שאני אוכל להיות פה. ושלומי מצוין, זאת אומרת, מה שאני יכולה לשאול?

מצאת אהבה, איזה כיף.

מצאתי אהבה. מצאתי אהבה בתוכנית ריאליטי, זה פסוריאליסטי מבחינתי, כבן אדם כל כך ריאלי, ואנליטי, וציני, בעיקר ציני גם. העובדה שאני מצאתי אהבה בתוכנית ריאליטי, היא מעבר ל... באמת, זה לא... זה לא נתפס. אנחנו עדיין הרבה פעמים, אני ותומר כזה מסתכלים אחד על השני, ואומרים כאילו, אתה מבין? אתה מבין שזה באמת בא מחתונה? אתה מבין שהכרנו בתוכנית ריאליטי? זה... זה הדיסוננס הזה, הדיסוננס הזה הוא מאוד קשה.

ועל איזה מדהים, ואיזה כיף שהחיים כל כך לא צפויים, וזה מראה על כמה אנחנו צריכים לקחת כל הזדמנות שמגיעה לנו, כי אנחנו אף פעם לא יודעים מאיפה זה יגיע, ובטוחים שזה יגיע ממקום מסוים, ואנחנו אף פעם לא יודעים מאיפה. זה מדהים. את יודעת, באמת כאילו...

אני רוצה להגיד משהו על מה שאמרת, אחת מהתגובות שאני חושבת שבכלל כמשתתפי חתונה מאנחנו מקבלים זה, איזה אמיצים אתם, איזה אמיצים אתם, ואני כל הזמן אומרת, אני לא רואה את זה כאומץ, כי אני רואה, לי הייתה מטרה, אני רציתי זוגיות, אני רציתי אהבה, ומבחינתי כשיש לך מטרה, ואתה רוצה להשיג משהו, כל האמצעים קשרים, אז בדיוק כמו שהייתי באפליקציות, ובדיוק כמו שיצאתי לדייטים משידוכים, אז גם לא צריכיתי תכנית ריאלטי. בעצם יריתי לכל כיוון, כי ההזדמנויות נמצאות בכל מקום, וצריך להיות כאילו בראש פתוח, ולא לפסול אפילו אפשרויות, ומבחינתי חתונאמי הייתה עוד דרך, עוד אפשרות להכיר מישהו. אז במקרה זה היה הסיפור שלי.

וגם במקרה הזה באמת אני חושבת שאתה היית דמות, טוב את זה את יודעת, אני תמיד אמרתי לך מההתחלה, נעשה גילוי נאות שיש לנו היכרות מוקדמת, ומההתחלה אנחנו... כשעלית, באמת, כאילו יש שם משהו בך ששר קבש. היה... כן, אני חושבת שבאמת הבאת אותך. לא היה שם שום תדמית, לא היה שם שום השיחות. פשוט הבאת את יואנה, וזה נפס, וזה באמת גם העוקבות שלי וגם התלמידות שלי וכולם, אני חושבת שהתאהבו בך, ו... באופן מוחלט, ואני אפילו פעם צילמתי לך באמצע שיעור שמישהי שמו אותך דוגמה לתודעת אישה, כשלימדתי תודעת אישה, אז היא הביאה קטע וידאו שלך ושמה דוגמה אצלנו בכיתה על איך תודעת אישה, וזה אחת הסיבות שאני קראתי לפרק, בעצם חיים זוגיות מעשית, כי את פשוט מדגמנת את זה, ממש בצורה מדהימה, ואתה אמרת מקודם אדם ציני,

ואת מכירה אותי ואת יודעת מה אני חושבת על ציניות וזוגיות, ובאמת מעניין אותי, לפני שאני שואלת אותך מלא שאלות על איך זה קרה והסתדר ואיך את חיה היום וכולי, איך את מרגישה שהציניות שלך באה לידי ביטוי? כי ציניות זה משהו שממש פוגע באינטימיות, מרחיק אינטימיות, לא מאפשר לקשר להיות קשר אמיתי וחשוף ופתוח כמו שהוא יכול להיות. כי ציניות היא בעצם, יש בה משהו מאוד הוקצני, הרבה פעמים, משהו, כאילו, משאיר את זה בלבל יותר למעלה, לא מאפשר לזה לרדת לעומקים. אז איך ציניות, שאת אומרת, אני אדם ציני, מסתדר לך עם הזוגיות, שהיא נראית מאוד מאוד דווקא אינטימית ומעמיקה.

אני חושבת שהציניות מאפיינת אותי דווקא יותר כאיזשהו שילד, איך אומרים? כמו, הציניות זה איזשהו שריון עבורי. ובמקומות האותנטיים והאמיתיים שלי, החשופים שלי, שזה עם החברים שלי, עם הזוגיות שלי, במקום העבודה שלי, שם אני צורף בשריון. ואז אין שם ציניות. הפוך. אני מבחינתי, אם אני צינית בתוך מערכת יחסים כלשהי, ששוב, זה לא משנה בין אם זה בן זוג, חבר, או בוס, משפחה, אז מבחינתי זה לא מערכת יחסים שהיא נכונה לי. כי אין מקום לציניות עבורי. אבל הציניות שלי יתת היא כלפי העולם, כלפי... אתה יודעת, אני... אני חשדנית לעולם עד שאתה מוכיח לי בעצם אחר.

אוקיי. שזה מסתדר לי מצוין. כי באמת חשוב שנגיד את זה שציניות זה... את יודעת, את אמרת את זה אולי בצורה מדהימה עכשיו, שהיא סימן שאתה לא יכול להיות אותנטי. ואותנטיות זה אחד מששת האלמנטים שבעצם מראים האם את בזוגיות שמתאימה, אם אתה מהזוגית או לא. כלומר, אם את מצליחה להביא אותך מקולפת, זה אומר שאחד הדברים שאומרים שאת בזוגיות הנכונה לך. ואם את מביאה ציניות, זאת אומרת שאת לא יכולה להביא אותך מקולפת, את לא בזוגיות הנכונה לך, אז כבר הבאנו פה איזשהו משהו שמאוד מאוד חשוב להתבונן בו, שגם אדם ציני, בתוך זוגיות שהיא טובה, יכול להסיר את השריון הזה, את שכבת

המגן הזאת שאת מדברת עליה, ולשים אותה

בצד, כי זה כל כך מדויק שזה מה שציניות.

נכון, זה נכון, חד משמעית, אין מקום לזה, אין מקום לציניות.

את יודעת משהו שנורא מעניין אותי לשאול אותך? בעצם המפגש שלך ושל תומר, הראשוני, בעצם אם הייתם מגיעים לדייט ראשון, לא בטוחה שהדייט שני. ואני הרבה פעמים נותנת את הדוגמה של חתונה או שלכם, של מתאמנות או לאנשים שבאמת רוצים ככה למצוא זוגיות, אבל הם ישר פוסלים את הדייט הראשון, כי זה לא מסתדר. יש משהו, בפורמט הזה, שמכריח אותך להכיר את האדם, ולהיות איתו. מעניין אותי לדעת אצלך, כלומר, מה עזר שם, ככל שאני טועה, וכן היית ממשיכה לדייט שני, אני לא יודעת, אבל אני שמח לשמוע את החובדות שאת האדם הכי אותנטי, והאמיתי שאני מכירה, ודיברנו על זה שפה אנחנו יכולות להיות גם ככה, אז באמת מעניין אותי, היית פוסלת אותו בדייט ראשון.

כן.

בואי רגע נפתח את זה, זאת אומרת, מה היה שם, מה עזר אחרי באמת להגמיש את החלקים הפנימיים שלך, לראות משהו אחר? ספרי לי רגע את התהליך הזה.

אז ככה, קודם כול, יכול מאוד להיות שבכלל לא היה דייט ראשון, נתחיל בזה, אבל נניח והיה, אז אני חושבת שכן, בעולם האמיתי, זה סביר להניח לא היה עובר לדייט שני, בתחושת בטן. זאת אומרת, את יכולת שאני טועה, אבל זה הווייב שלי. אני יכולת ש...

זה מסתבר שהטועה. שזה משהו...

מה?

זה מסתבר שהטועה. זאת אומרת, לא שהתחושות בטן שלך הטובות, אבל זה משהו ש... רגע, שנייה, שאני אוצרת אותך, סליחה. זה משהו נורא נורא חשוב להגיד, כי הרבה פעמים אנחנו מגיעות לדעת מאוד, בתחושה שלי זה לא יעבוד. אבל אם...

תראי...

נכון, נכון. לא, מה שהתכוונתי להגיד זה שאני די בטוחה שלא היה די שני, אולי כן, אבל בספק. זה ממש, אני לא רוצה להגיד 100 אחוז, לא היה, אבל 96...

אני רואה שלא היה דייט שלי.

כן, לא היה. ואני חושבת שבעצם בלילה הראשון במלון, יש גם איזה קטע שלי, באמת יפה, איזה טסט היפה שעשיתי, שהבמה היא שמה, מנסה להוציא ממני, כאילו, מה את חושבת עליו? מה את חושבת עליו? אז אני זוכרת שגם במשהו לא שודר או לא צולם, מה את אומרת? אתה מנסה להוציא ממני בצהוב. אם אני צהוב. אתה מנסה, וזה כן שידורי, אתה מנסה שאני אעשה לך עכשיו ימין-שמאלה. הכרתי את הבן אדם כמה שעות, בכל שקשבנו ודיברנו, כאילו, מעט. ואתה רוצה שאני כבר אקטלג אותו בראש שלי. ואם אני אקטלג אותו בראש שלי, שם זה עבוד. לא רוצה. אני רוצה להשאיר את זה המורפי. כי אני חושבת שברגע, אני חושבת שאולי חלק מהעולם האינסטנט שלנו וזה, אנחנו ישר מאוד ממהרים עושים כזה תוויות, עושים ב... אולי זה גם המקום שזה נותן לנו איפשהו ביטחון, כשאתה שם מישהו פה או פה, אז זה לא אי ודאות, אז אפילו יותר נורא חשוב לשים אותו בלום מאשר להישאר באיזשהו סוג של ספק. ואני חושבת שמה שאני אפשרתי לעצמי, זה בעצם להישאר בתוך המקום הזה של הספק, של האי ודאות, אני לא מקדלקת אותו באיזשהו אופן, אני לא קובעת מה דעתי עליו בנקודת זמן הזאת, ומה שבעצם עזר לי, כאילו, הסיבה שאני חושבת שבחתונה הייתי מסוגלת לעשות את זה ואולי בעולם האמיתי היה לי יותר קשה, זה בגלל שידעתי שעברתי תהליך של חצי שנה, שבתוך התהליך הזה הייתי כל כך קנה, ברמה אפילו בוטה, אמרתי, אני לא שורפת עכשיו חצי שנה, כאילו ככה, ואם הייתי, יכולה אולי לייעץ משהו למישהי שהיא דווקא לא בחתונה, אבל הייתי אומרת לה, תהי כאילו ב-state of mind, תחשבי שעכשיו אתה אחרי כמה חודשים, ומישהו ייעד לך את הבן אדם הזה. הרי לא היית מרים הידיים, נכון? לא היית ממרת לקטלג אותו, כאילו לא... עכשיו, אחד מהדברים שאני מאוד אוהבת שאת תמיד אומרת, זה שאחרי דייט, לשאול את עצמך, לא למה לא, אלא למה כן. אז זה בדיוק זה. זאת אומרת, כאילו, תהי כזה, להיות בגישה של, אוקיי, נגיד ומישהו סידר לי אותו, הרי אם עכשיו הייתי בחתונה ממישהו היה מסדר לי את זה, אז הייתי מנסה לראות, לחפש את ההתאמה, הייתי מנסה לחפש את הטוב, נכון? לא את הרע. אז כאילו זה ה-state of mind שצריך להיות בו.

וואו, זה מדהים בעיניי מה שאת אומרת עכשיו, ובאמת בואי נעשה לזה רגע שיום, אוקיי? כלומר, שקודם כל אנחנו צריכות רגע להבין שיש מעבר לתמונה, אנחנו לא באמת יודעות, תחושת הבטן שאנורופיה אומרת לנו, לא, זה לא יכול לעבוד, והלא יכול לעבוד זה בול מה שאת אמרת בגלל האוטומטים של הימינה ושמאלה. כי בימינה שלי יש לי מישהו בראש שהוא אמור לראות בצורה מסוימת, להיות בצורה מסוימת, ואותו אדם שישב מולי לא הולך לימינה. אגב, אני אומרת אותו הדבר על ההיכרות שלי עם אמיר, זאת אומרת, אם זה היה רק לפי, אצלנו אמא שלי הכירה לי אותו, ואני גם הייתי אחרי תהליך של טיפול מאוד מאוד ארוך, למצוא זוגיות, ובעצם כשהוא הגיע, אמרתי לו, הוא לא מתיישב לי במה שאני מורגלת, במה שחשבתי שיהיה לי בראש, ואוטומט זה שמאלה.

אבל אמרתי, אוקיי, בואי רגע נראה, ובאמת אפילו כבר בדייט הראשון, משהו שם התחיל להתחבר לי.

זאת אומרת, הבנתי למה נגיד אימא שלי

חשבה שהוא יכול לטעים לי. שההתנגדות הראשונית שהייתה מה קשור אמא שלי תכיר לי אבל באמת יש פה משהו

שאומר שנייה רגע לא תמיד אני יודעת,

גם אם אני חושבת שתחושות הבטן שלי נכונות, לא תמיד אני יודעת, כי גם תחושות הבטן שלי הרבה פעמים הן אוטומטיות. זאת אומרת, אני מורגלת, הרגלתי את עצמי לחשוב שמישהו מסוים עובר אצלי ומישהו מסוים לא עובר אצלי, אבל בסוף אנחנו נשארות הרבה פעמים באותו המצב, באותה העבודה, באותה הזוגיות או ללא זוגיות, כי הראש שלנו חושב בצורה מסוימת. אז את בעצם אומרת, פתחי את הראש,

תחשבי רגע כמה השקעת כדי להגיע לרגע הזה שיש פה דייט. בואי תנסי לראות מה יש באדם הזה שיעזור לך אולי להגיע לדייט שני, ואם אני אתן איזשהו כלי, אני תמיד מציעה לראות שלושה דברים טובים. לא משנה מה הידיים שלו, העיניים שלו, הישיבה, החיוך, שלושה דברים טובים קיימים, יאללה, תני עוד הזדמנות.

תמצא עוד משהו שבאמת כרועת חשבון, כבן אדם של דאטה, וזה בסופו של דבר, הרי מתי הניתוח שלנו לסיטואנסיה מסוימת הוא יותר מדויק? חושש לנו יותר דאטה. כשיש לך מעט דאטה, וכך זה הרי עובד במחקרים וכאלה, אם אין לך מספיק נסיינים או כאלה, אז התוצאות של המחקר שלך לא יהיו נכונות. זה אותו דבר, לצאת עם מישהו לדייק לשלוש שעות, ועל סמך כמות דאטה המצומצמת הזאת, לצאת עם איזושהי מספקנה מרחיקת לכת, זה קצת מאבד. אז זה...

דוגמה מהממת, באמת, וממש הייתי רוצה שהם יצאו עם זה, יקחו את הדבר הזה בראש, שאין לך מספיק איסוף נתונים בשלב של דייט ראשון. כי גם בהרבה פעמים בשלב של דייט ראשון אתה פשוט עסוק בעצמך. זאת אומרת, עסוק בלחד שלך, באיך אתה נראה, במה אני הולכת לדבר, זאת אומרת, אתה אפילו, אתה לא מצליח להכיר בכלל את מי שיש שם.

נכון, וגם את יודעת, אנחנו קובעים כל כך הרבה דברים, ואם באותו יום, לא יודעת מה, הוא קיבל נזיפה מהבוס שלו, ואם ממש לא חולה, ואם הכלב שלו עומד לקראת ניתוח, והוא צריך להוציא עכשיו שבעת אלפים שקל והוא לחוץ רגע כלכלית, זאת אומרת, כל כך הרבה דברים שיכולים להשפיע, ואם היא ממחזורת או היא לא מרגישה טוב, אז היא כואבת לבטן והתלבטה עם לבטל, אז היא קצת כזה קבויה, זאת אומרת, כל כך הרבה דברים שיכולים להשפיע, ובעצם לייצר איזושהי דעה או משהו כזה, אז כן, אבל כמובן שגם לא בכל מחיר. זאת אומרת, אני לא חושבת שכל מישהו יש לו דופק, אז צריך לבוא ולתת לו צ'אנס ולצאת איתו.

אז כמו שאנחנו רואים, צריך לראות מספר דברים טובים. וכמובן לראות שאין דחייה, לא בריח, לא בקול של האדם, לא בנראות, לא בהזנחה.

זאת אומרת שיש דברים שאת כן יכולה למצוא טובים, וגם לזהות משהו. זאת אומרת, איזשהו משהו, מה שחשוב הוא בעצם לא לפסול מהר, כי הוא לא מתיישב לי באיזשהו קטגוריה שיושבת לי בראש. ואת יודעת, את בעצם מביאה פה הרבה מאוד גמישות. כלומר, המקום הזה, ההסתכלות שלך, הדרך השיבה, היא מביאה הרבה גמישות, שבעיניי, אגב, זה ה-must-have לזוגיות, כי בלי גמישות אי אפשר להיות בזוגיות. אגב, לבריאות הנפשית בכלל, וגם הפיזית אפילו. נכון. מעניין אותי לדעת איך בחיים שלך עם תומר, אם אני עושה כזה מין... בואי נעשה flow הזוגיות שלכם מה... המפגש הראשוני וההמשך, איפה הגמישות באה לידי ביטוי? כי בסוף היית צריכה את האלמנט הזה כדי להתקדם מתחושה ראשונית שלא הייתה וואו, מדויק לי.

כן. אני חושבת שהגמישות היא באמת חלק מאוד, ככה אינטגרלי, מהקשר שלי ושל תומר, אגב, מצד שני הצדדים. זאת אומרת, שבראש ובראשונה אני חושבת שזה בא לידי ביטוי ב-choose your battles. אנחנו לא עורבים, לדוגמה, ריבים של שותפים. אנחנו לא נרים על הפח.

מה זה ריבים של שותפים?

ריבים של שותפים, מבחינתי, זה ריבים של אתה עורד את הפח, אתה אוכל לשתוף כלים, אתה תוריד את הכביסה, אני אוריד את הכלב, כל מיני קהל התחשבנויות, כאלה ואחרות. אין לזה מקום מבחינתי בזוגיות המחוצבת. אנחנו נעלים משק בית משותף. בעזרת השם לנהל משק בית עם כמה צאצאים גם בהמשך. ו... אין מקום לזה, זאת אומרת, להריב עם הבן זוג שלי, עם האהבה שלי, עם הזה, זה שהוא שטף, לא שטף כלים, או שאני טיפה מבוגלת, למה? אז התמישות היא באמת בראש ובראשונה, לבוא ולראות על מה בכלל מנהלים קונפליקטים. על דברים שהם מהותיים, שהם עקרונות שלנו, אז סבבה, אנחנו נענה לשיחות, ויהיו הבנות, ויכול להיות שגם קפח וזה, אז זה דבר ראשון. דבר שני, אגב את אומרת פה בעצם

את האלמנט השני להתאמה זוגית שזה ניהול ריבים, זאת אומרת הזוג שיודע לנהל את הריבים שלו גם לבחור אותם וגם להתנהל בהם בצורה מכבדת כמו שני בני האדם בוגרים ולא בבוז, בלעג, בביקורת, בהנמחה, בהתמות, בהצפה וכולי, זה בעצם זוג שיכול לצלוח

את אתגרי החיים, כי החיים גם ככה

מלאים באתגרים, וזה רק הולך ומחמיר, המשקנת, הילדים, עוד ועוד אתגרים שנכנסים לנו לחיים, אם אנחנו לא נדע לנהל את הריבות האתגרים האלה, אין לנו סיכוי לצלוח את החיים האלה בטוב. ובעצם מה שאת אומרת פה, האופן שבו, ונתת לזה הגדרה מהממת, המקום של שימו לב לריבי שותפים, שאם אתם בעצם מתחשבנים על כל דבר, או אם יש פה באמת ריבים מהותיים על ערכים, על עקרונות, ועליהם אנחנו מדברים, שזה מדהים בעיניי, זאת אומרת, את ממש מדברת פה על סופר חשיבות, על איך להתנהל בזוגיות שהתקינה, בריאה ומקדמת.

זה מדהים, זה כלי מעולה.

כן, כאילו בסופו של דבר, אני רואה אותי ואת תומר כצוות. אנחנו צוות, אנחנו שותפים עסקים. את יודעת, אנחנו... זה מה שאנחנו, שותפים עסקים כמטאפורה, כן? אבל אנחנו...

זוגיות ומשפחה זה העסק, והעסק הכי מורכב שיש בעולם.

בדיוק.

זה אותו דבר, שזה שותפים.

נכון, אנחנו שותפים, והמטרה, ויש לנו אינטרס משותף, האינטרס המשותף הזה, זה שיהיה לנו חיים טובים ביחד. כיפים, מוצלחים, שנשיג את היעדים שלנו. אני לא רוצה, עם הבן אדם הכי קרוב אליי, באמת, להיות איתו, הפרוגרמה שאמרתי לך, בציניות, באוקצנות. לא רוצה את זה, זה... כאילו, הפוך, ככל שאנחנו נלך יותר לקראת ה... אחד לקראת השנייה, אנחנו הפוך, מאחד ועוד אחד, אנחנו נעשה באמת שלוש. וזה כאילו, זה מרגיש לי פשוט מאוד מאוד טבעי, זה לא...

זה מדהים. זה בעצם, את אומרת לי, שמתי את האגו בצד.

כן, שמתי את האגו בצד, ועוד משהו, כאילו, אני לא יודעת אם באמת אפשר להגיד את זה כגמישות, אבל זה פחות להיות בגישה הזאת של צודק, אלא יותר בגישה של חכם. אני חושבת שההבנה שגם בדברים שאתם שונים, גם אם אתם שונים, זה לא אומר שהאחד יותר טוב מהשני. זאת אומרת, יכולות להיות, לעניינים מסוימים יכול להיות שתי גישות. ובאמת, כאילו, אחד זה אני מאמין שלו, וזה האחד השני זה אני מאמין שלו. לדוגמא דת. יכול, נגיד, תומר צם בכיפור, אני לא צמא בכיפור. האם אני צודקת? האם הוא צודק? לא, אף אחד לא צודק. אין פה צודק ואין פה לא צודק, ואין פה אחד שהוא יותר טוב מהשני. יש פה שני אנשים שמסתכלים על דברים בצורה אחרת. וכל זה אתה גם מכבד את השוני, ונותן לו מקום, ולא בעז לו, ולא מנסה לשנות אותו. זה גם סוג של גמישות. מבחינתי, לא לנסות לשנות מישהו, זה גם גמישות. כי אתה יוצא לקראת. ואז הפוך, הפוך על הפוך. כאילו, את יודעת, אני לא צמא בכיפור, אבל בגלל שהוא צם, ובשום צורך שלי זה לא עניין אותו מדעתי על זה, אז זה גרם לי לרצות יותר להתחשב בו, ואתה יודע, ולהסתתר בחדר ולאכול, וכמעט אפילו לא כזה אכלתי באותו יום, כי ממקום של הזדהות.

זה מדהים, מה שאת אומרת, ובעצם, את יודעת, המורה שלי תמיד היה אומר שאנחנו באנו לעשות פה עבודה על שלושה דברים, על אגו, גאווה ותדמית. זאת אומרת על המקומות האלה שאנחנו ככל שנתחבר יותר למהות ונשחרר את האגו והגאווה שלנו והתדמית, אנחנו באמת נוכל להיות בחיים יותר טובים עם עצמנו וכמובן עם בני הזוג. ואת פשוט מקיימת את זה הלכה למעשה, כי כל הדבר הזה שאת מדברת עליו הוא פשוט הגאווה והתדמית, המקום הזה של בעצם, מי יותר, התחרות הזאת שעל צדק, או המקומות האלה של התחשבנויות, או מלחמות, הם פשוט ארץ לזוגיות. ולהיות מסוגלת לבוא ולהגיד, וואלה, יש פה את הגישה שלו, הערכים שלו, ההסתכלות שלו, ויש את שלי, אנחנו צריכים ללמוד לחיות בדבר הזה ביחד, כי אין מורכב יותר מזוגיות בסופו של דבר. זאת אומרת, זה שני אנשים שהפכו לאחד, נשארו שניים, וצריכים לחיות עכשיו ביחד. הדבר הזה הוא מאוד מאוד מורכב, ואנחנו באמת צריכות לבוא עם מידה מאוד גבוהה של גמישות. אז דיברנו על ריב, ובואי נדבר רגע על פיוס. כי גם בפיוס אני יודעת שתכף יש גישה מאוד מעניינת לפיוס.

כן. אז קודם כול, באמת זה קצת גילוי נאות, אני חייבת להגיד שכל מה שאנחנו מדברות לא היה מתאפשר, באמת, אם לא היה לי את הפרטנה המושלם לי, אוקיי? לא, לא אגיד המושלם, כי הוא לא מושלם, אף אחד לא מושלם. הוא המושלם והמתאים לי, כי כל מה שאני גם אומרת פה, הוא עושה גם בעצמו, ובגלל זה זה עובד, כי היו לי גם מערכות יחסים שבהן לכל שאני התנהגתי בצורה הזאת, אבל לא היה לי את הפרטנר הנכון, אז זה לא כזה עבד.

זה נכון. אנחנו שניים בתוך זוגיות.

עכשיו, לעניין הפיוס, באמת, אני חושבת שזה אולי גם משהו שגדלתי עליו ככה בבית, שזה מאוד מאפיין את המשפחה שלי, גם את הזוגיות של ההורים שלי, אבל גם אותנו מאוד כמשפחה. בריבים הפנימיים, בני לבן אחותי, בני לבן אמא שלי, בני לבן אבא שלי וכו', לא הולכים לישון כועסים, ואפילו מעבר לזה, לא סוחבים ריב או כעס וזה יותר מכמה שעות. תמיד העננה שצריכה לרחף מעל המערכות היחסים החשובות שלנו בחיים, זה שלא משנה מה קורה בינינו, הכל טוב, אנחנו אוהבים, אנחנו חושבים אחד לשני, ואנחנו לא שוברים את הכלים. וככה אני בעצם תמיד חייתי את חיי. אבל אני חושבת שהרבה פעמים במערכות יחסים, כשהייתי מנסה בעצם ליישם את העיקרון הזה, אז היה נוצר נוצר, וכאילו אני בעצם הייתי תמיד מתחנפת, תמיד מפייסת, תמיד זה, וכאילו, הייתי ממשיכה לפעמים קצת לוקחים את זה, למקום הלא נכון, שחושבים שאני בעצם ויתרתי על מה שאמרתי, או ש... ואפילו זו הייתה מוציאות טיפה חלשה, או משהו כזה. ואפילו קצת זוכרו את זה כמובן מאליו. ואם תאמר, אני חושבת שלמדתי את הדרך הנכונה לעשות את זה, שבעצם, כשאנחנו נגיד רבים, אז כדי באמת לא ללכת לישון ככה עם פרצוף כועס, או משהו כזה, או לא לסחוף את זה איזה יום יומיים, אז אני יכולה פשוט לבוא אליו לפני שאני הולכת לישון, ואני אגיד לו, תאמר, תדע שאני עדיין כועסת עליך, אני עדיין לא מסכימה איתך, ואנחנו נדבר על זה ברגע אחר, אבל אני אוהבת אותך, אני מחפשת אותך, לא, אני אוהבת אותך, אני לא כזה מחפשת אותך, כאילו הוא עושה איזה שהוא משחק מילים כזה חמוד, שכזה נותן לו בסופו של דבר את התחושה שכאילו, אנחנו פה, אנחנו די, אנחנו אוהבים, עזוב, זה, נסתדר. וזה באמת שובר כזה את הקרח בינינו, ואתה יודעת, ואחר כך אנחנו נקום בבוקר, ואנחנו לא נהיה בפרצוף, ואנחנו ניתן נשיקה, ואז בזמן הנכון, אנחנו נמצא את הזמן לריב, שבכללי אני חושבת שזה גם אפשר לי עוד נקודה, שזה גם נראה לי, באמת למדתי את זה גם, זה התחלט לי מאוד מאוד בחתונה, של למצוא את הזמן הנכון לריב. כי אין מה לעשות, בשעת כעס, אתה מסתכל על הדברים בצורה אחרת, ובמיוחד אני, שאני קצת אימפולסיבית, ואני כוחי בפי, ואני יכולה הרבה פעמים לראות כזה, אז לי מאוד מאוד נכון דווקא, הפוך, לחכות עם זה, לזה שהרציונל חוזר עליי.

זה מדהים מה שאת אומרת, באמת, כי יש פה כמה דברים. האחד, באמת אי אפשר בזמן שיא ההתפוצצות כזה בתחושה הפנימית, בהכרח להתפייס. אבל אם מספיק כשאת לפני השינה אומרת איזושהי מילה שמרקחת, זה עדיין לא אומר

פיוס, אז אפשר ללכת לישון אחרת, ואגב,

דוקטור ליאת יקיר מדברת על זה שבזמן

השינה אנחנו, אם כן התרקחנו קצת, אז העיבוד של הדברים הוא הרבה יותר טוב, אפשר לקום בבוקר אחרת.

כלומר, מה שאני הרבה פעמים אומרת זה, לא צריך להתעקש, להתפייס לפני השינה, אוקיי? כי אי אפשר הרבה פעמים, אי אפשר להתפייס עכשיו.

כן, נכון.

אני נמצאת בשיא העצבים שלי, בפגיעה שלי, לא צריך עכשיו לדבר, אבל, להגיד איזה שהיא... והרבה פעמים זה אפילו דוחק בי, כי אני יכולה... אם יש לנו איזה מין חוק, לא הולכים לישון עם כועסים, אז כבר ארבע

בבוקר, ואנחנו לא מצליחים לפתור את זה, כי יש חוק.

כלומר, תמיד אני אומרת על...

שהרעיון הוא בעצם שלא אני אתאים את עצמי לחלל, כלומר לחוקים, אלא שהחלל יתאים את עצמו אליי.

קל משמעית.

חוקים הטימו את עצמם אליי, אז זה מעולה לזרוק איזשהו משהו שמרקח, שנותן באמת סולם לרדת רגע מהעץ מחר, אבל להשתדל לא להיות באיזה חוק נוקשה כזה, שלא משנה מה, לא הולכים לישון כועסים, ומה שאת עושה זה בדיוק מדויק להראות את זה. של להגיד איזושהי מילה, לרקח את הדבר הזה, כדי לקום בבוקר עם האפשרות באמת לנהל על זה שיח, לדבר על זה, אפילו להגיד, לדבר על זה מחר, או חשוב לי שאנחנו ניכנס לזה. אבל עכשיו רק רציתי שתדע שאני עדיין אוהבת אותך, זאת אומרת, לתת ביטחון, כי הרבה פעמים בריב, שני הצדדים מרגישים את הפחד מנטישה, שאוי ואבוי לי, הנה, זה הולך... יש מצב שזה הולך להיגמר, ואז הרבה פעמים אנחנו מגיבים לדברים מתוך היסטריה, מתוך ההישרדות שלנו, ולא באמת מתוך מה שאנחנו רוצים. אז מה שאת עושה הוא באמת פתרון מעולה, וזה מסתדר מאוד עם מה שאת אומרת, שבסוף אנחנו צוות. אנחנו לא פה בתחרות של מי מפייס יותר, מי מפייס פחות, אנחנו צוות, והאינטרס המשותף היא לשמור על הזוגיות שלנו, על כל אחד מאיתנו. אז אני זרקתי איזושהי מילה, לא עכשיו המפייסת הקבועה, המתחנפת הקבועה, זרקתי איזושהי מילה שאפשרה לבלון הזה להתפוצץ. וזה מה שמאפשר את הבריאות של הזוגיות שלנו.

ואת יודעת, אם ככה, אנחנו מדברות על הזוגיות שלך. אז הרבה פעמים אנשים מצפים שיהיה איזשהו חיבור מדהים, הקליק הראשוני הזה, את הדתה, ומזה זה כאילו התקדם וכולי. ואת מדגמנת את הדבר שאני הכי מאמינה בו, שאיך באמת זוגיות נבנית אבן על אבן, לאט לאט, ומתוך המקום הזה היא באמת הופכת להיות זוגיות עם שורשים מאוד מאוד מאוד חזקים. תגידי לי ככה, מה את חושבת על זה? איך את רואה את הזוגיות, אם את מסתכלת על הזוגיות שלכם כפלואו, מה את מרגישה שבאמת עובד שם נכון, נבנה נכון? איך הלאט-לאט הזה הוא באמת משהו שהוא עבד לטובתכם?

תראי, בגדול, עם חתונה מעלות, כמה זה לאט-לאט.

כן, בדיוק.

לאט-לאט זה במצב של... לאט-לאט רגשית נקרא לזה.

כן.

לאט לאט רצ'ית, אני חושבת שאנחנו הרבה פעמים, את יודעת, הרי זה ידוע שלחץ, הוא בכללי אחד הגורמים שהכי משפשים לנו את אורח החיים, והוא בסופו של דבר פוגם בנו. מאוד. אז אני חושבת שנגיד, הרבה פעמים גם כשאנחנו נגיד מאוד בלחץ מזוגיות, אז אנחנו באמת נגיד מבטרות על ה... על האותנטיות שלנו, או משהו כזה. אז אני חושבת שאני ותומר, בעצם ה... הלאט-לאט, כאילו, לא היה שם סטרס. סבבה? לא היה שם סטרס, של יאללה, בוא, כאילו, כמו שאמרתי כבר מקודם, של רגע, אני אקטלג אותו, אה, הוא מתאים לי או לא מתאים לי, זאת אומרת, הלאט-לאט הזה באמת אפשר לנו, לשנייה, להכיר אחד את השנייה. אנחנו לא... לא ניהלנו גם בכללי, כאילו גם, רגע, בלי קשר לטומר, אני זוכרת שברווקות שלי, מאוד שנאתי לצאת לדייטים או להתכתב, כשכזה, מאיפה?

עוד כמה?

מה את עושה?

מה זה?

לא, מה אנחנו עכשיו? זה, תמיד אהבתי את הפלור הטבעי של, בו, אולי פחות בהתכתבות זה זה, אבל נגיד בדייט, של כזה, הוא מספר לך שהוא רואה איזשהו סרט, ואז אתם כזה, לא יודעת מה, נסחפים לדבר על איזשהו סרט, או על איזשהו עיקרון, ותצטע, ויכול להיות שיצאת מהדייט, ובכלל אין לך מושג, לא יודעת מה, איפה הוא עובד. איזה כיף זה. כי מכירים כאילו ממקום יותר אמיתי, ולא ממקום של צ'קליסט. אז אני חושבת שזה מה שהיה כאילו ליבה לתומר, לא היה איזשהו לחץ שעופף מעלינו, ואפשר לנו להכיר בצורה באמת אמיתית, ולבחון בעצם את ההתאמה בינינו. וגם, וגם כאילו, לאט לאט הזה, נגיד, אני חושבת ש... תומר נגיד אמר לי שהוא אוהב אותי אחרי חצי שנה. זה המון זמן. שזה חצי שנה של מגורים משותפים, ו... זה יכול מאוד להיות ש... אתה יודע, יכול להיות שמישהו יחלר את העידן עם חצי, ותומר, אה, אני ב-36, אני ב-36, וזה, זה, אבל... משהו שמרגיש לי בליבי, שזה בסדר. שהוא צריך את הזמן שלו, ואם אני אדחוק אותו, אז הפוך, זה יעשה לי איזשהו אפקט הפוך. זהו.

לא, אני חושבת שמה שאת אומרת הוא מאוד מאוד נכון.

זאת אומרת, יש פה בעצם בנייה רגשית שהיא מאפשרת את המקום של באמת היכרות. ואתה יודעת, אם אני מסתכלת רגע על

חוקי זוגיות מעשית, לוקחת את זה רגע

לשם, אני תמיד אומרת שהדייטים הראשונים, אל תבואו אישה וגבר. תבואו אדם לאדם, בואו תראו בעצם איך אתם, מי האדם הזה, האם האדם הזה מתאים לכם לבנות עסק ביחד, להיות שותפים לתוך העסק שלכם. ומה שאת מתארת זה בדיוק המקום הזה, שבעצם אני בודקת האם האדם הזה הוא אדם שאני רוצה לחיות איתו. או לא, ולכן תמיד אני מבקשת לדחות את המגע ואת הסקס וכולי, כדי באמת לבחון את הדברים כאדם לאדם. אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, וזה מה שמאפשר את הבנייה הנכונה לקשר מבחינה רגשית ובכלל. אבל את יודעת...

רגע, אני אסיב בעצם מה שאומרת, אני חושבת שהיה הרבה יותר קל להכיר אדם מהמקום של ה... סיפורים שהוא מספר, כי את רואה את הצורה שבה הוא מדבר, את רואה מה מלהיב אותו, מה באמת, ולא מזה שהוא עונה לך, כאילו...

לא מהתדמית.

כן, לא מהתדמית, אני עובד בזה, וכן.

ואז כאילו בראש שלי, אוקיי, יש פוטנציאל הסתכרות, דה דה דה, כאילו כל המעטפת הזאת, היא בעצם הולכת לי לשוב לקטגוריות, לרשימת המקולת שלי, שהנה, עובד, הוא יציב, יש לו אוטו, ובסוף לא מתעורר אצלי כלום.

כן, כאילו כשהוא ספר לך סיפור, על לא יודעת מה, על איך בדרום אמריקה הוא עזר לאיזה טאפטא, זה לא יודעת מה, זה הרבה יותר יעיד עליו, על האישיות שלו, על הערכים.

ואז את יכולה להכיר את האדם.

בדייטים ראשונים שלדעתי חובה ליישם, סרמו בשיחה, תצחקו, תיהנו, תראו את הבן אדם, תראו, יש את הכימיה, הרי התקשורת, הכימיה, לי ולתומר יש סינרגיה של שיח, שהיא מהטובות שהיו לי, אז והיא עם בני זוג, עם אנשים שהכרתי בחיים. ויכול להיות שאם הייתי נתקעת על ה-checklist, הייתי מפספסת את זה, זה לא נתפס.

זה מדהים, ובגלל זה דייטים ראשונים, תמיד אני אגיד באמת בצורה הכי ברורה, זה ליצור בונדינג, כלומר ליצור הקשרות, ליצור חיבור, למצוא את הדברים המשותפים, כי גם ככל שיש לנו כאלה, אז אנחנו מרגישים יותר חיבור, הרי מה קורה לנו שפתאום את נוסעת עכשיו לדרום אמריקה, ופוגשת ישראלי אחר, והדבר הראשון זה איזשהו חיבור ביניכם שאתם מרגישים, קשר, וואי, גם אני הייתי שם, גם אני זה, נכון? וכאילו, הנה חברים, אותו הדבר צריך לעשות בדייט, לחפש את הדבר הזה שייצר את הקונקשן הזה, את הבונדינג הזה שייצור את החיבור, שבאמת יגרום לי להרגיש שייכות, כי זה הרעיון, אם אני ארגיש טוב, אם אני ארגיש שייכות, אם אני ארגיש שהוא דומה לי, אז אני ארצה להמשיך להיות איתו במקום הזה. ואת יודעת, כל פעם שאני חושבת עליכם, יש לי את השיחה הזאת בראש עם

יעל, שהייתה על הפרפרים, הפרפרים בבטן, שגם הייתה איזושהי הבנה שם, את יודעת, שדיברת על המקום הזה, היום את מסתכלת אחרת על פרפרים, זאת אומרת, שזה מאוד מסתדר לי עם הקשר הבוגר, והבנייה, והמקום הזה של להכיר את האדם באמת, ואני מאוד מסכימה עם זה, אני גם עכשיו כתבתי על זה, אני מאוד מאוד מסכימה עם המקום הזה, אני חושבת שאנחנו נותנים איזשהו חשיבות יתר לפרפרים, הם בדרך כלל הולכים לקשר של תשוקה, לקשר של ריגושים, לקשר שהוא לא הופך להיות הקשר הרגשי, העמוק, הסינרגי שיש לך עם תומר. בואי נדבר על זה רגע, על הפרפרים, כי היה שם פתאום שאמרת את זה, תומר נהיה לו איזושהי נורה דומה, ואת פתאום ככה התחלת לחשוב על זה, בואי נדבר על המקום הזה.

תראה, אני באמת באותה גישה כמו שהייתי אז, קל וחומה גם באמת בפורמט מוחתונה, מי שבעצם מדי-וואן עוזרים לגור ביחד, אימא, היה לי פרפרים, אני רואה אותו כל יום. הרי חלק מהפרפרים זה מההתרגשות, התקשר, לא התקשר, דברים כאלה. אבל כן, בכללי אני חושבת שבגיל יותר מופלג, אתה יודע, חוויתי, חוויתי, חווינו התאהבויות, מרבית התחושות שאנחנו בכלל יכולים לזווי אהבה, מגיל מסוים הן פחות בוסריות. זאת אומרת, היום הספר הגרוש שלי הוא הרבה יותר גבוה מאשר שהייתי בת 16. סבבה? אז עם כל זאת שבגיל 16 הפרפרים הם כאילו חיוביים. היום אם מישהו יעורר לי פרפרים, וממש ככה תתאפך לי הבטן, מבחינתי זה לא חיובי. כי זה מייצר לי איזשהו סטרס, איזשהו חוסר ביטחון, חוסר יציבות, וזה משהו שלא רציתי. כמובן שיש את ההתאהבות. אבל...

אז איך ההתאהבות נראית באופן הזה? זאת אומרת, בלי הפרפרים, המאוד... מוציאים אותנו מאיזון, נקרא לזה. איך את חווית את המקום של התאהבות? כי א', חשוב שנגיד רגע למאזינים שלנו, שהתאהבות זה לא שלב קריטי בקשר. זאת אומרת, אם לא היה את שלב ההתאהבות, כי הרבה אנשים מידידות, עוברים לזוגיות, או לפעמים יש ממש בנייה כזאת של היכרות איטית, שגילגנו על שלב ההתאהבות, התאהבות לא שלב מכריע בקשר, ויכול להיות קשר סופר יציב, סופר עמוק, סופר אינטימי, בלי שלב ההתאהבות. חשוב רגע לדעת את זה, ולא לבעל מזה, אבל את באה ואומרת, הייתה התאהבות, היא פשוט לא הייתה הסערת רגשות הזאת, היא הציפייה לחדי קרן שהיפלו לי מהשמיים, שהרשות שזה, פי אלף יותר בריא, כי כדי... צריך רגע להבין, התלתלה הרגשית הזאת היא לא לטובתנו, היא גם לא נשארת במקום הזה, ויש לנו ציפייה שהיא תשאר במקום הזה, ואז הרבה פעמים הקשר הזה, הוא נגמר אחרי שלושה חודשים. אז מעניין אותי אצלך, איך הרגע... זאת אומרת, מה זה ההתאבות הזאת מתוך הקשר, מתוך העומק?

אני פשוט חושבת ש... אני פשוט רציתי עוד. כאילו ההתאהבות באה בעיניי, כאילו זה שגם בצורה שעכשיו אני מדברת עליו, רואים באמת כמה אני בעצם אוהבת אותו. זה שאני אומרת שזה לא נתפס בעיניי שהדבר הזה הגיע משם, זאת אומרת, תפיתי נגיד אתמול שלישון מאוד פעם בפרק החלטות שלנו, ואני רואה את המבט הנוצט שלי בעיניים, אני רואה איך אני מתרגשת, לדוגמה שאני מדברת עם המובחים ואני אומרת להם תודה שהכרתם לי אותו, ככה אני רואה את ההתאבות, זה... אני פשוט הרגשתי שצריכה, ואני עדיין מרגישה את זה, שצריכה לבוא איזושהי ירידת אדמה, משהו באמת אקוטי בקשר שלי ושל טונק, שזה לא המשיך.

זה מדהים. זאת אומרת, באמת, זה מראה על כמה הקשר שלכם הוא חזק ואמיתי, וכמה לא צריך את הכל הקונפטי מבחוץ כדי שבאמת תהיו במקום הזה של התרגשות, אלא באמת משהו מאוד מאוד עמוק, והיכירות מאוד עמוקה, וחיבור, וקשר, זה קורה.

זה פשוט... זה פשוט ה... ההתרגשות שלי ממנו היא דווקא בדברים הקטנים, היא דווקא כשאנחנו יושבים ב... לא יודעת מה, באיזה יום, אוכלים לך ויתה בסלון, וכאילו, את יודעת, רואים איזה סדרה, ומפוצצים, יצחוק, כל מיני דברים כאלה, זה... זה העושר מבחינתי. כמה שבאמת כיף לנו ביחד, ובפשטות, איפה צריכה את התארה? ואז נפשט להקשיב, אז גם נגיד בהקשר של הצעת ניסויים ודברים כאלה, צריכה את זה בבפנים שלנו.

מאמן. אז אם אנחנו ככה רוצות לסכם, ולהעביר אפילו מסר כזה למאזינות ולמאזינים שלנו, אז מה את חושבת ככה, הדברים החשובים שאנחנו כנשים הולכות לדבר עלינו רגע בצד שלנו, אם צריכות להביא לקשר, מה... את חושבת שבני אדם בכלל, גברים ואנשים, או הדברים שהם חשובים, שנשים אליהם לב, שהם התקיימו בתוך הקשר כדי באמת להצליח לחיות כמו שאתם חיים, בקשר טוב ובריא ומקדם, ועם עתיד?

אז אני חושבת שבאמת, כמו שאמרנו, ללא אגו, אנשים לפעמים באמת מאבדים את העניין הזה שהם צוות, וכל הזמן הולכים אחד נגד השני, לא, יש לנו מטרה משותפת. אנחנו רוצים, כולנו רוצים חיים טובים, כיפים, את יודעת, עם כלכלים בצורה כלכלית טובה, ורוצים ליהנות מהחיים. אז כן, ובכללי, לא לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות. בכל דבר, לא בדרמות, בריבין, כאילו להתרגש, יאללה, בוא נדבדף, בוא, להכליל, זאת אומרת,

להכליל את הדברים, לא לעשות איסטריה ודרמה, מה שנקרא, בואי נסכם את זה בחוק ה-95.5. זאת אומרת, בסוף, בסוף, בסוף, לזכור שהרוב המוחלט בחיים שלנו זה אבל אבלים, ואנחנו צריכים לזכור שזה 95% מהחיים, כי בסוף, אם נסתכל יום אחרי אחורה, לא נבין מה עשינו בכלל, עניין מהדבר הזה. וכל מה שבל אבלים, פשוט לזכור את זה באונליין, והחמישה אחוזים החשובים שלנו, עליהם להיות במקום שהוא יארג ובל יעבור, זה הדבר שחשוב לי, עליו להילחם. חד

משמעית, זה חד משמעית. בהקשר של הריבים והכול, ולהתגמש ולא להתגמש. אני לא בעד, כמובן, לוותר על עצמי, בשום צורה שיש קווים אדומים על כל דבר, ויש לנו כל אחד מאיתנו עקרונות, אבל צריך, כמו שאת אומרת, צריך לברור הכל, כי הרוב לא חשוב, בהכל, הרוב לא חשוב. והחיים

הרבה יותר כיף עם כלילים זורמים, וגם אנחנו עם עצמנו יכולים להגיע להישגים, ולמיצוי הפוטנציאל האישי, כשאנחנו לא כל הזמן עושים מכל דבר עניין. כי האנרגיה שלנו מתועלת באמת לדברים שהם מקדמים אותנו, ולא לדברים שהם... את יודעת, הלא באמת חשובים, שבסוף אני מסתכל בסוף היום ושואלת את עצמי, על מה השקעתי את האנרגיה שלי היום? על משהו שקידם אותי, או על עוד איזושהי מלחמה שהכירה את החיים שלי והפכה אותם לפחות טובים. נכון,

וזה גם משפיע על ה... וגם על הגוף. זאת אומרת, כשאנחנו חותכים יותר בזהותות וזה, אז את יודעת, זה פוגע לנו בגוף, זה... בכלל, באור הפנים. חבל לבוטוק. בדיוק,

נהיה לנו מה שנקרא אור פנים זוהר, בריאות נפשית טובה, סטרס מינימלי, רק סטרס מקדם, מה שנקרא, הסטרס החשוב, לא צריך יותר מזה. סטרס

מתון. בדיוק. כדאי

באמת לחיות בטוב. אז קודם כל מצגך תודה רבה, היה מרתק ומלמד, ואני רוצה לאחל לך שאני חכה לתמונה, להתרגש איתך, ולהגיע לביקור ולראות כמה יואנת ותומרים קטנים כאלה רצים לך בין הרגליים, ואני באמת חושבת שאת השראה גדולה, ואני מאוד שמחה שהפכת להיות דמות שבאמת הרבה נשים וגברים מסתכלים ואומרים, אפשר לחיות טוב ונכון בזוגיות, ואני לגמרי חושבת שאת, את ותומר מדגמנים לנו את זה, אז תמשיכי להפיץ את הטוב הזה, כי אני שמחה שעכשיו יש במה שאנשים יכולים לראות אותה. אדר,

באמת, זה כל כך מרגש את אותי, אני ממש, באמת, אין לי מילים, ברוב שזה ככה, אני שמחה לשמוע, ו... את יודעת, נראה לי שזה באמת המקום להגיד שהכירות המוקדמת שלנו זה כי באמת, אני עברתי אצלך, אצלך ואצל מאמנת שלך טיפול, אני חושבת שהראיתי שזה עובד. אז תודה לך. באהבה

גדולה. ואני

אוהבת אותך מלא. ואני

אוהבת אותך מלא, ואני מאמינה בך מאוד, ואני שמחה שאת נציגה הכי טובה שיש לזוגיות מעשית. איזה

כיף. לכבודו לי. תודה, אהובה שלי. בכיף.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושוטטו קצת

באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז

לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי!