פרק 34 - איך סטרס הופך לחרדה שמעכבת מציאת זוגיות- עם עומר שריר

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

אז היום איתנו עומר שריר, מומחה לפירוק חרדה, ואיש סופר סופר מעניין שאתם הולכים ליהנות ממנו. היום אנחנו הולכים להקדיש את הפרק לכל מה שקשור לנושא של לפני הזוגיות, בין אם זה מציאת הזוגיות, ההתמודדות שלנו עם זוגיות, בהיבטים של החרדה, הסטרס, כל מה שאנחנו מרגישים שהופך להיות חלק מהגורמים המונעים מאיתנו, החוסמים שלנו מלמצוא זוגיות. אז היי עומר, מה שלומך?

מעניינים אדר, כיפי את הריח.

שמחה שאתה פה, בטח בימים כאלו. ואנחנו הולכים היום לדבר על חרדה ומציאת זוגיות. ככה, אם נגדיר את זה בגדול. אבל לפני זה בוא נעסק קצת בסדר. דבר איתנו בכלל, מה זה חרדה? הספקטרום המאוד רחב שיש בתוכה, בוא תן לנו ככה, איזה ככה, כמה העברות למקום הזה.

זו הייתה התחלה מצוינת, כי באמת כשאנחנו מתחילים לדבר על חרדה, צריך להפריד בין מה שנקרא חרדה קלינית, או חרדה שהיא נוירולוגית, שהיא נמצאת באמת במעמקי המוח, יש הרבה מה לעשות איתה, זה עולם שאני בפני עצמו, לבין סיטואציה שאני אומרת, וואי, אני בחרדה עכשיו לצאת לדייט, או גם אני עצמי סבבתי המון המון שנים מחרדה, אז נניח בשבילי, אני עשוי לחמותה על 24 שנה, אבל בשבילי בפעמים הראשונות, לצאת עם מישהי בכלל זה לא היה אפשרי, בגלל החרדה. זאת שאנחנו אומרים חרדה קלינית או חרדה נוירולוגית, זה בעצם עניין שקורה במעמקי המוח שלנו, שהוא לא תלוי בדבר, זאת אומרת, זה פחד משום דבר, אני יכול לפחד לצאת מהבית, זה יכול להיות בתחושת פחד מאוד מאוד גדולה בלי שום סיבה, נמצא אחת קטגוריה, חרדה כללית. בתוך העולם הזה, יש בו שיש לך גם התקפי חרדה, שזה כולם מכירים, הרבה פעמים פועלים עליהם, אומרים לי, עומר, זה לא, אין לי את התלתלה הזאת כמו בהתקף חרדה, אז זה שייך לחרדה כללית, כי זה יכול להיות מה שקרה גם וגם, או התקפי חרדה כללית, תחושת יחדוך מאוד גדולה, חוסר אנרגיה, ups and downs כאלה מאוד מאוד גדולים, אפילו קצת דיכאון, שנקרא דיכאון תגובתי, דיכאון שהוא תגובה לחרדה, יכול להיות התקפי חרדה, שזה בפשטות, או תחושה שאני משתגע, או כמו להיות בתוך צונמי, מאוד מאוד חזק, מאוד מאוד אגרסיבי, בערך 20 דקות חצי שעה, יכול להיות גם הרבה הרבה יותר, עם אפטר שוק, עם תופעות אחרי זה די מורכבות. זה בעצם חרדה קלינית, חרדה נוירולוגית, במאוד מאוד בפשטות, יש לה גם הרבה מאוד סימפטומים, הפנה אסומטי, הפיזי של הגוף, מחשבות, פחדים, מחשבות אורדניות, דיסוציאציה, זו חבילה מאוד כבדה, בשורה התחתונה אני אגיד שחרדה האלכוהולוגית ברמה נוירולוגית, חייבים לטפל בה, היא לא נהנמת לבד, זה פטיר ויש הרבה מה לעשות, אבל זו סיוט, להתמודד עם זה לבד זה א' לא מומלץ, באמת זה לא עובר. עכשיו בתוך העולם הזה גם יכול להיות שכתוצאה מהחרדה, וזה בדיוק מה שהיה אצלי, כתוצאה מהחרדה שאני סובל ממנה, אני מתקשה לעשות פעולות מסוימות, שזה בין השאר גם משפיע מאוד על הזוגיות. זה העולם אחד. העולם השני, רגע, אבל בוא רגע אחד,

נעשה פה איזה עניין. כי לכולנו יש פעולות שאנחנו מתקשים לעשות או נמנעים מהן. כלומר, מפחד מלהיקשל, מפחד מתחייה, זאת אומרת, איפה אנחנו מבדילים בין פעולה שאני פשוט נמנעת מלעשות כי אין לי ביטחון לעשות אותה, כי אני מפחדת לקבל לו, כי אני מפחדת להידחות, לבין אמנעות שנובעת מחרדה. כלומר, מישהו שמקשיב לי, מקשיב לנו עכשיו, ואומר, אני, נמנע מלהתחיל עם בחורה או אני נמנעת מדבר בדייט, איך אני יודעת האם ההימנעות הזאת היא מחרדה או מפחד מתחייה למשל.

בוא נגיד שזו שאלה הכי טובה שיכולנו לפתוח את זה את הפודקאסט, כי זה בדיוק זה, והאמת היא שזה לא משנה, כי זה פשוט סעולה מעוצמות. צריך להבין שהמוח שלנו בנוי בגדול מאוד, בשלוש משלושה אזורים, גזע המוח, חשוב מאוד, אבל נשאיר אותו בצד כרגע, הניאו-קורטקס, שזה בעצם החלק החושב, המודע, והחלק הקטן והפחות המשמעותי במוח, נפרגן לו עם 20% של המוח, וכמובן עיקר, עיקרו של המוח שלנו זה הסאב-קורטקס, המוח העמוק, ההישרדותי, שם נמצאים כל העניינים שקשורים לפחדים. עכשיו, בסוף, אם את... מפחדת לצאת לדייט כי לא נעים לך, כי את נבוכה, כי זה, או את לא יוצאת לדייט כי נוצרת חרדה, זה מגיע באותו מנגנון, ממנגנון הפחד שלנו. רמת העוצמה, זה מה שהיא קבעה עם זה רק, אני חוששת ואני אומרת, הוא אומר שזו חרדה או פחד או חשש, לבין חרדה שאני ממש לא מסוגל פיזית לפתוח את הדלת. האמת היא שזה במשני המקרים לא משנה, כי בסוף את רוצה להיות התוצאה, את נמנעת מלעשות פעולה מסוימת. אני צריך להגיד, שכל רגע שאני נמנע ממשהו, כלומר שהפחד מנהל אותי כי אני נמנע כי אני מפחד, אבל לא תמיד אני אגיד, אני מפחד לצאת לדייטאי, לא נעים לי, זה לא משנה. כל אימנות שהיא תמיד מגדילה את הפחד. זאת אומרת, זה תמיד הפתרון הכי פחות טוב.

אוקיי, זאת אומרת, איפה שיש אימנויות, חשוב

שנטפל בהן, אנחנו צריכים לבדוק האם זה משהו שאני יכולה לבד להתחיל לעשות פעולות, ואם אני רואה שזה מנהל אותי ואני ממשיכה לאימנה, ואז אפילו האימנויות שלי גודלות, חשוב מאוד שנבוא לקבל עזרה, כי אנחנו מבינים שהדבר הזה מנהל אותנו, ואנחנו לא מצליחים לנהל את הדבר.

ודאי שכן, אבל אפילו יותר יפה. כמו שאנחנו נוסעים באוטו ויש לנו דשפורט, ואז פתאום נדלקת הנורא הכתומה, בהנחה שאנחנו יודעים מה זה אומר, אז הנורא הקטומה אומרת, אוקיי, צריך לטפל בזה, והנורא הדומה בזה והירוקה בזה. האמנויות שלנו, אם אנחנו רוצים להיות אנשים בצמיחה ובהתפתחות, האמנויות שלנו בעצם מציינות את הפחדים שלנו. הרי אני נמנע ממשהו אחד ואת הדר נמנעת ממשהו אחר. בכל מקרה גם, לא קשור לדייטים. ויש מישהו אחד שדווקא טוב לו בדייטים אבל קשה לו בזוגיות, ומישהו אחר שדווקא, שבו עוד קשה לו בדייטים. האמנויות שלנו, הן הנוראות בדשבות שלנו, על הפחדים שלנו. והפחדים הם המורים הכי טובים שאפשר לבקש. כי הפחד בעצם, אנחנו רואים אותו כקיר, אבל הפחד חושם אותי. ברגע שאני הולך לעבר הפחד, זאת תסמיכה, זאת התפתחות. זאת אומרת, זה הרבה יותר גדול מלצאת לדייט, זה לצמוח.

אוקיי, שזה בעצם גם בסופו של דבר, אני תמיד מסתכלת על זה של עד כמה אני מממשת את הפוטנציאל שלי.

בול.

זאת אומרת, או מקטינה בגלל הפחדים והאימנויות שלי, או שאני מתמודדת איתם צומחת, ובעצם מגדילה את מייכל הפוטנציאל שלי שבא לידי ביטוי.

ממש ככה, כי הרי אפילו אני הולך לדייט, שזה די נניח שזה פחד גדול יחסית, זה קשה לצאת לדייט, אני בפרנתי לא היה לצאת לדייט, זה לא היה קורה, זה הייתי נטפס על העבר, אז הייתי מעדיף. זה לא היה אופציה, כי היה לי מאוד קשה אפילו לנצאת מהבית ולהיות עם חברים. אבל דבר קטן אפילו, יושבת בישיבת צוות, נגיד שדייט זה רמה גבוהה, אני יושב עכשיו בישיבת צוות ומפחד להגיד את דעתי. זאת אומרת, הפחד פה זה לא רק להרים את היד, וגם יכול להיות שאני מספר סיפורים, לא, זה כולם מדברים, ואני רוצה לשמוע ולהקשיב, כי אבוא חלוף ולספר לעצמו סיפורים, זה עוד מנגנון הגנה, מתוך מגוון מנגנוני הגנה שיש לנו. אבל בסוף מה אני עושה? אני נמנע מלהביע את עצמי. אני לא מצליח להביע את עצמי, זאת אומרת, אני מעצור פה חסם, אני לא מספיק טוב, ואז גם יש סיפורים על עצמי. זאת אומרת, הימנעות והפחד מסתתרים מתוך העולם שלהם שאם להיפורץ אותו, אני פשוט גדל.

אוקיי, מדהים. אז תגיד, היום בתקופה שאנחנו נמצאים, ככה אחרי מעורעות שביל או אוקטובר, שטלטלו את כולנו ויצרו איזו טראומה קולקטיבית בתוך כל העם שלנו, שהפוך להיות גם חלק מהזהות כנראה שלם, אבל כולם נמצאים, באיזשהו מצב של סטרס, של חרדה, של פחד, איפה אנחנו בעצם רואים את הביטוי של זה, גם בהיבטים האישיים וההימנעות מלמצוא זוגית. כלומר, מה אני בעצם שואלת? אני רוצה לדעת, כאשר קורה משהו כמו הדבר הזה, איך זה משפיע על גם ככה פחדים ואימנויות שהיו לי? אוקיי? ברור שזה מגדיל, אבל בוא נבין רגע את התהליך של הדבר הזה.

קודם כל זה נושא שאפשר פודקאסט בפני עצמו על מה שקרה לך, המצב הזה של... השפיע על העם, על כל העם כמדינה, כקולקטיב, על התודעה הקולקטיבית שלנו בכלל, ואני מאוד מאוד מקווה שיהיה פה איזשהו שינוי עקוטי במדינה, כי אם קרה כזה אסון ולא יהיה פה איזשהו שינוי עקוטי, אז באמת... המצב לא מה שהוא, אבל זו שאלה שצריך להבין אותה, וכל אחד צריך לשאול את עצמו, כי תמיד קורים אירועים קיצוניים, ותמיד יהיה משהו, נכון? האירוע הזה הוא מאוד מאוד קיצוני, והוא מעצים חרדות בצורה מאוד מאוד משמעותית, כי זה סטרס, זה מה שקרה, יש פה באמת סיבה לפחד, זה לא איזה משהו שחרדה, אין פה באמת סיבה לפחד, וזה מעצים. ואז יש פה שתי נקודות שאני חושב כל אחד, בינו לבין עצמו, צריך לקבל החלטה. אחד, זה האם אני נותן למציאות לנהל אותי. זה כלל גדול בחיים תמיד. כי תמיד יהיה משהו בחוץ, נכון שעכשיו זה הרבה יותר קיצוני, אבל תמיד יהיה משהו בחוץ. שישפיע עלינו, אם זה העבודה, אם זה הזוגיות, הדייט שלא הצליח, ריב עם חברים, המצב, זה לא משנה מה. ואז ההחלטה היא, האם אני נותן למשהו חיצוני להשפיע עליי. עד כמה אני נותן לו, כי ברמה מסוימת זה ברור שזה משפיע, זה לא שאני אומר שלא ישפיע, עד כמה הוא מנהל אותי. ואם אני חי בסיטואציה שהבחוץ מנהל אותי, זה לא משנה אם זה דייט, מצב חיצוני, או מצב כלכלי, או לא משנה מה, אוטומטית אני לא מצליח להיות אני, כי כל הזמן אני מנועל על ידי הבחוץ. ולכן ההחלטה הראשונה היא לבוא, להתבונן, להסתכל על הדברים, בדיוק כמו שאני יודע להתבונן על הקוס הזאתי, אני יכול להתבונן על המחשבות שלי על המציאות, ואז אנחנו מגיעים לנקודה השליה, להחליט איזה סיפור אני מספר לעצמי. כי החיים שלנו זה לא באמת הסיפור, זה הסיפור על הסיפור. זאת אומרת, הנרטיב שאנחנו בונים, האם אני בא למקום של קורבן, אין, אבוד לי בעקבות המצב, אני לא אצליח, ומי רוצה בכלל לצאת לדייטים. ונכון, אובייקטיבי זה גם, אפשר למצוא הסברים מאוד מאוד טובים למה אי אפשר עכשיו לצאת לדייטים וכאלה. או אני מספר סיפור של גיבור, שזאת היא הדרך להתמודד עם אירועים כאלה, אני דווקא עושה, ודווקא בגלל המצב הזה, ואני מובין. כי בסוף אנשים חייבים להבין את הדבר הזה, אני נורא משתדל לעזור לאנשים, אני יודע שאת נורא משתדלת וזה, אבל בסוף, זה כל אחד קודם כל צריך לעזור לעצמו, קודם כל, זה אתה עם עצמך, מה ההחלטה? אתה קורבן או גיבור? ואז מה אתה עושה?

מדהים.

אז בעצם אנחנו ככה מבינים לאן אנחנו רוצים להגיע, אנחנו רוצים להגיע לשינוי הסיפור הפנימי ולניהול העצמי, ולהפסיק להימנע ולצמוח ולגדול. עכשיו בוא נחזור שנייה רגע קצת אחורה, ונדבר בעצם על מה קורה, איזה חרדות אנחנו בעיקר פוגשים, בכללי לא רק עכשיו, שכמובן שהן גם מתעצמות עכשיו, שקשורים בעצם לכל הנושא של הכירויות. בעצם ממה שאני מכירה זה שאנשים מפחדים מתחייה, אנשים נמנעים מדייטים, אנשים נמנעים מלהביא את עצמם בדייטים, אנשים שואלים את עצמם להתקשר, לא להתקשר, לכתוב, לא לכתוב, יש כל הזמן חרדה מבעצם להביא את עצמי או להיות אני, ומה תהיה התוצאה של זה. בואו נדבר קצת על מה שאתה מכיר ואיך אפשר להתמודד עם זה. זאת אומרת, איך זה נראה? כל המקום הזה של החסם ממציאת זוגיות שקשור לחרדה שלי, למי שאני בעצם.

קודם כל, בחרת לעצמך תחום מאוד מאתגר להתעסק בו, שאני מתעסק הרבה מאוד בחרדות, המון שנים כבר בהרבה סוגים, בסדר, 400-500 מקרים בשנה, משהו כזה, בתהליכים אישיים ותקבוצתיים, איכשהו תמיד, לא במקרה, החרדה והזוגיות נפגשות חזק מאוד או לטובה, שבאמת אם יהיה זוגיות ויש תמיכה והחרדה צומחת, או אם יש זוגיות לא טובה, זה מקצין הרבה יותר, אבל גם בדרך לזוגיות זה מאוד קשור, כי בסוף, שהתכוננתי לפודקאסט, אז ביקשתי מהצוות שלי שייתנו לי ככה דוגמאות מהאנשים שלהם, ואנחנו כל הזמן שומעים את זה, ברשימה של 30 סיבות להיות חרדים, ובדייטים עצרתי, כבר אמרתי, יש לנו מספיק, אפליקציות, ואיך הוא יגיב לי, ומי הבן אדם, ואם אני מכירה אותו או לא מכירה אותו, והדייט הראשון, ואיך מתכוננים לדייט הראשון, ומה, כאילו כל כך הרבה...

ולמה שהרצו אותי בכלל?

למה שירצו אותי, ומה אני עושה לי טובה, והוא כזה, ואני כזאת, היא וזה, ואני איזו בונה נרטיב של בן אדם מסוים, ופתאום מגיע משהו אחר, כאילו כל כך הרבה דברים יש בעולם, וזה כל כך הרבה מוקשים, ולכן, וזה בדיוק העניין עם חרדה, תכף תזכור שחרדה היא תמיד סימפטום, זאת אומרת, אם אני חושש לצאת לדייט, אם אני חושש לפגש עם מישהו שאני לא מכיר אותה, אם אני חוששת מה אני אגיד, או מה הוא יגיד עליי, אז זה תמיד הסימפטום. זה תמיד הסימפטום, ובגלל שיש כל כך הרבה שלבים בזוגיות, כי נכון, למצוא זוגיות זה דבר שהוא קצת מורכב כמו הרבה דברים אחרים בחיים. אם אני מנסה להתמקד נקודתית בכל דבר, אני לא באמת מתמודד עם הבעיה. אני לא באמת סומך, אסמתי פלסטר, סבבה, אז אפשר לבוא ולהגיד, יש לי חרדה, נגיד, עם מי אני אעיר ודאות, ואז לייצר יותר ודאות. זה קליטות.

אתה אומר, זה הסימפטום, כלומר, אני רוצה רק שזה יהיה ברור לכל המאזינים שלנו, זה אומר, זה הביטוי של החרדה. זאת אומרת, יש לי פחד, יש לי חרדה ממשהו, הביטוי של זה זה שאני אומרת, אולי הוא לא ירצה אותי. אני אומרת, עדיף שאני לא אדבר בדייט הזה, כי אולי אני אגיד שטוט. זאת אומרת, הסימפטום כשאתה אומר, זה כאילו איך זה בא לידי ביטוי, האם זה הכוונה?

כן אבל נדאג על זה טיפה יותר, קודם כל זה עולם שלם וזה ככלל החלק העליון של המוח, נאו-קורטקס אמרנו, פה מקדימה נמצא קורטקס. קורטקס זה בעצם מנכל המוח, מנכל האזור החשיבה של המוח.

יש גם המוח החדש יחסית.

הוא יחסית, כן, שיבינו מה הכוונה מוח חדש, זה פחות התפתחות אבולוציה, אז קודם כל התפתח המוח העמוק, המוח היותר הישרדותי, שאחראים באמת על הישרדות שלנו, ואחרי זה הגיע היצרתיות, החוכמה, המחשבות, כל הדברים הפשוטים האלה והפחות חשובים.

ממש כמו מסלו.

בדיוק, נכון, נכון, נכון. עכשיו, פה נמצאים הפחדים. המוח העמוק עובד עם... אין בו מחשבות, זה פחדים, זה חוויות, זה החלומות שאנחנו מגיעים. פה זה חשיבה, זה דבר מאוד פשוט מבחינת המוח. הקורטקס לא יודע להתמודד עם סיסמאות. החלק החושב, אני מפחדת, אני חושש, הולך לאיבוד, זה לא כלי עבודה, ואז רק מלחיץ יותר את המערכת. כי להגיד, אני מפחדת לצאת לדייט, זה אוטומטית מלחיץ. עכשיו זה מתחבר במה שאומר, למה אני אפחדת? תמיד נשאל למה. כי אז בסוף אפשר לתת כלים, ועוד נדבר פה בהמשך על כלים, מה לעשות בזמן ההיכרות והחוסר ודוד, אבל בסוף זה סימפטום שמביע פחד עמוק יותר. ולכן השלב הראשון שנשאל, אוקיי, למה? למה אני חוששת? מה כבר יקרה? כי בסוף זה דלת. כי בסוף הרמה הכי פשוטה, זה לא מסוכן, אין פה באמת סכנה אמיתית. זה כמובן לא משנה את המוח, הוא לא צריך סכנות אמיתיות בשביל לפחד, אבל תמיד זה להבין שלא משנה מה התוצאה, אני מפחדת לצאת לדייט, אני מפחדת שהוא לא יעריך אותי, או חרדת לי תשעה בזוגיות, זה תמיד תוצאה של פחד עמוק יותר, שאותו באמת אנחנו צריכים להבין.

אוקיי, וכשאנחנו מבינים אותו, אז מה קורה? הבנתי את הפחד העמוק.

לפני שאנחנו מבינים אותו, לפני זה זה נקודת החלטה. אם באה אלייך לכוכב ואומרת, אדר, תעזרי לי, אני רוצה למצוא זוגיות או לחזק את הזוגיות, היא כבר נמצאת במקום הרבה אותו טוב. כי בה נמצאת, רוב האנשים, הרי אנחנו יודעים, לא באמת עושים עבודה, הרבה אנשים אוהבים להגיד, אני עושה עבודה והתפתחות, וזה, רוב האנשים לא מבינים בכלל מה זה מודעות, לצערנו, מאוד מגניב להגיד, אני מודע, וזה, אבל בסוף זה לא באמת מה שקורה כל כך, ובעצם העובדה שהגיעה לך לכוכב ואומרת, אדר, תעזרי לי, זה כבר קפיצה משמעותית, כי בעצם אני בוחרת להיות גיבורה, אני בוחרת להיות אקטיבית, וזו צריכה להיות בחירה של כולנו.

אני בוחרת לקחת אחריות.

לקחת אחריות, בוודאי. וזה תמיד סיפור של כולנו צריך להיות תמיד, כי אם אני, וואו, הלכתי לחוצה מהידי, תאור קשה לי, ועכשיו אני יודע כמה היה קשה להשלים, לא לצאת לדייט עם חמוטל, רק לחשוב על זה שאני יוצא איתה עם דייט, אני יודע כי זה באמת היה חרדה, אבל בחרתי לקחת את הדברים לידיים. כלומר, נקודת המוצא, האם קודם כל אני בוחרת לעזור לעצמי, אני בוחר לעזור לעצמי או לחפש איזשהו פלסטר מגניב. זה קודם כל. זה קודם כל. וזו החלטה של כל אחד מאיתנו, תמיד, בכל סיטואציה. עכשיו אני אגיד, התקשרה אליי בבוקר מישהי שבבאר, עבדה הרבה מאוד חברים בבארי, כל השבועיים האחרונים אני בשיחות בנושא הזה, והיא אומרת לי, עומר, מה אני עושה? שנהרגו לי 100 חברים, אובים, בני משפחה, זה כאילו אירוע כל כך קיצוני, עכשיו, מה תגיד לבן אדם כזה? זה כל כך קצר, זה כל כך כבד. גם פה, השאלה, אם התלתלה בזה, זה איך היא בוחרת להסתכל על זה. זאת אומרת, האם אני בוחרת להתמודד, לתהליך לעשות את הדרך, או לתת לה פחדים לנהל אותי. כלומר, זה נקודת בוצע לכל דבר. ומפה אפשר להתחיל לדבר איך.

אוקיי, אז לפני עוד רגע אחד, דיברנו מקודם על כל מיני ביטויים שיש לחרדות במציאת זוגיות, אמרת שככה אספת קרוב ל-30 התמודדויות, יש איזשהו משהו שמאפיין, איזשהו משהו שחשוב שישימו לב, לפני שאנחנו פותרים את זה, יש איזשהן נקודות, דיברנו על המודעות, דיברנו על ההתבוננות, דיברנו על להבין את הלמה, אבל האם יש איזשהו משהו שאתה רואה שמאפיין אנשים לזה? למשל, הם כולם לא מאמינים שזה יקרה להם. למשל, יש איזשהו משהו בתפיסה העצמית שהוא נמוך וחשוב רגע לעשות איתו איזושהי עבודה. כלומר, האם יש איזשהם מאפיינים שחשוב שנשים אליהם לב, שבסוף מביאים אותי לחסם הזה שאני מפחדת, מלמצות עצמי במקום מה שקשור בהיכרויות.

השאלה הזאת היא איזו שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו תמיד, כי זה לא משנה קשורות דיי-דייטים, כי אנחנו רוצים הרי לצמוח, להתפתח, להיות חזקים יותר. אני תמיד קורא לחיים גן משחקים, כי יש לנו סיטואציות בחיים, כל מיני דברים שקורים לנו בחיים, השאלה היא אם אנחנו צריכים לשחק, ואז לשחק זה לצמוח, זה לא רק להתנדד בנדדה, זה לצמוח ממנה, וזה בדיוק העניין. כי קורים כל הזמן דברים בחיים, כל הזמן קורים, ואז אנחנו רוצים לחפש את המוטיב הדומה בין כולם, ובאמת שהסתכלנו על הרשימה שכל השלושים היה הרבה יותר, אבל צמצמנו את זה לשלושים ואחרי זה ירדנו עוד קצת, זה יושב על שני פחדים מרכזיים בסופו של דבר. ולכן, שוב, נגיד אני מפחדת לצאת לדייט, או חוסר ודאות, או האם הוא יאהב אותי, או יתקשר, או כשאני מה? חולסקים למה? כי זה כותרות גדולות, זה קשה למוח לעבוד איתן, זה גם מאוד מלחיץ. כאילו, נגיד אני מפחד לצאת לדייט, זה באמת מפחיד. ואז אני אקח את זה למה, איפה זה לוחץ עליי, ואני אחפש את המוטיף בין כל הדברים. וכשאנחנו מדברים על מוטיב, אנחנו צריכים לחפש על תפוסים, כי מחשבות זה תוצאה של המוח. תפוס זה בעצם איך תחלטנו את המוח שלנו. ויש פה שני תפוסים מאוד מאוד בולטים, מאוד מאפיינים. אחד מאוד פשוט, שהוא מנגנון ההגנה הכי שרדותי והכי בסיסי של המוח שלנו, זה הפחד מחוסר ודאות, והפחד מחוסר שליטה. אני לא יודעת איך יהיה הדייט, חוסר ודאות, אוקיי? אני לא יודעת מתי היא יתקשר אליי, הוא מנהנה, הוא עכשיו, מישהו תיאר לי, מישהי שיושבת, יש, סיפר, מישהו מהצוות שלי סיפר, יצא לדייט, והיא כולל הוא ישבה ככה, והוא חשב שהיא נמאסת על הדייט, ובסוף היא מרושמת לו, יום אחרי זה, אני מתנצלת, היה לי כאב שיניים, אז לא הרגשתי כל כך טוב, אומר לך, זאת אומרת, נורא אתה מנסה לשלוט, ולדעת, וליצור ודאות, השדה אחד זה התחוסים האלה, תחוסים שקשורים למנגנוני הגנה מאוד בסיסיים של המוח שלנו והכי דומיננטיים, השדה השני, זה גם העולם שאני באתי ממנו, זה חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך. זאת אומרת, בסוף הכוחות שמניעים מה שיוצר לנו את הסימפטום, את התוצאה הסופית בצורה די, זהו פחד מחוסר ודוד או חוסר שליטה, או דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון, כלומר, פה העבודה.

אוקיי, מדהים. ולמה זה מדהים? כי אני רואה את הקשר בין השניים. כלומר, איפה ש... תמיד אני אומרת לנשים או גברים שמדברים איתי על מציאת זוגיות, ועל המקום הזה של באמת... אני הולכת ללא נודע, אני לא יודע מי תבוא, מי יבוא, מה יקרה, אם אני ארצה והיא לא תרצה, אם אני ארצה והוא לא ירצה, זאת אומרת, כל הדבר הזה באמת, הוא מלחיץ, הוא מפחיד, ואנחנו גם יודעים שכל יום מתעוררים מאוד פחדים, כי הנה התחלתי לפתח רגשות בתחילת הקשר, ואז אולי עכשיו יעזבו אותי, זאת אומרת, זה באמת אינסופי. ובסוף, בסוף, בסוף, חוסן נפשי, זאת אומרת, היכולת שלי להיות במסוגלות, קשורה ליכולת שלי להיות באי ודאות. וככל שאני מפתחת את היכולת שלי להיות במצבים של אי ודאות ולהיות שם ולהישארות שם ולא להיבעל מזה ולנהל את זה ושזה לא ינהל אותי, בסוף גם זה מה שמגדיל לי את הביטחון, כי אני רואה שאני מסוגלת ויכולה יותר. אז בעצם השילוב, צריך רגע להבין שזה שני הדברים הדפוסים מהפנים, אבל הפתרון הוא ביחד, כלומר, להבין שככל שאני עכשיו אצליח להביא את עצמי להתמודד במצבים האלה של אי ודאות, להיות קצת לא בשליטה ובחשיפה, להיות רגע במקום הזה שאני לא נמנעת בגלל שיש פה אי ודאות, בסוף גם הביטחון שלי יעלה. מאז אני יעלה עוד מדרגה.

זה נכון מאוד, זה הרבה יותר גדול מהביטחון שלי יעלה, זה בעצם, זה כל העניין. זה כל העניין, בסופו של דבר להתמודד, הרי אנחנו כל כך חיים בחיים נוחים, שקצת שכחנו. אנחנו פותחים את הטלפון, לוחצים, ועוד שנייה מגיע אלינו אוכל באפליקציה שנקראת The Hold, הכל אפשר להזמין אונליין, זה הכל קל, אנחנו רגילים מאוד מאוד ליצור שליטה וליצור ודאות בחיים, ואז אנחנו מלמדים את המוח שלנו, וזה ממש ככה, מלמדים את המוח שלנו, שטוב לי עם ודאות, טוב לי עם שליטה. אני לא אגיד, אני מפחד מחוסר ודאות, אבל בעצם אנחנו יוצרים צמצום. כי החיים בעצם איננו שליטה על רוב, זה כמובן שאנחנו מציינים בתקופה שאנחנו מבינים כמה חוסר שליטה וחוסר ודאות, אבל בסוף גם בלי האירועים של 7 באוקטובר, שרוב אי ודאות ולכן, לחנך את עצמי לוודאות, ללמד את עצמי שאני חייב שליטה, זה בעצם לפעול הפוך מה שנכון ברמת היקום, לא היקום כעומר אמר או כאדר אמר, כי החיים פה הם בעיקר אי ודאות, ואז שאני עושה ומתמודד עם מיוודאות או חוסר שליטה, ומתמודד עם נכון, עם תהליך נכון ומובנה, זה בדיוק העניין לבנות אין חיבור לעצמי, חיבור לסנטר, חוסר נפשי, ביטחון עצמי, אבל בעיקר זה הביטוי הכי חזק שלי, כי אני בעצם המציאות, חוסר ודאות, אני נותן לה להיות בחוסר ודאות, אבל אני עושה. כלומר, במילים פשוטות, על לצאת לעוד דייט, ולהתמודד עם עוד היוודאות, ולהתמודד עם עוד כמה ימים, שיחזור, הוא יתקשר אליי, לא יחזור, הוא יתקשר אליי, ואיך יהיה בדייט השני או השלישי, סבבה, זה יכול להביא זוגיות, וזה מגניב, וזה חשוב מאוד מאוד מאוד כמובן, הרבה יותר גדול מזה, זה יכול להביא לך תצמח.

מדהים. אז בואו נתחיל להבין את האיך. אנחנו ככה דיברנו על הרבה מאוד דברים שאנחנו רוצים להגיע אליהם, לחוסן ולביטחון ולניהול של החרדה, ובעצם להפסיק לימנע ולהתחיל לעשות ולהיות אקטיביים ושינוי הסיפור. בואו נתחיל להבין איך עושים את זה.

הדבר הקטן הזה של איך עושים את זה, אני חושב ששואלים עוד בפילוסופיה. אז זה נכון, אגב.

יש לנו בבית קסם, אז אנחנו... אז צריך רגע להבין שזה לא קסמים.

לא, אני בדקתי, אף כך קסם נגמרה במלאיי, אז אין פרירה, צריך לעשות עבודיו, אנחנו אומרים את זה באומו, אבל את ואני יודעים כמה זה לפעמים חסם של אנשים, כי בסוף ידע זה לוקח, בטח לא בתקופה שאנחנו נמצאים בה, גם בתהליכים שאני עושה, ואני עושה בקבוצות, ובאחד על אחד, ועושה שנים איתי נורא, אני רואה שאנשים נורא נהנים, תשכחו מזה. כן, סיישן טוב, זה לא מעניין בכלל. עכשיו מגיעה העבודה, האיך, התרגול עצמו, כי אגב, צריך להבין, המוח העמוק משתנה רק מעשייה, לא מדיבורים. לא מדיבורים לשבת ולדבר, וואי, הייתי בשדה של אתר, ונמדע אותי מלא דברים על הזוגיות, וזה, זה אחלה. בלי לתרגל את זה, זה לא עושה באמת שינויים במוח. ושינויים במוח זה בדיוק זה, הדפוסים, החוסר ודאות, שם אתה צריך להתחיל לעבוד. אבל זה קודם כל, לפני שתדבר על האיך, צריך להיות ברור. דיבורים לבד פשוט לא מספיקים.

נכון. וגם מודעות. זאת אומרת, אני יכולה להיות הכי מודעת בעולם, אם אני לא עוברת לשלב של העשייה, אז אין רלוונטיות לכל המודעות הזאת, אני אולי לימדתי עכשיו את כל העולם ויודעת להסביר את מה ש... ככה, אני מתלהבת ממה שגיליתי, אני מעבירה את זה הלאה, אבל האנשים שלא עושים את המקפצה, שגם לצערי הרב זה באזור ה-90 אחוז רוב האנשים, לא עושים את המקפצה בין המודעות, שזה שלב שתיים בתהליך, מה שנקרא, אני תמיד מסבירה להם, בתחילת כל קורס או כל סדנה, שיש שלושה שלבים לתהליך. השלב הראשון זה נפל לי האסימון, הבנתי משהו. השלב השני זה, אני עכשיו אוספת את הידע, מתלהבת, מודעת יותר, קולטת, וואלה, הנה זה ככה, מלמדת את כל העולם, אף פעם הדבר הזה, רוב האנשים נשארים שם. והם לא מבינים למה עם כל הידע הזה אין שינוי, כי השלב השלישי הוא בעצם מה אני עושה עם זה, ששם זה גם לקיחת אחריות וגם מה אני עושה בפועל, איפה אני משנה, איפה אני משנה תפוסים, התנהגות, חשיבה וכולי. רוב האנשים לא עושים את המעבר הזה, ותמיד אני אומרת, אתם רוצים, כלומר, אני לא באה למכור לכם כלום, אני לא באה למכור לכם מבטחה, אם אתם לא תעברו משלב שתיים לשלוש, כלומר, תעשו משהו עם הידע שאתם הולכים לקבל פה, אז אתם תדעו יותר, אבל גם תהיו מתושכלים יותר. כי ככל שאני יותר מודעת אבל לא עושה עם זה כלום, אז אני בדיוק יש הרבה תסכול והרבה עלקאה והרבה קושי של, אז למה משהו לא קורה? אני לומדת כל הזמן, אני עושה מלא סדנאות, אני עושה מלא קורסים, אני באה לתהליכים, לא קורה, כי את לא עושה. וכאן אנחנו גם אנשים צריכים להסביר לאנשים מה זה אומר לעשות. לעשות זה לא בהכרח לצאת לדייט. זה איך אני באה לדייט, עד כמה אני חשופה בדייט, עד כמה אני מבקשת בדייט, עד כמה אני אביאה מעצמי חלקים אחרים, כי זה לא על לעשות וי, אוקיי? זה ה-איך. ועל זה הייתי רוצה שגם נרחיק, כשאנחנו מדברים על העשייה, שאתה אומר שזה אחד הדברים הכי חשובים, אז זה לא עשייה ריקה, זה לא עשייה של רק...

שזה גם טוב, אם פחדת מדייט והגעת לדייט, אחלה, מדהים, אבל גם בתוך זה

יש כל הזמן שלבי התפתחות.

זאת אומרת, מתעוררים עוד פחדים, ויש עוד שלבים, ומאוד מאוד חשוב להבין, שהשיח כמו

מודעות זה לא דבר שנעצר, זה דבר

שמתפתח, ואנחנו צריכים להתפתח איתו.

אז בוא תסביר לנו איך אתה עוזר לאנשים עם זה.

אני חושב שאת הקטע שעברת עכשיו, אנשים צריכים לפני עצמו להקליט וככה לזכור ולשנן אותו, כי ככה עובד בעצם ההתפתחות. כל חוקר מוח שנדבר איתו, כל חוקר מוח שתדברו ברמות הכי גבוהות, הכלל הכי גדול במוח, זה עשייה בהתמדה. אין כזה דבר, שום דבר מעבר לזה לא יעבוד. ורק שלושת השלבים שציינת, אנשים צריכים להאמין, זה הולך וגדל. זאת אומרת, זה כל הזמן ללמוד עוד ידע, כל הזמן להגדיל את התודעה, לא להישאר שם כאלה זה כללת הידע, אני רק יודע יותר, ואז אני עוד יותר מתוסכל שאני לא עושה כלום עם הדבר הזה, וכל הזמן להיות בעשייה, וזה מעגל, כי כל הזמן אני יודע יותר, ועשייה מעמיקה, לא תמיד מתווכבת, אבל מעמיקה, אני מבין את עצמי יותר, אבל באמת העשייה עצמה, האיך, הוא מאוד מאוד חשוב, מתחיל הרבה הרבה הרבה לפני הדייט. הרבה לפני הדייט. ואז בסוף אני אומר, אוקיי, למה אני כל כך מפחדת מהדייט? למה אני מפחדת בחוסר וודאות? זאת אומרת, אנחנו מתחילים מהסוף, הנדסה הפוכה, אנחנו מתחילים בעצם מה בתוצאה, בסימפטומים, הנה אני רואה את הנורא בדשבורד, וואי, באמת יש בעיה באגן שמן במנוע. לא שאני יודע כל כך מה זה האגן שמן, אבל אני לכם מוסך לי והוא עוזר לי, אוקיי, זווך העניין. אותו דבר פה, אני רואה שאני מפחדת עכשיו ואין לי איך להיפגש בחוסר וודאות, שאל למה. למה? ואז אם זה חוסר ביטחון או באמת קושי שלי להתמודד עם חוסר ודאות העשייה מתחילה בכמה מדדים רלוונטיים אבל כל היופי שזה ממש לא תחתים לדייט כי פה יש מניפולציה שיכולים לעשות על המוח המוח העמוק, וזה צריך להבין, פה אני חושב, וואי, הנה, אני רוצה לצאת לדייט עם הדר, היא מקסימה, אבל היא דומיננטית, אולי אני אלחץ בזה, והיא חכמה כזאת, היא ומאניאס, זה מחשבות. המוח העמוק לא עובד ככה. המוח העמוק עובד באמת של חוויה. זאת אומרת, החוויה, אני עכשיו אצא לדייט עם הדר, מלחיץ, זאת אומרת, החוויה היא, אני מצא בחוסר ודאות, או חוסר שליטה, או חוסר פתחון. וזה כל היופי, זאת אומרת, מבחינתו זה לא העניין של הדייט, מבחינת המוח הדרך לעבוד על זה היא בכלל לא דרך הדייט, היא דרך היום יום. איך אני מתמודד עם חוסר וודאות בדברים הכי קטנים, בדברים הכי פשוטים. לדוגמה, אם ניקח את הדוגמה הקודמה של ישיבת צוות, אם אני מפחד להרים את היד בישיבת צוות ולהגיד את דעתי, כלומר, חוסר ביטחון, אז ברור שבדייק תהיה לי קשה, אבל זה הרבה פחות קשה מזה, זאת אומרת, להתחיל דווקא בישיבת סבבה, זאת אומרת, התרגול הראשון, העבודה הראשונה היא קודם כל להבין מה חושם אותי, זאת אומרת, איזה פחד, ואז לתרגל את זה ביום יום. יש המון המון דברים, איך, אבל זו דוגמה קטנה, לאיך אני עובד על חוסר ודאות, ביומיום. זה אחד הדברים, אגב, שאני רואה המון עם ענייני חרדה, ששישים אחוז מהאנשים שמגיעים אליי כבר עשו טיפולים לפני זה. אז שואלים, מה עשיתם? אז לא להתעסק בעבר, שזה חשוב, אבל זה לא פתרון בקשר של חרדה, או עודעתי בהם החרדה עצמה, חשיפה על האירוע הנקודתי, אבל זה לא זה העניין. אם באירוע הנקודתי, במקרה הזה הדייט יש חשש, הרי החוסר הביטחון נמצא בכל החיים שלך, אז שם העבודה, כל היופי להתחיל מהדברים הכי הכי קטנים. אתן עוד דוגמה.

וקלים. קלים וקלים.

בדיוק, מישהי, אחת הקבוצות אצלנו, דומיננטית, קריזמטית, כזה מאוד, אישה עם עוצמה, צורך מאוד מאוד גדול בשליטה, חרדה עם פחד מעובדת שליטה. בהמון המון אלמנטים. דוקשון דווקא לזוגיות. עכשיו, הגדול אצלה זה לצאת מהבית. חרדה שהיא מאוד מאוד אגרסיבית, יוצרת סיטואזה שקשה לצאת מהבית, שזה לפעמים אפילו לא נראה, זה דיסונט, אתה רואה מישהי עוצמתית וזה, כי היא לא מפחדת לצאת מהבית, היא יודעת שהן סכנה, אבל הפחד, זה הפך לחרדה, לא ניכנס לזה. אז אנחנו לא מתחילים עכשיו מלצאת מהבית, כי זה מאוד גדול. אז אני אמרתי לה, מה עוד, מה את מאוד מפחדת שלא יעבוד כמו שאת רוצה? איפה יש לך עוד חוסר עבדות, חוסר שליטה? אמרתי לה, תני לי משהו מטופש. היא מס אז היא אומר, מה אפשר, כאילו, לפתוח רגע? אמרתי לה, כן. אמרתי, טוב, שני דברים. אחד, אני חייבת לישון עם חלון פתוח בלילה. חייבת. כאילו, שיכנס אוויר קצת, שיהיה חריץ. עכשיו, זה שטויות, זה לא משנה אם החלון פתוח או סגור, האוויר נכנס. רציתי בשתיים, יש לי אינדוקציה בבית, גם אם היא סגורה, אני חייבת שהסיר יהיה מהצד, שלא יהיה אינדוקציה. עכשיו, זה דברים קטנים וטיפשיים, אבל מה היא עושה פה בעצם? היא מחנכת את המוח שלה להיות בשליטה כמו שהיא רוצה, שאם יש דברים לא קורים כמו שהיא רוצה, אז זה מפריע לה. עכשיו, מה זה אינדוקציה? זה שטויות. מתחילים משם, מנסים דווקא את הסיר, מנסגור דווקא את החלון, ולהראות שלא קרה אסון. זאת אומרת, יש המון המון דברים, צריך להבין שאנחנו מתכניתים את המוח שלנו תמיד, לא משנה מה נעשה. תמיד, תמיד, תמיד אנחנו מתכניתים את המוח העמוק. בהמון דברים קטנים, אנחנו יכולים להתחיל ללמד את המוח האחרת.

זאת אומרת, אתה אומר פה משהו מאוד מאוד חשוב. לא משנה מה הנקודה שאתם נמצאים, האלגוריתם הזה יכול להשתנות בעזרת עצמכם. כלומר, כל אחד מאיתנו יכול לתכנת את המוח האחרת. אני תמיד אומרת, זה המנגנון הכי גמי שיש לנו. בדיוק כמו שטיפות מוח שאנחנו יכולים להתחיל לחשוב על משהו, ואפילו טרנדים באופנה, שבהתחלה זה נראה לי נורא מכוער, אבל פתאום מרוב שאני רואה את זה, זה נראה לי משהו שאני אפילו מוכנה לקנות אותו, אותו הדבר יכול להיות גם בשינוי הסיפור, או שינוי ההתמודדות שלי בחרדה, או שינוי ההתמודדות שלי עם דברים באופן כללי. כלומר, אתה אומר, יש לכם, לכל אחד מכם, כל זמן שאתם אנשים בריאים, בראשכם, נפשכם, ואין איזה פתולוגיה, בעצם אתה אומר, יש לכם את היכולת לתכנת את המוח לטובתכם.

אתה אומר, זו מחמה מאוד מאוד גדולה, מאוד מאוד גדולה, צריך להגיד שפרויד חי לפני פחות או הרבה שנה, ומה שפרויד ידע, זאת אומרת, פרויד ידע מעט מאוד דברים על המוח, שהיום אנחנו יודעים, ב-15, 18 שנים האחרונות התפתח מדע שנקרא Neuroplasticity, זה קיצור של נוירונים, Plasticity זה גמישות, שבעצם מוכיח מחקרית, מה שאגב ביהדות כבר כתוב ובבודהיזם כתוב כבר אלפי שנים, אבל לא משנה, המדענים היו חייבים להוכיח את זה, מוכיח מחקרית, שהמוח שלנו הוא גמיש, יש גם ספר מומלץ, המוח הגמיש קצת מספר את המדע הזה, זה התחום שאני מגיע ממנו אגב, ובעצם בפעולות מאוד פשוטות, אנחנו יכולים לתכנת את המוח שלנו. זה ממש ככה, זה אלגוריתם. פה זה חשיבה, פה זה אלגוריתם. צריך לזכור שכל פעולה שאני עושה, אם עכשיו את, נתן לך דוגמה, בעבודה ומתווכחת עם איזה קולגה וחייבת להיות צודקת, אז סבבה, אז צדק בוויכוח, אבל בעצם חינכת את המוח שלך, שאת חייבת שליטה, שהדברים חייבים להיות כמו שאת רוצה. אז אולי הרווחת בוויכוח הזה, אבל בעצם תכנתת את המוח, שאת לא אוכל שהדברים לא יהיו כמו שאת רוצה. זאת אומרת, המוח עמוק הוא מאוד מאוד רגיש, מאוד ניתן לשינוי, אבל כשאנחנו לא יודעים לעשות את זה נכון, אנחנו לא תמיד עושים את זה לטובתנו.

ופה חשוב להגיד ש... להבין שלקבל עזרה בליווי מאדם שיודע לעשות את זה, מומחה, מטפל, מאמן, מומחה לפירוק חרדה או כל דבר כזה, זה קריטי, זה לא מותרות, זה ממש קשור לבריאות הנפש. אם אני לא יכולה לבד, אז חבל שאני אבזבז את פוטנציאל חיי, אשאר בלי

זוגיות, בלי מימוש, בלי התפתחות, בגלל שלא הלכתי לקבל עזרה, זאת אומרת, צריך רגע לשנות את הסיפור גם בהקשר הזה, שאם

אני לא במקסימום שאני רוצה להיות בו,

אז למצוא את האדם שאני מתחברת אליו, שאני סומכת עליו ומאמינה בו, ולבוא לבקש עזרה.

זה נכון, אני אגיד כמה דברים. כשאנחנו עושים תהליך, אנחנו עובדים בחמישה אלמנטים, אלמנטים מוכחים, שעובדים על שינוי המוח העמוק, ובאמת, מדבר כזה, שזה באמת הדבר הכי חשוב שיש בעולם, זוגיות, לעשות את זה לבד זה מיותר, כאילו למה? אנחנו רוצים ללמוד שחייה, אנחנו הולכים למורה שחייה, לרכיבה, אז הולכים לאמן רכיבה, אבל כאילו בחיים שלנו, חרדה, זוגיות, לא זה להסתדר שהוא לבד. אפשר לעשות דברים לבד, דיבור פנימי זה עולם שלם שאפשר להתעסק בו כי המוח האוטומט יודע יופי יופי לדבר עם עצמנו, לכל אחד מאיתנו שאינר קריטיק, מבקר פנימי, נרצה או לא נרצה, גם את ואני שעושים עבודה הרבה שנים עדיין יש את הקול האוטומט שמדבר כי ככה זה עובד ואז יש לדעת לדבר, לעשות את הדיבור הפנימי, אפשר לעבוד גם על הפעל הפיזיולוגי, מספיק שאני ביומי ואני חוסר ביטחון, ואני אשב ככה, חזה מתוח, שכמות אחורה, זה אוטומטית ככה איתך. כי זה לא רק שאני מקטין את עצמי מולך, אני מקטין את עצמי מולי. אז לעבוד על השפת גוף, לעשות ספורט, אפילו הכי פשוט שיש, לעשות ספורט. ולפרגל לעצמי את הספורט, כבר מייצר את ה... זה שאני עושה כבר מייצר שינוי. לראות את הטוב. עוד דבר, ששוב, לא קשור לדייט, לראות את הטוב, לראות את החיובי, להתמודד עם חוסר הוודאות, לעבוד במקומות שקשה לי לעבוד בהם, לעשות דמיון מודרח לראות את הדייט, כלומר, יש באמת המון המון עולמות שאפשר לתת טיפים. רק שאני באופן עקרוני נגט טיפים. כי כל כך הרבה שנים...

גם אני, אגב.

כן, לא עזבו את הראש. לא, אני ראיתי סיבה...

אתה יודע, לך אם זה, תשאיר את זה למלצר.

עכשיו, צריך להגיד, אני הרבה באינסטגרם נותן טיפים, כי אני יודע שיש המון אנשים שזה, אבל בסוף, אני סבדתי כל כך הרבה שנים מחרדה, שבסוף טיפים עשו, רק הם צריכו יותר חרדה. כי בעצם מה אומרים, אז יש לך את כיף חרדה, אז אתה עושה ככה וככה, זה יקל עליך. אז אתה עושה, זה קצת מקל, אבל אתה לא, ורק קצת חרדה, ואותו דבר פה. עד כמי שטפל בזוגיות, אין לי ספק שיש לך רשימה טיפי מתורפת לכל שלב בדייטים, אבל זה לא זה העניין, העניין הוא לבחור לטפל, וזה לבחור בעצמנו, בתודעה, במודעות, כי הרי נקודת המוצא היא שלא כל אחד חייב לפחד מדייטים, לא כל אחד חייבת מדייטים, מה יש? זאת אומרת, אם אני מפחדת, בוא ננסה לעשות עבודה, נעלה שיעור, אני אצמח מזה. בסוף ככה אני חושב שצריך להסתכל על זה, זה לא כאילו אני מפחדת וזה, יש לי פה הזדמנות לזמוח, הדייטים האלה שאני יוצא או לא יוצא, יוצאת או לא יוצאת, הסבבה אם תהיה לי זוגיות זה מצוין, אבל זה כלי עבודה בשבילי לזמוח, מה עוד טוב מזה.

לגמרי, כאילו כמו בעולם האימון שאומרים להפוך את הקושי לאתגר, ועם אתגר אנחנו רוצים להתמודד, ואם ככה בוקר ניתן, אנחנו אומרים שאנחנו לא אוהבים טיפים, אבל כן ניתן מספר כלים לקראת סיום שאתה מאמין בהם, לאיך נכון להתמודד אפילו עם עצמם בשביל להצליח לצלוח את הדבר הזה שנקרא העיקרויות, מציאת זוגיות, תחילת קשר.

אז אני אתן כמה כלים או כמה עקרונות. הדבר הראשון זה פרופורציות. פרופורציות זה תמיד טוב, כי חרדה ופחד במהות שלא מוציא אותנו בפרופורציות. אז קודם כל, יצאתי לדייט, מקסימול לא הלך, מקסימול לא התקשיב, שלא קרה אסון, כי הרבה פעמים אנחנו... אבל בסוף היא מהפכת, אז פורפורציות. הדבר השני זה לתת לזה לקבלה. כל שינוי אגב מתחיל לקבלה, זאת אומרת, אין פה מה לדבר, אני קודם כול צריך לקבל את המצב, אבל לקבל, זה בסדר גמור שיש לי קצת אופק גבוה בדייט, זה בסדר גמור אם אני קצת ככה מגמגם או לא מדיעה את עצמי, וזה בסדר גמור אם הדייט לא הלך טוב, זאת אומרת, לקבל שזה טבעי וזה בסדר, זו סיטואציה מלחיצה. אנחנו יודעים, שבאחד על אחד אני צריכה להציג את עצמי ולדבר, ויש גם פתיחות לפעמים, ולהפך, אולי אפילו נתחיל להרגיש בדייק השני או השלישי, זה גם מלחיץ, וזה טבעי. זה טבעי. והדבר השלישי, בפחד טיפים, זה מה אני עושה, זאת אומרת, לפחור איזה פעולות אני עושה, אז אני יכול לעשות דמיון מודרך, ממש לדמיין את הדייט, המוח, בטח ובטח המוח העמוק, לא צריך את המציאות בשביל לחוות אותה, אז אני אעצור בעיניים ממש לדמיין את הדייט, גם את הקשיים, לא רק לדמיין הכל טוב, אלא לענין להפך, ואנשים טועים בדמיון מודרך. דמיון מודרך יש לו כמה עקרונות, השניים הכי חשובים, זה אחד, שצריך פרטים, זה לא רק לדמיין, למעשה, מה אני לובש, לדמיין שאני ככה מאופתחות, מניע את האוטו, מתיישב, קורא למלצר, זה לא רק לדמיין את כל ה-date, לדמיין גם את הקושי, את הדופק שלי עולה, אני מרגיש את הסטרס, היא עכשיו אומרת איזה משהו ואני מרגיש שאני אידיוט או משהו כזה, ואיך אני מדבר, ואיך אני מדבר עם עצמי מאוד מאוד משמעותי, כשאני עובד עם ספורטאים נניח, אנחנו עושים דמיון מודרח 100-200 פעם לפני רב או משחק כדי שהם ידמגו את זה וזה מאוד מאוד טוב עוד טיפ מאוד מגניב ומאוד פשוט.

רגע, אבל בוא, שנייה לפני הטיפ האחרון. זה לא קצת נבואה שמקשימת עצמה בעצם? זאת אומרת, כשאתה אומר לדמיין את הקושי, אז מה זה נותן לי כשאני מדמיינת את הקושי?

בוא, שיהיה ברור איך זה נראה ומה

עושים את זה, כי אוקיי, אני מדמיינת את הדופק שלי עולה, או שפתאום אני שותקת או מזיעה בתוך הדייט, מה זה נותן לי לדמיין את זה? כאילו, מה אני עושה עם זה אז כדי ש...

נכון. זה, התרגשתי מהדייק שלנו, אז לא אמרתי את החלק הזה. זה, אני לא אשאיר את זה רק במה אני פסיבית ויש דופק וזה, אלא מה אני עושה. אוקיי, אז אני מתבונן, ושוב, כמו שהתבוננתי קודם בקוס, אז יש לי דופק. אז יש לי, כאילו, אז מה? אז אני מרגישה איזה, ומה אני עושה? אולי אני אפילו משתפת את הצד השני ואומרת, אני מתרגשת. יש לי חבר שהוא מרצה ברמות, בעולם, ברמות מאוד מאוד גבות, והוא דיסלקט. עכשיו, באנגלית אין זכר ונקבה, אבל בעברית יש, והוא... הוא לא מצליח, הוא לא מצליח. אז תמיד כל הרצאה שלו, ראיתי זה, היא מאוד מאוד יפה, הוא קלגור נב, חליפות וזה, ואז הוא מתחיל, סליחה, אני מדבל בין זכר ונקבה, הוא אומר את זה גם... עכשיו, זה כולם דרקטוריונים, אנשים מאוד בכירים, כולם נקראים, יצחוק, אוטומטית הוא שחרר. זאת אומרת, להביע את החולשות, זה מצוין, אז ממש נדמיין את זה בדייט, וגם בידי דמיון מודרח, וחוץ מזה, שכנראה גם הצד השני מרגיש ככ זה לא, תמיד אני רואה את זה בקבוצות, כשמישהו אומר, בסשן הראשון, אני חושש, וזה, ואחר הדין, ואז אני שואל את כולם, מי מרגיש כמו, פתאום, כולם רואים לי ביד. לשתף? בכלל, אגב, זה לא עוד בנימין מודרח. גם לשתף בדייט. כלומר, לא להישאר בפסיבי, אלא מה אני עושה עם הדברים.

אוקיי, אז כלומר גם בדמיון לראות אותי מצליחה להתמודד עם התפיקות לב, להתמודד על ידי שיתוף, על ידי נשימות, על ידי זה שהלכתי רגע לשטוף פנים, לא משנה מה, כלומר כבר בדמיון יש לי את הכלים שאני הצלחתי לפתור את זה.

לא לפתור בבית שזה, להתמודד עם זה.

להתמודד, אוקיי, זה הקבל.

מה קרה?

זה לא הופך קלה.

מה קרה?

זה לא הופך קלה. אז יש לי כאב בית. אז תביאי, איך את מתרגשת מהדייט?

מעולה.

יש לך כזה?

זה לא יגרע לדייט, אז... זאת אומרת, זה העניין. אנשים הרבה פעם מנסים, כאילו, לפתור את זה. שעכשיו אני ארגיש טוב, זה גם קורה מאוד בחרדות. לא, עכשיו יש סטרש, יש לחץ. תביאי, מה, את מתרגשת?

אז בעצם המנוח הלכון הוא להתמודד, אנחנו לא מחפשים פתרונות, אנחנו מחפשים התמודדויות, כדי להיות כל הזמן בתהליך צמיחה. והכלי האחרון שאתה רוצה לתת לנו?

הכי טוב, הכי חשוב שיש, הכי עוצמתי בעולם, דיבור פנימי. לא לתת רק לאוטומט. לדבר עם עצמי ביום יום, גם תוך עכשיו ועדיין, גם לפני איזה, מי אני בוחר להיות בכל סיטואציה, שאלה הזאת, מי אני, מי אני זה שאלה ששואלים אותה אלפי שנים, לא נצא מזה, אבל מי אני בוחר להיות, זה בכל רגע נתון, הנה גם אני עכשיו איתך ברעיון הזה, זה אומר אני בוחר להיות, איזה שפת גוף, איזה וייב, אבל בכל סיטואציה, גם כשאני הולך לסופר אני שואל את עצמי מי אני בוחר להיות, ואז אני עובד על העוצמה שלי, על הפתחון, על ההתמודדות ובחוסר וודאות, ויש כל כך הרבה הזדמנויות, דרך הדיבור הפנימי אני גם רואה את הדברים, וזה מה שדיברנו קודם על הפעולה, וגם בוחר לפעול בהתאם שאני מנווט, ולא הכל של הפחד.

אוקיי, אז בעצם גם פה אתה אומר, יש לכם את האפשרות לבחור כל יום מי ומה אתם רוצים להיות, וחשוב שתזכרו את זה, שלא לפעול רק לפי אוטומטיים, יש לכם את האפשרות בחירה ושינוי בידיים שלכם, עומר, תודה רבה, היה לנו פרק מרתק, יש לי עוד המון המון שאלות לשאול אותך בהקשר הזה, אבל בשביל זה אנחנו נשים את הכישור לעמוד האינסטגרם שלך, ונגיד שיש שם הרבה מאוד תוכן וסרטונים, ויש גם סדנאות ותהליכים אישיים שאנשים יכולים להגיע, ואני רוצה להגיד לך תודה.

אני נהניתי מאוד, תודה רבה לך, אני חושב שזה נושא מאוד מאוד חשוב, אני חושב שאת עושה עבודה מאוד חשובה, כי באמת נושא המציאות, הזוגיות, המציאה הזוגיות במציאות שלהם הוא מורכב, ויש פתרון. וגם העניין של לדעת ללכת לאנשי מקצוע ולמצוא אותו, אבל יש פתרון, ובאמת ברמה הכי פשוטה, זוגיות זה הדבר הכי חשוב שיש.

נכון, זוגיות זה שורש, תמיד אני אומרת את זה, זה שורש, ומשפיע על כל פלח בתוך החיים שלנו, וחשוב שנזכור את זה, וחשוב שנטפח את זה. תודה רבה.

תודה רבה לך.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.