פרק 40 - הדר זוהר - הפער בין הדמיון למציאות במציאת זוגיות ובתחילת קשר

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

והיום איתכם אני, אדר זוהר, מאמנת למציאת זוגיות, זוגיות, בעלת המרכז לזוגיות מעשית, שבמרכז שלנו יש קורסים למציאת זוגיות, סדנאות לנשים וזוגיות, בית קורס הדגל, הכשרת מאמני זוגיות מעשית, ועוד המון המון דברים שאני מזמינה אתכם לבקר באתר שלנו, ולראות כמה דברים מדהימים יש לנו. והיום אנחנו הולכים לדבר על הפערים בין הציפייה שלנו, הסרט שיש לנו בראש, התסריט שיש לנו בראש, כשאנחנו רוצים למצוא זוגיות אל מול מה שקורה במציאות בפועל. והרבה מאוד פעמים יש פערים מאוד מאוד גדולים, בהמון המון חלקים של הדבר הזה של ה... תהליך של הדרך למצוא את הזוגיות שלי, למצוא את האחת שלי, ולא רק בתהליך מציאת הזוגיות זה קורה לנו, זה קורה לנו גם בתחילת הדרך שלנו בזוגיות. אז היום אנחנו הולכים לדבר על כל הפערים האלה ומה אנחנו עושים איתם, אבל חשוב לי להגיד מראש שהפערים הם חלק בלתי נפרד מהדרך שלנו אל הזוגיות. כי זה שבראש שלי נבנה איזה תסריט ואני רוצה שככה זה יהיה פשוט במציאות, זה לא אומר שזה יכול להיות. הדרך הזו היא מה שעוזר לי לבנות את הכלי שלי כדי להכיל את הזוגיות שתגיע. ומאוד חשוב שנהיה סובלניים, ונבין שזה חלק מהדרך שלנו, וגם הקשיים והאתגרים והטעויות וכולי, זה חלק מההיכרות, זה חלק מהדרך, זה חלק מההיכרות שלי עם עצמי, בבניית הזהות שלי כבת זוג, וחלק ממה שאני יכולה להכיל בזוגיות. אז כשאנחנו מתחילים לחפש אהבה או קשר זוגי, יש לנו בראש סרט מסוים, לאיך אני רוצה שזה יקרה, תוך כמה זמן אני רוצה שזה יקרה, את מי אני הולכת למצוא, איך אני הולכת למצוא אותו, אבל החיים כמו חיים הם בעצם לא תואמים למה שקורה לי בראש, והרבה מאוד פעמים זה לטובה, זה לא דווקא למשהו שלילי או משהו רע. אז כמה דברים שבדרך כלל ככה מתנפצים לנו, או יש ביניהם פער בין מה שרציתי שיהיה למה שקורה בפועל. אז הדבר הראשון זה הזמן. כולנו רוצים למצוא זוגיות, בשנייה שנגיד אנחנו רוצים זוגיות, אבל כמעט ב-100% מהמקרים, או נגיד לפחות 80-90% מהמקרים, הציפייה. של הזמן שזה יקרה שונה מהמציאות. כי זה לא שאני פשוט קראה בבוקר ואומרת היום אני רוצה למצוא זוגיות, והנה הוא פשוט מגיע. זה לא להזמין חולצה בזרה. וגם זה לא תמיד נמצא כמו שאני רוצה. אז הרבה מאוד פעמים בראש שלי זה מהיר יותר ממה שקורה בפועל. וכאן נכנס העניין של ההכנה שלי את עצמי. לא סתם זה לא קורה בזמן שאני רוצה. כי יש בשלות מסוימת שאני צריכה להגיע איתה בשביל למצוא את הזוגיות. ולא תמיד זה בשנייה שאני אומרת שאני רוצה, זה אומר שאני באמת מוכנה ובשלה, וחשוב שנבין שהמקום הזה שלי עם עצמי לוקח לי זמן להכין את הכלי, להתבשל. דבר נוסף זה התאמה מיידית, שאני רוצה שמי שאני רואה מולי יהיה בדיוק זה שאני יכולה להיות איתו בזוגיות מיידית, קליק מיידי, כימיה מיידית. זה לא בהכרח קורה. אנחנו לפעמים צריכים לעבור מספר דייטים, שלא לומר כמה עשרות דייטים, כדי להבין מה אני באמת רוצה. גם כשאני עושה איזשהו דיוק עם עצמי, אז כשאני חושבת מה אני רוצה, לא תמיד זה מתכתב עם המציאות.

וכשאני נמצאת בדייטים, אז אני מתחילה להבין

מה נכון לי, מה לא נכון לי, מה באמת חשוב לי, ומה פחות חשוב לי.

וזה חלק מהעניין, חלק מהדרך, לא להיבהל

מזה, שאין איזה התאמה מיידית. וגם כאן נכנס המקום שאני רוצה שהוא

יגיע מוכן, כמו שאני מוכנה, גם אם אני בת 40 פלוס, הוא בין 40 פלוס, ואנחנו ככה, ציפייה שכל אחד עשה עם עצמו דרך ותהליך וכולי, אבל לא, אני עשיתי איזושהי דרך עם עצמי, ויש לי מוכנות מסוימת, זה לא אומר שמי שמולי הוא מוכן באותו הרמה, באותו הלבל. וכאן אני צריכה להבין שזוגיות זה למידה משותפת, זה תוך כדי תנועה, אנחנו ביחד

נכנסים למוכנות הזאת, והרבה מאוד פעמים אני בחוסר סבלנות לזה שאם אני במקום מסוים, אני רוצה שגם הוא יהיה במקום מסוים, ועל זה אני יכולה לפסול בחלקים מסוימים שהם לא קורים כמו שאני רוצה. כי אני כבר מסוגלת לדבר על הצרכים שלי והעניינים שלי והבקשות שלי, והוא לא. אני הרבה פעמים מסוגלת לדבר על איך אני רוצה שהדברים יראו, הם כבר מאוד מאוד ברורים לי, אני במוכנות לזה. יכול להיות שעברתי קשרים, ויכול להיות שעברתי תהליכים, אבל בסוף, זה לא קורה אותו הדבר בצד השני. ולמה? כי אנחנו שני אנשים שונים. לא משנה אם עברנו את אותם תהליכים, אם אנחנו עוברים את אותם דברים, אם עברנו אותם שנים של זוגיות, כל אחד מאיתנו אחר. ואם אני לא אהיה בגמישות למקום הזה ולהכלה הזאת, שמי שמולי הוא לא אני, וזה שאני חושבת שככה נראית מוכנות, אני אתאכזב כל פעם מחדש. ואגב, פה בכלל חשוב להבין שאיפה שיש ציפייה, תהיה אכזבה. אם יש לי בראש איזושהי ציפייה וסרט לאיזה מוכנות יהיה לו, ואיך הוא יהיה, ותוך כמה זמן זה יקרה, ואיזה קליק מטורף יהיה בינינו מההתחלה, אז מאה אחוז אני אתאכזב, כי ציפייה תמיד תמיד תביא את האכזבה, ואכזבה תמיד תמיד תביא את התלונה. ותלונה תמיד תמיד תביא את הטענה. ואז בעצם אני כל היום מסתובבת עם טענות לעולם, שהדברים לא קורים כמו שאני רוצה. וגם אם אני בתוך זוגיות, כל הזמן אני בטענות למי שאיתי, כי זה לא כמו בציפייה שלי. ולכן מאוד חשוב שנבין שזה שבראש שלי יש הטעמה, או איך נראית הטעמה, או מוכנות, זה לא אומר שאותו הדבר קורה, גם בצד השני. מאוד מאוד מאוד חשוב שנבין את המקום הזה. עוד משהו שקורה זה המקום של תקשורת מתחילת הקשר. כלומר, יש איזושהי ציפייה שהדברים התנהלו כמו שהם בראש שלי. אני מורגלת בזה שהבני הזוג הקודמים שלי התקשרו אולי מההתחלה, או סימסו לי מההתחלה בבוקר, בוקר טוב, ובצהריים, השלומך הולך היום, ובערב, לילה טוב, ומי שאני יוצאת איתו עכשיו, לא, הוא מסמס לי פעם ביום, וזה מעצבן אותי, אני רוצה יותר מזה. אבל הוא לא יודע שאני רוצה יותר מזה, כי הוא בא במערכות יחסים אחרות, שאולי בנות הזוג הקודמות שלו אמרו לו, שומע, לא צריך כל היום תקשורת, מספיק פעם אחת, או שככה הוא פשוט רוצה שיהיה. ואנחנו מגיעים למקום, זה לא הזוגיות בדרך כלל הראשונה שלנו בגיל 12, 13, 16, 18, רובנו כבר 20 פלוס, 30 פלוס, 40 פלוס, אנחנו כבר מנוסים באיזה שהם תחילת קשרים כאלה ואחרים, שכל אחד כבר פיתח את ההרגלים שלו. וכאן צריך להבין שהוא לא יכול לדעת איזה תקשורת אני רוצה, וזה שיש לי בראש שאני רוצה שהוא יסמס לי מספר פעמים ביום, יתעניין בי בצורה מסוימת, יגיד גם את הדברים בצורה מסוימת, הוא לא יכול לדעת את זה. ולכן אני צריכה להבין שפער יהיה פה 100%. כי אנחנו אנשים שונים. והתפקיד שלי זה להגיד מה אני רוצה. אז לא מההתחלה בדייט הראשון להגיד לו, שומע, אני רוצה שתסמס לי מחר וגם בערב וגם על הבוקר. לא, אנחנו צריכות להיות קצת יותר שנונות וקצת יותר מרמזות וקצת יותר מתחנכנות, ולא ישר אומרות את הדברים בצורה ישירה, אלא בכל פעם שהוא מסמס כמו שאני רוצה, אז אני צריכה לבנות את התכונה הזאת ולהגיד, וואי, כשפתחתי את הבוקר עם ההודעה שלך, היה לי בוקר טוב, איזה כיף היה לראות את זה. אני אוהבת שאתה שולח לי בבוקר. ותוך כדי הפידבק הוא מבין מה אני רוצה. אני לא באה לחנך אותו. כי אנחנו לא מחנכים את בני הזוג שלנו, אני באה לחזק את מה שעובד, ודרך זה הוא יתחיל לעשות. בנוסף, אני גם יכולה לדבר על איך אני רוצה תקשורת, להגיד לו, אתה יודע, לי נורא חשוב שאנחנו נתקשר בין הדייטים שלנו, וזה עושה לי טוב, זה עושה לי טוב שאני מקבלת ממך את הוואטסאפ הזה. לדבר את זה לא כתלונה על זה שזה לא קורה כמו שאני רוצה, כי אז פשוט הוא ירגיש שאני נוזפת בו, ויש לו אימא אחת ומורה אחת, ואין לו מורה אחת בזיכרון לפחות, ואין לו צורך בעוד אחת כמוני, אז אני פשוט, הוא התרחק. ולכן אני לא רוצה לנזוף, אני רוצה להתחנכן, אני רוצה להגיד את מה שאני רוצה, בדיוק כמו שהייתי רוצה שהוא יעשה איתי. לא הייתי רוצה שהוא יגיד לי, שומעת? אני רוצה סקס כל יום. זה לא יגרום לי לרצות לעשות את זה. שגם פה יש פער, אגב, שהם, או בדרך כלל זה הם רוצים את הסקס יותר מהר, וגם זה יכול להיות אנחנו לפעמים, כי זה הצד החזק שלנו, ופה אנחנו מרגישות מאוד טוב עם עצמנו במקום הזה של, לדעת כמה אני חזקה וטובה במיטה, אבל זה לא באמת מוביל אותי לשום מקום. ולכן, הפער הזה בסקס, הוא יוצר הרבה בעיות, כי מצד אחד אני אומרת, רגע, אני יודעת שהאדר אמרה שלא עושים סקס לפני דייט שווי, אבל הוא לוחץ עליי, או רומז לי, או עושה לי פרצופים, ובטח אם אני בפרק ב', אז מה אני אמורה לעשות? אז פה מאוד חשוב להשתיעו נאמנות לעצמכם. בסופו של דבר חשוב להבין שככל שהם, יחכו יותר, גם אם הם נראים לכם כבר חצרי סבלנות במקום הזה, הם ירצו יותר, כי תהליך הכיבוש ידרוש מהם יותר מאמץ. וככל שאדם יותר מתאמץ, הוא מעריך את מה שמולו. אל תעשו משהו לפני שאתן מוכנות לו, וגם אם אתן כבר מוכנות לו בדייט רביעי, ואתן אומרות, מה, זה נורא חשוב שאני אבדוק גם את החלק הזה, ששאתה מאמינית שזה סבבה, שזה עובד, חכו. כי בסופו של דבר, ככל שיהיה יותר התחברות רגשית, אז בעצם גם החלק של ההתאמה המינית יכול להשתפר מאוד, גם הביטחון שלכן, הנוחות שלכן במקום הזה. ולכן מאוד מאוד מאוד חשוב, גם יש פער במקום הזה שלא תעשו משהו שאתן לא רוצות, רק מתוך הפחד שתהיה פה תחייה, רק מתוך הפחד שהוא לא יחכה בסבלנות, רק מתוך זה של, מה זאת אומרת, מה, אני אגיד לו שוב שנצא? כן. אני מעדיפה די בחוץ היום, לא די בבית. תהיו בטוחות בעצמכם, תשדרו את המקום הזה, ופשוט תגידו את איך שאתן רוצות שזה יהיה. אז גם בהיבט הזה של פער בתקשורת, של כל כמה זמן מסמסים, אני מדברת בדרך על התבואות הראשונים של הקשר, שם בדרך על הפער הזה עולה, אז גם בחלקים האלה, וגם בחלק של הסקס, הרבה פעמים אנחנו נראה את זה, אנחנו צריכות להיות מאוד מאוד בטוחות בעצמנו, נאמנות לעצמנו,

וגם אתם הגברים שמאזינים לי.

אז גם לכם לפעמים יש את הרצונות

שלכם, לאיך אתם רוצים שתהיה תקשורת. זה בסדר גמור להתנהל כמו שאתם רוצים, אבל להיות בהקשבה, גם למה שהיא רוצה, ולהגיד את מה שאתם רוצים. אנחנו שואפים בסופו של דבר, שנגיע לתקשורת שוויונית, שכל אחד יוכל להגיד את מה שהוא רוצה ואת איך שהוא רוצה, כדי שבעצם הצרכים של שני הצדדים יהיה סופקו. זה הרעיון. עכשיו, מתוך המקום הזה יש את הרעיון הזה שנבין אחד את השנייה נורא מהר. זה לא עובד ככה. אני לא מכירה את הבן אדם הזה, הוא לא מכיר אותי, איך הוא יבין אותי נורא מהר? זה שיש לנו ניסיון, והיינו בקשרים קודמים, זה לא אומר שאני מבינה איך הראש שלו עובד, והוא מבין איך הראש שלי עובד, וזה שעכשיו היה בא לי דייט קצר או דייט ארוך, או זה שעכשיו אני רוצה שהוא פשוט ישים לב שאני לא במצב רוח היום, לא, זה לא,

אנשים לא מסתובבים בעולם, וקוראים את המחשבות אחד של השנייה, גם אם הם הרבה שנים ביחד, אז בטח לא בתחילת קשר. מאוד חשוב שאנחנו נלמד לתקשר את עצמנו, ונגיד את מה אנחנו רוצים, ונבקש את מה שאנחנו רוצים, כדי שהצד השני, באמת באמת, יבין אותי יותר. זאת אומרת, ההבנה הזאת, הציפייה הזאת שהוא ישר יבין מה אני רוצה, איך אני רוצה, כמה אני רוצה, מה הזמן שאני רוצה בין דייט לדייט. זה שרציתי שהוא יגיד לי, קודם כל, מול המלצרית, מה בא לך לשתות? ואז אני ארגיש יותר מחוזרת. הוא לא יכול להבין את זה. אז גם כאן, בכל פעם שלמשל, הוא שואל, מה בא לך לשתות? אז אני אגיד לו אחרי, שזה היה לי כיף שהוא שאל אותי קודם. זאת אומרת, כל פעם שמשהו טוב קורה, נו, פידבק על המקום הזה. עוד פער שחשוב לי להגיד שהוא פער אמיתי, והוא באמת מקשה, זה הפער הגיאוגרפי. כלומר, אנחנו הרבה מאוד פעמים גרים באזור מרוחק ממי שהתחלנו לצאת איתו. זה לא משהו שאם אני במרכז אז אני קרובה, לא. אם הכרתי מישהו באפליקציה או דרך חברים, והוא גר שעה וחצי נסיעה ממני, או אפילו שעה, צריך להבין שזה מאוד מאוד מקשה על הדייטים. כל דייט הוא נהיה מאוד ארוך, דייט של שעתיים הופך להיות דייט של 4-5 שעות, וצריך פתאום חצי יום חופש, או לחזור מאוד מאוחר הביתה, וקשה לקום בבוקר, זה מגביל. כאן אני רוצה להגיד לכם, שהשאיפה שלכם צריכה להיות להכיר אדם ברדיוס כמה שיותר קרוב, וכמה שיותר קרוב מבחינת המחקרים, זה

מראה חמישה קילומטרים במרחק, זה הפער שהכי

ייתן לכם את הסיכוי להיכרות טובה, כי במקום הזה יכולה להיות ספונטניות, וחשיפה חוזרת, זאת אומרת שתראו אותו שוב ושוב, ולכן ככל שאתם תכירו אדם קרוב יותר, אז הסיכוי שלכם לזוגיות תהיה טובה יותר, להיווצרות הזוגיות, וגם בכלל, אחרי, לוקח זמנת שעוברים אחד לשנייה, ולפעמים יש לנו חיים שלמים באזור, אז זה בטח אם אנחנו בפרק ב', ולכן תדעו שפער גיאוגרפי כן, זה פער משמעותי. עכשיו אם חברה שלי הכירה לי מישהו, והוא גר שעה נסיעה ממני, אני לא אפסול על זה, אבל אני מדברת על החיפוש עצמו. בחיפוש עצמו תשאפו לחפש באזורים יותר רובים אליכם. אבל אם הכירו לכם, אז כן, תנו לזה הזדמנות, אבל זה... לא אומר שעל זה הייתי פוסלת, אבל קחו בחשבון שזה יותר מורכב להכיר מישהו שגר רחוק ממני. עכשיו, יש לנו את הפער הקבוע של החשש, הפחד, הדילמה, תוך כמה זמן הוא יכתוב לי אחרי הדייט הראשון. אני רוצה שהוא יכתוב לי כבר בערב, וואי, איזה כיף היה, היה דייט מושלם, חכה לראות אתך שוב. ומבחינתו אומר, רגע, אני לא רוצה לראות, מתלהב מדי, אני לא יודע מתי נכון, לא נכון, שמעתי מחברות מידידות שלי שאומרות, חכה, תעצור את זה, אל תכתוב לאשר אחרי. מצד שני, אני כן רוצה לכתוב, גם להם יש דילמות. לגברים ולאנשים יש דילמות בתוך המקום הזה.

אז צריך להבין שכל אחד מאיתנו הוא בעצם רגיל למשהו מסוים, רוצה משהו מסוים. אל תפסלו על הזמן, שהוא כתב אחרי הדייט. וגם אל תכתבו בעצמכם, אני פונה פה לכל הנשים, ברגע שאתן תכתבו בעצמכם אחרי הדייט הראשון לחוזה הזוגי, מיד יהפוך להיות כזה שאתן תהיו האקטיביות, קחו את הדבר הזה בחשבון, ולכן לא לכתוב אחרי הדייט הראשון, אלא להיות במצב שאתן בטדר גבוה שיודעות שהוא הולך לכתוב לכן, ובדרך כלל זה מה שקורה. אז יכול להיות שהוא כתב בערב ולא בבוקר, כי היה לו יום עסוק, והיה לו חשוב להתפנות לשיחה איתכן. תבינו שיש עוד דברים, חוץ מעטן בעולם. ובתוך המקום הזה, לדבר רגיל, לא לעשות עכשיו עניינים, אה, הוא כתב לי רק בצהריים, אז אני אענה לו שעתיים אחרי. זה גרוע מאוד, אלה משחקים גרועים. מישהו כותב, טענו, תכבדו, זה לא מראה שאתם יותר קשים להצגת, זה מראה שאתם יותר קשה לתקשר איתכם, וזה פשוט מוריד לצד השני. המשחקים הנכונים בקשר הם לא אלה. תכספו לאט, תתמסרו לאט, אל תבטלו את החיים שלכם, אל תבטלו את כל המפגשי חברים בשביל הבן אדם שמולכם, אבל, לא לענות שעתיים להודעה זה פשוט הורס את הקשר ומייצר חוזה זוגי מאוד מאוד מאוד בעייתי, וזה לא הדבר הטוב.

וכאן גם נכנס למקום הזה של החיבור, שלי נגיד היה חיבור מדהים איתו אחרי הדייט, ואני מרגישה וואי שבא לי ממש כבר לראות אותו, ולא תמיד הצד השני מרגיש את זה, לפעמים הצד השני מורכב יותר במקום הזה של לוקח לו זמן להיכשר או להרשות לעצמו להיכשר, ולפעמים החיבור פשוט לוקח יותר זמן, לא הכל קורה מידי או באותו הקצב, ולא להיבהל, זה מה שאני רוצה להגיד לכן ולכם, לא להיבהל, לתת הזדמנות של שלושה, ארבעה, חמישה דייטים, עד שאתם בעצם מתחילים להגיע לאיזשהו אישור קו, ששניכם כבר מתחילים להיקשר ולהיות בעניין. עכשיו, עוד תופעה שאני שומעת, והיא מאוד מאוד הגיונית, והיא בסדר גמור שהיא קורית, אבל היא לא מתכתבת עם המציאות. וזה המקום של הרצון לקבל ביטחון בשלב מאוד מאוד מוקדם בקשר. ממש מההתחלה אני רוצה לדעת שהוא שם איתי, שהוא בעניין שלי, שהוא רוצה אותי, שהוא יתן לי ביטחון, שהוא יתן לי ביטחון שאני משהו הוא חיפש, משהו הוא רצה, אבל זה לא עובד ככה. כלומר, גם הוא בוחן אותי בדיוק כמו שאני בוחנת אותו. הוא לא יכול עכשיו לבוא ולתת לי איזשהו ביטחון והבטחה שזה מה שהוא רוצה, בדיוק כמו שאני לא יכולה לתת לו. ובעצם זוגיות, היכרות, זה סיכונים. אני צריכה לדעת שאם אני נכנסת לזה, כן, אני עושה צעד שאני נחשפת ומביאה פגיעות ומסכנת את הלב שלי. על אף שלא בטוח שהוא ימשיך להיות איתי. אבל אם אני לא אעשה את זה, אז הוא יכיר את התדמית שלי ולא אותי, ובטח שהוא לא ייצא מפה משהו. ולכן אני לא יכולה לצפות לקבל ביטחון מההתחלה, זה משהו שהוא לא יכול לקרות. זה משהו שהוא נבנה, וחשוב שהוא ייבנה.

גם אני לא רוצה לתת למישהו שאיתי ביטחון מההתחלה שזהו, שזה האחד שלי. אני רוצה את הזמן ואת המרחב שלי להכיר. ודבר נוסף, שאם התלות שלי בביטחון שהוא ייתן לי, כאן זה בעיה. זאת אומרת, אני צריכה לקחת בחשבון שזה לא יכול להיות. זאת אומרת, אני צריכה שיהיה לי מספיק ביטחון בעצמי, במי שאני, כדי שאני אוכל

לבחון את הקשר הזה, ולא מיד להרגיש

שאני מפחדת שהוא יעזוב אותי. ולכן יש פה שני דברים, האחד, תמיד לחזק את הביטחון שלי בעצמי, שמי שאני זה דבר מדהים ונהדר, ואני מפעל הפיס, ויש בי כל כך הרבה דברים שאני מביאה איתי, והדבר השני להבין שביטחון בינינו והביטחון שהוא יכול לתת לי זה משהו שהוא נבנה לאט, זה לא משהו שקורה מהר. אז נכנס עוד פער, וזה הפער במראה החיצוני. זאת אומרת, בראש שלי היה משהו מסוים לאיך אני רוצה שמי שאיתי ייראה, ווואלה, הוא לא בדיוק נראה ככה. כאילו משהו קורה, יש איזושהי כימיה, אבל השיניים שלו, אני לא מתה על איך שהם, זה אפילו קצת מפריע לי. הגובה שלו זה לא מה שרציתי.

אני אוהבת בעירים עם עיניים כחולות או שחומים, והוא בדיוק ההפך. ואז אני מתחילה רגע לחשוב עם עצמי, זה לא הטייפ קאסט שלי, זה לא מה שאני אוהבת בדרך כלל לראות, אבל מה אני אעשה? ופה בעצם מה שאני רוצה להגיד לכם זה שתבדקו מה החשוב לכם. כלומר, תמיד יהיה פערים במראה, אני לא יכולה, זה לא אלגוריתם שאני מתכננת איך בדיוק יכולה להכניס איזשהו קוד, ויאללה, הנה מופיע לי אדם כזה, זה לא עובד ככה. יש פער בין מה שהוא מביא איתו, גם מה שאני מביאה איתי הוא דמיין משהו מסוים, ווואלה, אני לא בדיוק מה שהוא ראה בדמיון, ואותו דבר אני, וזה דבר מישהו מולי. אז אם יש פער שהוא לא לחיובי, זאת אומרת, שהוא לא נראה יותר טוב ממה שבראש שלי היה, אז אני צריכה לשאול את עצמי, האם זה דילברקר? ואתם תחליטו, ואתם תחליטו, מה הדילברקרים שלכם. זאת אומרת, הכול בסדר, רק קחו בחשבון שתמיד יהיה פער במקום הזה. אף אחד לא יראה בדיוק כמו שאני רוצה, לא מתחת לבגדים, לא מעל הבגדים, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון. וגם פעם נוסף שיש זה הקצב. אני רוצה שהקצב יהיה הרבה יותר מהיר, שניפגש פעמיים בשבוע, ושלוש בשבוע, וארבע בשבוע, והוא צריך את זה יותר לאט, או הפוך, היא צריכה את זה יותר לאט,

וכאן מאוד חשוב שאנחנו נבין שקצב לא

יכול להיות אותו הדבר. אבל צריך להיות קצב איטי.

קצב נכון לבניית קשר הוא קצב שהוא לאט לאט.

לא צריך יותר משני דייטים בשבוע הראשון,

גם אם אנחנו סופר מתלהבים אחד מהשנייה.

לנסות לסנחרן את זה לאיזשהו קצב תואם את שניכם, היא אחרת.

אתם תהיו במקום שזה יכול להיות התלהבות מאוד מאוד גדולה, אבל אז לא תצליחו להחזיק את זה לאורך זמן, וזה מה שקורה בדרך כלל. להרגיע, להיות בקצב של היכרות, של בחינה, שאתם נותנים לעצמכם הזדמנות להכיר אחד את השנייה, ולא ישר שאתם כל יום רוצים להיפגש, או שהוא רוצה כל יום להיפגש, ואז זה דוחק בי ולוחץ עליי, או שאני רוצה להיפגש יותר, וזה מעצבן אותי שהוא לא משתף איתי פעולה, והוא לא מתקשר כמו שאני רוצה, או למשל שיש

פער בין ספונטניות לתכנון, שהוא לא אוהב לתכנן או היא לא אוהבת לתכנן, ומבחינתם השבוע ייראה לא ידוע, אבל לי מאוד חשוב שאני ידע מה קורה איתי, לפחות בימים הקרובים, בשבוע קורה, ושאני שואלת אותו, אז מה, איך נראה השבוע שלך? והוא אומר לי, אין לי מושג, ואותי זה מטריף. פה איזה פער שצריך להבין, שאני מאה צריכה להבין אותו, כי זה דברים שאנשים ישר אומרים, אבל לא תמיד לפעמים מסתירים את זה, שהם חוו תחיות בגלל זה. אבל אם אני רואה שיש פער מאוד גדול, שאני אדם מאוד מתוכנן, מאוד רוצה לדעת מה קורה, זקוק לוודאות, והוא אדם מאוד ספונטני וחי את הרגע, או שאני אדם כזה שמאוד ספונטנית וחי את הרגע ולא יודעת איך ייראה מחר, והוא מאוד מאוד מתוכנן, ויש לו לוזים, בטח עם איזה פרק ב', אז אני צריכה לקחת בחשבון שזה פער שלא בטוח אני אוכל לגשר עליו. כלומר, אם זה מהות, אם אני מאוד מאוד מתוכננת ואני זקוקה לזה ואני לא מעוניינת לעשות על המקום הזה עבודה ואני רוצה להשאיר את זה ככה, וגם הוא אותו הדבר שהוא ספונטני וזה הבן אדם אז יהיה לי מאוד מאוד קשה כל הזמן אני אחווה עוגמות נפש זה פער בתפיסות חיים. זה פער שמאוד קשה לגשר עליו אם זה ככה משהו שהוא בקטנה ואפשר לגשר אפשר שכל אחד יבוא לקראת אחד לקראת השנייה אז זה בסדר. מאוד חשוב לשים לב האם זה פער שהוא במהות או פער שהוא משהו כזה בקטנה שאפשר לגשר עליו. כמובן שיש פער בסגנונות התקשורת שלנו ובשפות האהבה, כלומר זה יכול להיות שהתקשורת שלי היא מאוד מאוד ישירה, ומאוד יישומית, והתקשורת של הצד השני היא הרבה יותר עגולה ולא ברורה, ויש הרבה רמיזות, וגם כאן לפעמים מאוד קשה, אבל פה צריך להבין שלוקח זמן ללמוד את סגנון התקשורת אחד של השנייה, ולא תמיד זה משהו שאני מראש להצליח לתקשר כמו שהייתי רוצה, אבל אם יש משהו, ואם יש כימיה, ואם כן אני מרגישה שנבנית פה הבנה, ואנחנו כן בעניין של לבוא אחד לקראת השנייה, רואים את זה ממש מהתחלה. כשאני מבקשת משהו איך הוא בא לקראתי, וכשהוא מבקש משהו איך אני לקראתו, אז בעצם גם יש פערים בסגנון התקשורת, כי תמיד יהיו כאלה, אז כדאי ללתת את ההזדמנות.

ובאמת של שפות האהבה, גם פה יש כאלה שהם יודעים לדבר את האהבה שלהם, ויש את אלה שנוגעים וכך הם מביאים אהבה, ויש את אלה שהם נותנים מתנות, ויש את אלה שעושים מכוות ושירותים אחד כלפי השנייה.

צריך להכיר את זה, צריך להתבונן בזה.

וכאן אני צריכה להגיד לאורך הזמן, איך אני אוהבת לקבל אהבה וביטוי האהבה. זה שאני אעשה את זה בעצמי, לא אומר שהוא יבין מזה מה אני רוצה. אני צריכה לתקשר את מה שאני רוצה,

להגיד את מה שאני רוצה ולהבין.

איך הוא ללמוד לראות איך הוא נותן ואיך היא נותנת את האהבה, את הביטויי האהבה שלהם, איך הם מביאים אהבה. ומכאן ללמוד להבין שהנה, זו דרך. הם אוהבים אותי בדרך שלהם. עכשיו, יש עוד איזשהו פער ככה מעניין, שכשאם מישהו מכיר לי, חברה שלי רוצה להכיר לי מישהו, ובראש שלי כבר יש, טוב, אם היא מכירה אותי, אז כנראה יודעת מה אני רוצה, והכימיה צריכה להיות מיידית, ואנחנו אפשר ככה, יקרה משהו, גם פה הרבה פעמים קורה, יש איזשהו פער שאני לא מבינה מה בכלל היא חשבה על עצמה שהיא רצתה להכיר, כאן מניסיון אני רוצה להגיד לכם שאם חברה או חבר שמכירים אותנו רוצים להכיר לנו מישהו, אז זה יכול לקחת יותר זמן עד שנבין למה הם רצו להכיר לנו את האדם הזה, אבל ברוב המקרים, אם הזמן,

אם אנחנו נותנים לזה זמן, הפער הזה מצטמצם. אנחנו מבינים למה רצו להכיר לנו, אבל לזכור שסביר להניח שיהיה איזשהו פער בין מה שחשבתי שאני הולכת לקבל למה שקיבלתי בפועל, אוקיי? עכשיו, יש לנו עוד כל מיני פערים, פער בזמינות למשל, שאני הרבה יותר זמינה כרגע ממנו, הוא יותר זמין ממני, אני בתקופה מאוד עסוקה, בדיוק הקמתי עסק, או אני בפרק ב', או שאני מאוד עסוקה בעבודה שלי, או בכללי, החיים שלי כרגע מאוד מאוד מלאים, או מלאים באופן כללי, ויש בינינו פער. ואז אחד רוצה יותר להיפגש, ואחד יותר זמין, וזה מרגיש שהוא לא רוצה כמוני. כי אני הרבה יותר פנויה לזה או זמינה לזה, זה לא אומר ששני הצדדים לא רוצים אותו הדבר, פשוט צריך להבין שלאט לאט אנחנו נסתנחרן עם הדבר הזה, ותמיד יהיה פעמים שהוא יותר זמין, ופעמים שאני יותר זמינה, וכאן אנחנו צריכים לאט לאט, להבין אם יש לנו עסק, לראות אם באמת הוא אדם שהעבודה היא המקום הראשון שלו, והוא אף פעם לא מתפנה, אז להחליט אם זה מתאים לי או לא. אבל להבין שבסוף תמיד יהיה איזשהו פער, ככל אחד, בתקופת חיים אחרת. ולמשל, אותו הדבר קורה עם מחמאות וחום, שאני רוצה יותר מחמאות וחום ממנו, והוא רוצה, והוא מסוגל לתת משהו מסוים, אז גם פה להבין שהאדם רגיל למשהו מסוים, גם מבחינת הנתינה שלו, וגם מבחינת הקשרים שלו, והוא לא בהכרח יכול לתת לי את מה שאני רוצה. אז בכל פעם שאני מקבלת מחמאה או ביטוי חום כמו שאני רוצה, להגיד, יא,

איזה כיף זה לשמוע את זה, איזה

כל פעם שאתה אומר את זה, זה גורם לי להתמלא, לחייך, לתת לזה פידבק, בדיוק כמו שכשהוא כותב לי כמו שאני רוצה, אומר לי מה שאני רוצה, תמיד לתת פידבק. זה נקרא לבנות את התכונות. דרך זה בעצם אני אקבל את מה שאני רוצה יותר. זה לא בהכרח כמו שאני רוצה, אבל אני אקבל יותר. עוד איזה ככה, כמה פערים קטנים, למשל, שאני רוצה שיעופו עליי מההתחלה, אני רוצה שהוא יבין שהוא קיבל פה את מפעל הפיס של החיים שלו, ואין, אין, אין, כאילו, הוא יגיד לעצמו, זו האישה שלי, זה מה שאני רוצה, יופי שאני רוצה שיעופו עליי מההתחלה, זה לא אומר שבמסוגלות שלו או במורגלות שלו, וגם אני לא בהכרח מסוגלת לעוף מההתחלה, אל תצפו לזה. וגם אם מישהו עף עליכם מההתחלה, בדרך כלל זה ירציע אתכם, זה לא, זה אולי יחמיא לכם, אבל זה לא משהו שאתם תרצו, כי גם אנחנו, הנשים וגם הגברים, רוצים להרגיש שהם מתאמצים. זאת אומרת, רוצים להרגיש ששום דבר לא מובן מאליו. אז נכון שאיזה כיף זה שהוא עף עליי, אבל מהר מאוד ירד לי ממנו אם הוא רק עף עליי, כי הוא לא נותן לי להתאמץ. אז לא, מה שנקרא, תיזהרו במה שאתם מבקשות ובמה שאתם מבקשים, ועדיף שתמיד קשר ייבנה לאט לאט. ועוד פער שאני רואה הרבה זה שיש פערים במה אני מרגישה שיש לי לתרום לדייטים או ל... קשר, שאני מרגישה פחות חכמה, אני מרגישה פחות מעניינת, ופה מאוד חשוב להבין שכל אחד מאיתנו מביא משהו.

זאת אומרת, אני יכולה להביא עניין וחוכמה והקשבה בדברים מסוימים, והוא בדברים אחרים.

אז אולי אני אישית, למשל, לא מבינה כלום בפוליטיקה או היסטוריה, אבל אני מבינה המון בנפש האדם, או ב... יש לי אינטואיציה מאוד גבוהה. כל אחד מאיתנו מביא לזוגיות את החלק שלו, וזה היופי. אנחנו מאחדים כוחות, אנחנו הופכים להיות שלם גדול בהרבה מסך על הקו, ולכן זה לא להרגיש שאני לא צריכה להיות חכמה כמוהו בדברים שהוא חכם, הוא לא צריך להיות חכם כמוני בדברים שאני חכמה, והפער האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה הפער בין זה שאני עשיתי עם עצמי עבודה פנימית ואני בתדר גבוה. ועדיין הדברים לא קורים. אני לא מקבלת את הזוגיות שאני רוצה, אני לא מוצאת את הזוגיות שאני רוצה, זה פשוט לא קורה. ואני באמת באמת עושה עם עצמי עבודה, אני בתהליכים, אני בסדנאות, אני בקורסים, ודברים לא קורים כמו שאני רוצה. אז אני רוצה לספר לכם סיפור. גם אני הייתי ככה שנים בתהליכים, שנים, שנים, שנים בתהליכים. ביום אחד הגעתי למטפל שלי, ואמרתי לו, אברהם, קשיב, אני עושה בלי סוף עבודה עם עצמי, ועדיין לא מרגישה כמו שאני רוצה להרגיש עם עצמי, לא אוהבת עצמי כמו שאני רוצה, לא מרגישה טוב עם עצמי, מרגישה בדידות עם בכללים, מרגישה לא שייכת מלא פעמים, אני לא מצליחה להביא את עצמי לזוגיות, אני לא... במקום שאני רוצה, לא עסקית, לא מצליחה להיות... ואני שנים עושה עבודה. ואז הוא הסתכל עליי ואמר לי, אדר, פשוט לא עושה. מה זאת אומרת? אני כל היום עושה ורק עושה. הוא אומר, זה בדיוק הבעיה, את כל הזמן עושה. את עושה בדואינג, את עושה, אבל את לא באמת עושה. ומיד הבנתי על מה הוא מדבר. לא באמת עברתי דרך הפחדים הכי-הכי עמוקים שלי, לא באמת התמודדתי עם חשיפה ועם פגיעות, ולהיות ממש באינטימיות, ולהביא הכי את עצמי על השולחן בלי לחשוב מה חושבים ואיך חושבים, להיות במקום משוחרר ואמיתי, ואז בעצם משהו במשפט הזה הוריד לי תעשימון, למה הדברים לא קורים, למה אני חושבת שאני שמה לעבודה עם עצמי, למה אני חושבת שאני בתדר גבוה, אבל בפועל אני לא. ואז התחלתי לעשות אחרת, בלי הדואינג, פשוט להיות חשופה, להיות בפגיעות, להביא את עצמי, להיות באינטימיות אמיתית ורגשית, להיות במקום שהוא מגלה סודות ועובר דרך פחדים, ופשוט אני,

בלי שיחשבו משהו עליי, לא עניין אותי יותר, מה חושבים, מה אומרים, וכמובן שזה

לקח זמן וזה תהליך, אבל פשוט הסכמתי

למצוא את הקול שלי, למצוא את העני

שלי, להבין מי אני, להפסיק לפחד מאיך זה נראה בחוץ, וביום הזה שהתחלתי לעשות את השינוי, פשוט דברים קרו בחיי, הזוגיות

שלי הוקפצה באלף מדרגות, האימהות שלי, העסק שלי, הכל פתאום השתנה בחיים שלי, כי הפסקתי כל הזמן לחשוב החוצה וחשבתי פנימה. וזה לוקח זמן, כי לא תמיד אנחנו מבינים את הפער הזה, אבל כשאנחנו מבינים

אותו, אז הדברים מתחילים לנסוע חלק בתוך החיים שלנו. כלומר, זה לא המקום הזה שאני עושה עבודה ואני בתדר גבוה וכולי, ודברים לא קורים לי, אלא אני מבינה באמת מה זה אומר לעשות עבודה ולהיות בתדר גבוה. זה ללטש את החלקים הפנימיים, את הפחדים, את הסודות, את הדברים האלה שאני לא רוצה לגעת בהם, ואני עשיתי את זה בתהליך עם... מטפל, אני לא יכולתי לעשות את זה לבד, כי לעצמי, אני יכולה לספר אלף סיפורים ותרוצים, ולא לראות את הדברים האלה, אבל כשמישהו שם לך מראה מול העיניים, אתה לא יכול שלא לראות את זה. ולכן גם אם אתם חושבים שאתם עושים תהליך מדהים עם עצמכם, אם דברים לא קורים כמו שאתם רוצים, יש שם עדיין את הפער הזה. אז לא להשים את התהליך או את עצמכם, פשוט להיות במקום שאומר, אמא, אני לא באמת מתמודדת. איזה פחד, אני לא באמת מוכנה לעבור דרכו. איפה? יש חלקים שאני לא מוכנה באמת להיות חשופה ופגיעה בהם. איפה אני לא עד הסופני? איפה אני לא באינטימיות? ובמקומות האלה, באמת שם לעשות עבודה אמיתית, להתמודד, לעבור דרך הפחדים, ואז הכל משתחרר. זה כמו לשחרר קק, והכל זורם ויוצא. אז... אני רוצה להגיד לכם תודה שהייתם איתי עד רגע זה, והיינו בפרק בעיניי מאוד חשוב על ההבנה בין הפערים שיש לי בראש, בדמיון, למה שקורה במציאות, כי הפערים האלה מביאים לנו לחיים כל כך הרבה אכזבות. וכל כך הרבה אתגרים, כי אני בעצם

לא מבינה למה זה צריך להיות כל כך קשה ומורכב, ולא יכול להיות פשוט,

שאני בזרק אני רוצה משהו, אז אני

לא מבינה מה הסיפור, למה זה לא קורה.

אז תמיד לבדוק קודם כל את עצמנו,

את המקום שלנו, את הפחדים שלנו, למה

דווקא אני רוצה את מה שאני רוצה,

ולהבין שהמציאות והיקום והבריאה מביאה לי הרבה פעמים דברים הרבה יותר מדויקים לי, ממה שאני חושבת שאני צריכה, ולתת הזדמנויות לדברים, ולהבין שדברים לוקחים זמן. הם פשוט לוקחים זמן עד שהם הופכים להיות מסונכרנים. זוגיות זה היכרות, זה היכרות עם מי שמולי, והטעמה הדדית, אני מתאימת עצמי והוא מתאים את עצמו, ואנחנו לאט לאט, לאורך השנים, הופכים להיות מקשה אחת, וגם אז אנחנו צריכים להמשיך לדבר ולתקשר, זה לא משהו שהוא פשוט קורא מעצמו.

הנה את הדבר הזה, זה כל הזמן עבודה, זה כל הזמן השקעה, זה כל הזמן בעצם להיות במקום ששם את עצמו על המגש. אז תודה שהייתם איתי, ואנחנו נמשיך להשתמע בכל הפלטפורמות. גם כנסו לאתר ותשמעו את כל הפודקאסטים הקודמים שלא שמעתם. וכמובן, בואו לאינסטגרם, אדר זוהר 1 מחכה לכם שם בהמשך של ידע ותוכן שאני אוכל לתת לכם בלי סוף. אז זהו, נשתמע. אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים

מעניינים, המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם, ביי!