פרק 42 - הסכמי ממון וטרום נישואין - עם עו"ד אילנית האס ארד

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

והיום איתנו אילנית הסרד, עורך דין, אוטריון ומגשרת מוסמכת, ואנחנו הולכות לדבר היום על כל מה שקשור לתרום ניסויים, תוך כדי ניסויים, הסכמי ממון, כל מה שחשוב שתדעו, גם ברמת הידע וגם ברמת מה עושים עם זה ולמה זה חשוב, ומה קורה אילנית? איזה כיף שאת פה.

תודה רבה שהזמנת אותי אדרה, אני מאוד שמחה להיות כאן. ימים לא פשוטים עוברים עלינו, וזה בהחלט נושא חשוב ומעניין, ואני מאוד שמחה להיות כאן.

איזה כיף. אז בעצם, אם ככה שנבין איך הדברים האלה עובדים, כל הדבר של תרום ניסויים, הסכמי ניסויים, זה משהו שאנשים חושבים עליו ככה לקראת הצעת הניסויים, או ש... מהיכרות שלך זה משהו שאנשים פשוט כבר היום בעידן שלנו ברור להם שכשהם נכנסים לזוגיות זה חלק מהדברים שיהיו לקראת הניסויים. זאת אומרת מתי הדברים האלה בכלל עולים לפני שנבין מה יכול להיות בתרום ניסויים, מה זה הסכם המון, מתי בכלל עולה המחשבה על האם אני צריך או צריכה

לדאוג לאיזה שהם דברים לפני שאני נכנס

לזוגיות שנראית לי זוגיות רצינית?

כן, אז בעבר באמת פחות בני זוג הלכו הסכמי ממון, כי גיל הנישואין היה מאוד מאוד צעיר, בני הזוג לא צברו נכסים, לא היה להם עוד משמעותי בהתחלה או ערב הנישואין או תחילת הקשר, ובשנים האחרונות יותר ויותר בני זוג עורכים הסכמי ממוניות ומטבע הדברים, גם גיל הנישואין עלה, אני לא יודעת אם את, את בטח יודעת, גיל הנישואין הממוצע של גברים הוא כבר סביב שלושים, נשים טיפס ל-26.5 וזה כי עדיין החרדים הורידים את הממוצע, כלומר, יש לנו בעצם אוכלוסייה לא מבוטלת שממסדת את הקשר בגילאים מאוד מאוחרים ועד לגיל הזה מן הסתם צוברים כבר נכסים, זכויות ממקום עבודה, חסכונות לפעמים גם חובות, תלוי ולכן כשרוצים למסד את היחסים דרך אגב לא חייבים בניסויים, יכול להיות כמו ידועים בציבור או בני זוג מאותו מין חשוב מאוד להגדיר, להסדיר את אופן חלוקת הנכסים, למקרה שהקשר יפקע, בעצם למקרה שהצדדים ייפרדו, גם הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה, אנשים נכנסים לתוך קשר מתוך רצון כן שהוא יצליח אבל הם מבינים שזה לא תמיד תלוי בהם, או שהנסיבות משתנות, ושוב, הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה, אז רוצים להיזהר, וזה נכון, והיום כבר לא ניוולים מסכמי ממון, בעבר זה היה בושה, או ככה, איזשהו אקט שהיה מחבל ברומנטיקה, נקרא לזה, והיום זה משהו מאוד ברור, הוא נותן גם ודאות, אין הסתמכות, אין איזשהן ציפיות, שבסוף לא מתממשות וגורמות להכזבה גדולה יותר מעבר להכזבה שכרוכה בפרידה ולכן זה משהו שעושים אותו מתוך הבנה שאם וכאשר תהיה פרידה שניתן יהיה להציל את העון שצברנו עד למועד הקשר, או לא להסתבך בחובות של בן הזוג שלי, שהוא הביא איתם לקשר, הוא יצר אותם תוך כדי הקשר. אוקיי,

אז שנייה רגע, לפי שאנחנו נכנסות לאובי הקורה, בואי שנייה נבין, תעזרי לי להבין, מה זה אומר בעצם הסכם המון? בגדול, זאת אומרת, על מה אנחנו עושים אותו, על מה אנחנו לא עושים אותו, אמרת פה המון דברים, בראש שלי היה הסכם המון עושים על נכסים ממשיים, על דירות, על איזשהו נכס שיש לי, אמרת פה צבירה של זכויות פנסיוניות, או הרבה מאוד דברים, על מה בעצם אנשים מבקשים לעשות הסכם המון, מתי הגיוני לעשות הסכם המון, מתי לא הגיוני לעשות הסכם המון, זאת אומרת, אם יש לי רק את הפנסיה שלי וקרנות השתלמות, ויש לי סך הכל צבירה של 200 אלף שקל להיכנס לדבר הזה, לא להיכנס לדבר הזה, אז בואי נעשה לנו רגע סדר בכל הסיפור הזה. בסדר

גמור. אז קודם כל, הסכם המון, נגיד את זה בצורה פשוטה כדי שזה יהיה ברור, נועד להגדיר קודם ואז להסדיר את האופן שבו יחולקו הנכסים של בני הזוג במועד הפרידה, כדי שתהיה ודאות. מה זה הנכסים האלה? זכויות מכל מין וסוג שהן. זה יכול להיות חסכונות, מטבע זר, זה יכול להיות זכויות יוצרים, זכויות גמל ופנסיה, נכסים מוכשים, הכל מהכל, הכל מהכל ובגילה אם שוב אמרנו קודם שגיל הנישואין עלה יש צבירות משמעותיות של זכויות מהסוג הזה, מתי זה אינדיבידואלי, 200 אלף שאח לכאורה אולי סכום לא מאוד גבוה אבל את יודעת הוא משמעותי גם סכום כזה כשמכניסים אותו לתוכנית השקעה יכול לצבור ולהפוך להיות סכום הרבה יותר משמעותי מתי זה נכון זה אינדיבידואלי כשהצדדים שקולים זה לזה או כמעט שקולים זה לזה מבחינת הצבירות אז אולי אין משמעות להסכם הממון כי אז הכל יתחלק בחלקים שווים ולא יהיה נזק כלכלי לאחד מהצדדים כאשר מי מהצדדים הגיע עם נכס משמעותי לפעמים שלא ניתן לכמת אותו בכסף במועד הניסויים כמו זכויות יוצרים למשל אז כדאי ורצוי ולא חייבים להיכנס לסכומים בהסכם הממון מאוד חשוב לקבוע את המתווה מה נשאר שלי איזה בעצם זכויות או ריכוש נשארות שלי ולא מתאזנות ואו מתחלקות עם בן הזוג שלי ומה כן ושוב אני מזכירה גם חובות הסכם המון נועד להגן גם מפני חובות שיש לאחד בני הזוג כדי שבן הזוג השני לא ייכנס למקום שבו אין לו יד ורגל כלומר,

אם אחד מבני הזוג מגיע עם חוב של חצי מיליון שקל לתוך הניסויים, ההסכם המון אומר שמה, אם אנחנו נפרדים, אז אתה יוצא עם פחות מחצי מיליון, או במהלך הניסויים, כלומר, איך זה עובד עם החובות? זאת אומרת, יש לי מישהו הגיע עם חוב חצי מיליון, מה זה אומר הסכם המון

על החוב הזה? אפשר לנסח את זה בכמה אופנים, תלוי מה רצונם של בני הזוג, למשל אפשר לקבוע שהחוב הזה כשלעצמו הוא חוב נפרד ולא משותף מדי one והוא ישולם בצורה נפרדת ובאחריות אותו זוג שיצר אותו ואם משלמים מחשבון המשותף את החוב הזה, אז עם פקיעת הקשר, מחצית מאותם כספים ששולמו בתוספת ריבית, כמובן אפשר להגדיר את זה גם ולהתייחס, זה סכום שצריך להשיב לבין הזוג שלא יצר את החוב, ובעצם עזר לבין זוגו לשלם אותו, לשאת בו במהלך הקשר, יש כל מיני אפשרויות, תלוי כמובן אם פותחים חשבון משותף לפעמים לא פותחים את יודעת אבל אפשר להגדיר מה שחשוב זה את העיקרון שהחוב הוא לא משותף. פרידה משפעים את הצד שנעלת אולי לסט בחלקו או יכול להיות גם שהצדים שלישיים יפנו לבן הזוג שלו חייו מכוח להיות אותו בן זוג ויגידו אתה גם חייו או בוא ננסה לפדות את החוב הזה באמצעות חמה וזה בדיוק המקום שהסכם המון מגן ואם אותו צד נדרש להשיב במכתבי תשובה ותגובה ונאלץ לזכור שירותיה או עורך דין וכולי אז זה בדיוק הסכומים או השיפוי או הפיצוי שבין הזוג שיצר את החוב וגרר את בן זוגו להליך כזה של הוצאת חובות או סכומים לשפוט אותו אוקיי. אז

רק פה את המקום הזה של חשבון משותף. בואי נבין בעצם מה זה אומר. זאת אומרת, נכנסנו באסכם המון, אני באתי עם דירה, הוא בא בלי, ובעצם באסכם המון הדירה הזאת נשארת שלי. רגע, האמת, לפני החשבון המשותף יש לי רגע איזושהי שאלה. הדירה הזאת נשארת שלי אם אנחנו נפרדים, אבל מה קורה נגיד אם... אני משלב את משקנטה לאורך הקשר שלנו, שהוא משתתף במשקנטה או לא משתתף, או מה קורה עם הצבירה, למשל פתאום יש טעם ה-38 על הדירה הזאת בזמן שאנחנו ניסויים, איך זה עובד? מה שבאתי איתו נשאר שלי, אם יש למי משקנת זה אחרת, צבירה משותפת, כלומר צבירה בזמן הניסויים היא תמיד משותפת, אם באתי עם דירה בשווי מסוים ועלה שווי, אני אקבל משהו? זאת אומרת, איך זה עובד הדברים האלה? כל

השאלות המאוד נכונות ששאלתן, בדיוק השאלות שנותנים להם מענה בתוך הסכם הממון, הרבה מאוד מקרים שאנחנו רואים בטח בהרכאות המשפט שבני זוג הגיעו עם נכס שנרקש מהון פרטי שלהם ופתחו חשבון משותף ובאמצעותו שולמה על בת המשכנתה לאורך שנים והצדים לא אחוויס כממון, בית המשפט ראה את זה כרצון בשיתוף הנכס, זאת אומרת שבין הזוג שהנכס היה שלו ערב הנישואין או ערב תחילת הקשר, לשתף את בן או בת הזוג באותו נכס. מה ניתן לעשות בהסכם הממון כדי שזה לא יקרה? איך מגנים על אותו נכס? אז כמובן, באמצעות ההסכם מגדירים שאפשר לפתוח חשבון, יש כל מיני גרכים, כמובן קודם צריך להגדיר שהנכס הוא אך ורק של אותו צד, ואם יש עלוות משקנת, אז היא יכולה להיות משולמת מחשבון נפרד, אם זה בשנים המשותפות אז אפשר להגדיר שמחצית מכל סכום שבין הזוג שהנכס שלו יושב לבין זוג האחר שוב בתוספת ריבית וכאלה צריך לקבוע את המנגנונים שמסדירים את הכוונה של הפרדה של הכרגה של אותו רכוש עם מנגנון שלם שעושה סכל שאחר כך בבית המשפט אפשר לומר לא, זו הייתה הכוונה מראש לא לשתף אמרנו שהנכס מוחרג, אמרנו באיזה אופן תשולם המשקנתה, ובמקרה של פרידה חלילה, איך משפעים את אותו בן זוג, שמכספים משותפים שנצברו במהלך החיים, שולמר אותה משקנתה. ההשבחה על הנכס, את נגעת בעניין מאוד מאוד מהותי, כי הרבה פעמים בתביעות, הטענה של אותו בן או בת הזוג שהנכס לא שלהם, זה שהנכס הושבח עם השנים, בין היתר אין תרמול לזה באמצעות זה שהמשכנת שולמה מכספים משותפים וכו' ולכן אני מקפידה כשאני עורכת הסכמי מהמון לציין גם את השבח, את ההשבחה, את הנכס כפי שהוא, כמו שהוא נשאר בידי אותו בן זוג שרכש אותו לפני הקשר יש גם טעינה של שיפוץ הנכסים, לפעמים צריך לעשות שיפוץ או לשלם כל מיני תשלומים בגין החזקה של אותו נכס וגם את זה אפשר להסתיר בהסכם הממון, כי מן הסתם זה מקספים משותפים שנצברים תוך כדי הקשר תגידי,

הסכם המון זה משהו שהוא נפתח, יכול להיפתח במהלך הנישואים, לשנות אותו, או שמה שעשינו לפני זה מה שיהיה במידה וניפרדו? זאת אומרת, האם זוג אומר, האמת, חתמנו על הסכם המון, היום אני איתה 20 שנה,

יש לנו כבר שני ילדים, אני לא בטוח שההסכם היה נכון, אני רוצה רגע לשנות כמה סעיפים בו, זה משהו שעושים? בהחלט,

אפשר לפתוח, כשאת אומרת לפתוח אז לא באמת פותחים את הקיים, פשוט עורכים חדש עורכים חדש מאוד כאן, בוודאי שאנשים משנים הרבה פעמים תוך כדי הקשר את הרצון שלהם לאופן חלוקת הנכסים, לפעמים מתרקחים, בחלק מהמקרים יש פעולה הפוכה מה שצריך זה להגדיר שההסכם החדש הוא זה שגובר וכל הסכם אחר חסר כל תוקף אפילו מפנים ממש להסכם מיום כך וכך אין לו שום תוקף והסכם זה אותו הסכם חדש הוא זה שיהיה בתוקף ועל פיו הנגוע צדדים חשוב לחתום עליו לאשר אותו יש דרך מוסדרת בחוק לאשר אני מקפידה לשלוח צדים לבית המשפט, אפשר גם בני זוג שיש להם כוונה להינשא, אז טרום הנישואים יכולים אצל נוטוריון, למרות שבית המשפט במקרה הזה הוא עדיף, וזהו, יש הרבה זוגות שגם מורכיב הסכממון בתוך הנישואים, אז זה גם משהו שלא ידוע. זה

מעניין, בדיוק רציתי לשאול אותך, אם לא עשינו לפני, ופתאום אני אומרת, רגע, שכחתי שהייתה לי כאילו, יש דירה, לא דיברנו עליה, ומה אני עושה עם זה עכשיו? או ירושות. פתאום אחד מבני הזוג מקבל ירושה. האם אפשר לעשות הסכם המון אם לא עשיתי אותו לפני הנישואים? בהחלט,

כמובן שאם יש דירה שנרכשה או נכס משמעותי, נכס יכול להיות גם חיסכון אז עדיף להרוך הסכממות בפני הניסויים כי אחר כך זה יכול לייצר הרבה מאוד אימותים, לא יהיה גילוי מלא, לא בשקיפות, עכשיו אני לא בדיוק זה, הנחתי שאנחנו נחלוק, שנהיה שותפים, זה לא צעד נכון להיזכר במרכאות שיש נכס משמעותי ורק אחרי הנישואין אבל בהחלט ניתן ועדיף לעשות משהו בכללו וגם הרבה פעמים אחרי הנישואין עולה הצורך מתוך איזה שהם כספים שעתידים להיכנס מתוך מתנה שההורים אולי רוצים לתת וזה על פי חוק מתנות, ירושות, כספים בגין גמלה, קצבה, עסקי גוף אלה כספים שעל פי חוק לא מתחלקים בין בני הזוג אלא אם כן, בני הזוג החליטו להרבב אותם בנחסים המשותפים, לשתף אותם אחד עם השני, ואז הם פשוט קובעים את אופן החלוקה ביום הפרידה, שזה בחלקים שבהם מאוד קשה לחלץ את הכספים האלה אחר כך בשעת הפרידה. דברים

לא קבענו מראש. נכון.

אז נכון שהיום, אם לא עורכים הסכם המון, ואחד מהצדדים יקבל כספים בירושה, הוא יכול לפתוח חשבון נפרד ולהכניס לשם את כספי הירושה ולא להרבב אותם בתוך החשבון המשותף של הצדדים וגם לא להעביר ממנו כספים לתוך החשבון שלא יוזיקות בין החשבון המוחרג הזה, אז עדיין הכספים האלה יישארו שלא אבל הסכם המון סוגר, חותם, מסדיר, הוא מייצר ביותר ודאות, ולכן כדאי מן הסתם להרוך גם בתוך הניסויים אם לא ערכנו קודם לכן. אפשר גם להכניס עניינים של משמורת, היום כבר לא מדברים במונחים האלה, אבל של הסדר השיעייה, חלוקת זמנים עם הילדים, כמובן כשיש ילדים... כשיש

ילדים? את

העיקרון אפשר להחליט, כמובן שבבוא היום בית המשפט יחליט אם יהיה, תהיה מחלוקת כי תובת הילדים גוברת על רצון הצדדים, וילדים הם לא צד להסכם, אבל אפשר, וכן בית המשפט מסתכל על העיקרון, בעצם המתווה שהצדדים הסכימו עליו מראש לפני שהם הביאו ילדים לעולם. אוקיי.

את יודעת, היה לי איזו שיחה עם מישהו שהוא עורך דין ולא עשה הסכם המון לפני ולא אמר לי, בכל מקרה, בית המשפט מסתכל על זה שאם באתי, ויש לו דירה, שאם באתי עם דירה לנישואים, אני אצא עם הדירה הזאת גם אם לא עשיתי הסכם המון. זה

נכון? זה עורך דין אמר לך? כן.

כן?

זה...

זה

לא באמת משנה, יש היום נטייה של בית משפט, שגם אם לא עשיתי סכם המון, אם ניפרד, מה שבאתי איתו יהיה שלי. זה

לא נכון בהכרח. זאת אומרת, זה בדיוק הדוגמה שנתתי קודם, שאם אני מגיעה עם דירה, אני כבן זוג מגיעה עם נכס משמעותי, שוב, אנחנו מדברות על דירה, זה יכול להיות כל נכס משמעותי אחר, ושיתפתי את בן או בת הזוג שלי במהלך הקשר, שיתוף זה יכול להיות במשקנת, זה יכול להיות ששיפצנו, זה יכול להיות שעברתי כספים מחשבון אחד לשני, יש לי בעצם קופת חיסכון גדולה, ולא ערכתי הסכם המון, בית המשפט יכול לראות את זה ככוונה לשיתוף. אבל

אם לא שיתפתי, זה הדירה, יש משם שכר דירה, זה הולך אולי לחשבון המשותף, אבל אין כבר שום דבר. אין

שכר הדירה, אפשר לראות, וזה אינדיקציה לרצון בשיתוף. ולכן...

אז

בעצם אותו צד מסתכן בפרשנות של בן הזוג ואז של בית המשפט להתנהלות של הצדדים במהלך כל השנים, וזה טווח שהוא תחת סכנה, זה לא בטוח בכלל. אם מישהו רוצה למנוע את הדבר הזה, שתהיה פרשנות כזו או אחרת על הרכוש שהוא צבר, הסכם המון הוא בהחלט התשובה לכך. אוקיי.

אז

בעצם, רק שאני אבין לפשוטי העם, מה שנקרא, כולנו מי שלא עורך דין, הסכם

המון אומר, כאילו, האם הסכם המון אומר,

אני שואלת, שמה שהגעתי איתו לפני אי

שער שלי כל זמן שזה הוחלט בהסכם,

וכל מה שנצבר במהלך הנישואים, יתחלק חצי-חצי או כל, איך שיראה, הסכם הפרידר שלנו. זה נכון? בפשט?

בגדול כן אפשר להחליט אבל אחרת כלומר הסכם המון מגדיר את מה שהצדדים רוצים להגדיר ושזה יהיה בעצם מאוד ברור ליום שאחרי איך יש צדדים שמחליטים שכל מה שנצבר כולל מה שיצטבר בהמשך? למשל, מחריגים את זכויות הגמל והפנסיה גם אחורה וגם קדימה. אפשר להגדיר שמה שנצבר עד ליום הנישואין הוא מוחרג, וכל מה שנצבר במשותף, נשאר משותף. זה תלוי בצדדים. חשוב שההסכמים לא יהיו מקפחים, בל נשכח שבמהלך הנישואין, אנחנו, זה משהו שאי אפשר לשנות, למרות כל השוויון שאנחנו שואפים אליו כחברה, מי שיכול ללד את זו בת הזוג, להביא ילדים, כל העריונות, יש היעתה בקריירה, גידול הילדים, למרות שגם גברים הם אבות נהדרים, והורים נשארים... אבל

מה שנקרא, בארבע אחוז עדיין מהגברים נשארים בחופשת לידה, ו-96 אחוז... נכון,

נכון, אז יש מגמה שככה, אבל עדיין מי שבזו היעתה, בינתיים בין הזוג השני, צובר ניסיון, ומתקדם בעבודה, ובאותו צד, אותו הורא, עכשיו אני מתגברתי על הלידה כי הלידה אמרנו כבר הבנו מי שנשאר עם הילדים ומגדל אותם משלם סוג של מחיר ולכן כל מה שנצבר כולל כושר הסתכרות פערי הסתכרות הכל בר איזון ואם לא רוצים לחלק את הנכסים האלה המוחשים והבלתי מוחשים אז צריך להגדיר את זה בהסכם הממון, וזה פתוח. זאת אומרת, אין לו שחה אחת להסכם הממון. כל

הסכם הממון, הוא עומד בפני עצמו, צריך להגיע לאורך דין, ולפי הצרכים של כל

אדם, זה בעצם יהיה. אז ההסכם הממון, הוא אישי, כלומר זה לא הזוג מגיע ועורך הסכם המון, זה האדם בעל הנכס או זה שרוצה לעשות את הסכם המון, לא משנה אם זה צבירה של כספים, אם זה כספים עתידיים שאני יודעת שאני אקבל, אם זה למשל שאני יודעת שהחברה הולכת לקראת אקזיט ויש לי שם אופציות או כל מיני דברים עתידיים שיש, אני באה כאדם פרטי לעשות הסכם המון, נכון? זה לא תהליך זוגי בשום צורה. זה

כן דהליך זוגי, בדרך כלל מגיע אותו צד, מי שמגיע ליעוץ הוא אותו צד שצבר, או שמתעוררת אצלו השאלה, מה אני עושה עם מה שכבר יש לי ומה שעתיג להיות לי. שיש בעצם אותו צד צופה שיש פה הרבינו לבן בן או בת הזוג שלו, ואז הוא מקבל איזשהו מידע פרטני לגבי אותן שאלות ספציפיות שלו, ולאחר מכן, הסכם המון בעצם מתייחס לשני הצדדים, שני הצדדים יושבים, עורך דין מקצועי, עורך ועבור שני הצדדים, הוא לא הסכם חצדדי, הוא הסכם דו צדדי, הוא סכם זוגי, שבו בעצם לכל אחד מהצדדים ניתן את האפשרות להחריג נכסים שהוא צבר, שחשובים לו, הוא צריך להיות מוסכם על שני הצדדים, ולא שצד אחד, בהרבה מאוד מקרים אנחנו רואים שצד אומר, קחי, זה הסכם המון, או כך, זה הסכם המון, ולחתום עליו. הוא

נתן לך הסכם המון, ועכשיו אני כאילו

צריכה לבוא ולחתום עליו. תכף נדבר על המקום של האוגמת נפש הרבה פעמים. בטח,

בוודאי. מהמקום

הזה של מה... כל המחשבות שיש לי בראש מזה שמישהו ביקש שאני אחתום, אבל בעצם מה שאת אומרת לי פה, זה שבהסכם המון רואים את הזוג ולא רק את בעל הנכס. בהחלט,

בטח. וגם אם לצורך הדוגמה, אחד מהצדדים צבר סכום כסף משמעותי, והצד השני צבר פחות, מחריגים גם את זה, זאת אומרת שאומרים על מה שהיה, אם המנגנון שהם רוצים לשמר או להסדיר באותו הסכם המועד זה שמירה על כל מה שנצבר עד אותו מועד אז זה באופן הדדי חל לשני הצדדים וגם שני הצדדים צריכים לדעת בדיוק מה קורה או מה מתחלק ומה לא במועד הפרידה ואורך דין מקצועי יודע גם לעורר את השאלות שהצדדים לא חשבו עליהן כשהם הגיעו מה קורה אם אחד מכם זוכה בלוטו מה קורה אם אחד מכם יש לו חובות אפילו אם הוא מקבל חובות בירושה למרות שזה כבר אולי נכנסות לעניין אחר כי בירושה בעצם אותו אדם שהולך לבית עולמו אפשר לחייב אותו עד גובה היזבון שהוא משאיר אבל את יודעת יש כל מיני שאלות שהאורך דין מקצועי יכול לעורר במסגרת הזאת של המגישה מול הצדדים כדי שאת מה שיותר ניתן לצפות זה הסכם של צופי פני עתיד שהוא יענה על כמה שיותר תרחישים, ובעיקר יייצר ודאות לשניהם, שכל אחד ידע עם מה הוא נכנס ועם מה הוא יוצא. אוקיי,

שזה אחד היתרונות של ההסכם, אז בעצם מה שאת אומרת לי, יש לי איזו תחושה שהסכם המון, זה כאילו הסכם גירושים, לא הסכם טרום נישואים, אלא הסכם טרום גירושים, זאת אומרת, מה יהיה בהושע אחרי? כן,

הוא מייצר ודאות. למה דווקא גירושים? דרך אגב, כשאתה בא לקשר ויש ודאות, את יודעת, או אומרים, את יודעת, חכמים, כל המטפלים הזה, את בטח יכולה ללמד אותי הרבה יותר בעניין הזה, שאחת הסיבות השכיחות לפרידה זה בעיות סביב תקשורת, וכל מיני הסתמכויות, והשונות הזאת בין הצדדים, ופרשנויות שהם נותנים להתנהגות ולאמירות, הסכם המון בא לפתור הרבה מאוד מהעניינים האלה, כי הוא נותן ודאות לכל אחד מהצדדים, כי כל אחד מגיע מאיזה סביבה כזו שאחד בטוח שאם יש לשני נכס, אז זה גם שלו. ויש צדדים שזה ברור להם שזה לא. אז כדי שכל אחד יבין בדיוק מה יש ומה אין, וידע להתנהל, איך אמרו לי לא מעט פעמים, אם הייתי יודעת שזה נשאר רק שלו, הייתי שומרת גם על מה ששייך לי ודואגת גם לעצמי ביום שאחרי, ולא נשארת מקופחת והכול, אז את זה מעורר עורך דין מקצועי באותן פגישות, הרעיון זה להגן על שני הצדדים, וכל מה, עוד פעם, על העיקרון. כמה כסף יש, זה באמת כמה שכל אחד מהם צבע? מעולה.

אז

בעצם את יודעת, הרבה פעמים אני שומעת

שההורים מאוד לוחצים. זאת אומרת שההורים אומרים, אנחנו נותנים דירה לילד, או ההורים כאילו יש להם, הם בעלי הממון, וההורים דורשים שלפני הנישואים יהיה חתימה על הסכם הממון. זאת אומרת שזה בכלל לא הבן אדם שעומד להתחתן, הילדה או הילד שעומדים להתחתן, הגבר או האישה, אלא בקשה שמגיעה מההורים. זה משהו שהוא שכיח, מוכר? קר

מאוד, נגעת פה בנקודה מאוד משמעותית וחשובה, בדרך כלל, או לא מעט מהמקרים, הורים נותנים מתנות, דירות, לפעמים בסכומי התק, לא רק עזרה ראשונית, אלא ממש סכומים משמעותיים או נכסים בעלי שובים משמעותי, ובצדק מבקשים את ההגנה מהיום שאולי חלילה יקרה והצדדים ייפרדו, יש כמה דרכים לעשות את זה, ההסכם המון הוא אחת מהדרכים האלה, אפשר לעשות גם הסכם הלוואה או כל מיני, כשאנחנו רואים הרבה מאוד עוגמת נפש או שממש, ההורים נשארים שבורי לב, שנכסים, שיעמלו עליהם שנים, עמל רב מאוד, מה שנקרא מתחלקים וחלקים שווים עם הפרידה וזה בעיקר לא הוגן, וזה משהו שבהחלט הסכם המון יכול להגן, וגם הסכמי הלוואה, אם נכנסים למקום הזה, כן, בהחלט להורים יש הרבה יותר מודעות, למרות שהדור של ההורים פחות ערכו הסכמי ממון, אבל הם מכירים את הסטטיסטיקה ואת המקרים, ויש הרבה מאוד מקרים, לא מעט, שלא ערכו הסכמי ממון, ונאלצים לחלק את המתנות האלה שנתקבלו מההורים. אוקיי.

תגידי, יש הבדל בעצם אם אנחנו ידועים בציבור, נשואים, זוג מאותו מין? האם ההכרה בבית המשפט היא אחרת? ההסכמים אחרים? יש דברים שחשוב שאנשים ידעו? יש דברים שיכולים להתקיים רק אם אתה זוג נשוי או לא? זאת אומרת, יש איזה שהם עניינים כאלה? כשהבני

זוג הם ידועים בציבור, הסכם המון הוא נכון לכולם, לכל הזוגות. כל פעם הוא נכון, כל עוד תן ודאות. גם בפן המשפטי לכל אחד מהזוגות שהזכרת יש חוק אחר שחל עליו. אבל בשורה התחתונה, בסוף, אחרי שנים משותפות ביחד, בטח הם מביאים ילדים לעולם וכולי, וגם בני זוג מאותו מין שמאמצים ילדים וכולי, או בעצם חולקים קשר שנים ממושכות, הם עדיין יגיעו לסוגיות האלה של עם מה אתה יוצא, עם מה אני יוצאת, וההסכם המון מאוד רלוונטי לכולם, לכולם, זה ממש לא משנה איזה סוג של זוג אנחנו, האם התחתנו, האם יש לנו כוונות להינשא, האם אנחנו לא מתכוונים בכלל, האם אנחנו בפרק א', האם בפרק ב', שזה עוד יותר חשוב לעשות את ה... כי אז מגיעים עם ירושה, משמעותית, יכולה להיות של חובות, של הסדרים, של תשלום מזונות לאישה מנישואים קודמים, של הלכת כמה וכמה רצוי. בקצרה, הוא רלוונטי לכל בני הזוג, באשר הם. אם

אנחנו יכולות להגיד מה היתרונות ומה החסרונות של הסכם המון, מה היא תאומרת? זאת אומרת, למה כן, למה לא? אז

היתרונות, נגענו בהן. ודאות,

בדיוק. איך

נגענו לזה? קורא

אותן כ-1, 2, 3, 4 שקל לאנשים, אז אמרנו ודאות. ודאות,

זה למנוע נזק כלכלי משמעותי בהמשך, זה למנוע, בעצם זה אותו דבר, כי אם יש חובות לאחד מבני הזוג, אז שלא להכניס את בן הזוג השני לאותה כלכת, זה מייצר איזשהו ביטחון אפילו בקשר לזה שאת העניינים הכלכליים פתרנו, שמנו בצד ועכשיו נתעסק בתוך הקשר עצמו. החסרונות, אני כמעט ולא רואה חסרונות בעניין הזה, אני חושבת שזה בכלל משהו שצריך להכניס אותו בחקיקה, משהו שצריך להיות מעש, אתה יודעת, בגדר חובה על כל אחד, מכל זוג שנהל ולקיים חיי זוגיות או וואו משפחה, צריך לארוך הסכם המון, גם כדי לחסוך את ההתנהלות הדיונית, הארוכת השנים והיקרה מאוד בבתי המשפט, אוגמת נפש, כאב לצדדים, באמת יתרונות וגם הזכרת קודם, את שאלת שאלה מעולה אני חושבת שאם הולכים לסכם המון ואז הוא לא מתאים ברבות השנים לקשר שהתפתחנו או לזוגיות שהפכנו להיות או לחיי המשפחה שהקמנו ואנחנו רוצים לשנות או לסתות מההוראות אז תמיד אפשר לשנות כך שאני באמת לא רואה חסרונות בדבר הזה, רק יתרונות. את

יודעת, אני מכירה הרבה זוגות שנכנסו בגיל צעיר, או כשלא היה להם שום דבר, משמעותי לפחות, את יודעת, אפילו לא פנסיה, ולמשל, היא נשארה בבית וגידלה את הילדים, והוא פתח חברה מאוד מאוד מצליחה, שמגלגלת עשרות מיליונים, ובעצם מה שקורה, שנוצר פער במי מביא את הכסף לכאורה, עליו ששתינו יודעות שנשאר בבית לגדל ילדים זה יותר קשה הרבה פעמים מלנהל חברה, אבל בסופו של דבר היא אומנם נתנה לו את השקט ואת האפשרות לעשות ההתפתחות הזאת, אבל ממש יש לי זוג כזה שאני מכירה,

שהוא אומר בסוף, אני הבאתי את הכסף,

ואני מוכנה לתת לך כמה דברים, אבל, ההון המשמעותי נשאר שלי, ואין להם שום הסכם המון, כי הם נכנסו לקשר, כששניהם היו בלי כלום ביד. אז מה נגיד דבר כזה, או האם זה בכלל קשור למה שאנחנו מדברות, או איך אישה, גבר יכול... איך מתייחסים לסיטואציה הזאת, שאני הקמתי סטארט-אפ, הקמתי חברה, הקמתי לא משנה מה, את לא פיתחת את עצמך בקריירה. אז

החוק והפסיקה נותנים מענה לדבר הזה, הכל בגדר נכנס להגדרה של מאמץ משותף, הכל מובר איזון. בית המשפט יש לו מומחים שיודעים לערוך שווי של פערי הסתכרות. אם אני שוב פיתחתי את הקריירה, ובן או בת הזוג שלי גידלו את הילדים, ובתוך כך הקריירה שלהם בעצם הפכה להיות איטית יותר, או הם לא פרצו, לא יכלו לפרוץ כמוני, לא הייתה להם את ההזדמנות השוואה הזאת, אז תתבצע הערכת שובי של אותו נכס שקוראים לו פער הסתכרות, מוניטין וכל הדבר הזה, ובין או בת הזוג שנשארו בבית לגדל את הילדים, יהנו מהקפיצה הזאת של אותו בן זוג שבעצם מתקדם בקריירה. אוקיי, אבל לא בכלל... פערי כושר הסתכרות בדוח איזון משאבים בין בני זוג שמתגרשים נפרדים זה רכיב נפרד לאיזון, ובנוסף לחלוקה של דירת מגורים של סויות גמל, פנסיה וכל יתר הרכוש, גם משהו שניתן לבקש, בהחלט. אבל

זה לא באוטומט חצי-חצי. זאת אומרת, זה לא שזה שהוא עשה משהו והוא סתם משוחרר. כלומר, האוטומט הוא לא חצי-חצי, אלא יש לזה איזה שהם נוסחאות שבוחנים את הדברים. החוק

יחסי ממון קובע הצדדים לא ערכו הסכם המון ביניהם כל מה שצברו במשותף חצי חצי צריך אבל לעמוד על החצי חצי לראות בדיוק מה צברנו יש הרבה אורחי דין שלא נכנסים לנושא של כושר הסתקרות זה פחות במודעות את תראה הרבה פעמים בתוך תהליכי פרידה בין זוג או בת זוג חזקה אל מול בין זוג או בת זוג חלשים יותר שרכיב כושר הסתכלות הוא לא על השולחן ומגיע, זה בהחלט מגיע, זה צריך ללכת לעוד הפעם לאורך דין מיומן ומקצועי שיודע לתת את כל מה שהחוק קובע שזה גם נכסים שהם

לא מוכשים, בטח תגידי, התחלנו מקודם לדבר על חשבון בנק משותף. מה, האם יש קשר בין הדברים? זאת אומרת, אם אחדנו חשבונות, כשיש הסכם המון, כשאין הסכם, זה משהו שהוא יכול לבוא לרעת הצדדים, לטובת הצדדים? יש קשר בכלל בין הדברים? כן,

יש קשר, וזאת שאלה מצוינת, ואפילו יש כאן בסופה אני ככה אפילו אומר משהו שיזהיר את אלה שכן ערכו הסכם המון, שהיו מספיק אחראים וערכו הסכם המון אבל לא התנהלו נכון בפועל, ובהתנהגות מבטלים את הסכם המון, אז בואי נתחיל מההתחלה. חשבון משותף, מנסה מצדדים חייבים ביחד ולחוד אל מול פאנק, אותו פאנק שהם פתחו את החשבון המשותף. השיתוף הזה גם יוצר מצג של שיתוף בנכסים, במה שנכנס לחשבון הזה, בין אם הוא חובות או זכויות או חספונות וכולי. אם אני מבקש להחריג את אחד מהנכסים, אני לא יכול לערבב או לקשר את הנכס המוחרג עם אותו חשבון משותף, כי אז בהתנהגות אני משתפת בין הזוג שלי באותו נכס. אז בואי ניתן דוגמה כדי שהדברים יהיו פשוטים. נחזור לאותה דוגמה של אם יש לי נכס בית מגורים, דירת מגורים שלי ואני משלמת משקנת אם אני רוצה לשלם ואני קובעת בהסכם הממון שהתשלומים ישולמו גם מכספים שאני צברתי תרום הקשר אז אני אגדיר את זה בהסכם הממון ואלו ישולמו שלא מהחשבון המשותף אם אין לי כספים אחרים שצברתי אז אני אשלם מתוך החשבון המשותף אבל אני יודעת שמחצית מכל הכספים האלה יושבו לצד השני. מתי נכון לי לפתוח חשבון משותף? כשאני רוצה להתנהל בשיתוף עם הצד השני, זה תמיד טוב כשצריך לנהל את ההוצאות המשותפות של החיים המשותפים, הוצאות החסקת הבית, בילויים, הוצאות של הילדים וכו', אבל אם אני רוצה לשמור על אותם נכסים שיכולים להיות חסרונות או כספים, ולא להרבב אותם עם בן הזוג שלי, ובת הזוג שלי, אז אני משאירה ושומרת על חשבון בנק נפרד. אם קיבלתי מתנה מההורים שלי ואני לא רוצה לשתף, אני אחפקיד לחשבון בנק המשותף. קנה לגבי ירושות, קנה לגבי קצבאות, כל מה שבעצם החוק מכריג, חוק יחסי ממון שלא מתאזן. אם אני מכניסה את הכל בחשבון המשותף או מתחילה לעשות העברות, מהחשבון הפרטי לחשבון המשותף בשוטף, אז אני בהתנהגות משותפת את בן ובת הזוג שלי בכל מה שיש לי. אוקיי. לכן חשבון ברצוי שיהיה בין בני זוג, יכול שיהיה בן נוסף לחשבון הפרטי, אבל להקפיד שלא יהיו העברות בשוטף מהחשבונות הפרטיים, לחשבונות המשותפים. אוקיי,

אגב, אני מסתכלת על זה באמת שהחשבון בנק משותף הוא משהו שמאוד מאוד מחבר בין בני הזוג, זה מייצר איזשהו של

ברית, של הכל פתוח, ואני לא באה

להסתיר שום דבר, ואני לא באה להסתיר שום דבר, ואנחנו באמת באמת ביחד בדבר הזה. כמובן שאם עשיתם הסכם המון, ואם יש כל מיני כאלה דברים שחתמתם עליהם, אז חשוב לעשות הקפדה כדי לא באמת לשבש לעצמנו את מה שחתמנו, אבל לנישואים, לזוג, ככל שהדברים יותר משותפים, ואנחנו אפילו בתלות אחד בשנייה במקומות האלה, אז כנראה שאנחנו נצליח לייצר זוגיות שהיא חזקה יותר, טובה יותר. ואת יודעת, שאלה, יש לי שתי שאלות שמעניינות אותי. האחת, וככה נסכם את הנושא הזה בעצם, האחת זה בעצם האם את רואה שאנשים שיש להם הסכם ממון יותר, כלומר תהליך הגירושים שלהם קל יותר מול אנשים שלא עשו. זאת אומרת האם ההסכם ממון, הוא גם איזושהי ערובה לזה שביום שאולי נרצה להיפרט, כי היום אנחנו יודעות לפי הסטטיסטיקה, אם דיברתנו קודם עם החרדים, אז 1 זה 28 אחוז, אבל בחילונים זה בערך כבר 1 ל-2, ובפרק ב', זה כבר 70 אחוז מהזוגות נפרדים, מתגרשים, אז אנחנו מבינים שזה משהו שהוא לא וואו, לדבר על גירושים. אז האם אנשים שהיה להם הסכם המון, תהליך הגירושים שלהם פשוט יותר? התשובה

היא כן להוציא כמובן מקרים של הסכם מקפח או של הסכם המון שנוסח באופן חצדדי וניתן לבן הזוג שעה לפני טקס הנישואין או ימים בודדים מי שערך בדרך שבה צריך לערוך הסכם המון בשיתוף כששני בני הזוג באים ביחד בסופו של יום לאותו עורך דין מקצועי שעורך בעבורם את ההסכם שבו ניתן ביטוי לשני הצדדים וכולי וכולי, הם לרוב התגרשו ואו התפרדו בהסכם פשוט שמסדיר את יתר הצבירות ואת כלל ה... כן, במפורש, הם באים לייעוץ, לעתים בנפרד, לפעמים ביחד, ואז נפרדים בטוב אוקיי. בהחלט.

זה עוד יתרון בעצם. זה

עוד יתרון, כי אנחנו אפילו לא יודעים

לאן נלך, אז זה עוד יתרון של ההסכם המון. והשאלה האחרונה, שככה מעניין אותי מאוד לשאול, זה תכלס. איך מציגים את זה? איך אומרים את זה? כי מה שאני בעצם חובה מהצד השני, האמת היא מה שאני ראיתי, יכול להיות שאני טועה, אבל שיותר גברים פונים לעשות הסכם המון, אלא אם כן, הרבה נשים אני רואה שההורים נגיד רוצים לתת, ואז ההורים מבקשים, אבל ממה שאני פגשתי לאורך היהי המקצועים, זה שיותר גברים באו עם הפנייה של הסכם המון. מעניין אותי גם לדעת, אם כבר עוד שאלונת, אז האם זה נכון שיותר גברים מנשים? והדבר השני זה בעצם מה שאני פוגשת זה אלבון, זאת אומרת שהוא בא אליי עם ההסכם להגיד שהוא רוצה שאני אכתוב על הסכם המון, אז איך אני, כאילו מה הוא כבר חושב, הוא חושב שאני רוצה את הכסף שלו, או שהוא כבר מתכנן את הגירושים, ואנחנו לוקחים את זה מאוד מאוד אישי, תכף אני אגיד גם, תכף כמה מילים על המקום הזה, וגם מהצד

של הגברים, הרבה פעמים אני שומעת של

איך אני אגיד לה, זאת אומרת קניתי

דירה, אני בן 36 כבר, קניתי דירה,

צברתי נכסים, רוצה להגן על הסיפור הזה. מצד

שני, אני לא רוצה להכסיר ממנה כלום. איך אני הולך להציג את העניין הזה שאני

רוצה שנחתום על הסכם המון? אז גם איך היא צריכה לקחת את זה בשביל לקחת את זה בצורה טובה, או הפוך, אם היא באה להציג את הסכם

המון, אז איך עושים את זה נכון לדעתך? והאם יש יותר גברים מנשים שפונים לעשות הסכם המון? אוקיי. אז

נכון שיותר גברים פונים, יכול להיות שבאמת גם גיל הניסויים שלהם הוא יותר גבוה, אולי יש קשר לזה, אולי לא, גברים הם יותר גם אנליטיים, יותר חושבים על הכספים, נשים יותר אולי חושבות על שיתוף, על רומנטיקה, למרות שגם נשים מגיעות, אבל בהחלט יותר גברים. איך מדברים את זה? שאלה מצוינת, אני חושבת שקודם צריך להבין שזה לא בושה, זה משהו מאוד מאוד טבעי, זה משהו מאוד הוגן, מאוד הגיוני, צריך להבין שכשאני כבן זוג או כבת זוג באים לדבר על זה עם הצד השני שלנו, עם החצי, אנחנו לא גורמים לו שום נזק, אלא אם כן, יש לאותו בן או בת הזוג איזשהו רצון להסתמך על מה שיש לנו והכול, אז אפילו למענו כדאי שנגיד את זה, כדי שלא תהיה לו גמת נפש ביום שאחראי, אם יש לו ציפיות כאלה לא עודיוניות. זה נושא שצריך להעלות אותו, לדבר עליו בשוטף, בתחילת הקשר, לדבר על זה שיש צבירה שחשוב לשמור, שבמהלך הקשר הכוונאי ליהנות ממה שיש ולצבור במשותף וביחד, אבל מאוד לגיטימי להגן על מה שיש לי, ש... חסכתי או קיבלתי למקרה שחלילה הקשר לא הצלח, זאת אומרת אני גם רואה את התגובות רוב בני הזוג או נאמר הצד השני, לא זה שיזם את הסכם הממון מקבלות את זה בסדר בסך הכל, אם זה לא ניתן ברגע האחרון באופן חצדדי באיזה מהלך שמוכתב, אלא בשיתוף ממש אני לא רואה בעיה ואני לא זוכרת שנתקלתי במשהו ואני גם מדברת איתם על זה זה מאוד לגיטימי זה שיח שצריך לדבר עליו וחשוב ועושה סדר לא להפתיע הרבה פעמים המחשבה שעניין כזה או שיח כזה הוא בושה או אלבון או שאני בעצם גורם עוול, היא זאת שיוצרת את ה... המחשבה הזאת יוצרת מציאות, אני אומרת. זה לא נכון, צריך לא לחשוב ככה פשוט. לעשות את הדברים, וזה עובד, וזה עובד. אני

מאוד מאוד מסכימה עם מה שאת אומרת, אני ככה גם אוסיף למקום הזה שאני חושבת שזה שרוצה לתת את ההסכם המון, צריך לא לעשות מזה עניין בתוכו, ולהבין שזה... פשוט חלק מתוך מחשבה כוללת עליך, אני רוצה להגן על הדברים שלי, וככל שהוא יבוא בצורה יותר פשוטה, ופשוט יגיד את הדברים, ולא יעשה מהם דרמה, ולא יעשה מהם עניין, אז ככה זה יעבור גם בצד השני, כמובן, לא בהפתעה כמו שאת אומרת, לדבר על זה קצת מראש, ולא לייצר מתחים סביב זה, שהוא צובר עם עצמו מתחים, או היא צוברת עם עצמו מתחים, מתי אני אגיד, איך אני אגיד, ואז הכל כבר מסתבך. פשוט להגיד, פשוט לדבר על זה בפשטות. ככל שאנחנו רוצים שניין ממשהו, הוא נהיה עניין. אם אנחנו פשוט נדבר על זה כמשהו כמו שהיום הוא סופר לגיטימי, ונבין שהוא סופר לגיטימי, אז זה גם ייתפס בראש של הצד השני כלגיטימי. וזה שמקבל את ההסכם, או זה שאומרים לו שרוצים לעשות הסכם, לא לקחת אישית, לא להגיד זה לא נגדי, זה בעדינו, זה בשביל שהדברים יהיו מסודרים, בשביל שאנחנו לא נייצר מתחים, ודבר נוסף, להעריך את השקיפות, להעריך את זה שאנחנו, שהבן אדם הגיע

מולי, ואמר לי את מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, וזה לא אישי, זה שאדם מגיע עם נכסים כי הוא בורח בנכסים למשפחה, או כי הוא עבד וצבר במהלך חייו, זה מאוד לגיטימי והגיוני, שהוא ירצה לדעת שבכל מקרה זה מוגן, אנחנו יכולים ליהנות, מהנכסים ביחד, אנחנו יכולים לחגוג אותם, לחגוג את החיים, אבל עדיין אנחנו לא יודעים מה יהיה, וככל שאנחנו לא ניקח אישית או כאלבון אישי, אלא נבין שזה באמת צעד רציונלי, אז נוכל לקחת את זה ולהתייחס את זה בצורה הזאת, ואני חושבת שזה נכון לגבי כל דבר, כל צורך או כל רצון של כל אחד עם בני הזוג. לדבר בפשטות, פלוס לא לקחת אישית ולא להיעלב מהדברים, ישפר את התקשורת באופן כללי. לא

יכולתי להגיד את זה יותר טוב ומדויק. אם יש לנו עוד שתי דקות, אז אני הייתי רוצה לתת איזשהו סיפור של מקרה כזה שהיה לי, שבו דווקא הצד החזק, אפילו מאנשים מוכרים, אני כמובן אשמור על הפרטיות שלהם, צד המוכר נתן הסכם המון, הוא פנה לאורך דין באופן חד-סדדי וניסח הסכם המון שמגן עליו, היא מאוד מאוד חזק, איש עם הרבה מאוד נכסים, רשת מאוד מאוד גדולה והיא נורא נלווה, הוא נתן לה את זה כמה ימים לפני הנישואין והיא בכתה לצורך העניין היא זו שהגיעה אליי ואחרי שככה התגברנו על הנושא הזה של לגיטימי להרוך הסכם המון, רק הוא עשה את זה בדרך לא נכונה, אבל זה בסך הכל לגיטימי והכל וזה לטובתה, במיוחד במקרה שהוא הסתבך בחובות, בעסקים, את יודעת, פעם למעלה למטה, והיה מאוד מאוד פשוט, היה אפילו כמעט החלטה לבטל את הנישואין, מהמקום הזה שפגע ברומנטיקה ובקשר ובאימון, והגילתה צד אחר שלו פתאום וכולי וכולי, וכעבור שלוש שנים הוא פשט את הרגל והיא ניצלה, והיא ניצלה, ודיברנו ואמרתי, את רואה, הכל טובה, את כל כך פחדת, והוא רצה להגן על עצמו מה שהיה לגיטימי, והוא פשט ונכנס לחובות, תק ואימוגנת. והיה לי יד בזה, ואני כל כך שמחה, א', שהם לא ביטלו את החתונה, כי באמת הייתה אהבה נורא גדולה, אבל תראו שהסכם הרון, זה לא נגדי, זה לא נגדנו, זה יכול, והנה, וזה היה... מדהים.

וזה

היה מה הכי טובה לזה. איזה

יופי. אז אני שמחה שסיפרת לנו את הסיפור הזה, ואני רוצה להגיד לך תודה רבה על

כל כך הרבה ידע מקצועי ומסודר, ואני

חושבת שכמו שהוא עשה לי הרבה מאוד סדר, הוא עשה לכל המאזינים שלנו, אז

אני רוצה להגיד לך תודה. כמובן שאנחנו משאירים בפירוט של הפרק את הפרטים

שלך, שאפשר יהיה לפנות אלייך, בעצם לכל

מה שקשור, אולי תגידי, את בעצם למה

אפשר לפנות אלייך? המשרד

שלי הוא בעצם מטפל בכל מה שקשור במטריה של דיני שות, סכסוכי, משפחה ירושה, צבאות, הסכמי ממון בוודאי, אפוטרופסות, כל מה שתחת המטריה הזאת. אני רוצה להורדות לך, עדה, מאוד נהניתי, תודה רבה, אני כל כך שמחה שהזמנת אותי. אני

שמחה שבאת. היה לי באמת פרק סופר מעניין, ותודה. ושבאמת הכל יעבור בחלק לכל הזוגות, אמן. אמן.

ושיגיעו ימים טובים יותר לכולנו, במהרה. בכלל.

בכל שיהיה יותר משפיעים, יהיה פחות מושפעים, אז שכולנו נעבור לתדר הנתינה, תדר האזרה, תדר ההשפעה, והדבר הזה ייקח אותנו ביחד כעם למקום טוב יותר. אמן.

תודה

רבה. אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז

לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה

לראותכם. ביי.