פרק 52 - חכמת החיים מנקודת המבט של הילי- עם הילי זוהר

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן. והיום איתנו.

אני מתרגשת מהפרק הזה במיוחד.

כי היום איתי הילי, הבת שלי, שכולכם

כבר מכירים ושומעים בהרבה מאוד סרטונים, והיום החלטנו לעשות פרק משותף, לשמוע איך הילי

רואה את החיים, נקודות מבט שלה שתמיד מעניינות. לא סתם לילדים יש ראייה בריאה ונכונה, לפעמים הרבה יותר משלנו המבוגרים. ולהילי יש ראייה כזאת, שהיא פתאום שמה לב לכל מיני דברים, או רואה דברים מנקודות מבט, שאני לא שמה לב אליהם

לפעמים, והן מירות לי את העיניים, אז אני רוצה שהן יאירו גם לכם.

אז אני גאה ומתרגשת להציג את הבת הקטנה והמקסימה שלי, את הילי זוהר, קבלו אותה.

שלום.

אילו שלי, מה קורה?

בסדר.

ספרי קצת על עצמך, בת כמה את?

אני בת 12, חגגתי לפני כמה ימים. זהו.

זהו? באיזה כיתה את?

באב.

ואיזה כיתה את עולה?

לזין.

ואיך זה להיות הילדה קטנה בבית?

הכי כיף.

הכי כיף? למה זה כיף?

כי אותי מפנקים הכי הרבה.

אה, כן? מי מפנק אותך?

ההורים.

ומי עוד?

סבא וסבתא.

וזה מי עוד? סגי ואלה?

סגי ואלה.

איך סגי ואלה מפנקים אותך?

סגי, להגיד, לוקח אותי למקומות.

ואלה?

אלה, היא תמיד עוזרת לי.

והיא נותנת לך דברים, אני רואה.

כן.

נכון?

כן.

כל פעם, וכשאת צריכה משהו, עוד באה אליה לחדר.

כן.

נכון?

כן.

איך את אוהבת להיות עם עוד אחים בבית?

כן. כן?

אם יכולת לבחור, היו לך עוד?

לא. לא?

לא היית רוצה איזה אח או אחות קטנה?

אולי, אבל אח או אחות קטנה זה, אני... נגיד, אני רואה אצל חברים שההורים שלהם, הם דורשים מהם כל פעם לקחת את האחים הקטנים שלהם מכל מקום, שהם הולכים עם עצבן קצת, מבנתי.

וכשאני הייתי מבקשת מסגיב אללה לקחת אותך, פתאום שמשהו קורה לנו פחות מעצבן, לא?

כן.

את יודעת, אם אנחנו מדברות על המקום של מעצבן, אז אתמול היה איזה קטע במולדת שלך שמאוד נפגעת וכעסת ממשהו, והצלחת להתגבר על זה. אז אנחנו כבר הרבה מדברים בבית על להתגבר על כעסים ועל מקומות שלוקחים אותנו להשתבללות, להתכנסות בתוך עצמנו, לברוח מסיטואציות. ספרי לי, מה עזר לך אתמול למשל להתגבר על מה שהרגשת ולחזור להיות עם כל החברות?

אז מישהי דרכה לי על הפנים בטעות, כי שחרבנו חלק על הספה, חלק על הרצפיים קריות, ומישהי פשוט בטעות, היא רצתה לרדת מהספה, והיא בטעות דרכה לי על הפרצוף. זה ממש כאב. אז אני רציתי, אז הלכתי לחדר, ובחיתי, אז את באת לעזור לי, ואז אני בסוף התגברתי על זה כי לא רציתי להרוס לעצמי את היום נולדת, כאילו פעם בשנה ולא רציתי להרוס את זה.

קודם כל אני מאוד גאה בך שהתגברת, ולא המשכת כי בהתחלה קצת רצית להישאר בחדר ולא לחזור לחברות.

אבל את עזרת לי.

איך עזרתי לך?

שחיבקתי, זה קצת הרגיע לי את הכאב.

אז בעצם זה שחיבקתי אותך, זה עזר לך?

כן.

אז אם למשל עכשיו פעם באה שבכיתה, או לא יודעת שאת לבד היא חברה, יהיה איזה משהו שיחעיס אותך, איך את יכולה בעצם לעזור לעצמך, אם אני לא שם, או מישהו אחר שאת סומכת עליו? איך את יכולה לעזור לעצמך, להרגיע את עצמך, ולא להיות במקום שהוא מתכנס, בורח, נשאר בקאס, אנחנו יודעים שמי שנשאר בקאס בסוף הוא סובל מזה.

נכון. המורה שלי בבית ספרי פעם אחת אמרה שאם מישהו עושה לי משהו ואני בוחרת להלא ולהישאר כועסת, אז אני לא מנישא אותו, אני מנישא את עצמי. ואם מישהי עושה לי משהו וזה ממש מצבן אותי, אז היא כבר דלגה על זה הלאה, ואולי היא רוצה לבקש סליחה וזה, אבל היא כבר דלגה הלאה, ואם אני רוצה להישאר בחדר, אז אני סתם לא אנשאת עצמי, כי אני מפסידה.

נכון, נכון, ממש חכמה איך שאת אומרת את הדברים האלה. ותגידי, אז מה את יכולה להגיד לעצמך כדי לצאת מהחדר?

גם אם זה כואב לי אז אני אגיד לעצמי שזה לא כואב, כי גם בהחשבה יצא למציאות. אז אם זה, למרות שזה כואב לי, אז אני אצא ואני לא ארוס גם לכולם.

אז זאת אומרת שיש לנו גם אחריות על איך שאנחנו, יש לנו אחריות על אחרים, נכון? כי האנרגיה שלנו היא בעצם משפיעה גם על מי שמסביבנו. זאת אומרת, אם אנחנו פתאום בכעס או באיזשהו התכנסות פנימה, אז יש לזה השפעה. אחרים פתאום גם נדבקים בזה, נכון?

נכון.

אז עכשיו שאת אומרת, אני לא ארוס לכולם, אז זה גם מחשבה שיש לך שאת אומרת, יאללה, אני אתעלה, ואז יהיה גם טוב מסביבי.

כן.

אוקיי, זו מחשבה יפה. לא לחשוב רק על עצמנו, אלא גם על אחרים. מה עוד, למשל, יכול לעזור לאנשים שהם פתאום נכנסים לאיזושהי סיטואציה, והם מתחילים להשתבלל עם עצמם, להיתקע עם עצמם, מה התמציאה להם כדי שהם יצליחו להתגבר על האגו שמנהל אותם עכשיו, ועל משהו חיצוני שמנהל אותם, ועל איך הם יראו ואיך הם ישמעו, איך אפשר פשוט להתגבר על זה? יש לך משהו פשוט להגיד למישהו?

פשוט שהתעלו על זה, ואם הם רוצים, אז שיפקו כאילו שאין אנשים, שאין עד אנשים בסביבה, שזה לא ירוס לכולם.

אוקיי.

וירוס את האווירה לכולם.

אבל את יודעת, לפעמים עם מה שעובר עלינו, זה ממש בסדר שנהיה מחוברים לרגשות

שלנו, ונרגיש את זה גם אם יש עוד אנשים, נכון?

נכון, אבל לא להרבה זמן עכשיו ולהישאר בזה, ולהתעקע בזה.

אוקיי. כי זה כבר הורס לנו.

כן.

אבל זה מאוד חשוב שאם אנחנו מרגישים

משהו, אז אנחנו גם...

צריך להרגיש אותו.

נכון. בדיוק. מה שמרגישים צריך להרגיש. זה חשוב להרגיש.

כן.

אוקיי.

תגידי, ואם כבר אנחנו מדברות על אנשים

אחרים, בואי נדבר רגע על ריבים.

לפעמים בין בנות יש ריבים, לפעמים בין ההורים יש ריבים.

מה את אומרת על ריבים? זה חשוב לריב?

זה חשוב להריב, כי גם צריך לדעת להריב. אם אני אריב עם מישהו, אז אני גם צריכה לדעת להריב, ואני לא אקלל אותו, ואני לא... יהיה אלימות פיזית. אני פשוט כאילו אשלוט על עצמי, ואני... ואני אנסה לפתור את זה, אבל לא באלימות.

יפה. אז איך כן?

לדבר עם הצד השני.

להגיד מה את רוצה?

מה אני מרגישה?

אוקיי.

ואם מישהו מתעלם או לא מקשיב או מתווכח איתך?

אז אני חשוב מה אני את עצמו, מופסיד.

אוקיי.

יפה, אילי. איך את רואה את ההורים שלך רבים? את רואה אותם רבים?

כן, לפעמים.

ומה את מרגישה כשאנחנו רבים?

לא שאני ממש מרגישה משהו, כי זה ריב שלכם, זה ריב שלכם, וזה מה שאתם מרגישים, אבל אני... זה כן, זה מבייש שההורים רבים, כאילו.

כן? אבל איך את רואה אותנו רבים? אנחנו מקללים?

מה פתאום.

אז אנחנו רבים בצורה מכבדת?

כן.

אוקיי.

אז את מסתכלת על זה ואת אומרת, אנחנו, ההורים שלי יודעים לריב?

כן, הם יודעים לריב, והם גם יודעים להשלים.

יופה שלי, זה מה שאת רואה? ספרי מה זה אומר ירדים להשלים.

אני פשוט, לפעמים כשאני רואה אתכם רבים, אני פשוט אחרי זה רואה אתכם בטוב.

ואת רואה שאנחנו מתחבקים וככה... מדברים על זה אחר כך?

מדברים, אתם אולי לא עושים את זה בפומבי, אבל אתם אחרי זה בטוב, וזה ממש חשוב.

אוקיי. אז את יודעת, כשאת אומרת את זה, יכול להיות שאנחנו גם צריכים להראות לילדים שלנו, כשאני חושבת על זה עכשיו, גם איך אנחנו מתפייסים, כי אנחנו באמת...

מרים דוגמה.

נכון, אנחנו צריכים לשמש לכם דוגמה. אז אנחנו באמת, אני ואבא, כשאנחנו רבים על זה, אנחנו גם מדברים על הדברים, ואז אנחנו מתפייסים, אנחנו לא פתאום הכול נשכח, וזה מאוד חשוב לדעת לריב וגם לדעת להתפייס. איך את מתפייסת עם חברות?

אני קצת נרגעת מהריב שלי איתן, ואז אני מדברת איתן, או שהן מדברות איתי, זה לא תמיד אני, או שאני פשוט שואלת אותן והן רוצות להשלים, יפה.

וזה מרגיש לך בנוח לישון אתה ממרצות להשלים?

לא תמיד, כי זה מרגיש שאני כאילו רודפת אחרי, ונגיד אני רבה עם החברה הכי טובה שלי, אז אני מציעה להשלים, זה כאילו, זה כיף להשלים, אבל לפעמים זה מרגיש שאני היחידה שנלחמת, כי היא לא שאלה אותי.

אבל מה, באופן קבוע רק את שואלת וכל ריב?

לא, לא. כאילו שתינו שואלות פעם אחת אני, פעם אחת היא. לא שאנחנו רבות כל יום, אבל... אבל כל פעם בריב זה... לפעמים אישי, לפעמים אני, לפעמים היא.

את יודעת, אבל אם זה לפעמים את ולפעמים היא, אז למה את מרגישה שאת רודפת? כי זאת אומרת שיש הדדיות שגם את וגם היא מנסות להשלים.

נכון, אבל זה בזמן שאני כותבת לה, אז אני אומרת לעצמי, מה, למה אני רודפת אחרי, למה שהיא לא תציע?

אבל את מזכרת בזה שהיא הציעה פעם קודמת, או שאת לא זוכרת את זה תוך כדי?

אני לא חושבת על זה תוך כדי, אבל אחרי זה אני חושבת על זה.

אוקיי. את יודעת, זה מאוד חשוב להיות, לדעת גם להשלים ולפייס ולא להרגיש שאנחנו רוטפים או לא להרגיש שאנחנו אלה שתמיד עושים, כי יש משהו מאוד מאוד מאוד חשוב, להיות במקום שיודע לבוא לפייס, כי זה אומר במילים אחרות, במילים של בוגרים, שאנחנו לא מנוהלים מהאגו שלנו, שאנחנו לא נותנים למשהו פנימי לנהל אותנו, אלא מבינים שהחברות יותר חשובה, והבינם שמולנו יותר חשוב, והוא בעצם הדבר שאותו אנחנו רוצים להחזיר לחיים שלנו, לא משנה אם זה ריב, וזה לא משנה אם זה פרידה, וזה לא

משנה מה, אם יש לי משהו שאני

מרגישה שאני רוצה לבוא ולהגיד, אז אני

הולכת ואומרת את זה בשביל עצמי, ובשביל

להחזיר אותו לחיים שלי, נכון?

כן.

את יודעת, אבל בוא נגיד רגע, נסייג את זה רק עם פרידיים. באמת, אני זאת שתמיד זאת שמשלימה, והצד השני אף פעם לא משלים איתי, ואני תמיד זאת שרודפת, והוא לא, או חברה לו, ותמיד רק אני, זה כבר לא נכון.

נכון, כי אם הוא לא רוצה, או היא לא רוצה להשלים או לפייס, אז כאילו, זה אומר שהיא בכלל לא מוניינת לבך.

נכון, וזה צריך להכיר.

נכון. לא תמיד היה כל... תותים.

אבל זה אומר שזה... שמה, זה...

איך ניקח את זה שמישהו לא מעוניין בי?

אם נגיד עכשיו את רוצה מישהו להכיר אותו, ושיהיה חבר שלך למשל, והוא לא מעוניין, איך את מרגישה עם זה?

יכול להיות שאני לא מתאימה לו כל כך, יכול להיות שפשוט האופי שלי לא משהו מחפש.

יפה, אילי, מאיפה את ידעת את כל הדברים האלה?

זה מהכל בתוך הראש.

הכל בראש? אוקיי, זה נכון, ואז בעצם נגיד, אם הוא לא מעוניין, אז מה את אומרת לעצמך תוך כדי...

אני אומרת לעצמי, אני מתביישת תוך כדי, אני אומרת, מה, מה יש בי שהוא לא... מה אין בי שהוא רוצה ומה... כן.

אוקיי, ואז אחרי זה שאלה, מה את אומרת לעצמך?

אני מנסה להבין, כאילו, אני מנסה להבין גם מה הוא אוהב.

אוקיי.

אין בי.

אבל נגיד אם הוא אוהב משהו שאין בחטא שתני בשבילו?

מה פתאום.

אוקיי. זאת אומרת, את רוצה להבין, אבל את לא מוכנה להפוך להיות מישהי אחרת בשביל שהוא ירצה.

כן.

אוקיי. אני מבינה, ואת יודעת, כשאת אומרת את זה שמישהו אולי לא רוצה אותי כי משהו באופי שלי לא מתאים, או משהו במה שהוא רוצה ואני לא, זה מאוד נכון לחשוב את זה, כי זה אומר שבעצם זה לא שהוא לא רוצה אותי, משהו בי, זה לא משהו שהוא מחפש, כמו שיש משהו באנשים בסלמים שזה לא משהו שאנחנו מחפשים, וכשאנחנו מבינים את זה, אז זה לא אישי כבר, נכון? וזה חשוב שדברים לא יהיו אישיים כדי שנוכל בעצם להתקדם מהם.

כן.

יש לך חבר?

לא.

את רוצה חבר?

כן.

כן, בא לך?

כן.

מתי נפרדת מהחבר האחרון? תזכירי לי.

אני לא זוכרת, אבל זה... לא היינו הרבה זמן.

אוקיי. ונגיד, יש מישהו ספציפי שאת רוצה עכשיו?

לא.

ואם נגיד היה מישהו ספציפי, אז מה היית עושה? איך היית, נגיד, גורמת לו לדבר איתך?

הייתי פשוט אומרת כאילו, ואולי בוואטסאפ הייתי אומרת לו, היי, מה קורה? ואולי הייתה מתפתחת שיחה.

אוקיי. את יודעת למה זה מעניין לשאול? כי הרבה פעמים אנשים רואים מישהו שהוא מעניין אותם או מעניין אותן. או אותם, מעניינת אותם, והם לא יודעים איך לגשת, הם לא יודעים איך להתחיל את השיחה, אז בואי נעשה את זה פשוט. אם נגיד עכשיו את יורדת למרכז או לפארק, ויש שם מישהו שמרגיש לך חמוד, אבל הוא לא מהכיתה שלך, זאת אומרת, הוא יותר מהשכבה, הוא לא מישהו שלומד איתך באותה כיתה. אז זאת אומרת, דרך אחת, דרך הוואטסאפ. אבל נגיד אם אין לך טלפון שלו או משהו כזה, איך תיקשי, איך תתחילי בכלל, להתקרב לבן אדם כזה.

לא חייב גם תמיד להתחיל שיחות, אני יכולה להיות מוצאת חן בניו, אני יכולה פשוט להיות נחמדה אליו, ואז הוא יכיר אותי יותר טוב, והוא יבין שאני יותר נחמדה ממה שהוא סתם רואה.

איך תהיה נחמדה אליו?

אולי אני צריכה לקומה מבדיחות שהוא ספר,

אוקיי, לצחוק עם בדיחות שהוא ספר, זה ממש ממש יפה. יופי. אז בעצם נתנו פה שני דברים שאנחנו יכולים להתקרב לאנשים שאנחנו לא מכירים, ואת יודעת שזה מתאים גם למבוגרים. פשוט אנשים שהם יותר מבוגרים, הם מתביישים לעשות את הדברים שלך בא בטבעי. פשוט ללכת, להתחיל שיחה ברוצאפ, או לצחוק עם איזשהו ילד שהוא מוצא חן בעינייך. אבל תגידי, את תרצי שהוא זה שיתחיל איתך, או שאת תתחיל איתו?

שהוא יתחיל, אבל זה... אבל את אמרת לפני שנייה שזה בטבעי. נכון. אבל זה לא תמיד בטבעי, לפעמים זה... זה קשה להתחיל שיחה, אולי זה מביך, או הוא יחשוב שאני מאוהבת בו, אולי קצת, אבל...

אז איך נתגבר על המביך הזה?

פשוט שאם זה מביך אותי והוא שם לב לזה, והוא חושב שאני מביכה, אז אני פשוט צריכה להתקדם ולא להיות איתו, כי הוא צריך לאהוב, כאילו אם אני אבצע אותו והוא רוצה אותי, אבל עדיין הוא חושב שאני מביכה, אז אני צריכה להתקדם, כי אני לא יכולה להיות עם מישהו שלא אוהב את כולי.

מעניין, נילי, זה ממש מעניין מה שאת אומרת. אבל אם באמת זו לא התנהגות שלך, אלא זו התנהגות מתוך ההתנהגות שרוצים למצוא חן, אז הוא לא מכיר אותך פה, הוא מכיר איזושהי התנהגות מוזרה שלך.

נכון, אז אולי אני יכולה לדלג על זה קצת, ואז הוא יכיר אותי יותר לעומק, הוא יבין שיש לי עוד דברים חוץ מפדיחות.

אוקיי, זאת אומרת להתרחק מהסיטואציה, אבל לא בהכרח אפשר לוותר עליו.

נכון.

אוקיי, זה מעניין.

אולי אני יכולה גם לשים לי לב לזה ולהיות פחות מיכה.

איך תשימי לב? אם נגיד יש מישהו שאת רוצה, אז אתה יודעת, אוטומטית יש איזה משהו בהתנהגות שמשתנה, לא?

כן.

איך בעצם תוכלי להיות ליד מישהו שאת בעניין שלו, אבל להיות כמו בתדר בוחנת ולא נבחנת?

אני פשוט צריכה להתרגל למי שאני גם.

מה זה אומר?

שאולי מי שאני ואני אולי קצת לא מתאימה לו, אז אני יכולה טיפה להשתנג בהתנהגות שלי, אבל אני לא אשנה את קולי עכשיו.

אוקיי. אבל תדע, נגיד לפעמים אנחנו כזה מתנהגות כמו שטות ניקיות ליד מישהו שאנחנו רוצות, אלה יכולות להתנהג, אני יודעת שאת לא אגב, את אומרת לי פה בלחש אני לא, אבל איך בעצם אנחנו יכולים להתנהג מול מישהו שאני בעניין שלו, ילד שאת בעניין שלו, כמו ילד שאת לא בעניין שלו.

אולי מישהו שאני בעניין שלו אני לא אשתנה ואם הוא יורד על חברות שלי אז אני אז אני אצחק מזה כמו שפעם אחת חבר הכי טובה שלי עשתה את זה לי. אפילו שזה לא היה מישהו שבעניין שלו אז הוא אז הוא אמר עליי משהו כזה לא נעים ואז היא צחקה מזה ואמרת לי כן מה זה.

זה לא חברות, אה, אילי?

ממש.

זה משהו שבעצם אם מישהי עושה, אז מה זה גרם לך להרגיש?

זה גרם לי להרגיש איזה, כאילו, לא נעים. מה אתה חושב לעצמך?

אוקיי. וזה נהגות של חברה טובה?

לא.

וזה משהו שהיית עושה לחברה?

ממש לא.

לא משנה מה, חברות היא לפני בנים, נגיד, שמצליחים בעינייך, לדעתך?

כן.

או-קיי, זאת אומרת, חברה טובה זה חברה טובה.

כן, ונגיד אני בעניין של מישהו, זה לא נקרא החברות שיש לי עם ילדה אחת, זה משהו אחר.

כי החברות שיש לכם עם ילדה, מה היא?

זה משהו אחר שאני גם, אני גם, היא מכירה אותי יותר טוב, היא גם יודעת מי אני, והיא לא, והיא לא גם תעשה לי רושם ראשוני של, נגיד, בישהו, כאילו, שאני צוחקת מהדברים לא נעימים שהוא אומר.

תגידי, מה זו חברות טובה בעינייך?

שאני תמיד אהיה למען החברה שלי. גם אם אומרים עליה משהו, וגם אם עושים לה משהו, וגם אם קורה לה משהו, או שמה שהיא מרגישה, אולי היא מרגישה אולי בתקופה לא כל כך טובה, אז אני יכולה לעזור לה.

ומה עוד, מה זו חברות? מה הכיף בחברות?

שאני אוהבת להיפגש עם חברות, אני אוהבת שהן גם עוזרות לי לפעמים בדברים, ונגיד מישהו אומר עליי משהו, הן ישר מגנות עליי, הן ישר יורדות עליו.

אוקיי. אז בעצם חברות זה גם להיות בצד של החברה.

כן, ממש, החברות שלי נגיד, אם מישהו אומר עליי משהו, הן עושות ממש מה שנקרא, איך שולחות אותו לחשוב.

אוקיי. שולחות לחשוב. ואת שולחת לחשוב אנשים אחרים?

לא, נעים לי. אוקיי.

שולחות לחשוב, זה מושג שאני עוד לא מכירה. טוב, שאני לא מליץ ממך בפרק הזה עוד דברים. תגידי, אבל מה את חושבת על לבקש עזרה? מאנשים בכלל, ממישהו שאת... הוא החבר שלך, או מישהי שהיא חברה שלך, או מההורים שלך, או מהאחים שלך, או מכל בן אדם, לבקש עזרה, מה את חושבת על זה?

שזה חשוב.

כן? מה, למה זה חשוב?

אם אני... אולי יש דברים שאני לא יכולה לעזור בהם לעצמי, ואולי מישהו אחר כן יכול לעזור לי.

אוקיי, לבקש...

וזה חשוב לבקש את זה רק כדי שיעזרו לי באמת, ושאני לא איתקה עם הבעיה של עצמי.

נכון. לבקש עזרה זה אחד הדברים הכי חשובים שיש בעיניי, והם בעצם גם הכי מקרבים, נכון? אם אני מבקשתי מישהו עזרה ועוזר לי, אז פתאום אנחנו נהיים קרובים יותר.

נכון.

ואנחנו גם יכולים להצליח יותר, כי ביחד אנחנו מצליחים יותר מאשר לבד.

נכון.

אז זה חשוב לבקש עזרה. ואם לפעמים לא נעים לי לבקש עזרה, אז אולי מטריח אנשים, אולי זה מציק לאנשים, את חושבת על דברים כאלה?

כן.

ומה את חושבת על זה?

שנגיד, אבל נגיד ממני לא מבקשים הרבה עזרה, אבל...

למה?

לא יודעת, אולי זה, אולי מי שרוצה עזרה, אז הוא לא חושב שדווקא אני אוכל לעזור לו.

אוקיי.

אולי מישהו אחר יכול לעזור לו.

והיית רוצה שבקשו מכתר עזרה?

זה לא שהייתי רוצה, זה מה שהצד שלי מרגיש, הדיבור מרגיש שאני יכולה לעזור לו, אז אני אשמח שמבקשים ממני עזרה.

אוקיי, במה כן מבקשים מכתר עזרה?

כל מיני דברים רוצים ש...

אני יודעת שמבקשים ממך ללמד ריקודים.

כן.

מבקשים ממך לבוא לסטודיו לעזור לקטנות.

כן, גם.

מבקשים ממך עזרה ללמד מתמטיקה, חברות. כן. מבקשים ממך עזרה בזה שחברה מספרת לך משהו, ואת רוצה...

היא רוצה שאני אשמור את זה בסוד, ואני יודעת לשמור בסוד, ואני לא מספרת.

או-קיי. והיא רוצה גם לצעם עם איך, למשל?

היא לפעמים חברות שלי מספרות לי שדות, והן אומרות לי מה אני יכולה לעשות בקשר לזה.

אוקיי, ואז את אומרת להם מה הן יכולות לעשות בקשר לזה?

לא ישאר, אני צריכה לחשוב, אבל כן, לפעמים אני נותנת להם את, אולי מה שקרה להם קרה לי, ואני יכולה להגיד להם מה עשיתי, שזה עזר לי.

אוקיי. גם אני מבקשת מחזרה לפעמים, גם אלה. אחות, איך מבקשת מחזרה? גם סגי?

נכון, אלה מבקש ממני שאני אכיל לה אוכל, או שאני אעזור לה לאכיל משהו, ואת מבקשת ממני עזרה בליקוי הבית, או שאני אסדר כביסה גם לא רק לי.

נכון, נכון.

וגם לפעמים בא לי שתכיני לי משהו מפנק, לכל עתידה את להכין דברים מזה טעימים, נכון?

כן.

אז גם לי בא לפעמים שתכיני לי את העוגת גזר המעולה שלך, נכון?

כן.

וגם סגים מבקש אותה.

כן.

נכון?

אז אני דווקא נראה לי שבקשים לך

הרבה עזרה, יותר ממה שאת חושבת.

אולי אני לא שמה לב.

נכון, נראה לי שאת פשוט לא שמה לב ומבקשים ממך. גם המורה שלך לפעמים מבקשת ממך דברים, לא?

כן, אם מבקשים לי נגיד אין תורנית בבית ספר באיזשהו מקום, אז אפילו סתם מבקש ממני שאני אביא לה את האוכל שלה מהכיתה, או שאני אעזור לה לסחוב לבשהו.

ואת עושה את זה בכיף?

ברור.

אוקיי. אז תגידי, אם לא בא לך משהו ומבקשים ממך, את אומרת עליו כן או לא?

זה, אני חושבת שאם אני אגיד לא, זה סתם יהיה מגעיל ולא יפה. אז אני, גם אם אני לא רוצה, אני מעדיפה להגיד כן, כי אני חושבת, נגיד, אני חושבת אם הייתי צריכה עזרה, ופשוט מישהו, ומישהו יאמר לי לא, אז הייתי מאוד נעלבת, אבל אם הוא כאילו, הוא לא יכול להגיד לי שהוא לא יודע איך לעזור לי.

אוקיי.

ואני יותר אבין את זה.

אז זאת אומרת שאם ישהורים לא, זה מעליב, אבל אם מישהו אומר לך, וואלה, לא יודע מה לעשות פה, אז זה כבר בסדר.

כן. כי אולי לא ביקשתי עזרה לאבן אדם הנכון, ואולי אבן אדם אחר יודע איך לעזור לי.

אוקיי. ואם אומרים לך לא, נגיד אני בקשתי ממני משהו, ואני אומרת לך לא, אילי, אני לא יכולה, או לא רוצה, או לא יודעת מה, איך את מקבלת את הלא?

אני מקבלת את הלא, ואולי אני גם יכולה לנסות להסתדר לבד, אולי אני סתם חושבת שאני לא אצליח לבד, אבל אני יכולה גם לנסות לבד, ולפעמים אני קיבלת סליחה.

אז כשאומרים לך לא, זה לא אומר עלייך משהו, נכון שלא רוצים אותך, אלא פשוט לא יכולים לעזור כרגע.

כן.

אוקיי, אז זה בסדר גם להגיד לא.

אולי זה גם מזמן לא נכון, לא רק שזה לא הבן אדם המתאים, אולי הוא מתאים, אבל הוא לא יכול כרגע, ואני פשוט לא, והוא לא מבינה את זה.

אוקיי. אז איך אנחנו יכולים בעצם לעזור למי שמקשיב לנו, להבין שזה ממש חשוב לבקש, אבל זה גם ממש בסדר אם מישהו אומר לו שהוא לא יכול לעזור?

זה בסדר. תגיד, אני מבקשת עזרה, ואומרים לי, אני לא יודעת איך לעזור פה, אז אני אומרת, אוקיי, וכאילו, ואני אבקש עזרה למישהו שאולי אני חושבת שיותר נתיב.

אוקיי.

אז אם אומרים לי לא, זה ממש בסדר, נכון?

אבל לא, לא. פשוט להגיד לי שלא יודע איך לעזור לי עכשיו.

אוקיי. זאת אומרת שהכול עניין של איך אני מתקשר את זה.

כן.

ולא מה אני אומר. איך לתקשר יותר חשוב מהתוכן של התקשורת.

זה חשוב כאילו שאני גם מנסה להיות פחות פוגעת, פחות מה? פוגעת.

אה, שאת לא תפגעי באחר.

כן.

אוקיי.

אבל את יודעת, אני כן חושבת שאם יש משהו שאת לא רוצה לעשות, או צריכה קודם לעשות לעצמך, או לנגיד בן זוג שלך, או אחות שלך, או אמא שלך, אז את יכולה להגיד לא למישהו שביקש ממך, גם אם זה לא נעים.

נכון, אבל אפשר גם להגיד את זה בהתאר לחמדות.

זה בטוח, וזה ממש חשוב.

לא, אני לא אגיד עכשיו... לא, אני לא רוצה לעזור לך.

אוקיי.

זה לא נעים.

נכון, תמיד לכבד את הצד השני.

כן.

תגידי, יש עוד משהו שבא לך להגיד? או משהו מקשיבה לך?

אוהב אותך!

איזה מסר שאת רוצה להגיד?

כאילו שאם אתן מרגישות פחות בנוח לבקש עזרה, אז אולי תנסו לחשוב על... אם תבקשו עזרה, אז איך יכולו לעזור לכם. אוקיי.

תגידי, נהנית להקליט פרק?

כן.

ומה הכי נהנית?

לדבר לדבר לפעמים לפעמים פחות בבקשה טוב

את לדבר מה את אוהבת שמקשיבים. כן ומה את רוצה שאני רוצה שאנשים יגיבו ויגידו לך משהו על זה שדיברת את צריכה את הפידבק הזה משהו שחשוב לך.

כן כן אולי אולי אני יכולה גם להגיד דברים בצורה שונה.

זאת אומרת את אומרת שאת רוצה פידבק לא רק על הרעל לא רק על הטוב.

כן, שגם שיביאו לי תיקונים.

תיקונים?

כן.

זאת אומרת, משוב, שאולי גם אפשר לדעת במה להשתפר?

כן.

איך את חושבת שנכון להעביר משוב למישהו?

גם להגיד את זה בצורה יותר נעימה.

אוקיי.

נגיד, גם, אבל לא רק, כאילו, נגיד, שאני אומרת למישהו משהו כאילו בתיקון, אז אני לא אגיד רק את התיקון, אני נגיד אומר, מאוד אהבתי איך שעשית את זה וזה, רק תנסה פעם הבאה לא לעשות את זה ואת זה.

אוקיי, זה היה חכם, מה שאמרת עכשיו, זה היה ממש יפה איך שאסברת את זה.

כן.

אוקיי. טוב, אילי זוהר!

מה?

תודה שהיית איתי בפרק הזה, איזה כיף היה לי. היה לי כיף להקשיב לך ולשמוע אותך, ולראות את הנקודות מבט החכמות שלך, ואת איך שאת מסתכלת על דברים, ואת הדרך החשיבה שלך. ואת האופן שבו את רואה, חושבת, שומעת, מגיבה, יודעת דברים, זה מרגש מאוד, כל פעם מחדש, לראות איזה ילדה מדהימה יש לי. אז תודה שהיית איתי.

בבקשה.

אוהבת אותך.

תודה שהרחת אותי.

אני אוהבת אותך, אילי שלי.

אני אוהבת אותך.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית.

ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז הזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.