פרק 53- הדר זוהר- אתם שואלים ואני עונה- שאלות תשובות שלכם

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן. והיום איתכם, אני אדר זוהר, מאמנת ובלבה אנשים, גברים וזוגות בתהליכי זוגיות, בעלת המרכז לזוגיות מעשית, והיום יש לנו פרק מיוחד שהוא שאלות ותשובות שלכם. אתם שאלתם, ואני עונה, על מגוון נושאים, והולך להיות סופר מעניין. אז בואו נתחיל. שאלתם ככה כל מיני שאלות בכל הנושאים, אז איך להצליח לגרום לגבר שמתרחק ונעלם להתחרט ולהיות יותר קשה? אני מרגישה שאני מלחיצה ושהלחצתי. אז תראו, קודם כל, חשוב להבין שהרבה מאוד פעמים הדברים מתהפכים, זאת אומרת, כשמישהו, הוא בעצם רוצה אותי והוא סופר מחזר אחריי, ואני ככה קצת קשה על ההשגה ולא תמיד שם, ואז משהו קורה, ואני מתחילה לפתח רגשות, ואני פתאום רוצה, ואז אני הופכת להיות זאת שיותר שם ויותר מנסה ליזום ויותר רוצה שהדבר הזה יקרה, והוא מנסתב באופן טבעי לוקח איזשהו צעד אחורה. הצעד אחורה גם יכול להיות לפני שאני לקחתי את זה על עצמי, לדוגמה שבאמת

הכל טוב, אבל כמו בכל קשר באופן טבעי יש עליות ויש ירידות. והוא רגע אחד לקח צעד אחורה. מה שקורה, לא משנה מאיזה סיבה, ברגע שמישהו, לא משנה אם זה גבר או אישה, לקחו צעד אחורה, משהו בי מתחיל להילחץ. כי אני מרגישה שיש סיכוי שזה הולך לנגמר, שאני הולכת לעזב. ואז אני נלחצת, או מלחיצה לאורך כל הקשר, ופשוט זה קצת חונק, ואני נהיית פחות אטרקטיבית. אז הצד השני רוצה אותי פחות, וזה לא איזשהו משחק, זה פשוט איזשהו משהו טבעי, כשמשהו נהיה לי קל ומובן מאליו, אז אני רוצה אותו פחות, ולכן כאשר מישהו מתרחק מאיתנו, הדבר הגורש שאנחנו יכולות לעשות, זה אחד משני דברים. או להתקשר, או לסמס, או לראות מה קורה, ולהראות איזשהו לחץ ופחד מצידנו, וכאשר מישהו מריח את זה ומרגיש את זה, אוטומטית הוא יזוז עוד יותר אחורה, ואנחנו נתאפס כעוד פחות אטרקטיביות. הדבר השני שהוא לא נכון לעשות, זה להתחיל לדבר על זה. אני מרגישה שאתה מתרחק, אני מרגישה שאתה כבר לא שם, אני מרגישה שזה כבר לא אותו דבר. לא, לא, לא ולא. מה שאנחנו צריכים לעשות זה בעצם את הדבר הבא, להיות מאוד מאוד עסוקות בחיים שלנו, להיות בהרבה שכדת, להרגיש שהחיים שלנו מלאים וטובים, ואז לא לעשות מזה עניין, להבין שזה חלק טבעי מקשר. ואם הוא רגע אחד לקח צעד אחורה, אני פשוט צריכה להיות עסוקה רגע בחיים שלי, וכשהוא מדבר איתי להראות שהייתי עסוקה, ואז בדרך כלל הכל חוזר. אם הוא מתרחק את תקופה או שזה משהו שחוזר על עצמו, אז שווה לדבר

להגיד מה קורה אני מרגישה שמשהו קורה

אני הייתי רוצה שניפגש יותר בוא תגיד לי מה קורה וכזה בלי עניין הכל צריך להיות מאוד מאוד פשוט וקל ולא לעשות עניינים כי ככל שאנחנו נעשה את

העניינים אנחנו פשוט נהפוך למשהו שהוא מרגיש פחות אטרקטיבי תזכרו ככל שאדם קשה יותר

להשגה, הוא הופך להיות אטרקטיבי יותר כמו

כל דבר בחיים, בין אם זה חולצה יקרה או דירה יקרה, וגם כשרוצפים אחרינו כנשים, אז אנחנו נתפסות כשוות יותר. שאלתם על קנאה. בואו נבין שקנאה בזוגיות היא רגש טבעי ואפילו נורמלי והכרחי, אבל הרבה מאוד פעמים היא משתלטת על היחסים, היא הופכת לממש אובססיה מאחד הצדדים ואז היא פוגעת בקשר. אז רמה מסוימת של קנאה היא ממש בריאה וגם העידה על זה שיש משיכה מינית ויש אכפתיות ויש התעניינות, והיא מכניסה עניין לקשר, והיא אפילו עוזרת לנחשקות ולחיזור, וגורמת להרגיש ככה נאהבים ו... משפרת את תחושת הדימוי העצמי והערך העצמי.

כל זמן שהיא במינון עמוך, שהיא מדי פעם, הבן זוג שלי רואה אותי שנייה, מדברתי בשביל זה, מה, מי זה היה, ולא עושה מזה שום עניין, אלא רק מראה עניין, הכל בסדר. אבל עניית בעייתית, כאשר היא עוברת לצד הפחות מחמיש שלה, לצד החונק, הרחושני, ההרסני, וזה קורה כשהיא במינונים יותר גבוהים, ואז בעצם הכל מרגיש כמו איזו חשדנות כזאת שמייצרת אי שקט בשני הצדדים, זאת אומרת, בצד המכנה יש לו אי שקט מדי שמשהו קורה, ובצד השני זה שמישהו כל הזמן מנסה לחקור אותי, ואז בעצם זה מעיד גם על חוסר ביטחון, ומרגיש מאוד מאוד מאוד קשה. עכשיו, חשוב להבין, הרבה פעמים שני הצדדים הם חלק מהעניין. זאת אומרת, זה יכול להיות שהצד המקנה מקבל איזשהו חוסר ביטחון מהצד השני, שהוא מסתיר דברים, שהוא לא מגלה לי מי הוא יוצא, שכל הזמן הוא מסתיר את הטלפון, ואז כשאין לי ביטחון, אז אני יכולה באמת באזור אי-וודאות לאבד את זה. אם פתאום אני רואה את בן הזוג שלי מפלרטט עם נשים או את בת הזוג מפלרטטת עם גברים, גם בנוכחות שלי זה מייצר איזשהו חוסר ביטחון או שהוא מסתיר ממני דברים. אז שני הצדדים הם בעצם הרבה פעמים חלק מהעניין. ולכן האחריות היא הדדית. אנחנו צריכים לזכור שזוגיות טובה זה זוגיות מאוזנת, שלשני הצדדים יש מקום, ושניהם מכבדים ומעצימים אחד את השני, והם מדברים בפתיחות ומראים בעצם איפה הדברים, ולכן אנחנו צריכים לשים לב אם הקינה הפכה להיות להתנהגות קנאית. מה הכוונה? בעצם התנהגות קנאית זה כבר משהו מאוד מאוד מאוד בעייתי. וזה יכול להיות שאם בעצם בן הזוג שלי רואה אותי מדברת עם גברים אחרים,

מסתמסת אפילו עם ידידים, או לא משנה מה, הוא מתחיל לחקור, להשתלט על החיים שלי, לבלוש אחריי, לנסות להשיג כל מיני מידעים על פעילויות שאני עושה, לעקוב אחריי ברשת, לעשות כל מיני דברים שהם בעצם פוגעים בה, חופש, באוטונומיה, מתחיל להגיד לי מה להתלבש ואיך להתלבש, כל הדברים האלה בעתים לא משנה מאיזה צעד, וגם נשים עושות את זה לגברים, למה אתה עם טלפון, למה אתה מדבר איתה, למה אתה נכנס עם זה לשירותים, ואז בעצם זה מייצר הרבה מאוד אי-שקט בתוך הזוגיות, ומרחיק אינטימיות, ומייצר הרבה מאוד שקרים. אז בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות כשהדבר הזה קורה, להבין את מקור הקנאה. האם זה בעצם תחושה תמידית שלי בכל מערכת יחסים, לא משנה מה, זאת אני, אדם קנאי, חסר ביטחון, שכל הזמן מפחד שבין הזוג שלי יעזוב אותי למישהי אחרת. ואם זה ככה, אז אני צריכה לטפל בערך שלי, בביטחון שלי, ולהיות במקום שמגביר

אותם בשביל שאנחנו נוכל להיות בקשר טוב, מאוזן, בריא. דבר שני שצריך לעשות זה לחלק את האחריות. כלומר, להבין איפה אצל כל אחד מבני הזוג יש את מקור הבעיה. כלומר, לראות אם אני נותנת לו קצת חוסר ביטחון, מסתירה דברים וכולי, ואם הוא פונק. או זה יכול להיות גם דברים וגם נשים מתנהגים אותו הדבר. ולכן כשאנחנו מחלקים תחלות וכל אחד מבין מה המקום שלו, איפה הוא נופל, אז באמת אפשר להתקדם. צריך לבדוק אם קרה משהו, כי הרבה מאוד פעמים קנאה נובעת מאיזשהו שינוי שנוצר אצל אחד מבני הזוג. למשל התפתחות בקריירה, גילוי עצמי, שינוי חברתי, ספורט שאני מרגישה פתאום הרבה יותר טוב עם עצמי, ואז לראות אם משהו השתנה, אז לדבר את זה ולהגיד פתאום אני מרגישה קצת פחות עם עצמי, אני רוצה לחזק את זה, לא להגיד לו שאני מרגישה פחות ממנו, אבל להגיד שאני רוצה שנעשה יותר פעילויות משותפות, אני עם עצמי לחזק את המקום הזה, להבין בעצם שהדבר הזה עורר אצלי איזשהו משהו. מהצד השני זה שמאוד מתקדם ומפתח את עצמו לזכור שיש בן זוג, יש לי אחריות לא לייצר איזשהו פער מאוד מאוד גדול, לקחת אותו איתי, להיות גם מקור תמיכה, ולא להסתכל רק על עצמי, וכמובן פרגון, מאוד מאוד חשוב שיהיה פרגון לכל אחד מהצדדים, כדי שבעצם אף אחד לא ירגיש שהוא נשאר לבד, לראות את הדברים הטובים, לתת ביטחון, לתת תחושת שייכות בקשר, ואז בעצם אנחנו הופכים להיות אחד שהופך להיות כוח חזק. אז קנאה יכולה להיות דבר בריקוז עוד שהיא במינונים של טיזינג. מעבר לזה זה חונק, זה הורס את הקשר, זה מייצר אי שקט ומועקל לשני הצדדים. חשוב להבין את המקור, חשוב לקחת אחריות, ובעצם ביחד להתקדם קדימה. שאלתם על איך עוברים מיזיזות לזוגיות, או בוא נדבר על זה גם מידידות לזוגיות. אז צריך להבין שאם זה מיזיזות לזוגיות זה מאוד מאוד מאתגר, כי החוזה הזוגי שלנו בקשר הוא כזה שאנחנו נפגשים למטרת סקס ושלום, ופתאום אנחנו רוצים לשנות את זה. כי יכול להיות שלאחד מהצדדים יתפתח איזשהו רגש, אותו הדבר כשאתם מתחילות להרגיש או מתחילים להרגיש רגשות לידיד או ידידה. הדבר הזה קורה לא פעם וצריך לתת לזה מקום. אז מה שאנחנו עושים זה בעצם הדבר הראשון מפסיקים את החוזה הזוגי. זאת אומרת, אני לא יכולה להמשיך להיות יזיזה שלו ולצפות שמשהו ישתנה. אני אומרת שאני מרגישה שמשהו עובר עליי שיכול להיות שאני פתאום רוצה משהו מעבר, להגיד את זה כמובן לא כשיחה כבדה, אלא איזשהו להתחיל לבדוק את העניין. איך עושים את זה? אז הדבר הראשון שאני אומרת, תראה, האמת שאני חושבת על זה כבר הרבה זמן, ואופן הקשר הזה, היום אני מבינה שהוא פחות מתאים לי, בין אם אנחנו ידידים או בין אם אנחנו יזיזים. רציתי לשמוע איך אתה מרגיש לגבי העניין. ואז הוא יגיד, וואלה, לא יודע, לי סבבה, טוב לי, אני אחלה לי להיות ידיד שלך או יזיז שלך, או סקס

פרנד שלך, או כל דבר כזה.

ואולי גם אם לא יגידו את זה בצורה ישירה, הם יכולים להגיד, בסך הכל סבבה.

ואז אני צריכה להבין שאם אני רוצה שהדבר הזה ישתנה, אני קודם כל צריכה לקחת את הסיכון.

מה זה לקחת את הסיכון? שמאבדת אותו.

כלומר, אני אומרת, אז לי זה כבר לא מתאים, ואני לא יכולה להמשיך בצורה הזו. והסיכון אומר שיכול להיות שאז לא יהיה פה קשר בכלל. ואז אם אני רואה שהוא בכלל לא בכיוון שלי, אז אין לי למה להגיד שפיתחתי רגשות, כי אין לי מי לדבר. אבל אם אני רואה שהוא שם והוא בהקשבה, אז אני אומרת, לא יודעת, פתאום אני מרגישה שאנחנו יכולים להיות מעבר, אני מבינה שאנחנו יכולים להיות צוות טוב, לא להגיד שיש לי רגשות. ואז לראות איך הוא מגיב, כלומר, ללכת צד צד. אם יש איתו פעולה, מעולה, אז מה אתה אומר? חשבת על זה, רוצה לחשוב על זה? לזרוק את זה. וככה לאט לאט, בלי לחץ, בלי להלחיץ, להבין לאן הדבר הזה הולך. אם זה באמת מסתייע, ואתם יכולים להפוך למשהו אחר, מתחילים את הקשר מההתחלה כאילו שלא הייתם לפני זה משהו אחר. כלומר, לומדים להכיר אחד את השנייה כבני זוג עכשיו, וזה מאוד מאוד חשוב. כי אם הייתם מזיזים, ובדייט הראשון כאילו אחרי הדייט כבר תקיימו יחסים, אז אתם תמשיכו את החוזה הרגיל, את החוזה הזוגי הרגיל שהיה לכם לפני, אז לא, אין סקס רגע בשבוע השבועיים האלה, אנחנו רוצים להכיר אחד את השנייה קצת אחרת, אותו הדבר כידידים, פתאום להתחיל קצת לגעת, קצת להסתכל בעיניים, לא לרוץ למיטה בגלל שאנחנו מכירים המון זמן. בונים את הקשר, זה מאתגר, זה לא פשוט, אבל זו הדרך היחידה שבעצם הקשר לא ימשיך כמו שהוא היה, שהחוזה הזוגי יהיה אחרת. אז ככה הופכים מי הזיזים או ידידים לזוג, וכמובן שזה חייב להיות בשיתוף פעולה של שני הצדדים. עכשיו לפעמים אחד מבני הזוג יגיד וואי לי מתאים ככה, לא רוצה לשנות את זה, ואז אני לוקחת צעד אחורה, ואז מתוך זה שהוא איבד אותי, הוא מבין שאולי כן, אולי כן הוא רוצה משהו אחר, אז לא להיבהל גם אם בהתחלה זה לא קורה, זה עוד יכול לקרות. הכי חשוב שאני אהיה נאמנה לעצמי ולא אמשיך קשר שלא עושה לי טוב. אני לא אמשיך להיות יזיזה שלו או ידידה שלו רק בשביל להיות איתו על אף שזה לא עושה לי טוב. מאוד מאוד מאוד חשוב. המחיר של כרגע לעשות הפסקה הוא מחיר שהוא עדיף מאשר שאני אתחיל להיכנס למציאות המדומה הזו זמן הוא המורפי זה יכול לקחת שנים ואני פשוט אתקע את חיי אז בעיני המחיר שווה להיות כזה שאני

פשוט מסיימת את הקשר. שאלה הבאה. רציתם שאני אדבר על תלות רגשית ואיך לא להפוך אותו לכל העולם שלי. מאוד מאוד חשוב. תלות בזוגיות היא טובה כאשר היא במינוני. מה זה אומר? שאני, מרוב שאנחנו באינטימיות ובזוגיות חזקה, אז יש דברים שאני משחררת ממני והופכת להיות כאילו תלויה בו. בזה שהוא עושה בשבילי דברים, ואני משחררת את זה לגמרי. אבל תמיד החוק הוא, אני יכולה לעשות לבד, אבל אני בוחרת שלא. ואז זה כביכול תלות שבעצם מייצרת בינינו אינטימיות גבוהה. תלות שהיא לא טובה, זה שאני מרגישה שאני כבר לא יכולה לעשות לבד. לא יכולה לעשות לבד, לא יכולה להיות לבד, והוא הופך להיות מרכז העולם שלי, או לעיתים כל העולם שלי. זה מאוד מסוכן. כי אני מצמצמת את העולם שלי, אני בעצם הופכת להיות בזוגיות בלי אוטונומיה, בלי החלק שלי ושלו בנפרד, והזוגיות הזאת הופכת להיות סימביוטית, שאני והוא זה אחד. ואז בעצם תמיד צד אחד יהפוך להיות חלש, וצד אחד יותר שולט וחזק, ומנצל בשלב מסוים את החולשה של הצד השני, שמרגיש שהוא לא יכול בלעדיו. וזה משהו שהוא לא בריא בשום צורה. מה שאני צריכה לעשות זה לדאוג תמיד

שיהיה לי גם עיסוקים משלי, לא משנה

אם זה תחביבים, חברות, בילויים, דברים שהם מעבר לעבודה, שהם גם שלי בנפרד, בנוסף כמובן לחזק את הערך העצמי שלי ואת מי שאני, ולהיות במקום הזה שתמיד דואג שתהיה לי גם אוטונומיה, ובאופן הזה לא תהיה לי תלות רגשית. וזה מאוד מאוד מאוד חשוב, לא רק תלות רגשית, תלות בכלל. סופר סופר חשוב לשים לב לזה, כי זה מהלך מאוד לא בריא שאני הופכת להיות כזו.

שאלתם גם על נושאי ידידות. מה תקין, מה הגבולות, איך להתמודד עם החשש, אולי יקרה משהו, הסתירו. ידידות וגם ידידים זה דבר שהוא סך הכל מורכב כי זה ממש תלוי בהרבה מאוד גורמים. זה תלוי במסוגלות שלי להכיל את זה שיהיה לבן הזוג שלי קשר עם עוד מישהי שהיא אישה. זה תלוי ביכולת שלי שלבת הזוג שלי יהיה קשר עם מישהו שהוא גבר. יש אמונה שאומרת שאין דבר כזה ידידים וידידות, שתמיד מישהו אחד לבני הזוג רוצה יותר. אין לזה תשובה אחת חד משמעית. כל אחד צריך להבין מה 95% וה-5% שלו. כלומר, מה יארג בבעל יעבור, ומה האבל הבלים שלו. אם מבחינתי זה בעי הרג ובעלי העבור שלי, וזה משהו ששווה לי להילחם עליו, ושאני לא מוכנה לקבל אותו בשום צורה, אז אני שמה שם גבול, והגבול הזה יכול להעלות לי בקשר. ואם זה משהו שאני חייתו בשלום, ואני סומכת על הבן זוג שלי, וסומכת על מי שהיא ידידה שלו, ומבינה שיכול תמיד בחיים האלה להיות סיכונים, שמשהו יתפתח למעבר, וזה יכול להיות גם עם קולגה בעבודה, וזה יכול להיות אם מישהי שבמקרה הוא פגש בנסיעה לחול או היא פגשה בנסיעה לחול. זה יכול להיות בכל מקום. אין לנו באמת שליטה. דבר נוסף זה גם קשור בעצם למידת הקשר. כלומר, אם הקשר הוא מאוד הדוק, והם מדברים כל יום, זה בעייתי כי זה כבר בעצם אומר שיש אינטימיות נפרדת עם אדם אחר. כלומר, יש ביניהם איזשהו עולם אינטימי, מספרים אחד לשנייה חלקים, זה לא חייב להיות עם רגש, אבל זה עדיין אומר שמשהו מדבר איתו, הוא כבר לא ידבר איתי כי אין לנו באמת את האנרגיה לספר את אותו הדבר פעמיים.

ולכן גם פה העניין הוא עד כמה הקשר הוא עדוק. אם זה קשר שפשוט יוצאים ביחד ככה אותו חברה, אני חושבת שברוב המקרים אפשר לחיות עם זה. אם זה קשר שבאמת הוא יום יומי, זה כבר יותר בעייתי. אני באופן אישי לא הייתי מוכנה. הייתי שמה שם גבול ואומרת שזה כבר משהו שלא מתאים לי. ומוכנה לשלם את המחירים, שזה אומר שאולי גם בקשר עצמו הוא לא יהיה, זאת אומרת, בן הזוג שלי יגיד שאם אני שם לו גבול כזה, הוא לא רוצה את הקשר איתי, זה תמיד הסיכון. ולכן בסוף זה תלוי בעד כמה הדוק הקשר, עד כמה אינטנסיבי, כמה הניסום מסוגלת לסמוך, מה זה עושה לי, ואיפה זה בחיים שלי, ביערג בבעל יעבור שלי, או בעבל אבלים, על מה אני מוכנה להילחם ועל מה לא, ומה המחירים שאני מוכנה לשלם? כלומר שהקשר לא יהיה בגלל הדבר הזה. ולפי זה אני צריכה לפעול. אין למקום של ידידות וידידים תשובה חד משמעית. זה תלוי בהרבה מאוד גורמים. שאלה נוספת ששאלתם זה על העלמה במצוקה. צריך להבין שעניין העלמה במצוקה זה לא משחק, הנה אני משחקת אותה עכשיו שאני זקוקה עלו והכל טוב. להיות העלמה במצוקה, חלק מזה זה להיות מסוגלת להיות בתודעת אישה, שזה אומר שאני באמת בתודעה הזאת כל הזמן ואני יודעת בצורה חכמה את הגבר שלי באופן כזה שתמיד הוא ידע לחזר אחריי וידע להיות איתי וידע לגרום לי להרגיש נאבת ומחוזרת ונחשקת ושאני יודעת לתת לו את המקום ולתת לו את החשיבות ובעצם להיות במקום כזה שאני לא מופעלת מתוך אגו מולו. זה לא שעכשיו אני משחקת אותה רגע בנסקקות. העלמה במצוקה זה עולם הרבה יותר שלם מזה, זה תודעה שלמה, ואת זה, יפות שלי, צריך לבוא וללמוד, בין אם זה בקורס, סדנה, אימון אישי, אני לא מלמדת את הדברים האלה ככה על הדרך, כי זה עולם שלם ומאוד מאוד מאוד חשוב. אז מי שבאמת רוצה להיות בתודעת אישה

ולדעת לשחק נכון ולפעול בחוכמת נשים ולהפעיל

את הגבר שלה באופן כזה שהיא תמיד

תתמלא ולא כל הזמן תרגיש שאולי היא

מבקשת אבל באופן לא נכון ואז היא נשארת ריקה צריכה לבוא ולהשקיע במקום הזה ולבוא ללמוד איך אני מפתח את תודעת אישה.

שאלה נוספת שלמדת, שבעצם שאלתם, היא המקום

של תבניות חוזרות, איך לא ליפול את

תבניות חוזרות, למשל, לגברים דפוסים, גברים נשואים, גברים לא פנויים.

חוק אחד שתדעו.

כל מה שהוא נמצא, קורה בלנו בשידור חוזר, לא משנה מה זה, שהוא קורה שוב ושוב, ששוב ושוב עושים עליי גוסטינג, ששוב ושוב אני בעצם נופלת למקום של גבר תפוס, של גבר נשוי, יש שם חסם לא מודע, כלומר איזשהו פחד לא מודע שמנהל אותי, שבעצם זה יכול להיות שאני לא מאמינה שאני יצליח להשיג מישהו

שאני מספיק ראויה, שאני מספיק טובה, שמישהו ירצה אותי כמו שאני, שאני יכולה להיות בזוגיות, שלא ימתשו אותי, שלא ידחו אותי, שירצו אותי. יש שם איזשהו פחד שיושב ומנהל אותי. מנהל אותי זה אומר שכל הזמן גורם לי למשוך לחיי אנשים שבלתי אפשרי להיות איתם באמת בקשר. דבר נוסף זה קשור לערך העצמי שלי. כשערך העצמי שלי בהיבט של אישה גבר, של זוגיות, הוא אינו גבוה, אני מושכת לחיי גברים שהם לא פנויים. זה יכול להיות תפוסים, זה יכול להיות בדיוק עוברים לחול, זה יכול להיות בדיוק נפרדו ועדיין חושבים על האקסיט. ולכן עליי לגלות את הפחד הלא מודע שמנהל אותי, את החסם שיש לי שם, ולעשות עבודה על הערך העצמי שלי בהיבט של אישה גבר בהיבט של זוגיות זה סופר חשוב שידור חוזר בא להגיד לי יש שם משהו לא מודע שמנהל אותך חשוב שתחיל להבין מה זה. שאלתם, האם זימונים עובדים? כן, זימונים זה דבר שעובד מדהים, אבל זימון הוא לא תלוש מכל הקונטקסט. כלומר, זה לא שאני אשב עכשיו בחדר שלי, בבית שלי, בגינה שלי, ויגיד, אני מזמנת לחיי גבר כזה וכזה, או שפע של כסף, או לא משנה מה, והוא יגיע. ממש לא. זימון עובד כאשר זה הוליסטי, כאשר הכל עובד ביחד, כלומר שאני בערך שלי, שאני יודעת שמגיע לי, שבניתי את הכלי שלי, כלומר יש לאן לשפע להיכנס, לא משנה באיזה צורה, שזה אומר שהערך שלי גבוה, שזה אומר שאני באמונה גבוהה, שזה אומר שאני יודעת שמגיע לי, שזה אומר שאני עשיתי עבודה ברגש ואני לא בשליטה על הרגשות שלי או שהם אינם חסומים, זה אומר שאני יודעת שאני ראויה ומגיע לי שזה יקרה לי, ואז אני גם פועלת בכיוון הזה, אני עושה דברים שהם בעצם יגרמו לזימון להגיע. למשל, יוצאת ואז הגבר שאני רוצה לזמן, רואה אותי למשל, נמצאת באפליקציות למשל, עושה פעולות כאלה ואחרות כדי להגדיל את המקום שלי בקריירה, או כל זימון אחר, ואז גם מבקשת ומתכווננת בצורה מדויקת וברורה בראש שלי, ממש אומרת את איך שאני רוצה שהדברים יהיו, בשיא הפירוט, ממש רואה את התמונה השלמה, רואה את עצמי שם, רואה את זה קורה, אז זה יקרה, אז הזימון יעבוד. כלומר, זימון יעבוד כאשר כל הדברים, עובדים ביחד איתו ולא שזה פשוט אני רק ביקשתי והנה זה קורה אם אין כלי שפע לא נכנס אליו קודם תבנו את הכלי שלכם שזה אומר ערך עצמי אמונה גבוהה עבודה על הרגשות להיות חשופה ברגשות פגיעה מסוגלת לבקש מסוגלת לקבל לעצמי מאמינה שאני ראויה יודעת שאני ראויה ואז מזמנת נכון, כלומר, מבקשת את מה שאני רוצה בפרטי פרטים, רואה את התמונה השלמה, ועושה לטובת העניין, כלומר, יוצאת החוץ על העולם, או עושה פעולות, צעדים, שהם בעצם יעזרו לשפע להיכנס לחיי, אז הזימון קורה, כמובן. ודבר נוסף, על כל דבר שמגיע לכם, איזושהי הזדמנות, רוצים להכיר לכם, רוצים להציע לכם פרויקט בקריירה, בית אחר לעבור אליו. תגידו כן. קודם תבדקו את זה. אל תגידו ישר לא, כי אם אתם אומרים לא, אתם חוסמים שפע. מאוד מאוד מאוד חשוב. שאלה נוספת. למה המחשבה על זוגיות מפחידה, מטישה ומקווצת? ואיך לראות זוגיות כמשהו נעים וטוב באור חיובי? אז קודם כל התשובה נמצאת בתוך השאלה. אם תתחילו לראות זוגיות כמשהו נעים וטוב ובאור חיובי ולא משנה מה יקרה, יכול להיות שיפרדו ממכם, יכול להיות שאתם תיפרדו, יכול להיות שישבר לכם הלב, יכול להיות שהוא ייעלם, יכול להיות שתידחו, יכול להיות שתינצ'ו, אם תסכימו לראות את הדברים בזה שהכל חלק משיעור, הכל חלק מבניית הכלי, הכל חלק מבניית העני עצמי שלכם, אז לא תפחדו מזה, ותוכלו להיכנס לזוגיות ולהבין שזוגיות זה לא תעודת ביטוח לשום דבר, אבל יש בה הוויה גדולה, חוויה גדולה,

דבר שיכול להיות הכי ממלא בעולם, אהבה.

ובשביל לחוות אהבה אני צריכה לקחת סיכון של לחוות כאב, ולכן כל זמן שאני

מפחדת מהכאב, שאני מפחדת ממה שיש, שאני

מפחדת מזה שישבר לי הלב, שלא ירצו אותי, שאינטשו אותי, שידחו אותי, אז מחשבה הזוגיות מפחידה, מטישה ומקווצת.

אבל אם אני אגיד שאני כאן כחלק

מחוויה, של לחוות אהבה זה חלק מחוויה,

של לא משנה כמה זמן אני אהיה בזוגיות, אבל עצם זה שאני אהיה בה, אז אני, הרוויח מזה, התפתח מזה, עצמך מזה, הענה מזה, אז אני אוכל לראות את הזוגיות, או את כל עולם הדייטינג, באור חיובי, נעים וטוב. אז הכל עניין שלך, אני בוחרת להסתכל על זה, ולא שום דבר אחר. זו ההחלטה שלי, זו הבחירה שלי, והסכמה שלי לעבור דרך הפחדים שלי, ולהתגבר על המקומות שמעקבים אותי.

אני יוצאת עם מישהו חודשיים, והולך מדהים, וכיף לנו כשאנחנו נפגשים, כיף לנו כשאנחנו נפגשים בעיקר אחת ליומיים ולא כל יום, כי אז אנחנו גם מתגעגעים, ואני מפחדת שבחיים האמיתיים זה לא יהיה ככה, שאני לא ארצה לראות אותו יותר מדי. כאן יש פה עניין שבדיוק מעיד למה יש חסם ממקום של זוגיות. כי אני ישר מכניסה לעצמי כל מיני פחדים ורעשים לראש שאולי בטווח האורזי שעמם לי ואני לא אצלח להחזיק בזה מעמד וככה שוב אני הורסת לעצמי את הקשר והורסת לעצמי את הזוגיות. תפסיקו להסתכל על קדימה, על מה יהיה, על אם זה ישעמם או לא ישעמם. קודם כל, תחיו בה כאן ועכשיו. וגם אל תנסו להיפגש רק כל יומיים ולא כל יום, כי אולי זה יתחיל להיות משעמם, ואם זה יהיה משעמם ויהיה שגרס, כבר לא ידענו מה לעשות. לא, קחו אחריות על המקום של זוגיות שזה אומר שאתם אמורים להכניס גם ביטחון וגם ריגושים. אם תדאגו, שיהיה לכם גם ביטחון שזה אומר גם שגרה, ושגרה זה דבר נהדר ונפלא, כי יש בה איזשהו סוג של ודאות ונוחות, ואני יכולה גם לחיות את החיים שלי מעבר לזוגיות, ולא כל היום להיות בפחד שישאר לא ישאר, יגמר לא יגמר, זה יקרה לא יקרה. אז שגרה זה לא דבר רע, וזה דבר די מבורך ברוב המקרים. ובנוסף לשגרה, אני מכניסה רגושים שכל, זה יכול להיות פעם ביום איזה וואטסאפ חמוד שלא חשבנו עליו, זה יכול להיות מדי פעם לנסוע למקומות, זה יכול להיות לעשות סקס במקומות שונים, בתנוחות שונות, זה יכול להיות ללכת לנסיעות לא צפויות, וזה יכול להיות דייט שלא עשינו, זה יכול להיות מילים שלא אמרנו אחד לשנייה, וזה יכול להיות צביתה בטוסית פתאום שהיא עוברת לידי. זה יכול להיות המון המון דברים. אם תשמרו גם על ביטחון וגם ריגושים ותקחו אחריות על הקשר, תבינו שהכל יכול להיות והכל אפשרי ואין מה לפחד מזה, פשוט לשנות המחשבה שאני מאמינה שמגיע לי קשר טוב, שקשר טוב הוא גם יציב, הוא גם יש בו ביטחון, אני אחראית וגם בן הזוג שלי אחראי על להכניס ריגושים ויהיה לנו טוב לאורך זמן. אך תארת אם תהיו במחשבה הזאת, שזה מפחיד, וזה ישעמם, ואיך נחזיק את זה, ומה עושים, וקשר לא יכול להיות טוב לאורך זמן, אתם פשוט הולכים למקום אחד, שהקשר לא יהיה לאורך זמן, הוא פשוט ייעבד לכם, ייערס לכם, אז חבל, שנו את המחשבה, תעבדו על האמונה הזאת, תעשו סוויץ', ויאללה, להיות בקשר טוב, שיש בו

גם ביטחון וגם רגושים, זו הנאה גדולה. שאלה נוספת, איך להיות יותר פתוחה ולא עצורה בדייטים, ובכלל, אם בחור שאני בעניין שלו? אז ככל שאני רוצה להיות יותר פתוחה, זה אומר שבעצם אני רוצה להעלות את מידת הביטחון והערך העצמי שלי, ולא לפחד ממה שיגלו. הרבה פעמים כשאני מפחדת שאם אני אהיה פתוחה וחשופה, אז יראו אותי, ואז כבר לא ירצו את מה שרואים. אם אני מבינה שככל שיגלו עלי יותר, ויראו עלי יותר, הרצו אותי יותר כי אין דבר מהמם יותר מאותנטיות ופתיחות. אז אני יכולה להרשות לעצמי להיות במקום הזה. דבר שני, זה ממש עניין של אימון על פגיעות, על חשיפה, על לספר דברים שלא סיפרתי, לספר סודות ולחשוף פחדים. דברים מאוד מאוד קטנים, הילדות שלי מהיום, דברים שאני לא משתפת ולא מספרת, וככל שאני חשופה יותר, כלומר כל פעם מספרת עוד משהו קטן, חושפת משהו קטן ברגשות שלי, לא חייב להיות ברגשות מולו, זה יכול להיות להגיד שאני כועסת על מישהי, התאכזבתי ממשהו בעבודה, ציפיתי ולא קרה משהו או כל דבר כזה כאן אני נחשפת ואז אני בעצם יכולה להיות יותר בפתיחות דבר נוסף לספר על עצמי יותר לגלות עוד צדדים בי עוד דברים שבעצם הצד השני לא מכיר בי ולא יודע וככה אני בעצם נפתחת ונחשפת וזה דבר שהוא מאוד מאוד מרגש תחשבו גם עליכם כאשר

מישהו מספר לכם דברים וחושב דברים, אתם מרגישים אליו קרבה, אז אם אתם תהיו במקום הזה, אתם בעצם תרגישו, ירגישו אליכם קרבה, ואתם תרגישו קרבה, אז זה אומר ללמוד, להיחשף, להביא פגיעות, לבקש, בצורה שהיא לא עכשיו עם מיליון זנבות של הסברים והצטטקויות, להיות במקום שהוא משתף על החיים שלכם, שואל שאלות, עונה בחיוב ובפירוט על שאלות, ולא באיזשהו כן בסדר, טוב, נחמד, אלא משתף באמת, סומך על הצד השני, מבין שיש לי ערך להביא, שאני אדם מעניין, שיש מה לראות ממני, ללמוד ממני, להכיר אותי, ולזכור שמי שמכיר אותי ויקיר אותי ירצה ממני יותר, גם בחברות שלי, גם בבני הזוג שלי, גם באנשים שרק התחלתי לצאת איתם. תעבדו על המקום הזה ותוכלו להיות בפתיחות ובקרבה, כמובן, של לעשות את זה בצורה מאוזנת, לא מהדייט הראשון לספר את כל חייכם, אלא בכל דייט לחשוף עוד משהו קטן, לספר עוד משהו עליכם, גם לבוא בחשיפה מאוד גדולה ולספר את כל חייכם, ולהתנהג כאילו אתם שנתיים ביחד כי פשוט יש קליק וזרימה, זה לא נכון. תמיד תטעימו את הסיפור לזמן, לזמן שאתם יוצאים. יוצאים שבוע, תספרו מה שמתאים לספר שבוע. אתם יוצאים שבועיים, מה שמתאים לחשוף אחרי שבועיים, גם אם אתם מרגישים סופר בנוח אחד עם השנייה, זו אשליה. לאט לאט לחשוף. כי מה שקורה כשאני חושפת מהר מהר מהר מהר את הכל, זה כמו אוטוסטרד, אז זה עולה מהר ויורד מהר ולא נשאר, ואז הכל, ההשליה, שהנה מצאתי תאביר על הסוס הלבן, מתנפצת לי בפרצוף, ולכן תמיד, לאט לאט, בצעדים קטנים, להיות תמיד באיזשהו מצב של עלייה, שאני כל פעם חושפת עוד קצת, מכניסה עוד קצת, מייצרים בינינו אינטימיות, נותנים אחד לשני להכיר פנימה, אבל בקצב שהוא מקדם אותי, בקצב מאוזן. שאלה נוספת שהיא מתקשרת לנו למקום הזה, איך מורידים את ההתלהבות ולוקחים את הדברים לאט לאט, שזה בדיוק ככה ההמשך למה שאני מתארת פה. קודם כל מבינים שזה לא נכון. דבר שני, מבינים שיש לי, הרבה פעמים אנחנו באים ובהתלהבות, ובשיא האט רף להיות עכשיו עם אחד עם השני, ובשיא ההתקרבות זה הופך להיות איזשהו משהו שאני חושבת שהוא אזור כוח שלי. שאני בעצם אדם שאין לו בעל לחשף, הוא הכי כזה, אז לזכור שיש בי מעבר לזה. שגם אם אני אביא את עצמי לאט לאט, עדיין ירצו אותי באותה עמידה. כי יכול להיות שאני מספרת לעצמי סיפור, שאם אני אביא את עצמי לאט לאט אז אני אהיה פחות מגניבה ופחות אטרקטיבית, ופחות ירצו אותי, אז קודם כל לשנות את הסיפור הפנימי. דבר שני, להדביק את הקצב, כלומר, לא להיות במקום שאני כל יום נפגשת, אלא להתאים את הקצב אליי. להיפגש בהתחלה פעמיים בשבוע, ואחר כך אחרי שבוע פעמיים שלוש. קודם כל להיפגש לאט לאט. דבר שני, הדייטים לא ארוכים מדי, ושיחות הטלפון וההתכתבויות הן לא לאורך כל היום, בתחילת קשר. תעזרו בדברים כאלה שהם גבולות ברורים שאם הדייט הוא שעה וחצי, שעתיים, אנחנו נמגשים לפעמיים בשבוע, ולא מדברים כל היום, אז בכל מקרה זה לא יכול להיות מאוד מהיר. אז הדבר הראשון שיעזור לכם זה הקצב והזמן שאתם תנהלו. והדבר השני זה להחליט שאני לא מספרת מעבר לשני דברים על עצמי בתוך הדייט, שאני לא שואלת מיליון דברים במהלך הדייט. אלא בונה את זה לאט לאט. כלומר, זה צריך להיות טכני. בצורה מלאכותית וטכנית, אני מנהלת את הדייט. אז כן, זה ירגיש מעולץ ולא טבעי ולא בדיוק אני, אבל אין מה לעשות. להתלהב מהר ולהיות הכי בטבעיות שלי, שזה קרבה מאוד מהירה, זה לא מקדם אותי לשום מקום. כי מה שמגיע מהר, אי אפשר להישאר ברמת העצימות הזאת לאורך זמן, ולכן הוא לא נשאר. ובמקום הזה, אנחנו צריכים להקפיד על הדברים האלה ולא לאפשר לנו להיות בלי סוף. שאלתם שאלה על גברים נמנעים, אם יש דבר כזה שקצת קרוב ומתרחקים. אז יש בני אדם נמנעים, זה לא רק גברים נמנעים ולא רק נשים נמנעות. כלומר, יש אנשים שיש להם פחד מאינטימיות ופחד מקרבה ופחד מתחייה ופחד מנטישה, ולכן בכל פעם שהם מרגישים כלומר, לכולנו יש את הפחדים האלה, אבל אצלהם זה מנהל, ממש מנהל אותם, ואז בכל פעם שהם קצת מרגישים שמישהו כבר ממש קרוב אליהם, שהם ממש ביחסים עומדים להיות אינטימיים, הם מרגישים שהם עומדים לאבד שליטה, זה אנשים שמפחדים לאבד שליטה, ואז הם פשוט הולכים 100 קילומטר אחורה, וזה נראה לנו כאילו שהם נורא התרחקו, וזה קשור אלינו, אבל זה לא קשור אלינו, זה קשור אליהם, למסוגלות שלהם להיות בקרבה ואינטימיות. אז אם מישהו חווה את זה על עצמו, מאוד חשוב לעשות עבודה על המקום הזה של להיות באינטימיות ובקרבה. דבר נוסף, ככל שלאדם יש ביטחון עצמי נמוך יותר, הוא אדם נמנע יותר. כלומר, הוא לא מתנשא, הוא לא עושה, הוא נמנע מהחיים עצמם, נמנע מדברים, נמנע מקשר, נמנע מקריירה מפוארת, ולכן אם זה המצב, אני אדם נמנע, זה אומר שאני צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלי. ואז יש דבר כזה, אנשים נמנעים, ברגע שאני מישהו כזה, אני צריכה לקחת בחשבון שלא יצא לי מפה קשר רציני, ואחרת אני הופכת להיות המטפלת שלו, שמנסה לעזור לו להתגבר על הבעיות האלה. לא כדאי לי. ולכן זה לא נכון לי להיות בקשר כזה. אם אני האדם הנמנע, נכון לי לטפל במקום הזה. עוד שאלה, איך קורה שאין הלימה בין מה שהרגשתי בדייט לאיך שהוא הרגיש? אז קודם כל, הכל יכול להיות בדיוק ברעיון עבודה שאני הרגשתי שהלך לי מדהים, והצד השני מחפש משהו אחר. אנחנו צריכים לזכור שיכול להיות שהלך לי נהדר בדייט, והלך לנו נהדר בדייט, ושנינו הרגשנו נפלא, אבל אנחנו לא בהכרח מחפשים אותו הדבר. כלומר, הוא הבין בדייט הזה. שאני מישהי רצינית שרוצה קשר רציני והוא מבין תוך כדי שהוא רוצה פחות או לא איתי את הקשר הרציני. דבר נוסף שאני לא רשימת המקולת שלו והוא לא רשימת המקולת שלי. ולכן המקום הזה הוא גם יכול להיות הרבה מאוד פעמים ולא צריך להיבהל מזה, צריך להבין שזה לא אומר עליי כלום וזה לא אומר שאין לי אינטואיציה טובה, זה אומר שיכול להיות שמשהו קרה פה שאחד מבין שהשני לא בהכרח מתאים לו. דבר נוסף, אנחנו לא חווים את אותו הדבר בדיוק כמו שאני יכולה רגע לטעום מאכל מסוים ולהרגיש שהוא וואי הוא פשוט טעים לי והצד השני טועם אותו והוא כבר לא מרגיש שזה טעים לו באותה המידה, או שפעם הוא אהב את זה והיום הוא כבר לא אוהב את זה, ולא נעים לו להגיד, אז הוא משחק אותה, טעים לו, או שהוא אומר שלא טעים לו, אנחנו בחוויות אחרות כי אנחנו אנשים שונים, ואנחנו גם מספרים את הדברים האחרות, ולכן מה שחשוב בסיטואציה הזאת, זה לא לקחת אישית, לא להגיד הנה בגללי, הנה אני תמיד הורסת דייטים, לא. אבל מה כן? אם זה חוויה שחוזרת על עצמה שאני חושבת שהמדהים והצד השני חושב שהיה פחות מדהים אני צריכה לבדוק את רמת המודעות שלי זאת אומרת לדעת אם יכול להיות שאני לא מבינה כל כך איך אני באמת מתנהלת בדייט מה שאני מציעה תקליטו דייטים בכללי זה כלי מעולה פשוט תקליטו את הדייטים שלכם ברשם קול של הטלפון. ותקשיבו לזה אחר כך, תקשיבו לטון דיבור שלכם, לצחקוק, לטונציה, לאיך בעצם הדברים התקשרו למה שהוא סיפר, לטון דיבור שלו שאולי אחר כך ששומעים אותו שומעים משהו אחר. אתם יכולים לתת לחברה לשמוע את זה, למטפלת שלכם לשמוע את זה, ולראות בעצם אולי אני לא בכזאת מודעות לדייט כמו שחשבתי שאני, ולכן זה מאוד מאוד חשוב. שאלה נוספת, מה לעשות שפשוט אין דייטים? אז נכון, לפעמים אין דייטים, ואני צריכה רגע לבדוק כמה דברים. האחד, מה אני עושה כדי שיהיו? האם אני רבע שעה באפליקציה טק טק טק מעבירה ימינה שמאלה ומשחרת את זה? אז כנראה שלא יהיו. האם יש בפחדים שאני מפחדת מקשר, מפחדת מדייטים, עייפה מדייטים? כשאני עייפה מדייטים, שאין לי כוח לזה, שאני שחוקה מזה אנרגטית, זה לא יגיע לתוך החיים שלי. אז אני צריכה רגע לבדוק את המקום הזה של בעצם מה קורה עם העייפות שלי, עם הפחדים שלי, כי בסוף אני מזמנת וממגנטת לחיים שלי את מה שאני מרגישה מבפנים. חוק המשיכה מאוד פשוט, אני מושכת את המחשבות שלי, את התפיסות שלי, את ההתנהגויות שלי, ואני צריכה לראות העשייה שלי למקום הזה. האם אני עושה דברים לטובת העניין? יוצאת מהבית כדי להכיר אנשים, נמצאת באפליקציות, מבקשת שיקירו לי, הולכת לחדר כושר לפגוש גברים. מה אני עושה? לטובת העניין? אז בעצם אני צריכה לבדוק את המנטלי שלי, כלומר את המחשבה שלי, אני צריכה לבדוק את הפחדים שלי ואני צריכה לבדוק את העשייה שלי. אם כל אלה קוראים ואין דייט, אז אולי זו תקופה, ואז בעצם לראות איך אני באמונה שלמה, אני מאמינה שהדבר הזה ישתנה, כי לפעמים יש תקופות כאלה, אם משהו מהדברים האלה גיליתי שהוא באמת הפחד שלי, או שהמחשבה שלי לא חיובית, או אני לא באמונה שלמה שיהיה לי וזה יקרה לי. שם אני צריכה לעשות עבודה קנה לגבי העשייה. אז זה מאוד מאוד חשוב, לבחון את עצמי ולבדוק את המקום הזה, כי בדרך כלל שיש לנו איזשהו ריק או שמשהו לא קורה, זה קשור למצב נפשי, זה קשור למצב פנימי, או למצב התנהגותי, כלומר, לעשייה שלנו. אז שווה לבדוק את שני המקומות האלה. ושאלה נוספת, למה אחרי דייט שני שלא רצה להמשיך יש אכזבה מאוד גדולה ולא פרפורציונלית. שברון לב יכול להיות גם אחרי דייט ראשון. כלומר, אם אני מרגישה שגיליתי, שהנה זה באמת משהו כך רציתי, גיליתי מישהו מדהים, יש בינינו חיבור וואו, ככה אני מרגישה. ואני מרגישה שכאילו אני מתחילה לחלום עליו בלילה, לראות את הכי רחוק שיש, והמוח שלי לא מצליח לעצור את המקום הזה, ובטח לא הלב, ואז זה לא קורה. אז יש בעצם משהו שעלה אצלי מאוד, ציפייה מאוד גדולה, שהנה, זה קורה לי. ואם הציפייה מאוד מאוד גדולה הזאת, בעצם באה גם אכזבה. אז הדבר הזה בהחלט יכול לקרות, ואין קשר בין רמת הכאב לבין, זאת אומרת זה לא שאין קשר, אין בהכרח קשר, זה יותר מדוייק, בין רמת הכאב לבין הזמן. שאנחנו מכירים זה יכול להיות ממש לפי הראש שלי התפיסה שלי הציפייה שלי ואני צריכה לעבוד על המקום הזה ממש כמו על כל שברון לב על כל כאב לתת לזה מקום לאפשר לעצמי את השנייה שהיא בזה ואחרי יום יומיים שלושה להמשיך להיות בחמלה עצמית ולהבין שזה בסדר, שאין לי שליטה על זה וזה חשוב שאני ארגיש את כל מינת הרגשות, אבל אני חוזרת למגרש, אני לא נשאבת לזה, אני לא הולכת לתת לזה, לשתק אותי או להפוך לעצב מלנחול ידיקאון עם ענעות. מקשר, ולהבין שזה חלק משיעור שלי, וחלק מבניית הכלי שלי, והחוזק שלי, והחוסן שלי, ולהזכור דבר אחד, שכל דייט, כל קשר, קצר או ארוך, די טוב או לא, מכינים אותי לקשר האחרון שלי, האמיתי שלי, הסופי שלי, המדהים שלי, כל דבר כזה הוא חלק משיעור גדול שאני עוברת, ומבניית הכלי שלי. ושאלה אחרונה שהיא מעולם אחר, האם כמאמנת מתחילה כדאי להתמחות בזוגיות לדוגמה בכללי או יותר ספציפי? אז קודם כל כמאמנת מתחילה יש את האפשרות של להתחיל לעבוד בכל העולמות של האימון ולראות מה הכי מעניין. אם מבן שזוגיות מעניין, אז קודם כל להתמחות בזוגיות ככללי מוזמנת עלינו לקורס זוגיות מעשית, מאמני זוגיות מעשית, שזה הקורס המקיב ביותר שנותן גם את הלימודים לאימון, אימון זוגות וגם אימון למציאת זוגיות. ואז מתוך המקומות שאני כבר מאמנת לזוגיות או מציאת זוגיות, אני מתחילה לבנות נישה ספציפית, כלומר לעבוד כמו משפח, תמיד מהכלל ל... פרט עד שאני ממש מבינה שזה מה שמדויק לי ואני מאוד מאוד רוצה את זה, אלא אם כן ברור לי שאני בפרק ב' ורוצה לעזור לאנשים בפרק ב', אז מיד אני הולכת להתמחות הזו, אבל גם אם אני הולכת להתמחות הזו, חשוב מאוד ללמוד קודם את עולם הזוגיות באופן כללי. כי כל מה שקורה בזוגיות, מוח נשי, מוח גברי, כל ההתנהלות של חוזה זוגי, מסננות אהבה, תפוסי תהבות, כל העולם הזוגי, השפעת הזוגיות ההורים כמובן, המטפל העיקרי בילדות, הליכה הקשרות, מאוד חשוב להבין את זה, לא משנה לאיזה נישה אני הולכת בזוגיות. אז עד כאן פודקאסט שאלות תשובות שלכם,

אני מקווה שנהנתם, ואנחנו ניפגש לפרקים הבאים.

תודה שהייתם איתי. אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים

מעניינים, המרכז הזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם, ביי.