פרק 62 - הדר זוהר- שיתוף סודות בזוגיות

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

אז היום אני איתכם, אדר זוהר, מאמנת ומלבן, נשים, גברים וזוגות בתאריכי זוגיות, והיום אנחנו הולכים לדבר על סודות. האם לשתף, לא לשתף, מתי כן לשתף, מתי לא לשתף, מה נכון, מה פוגע, מה מקדם. מה יעזור לנו להתקרב ומה הפוך? אז בואו נדבר על שיתוף סודות בריא, נכון, פוגע במערכת יחסים או מקדם אותה. אז פעם היו אומרים לנו, או עדיין אומרים לנו, ומלמדים אותנו שזוגיות טובה זה אומר זוגיות שיש בה כנות, שמשתפים בה כל, שמספרים את הכל, שכל אחד יודע מה קורה בצד השני. ואני אומרת שזה לא בהכרח, כי יש הרבה דברים שברגע שאנחנו משתפים, הם כבר במרחב הזוגי שלנו ולא יכולים להיכנס חזרה פנימה, והם יכולים מאוד מאוד לפגוע בנו הרבה יותר מלקדם אותנו. אז בואו רגע נבין מה כן, מה לא, יתרונות וחסרונות בשיתוף סודות. אז קודם כול נדבר על זה ששיתוף באופן כללי זה משהו שבונה אמון. בלי שנשתף סודות, בלי שנשתף מה עובר עלינו, אז אנחנו אף פעם לא נוכל לייצר אינטימיות. אינטימיות בעצם זה אינטומיסי, לאפשר לאחר לראות לתוכי. וסודות הן חלק מהמקום הזה שאני יכולה לאפשר למישהו לראות לתוכי.

אם נגדי רגע סוד, סוד זה כל דבר שלא שיתפתי ולא סיפרתי לאף אחד,

ויש חשיבות גדולה בלשתף סודות באופן כללי.

כי רק כאשר אני משתפת בסודות ושאני משתפת בפחדים, אני בעצם מעבררת את אותה תמודה שלי ומתחילה לאפשר לדברים לזוז, להיות בתנועה. דמיינו רגע את המקום של ארון מפוצץ, מפוצץ בגדים, ואני רוצה להכניס משהו חדש או לראות מה יש בתוכו. אני לא יכולה לעשות לא את זה ולא את זה. ורק כאשר אני מתחילה לעברר אותו ולשחרר דברים, אז בעצם אני מצליחה לראות גם מה יש בפנים, ואני מצליחה גם להוציא דברים ולהכניס דברים חדשים, ופתאום יש תנועה. אז שיתוף סודות ופחדים זה דבר מאוד חשוב. הוא אחד, מייצר אמון, שתיים, מאפשר אינטימיות, שלוש, מעבררת את התמודה, ולכן מאוד מאוד

חשוב להיות במקום הזה שמצליח לשתף סודות. זו גם האפשרות שלנו באמת באמת להכיר את מי שעומד מולנו על כל רבדיו, וכמובן שצריך רגע להבין איזה סודות אני משתפת ואת מי אני משתפת. סודות אישיים הן בעצם כל חוויות עבר משמעותיות, פחדים, חלומות, תקוות, דברים שקורים לנו ממש עכשיו, אפילו ברמת הרגשות, שאני מקנה, מקנה למישהו, שהייתי רוצה משהו שאין לי, שאני חושק במישהו, שירדה לי המשיכה לבין הזוג שלי, שאני פתאום מתחילה לחשוב כל מיני מחשבות על דברים אחרים, שיש דברים עליי שאני שוקלת אם לספר אותם או לא. דברים שקרו לי בעבר עם אקסים, לספר, לא לספר. מישהו פלרטט איתי היום במשרד, לספר או לא לספר את הדברים האלה לבין הזוג. אז קודם כל, בואו נבין שלשמור את הסוד, לשמור סודות באופן כללי, זה משהו שמאוד גוזל מאיתנו אנרגיה. כלומר, אנחנו כל הזמן עסוקים בזה שלא יגלו, ועסוקים בהסתרה, ועסוקים במקום הזה שלא יחשבו עלינו משהו מסוים. ואז הרבה מאוד פעמים אנחנו כל הזמן באיזושהי התעסקות בשליטה במקום כזה, רק שלא ידעו, והרבה פעמים זה מגיע גם עם יסורי מצפון. של רגע, אני מסתירה מבין הזוג שלי משהו, והאם זה בסדר, לא בסדר, מה נכון לעשות, מה לא נכון לעשות במקום הזה. אז קודם כול חשוב לדעת שאנחנו שומרים חלקים מסוימים, דברים מסוימים, פחדים, סודות, דברים מהעבר, דברים מההווה, לפני הכל כדי להגן על עצמנו, כדי להיות במקום ששומר על החלק שלי בתוך זוגיות. אחד הדברים החשובים בתוך זוגיות זה שתהיה לכל אחד מאיתנו נפרדות, אוטונומיה, שיהיה לנו

חיים במקביל לחיים הזוגיים, חברים משלנו, עניינים משלנו, טיולים משלנו, לא הכל צריך להיות בזוג, לא הכל צריך להיות אימא בן זוג. וחלק מהדברים שאנחנו שומרים לעצמנו בהיבט של סודות, הם שומרים על הנפרדות והאוטונומיה שלנו. שזה בסדר גמור, כמובן צריך להבין רגע מה, ותכף נדבר על זה. לפעמים אנחנו בעצם מסתירים משהו בגלל שאנחנו מתביישים, בגלל שאנחנו מפחדים שיחשבו עלינו משהו מסוים, שיגידו עלינו משהו מסוים, שנראה משהו מסוים, או שאנחנו רוצים לשמור על התדמית שלנו, אנחנו רוצים לשמור...

על תדמית של חזקים, לא נפגעים, שום דבר לא מטלטל אותנו, שאנחנו לא זקוקים לאף אחד, או שאנחנו רוצים לראות האדם המושלם שהצד השני ימשיך לחשוב את זה. ואז בעצם פה מתחיל הרס, זה הרס של היחסים. בגלל שזה אומר שאני לא חושפת סוד, כדי לא לחשוף חולשה ולא להיות בפגיעות. וזה משהו שהוא דפוס מאוד בעייתי. חשוב מאוד שאם יש משהו שאני רוצה לספר, אבל אני לא מספרת אותו, כי אני מפחדת שבין הזוג יחשוב עליי משהו, או יפסיק לחשוב עליי שאני נפלאה נהדרת חזקה ומדהימה, שם זה כבר נורא אדומה שאומרת, את זה חשוב שאני אספר. זה כבר לא בא לשמור על האוטונומיה או על הנפרדות שלי, אלא זה בא לשמור על תדמית שלי. וכשאני בא לשמור על תדמית, זה אומר שאני בעצם פוגעת באינטימיות עם בן הזוג. אז זה לא עניין של לגיטימי או לא לגיטימי, כי היה נכון או לא נכון, יש פה עניין של מחיר. זה מחיר שפוגע בזוגיות, זה מחיר שפוגע באינטימיות, וכאן כן חשוב להיות בפתיחות ובמקום שאני מסוגלת לספר. כמובן שזה יקרה רק כאשר אני מרגישה סביבה בטוחה עם בן הזוג שלי. כאשר אני מרגישה שמה שאני מספרת יהיה לו הקשבה. החלה, לא ישפטו אותי, ימשיכו לאהוב אותי ולקבל אותי, אני עדיין ארגיש שייכת. ויותר חשוב מהכל, לא ישתמשו במה שאני הולכת לספר נגדי. וזה הדבר שמאוד חשוב לשים אליו לב. כלומר, כהכנה בכלל המקום של שיתוף סודות,

אנחנו צריכים להיות במקום שאני מסוגלת לבטוח ולתת אמון במי שמולי והוא מסוגל בי, וזה צריך להיות הסכם שהוא הסכם לא כתוב ואף הרבה פעמים לא מדובר, אלא פשוט מתוך ההתנהגויות שלנו, שכשאני באה לספר,

הוא בפניות אליי, הוא קשוב לי, הוא

מוריד את ענייד, הוא מסתכל לי בעיניים, הוא אף פעם לא משתמש במה שאני אומרת נגדי. ואז אני בעצם מבינה שיש פה יחסי אמון, שאני יכולה לסמוך עליו. ומכאן אני יכולה לספר עוד סודות ועוד פחדים שלי, גם אם הם צובעים אותי בצבעים פחות יפים, לכל אחד מאיתנו יש צדדים נסתרים, זה חלק מהאנושיות שלנו, אנחנו מתקלפים לאט לאט, זה לא משהו שבבת אחת יקרה, וזה גם לא נכון שזה יקרה בבת אחת.

בנייה נכונה של קשר היא בנייה שבכל פעם אני מקלפת עוד שכבה, בונה עוד לבנה בתוך הקשר הזה, ולאט לאט נחשפת ומספרת גם סודות ופחדים שלי, ולכן הכל בבת אחת לא נכון. אני כל פעם, אנחנו הולכים צעד צעד, אני משתפת במשהו, הוא משתף במשהו, ומהמקום הזה, הקשר בעצם נבנה ומתחזק, ולא בבת אחת הופך להיות הכי קרוב שיש, אבל אי אפשר להחזיק אותו, כי לא בנינו יסודות נכונים, ולא בנינו את המקום הטוב הזה. אז אמרנו שכל מה שקשור לעולם התדמית, שאני מנסה להסתיר את זה באמצעות תדמית, אז את זה כן נכון לשתף, כמובן לאט לאט, ושאני צריכה סביבה שהיא סביבה תומכת וקשובה כדי שהדבר הזה יקרה, ושהסוד יחזק את הקשר, ויחזק את האינטימיות, יאפשר קרבה ולא הפוך. מהמקום הזה גם בעצם אנחנו הופכים להיות שניים ולא לבד, אני לא מרגישה בודדה בתוך הקשר. כי ברגע ששיתפתי, יש מי שמתמודד איתי עם הקשיים. אני כבר לא לבד. וזה הדבר המאוד מאוד מאוד חשוב, זה בעצם מהות של זוגיות, שאני לא לבד שם, שמישהו איתי, שמישהו מחזיק אותי, שמישהו מתמודד איתי עם הקשיים. וכאן שיתוף בעצם הוא מאוד מאוד טוב, הוא מחזק את הקשר. אז יש דברים שאנחנו לא מספרים והם

קשורים למקום הזה של תחושת הצורך שלי בלשמור על נפרדות ואוטונומיה. אז בואו נבין מה פחות צריך לחשף בתוך קשר.

איזה דברים... זה בסדר גמור שאנחנו נשמור לעצמנו.

קודם כל ולפני הכל, אני צריכה רגע להסתכל על הקשר ולהבין שבקשר יש גלים. יש פעמים שהקשר מרגיש לי מדהים ומדויק ונכון, ויש פעמים שהקשר מרגיש לי פחות, ואני מסתכלת ואומרת, מה אני בכלל עושה פה? אם אני אבוא, ובכל פעם שאני מרגישה את הגלים האלה שיורדים, ישר אספר בכל התחושות שלי, שאולי אני פחות נמשכת, שאולי

אני לא יודעת מה אני עושה פה,

שאני לא בטוחה שאני אוהבת. אלה סודות שאני צריכה להבין שברגע שהם יצאו ממני, זהו, הם כבר יושבים בראש של הבן אדם שמולי, והם לא ישתחררו

מזה ברגע שזה ישתחרר אצלי.

וזה משהו שעלול לפגוע בקשר. אני צריכה לשתף, או אני יכולה לשתף בדברים האלה, רק כאשר אני מבינה שבאמת אני שוקלת אם להישאר פה או לא, אחרי שעשיתי את כל החושבים עם עצמי, ועכשיו אני רגע רוצה לשתף את בן הזוג שלי.

וגם כאן אני צריכה לחשוב איך אני משתפת, ולזכור שמה שאני אומרת יישאר בצד השני, ואם אני אתחרט על המקום שאני שוקלת אם להישאר בקשר, אני כבר מה שנקרא הדברים האלה בחוץ, והם כרגע הורסים לי. ולכן אני צריכה לשאול אותו מה הוא מרגיש בתוך הקשר, לספר שאני מרגישה ככה איזושהי תערירות, איזושהי ירידה, ותמיד שזה יבוא עם בקשה. שאני לא סתם אומרת, זורקת להעביר איזושהי תלונה, ואין לה שום בקשה, כי זה פשוט לא יהיה רלוונטי. ולכן מהמקום הזה אני צריכה רגע לחשוב טוב טוב מה אני אומרת ואיך אני אומרת, ותמיד להסתכל צעד אחד קדימה ולחשוב האם זה נכון. באופן כללי כשאני רוצה לשתף בסוד, מאוד מאוד חשוב שזה יהיה ברגע נכון ומתאים, לא בזמן שהוא חוזר מהעבודה, או שאנחנו ממהרים לאנשו, אלא שתהיה סביבה נוחה וקשובה לספר. שאנחנו מבינים שזה שאני מספרת עכשיו משהו, אני לא יכולה לצפות את התגובה של הצד השני. אני יכולה לבקש הקשבה, רגישות, אבל לזכור שבסוף, הוא מקבל את מה שאני מספרת באופן שהוא יכול לקבל. ולכן אני צריכה לדעת שגם התגובה לא תמיד צפויה. אני כן יכולה לבקש ממנו משהו שאני צריכה. אני צריכה עכשיו את הכתף שלך, אני צריכה עכשיו שתראה אותי, אני הייתי שמחה רגע לשמוע מה אתה חושב. ממש להגיד, להיות במקום הזה שמדבר, ותמיד לדבר עליי בגוף ראשון, לדבר על מה אני מרגישה, על איפה זה פוגש אותי, על, אם זה משהו מעבר שלי, אז לספר את המקום הזה, שאיפה זה פגש אותי בתקופה ההיא, מה אני צריכה ממנו כדי להרגיש ביטחון, לשתף, עכשיו או בזמן שאני משתפת, או לפני שאני משתפת, וגם

לבקש שמה שאני משתפת יישאר בינינו, ולא יהיה במקום, של עכשיו אי פעם הוא

יוציא את זה נגדי, או בכל מקום

אחר, בארוחת ערב עם חברים, או בשום מקום, כי הרבה פעמים משהו שהוא לי חשוב, והוא משמעותי לי, לצד השני יכול לראות שום דבר ושום עניין. ולכן מאוד מאוד חשוב שאני גם אגיד לצד השני מה אני רוצה ומה אני מבקשת.

דבר נוסף, אני צריכה להיות במקום הזה שגם מאפשר לצד השני לספר לי. זאת אומרת שכשהוא מספר, אני באותה מחויבות, אני בהקשבה, אני בהכלה, אני לא לוקחת את זה אישית, אני מבינה שזה משהו שעובר עליו, ומהמקום הזה בעצם מגיבה. אז אמרנו שכל מה שקשור למשיכה, התערערות, מה כרגע אני מרגישה, אני לא מספרת. דברים נוספים שאני יודעת שהם לא יתרמו לשום דבר בתוך הקשר, אלא יכולים לפגוע, גם אותם אני לא מספרת. מה הכוונה? אם בן הזוג שלי מאוד רגיש או מאוד קנאי, או קנאי לא במקום של התנהגות קנאית שהיא לא בריאה, אלא קנאי בצורה בריאה, אבל הוא קצת יותר רגיש במקומות האלה. אין שום סיבה שאני אספר לו שהיום בבוקר מישהו התחיל איתי, אוף לרתט איתי, ברגע שאני יודעת לשים את הגבולות, ומסבירה לצד השני שמנסה להתקרב, שהוא לא יכול להתקרב, שאני בזוגיות, וכולי, וזה המקום שבן הזוג יודע שהוא יכול לסמוך עליי כשאני בחוץ בלעדיו. אין שום צורך שאני אלחץ לו על נקודות רגישות ויספר שהיום מישהו התחיל איתי, מישהו דיבר איתי, אותי אולי זה מצחיק, אולי אני מרגישה שזה מפרגן, אולי אפילו אני רוצה לעורר אותו. אז אלו לא דרכים. המקומות האלה יכולים להערער אותו. ולא לעורר אותו, ואז בעצם הוא יכול להתחיל להרגיש חוסר ביטחון בתוך הקשר, זה נכון כמובן לגברים אנשים כאחד, המקום הזה. אין שום סיבה לספר את החלקים האלה שיכולים להרער או שיכולים, לעורר איזושהי קנאה. דבר נוסף, דברים שקשורים למשל למשפחה, הורים, לדוגמה, אם אמא שלי העירה משהו על

בן הזוג שלי, או אחת החברות שלי אמרה משהו. אין משהו שהוא לא חיובי, שהוא לא

מקדם, ואני התמודדת עם זה ושמתי שם גבולות.

מהמקום הזה, לא בהכרח, או לא נכון, ממש לא נכון, לבוא ולשתף את בן הזוג שלי. אני צריכה לזכור שכל מה שקשור לאנשים שאני אוהבת מלווים אותי לאורך החיים שלי, ההורים שלי, האחים שלי, החברות שלי, גם אם הם אומרים משהו עדיין אני יכולה לקעוס אבל לסלוח. אצל בן הזוג הדבר הזה נתקע. המקום הזה הוא בעצם הופך להיות מקום שמתחיל להתרחק, הוא ירצה להתרחק מהאנשים האלה, לא להתקרב, להרגיש שלא אוהבים אותו, לא מקבלים אותו, אין בזה שום דבר מקדם. למה אני אגיד את זה? זה רק יכול להרוס לו, ויכול להרוס לי, ולכן אלו סודות שהן פשוט לא מקדמים, ואני צריכה להיות גם המקום הזה שבעצם עושה את החשיבה מה נכון לספר ומה לא נכון לספר לבן זוג שלי, ולכן המקומות האלה ממש לא מקדמים.

דברים שאני מרגישה עליי, למשל חולי, איזשהו מחשבות של רצה אולי לעזוב את מקום העבודה, שינויים שאני רוצה לעשות, אבל אני לא רוצה שהוא יחשוב שאולי ככה אני פחות הולכת לא לעבוד, או להיות פחות מוצלחת ממה שאני, או לחשוב שאני ככה לא בריאה, ואני מהמקומות האלה מסתירה, שם לא נכון להסתיר. זאת אומרת, בהחלט נכון לשתף, להתמודד עם זה ביחד, לחשוב ביחד, להיות צוות. אנחנו ביחד בתוך הדבר הזה. עכשיו, הרבה מאוד פעמים, יש כבר רגשות אשמה על דברים שלא סיפרתי, למשל אם אני לא מרגישה טוב תקופה ואני לא רוצה שהוא ידע את זה. אני מסתובבת עם רגשות אשמה שהן עוד יותר פוגעים בבריאות הנפשית והפיזית שלי. ולכן זה מאוד מאוד לא נכון. כל מה שקשור לרגשות אשמה, בושה, דברים כאלה שאני מסתירה מבוכה, שאני מנסה להסתיר, שם חשוב לדעת שזה רק מייצר סטרס, רק מגביר את הריחוק, לא... בעצם מקדם אותי בשום מקום. אני צריכה ללמוד איך להגיד, איך לגייס אותו, להגיד מה אני צריכה ממנו, לדבר בגוף ראשון, להגיד אני רוצה שתהיה איתי בזה, אני זקוקה למקום הזה שאני יודעת שאנחנו ביחד בזה, אבל כמובן, לשתף. לשתף במקומות האלה. אלה לא מקומות שמקדמים אותי בזה שאני לא משתפת, אוקיי?

זה רק מטיש אותי, מייצר מחשבות אינסופיות, ובעצם פוגע בבריאות הרגשית והנפשית שלי.

בואו נדבר רגע על דברים שבני הזוג יכולים לשמוע ממישהו אחר. למשל, דברים שעשיתי בעבר, דברים ש... קשורים לילדות שלי, דברים שאני מנסה להסתיר ממנו היום, שאני לא רוצה שהוא ידע שלא קיבלתי תפקיד, שנכשלתי במשהו, אלה דברים שהם יכולים להתגלות על ידי אדם אחר. זה יכול להיות על ידי חברי הילדות שלי, הורים שלי, אנשים שאין להם מושג שאני מסתירה את זה, זה יכול להיות על ידי קולגה שבעצם מספרת, אז מה את מתכוונת לעשות עכשיו שכבר לא קיבלת את התפקיד, דברים שנאמרים אפילו בתמימות לידינו. שם חשוב לדעת שההסתרה מהסוג הזה תייצר אצלי המון המון המון לחץ פנימי. ולכן דברים שאני חוששת שעלולים להתגלות על ידי אדם אחר, בין אם ביקשתי שלא יתגלו, או לא ביקשתי שלא יתגלו, שם כן מומלץ לראות איך אני מספרת, כי יותר קשה אחר כך להתמודד עם זה שהוא יודע שהסתרתי ממנו, ושפתאום זה מגיע מאיזשהו מקום שהוא לא היה צפוי, ולכן זה תמיד יפגוש אותי בנקודה הכי מאתגרת, הכי לא פשוטה, ושם כן חשוב להיות במקום שמשתף את הסוד הזה, ומתמודד עם זה שהוא ידע עליי חלקים, שלא הייתי אולי רוצה שהוא ידע, אבל הוא חלק מהאישיות שלי, ועדיף לי לספר, כמובן, אם רגע נעשה איזשהו ככה חוק שיקל עליכם, אנחנו לא מתחילים לספר סודות בשבועות הראשונים.

אולי סודות מאוד כלילים שלא מפריע לי

שיידעו, אבל רק אחרי שאני מבינה שהוא

הבן זוג שלי, ואני בוחרת בו, שזה

בערך קורה אחרי, חודשיים, שלושה, אני יכולה

להתחיל בעצם לשתף ולהתקלף, ומהמקום הזה להבין, להראות לו באמת מי מולו והוא מולי. אז השלושה החודשים הראשונים הם יותר בחינת בן הזוג, הבנה של מי הוא, מה הוא, ואני לא בטוחה עדיין שהוא אדם שאני רוצה שידעה עליי דברים מסוימים. אחרי שבחרתי אותו והבנתי שהוא בן הזוג שלי, אני מתחילה בעצם לשתף אותו. בגידות, האם אנחנו משתפים, לא משתפים, סתות שהיה בחול, ברומן שקיים, אז יש על זה ככה דעות חלוקות בין חוקרי זוגיות, בעצם האם לשתף על זה או לא לשתף על זה, בעיני אם אני יודעת

שאני היה איזשהו משהו, אבל הוא מפסיק, אני לא רוצה את זה יותר, אני בוחרת בבין הזוג, אני אפילו מתחילה איזשהו תהליך שיקום עם עצמי, של בעצם ככה, תהליך עם מאמן, מטפל, מלווה וכולי, אין שום סיבה לספר את זה. כלומר, הרבה פעמים לספר את זה, זה בשביל להברר את יסורי המצפון שלי מהדבר הזה. ברגע שהוא יודע את זה, הדבר הזה נתקע, במוח שלו. עכשיו, אין נכון, לא נכון. יש מחיר ורווח. כל אחד צריך להחליט עם עצמו, עם מה הוא יכול לפסות בשלום, ועם מה יערוס את הזוגיות, ומה לא יערוס את הזוגיות. ואם ההסתרה הזאת תערוס לי את הזוגיות, כי אני ארגיש שאני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים, אז לחשוב איך לספר, ואם לעשות את זה תוך כדי טיפול וכולי. אבל בגדול, אם זה משהו שהיה, הסתיים, חד פעמי, מתמשך, לא משנה מה, הלספר את זה, לא באמת מה שישקם את מערכת היחסים, אלא להפך. ולכן פה צריך באמת לשקול את המקום הזה של האם לספר או לא לספר, ולשאול את עצמי מאיזה מקום זה מגיע. האם בשביל להברר את יסורי המצפון שלי, או בשביל להיות במקום שהוא משתף ומתאחד וכולי. אז אם נסכם את המקום הזה, סודות זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב לשתף, אבל אני צריכה לדעת מתי ואיזה. כל סוד שהוא בעצם יכול לקדם אותי, לקדם את ה... את המקום של חשיפת החולשה, הישענות, האינטימיות בתוך קשר ולשחרר את התדמית, אלו בהחלט צודות שנכון וחשוב להספר אותן. כמובן שאתה צריך להיות בסביבה שהיא סביבה תומכת, שיש חסי אמון, שאני סומכת על מי שמולי. אסור להכריח אף פעם אדם לספר לי משהו, אני לא יכולה לאיים שאם הוא לא מספר לי, אז אני הולכת, עוזבת, לא אספר לו בעצמי, אלו דברים הרסניים, אסור לנו לעשות אותם. סודות שלא יקדמו את הקשר, שילחצו על נקודות רגישות, שלא יתרמו לשום דבר, שהם רק, מה שנקרא, משרתים את זה שאני מאמינה בכנות ויושר וכולי ולכן, כל דבר משרת את הערך הזה, זה טעות. לשראה ערך שהוא צריך לשרת אותי, לא אני אותו, וברגע שאני מספרת את הדברים רק בגלל שיש לי ערך של כנות, אמינות ויושר, הרבה מאוד פעמים, זה בסוף הורס לי, לא מקדם אותי, הורס את הקשב והורס את הצד השני, ולכן לחשוב מה יקדם אותנו ומה לא, ולזכור שחלק מאוטונומיה ונפרדות זה לשמור דברים שלי לעצמי, וזה בסדר גמור אם אני משתפת מטפלת,

משתפת חברה, משתפת הורה, אבל לא משתפת את בן הזוג. החלוקה צריכה להיות ש-80%, 70-80% כן יהיה לי קל יותר ונכון יותר לשתף את בן הזוג, ויש דברים כ-20% שאו שנשארים אצלי או שאני משתפת אנשים אחרים. אבל אף פעם שלא יהיה מצב שאת הרוב אני משתפת, חברות, הורים, מטפלים, אבל

לא את בן הזוג.

שם זה אומר שיש לי אינטימיות נפרדת. כלומר, אינטימיות עם אדם אחר ולא עם בן הזוג שלי, וזה כבר בעייתי. ולכן, אם אני כבר בוחרת לשתף, את הרוב לשתף את בן הזוג שלי. כמובן, כמו שאמרנו, בדברים שמקדמים, נכונים, תורמים לאינטימיות, לאמינות ולקשר, ולא דברים שבסוף הורסים לנו את הקשר.

אגב, דברים שהם שמחים, שלמשל אני קיבלתי העלאה, קידום וכולי, ובן הזוג שלי בדיוק תקוע, אני לא יודעת אם זה ישמח אותו, לא ישמח אותו, ואולי ילחץ לו על נקודה, שם אני צריכה לסמוך על זה שבן הזוג ידע לסמוך בשבילי. גם אם הוא לא במקום טוב, זה חלק מזוגיות, אנחנו שמחים בשביל האדם אחר, גם אם משהו לא עובד לנו, ולכן את זה בהחלט נכון לשתף, הדברים הטובים והנהדרים שקורים לנו בחיים, ולא לפחד שבין הזוג ירגיש אי נוחות שמשהו טוב קורה אצלי ולא קורה אצלו, אז את הדברים האלה בהחלט לשתף. אז מקווה כך שנתרמתם ושעכשיו ברור לכם יותר כל עניין הסודות, מה לשתף, איך לשתף, מתי לשתף, את בן הזוג, את בת הזוג, ושיהיה בהצלחה בדרך הזו של התקרבות, אינטימיות ויחסי אמון. שלכם, אדר. אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים

מעניינים, המרכז הזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם, ביי!