פרק 64 - השפעת ערך עצמי על זוגיות ומציאת זוגיות - נחום בנילוב ואור דן מארחים את שירן שמש והדר זוהר

אני חושבת שבזוגיות, הרבה פעמים יש איזושהי ירידת ערך. כלומר, יכול להיות שאני ארגיש שבהם הכי מדהים בעולם, בעבודה שלי, במי שאני, אבל פתאום, בזוגיות, אני כמו נבחנת על ידי מישהו אחר, והערך שלי יורד בהתאמה.

אז גם למצוא את הלמה, וגם, שוב, אנחנו צריכים לסגור הרבה פעמים דברים, וכשמשהו נשאר עלינו פתוח ולא סגור, המוח כל הזמן מחפש תשובות, מה עשיתי לא טוב, וזה כאילו בסוף ההלכה העצמית, הוא בכלל, יש לו עניין עם עצמו ובסוף אני מלכת עצמי למה הוא עזב? למה הוא הלך? מה עשיתי לא בסדר?

קודם כל שבוע טוב לכולם, ברוכים הבאים לפרק של היום. איתנו, שימו לב, קונספט חדש, אני מקווה שתהנו מהקונספט הזה, זה לא יכול להיות מטורף, קודם כל תודה לכם על הזמן, לא מובן מאליו. אדר ושירן, מומחיות בתחומה, בתחום הזוגיות, ככה פותרות המון המון בעיות אישיות, רגשיות, לאנשים. איזה בעיה הכי נפוצה, סתם.

למה, למה? איזה בעיה הכי נפוצה?

יאללה.

מציאת זוגיות, פרדות.

מה, זאת שאלת? מה את רואה?

אני אגיד שהבעיה הכי מפוצעת זה שאנשים מרגישים שהם לא מספיק. לא מספיק שווים, לא מספיק טובים, לא ראויים, ומהמקום הזה זה מייצר עוד אין סוף בעיות. אבל הבעיה העיקרית בעיניי זה התחושה האישית של כל אחד עם עצמו.

מה את ממליצה להם נגיד במצב הזה? נגיד מי שמגיע אלייך, אדר, אני לא שלמה עם עצמי, אני פה, מה...

תראה, קודם כל, הרבה פעמים זה תוך כדי תנועה, אנחנו מבינים ש... הערך העצמי נמוך הביטחון נמוך המקום הזה שאני לא מספיק מתגלה נתחיל בזה שאתה יודע אתה אמרת מציעה פתרונות אני רגע לא אדבר בשם שירן אולי שירן מציעה פתרונות אני מאוד בעד חוקיות ודרכים להתמודדות אבל בסוף חשוב לדעת שהפתרון נמצא אצל האנשים בפנים אני בעיקר רוצה לעזור להם לגלות מגלה הפתרונות. לגלות בעצמם את הערך שלהם, את היופי שלהם, את המקום שהם הרבה יותר שווים ממה שהם חושבים, והם פשוט שבועים בתוך סיפור שמספרים לעצמם. אז הדרך שאני רוצה לעשות איתם, זה שהם יגלו את זה לבד, שהם יגלו את המקום המדהים בהנחיה, בהדרכה, בכלים, מופלאים, אבל בסוף הפתרון נמצא אצלם, והאחריות היא שלהם, וזה מה שחשוב לנו להבין.

זה אחד משמעת, גם דיברנו על זה עם שרה לפני ככה, על האחריות, שזה מאוד מאוד חשוב. איך את לוקחת את זה למקום שלה?

אני חושבת שהקטע הזה של הלא ראויים, לא ראויים מספיק, לא שווים מספיק, זה אגב בכל תחום החיים, פשוט בזוגיות הכל באקסטרים, הכל חזק יותר.

זה מינוף למי שאנחנו בחיים האישיים, זאת אומרת זה כאילו הקרנה, זה בכל התחומים,

בסוף הם יבואו לתחום הזה של הדיאטה, וידברו על זה, ותחום העסקים, זה איתם, זה הולך איתם בכל מצב בחיים, פשוט שוב, בזוגיות הכל באקסטרים, הכל חזק יותר, כל התחושות, אם זה כואב, אז שם זה כואב הכי הרבה. זה עולה בדייטים, זה עולה בתחילת קשרים, ושוב, הם משליכים את זה, הם מפרשים דרך זה, על כל דבר. ועם זה הם מסתובבים בעולם.

בהרבה תחומים יש ראוי, לא ראוי.

נכון.

אבל בזוגיות, וכניסה לזוגיות, הרבה פעמים כאילו, זה משהו שהתפיסה בפעמים הן לא חשנות כי זה מי שאני. ושם הרבה פעמים זה הטעות.

אני אגיד לכם מה אני חושבת שזה אפילו לא זה מי שאני. אני חושבת שבזוגיות הרבה פעמים יש איזושהי ירידת ערך. כלומר, יכול להיות שאני ארגיש שבהם הכי מדהים בעולם בעבודה שלי, במי שאני, אבל פתאום בזוגיות אני כמו נבחנת על ידי מישהו אחר, והערך שלי יורד בהתאמה. כלומר, אנשים הרבה מאוד פעמים, גם אם הם תופסים מאוד מעצמם בזוגיות, בגלל שכאילו, ואני שמה את הדגש שלה, כאילו, כי זה לא נכון, מישהו אחר אמור לבחור בהם, אז הם פתאום לא רק מי שהם. זאת אומרת, יש שם עוד אלמנט. קצת כמו ברעיון עבודה, שאני נורא רוצה להתקבל לעבודה הזאת, ואז יש מישהו שמחליט אם הוא רוצה אותי. אבל גם פה בעיניי, גם ברעיון עבודה, אני יש לי את אותם 50% להחליץ. זאת אומרת, אף אחד לא בוחר בי כשאני לא זו ששווה בבחירה בו. אז אני חושבת שפשוט זה משהו שקורה לנו בזוגיות, כי אנחנו לוקחים את זה למקום שאני נורא רוצה שמישהו יבחר בי. ויש פה הרבה אגו, וזה יושב כמובן על פחדים מולדים של תחייה ונטישה, שאנחנו נורא מפחדים להרגיש אותם. זאת אומרת, זה לוחץ לנו על נקודות

שבאנו איתן לעולם, ותחייה ונטישה זה פחד

שמנהל את כולנו, פשוט כל אחד ברמה קצת אחרת.

זה מפעיל אפילו להרוב, מפעיל להם טריגר, ואז הם קופצים, והמגננות. ואז הרבה יותר קשה אפילו לייעץ ולעזור לבן אדם כשהוא מפעיל איזו מגננה של חומה סינית שצצה מולנו. ואז הרבה יותר קשה לעזור, כי לחצנו על נקודה כואבת.

יש במחקרים על פחד ועושר, אז מראים שאנשים יותר מפחדים מכאב, מאשר להיות מאושרים. כאילו אם יש ממש גרף כזה.

לגמרי, גם בשיווק זה ככה.

בכל דבר. העושר הוא הרבה יותר קטן, מאשר הכאב.

חד משמעית.

אנשים רוצים להימנע מהכאב, אז זה בדרך כלל הבעיה של להיכנס, נכון.

לדעתי זה בעיקר כי אנשים לא סומכים על עצמם שהכל יהיה בסדר. זאת אומרת, הכל יהיה בסדר, גם אם היא כאב לי וגם אני אדחה, וגם אם אני אשב עכשיו שבורה במיטה ומפורקת, יהיה בסדר, יש לי אותי, יש לי סביבה תומכת, אני ידע לצאת מזה. והכאב הוא מפחיד כי הוא לא נודע. והלא נודע זה הדבר הכי מפחיד בעולם, וכאילו כאב אתה אומר, מה יקרה אם ידחו אותי, כאילו, אני רואה איזה בור שחור מטורף כזה של לאן אני הולכת.

כן, וגם, הרירויים לא רירויים, גם הרשתות היום, מכה. מכה, מכה, מכה.

בוא נגיד זה לא עוזר.

אין מה לעשות, כי אם הרשתות כולן מציגים את הדברים הטובים, רק, בעיקר.

בעיקר.

או לדעתי גם באקסטרים היום, את הדברים הלא, כאילו להראות שאני מה זה אותנטית, אז אני פתאום אראת את עצמי בוכה, שבורה, וזה כאילו עוד יותר לא אותנטי בעיניי, שכאילו בימתי את הטישויים, ואת האזלים, ואת המכה, וכאילו באמת, אם את באמת שבורה וזה, אז מה, בואי.

היא אפילו ואז, שמישה אחרת מסתכלת, היא אומרת, אני כל כך ברורה שאפילו בלבכות, אני לא טבע כמוה. היא בוכה טוב, אני אפילו נבכות טוב, אני לא יודעת.

ילדים, אפילו...

הייתי בשמש, נשרפתי, ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, ונפלתי וזה קרה.

נו, כאילו.

באמת, הכול צריך לקחת בפורפורציות. באמת, הכול בפורפורציות. לזכור שבסופו של דבר, גם את הדברים הטובים וגם הלא כולנו, כולל אותי, אנחנו בוחרים מה לעלות. זאת אומרת, גם עכשיו שאמרת איזה מצולם, אז אמרתי, וואי, איך לא התלבשתי? אוקיי? זאת אומרת, זה מה יש, זו אני, באמת באתי סופר אותנטית מהזה, אבל בגדול, כן, אנחנו רוצים לראות במעיטבנו, כשאנחנו מעלים משהו, גם כשאנחנו בוכים. אוקיי? זאת אומרת, היא לא תעלה את זה בשנייה, שהיא באמת בוכה.

כולם אחרי הפודקאסט הזה, הם בוכים ובאים. מה את חושבת על זה, שיון?

אני חושבת בכנות שגם כשאני הכי שמחה, באמת באמת, לא בא לי להוציא את הטלפון באותו רגע, לא בא לי, בא לי ליהנות שנייה, באמת, כי כמה רגעי עושר אנחנו חווים בכנות, זה לא כל היום. אז כשזה קורה, לא בא לי להוציא את הטלפון, לא בא לי להעלות סטורי, לא בא לי. בכנות, לא בא לי.

נכון נכון זה הכי בעיה ואני עכשיו היה לנו את התחרות של פיתוח גוף ואמרתי אני אתעד ואיצלם, נראה לי לא הייתי בפנים, אני אומר כאילו, אם יש לי אפילו דקה פנימה אני מעדיף לעשות משהו אחר, אני מעדיף ללכת פה רגע ואני נהנה מהחוויה ומהדבר הזה שפשוט, כלום אני חושב שזה חלק מבעיה מידע שלהם

באמת שאנשים חיים במסך אנשים חיים היום וזה מורר להם איזה אשר איזה אשלעיה מיליון הגדרות שנשאבים לתוך סיטואציה שהם חייבים לתת כי. נכנסים פה כבר לסיפור פנימי, זאת אומרת, אתם רוצים לייצר שיח עם אנשים רק מה שמייצרים לעצמם. עכשיו, מה אתם ממליצות ברגעים האלה?

אני אגיד רגע, אבל שיש בעיניי, קצת מאז השבילי לאוקטובר, קצת חוויה אחרת. זאת אומרת, אני חושבת ש... לפחות אני אדבר רגע על עצמי, ואני מרגישה את זה גם אולי על העוקבים שלי, שליש הרבה פחות צורך לתעד כל מה שאני עושה מאז השבילי. אוקטובר, להפך, יש לי צורך לא לתעד.

אה, פחות.

כן, אני מרגישה שהרבה מאוד דברים הם חסרי משמעות. ובכללי אנחנו באיזשהו מעבר של תדר, תדמית למהות אנחנו במעבר לתדר הלב בהגדרה אבל אנחנו הולכים למקום של המהות ואני חושבת שגם בזוגיות הזוגיות היום שמתרקמת בין הנשים היא מה שאני רואה לפחות היא שהם הרבה יותר מהות והרבה פחות תפאורה לפחות מה שאני שמה לב ומה שאני שמחה שאני שמה לב זה פחות שואו פחות לנסות פחות להראות את כל המלונות והבגדים שקני איתי ויש לזה אפילו הרבה מאוד צלידה היום מאז השבילי לאוקטובר הרבה התנצלויות אני מתנצלת שאני עכשיו נהנית במעלה של אנשים אחרים כואבים אגב על זה אל תתנצלו כל בסדר שמחה זה דבר חשוב וזה בסדר שלך טוב גם למישהו אחר עצוב גם אנחנו יהודים תמיד שמחה ועצב הולכים ביחד זה משהו אחר. אבל באמת בקטע הזה אני דווקא מרגישה שאנחנו מאוד מאוד מתקרבים למהות. אני מאוד שמחה על זה. באופן יחסי כמובן בואו נמדברת אם היינו

במאה אז עכשיו אנחנו אזורה לכיוון תשעים

שמונים תדמית וקצת נכנסת מהות וזה בעיניי סופר חשוב וזה בדיוק המקום למצוא זוגיות. למצוא זוגיות מהמקום לא של התפאורה, גם

אפילו במה אני רוצה למצוא. זאת אומרת שהדברים שאני מסתכלת עליהם הם

לא רק חיצוניים, הם לא רק איך

זה נראה כלפי חוץ, איך נצטלם ביחד, איך החברים שלי יגיבו, אלא באמת מה הוא גורם לי להרגיש. ובעיניי אימא שלו אותי, זה הרבה יותר חשוב, כי לאורך זמן זה מה שנשאר, המקום הזה של מה האדם גורם לי להרגיש? איך אני מרגישה עם עצמי כשאני איתו?

גם בסוף כשהוא מוריד את כל הזה, הם מגיעים מקום הרבה יותר שלם ושקט, ואז באמת הם מגלים את עצמם, ואז הם הרבה יותר פתוחים, והם נותנים הזדמנות גם לאנשים שמגיעים אליהם. את חווה את זה גם בטח מכל האנשים שכחליבית, נכון וכאלה.

אני מסכימה לגמרי. אני גם בעצמי אומרת להם, כאילו, אפילו להוריד מינונים, הרבה פעמים באינסטגרם, אם הם עושה להם...

של הפעילות, כאילו?

כן, זה מקבץ. אם רוב הסטורים של אנשים מקבצים, כי כולם נהנים ורק אני לא... עכשיו, ראיתי איזשהו מחקר כזה, שממש מרים קבוצה של אנשים, עושים תמונות ונהנים, ואז מרים אותן בדקה של אחרי, אף אחד לא מדבר עם אף אחד באוטו, כולם ככה ממורמרים אחד על השני, ובקושי שומעים כזה רדיו. זה סתם, אז כאילו להוריד קצת מהמינונים, כן, חד משמעית.

מה הדבר שהכי נגע בכם בתהליך, נגיד כל אחד כאילו בפאנץ' שלה, עם איזה לקוחה, עם איזה יוץ, עם איזה משהו שבאמת נגע בכם באופן אישי, והרגשתם את הסיפוק מיד לאחר מכן אחרי שעזרתם לה, הערת על הבעיה, על הפתרון, סליחה. מה זה הבעיה הזאת שכאילו, וואו, כל כך נגע בי, או שמשהו חוויתם על עצמכם, או שמשהו כזה, מעניין אותי הבעיה הכי נפוצה הבעיה הכי שהפעילה אותכם או שכזה וואו אני מאוד מתחבר למה ששיתפה

אותי מעניין אותי זה משתנה. שאלת הרמלא שאלות?

כן.

לגבי מה אני הכי כאילו שמחה עליו שהתגובה הייתה מהירה, זה שאני עודדת להם למצוא את הלמה. את הלמה אני לבד. ברגע שיש את הלמה, האיך מגיע הרבה יותר בקלות. ומה שכאילו יכול לגעת בי באופן אישי, למרות שטפוט טפוט טפוט, דברים כאלה לא קרו, זה סתם, נגיד מישהו שאיבד את אימא, או לא יודעת, משהו שם ממש ממש יכול לגעת בי, וזה נוגע בי ממש.

אני אספר סיפור מהיום. בשעה אחת היה לי פגישת אימון, אני כמעט ולא מקבלת אליי מתאמנים, הרוב הצוות שלי עושה, אבל מדי פעם אני מלווה. ומישהי שאני מלווה אותה, שלפני, בדיוק היום היא אמרה לי, זה עוד תכתבי את זה, שזה חשוב. לפני חצי שנה התבטל האירוסים. הוא ביטל אירוסים בשבועיים לפני, או שבוע וחצי לפני התאריך. כואב מאוד. ואז היא התקשרה אליי ודיברה איתי, אמרתי, אני אקח אותך, ואני רק רוצה שתזכרי משהו אחד. שאחרי פרידה, יש את הדבר, יש עוררות רגשית מטורפת. כלומר, אין משהו שממגנט יותר זוגיות כמו הפעלת הרגש אחרי פרידה. עכשיו, רוב האנשים ילכו והתכנסו ויגידו, אין לי, אני לא מסוגלת עכשיו לחוות שוב התנסות, או לצאת שוב לדייטים, או רוצה רק לצאת מהדבר הזה. ומי שמגיע אליי אחרי פרידה, או בכלל שאני מדברת על זה, הוא אומר לי, מיד לחזור למגרש. קחי שבוע כאב, תפקי עין, בוא נגסים תאריך, וחוזרים למגרש. ובאמת אחרי שבוע חזרנו, היא זרמה איתי, חזרנו למגרש, ובדיוק היא אמרה לי, איזה מזל, שכשהקשבתי לך, וזה מה שעשינו, כי אתמול הם הלכו לבחור את הבעת, הבן אדם החדש שהרצאתי איתו. אז עברה חצי שנה, וזה יחסית מאוד מהיר, אבל ככה זה כשאנחנו ברורות רגשית מאוד גבוהה, ואנחנו ממגנטים, ואז ממש שבוע שבועים אחרי זה היא הכירה אותו, ובחצי שנה של זוגיות זה באמת שנבנתה נכון מההתחלה, ‫צעד אחרי צעד, לא באינטנסיביות.

‫-כן, זה נשמע שזה הדרגתי, ‫למרות שזה חצי שנה.

‫לא, לא, אבל זה חצי שנה שנבנתה. ‫תאמין לי, כשאני בתמונה, ‫אני לא ממש מאפשרת ‫שמשהו ילך באינטנסיביות, ‫וזה המאוד... גם... ‫לא חגי דתיים, אבל כאילו כזה ‫שזה הגיוני שזה ילך יותר מהיר לשם, ‫כי אלה מגורים משותפים וכולי. ‫כלומר, לא חרדים או... ‫לייט, בוא נגיד.

‫אבל מה שאני רגע רוצה להגיד, ‫שאחת הבעיות הנפוצות שאני פוגשת ‫זה שאחרי פרידה ‫יש התכנסות ובריחה. ‫ואחד הדברים שאני ממליצה ‫זה עם כל הכאב, עם כל חוסר החשק, ועם חוסר הרצון לחזור למגרש א' לנצל את ההורירות הרגשית והדבר השני להבין שזה רק היה איזשהו שלב בבניית הכלי שלי לטובת האדם שאני יכולה להיות בזוגיות ולא רק זה אפילו באימהות זאת אומרת אימהות זה אחד הדברים הכי מאתגרים שיש אומרת בתור אימא לשלושה ילדים בגילאים שונים, שאני חובה איתם בערך כל דבר, ואני חושבת שכל הדברים שעברתי לפני, כל התלתלות שעברתי לפני בעולם הזוגי, הכינו אותי להיות האימא שאני. ללכת ככה מכל הקצוות, ולכן, לא להיבהל, לא מפרדות, ולא ממשברים, ולא משום דבר כואב, בסוף זה בונה את הכלי שלי להיות בת הזוג והאימא שאני רוצה להיות.

כן, ברור, זה תמיד... יש דברים שקורים, אתה יודע, זה לא קשור לרוחני, לא רוחני, אמונה, לא אמונה, אבל בסוף למעשה אנחנו נבנים בעצם לתוך הדבר הזה.

בדיוק, אתה בטוח יכול להגיד את זה מהעולם של ציעות, שבירות.

גם עולם זוגי, גם אני בתורה הבאה, גם מלפיך דברים. דברים שלפי חמש שנים אמרתי איזה נורא, איזה סיוט, למה זה מגיע לי? אז מזל שהעברתי את זה.

בדיוק. זה הזה, מה שצריך להגיד.

והוא, שפרק לתאי רוסין, לפני כמה זמן, שלב. חלק מהשלב שלה, הייתה צריכה לעבור את זה, כי אם לא, לא הייתה מכירה את באמת את השידוך.

ומסוגלת להתמודד, לדעת שהיא יכולה להתמודד, גם עם רגעים מאוד קשים בחיים, כי זה החיים. בוא, זה החיים, מה המשברים, משכן את העניינים.

על שמדיה הרצאה, אני לא זוכר של מי, זה מה שאמרת על ההוראות הרגשית, הוא טען שזה מגיע למקום אחר, הוא אמר שכאילו, הרבה פעמים אחרי הפרדות, זה הזמן מהר מהר למטור זוגיות כי הסיבה היא שאתה בתוך זוגיות כבר הורדת את המסכות שלך והמסכה עדיין בחוץ.

יפה, נעות סיבה.

כן, המסכה עדיין בחוץ, אז כשאתה נכנס לתוך מערכת היחסים אתה אונטומטית נכנס בלי המסכה ונכנס לשלב, כי גם זוגיות זה לא השלב הראשוני, אבל השלב הראשוני של הדייטינג בהתחלה ושל אפוא של השלב זה לא הזוגיות האמיתית, ומישהו שיצא מזוגיות הוא כבר, הוא בתוך השלב שיכול הרבה פעמים לגרום לתעקיד זאת.

רק נגיד על זה עוד מילה, מי שנשאר הרבה זמן בחוץ, שרירי מערכות היחסים שלו הולכים ומתנבנים. וככל שאנחנו בחוץ, הרבה יותר קשה להיכנס פנימה, כמו בכל דבר. זאת אומרת, אם לא מצאתי עבודה ועכשיו אני חצי שנה בלי יותר קשה, אם שיותר בשבוע אני לא עושה ספורט אז אני אומרת אוקיי, איך אני אחזיר את עצמי לתוך הדבר הזה.

הרבה יותר קשה להניע את עצמנו מתוך הרגל מסוים. אגב גם שניכם דיברתם על להגיע למקום לזוגיות במקום הרבה יותר שלם, אני חושב שזה, ברגע שאנחנו מגיעים למקום הרבה יותר שלם, הפארטר שאנחנו בכלל מזמנים ומשדרים ומגיע אליהם, אנחנו מוצאים מאיתנו ואנחנו מוצאים ממנו משהו שלבד, כאילו זה לא, איך אתם מאפשרות את זה כאילו דרך הזווית ראייה שלכם וכאלה ככה, כל אחד בתחומה, להגיע למקום הרבה יותר שלם, זאת אומרת, מעבר לזוגי זה מתחיל בפן האישי, איך אתם רואות את זה?

כשבן אדם עובד על עצמו והוא מגיע עם, הוא יודע גם הערכים שהוא מחפש והוא מגיע עם ערך עצמי שהוא מספיק טוב ובריא אז אוטומטית גם הזוגיות שהוא מזמן והוא גם שם קווים אדומים אם אין לו את הקווים האדומים ומהר שוברים לו אותו ומזיזים לו את הקווים האדומים אז זה לא בכך תמיד הולך למקום חיובי ואני רוצה רגע לחזור שנייה אחורה ולחזק לגמרי את מה ששניכם אמרתם חד משמעית, יש איזושהי אנרגיה אחרי פרידה, זה כאילו, פרידה היא כואבת פיזית ממש, גם בגוף היא כואבת רגשית, והם מגיעים כאילו...

סערת רגשות.

ממש, ממש כאילו, זה כאילו הערך העצמי כל כך, כל כך יורד, ובן אדם לא מבין אפילו מה הוא עובר, הם בבעלה. נראה לי שבעלה זו המילה הנכונה לזה. ואני חושבת שזה כאילו לקחת את אותה אנרגיה קשה שיש באותו רגע בגוף, ובאמת לטעל אותה למקום חיובי מאשר באמת להתכנס, לפקוט בחדר עם מוזיקה עצובה. זה בסדר לפקוט, אבל לקום משם גם אם זה קצת בכוח גם אם זה לרגע מרגיש לא אותנטי כי מהר מאוד באמת חוזרים למשחק כמו שאמרתם אז זו דעתי לגבי הדבר הזה ולגבי השאלה שלך נחום אז חד משמעית זה גם קשור לערך העצמי אם אני יודעת מה אני רוצה שוב לא בקטע בריר אני אלא מהם הקווים האדומים שלי מה הערכים שאני מחפשת מי אני נייחס לקשר הרבה יותר בריא אני גם אזמן לי אחד כזה נכון ובריא יותר מאשר כל הלא מתאימים שלא פנויים רגשית וכולי וכולי יש לכם

איזה דרך שאתם, רגע לפני כן, איזה דרך שאתם, הרבה אנשים מגיעים אליכם כנראה, תקנו אותי אם אני טועה, כי הם לא מודעים למצב שלהם. זאת אומרת, הם חושבים שמשהו קורה, אבל כנראה קורה אחרת, ואז אתם מהירים להם את הדרך שאומר, זה לא המצב שלך, אתה נמצא פה, כי הם מצפים למשהו שונה, והם משדרים משהו, אני יכול להרגיש ולהראות שאני משדר משהו אחר, אבל לא הולך לי, אז אולי אני משדר משהו אחר. אז איך אתם, כאילו, גם חשוב לי, זה גם מעניין, איך אתם מבחינות בזה. זאת אומרת, כאילו, א לפעמים זה לא

שהם חושבים משהו, הם לא יודעים למה. הם הרבה פעמים לא יודעים למה, והם רוצים כאילו להצליח בזה, אבל הם לא תמיד, או שתגיד אני בררנית, או שתגיד שקשה, אבל לא בהכרח יש לתא להחזיק את מה זה בדיוק. ופה כן אנחנו עוזרים עם הדבר הזה, אבל הם יודעים כרגע שכואב. הם יודעים שהם רוצים משהו ושכואב. לא תמיד זה מה לא טוב, או מה אני עושה לא נכון, מגיעים עם כאב בעיקר.

דיברת על מישהו שאומרת שהיא ברערנית, סתם אני לא יודע.

כן.

איך מתמודדים עם דבר כזה?

ברערנות זה פחד, זה עטוף, היא אומרת שהיא ברערנית אבל היא מפחדת ממשהו, מפחדת אולי מתחייה, היא אולי פשוט לא באמת הולכת עד הסוף בדייטים. ברעירנות זה ממש עטיפה.

זה לא באמת ברעירנות.

הרי למה היא לא בוחרת? למה קשה לה?

היא אומרת, לא יודע, אם הוא לא מכניס ככה וככה כסף, הוא לא בגובה כזה וכזה.

אז היא אומרת שהיא צריכה ביטחון, ביטחון כלכלי. לא בהכרח, זה תמיד כלכלי. אבל היא צריכה ביטחון. גם אני לא יודעת, שנייה, אני עושה שנייה לדעת גם מאיזה בית היא מגיעה, מה קורה שם. כאילו, שוב היא צריכה ביטחון חסר לה ביטחון היא צריכה בלי קשר אבולוציונית אנחנו גם אנשים בכללי צריכות יותר ביטחון כלכלי כן אבל בררנות מבחינתי זה ממש עטיפה למשהו שזה לא זה יש הרבה לרדת למטה

אני אגיד לך, כשמישהי מגיעה ואומרת אני ברערנית או שאנחנו מבינים את זה, אז קודם כל אני מאוד מודלת את זה. כלומר, רגע לפני שאני בכלל בודקת על מה זה יושב, אני עושה הבחנה בין ברערנות לברערנות יתר. כלומר, ברערנות זה דבר נהדר, ואם אישה אומרת לי, אני פשוט ברערנית, אני אומרת לה, יופי, זה אומר שאת בעלת ערך, כשאת יודעת מה את רוצה ומה את לא רוצה. כלומר, גם אם זה נובע אצלה בתור תירוץ ללמה היא לא מוצאת זוגיות, אני אומרת לה, אחלה. מעולה, ברירנות זה דבר טוב. אף אחד לא אמר שצריך לצאת עם כל אחד שהוא נושב וזכר, נכון? זאת אומרת, ברירנות זה דבר טוב. זה דבר מדהים. אני אומרת לה, נהדר, אני עפה איתך על זה. עכשיו רק בואי נראה שאת ברירנית ולא ברירנית יותר. ואז בעצם אנחנו יוצרות בעולם הזוגיות מעשית בעצם בשיטה שאני פיתחתי ואני עובדת איתה. יש דבר שנקרא קלאסטרון, שאנחנו בעצם בונות את מה אני רוצה מהגבר שלי, הצרכים שלי, הערכים, באיזושהי שיטה ש... באמת אני מלמדת אותה ואנחנו עובדים איתה. ואז כל מה שנכנס לתוך המקום הזה, זו בחירה שלי לברור את הדבר הזה, את זה אני רוצה. ובמקביל, אני עובדת איתם על מה הדילברקר שלי. זאת אומרת, מה ישבור את זה, מה אני לא רוצה. מצדי, את צריכה לבחור שלושה. בין אם הוא יהיה קרח, יתום, עם ציפורניים כאלה ושיניים כאלה. אני לא מתערבת, תגידי מה את רוצה. אם קלסטרון שלך מתקיים, ה... אם הקלסטרון שלך מתקיים, וה-deal breaker שלך לא מתקיים, את נותנת לו הזדמנות. אז מבחינתי עברנו את שלב הבררנות, אם את בוררת בנוסף לזה, כלומר, לא, גם זה שהוא לא הוציא את הארנק בזמן, וזה שהוא בא עם חולצה מרושלת וכולי, אז אנחנו כבר עוברות לשלב בררנות יתר, ושם אני באמת בודקת על מה זה יושב, על איזה פחן. על המקום שאני מפחדת, שבסוף אני אדחה, על המקום שאני מפחדת מאינטימיות, על המקום שאני מפחדת שיגלו שאני לא מספיק, אם ידעו מי אני. זאת אומרת, קודם כל אני בכלל עושה את הדבר הזה של הבחנה.

הרוב זה ברערנות יתר או ברערנות?

וואי, באמת כל המשחקים האלה של בזמן ולהוציא, באמת אנשים מתעכבים על זה כאילו?

בטח.

לא, אני נתקלתי, אבל לא.

תראה, בוא נגיד, אם גברים מקשיבים לנו, חברים, בזמן שלכת לשירותים, תשלמו. אל תגיעו בכלל לשלב הזה של מתי אתם מוצאים את המנגנון. כשהיא הולכת תמיד, זה חלק מהמנגנון, היא תלך לשירותים כמה דקות לפני שמגיע החשבון, זה הזמן שלכם לקום. או לקרוא לה מלצרית ולסגור את הפינה הזאת.

יש שיטה, או שיושבים, אוכלים, לא משנה, אוכלים במסעדה או כל אחד בעדית שלו, ובזמן שהולכים להזמין משהו, או שאומרים כזה, טוב, אני אביא מפיות ופה, בשם לידוק שהחשבון ישבו לך.

בדיוק, תדאגו לזה, אז תפתרו את הדבר הזה, ולא להוציא בעי מ... כל הטבים, טלביס, ברור.

זה לא פשוט.

באמת זה נפוץ?

זה קשה. אני לא יודעת אם זה נפוץ, אבל זה קורה וחשוב.

או התמעמעות.

התמעמעות.

התמעמעות זה קורה המון. זה מה שהתמעמעות זה קורה המון, אבל שוב זה מגיע כי הם, לא בהכרח גם יודעים מה ואיך, והם מרגישים שזה לא נעים.

פשוט תשלמו, תהיו גברים ג'נטלמנים, באמת, זה לא קשור לכסף. אני אומרת לנשים, לכו למקומות, זאת אומרת, אל תזמיני תקוע תפריט. חיקוס יין ונשנוש, באמת, לא עכשיו איזה מסדד גורמל, לא יודעת מה. לכו למקום קליל.

כן, לא מצטדם בכך, בראשון לא צריך למצטדם.

אגב, אפרופו, זה נושא מעניין, אתם תומכות ללכת? כאילו זה, נושא נתון למחלוקת, אבל ישר לקפוץ וגורמה, וזה היה להתחלה.

לא, ממש לא.

שמעתי מהאנשים, אני חושב שזה מאוד פסול, אבל ישר קונים יינות וקונים ומשקיעים, וזה רק מראה על משהו מאוד ספציפי.

אני אגיד לך, מי אומר לי שהוא עושה את זה? דווקא גברים שמגיעים, והם ממש מתלהבים מאותה בחורה שהיא כאילו, הם אומרים במילים האלה, היא מעל הרמה שלי, או מילים כאלה. שהיא נראית בולה טעמם זה בדיוק מה שהם רצו, שוב לא מכירים אופי זה לפי מראה, אז הם עושים את ה...

הם מנסים לקנות אותה כאילו, וואו איזה נורא זה.

אני לא יודעת אם הם מנסים לקנות אותה, הם כל כך מתרגשים שהם רוצים להשקיע ושזה יצליח, והם חושבים שאם הוא ייקח את הרמצת...

כאילו הנה ארבע ינות.

לא משנה, הם מנסים לעשות פעולה.

כן, לא, זה פוזה. בדיוק, פעולת חיזור.

זה עובר אפילו פוזה, אני רואה את זה.

תראה, זה כמו שמישהי שמוציא מוציאה חמינה

את זה, מתחילה להבליט ולהתחנכן.

לא, זה ברור, אבל העובר...

זה אותו דבר. מה ההבדל בין התווס שמוציא את הזנב שלו לבין זה שמוציא את הארנק שלו?

חיזור זה כמו בטבע, בדיוק, היא ממש דייקה את זה. זה הכיוון.

בסופו של דבר, תראה, נשים, צריכות את החיזור כמו שגברים רוצים להרגיש חשיבות זאת אומרת בסופו של דבר זה צריכים גנרים של נקבה וזכר בואו נעשה שנייה סדר שוויון זה דבר חשוב נהדר אני מאוד שמחה שאנחנו הולכים לכיוון הזה הפמיניזם זה דבר מבורך זוגיות אין שוויון, לא יהיה

שוויון, ולא לשאוף לשוויון.

מה זה אומר? הצרכים של גברים ושל נשים שונים בהגדרה. אם אני אשלח לבעלי זר פרחים לעבודה, כנראה שהוא לא יהיה בעלי יותר, אוקיי? אבל כשהוא ישלח לי, אני מאוד אשמח. אם אני אקנה לו, אם אני אקנה לו דברים פיצ'אף קייס כזה, אז וואלה, הוא ירגיש לו גבר, אבל אם הוא יקנה את זה לי, אני אהוב על זה. כשאני מוציא, אם הוא הולך לידי...

כשאת ילדת, כשאת ילדת, הוא אומר לך, אני איתך.

אבל רק שנגיד אמר לי אני איתך

ישב אמר לי קר לי, אוקיי? אני רק אצייל, אבל כפר עליו, אין

עליו באמת, הגבר המספר אחת, אבל.

כמה טיזל מש פה פחות.

אבל, אבל, בוא נגיד את זה פחות. שלא לחפוש, באמת, כל הקטע הזה של יש לי כסף, אני יכולה שאני, וואלה, יש לי כסף, אני יכולה לקרוא את כל הבר, מה קשור? תשלם, תורחיח לי.

לא, זה אין ספק.

תעורר את אזור המוח הזוחלי שלי, את אזור המגדלה, שאומר, אתה יכול להיות הגבר שלי. וזה מה ש... זה לשם צריך להבין וצריך לשאוף. אין שוויון בזוגיות. מי ששואף לשוויון בזוגיות הולך לזוגיות רעה, ובסוף גם יהיה שם פליטה של אחד מבני הזוג, ויהיו בגידות, ולא יהיה את המקום של פיתוי חיזור, ולא יהיה את המקום של מילוי הצרכים. ומי שאומר את זה, גם בלוגריות שאומרות את זה, הן לא מבינות כלום בזוגיות.

באמת, לא מבינות כלום בזוגיות.

כן.

כן, גם גברים אגב, שאני גם לא מבינה את זה.

זה גברים לא גברים, באמת. דברים שלא זכריים.

יש המון גברים עם מנהגה נשית, מאוד בולטת. או בכללים שהם לא...

או קמצנים. בואי.

בואי לפודקאסט עוזר לכם.

אני רוצה גם להגיד כמה מילים אחרי זה.

זה לא מחלה, אם אפשר לדבר.

אמרתי, זה מחלה הכי ברורית.

היא מחלה קשה.

איך יודעים אם זה מחלה?

חשוכת מרפא.

כן, לא, זה נכון.

איך יודעים אם זה באמת מחלה? זה אם הבן אדם מתקמצן על דברים שלא באמת עולים לו כסף.

אז רגע, בוא בוא אני אגיד לך, אני אתן לך הגדרה. אני יכולה את אתך הגדרה? כמצנות, כשהיא כמצנות, שהיא באמת כמצנות, כשהוא כמצן במחמאות, ברגש, במין, כלומר לא מענג, וכמובן בכסף. וזה נובע מהמקום של פחד, אוקיי? מתודעת חסר, מפחד שלא יהיה, ובעצם הוא שומר הכל לעצמו. זה לא חסכנות, זה לא כלום קמצן, זה מתבטא בעוד אופנים, ולא רק בכסף או לא כסף. זה אולי הביטוי הראשון, אבל יש לזה הרבה מאוד ביטויים, ולכן ככה מזהים את זה. וזו אכן מחלה סיוטית לחיות איתה.

דברים אל תהיו קומצנים.

מבחינתי אין דבר כזה גם חסכן, זה סתם נימוס ואנחנו לא מנומסים פה בפודקאסט הזה, אנחנו באים להגיד תכל'ס. ואני רוצה להגיד עוד מילה על חיזור. חיזור זה באמת כמו בטבע, וכשגבר מחזר, אז גם הוא מרוצה וגם האישה מרוצה שהגבר הוא רודף אגב שניהם סובלים היא סובלת שהוא רודף וזה כבר מציק והוא סובל כי הוא רודף וגברים יש להם את הצורך לכבוש זאת אומרת זה עונה להם על צורך ולכן אני חושבת שחיזור זה מושלם לשני המינים כן כשהיא מחוזרת והוא מחזר ובעצם איך אנחנו יודעים שאנחנו בחיזור ולא ברדיפה כי ברדיפה יש סבל של שני הצדדים משהו שם לא עובד ובחיזור אם הוא קירה בעצם היא שמחה אז הוא שמח הוא מקבל פידבק חיובי וככה יודעים בעצם את ההבדל של אני לא רודף אני מחזר ושניים גם אני

חושב שזה תלוי מאיזה מקום זה מגיע, למקום אמיתי שואל, אני רוצה שיהיה לה טוב, או מקום של ריצוי, ואז כבר...

לגמרי.

הבן אדם מרגיש את זה, אבל רוב האנשים לא מודעים לתחושה הזאת, ואז הם כאילו, אתם מדייקים אותם, התחושה שלך היא נובעת מזה, ואז אתם כאילו מדייקים אותם. אבל אני חושב, חושב שאם גבר, אישה, לא משנה מאיזה מקום זה מגיע, ממקום הרבה יותר שלם, הרבה יותר גם מרגישים את זה. שזה כאילו ממקום של ביטחון, ממקום של כזה, אני רוצה שיהיה לה טוב, אני דגלה, אני פה, אני ש

אני חושבת שהיום יש בעיה כללית של...

של קמצנים.

של קמצנים. לא, אבל של... יש הרבה בלבול, ואני לא רוצה להרגיש פרייר.

נכון. יוצאים לכמה דייטים בשבוע גם הרבה פעמים.

בדיוק, המקום הזה של... בוא נגיד כזה, בכל האפליקציות יש הרבה החפצה. אתה יודע, זה כאילו, קצת אני מרגישה תמיד שהעולם של האפליקציות זה כמו לבחור טלוויזיה. איזה דגם אני רוצה פה. בוא נראה, ובסוף כאילו הרבים ככה זה נראה, אז כאילו אני יוצא לדייט, ואז

ההשקעה כאילו היא גם מחושבת וגם כזו של, אני לא יודע, בוא נראה, אני עוד לא יודע אם להשקיע בדייט ראשון,

אני לא רוצה לשלם, כי אני עוד לא יודע אם בא לי להשקיע, ובכלל כל העולם של זכריות, נקביות, נשיות, גבריות,

מאוד מאוד מאוד התערבב, אנחנו גם אשמות בזה אנשים, ובוא נגיד מאוד מאוד דואגות לעצמה או לחיזוק הדבר הזה הרבה פעמים במקום שאנחנו לא עושות את זה חכם

זאת אומרת זה נהדר אם זה היה

נשאר בגבולות האדם לאדם אבל ברגע שזה התחיל להידחף לעולם הזוגיות, וכל הקבוצות, השבות של תל אביב, או כל מיני כאלה, שיש שם ממש הרבה מאוד גברים, והרבה מאוד נשים, וממש מלחמה על המקומות האלה, של מי יסיע, של למה להסיע בכלל, למה שהוא יבוא לאזור שלי, למה שהוא יישלם, כל מיני דברים שהם באים ממנשים שעושות את זה, זה פשוט הורס לנשים, ואז מה שקורה, גבר מגיע לדייט, הוא גם מבולבל, שלם עליה, לא לשלם עליה, אני יוצא פריירה, לא יוצא פריירה, כבר אין לי כסף, יש לי כסף, גם אם יש לי כסף, אני בטוח שאני רוצה להוציא עליה, לא יודע אם יהיה עוד דייט, לא יהיה עוד דייט, זאת אומרת, יש פה ממש כאילו את הדבר הזה, ובנוסף, רגע, מה היא רוצה? כי יש נשים שרוצות לשלם על עצמה, היא תחשוב אם אני אתווכח איתה לעשות את זה, לא לעשות את זה, אז יש הרבה בלבולבלי, באמת, שכולם יקנו את ספר החוקים שלנו.

אין לי פה מוחות כסף, בבקשה.

לא, לגמרי, פשוט כאילו, שלחזיר את

הטבע, כמו שאמרתם, הטבע בנה גבר, הטבע בנה אישה, ועד יש באמת את כל הרעשי הרקע שבאים לשנות את זה. אז גבר צריך להיות גבר, זה לא קשור, אם אני עכשיו אלך עם נחום אפילו, בסדר?

אוקיי?

נלך איתו למסעדה. אני ארצה להזמין אותו. כאילו, גם הוא ירצה להזמין אותי אגב, אותו דבר. כי יש פה גבר. הגבר זה צריך להיות בתוך הדבר הזה, ואותו דבר גם עם כלפי אישה. צריכה להיות, לרצות להיות מחוזרת.

רגע, רגע, אבל יש פה משהו, נקודה סופר חשובה רגע, זה לא רק לרצות להיות מחוזרת, זה, אתה צודק, נעסוק, זה להתנהג, בדיוק, להיות במקום של פגיעות וחונשה, וכאילו, להיות במקום של אפשר לקבל, מאוד, הרבה פעמים, אנשים לא מאפשרות לקבל.

כי זה אמור להיות הטבע שלהם.

נכון.

זה העניין שזה הדבר הכי חשוב.

אבל זה קצת יותר עמוק.

הם רוצות להרגיש מחוזרות וכאלה, אבל הן משדרות מאוד אנרגיה גברית, ואז הן לא מפשרות.

זה לא רק האנרגיה הגברית בעיניי. לדעתי, הן לא תמיד מרגישות שהן מספיק שבועות, שכל אחת מגיעה מבית אחר, ואם היא מרגישה שהיא לא מספיק, אז היא גם לא מאפשרת. גם אם שהוא מנסה, הוא סרסת את זה קצת, כי היא לא מרגישה שהיא מספיק. טובה. ופתאום כשמגיע הגבר הנכון, היא לא תמיד רואה את זה בזמן.

כן.

היא לא מאפשרת, ממש ככה.

אצלי, אני מתעסק בתזונה, כן? אבל יש לי מקרים מאוד מאוד קשים, ליהן את הכלים, כן? זה במה שאני יכול, אבל בסוף לא זה. של בנות, שבאמת ספורט לי שהן רואות איזה מישהו בחדר כושר, שהן שמות עליו עין, ששמות עליו עין, ושהוא פונה אליה, ואפילו מבקש מספר, הן לא נותנות.

למה?

כי הן מפחדות שהיא לא מספיק טובה. אני אצא איתו לדייט, ואז הוא יגיד לי שאני לא מספיק טובה. כן מכירים את השירים עכשיו זה לא אחת לא שתיים אבל זה קורה כל הזמן כן אני מצליחה להראים מישהי כזאת גם שהיא מתחתנת אז זה בכלל מספק אבל כן אני אתן גם את הכיוון

השני של הגברים כי גם מהם אני שומעת המון שהם הם הרבה פעמים כאילו מספרים על קשיים שיש ממש, שהבחורות סתם, הם כן לוקחים למסעדה והיא מזמינה ומזמינה ומזמינה, ואז בסוף לא עונה אפילו אחרי, לא רק שאין תודה כזה, בסוף הדייט כזה של, של הנה שילמתי כזה, אתם יודעים, של חיזור רגיל. אין את זה, והיא אחר כך לא עונה, ופתאום יש המון גוסטינג, אז הם מתחילים להיפגע. אני לא אומרת שזה סבבה, כל ההתנהלות שמסביבו, זה הופך, אבל הרבה מהם גם ללהרגיש, שכאילו, אוקיי, אני צריך לחשוב אם עכשיו אני רוצה להוציא עליה סכום כזה, או... הם מתחילים להיות גם יותר זהירים, ומפה הכל מתחיל. לדעתי גם הגוסטינג יש לו פה. חלק ענק. חלק ענק.

אגב, גוסטינג זה מחקרים מרים שהם שווה בשווה גברים אנשים. זאת אומרת, גם גברים וגם נשים עושים

באותה מידה גוסטינג, אם מדבר כמה מאפיינים של הגוסטינג, זה מאפיין את גילאי בעיקר עשרים עד ארבעים. זה יכול להיות משלב האפליקציה ועד השלב של כמה חודשים. אחרי זה בדרך כלל זה לא קורה, אלא יש איזושהי פרידה. אבל גוסטינג זה אחד הדברים הכואבים והקשים שאנשים עוברים. הבעיה של זה שהם מגיעים בחוסר ביטחון לדייטים הבאים מהבחינה של עד כאילו עושים הרבה מאוד מבחנים עד שהם מסכימים לא משנה אגב גבר או אישה לבטוח במי שמולם זאת אומרת שבבית הכוונות שלו טובות שלא עוד פעם ייעלם לי והרבה פעמים אנחנו רואים כמו שידור חוזר, שזה קורה שוב ושוב ושוב ושוב. אגב, אני רק אגיד שאדם שזה קורה לו שוב ושוב, צריך לבדוק את ההיבט של האחרדת נטישה אצלו. כל תופעה שחוזרת אצלי, מספר פעמים, היא באה ללחוץ לי על נקודה שאני צריכה לעשות שם איזושהי עבודה, בדרך כלל יש שם איזשהו פחד לא מטופל, ולכן, אם אני חובה שוב ושוב גוסטינג, שזה אגב,

אחת התופעות, יש הרבה תופעות היום. אורביטינג, ברט קרמבינג, זאת אומרת זה באמת, בנצ'ינג, זאת אומרת יש בלי סוף תופעות, אפשר לפרט את זה פה וזה ייקח את כל הפודקאסט, אבל בוא נדבר רגע על אורביטינג, אתם יודעים מה זה סופר מעניין, אורביטינג זה אחת התופעות באמת בעיניי הבזויות, ואני אגיד, ספר עליה, למי שלא מכיר.

מי שלא מכיר זה מי שלא מצרצח שאיני אני אגיע לדייט.

אז זה לא הורביטינג הזה. אבל הורביטינג בעצם, מה זה אומר? זה אומר שמישהו יצא איתי, לא בא לו להמשיך לצאת איתי, הסיים איתי אפילו לא בגוסטינג, אבל ממשיך להסתכל לי בסטורי, או להגיב לי על פוסטי וכולי, וצופה בסטורי עדוק, אבל לא יוצר איתי איזשהו קשר. עכשיו מה הסיפור? מה הבעיה בזה? שאני רציתי להמשיך לצאת איתו לצורך העניין, והוא לא רצה להמשיך לצאת איתי, אבל אז בעצם אני רואה שהוא כל הזמן צופה לי בסטורי. באופן לא מודע, התכנים שאני מעלה מתחילים להיות כמו מילרים שאני רוצה שהוא יראה, והוא יחשוב עליה. עברת מסרים, נכון. ואז בעצם מה שקורה זה כל כך מעכב אותי, בלי בכלל שאני אבין שזה מאוד מעכב אותי, והוא, בנות מי שעושה לכן אורביטינג, אין שום סיכוי שגם זה יתממש לדייטים או... או ליציאה אחרי זה, ולכן, מה שאני מציעה, כשמישהו עושה אור, כשאתם קולטות שמישהו שלא רוצה לצאת איתכם, צופה לכם בסטורי. היד, לחסום, לא לראות בעיניים, ואם הוא פתר פרופיל מזוהב ותרחסות את זה, לא תדיע, זה לא יזיז לך, זה הכל.

ובטח כשאת רואה שאת מתחילה לייצר תכנים,

שאני בטיוק מעלת עצמי בגד ים, כדי

שהוא יראה ולראות איזה כיף עם החברות שלי.

היא צורקת, זה קורה, ממש.

זה תופעה גדולה.

זה קורה, זה קורה.

אורביטינג.

אורביטינג.

מה זה אומר אם הוא צופה לך בסטורי? כלום. זה לא אומר כלום, תשים לי לו הייד.

שליטה שלו.

כן. ולגבי גוסטינג, אני אגיד גם עוד כמה מילים. זה הרי, מה קורה? מישהו פשוט מתפייד לנו מהחיים. מה שקורה שהמוח צריך לסגור מעגל. יש לנו קצת שאנחנו צריכים לסגור דברים בחיים, לא פשוט כאילו זהו. הם גם צריכים להבין הרבה פעמים, אתה למה, ואם זה קורה שוב ושוב ושוב, אז כמו שאדר אמרה, יש פה איזה משהו שצריך רגע להתבונן פנימה, ואולי זה גם דפוס שלי של משהו שאני עושה בדייטינג, שאני מתנהגת או מתנהג בצורה מסוימת, ורגע להבין למה. כי אם זה קרה שלוש, ארבע פעמים, צריך רגע לעצור רגע, אפילו לגמרי, ולהתבונן מה אני עושה.

כן, אני לא יודע, לא חושב. אני חושב שאם יש אנשים מטומטמים, למה

אני צריך להבין את הקטע שלי? כן, אין בעיה. אבל אם זה קורה הרבה.

גם אם זה קורה 20 פעמים, יכול להיות שיש 20 אנשים מטומטמים. לעשות גוסטינג זה התנהגות.

אני מסכימה. אבל למה זה קורה, גוסטינג? אני מסכימה.

קודם כל, גוסטינג לא קשור ברוב המוחלט של המקרים למי שעשו או עשו לו את הגוסטינג.

נכון.

אלא זה קשור לאדם שעשה את הגוסטינג.

לא נעים לך.

וזה קשור לתפוסי, כאילו אם עכשיו אתה עשית לי גוסטינג, זה לא אני, זה אתה.

אני עשיתי את הגוסטינ זה לא משנה. מישהו שעושה גוסטינג, איך שאני רואה את זה, כן, יכול להיות שאני כבר זה, החלטתי זה בן אדם שאין לו ערך, גם אני, שאני לא..

לא, לא, רגע, רגע, אבל יש לזה הסברים פסיכולוגיים, יש לו תפוסי פרידה בעייתיים, הוא לא יודע לפריד, הוא לא יודע לסגור, הוא מפחד מפרידות, הוא בורח.

הוא אצלו, אמרתי, זה גם לא נעים לו. התמטום אצלו שנובע מבעיה אצלו. אבל זה נכון אם זה קורה פעם אחת.

אבל זה משהו שקורה כמה פעמים, תזכרו, תדר מושך תדר. ואם אני כל הזמן מושכת אליי אנשים שנעלמים לי, זה אומר שיש אצלי משהו לא סגור, כמו בית של חרדת נטישה, שאני צריכה לטפל בה. כל דבר שהוא בשידור חוזר בחיים שלנו, זה תדר שאנחנו מושכים, ואנחנו צריכים לטפל בו.

אם עכשיו בעסק שלך, כל פעם שאתה מביא עובדת, אחרי שבועיים בול היא מתפטרת. אתה לא תתבונן שנייה?

תתבונן רגע מה אני עושה לא טוב.

אולי, אם זה אחת אחרי השנייה. כל פעם הן עוזבות. כל פעם, בדיוק אחרי שבועיים הן עוזבות. אחרי שבוע בדיוק, בדיוק, בדיוק היא עוזבת. עובדת. ניקח את זה לעולם העסקים, אתה חי אותו בסוף כל יום, נכון? לא תסתכל שנייה מה... או משהו בתפקיד, או איך שאני מתנהל, או...

כשתופעה חוזרת אנחנו צריכים לבדוק אותה אצלנו

אז גם למצוא את הלמה וגם שוב אנחנו צריכים לסגור הרבה פעמים דברים וכשמשהו נשאר עלינו פתוח ולא סגור המוח כל הזמן מחפש תשובות מה עשיתי לא טוב וזה כאילו בסוף הלכה העצמית הוא בכלל יש לו עניין עם עצמו ובסוף אני עם הלכת עצמי למה הוא עזב למה הוא הלך מה עשיתי לא בסדר זה לא נעים.

נכון, ובוא ניקח רגע את הדבר הזה ששירן אומרת שהוא חשוב הסגירה, רק נציין שסגירה לא חייבת להיות מול האדם הנוסף. נכון. זאת אומרת, גם בפרידה, גם בגוסטינג, מאוד חשוב לדעת, הרבה פעמים אני מספרת לה את הסיפור, לא עשינו קלואוז'ר, ואז אני רוצה לעשות איתו שיחה, לעשות סגירה, ואז הרבה פעמים אני נשאבת לשם, כי אני חושבת שבתוך השיחה הזאת, אולי גם אני אצלח להורר שוב את את מה שהיה. סגירה לא חייבת להיות מול, זה מאוד חשוב, מה ששירן אמרה זה סופר קריטי, המוח צריך לסגור, אנחנו צריכים ודאות, אבל זה לא חייב להיות מול האדם. זאת אומרת, אני יכולה לכתוב מכתב, פרידה, לסגור אותו, יש חוקים למכתב הזה, אגל, שבמכתב הזה אנחנו כותבים, מה קיבלתי מהקשר, גם אם הוא היה שלושה ימים, קיבלתי להרגיש נסיכה, על מה אני אומרת לו תודה, למה אני לא רוצה את הקשר הזה, בדיוק מהסיבות האלה שהוא, כנראה נעלם או לא משנה מה, על מה אני מאחלת לו ומה אני מאחלת לי, ואז אני סוגרת את המכתב, שורפת, זורקת, צעם במגירה, לא משנה מה, עשיתי סגירה. המוח צריך סגירה, היא לא חייבת להיות מול האדם, וזה מאוד פשוט. כי הדבר הזה הרבה פעמים לא משחרר, כי אני מספרת לזה סיפור, שעוד לא סגרתי את הסיפור ההוא, אז אני לא יכולה להמשיך הלאה. את יכולה חמודה להמשיך הלאה, פשוט תסגרי אותו.

הם צריכים לסגור ממש, ואחרי זה בא בחלומות עד כדי כך. תחשוב, אתה תמודה ממשיך כל הזמן לנסות להבין מה על הזזל קרה פה. ואם זה קורה כמה פעמים, בסוף גם

לתת מודע נכנסים לדברים שכאילו מספיק שאנחנו מתעסקים בארבעה חמישה דברים, הדבר השישי והשמיעי נכנס לתת מודע, אז זה גם משהו שחשוב שזה.

רגע, אין משהו שהוא לא נכנס לתת מודע, ורק בוא נגיד משהו על תת מודע, אף אחד לא יודע מה יש בתת מודע, בגלל זה הוא תת מודע. אבל שתידות תמיד המודע יכולה לנצח תתת מודע, תמיד.

איך?

ברגע הזה שאנחנו מדברים, לא הולך לך שום פחד. שנייה נשתוק, ונהיה כל אחד במחשבות שלו, יתחילו להיות לך פחדים. כלומר, ברגע שאני מדברת, וברגע שאני פעילה, אקטיבית ועושה, ניצחתי את אותה תמודה. בתה תמודה יש פחדים, הם מתעוררים לנו, מה, למה, כמה, מה נשתל שם, באיזה שלב, אל תתעסקו בזה בכלל. זה פשוט קיים, כאילו באמת, למה אני רפואי וג'ולי, זה בתה תמודה. אה, אז פתרתי לעצמי את זה שאמרתי לעצמי את זה. אם אני עכשיו אקטיבית, עושה, לוקחת אחריות, מדברת, לא משנה מה, ניצחתי את התתמודה, ניצחתי את הפחדים שלי. זהו, לפשט. אני תמיד בעד תפשטו, זה הכלים הכי טובים שיש. לפשט את הדברים, לא צריך להפוך שום דבר למורכב. גם למה שיש בתתמודה. יכולים לנצח את זה. אגב, זה נקרא הקרב שבמוח. אני פשוט לא זוכרת את הפרופסור שאמר את השם הזה. סליחה.

לא, זה כבר טוב. זה כבר... זה נושא מעניין, אין ספק. אין ספק. זה גם... מה דעתך, אגב, בזה?

בקטע הזה. אני חושבת שלפעמים שיחה עם חלקים שזה חלק מהעבודה לא מודעת זה עוזר כאילו יש חלק מתנגד חלק זה אני דווקא ממש אוהבת את זה אז שיחה עם חלקים זה משהו שנגיד אני מאוד אוהבת לעשות ועושה הרבה אבל כמו שאדר אמרה על להיות אקטיבית, ולהיות בפעולה, ולעשות, וכאילו, גם בדואינג יותר מאשר בבינג, זה חכם יותר.

אני חושב גם אחד...

בינג זה דבר ממש חשוב. פשוט לא לנסות להבין...

לא להיות רק שם.

מה בתת מודע שלי. להבין מה אני מרגישה, מה ההוויה, מה אני חובה. מדהים, אבל הרבה פעמים אנחנו מתעסקים כאילו,

במקום הזה של התת מודע. ואני שומעת מלא אנשים שמרפאים את התת מודע.

בוא אחד שיגיד לי, שהוא יודע מה יש בתת מודע. באמת? אחד, אני רוצה את האחד שיגיד את זה.

אני פשוט חושבת שזה שם מסחרי טוב

לספר לאנשים למה לבוא לקנות ממך. באמת?

זאת אומרת, אני רוצה, אני מוכנה.

מה עם היפנוזה, אבל? היפנוזה.

היפנוזה, כן.

אבל זה גם לא קשור לתת מודה, זה קשור ליכולת להביא אותי אחורה לחוויות עבר.

שאת לא בכלל זוכרת.

נכון.

אבל תת מודה... היפנוזה ושמניזם, שמניזם זה גם תחום...

אבל תת מודה, מישהו שיבוא ויגיד לי, אני יודע מה יש בתת מודה שלך.

את זה אני רוצה שמזכירו.

באמת.

כל אלה שאומרים, אני בא לעשות לך

את הלכת לדעת מודע.

בואי נלך לשם, נטעד.

איזו בינה מלאכותית, לא יודעת שתצוץ.

היא יודעת הרבה דברים, אבל לא לדעת מודע שלי.

איזה עוד מסר ככה חשוב.

עכשיו, תודה.

פתחנו את זה. העבודה תמיד על למה עוזרת לנו להבין מה קורה בפעמים.

נכון.

למשוך דברים.

זה חשוב מאוד. אני מאוד בעבודת עומק ועבודה על ההוויה ועל הbeing. אני פשוט, המילה תת מודה בעיניי הרבה מאוד פעמים. יש פה משהו, ושוב, אגב, 98% מהדברים הם באמת בתת מודע ובלא מודע, זה שני חלקים. אבל אף אחד לא יודע, לא אני ולא אף אחד יודע מה באמת תהיה שם, אנחנו יודעים שיש שם עולם שלם שמנהל אותנו, שיושב שם מגלגולים קודמים, מגלגולים לא יודעת מה, מעכשיו, מתמיד, מחוויות שעברתי, מפחדים שיש לי, מסודות שצברתי, אני יודעת שלעברר את התת מודע, ‫זה לעבור דרך הפחדים ‫ולשחרר את הסודות. ‫אבל אני באמת חושבת שההתעסקות, ‫ההתעסקות שלא תקדם אותי בהכרח. ‫ההתעסקות של תקדם אותי ‫זה בכאן ועכשיו, ‫מה אני חובה, מה אני מרגישה, ‫ממה אני מפחדת, ‫ואת זה דוח לעבור דרך זה. ‫ואני לא מתעלמת מהפחדים שלי, ‫אני פשוט חושבת שבעזרת המודע ‫אני יכולה לעבור דרך הפחדים שלי. וזה משהו שיש לי עליו יותר שליטה. ואני חושבת שזה יותר פרקטי בסופו של דבר. זה לא אומר שאני אגב פחות בבינג או פחות בהוויה או פחות בתהליך עומק או ברפלקציה. לא, אבל במה שאני יכולה לגעת. לא במה שאני לא יודעת שאני יכולה לגעת.

יש לכם איזה ככה מסר, ככה לקראת ציון, כאלו שאתם רוצים להעביר, רוצות להעביר לצופים, מסר, משהו.

צופים, שכחתי שאנחנו מצולמים.

לא להתייאש, קודם כל.

לא להתייאש, אוקיי.

לא להתייאש. זה מגיע.

כן, בסוף כמה שיוצאים יותר, בסוף זה יגיע.

בסוף, מבינים הכל בדיעבד, ויבינו למה...

יוצאים יותר אחרי שהבנו...

אחרי שהבנו, אחרי שהבנו מה צריך להתקן, ומה לשפר.

חד משמעית.

לא להתקן ולשפר, ולהתקדם.

כן.

אז אני חושבת שבאמת גם מה ששערן אומרת לא להתייאש זה מאוד מאוד חשוב ולזכור שתמיד כל מה שקורה הוא לטובתי ואני באמת בונה את הכלי שלי כדי להיות מוכנה לזוגיות לפעמים אני חושבת שאני מוכנה אבל אני עוד לא מוכנה ואני צריכה עוד קצת שיופים ושפצורים והדבר השני שחשוב לי להגיד זה שתזכרי שאין עוד אחת כמוך ואין עוד אחת כמוך ואין שום סיבה לרצות להיות כמו מישהו אחר באינסטגרם או בטיק טוק או לא משנה איפה מה שאתם זה מושלם בורא עולם יצר אתכם בדיוק כמו שאתם והבן אדם

שאמור להיות העטיפה החבילה המכסה הסיר לא משנה מה שלכם ויש אותו והוא שם ותמיד אני אומרת לא סתם נולדנו בעולם הזה בערך חצי חצי נשים וגברים. זאת אומרת לפעמים חמישים ואחד אחוז נשים

וארבעים ותשע גברים והפוך ולא סתם באנו

עם רחם וכולי בסוף עדיין זוגיות ופריון זה היהוד הראשון שלנו ולכן יש פה מטרה עליונה אתם תמצאו זוגיות פשוט תשתדלו

למצוא אותה טובה, תבואו לתהליך.

גם הזכרת לי משהו, הרי, אני לא יודע אם ליאור שלח לכם, ממש תקציר על הפוטאס ככה, כפי די.אף, אז... יכול

להיות ששלחת ולא ראיתי? אז

אחד הדברים שהוספנו שם בסוף, בעמוד האחרון, וזה משפט שאני, כאילו, רלוונטי גם למה שאמרתי, שאני מאוד מתחבר אליו, מהרגע שבאת לעולם, היקום החליט שהוא לא יכול בלעדיך. היקום מבין שהוא לא יכול בלעדיך, ואז, טוב, אז אתה מבין שבאמת יש לך, כל אחד באמת, המטרה ליצור את היהוד שלו להבין, אז אני אז קודם כל, תודה רבה לכם על ההזנת, תודה רבה על הצפייה, לא משנה באיזה פלטפורמה צפיתם מהזנתם. תודה לכם שוב על הזמן, לא מובן מאליו. תודה

שזמנת אותנו. אני

מקווה שככה צפירה לא תפסה אותכם באמצע. כבר הבנתי שלא תפסה, אבל עדיין ככה הזקה. הזקה,

הזקה. צפירה.

לא, לא, טעות שלי. מדינה

ראשית בכלל, זה היה אכן רכבך לחורף, שאם היא תתפוס, שיהיה מישהו בילדים. הכי

חשוב, שמרו על עצמכם, שיהיה לכם שבוע טוב, וזהו. חברים, המ