פרק 72 - למה את לא בזוגיות? חלק ב'- עם שרנו

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן. היום איתנו שרנו, אנחנו בלייב. האמת, מה זה לייב? אנחנו היום גם בווידאו וגם בשמה. אתם מאוד אהבתם את הפרק הקודם וביקשתם עוד פרק, אז הנה אנחנו כאן ביחד. מקליטים לכם עוד פרק, אז מה העניינים?

במטבח ששארנו.

אנחנו במטבח ששארנו.

נחמד, לא?

אחלה מטבח. הוא גר במקום מזה כיפי, שגם אני הייתי רוצה לגור פה, אפילו עשיתי פה סאבלט של ככה, כמה שבועות.

עשיתי ככה בקהל שורבה. לא, שנה שעברה, אם בא לי.

והיה מזה כיף פה, ממול, בבניינים החדשים של סלמה, וזה היה אחלה. אז זהו, אתה גר באחלה מקום.

אחלה מקום.

בכיף. אז היום אנחנו רוצים לדבר עוד פעם על כל מיני דברים שקשורים בזוגיות, נשים, גברים, מציאת זוגיות. שאלתם מלא מלא מלא שאלות שאין פה איתי, ובואו נתחיל.

בבקשה.

אז שאלתם מלא שאלות על אקסים. בואו נדבר על אקסים. אני אתחיל ואני אגיד שאני לא בעד לדבר על אקסים ואקסיות בשום שלב, אין למה. ומה אתה אומר?

שכשואלים, על האקס, על האקסית, בכלל שיח על האקסים, אני חושבת שיש בזה רק רע. זאת אומרת, אבל מה אתה חושב, מה אתה חושב כששואלים על האקסים?

לא, תראי, בעיקר, יש שתי נקודות. האם שואלים אותך מה להגיד, ואם אתה בעצמך, אני רוצה שהוא יכיר אותי יותר, אני לא מספרת לו על האקס, אני מספרת לו איך אני הייתי, נכון? יש כאלה דברים. אתה מוצא סיבות למה קשקש על האקס. אז גם אם זה משנה איזה סוג אקס, האקס שזרק אותך, או המיתולוגי שלך, או האקס שנמאס לך מנו ועזבת אותו בשביל לך דעת, זה גם משנה איזה סוג אקס. בעיקרון אנחנו אומרים, לדבר על האקס זה טרנוף, בטח בהתחלה ובטח בשום שלב, זה סוג של טרנוף, זה להכניס עוד מישהו למיטה שלנו, לא רלוונטי, זה תמיד עושה טרנוף ועושה הרגשה לא טובה. אז צריך להתאפק ולא לעשות את זה. הייתי מישהו חמש שנים, ונזכרתי שעם האקס משהו זה, וזה משהו להסביר עלייך, יאללה, בסדר, אבל בעיקרון האקס לא צריך להיות פה, לא צריך להכניס לשיחה, לא צריך להכניס אותו לשיחה, וזה סתם באמת עושה תרנוף לכולם, להכניס בידם נוסף מיותר. אני הייתי מציע לא לדבר על זה אם אפשר, במינימום אפשרי. שוב, את עם בעלי אחר בשני, את יכולה לזרוק איזו מילה לא נורא, ואם שואלים אותך להגיד, בואי, אני לא רוצה לדבר על אקסים.

איזה כיף שאתה אומר את זה, זה בול מה שאני חושבת ובאמת, לא הייתי רוצה לשמוע על האקסיד שלו כי ישר אני אחשוב שהיא בטח הייתה יותר יפה ממני, חכמה ממני, טובה ממני, אנחנו תמיד משווים בהשוואת חסר, זו הבעיה של המוח שלנו וגם גברים, אם אני אדבר על האקס שלי, הוא יחשוב שהוא כנראה היה טוב ממנו, משהו חזק ממנו, בכלל מחקרים מראים שגברים, כשמדברים איתם על אקסים, אפשר לוקחים את זה למקום של איבר המין שלו, בטח גדול יותר הוא היה טוב יותר במיטה, אתה מסכים עם התיאוריה הזאת? עם המחקרים האלה?

עוד מעט שם הייתי הולך, אני אישית לא הייתי הולך עד שם, אבל הייתי אומר, מה אתה עכשיו מדברת עליו? אני פה, אני כאן.

יופי, לגמרי.

מה קודם תטעי על גבר אחר?

אני מסכימה, אני חושבת שזה באמת לא רלוונטי. ומילה על חזרה לאקסים, מה אתה חושב על המקום הזה?

תראי, אני בעיקרון תמיד אומר לא לחזור לאקסים. למה? כי זה קיבל את הצ'אנס שלו, הדבר הזה, נכון? אז מה יש לי לחזור עוד פעם? זה יהיה אחרת? היא לא יהיה אחרת. אז בטח לא להגשה, עזב אותך, והיא לא רצה אותך, אז עכשיו הוא, שפתאום נזכר, כי משעמם לו, כי הוא לא מצא משהי אחרת, אז פתאום הוא נזכר והוא רוצה לחזור, אז מה? אז עכשיו תתני לו עוד צ'אנס. אני לא בעל בתי צ'אנס, ויש לי מטופלות שנתנו 16 פעם צ'אנס. בואי. המצב הזה הגיע, וכל פעם הוא עוזב אותם. אז נו באמת, אז אני לא באגט את צ'אנס בכלל לאקסים. אבל לפעמים, בחורות אומרות לי, אתה יודע מה, חזרתי שוב לאנרכיסיסט הזה, ואיך אני מתחרצת שחזרתי אליו, כי עוד פעם זה היה אותו דבר. אני אומר, לא נורא, כנראה היא צריכה עוד טעימה בשביל הדעת סופית, שאתה רוצה.

נכון, אבל זה יש פעמים שאנחנו נמצאים במקום אחר והסיטואציה היא אחרת. ואם נגיד היינו ביחד לפני כמה שנים, פתאום נפגשנו באיזה בר, משהו התעורר בנו, במקרה אפילו לא מתוכנן, אנחנו רוצים לבדוק את זה, לתת איזושהי הזדמנות. אז אתה חושב אפשר שלא, או ש...

אני בעיקרון לא בעד לחזור לעבר, זה משהו שקשור לעבר, זה להחיות משהו שכבר מת. אבל יש עולם מלא, למה צריך דווקא להחיות את זה? אני לא בעד להחיות משהו מהעבר, אני לא מאמין בעיקרון ייצא משהו אחר. לא היינו בתיים, אני לא, זה תרוצים. זה לא קרה, אז כנראה זה לא היה צריך לקרות, או זה נגמר. בואי נתקדם, למה להתדבק לישן? אז בעיקרון אני לא בעד, אני לא מאמין בזה, אני חושב שזה מערף שכולם זרים. יאללה, תנסו, לא יקרסו, לא מתאים את זה, תודה.

אז אני אגיד שאני מסכימה ולא מסכימה, זאת אומרת, אני מסכימה ואני חושבת שבכללי אם משהו נגמר, הייתה סיבה שהוא נגמר. נכון שאנחנו משתנים כל הזמן ואנחנו אנשים אחרים, ואם ממש בא לי לתת הזדמנות, אני אתן, אבל אחד הדברים שאסור לנו לשכוח זה לשאול את השאלה להזכיר לעצמנו למה נפרדנו. זאת אומרת, הרבה פעמים אנחנו עושים אידיאליזציה למישהו שהוא כבר לא בחיים שלנו, ויש משהו מאוד חשוב, שנזכיר לעצמנו למה נפרדנו.

אז תראי, אני אתן לך דוגמה. יש לי דוגמאות כאלה, במיוחד בבחורות הצעירות. באה מישהי, אומרת לי, יש לו את הטיול הגדול. ככלל יש לנו רומן הוראי ונפלא וזה, אבל הוא תכננת את הטיול הגדול עם החברים שלו. הוא נוסע לטיול הגדול, הרי זה משהו בלי תארך או לשננה או משהו כזה. אז הוא נוסע לטיול הגדול. אז מה לחכות לו? ברור שלא תחכי לאף אחד אף פעם, ובטח לא ירדת שיצא לטיול הגדול, תיפרדו, נכון? אז זה למשל דוגמה. אז נפרדתם, נכון? ואת הלכת לחייך והולכת לחייך. ובעצם נפרדתם בגלל שהיה תוכנית מוקדמת. לא שיצא איתך ואז יחליט שיוצא לטיול הגדול, זה אני לא אוהב, אבל היה תוכנית מוקדמת, שהוא יוצא עם החברים לטיול הגדול. נפרדתם בגלל זה. שבצדק נפרדתם, כי את לא תחכי לו. ואז הבן אדם חזר מהטיול הגדול, נפגשתם שוב, בסך

אוקיי. אז כרגיל, אנחנו רואים כל מקרה לגופו, ותמיד חשוב לבחון.

כן, אבל האקס שעזב אותך, סליחה. האקס שעזב אותך, כי נמאס לו.

או פגע.

בגד יכול להיות שזו הייתה איזו הזדמנות לעשות, לדבר על הפישבכל, לעשות רוויזיה, אבל אני לא יודע, עזב אותך כי נמאס לו. ועכשיו הוא הלך, ופתאום השתעמם ובא שוב. אז מה קרה? אז עכשיו אתם תשתעמם. אז אני לא מאמין שמשהו יקרה פה טוב, את מבינה?

לגמרי, ואתה יודע, זה מדהים כמה קשה לאנשים לשחרר. זאת אומרת, גם אם הם נפגעו בקשר, נשים שנפגעו בקשר, ולא משנה אם הם נפגדו, או פשוט הוא כבר התייחס אליהן כמובן מאליו, או לא התייחס בכלל, איך אנחנו עוזרים להם לשחרר? כלומר, אתה יודע, לשחרר זה דבר קשוח, כי לשחרר פתאום זה...

תראה, אבודה אמר את זה לפני 2 שנה, הסבל בא מהאחיזה. אבל זה קשה לשחרר את האח הזה. אתה רוצה להחזיק. אתה מאמין שאם תחזיק יהיה טוב, אתה לא מאמין שאם תשחרר איתו, זה מפחיד. אבל גם כשאתה בנהר, אם אתה נאחז בשיח הקוצני, כל הדוד היית בהרדי נהררי כאלה נהרות, אתה מחזיק בצגדה, אתה כל הזמן נעקעת. אתה עוזב, אתה באמצע הנער, אבל זה מפחיד. הנער לוקח אותך, אתה לא נוגע בשום שיח. אז בוא, לשחרר זה קשה, אבל צריך להבין שזה נגד האינסטינקט. אבל לשחרר זה הדבר הנכון, לכן זה נורא קשה לשחרר.

אבל איך משחררים? זו תמיד שאלה שגם אני שואלת את עצמי הרבה פעמים, את יודעת, זה כמו סליחה, שכל זמן שאני לא סולחת, אני אוחזת בזה, וזה אוחז בי. וגם כשאני לא משחררת, זה בעצם, אני לא מתמסרת, אני לא סומכת.

אם הייתי סומכת על עצמי, על בריאה,

על בורא עולם, הייתי משחררת בקלות. אבל, את יודעת, בפועל, בפרקטיקה, איך משחררים? זאת אומרת, אני אוהבת אותו, אני רוצה

אותו, הוא מרגיש לי, הבן אדם האם,

כאילו, אהבת חיי, איך אני משחררת?

אוקיי, אז אני אגיד לך כמה דברים. דבר ראשון, אתה אכיל את זה. ‫אתה רוצה לשחרר את זה, ‫לפחות אל תאכיל את זה. ‫אל תחשוב על זה כל היום, ‫תהיה ביןו קונטקט, ‫תעשה כל מיני פעולות, ‫לא לאכיל את הדבר הזה, ‫אל תחפור את זה. ‫קודם כול, אל תאכיל את זה ‫אם אתה רוצה לשחרר. ‫דבר שני... תעשה לך רשימה, ממה אתה מפחד לשחרר, ותן לך תשובות. למה אני לא אמצא כמו? אני אמצא. כי אני לא אמצא אף אחד, כי אני לא כזאת יפה, אני יפה. אני לא אסתדר לבד, אני אסתדר לבד. כאילו, תן לך תשובות לפחדים. אפילו לא תשובות הכי טובות, אבל זה כבר יעזור. אין לך איזה שהן תשובות לפחדים שלך, זה גם יעזור לך לשחרר. ודבר אחרון, תראה, אם יש לך אבן בכיס, והיא מכבידה עליך, תלך הרבה, תתעלם מהאבן, תלחם ותחזק את הרגליים, בסוף לא תרגיש את האבן. אז כאילו, זו לא התשובה, ביום שאני אשחרר אותו, אני אצא לחיים. ציל החיים עם הצל הזה, עם המשקל הזה, וככל שתסקי בחיים, המשקל הזה לא יירוגש, ולאט לאט זה ייעלם. זה לא, אני צריך לטפל בזה ולעשות איזה 7,000 קלוז'רים, ואז אני אצא. לא, עם זה, אני די מתגעגעת אליו, אבל הבנתי שאני רוצה שחרר, ואני יוצאת לחיים עם המשקל הזה. זה נכון דרך אגב, אנחנו לומדים את זה. במיינדפולנס, גם לגבי מחלות, או פציעות, או כל מיני בעיות שיש לך. אוקיי, יש לך את זה, תלמד לחיות עם זה, ואת תגיד לעצמך, ביום שזה יעבור לי, הכל יהיה בסדר. לא, אני מוכן לחיות עם זה כל החיים, וזה לא יעבור לבד, אני אהיה עם זה. ואז זה מחליש את העוצמה של הדבר הזה. זה נכון לכל דבר.

אני מסכימה, ואני חושבת שבכללי, אני חושבת שחיים מתוך תנועה, ולא חיים מתוך... עד שארזה, אני לא אקנה.

בדיוק.

עד שאני לא אשלים את התהליך האישי, אני לא אלך ללמוד, לא טיפול.

עד שאני לא ארזה, אני אקנה לעצמי בגדים.

בדיוק.

ועד שאני לא אתגבר עליו, אני לא אצא לעוד דייטים. זאת אומרת, כל העד ש... אין משהו שתוקע אותנו יותר. אני מאוד מאוד מאמינה בחיים תוך כדי תנועה, זאת אומרת שתוך כדי התנועה, מתפתחים, מגלים, עושים, אי אפשר לחכות, אנחנו לא ב... החיים הם לא כאלה, החיים דינמיים, הם לא סטטיים, אוקיי, בואו נחכה, נעבור, זה לא עובד ככה, אנחנו כל הזמן בתנועה, צריך לזרום עם התנועה הזאת. תגיד, שאלה אחרת. דיברנו מלא על סטנדרטים בפרק הקודם שלנו.

ושאלו אותי כל הזמן, אוקיי, אז אני שומרת על סטנדרטים, אבל אני בסוף לבד. או, מה זה אומר לך על תשמרי הסטנדרטים? וגם אנחנו יודעים, בדיוק דיברתי השבוע על אפקט החלווה, שכאילו מה שנקרא, כשיש מנת קרב, אז פתאום חלווה נראית לי גורמה, או שהבר עומד להיסגר, אז האחרון שנשאר נראה לי...

זה תכונה של גברים, לא של נשים.

אבל האמת שגם נשים מתחילות לאמץ את התכונה הזאת, והלחץ של הגיל, שלושים, שלושים חמש, ארבעים, אוקיי, אני שומרת על סטנדרטים, אבל בסוף אני נשארת לבד, או לא מצליחה לקבל את מה שאני רוצה.

את לא נשארת לבד כת שומרת על סטנדרטים.

יופי, אז בדיוק, בואו נעשה את הפעירות הזאת.

זה שקר, אבל זה שקר. תראי, אני באה לי בחורה, ‫בהקשיטה של סדנאוט מיינד פונסטי, ‫יפה, צעירה, יותר בהם. ‫היא אמרה לי, תקשיב, אני שיתפה. ‫היא אמרה, אני רעבתי עם חברה שלי. ‫וצעקנו, חברה הכי טובה שלי, ‫וקוחת את עצמנתי, הורדתי לה סתירה. היא אומרה, זה אלימני, היא התחילה לבכות, היא נוראית ונוראית. אז אמרתי לה, תסלחי לעצמך, פה סליחה. אז היא אומרה, איך אני אוכל לסלוח לעצמי? אז אמרתי לה, בשיטה שלא סייחת לעצמך על היום, זה עזר לך לטפל באלימות שלך? אולי אני הגעת למקום יותר טוב? היא אמרה, לא, בוא נעשה את השיטה שלי. קודם כל תסלחי לעצמך, זה יהיה להפוך אותך לבן אדם שאוהב את עצמו, ולא תרגיש כזה צורך להריב עם אנשים אחרים או להרביץ לאנשים אחרים. אז זה נכון גם במקרה הזה. אחורות אמרות לי, אני מפוגשת רק דושים, נכון? עד שאני פוגשת אחת שנראה לי, עכשיו בגלל שהוא הברז, הוא נרדם לפני הדד, אז אני אזרוק אותו. זה בדיוק כאילו מחפש תירוץ להיאחז. ההפך, זה שתזרקי אחד בגלל הסטנדרטים, זה הופך אותך לאישה אחרת. בגלל שאתה הופך את לאישה הזאת, אז יגיע לך משהו טוב. אתה צריך להפוך על הבן אדם לאישה האוהבת עם סטנדרטים במקום המרצה המרירה. תבחין את זה, תדאגי, היקום יביא לך. לא את זר, אבל יביא לך.

אני כל כך מסכימה איתך. בדיוק היה לנו שיחה עכשיו בקבוצה ש... באחת הקבוצות של הקורסים, אני משאירה להם תמיד את הקבוצה, שהם יוכלו להתייעץ אחרי, ומי שהיא כתבה, אני עובדת בגרה, נגיד, באפולה, עובדת בתל אביב, והוא מרמטגן.

הוא אמר כאילו, אז יאללה, את כבר

פה בעבודה, בואי ניפגש.

ובתפיסה שלי, לא עושים דייט על הדרך,

בטח לא דייט ראשון.

זאת אומרת, אנחנו רוצים להתכונן אליו, להתלהב עם אנו, גם אם הוא דייט אחרי דייט, אבל יש משהו בזה שאני רוצה להתארגן ולהיות אוטראקטיבית, ולא כל הזמן לחפש את הנוח, כי נוח זה ערה שהתחפש לטוב. זה תמיד המורה שלי כל הזמן היה אומר, נוח זה ערה שהתחפש לטוב. אסור לנו ללכת למקומות האלה. וברגע הזה שאני אומרת, לא. ‫אז מה אם אני עובדת בתל אביב, ‫לא באי להגיע לבכי עבודה, ‫כולי עייפה, ג'יפה, רוצה להכיר אותי, ‫בוא להפעולה, תשקיע. ‫מה אתה חושב?

‫הייתה לי אחת כזאת, ‫דיברה עם איזה... ‫בית שען או משהו כזה, ‫והיא דיברה עם איזה אחד מירושלים. ‫הם דיברו, והיא סיפרה לי. ‫ואז הוא אמר לה... ‫באפליקציה כזאת, ואז הוא אמר לה, ‫מאיפה אתה? ‫אז היא אמרה, אני מבית שען. ‫הוא אמר לה, בית שען? ‫אז היא אמרה לו, אז בואו נוותר. זאת אומרת, לא, לא, לא, לא, התחיל לנסוע לבית שען, עדיין הוא מנוסע לבית שען. בואו נוותר. אז בואו נוותר, הכל בסדר. אתה לא רוצה לנסוע לבית שען, אני מבינה אותך. בואו נוותר. זה מה שאמרנו לוותר. אז זה לוותר. ברור שלא על הדרך. ככל שאתה גם רוצה יותר, בוא, אני באת ספונטני והכל. אין לי ראשון שאומר, אנשים, את תסכימו אפילו לספונטני. למה? ברור שאם זה המחזר שאת לא שמה עליו, תשימה שאתה רוצה, בכלל את לא באה לייעוץ אלינו. הרי את לא באה ‫אז תמיד שם צריך לעזור לסטנדרטים. ‫לא מרגישה בטוחה, ‫התקווית או ספונטנית. ‫כי אותו אחד, ‫וזה דוגמה שאני אוהב, ‫אותו אחד שאומר לך, ‫בוא נתכוונן ליום שישי, ‫והיום יום ראשון, ‫מה הוא מתכוון שהוא אומר לך, ‫בוא נתכוונן ליום שישי? ‫הוא אומר, יש לי עוד אופציות ליום שישי. ‫יכול להיות שהן לא בחורות, ‫יכול להיות שהאופציה שלו היא טיולים, ‫לא משנה, יש לי עוד אופציות ‫ליום שישי, ‫אז הוא לא רוצה לסגור עכשיו. ‫אם אני עוד דלוק על מיש

את

יודעת את כל זה, אבל את אומרת, מה, אני עכשיו אגיד לו, לא חייבים שעה? ואז הוא אגיד לי, מה, את כבדה? נכון? ואז אני אצא כבדה. לא, את לא אצא כבדה. אז תגידי לו, לא, איתי קובעים שעה, אחרי לא קובעים. ואז הוא יגיד, בוא'נה, אתה ממש כבדה, מה קרה? אז תגידי לו, כן, אני כבדה, יש כלילות בבצ'אן, אחי, עזוב אותי, שחרר. עכשיו, תגידי, אז הפסדתי אותו, אני הרסתי, לא את הרסת. זה שהאמר, בוא נתכוונן, הוא הרס. המילה בוא נתכוונן, זה בן אדם שלא שם אותך בעדיפות. כי מי ששם אותך בעדיפות, הוא רוצה לקבוע שעה, וגם אם הוא לא קבוע שעה ואמרת לו, אז בוא נקבוע שעה, אז הוא שמח לקבוע שעה, והוא לא אומר לך, למד כבדה. זה בן אדם שרוצה לשמור אותך בהמתנה. אז אם הרסת, זה לא את הרסת, זה את דיברת על הפעיל בחדר, והפעיל שבחדר הוא שהוא לא לוקח את הרצינות.

מדהים. בדיוק, תהיו אמיצות, שיהיה ברור מה השווי שלכם, מה הסטנדרטים שלכם, ואנשים מתכווננים אל הסטנדרטים. זאת אומרת, ברגע שאני קובעת, או משדרת, או מבינה מה אני שווה, אז אנשים מתכווננים עליי, ואנשים פועלים בכל כך הרבה פחד, מתחייה, שאולי הוא יגיד לי לא, ויגיד לי, כבר לא משנה, אבל אתה אומר משהו מאוד נכון. אנחנו צריכים מראש להגיד, אני אין לי בעל לבטר על זה, אבל אני לא מבטרת עליי. זאת אומרת, עליי, על הסטנדרטים שלי, על הגבולות שלי, אני לא מוכנה לבטר. אם צריך לבטר עליו, או על הדייט הזה, סבבה. אבל עליי לא. וזה סדר העדיפויות שצריך להיות.

זה גם הריפוי, זה בנומה, באות אליי בנות, ואומרות לי, אני רוצה לעשות ריפוי. של עצמי. כי אני רואה שיש לי כל כך הרבה בעיות, בזוגיות, אינטלקט, לא משנה, יש לי בעיות. מה זה הריפוי? איזה ריפוי צריך לעזור? אתה צריך להיות סוף סוף ההוראי האוהב לעצמך, שלא היה לך מן הסתם. זה מה שאתה צריך להיות, שמזה נובע כל הבעיות שלך, שאתה רודף אחרי האישור של כל מיני אנשים שלא רוצים אותך. תהיה הוראי אוהב לעצמך. אז מה עושה הוראי אוהב לעצמך במקרה הזה? זאת שאלה. כשבמדינה אומר לך, נתכוונן על הדרך, אז אתה אומר, לא, לא, אני לא עושה לי הילד שלי על הדרך, שאחרי זה הוא יהיה בלחץ, ואחרי זה הוא ישאל, אני אתקשר, אני אתקשר, אני אצא לחוץ. לא רוצה, אני לא עושה לו את זה. ואני מוכן לוותר, אם זה לא בסטנדרטים שלי. זה הכל. זו, אגב, ציפרה לי, מתופעת שלי, סיפור, שלא קשרו אפילו לדייטים. היא נורא אוהבת שאין לה מספיק חברות, היא נורא רוצה חברות וזה, ואז, זה בפני עצמו אותו דבר, כשהיא נאחזת, אז החברה, יש לה חברה שתמיד מתקשרת אליה ואומרת לה, עוד שעה אני נוסעת לים, לבוא לקחת אותך, אז היא אומרת לה, אבל תראי, אני צריכה רגע להתארגן. אז היא אומרת, לא, לא, לא, אני זה ואיזה. היא אומרת, טוב, טוב, אני אתארגן, אני אתארגן.

מה, פחד אבספס?

כן, אני אומר לה, אף פעם את תסכים לי. תגידי לה, אף פעם את תסכים לי. כשהיא אומרת לך, לא תארגני, תגידי לה, אני אהיה מוכן רק באחד. אז היא אומרת לה, אז באחד לא.

אז לא.

ואז היא אומרת, אז אני לא אלך לים. נכון, אבל תאהבי את העצמך. זו האהבה העצמית. והאהבה העצמית בסוף תביא לך גם חברים, הכרה, יחסתו, וכבוד גם האחרים. זה הנקודה.

זאת אומרת, הכול בסוף הוא איזשהו מעגל, ואנחנו צריכים להתחיל בנקודה במעגל שאומרת, אני מודעת למי אני, לשובש שלי, לסטנדרטים שלי, לערך שלי. משם הכול מסתנכרן. וגם הפוך. כשאני לא מודעת לזה, אז הכול מסתנכרן לחסר.

נכון? שגם אם אני... תראה, אם בעיניו הוא אומר לי, אבל אני לא מעריכה את עצמי, אני לא מרגישה ראויה ושוואה, בסדר? אז מה אני עושה? תתנהגי כמו ראויה ושוואה. כן, כאילו, אבל זה לא באמת פקט. תתנהגי, למרות שאת לא מרגישה, תתנהגי לעצמך בכבוד. דרך אגב, בכלל, באופן כללי, אם יש לך מישהו שאתה רוצה להעלות לו את הערך, אם תייחס אליו בכבוד, זה הכול. וזה עולה לו הערך. כי מישהו אם תייחס אליו בכבוד, אז זה אותו דבר, לא משנה מה הוא עושה. אתה אם תייחס אליו בכבוד וסומך עליו, אז הוא מעלה את הערך שלו. אתה אם תייחס אלייך בכבוד, אתה עלית ערך שלך.

תגיד, איך אנחנו מתמודדים עם העניין הזה של חוסר ניסיון בזוגיות וחוסר ניסיון מיני באזור רגילי 28, 29, 30 ומעלה?

חוסר ניסיון מיני?

כן. יש לא מעט נשים, גם שמגיעות אליי, שאתה יודע, לא, מה שנקרא, שמרו את עצמן לאחד, ואז זה לא קרה, והן היום מנות 30, ואין להן ניסיון לא זוגי ולא מיני, והן לא יודעות איך להביא את עצמן. איך להביא את עצמן לדייטים, איך להגיד את זה, איך להתייחסו אליהן כאלה ילדות, איך לא הרצו אותן בגלל זה, כי כאילו, מה, אני עכשיו צריכה ללמד אותך, א' ב' וג'.

אם את מאוד מנוסה מינית, תפחדת להראות את זה, כי, יגידו, הייתי מיליון גברים. אם את לא מנוסה, תפחדת להראות כי זה. אז אם היא הגיעה לחינוך של נשים, שצריכות להיזהר כל הזמן, אם את אוהבת סטייקים, אז את לא רוצה לאכול את השיבוש שאת בולסת, ואם את, כל הזמן נשים צריכות להיזהר. לא, אני בעד שנשים יהיו מי שהם. כן, ואני בעד, הדרך היתורה זה להגיד, לא, אני ניסיון מיני. קודם כל זה לא נורא, אין שום בעיה, וזה בסדר. להגיד, קודם דבר על הפיל כבר שתחררת, כבר שמת את זה, לא להסתיר, אלא לדבר. אבל הדבר השני, המפתיע בכל הדבר הזה, הוא מה המוטיבציה שלה. אין לך ניסיון מיני בגיל 30. אז לך התהגגי קצת, את יפה, בגיש לשיר רווקה. לא, אני רוצה להיות בזוגיות ולהבין איך אני מעבירה לה את זה שאני... אחותי, הלכי ליהנות. אז הלכי להשיג ניסיון קצת מיני. אז הלכי לחוות את החיים. זה לא מה לעשות כל היום סטופסים במושב האחורי. למה המוטיבציה שלך היא לא לחוות את החיים? למה המוטיבציה שלך... כל מה שאת רואה זה שתי ילדים וחצי כלב במושב. למה? למה את לא רואה? אני רוצה לגדול. אני רוצה להיות יותר עצמי. אני רוצה לחוות יותר. כנראה אני סגורה. בוא נפתח את עצמי, בוא ננסה. לא לקפוץ יותר מדי, אבל... בוא נפתח תקרת הזכוכית שלי, למה לא זאת המטרה שלך?

אז אתה יודע, בוא נדבר רגע על המקום הזה של איך אנחנו עוזוברים דרך הפחד הזה. כי מה שאתה אומר רציונלית, הוא הכי הגיוני. גם אני אומרת לה, אז בואי נראה איך קודם כל משחררים את הפקה כזה, ואתה יודעת, ויאללה, ושתהיה זרימה, וגם אין יותר הנאה מזה. בואי, בסוף, כאילו, זה החיים. זה, את לא רוצה רגע להיות רק במקום הזה של אוקיי, רשימות וחתונה ועניינים.

אין, אני אתקדם. מה, אז אז נהנית שרי.

אבל זה נורא נורא מפחיד, כי אם העולם אף אחד לא נגע בי, או אני לא יודעת איך להיות בסיטואציה הזאת, אז איך אני פורצת את הפחד הזה? איך אני מתמודדת עם זה? כי כשאנחנו מדברים על זה כאנשים שהם בעלי ניסיון, אז קל לנו להגיד, יאללה, לכי, תתחילי לרגוג. בפועל יש כיפאון, וזה מה שאני רואה. הרבה מאוד נשים כופעות בסיטואציה הזאת. הן לא מצליחות באמת לעשות את הצעד הזה של יאללה, ללכת.

בסדר, אבל זה הכול נובע מזה שאמין הוא אמצעי. אני רוצה להוכיח שאני סקס טוב, אני רוצה להוכיח לו... אמין שלך, הוא בכלל אמצעי להשיג משהו אחר. במקום הוא אמצעי ליהנות, את צריכה לשאול, מה אני אוהבת? בוא תעשי מה שאת אוהבת.

בואי תכירי, תגלי.

בואי תנסי לגלות מה את אוהבת, ואם זה לא מצלחם בהם. הבעיה שלו, אני רוצה לגלות את עצמי, לא רוצה להיות סקס טוב בשבילו שהוא תחתן איתי.

נקודה חשובה, אין תשנה נוטה. בול, המילה הזאת שאמרת עכשיו. כשאני מפחדת להגיד שאין לי ניסיון, זה בעצם אני מוצר פגום. אני כאילו מביאה סחורה פחות שווה עכשיו לתוך הדבר הזה, כי הוא זה שבוחן את הסחורה, במקום שאני זאת שהבחן את המקום.

שירות תלמיד, אני לא נותנת שירות תלמיד, אני באתי ליהנות, ואני נהנה בדרך שלי. תראי, מישהי סיפרה לי שהיא מאוד מנוסה, והיא עשתה טנטרות ושוואנטרות ומה שאתה רוצה, באמת מנוסה ופתוחה, וחוותה הרבה דברים. והיא היה לדת עם מישהו, ועשו מה שעשו, ואז היא אמרה לו, למה אתה לא מסתכל בעיניים? אז, כי כמובן, מסתכל בעיניים זה יותר אינטים ויותר מדליק, ולא משנה, אבל כאילו, אתה מפחיד. אז היא אמרה לו, למה אתה מסתכל בעיניים? הוא אמר, זה אינ אמר לה ככה? כן. אז זה, שנינו, אני והיא, מאוד הערכנו אותו.

נכון.

אמרנו, הוא נאמן לעצמו, כי הוא לא בא להפגיד לה, אני רוצה ללמוד, לא, אני, זה אינטימי כרגע בשבילי, וזה בסדר. אז אם אתה, איפה שאתה נמצא, אתה בסדר, תהיה איפה שאתה, תהיה איפה שאתה. תראה, יש לי כאלה, שיש לי בחורה שאומרת לי, אני, פעם באה לי מישהי, אמרה לי, אני, כשנוצאת לדייט אני נורא פחד שהם יקפצו והנשקו אותי כי מה שקורה זה אני לא אומרת להם לא ואני בסוף נשקתי מישהו שאני לא רוצה אי נעימות בכלל אי נעימות כי אני לא רוצה אותו בכלל אז נורא לא נהנה זה מלחיץ אותי בדייט אז אמרתי לה בתחילת הדייט תקשיב, רק לפני שאתה מביא את הבירה, אני רוצה להגיד לך משהו. אני לא אוהב את שקופצו לי ומנשקים אותי, אז רק תדע את כפות שלה. אם אני ארצה, אני אגיד לך. אז תגיד, אבל אני רוצה את הפגר. מצוין, אבל את נאמנה לעצמך, ועכשיו את משוחררת כל הדייט. תהנה מה אני אצלך, תציג את עצמך, זה אני, הכל בסדר, זה בסדר להיות אני.

נכון, וגם כל הזמן אנחנו מנסים לחשוב מה שאני רוצה ואיך אנחנו נראה, אבל אנחנו לא באמת גם יודעים את זה, מה אנחנו יודעים מה הצד השני רוצה, הוא יודע מה אני רוצה. זאת אומרת, הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות, זה להיות נאמנים לעצמנו בתוך המקום הזה, ולראות מהמקום הזה מה קורה.

תראי, כשהייתי מלמד טנטרה, אז הייתי אומר לאנשים, איך לגעת? אם מישהו אומר, איך לגעת? אתה צריך לשאול מה היד שלך רוצה, לא איך יהיה לו נעים. אם אתה מתחיל לשאול איך יהיה לו נעים, אתה בא אוטובוס לגיהנום, בוא אחי. לא, אתה לא יכול לשאול שאלות כאלה. אתה צריך לשאול, מה היד שלי רוצה לעשות עכשיו? אם אתה שואל מה היעד שלי הוא בא לעשות לבשר הזה. עכשיו, ואז אתה מנגיש את זה לאחר, מציע לו את ההרפתקה הזאת ובוחן אם זה מתאים לו או לא מתאים לו. אבל אתה לא יכול לשאול מה הוא רוצה. את זה הוא יכול להגיד לך. אתה צריך לשאול מה ליבה. מה נעים לי לעשות. ואז תנגיש את זה לאחר, ותראה אם זה מתאים לו, תציע לו את ההרפתקה הזאת בעדינות. אבל לא יכול לשאול, אם אתה רוצה רק לרצות את זה, אתה לא מחובר לעצמך.

נכון.

וזה משהו שהוא חשוב בכללי, כלומר, לזוגיות. אז אנחנו, רגע אני רוצה לשאול אותך שאלה על משהו שדיברנו עליו בפרק הקודם, ושאלו אותי עליו שוב ושוב.

המקום הזה כשהוא מתרחק.

אנחנו אמרנו, אל תעשי כלום, לכת איחיד חייך, תשדרי שאת סופר עסוקה". וכשהוא מדבר איתך, היי, מה קורה? להגיד, וואלה, איזה לוז משוגע היה לי,

ולא להראות שישבתי וחיכיתי.

אבל אז שאלו אותי... ושאלו אותי כל הזמן, אוקיי, אבל... מה זה באמת אומר? מה זה לא לעשות? כלומר, החוסר יכולת לאבד שליטה היא מטורפת. זאת אומרת, כי בעצם, למה אני מאבד פה שליטה? כי אני אומרת, אני לא עושה כלום, ולא לעשות כלום. זה כמו לשחרר מקודם בנער שדיברת, אז גם פה. אז בוא נבהיר רגע את הנקודה הזאת או אתה תבהיר את הנקודה כי אני מחכות לשמוע את הדבר הזה ממך של בעצם הדבר שפוגש אותן שוב ושוב עוברים שבועיים שלושה חודשיים שלושה זה בדרך כלל בשתי הפעימות האלה נוצרת הרי איזושהי מורגלות ואנשים גם מתרחקים קצת, כי נהיה המשעמם, או נהיה פחות מסקרן, או נהיה פחות מאתגר.

אוקיי, אם לך את האוטו, נתת לו קביעות בחברת חשמל, הוא מריש נוח מדי, והשמע נשורון ואיוועד, את יודעת, יש גם את זה.

בדיוק, שמה שנקרא, שמתי עליו את כל קבלת ההחלטות לגבי חיי, אז מתוך המקום הזה, מה עושים?

‫אז תראי, כשמישהו מתרחל, ‫קודם כול צריך לו להיכנס לפאניקה, ‫זה הדבר הראשון. ‫אז כן, אני יודעת שיש לי ‫קטעים על המשקפיים, ‫שנכנס לחרדה קצת ‫ושעתיים לא כתב לי או זה... ‫אבל אני לא עושה כלום, ‫אני נותן את זה לנהל אותי, ‫אני ארגיש את החרדה, ‫ואני אעשה כמה דברים שתומכים בי, ‫ואני לא אתחיל לכתוב לי, ‫לרדוף אחריו, לגמור איתו, ‫לכל הפעולה שאני עושה. ‫אני לא עושה כלום. ‫זה הדבר הראשון, ‫זה פעולה ראשונה טובה. לא לעשות שום דבר, זה דבר ראשון. דבר שני, אתה צריך להגיד, להגדיר מה הטיימליין שלך, מה הסטנדרטים שלך. אני אומר, אז מתי את זורקת אותו? אם אני לא מדבר איתך שבוע, את זורקת אותו? אם אני לא מדבר איתך ארבע ימים, אמרתי, תגיד אתה. אני אומר, לא אני אגיד, תקביע. זה כמו למכור מניות. שים קו, מתי אתה מוכר. החליטתי. אני מוכר פה. ואז תעמוד במה שאמרת. אם שבוע לא יוצרתי קשר, אני גומרתי. אז תגמרי איתו אחרי שבוע, מה זה משנה. צריכה איזה סטנדר. תעמוד, תהיה מוכן ללכת. אם אתה מוכן ללכת, הכל בסדר. אז כן, זה קשה שמישהו ילך אחורה, ובמיוחד כאלה שעפו עליך, והציעו לך חתונות וזה, ופתאום הלכו אחורה. אני מבין את זה.

נכון. אתה יודע, זה כמו שמישהי אומרת לי, הוא אמר לי שהוא לא בטוח שהוא רוצה עכשיו קשר רציני, אבל אני זאת שתגרום לו לחשוב שהוא כן רוצה קשר רציני. זאת אומרת, יש איזה מין סירוב גם, לפעמים, להקשיב לה מילים. נכון, יש את המעשים. שקודם כל צריך להסתכל על המעשים. זה שאני אומרת לך שאני אומר, אני רוצה קשר רציני, זה לא אומר שהוא באמת רוצה. תבטחני את ההתנהגויות שלו.

אם אני עושיתי סרטון על זה עכשיו, מה כבר הם רוצים? אני עושיתי סרטון על זה. זה לא מעניין מה הם רוצים. אחרי תסרט המישהי אחת אמרה, אני הטעם של כולם. זה לא מעניין מה הם רוצים. זה שאומר לך, אני יש לי שלא 4 ילדים ואני לא רוצה ילדים. לי אתה תעשה ילד. מה זה יחבק לי מה אתה רוצה? זה לא משנה מה הם רוצים. אם הם רוצים אותך מספיק, הם יעשו מה שצריך. ואם לא רוצים מספיק, לא משנה מה הם רצו, הם לא יעשו כלום.

אז אם הוא אומר לי מראש, אני לא רוצה קשר רציני, הוא אומר, אז בסדר.

לא, אז זה, יש לי משהו להגיד על זה. תראי, בנדב ש... לא שאלנו אותך, בסדר? קודם כול, אני לא באה לשאול, כי אמרתי, זה לא משנה.

אני לא באה לשאול גם שזה יצוטט בכל מקום, למה.

אני באה לא לשאול, אז קודם כול, זה לא מעניין אותי על שאלה, כי אני לא באה לשאול. אם תרצה אותי מספיק, תעשה הכול, אז לא אכפת לי מה אתה רוצה. אבל מי שמיזמתו אומר לי, אני לא מחפש מה שאני רוצה ממני, אז בעצם אתה רוצה אופציה להזרים אותי. לא, אז אני לא אהבתי כל הדיבור הזה. זה צריך לבוא פתוח. כמובן הוא פתוח. אז אתה לא מחפש כשרת שני, ואם אני אין ג'לינה ג'ולי, אולי אתה כן רוצה להתגשר את שני. זאת אומרת, אתה בא לבית המוח. אז אם אתה מעיז להגיד לי שאתה לא מחפש משהו, אני קודם כל כבר לא מספיק למוצא אתכם בעיניך. כי אם היית חושב שאני מקטעיופי, לא היית מעיז לדבר ככה, היית מפחד שאני אעיף אותך. זה כמו שאתה מעיז בך לדבר איתי ככה, דיבורי הזרמה, זה אומר שאתה לא מספיק דלוק. קודם כל. אחר כך לא היית אז בכלל אני לא אוהב את הדיבור הזה. אתה מבין, אה? לא, צריך את הקול פתוח. אם התחלת לדבר ככה, כבר סגרת משהו. כבר הורידת את התקרה. זה לא יותר, אני לא צריך שתתחתן איתי, אני צריך שתקרה פתוחה, שאנחנו בנו ולא, מי יודע מה יהיה מגניב. לא, אני כרגע לא רוצה, למה אתה אמר לי את זה בכלל? אז זה כבר הוריד לי, זה שאמרת לי את זה. על זה הייתי פוסלת, כבר על האמירה הזאת.

אתה יודע, זה מזכיר לי עוד משפט שאני שומעת מלא מעט מתאמנות, שאומרות, אנחנו ביחד, ואז הוא אומר לי את המשפט, אני מפחד לפגוע בך.

המשפט חביב עליי, אני אוהב אותו.

מה אתה אומר למשפט, אני מפחד לפגוע בך? כאילו במילים אחרות, אני לא באמת מתמסר לקשר הזה. תשמעי, אני לא יודע אם אני נשאר פה או לא, אני לא בטוח שאני רוצה אותך, קחי בחשבון ספי פגיעה. זאת אומרת, מה זה הדבר הזה?

אני לא רוצה לפגוע בך זה, אני הולך לפגוע בך. בדיוק, מה זה למה זה? אבל תראי, יש כמה משפטים שצריך ללכת עליהם. עכשיו, אנשים אומרים, אה, אתה קשוח, תמיד כשהן באות לפה, ואני אומר להם, לא, אל תעזבי אותו, תעשי ככה. וחשבתי שתגידי לעזוב אותו. לא, אני לא קשוח. אני למדתי שיש כמה משפטים שאין לך ברירה, אתה בצומת שאין לך ברירה, אך צד ימין הזה לגנון, ושמאלה אין לך ברירה, אז אם ימין הזה לגנון, אתה חייב לקחת את שמאלה. אם בן אדם אומר לך, לא נפתח לי, אתה חייב ללכת. כי אתה חייב ללכת, מה אתה עושה עכשיו? תקפוצה על טות. אם הוא מעיז להגיד לך את זה, אז אתה צריך ללכת. אם היום הלכנו ורוצה הפסקה, אתה צריך ללכת. אנחנו רוצים להחזור על הארבע עם גיטר, אז דבר. אתה רוצה הפסקה? לך. אם היום הלכנו ורוצה לפגוע בך, זה אחד המשפטים האלה שצריך ללכת. כי מה הוא מתכוון להגיד? הוא אומר, תראי, אני בעתיד הולך לזרוק אותך כנראה, ככה אני מרגיש, אז אני אפגע בך, ואני רואה שאת נורא רגישה, ואני אפגעת המון, וזה, אז אני רוצה להעביר את האשמה אליך, הנה אמרתי, ואני גם אפגע בך, ואני גם לא אהיה אשם.

כן. בחרת, הודעתי לך מראש.

הודעתי, אז ברור שעל המשפט הזה צריך להפתור מקום, שוב, אם אחרי זה מתחנן עם גיטרות, לא יודע, נשקול, אבל במקום אני זורק אותו. יש משפטים שאין, אין אופציה. זה לא שיהיה שבראור אני, למשל, אני מתלוותת לגביך. פעם נשארת לי את זה גם. אני מתלבטת לגביך, אין לך אופציה. אם מישהו אומר לך, אני מתלבט לגביך, מה תעשה עכשיו? קפישה איתו, תראה לו שאתה גם גיבור, מה תגיד לו? כאילו, אנשים מתחילים להגיד, אבל תראה, אנחנו כיף לנו ביחד. מה אתה התנצל? אתה תמכור את עצמה עכשיו. בן אדם אומר לך, אני מתלבט לגביך, תלבט לבד בבית? ביי, גם תעזוב אותו. יכול להיות שאחרי יומיים בבית הוא ישתגע, והוא יבוא ויגיד סליחה. אוקיי, אז תדבר. יש משפטים שאין דרך חזרה מהם. אתה חייב לזרוק אתה חייב לוותר, כי אתה לא יכול לקבל. זה משהו שאתה לא יכול לקבל.

אני מבינה. אמרת פה את המילה הפסקה.

כן.

יש משהו שאני באמת אומרת באופן סיסטמטי, אני לא בעד הפסקות. איזה תמתום זה הפסקות בעיניי? כלומר, מה זה עכשיו אני אקח הפסקה, נבחן את הקשר? אני באמת...

מה תבחן? מה תשבוע, מה תחשוב?

בדיוק.

מה אתה חושב על זה?

לא תחשוב על כלום.

זאת אומרת...

בהפסקה, אולי תהיה בטינדר, זה מה שאתה עושה, אבל... בא לי רגע התנסויות, אבל על מה לחשוב בהפסקה? לא קרה כלום בהפסקה. ההפסקה האמיתית, ההפסקה שקורה משהו, זה שנפרדים באמת. כי אז, אם נפרדים באמת, אתה פה אחד, למה אני אומר? בן אדם מבקש הפסקה, תפרד ממנו. אז עכשיו אתה פה אחד אמר, לא, את אצלו, לא אצלי. אני לא אשאר פה במתינה שהוא יחליט לגביי. נראה לך? אני הלכתי, ואני המשיכה את חיי. ועכשיו, תשמע, בטפוח דומה לא יודעת, אני זזתי. ואני יכולה למצוא מישהו עכשיו. ואתה עכשיו... עכשיו אתה באמת חושב על זה. עכשיו אתה חושב על זה. עכשיו שגמרתי את זה, אתה באמת... אני בטוחה שאתה חושב על זה. ועכשיו בוא נראה מה אתה עשה. הפסקה הוא לא צריך לחשוב על זה, יש לו יוטים המתינה פה, ועכשיו אני יכול לעשות מה אני רוצה, ואין לי מה לחשוב.

וכשאמץ לי שם, אני אחזור.

כן, אם לא טוב לי, אני יכול תמיד לחזור. זה קשור ללשמר. כשנשים אומרות לי, ‫תקשיב, אבל הוא לא הולך. ‫הוא כל הזמן יוצר איתי קשר, ‫הוא פעם יוצר קשר, ‫הוא לא עוזב, הוא לא משחרר. ‫כל הזמן אני אומר לו, ‫אין דבר כזה, הוא לא, ‫אני לא משחרר, אבל הוא לא עוזב. ‫אז אין דבר כזה, ‫כאילו, הוא לא עוזב. ‫המשמרת זה מה אומרה? ‫המשמרת זה אומרת, ‫כאילו, אחי, שיש לי אותך. נוח לי שיש לי את החזין לא צריך להספיק לנו. זה לא בסטנדרטים שלנו. אני רוצה שתרצה אותי. לא שיהיה לי נוח לשמר אותי. אז זה כאילו מחמיא. אבל עדיין עושה לי לייקים לסטוריה. נו, צריך לך לייקים לסטוריה, ואם תתחיל איתו ותתחנן לי לבוא ולהגיד כן. זה הגבע שאת רוצה? זה ההחזין שאת רוצה? אז לשמר לא צריך להספיק לנו. זה מתחת לסטנדרטים. לשמר. גברים רוצים לשמר. אז מהם הם רוצים לשמר?

אז גם נשים וגם גברים שרוצים הפסקה, חלק מהעניין זה, הרבה פעמים, זה לא להיות מסוגלים להתמודד עם אינטימיות גבוהה, עם מה שקורה, עם ריבים, עם קונפליקטים. זאת אומרת, קורה פה משהו, ואני לא יודעת איך להתמודד איתו.

נו, אבל תראי הפסקה.

בוא נברח.

בוא, אני מקולם בעיה ללכת למערה. זה לא הפסקה, זה לא אותו דבר. אני יכול להגיד לך ש...

אני אומרת, בוא נעשה הפסקה, נחשוב על

הקשר, כל אחד ייקח לעצמו שבו שבועיים.

זה משהו אחר, זה גרוע מאוד. לא.

נכון.

תראי, אני בעיה, ואני אומר לאנשים, תגידי לו, הצבנת אותי, אני לואך את הביתה, דבר איתי מחר, לא רוצה לדבר איתך יותר. אין בעיה, לא נפרעתי ממך.

זה חד משמעית חשוב.

זה סוג ההפסקה שאני יכול לקבל. אתה יכול להגיד, תשמעי, אני צריך חופשה עם עצמי. ברור שזה חופשה ממך. איתה אני כל היום. אני רוצה חופשה עם עצמי. אני נוסע אלי סלובקיה, ואני חוזר עוד ארבע ימים.

סבבה.

אין שום בעיה.

אחלה.

הפסקה מהקשר זה משהו אחר.

בעיה.

בדיוק. זה משהו אחר. תראה, אתה רוצה לעשות טיול אופנועים בלא דעמה, בלי טלפון, אין בעיה, אבל זה לא הפסקה. זה לא אותו דבר. זה יודע, אני לא מחלתי הפסקה ממך. אני צריך להיות עם עצמי. אני בא אוהב אותך ורוצה להיות איתך. אז הכל בסנטר. בכללי. לא שברת את הדבר. הפסקה זה אומר... בעצם מה הפסקה אומר? חשבתי שזה בדיוק הרגע. זה אומר, אני רוצה לגמור איתך צדדי. כי אני גומר איתך, ואת לא גומרת איתי. זה הפסקה.

יחסים פתוחים במילים אחרות.

לא, יחסים פתוחים זה לא הפסקה. זה סוג של הסכמה על סגנון.

כן. ‫לא, היחסים פתוחים מצד אחד.

‫-מצד אחד. ‫כן, אבל זה לא דווקא יחסים, ‫זה אני גומר איתך. ‫זה לא חשוב מה אני עושה עם אחרים. ‫אני גומר איתך, ואת לא גומרת איתי. ‫זו הפסקה, נכון?

‫-כן, את מנתינה לי.

‫את מנתינה לי, זו הפסקה. ‫אז אתה יכול להסכים לזה. ‫אי אפשר להסכים לזה. ‫אתה רוצה לגמור איתי? ‫גם אני אגמור איתך.

אז למה זה כל כך קשה? מה אני שואלת בעצם? בסוף זה פשוט. אתה יודע, אנחנו מדברים על הדברים ואומרים, פשוט תשמרי על הסטנדרטים, תשמרי על הערך שלך, תשמרי על הזה, תהיה בוחנת, תהיה... אבל יש אין סוף מורכבות, כלומר, ממש קשה לנשים וגברים היום, אבל אנחנו מדברים רגע על נשים, להיות בתוך הדבר הזה שמצליח לייצר קשר זוגי, טוב ובריא. מה, למה? למה זה כל כך קשה?

קודם כל קשה חיים עצמך, בוא. כלשהי עם עצמך אתה מסתדר, איך אתה רוצה לסתדר עם עוד מישהו, גם הוא יש לו בעיות עם עצמו. היא קודם כל ציפייה שהכל יהיה מצויין, היא לא ראה לי. לחיים עצמך קשה, אני קם בבוקר, קשה להיות עצמי בבוקר, אז מה? אז עוד מישהו עם קשיים שהוא שלא, ברור שיהיה לנו קשה. זה קודם כל לא צריך, זו מפתיעה. זה שיש רגעים שסחרים, זו האשליה. סך הכל קשה, אבל אפשרי, אבל קשה. אז זה הדבר הראשון. דבר שני, זה איזשהו שחזור של הילדות. בילדות, הקשר שלך עם הקרטקר, עם ההורים, הוא מאוד משמעותי לקיום שלך. אם לא אוהבים אותך בילדות, אז אתה יכול למות. אז בוא, זה... עשו ניסויים כאלה, בדקו הרי אם... יתומים.

נכון.

שלא חידקו אותם, הם מתו יותר מכאלה שלא אכלו.

נכון, בדיוק. אז זה עניין של חיים ומוות. אז עכשיו אתה באותו מקום, אתה מרגיש עניין של חיים ומוות, שהדביל הזה עוזב אותך. זה הרגשה של חיים ומוות. אבל זה אשליה. אתה לא חיים ומוות, אתה לא תינוק, חסר ישע, תשעה בוגרת, יש לך חברים, יש לך מרגנת תמיכה, ואתה צריך למנגנון הרגשי הזה לתת לנהל אותך. כמו שאמרה לי היום מישהי. אבל שרנו, אבל אני חייבת להבין למה אני כל כך אוהב את אותו. כי אני כל כך אוהב את אותו. כמו שכיר לך את אבא שלך, כמו שחזרת לזה. מה זה משנה למה את אוהבת אותו? השאלה היא, מה נכון לך? לא למה את אוהבת אותו. אני נורא רוצה אוגיות הבאדי.

שאלה חשובה.

כי זה עשוי מכם. מה זה משנה לי למה אני רוצה אוגיות הבאדי? זה חסר כל משמעות. מה שחשוב הוא שאני לא יכול להרשות את מיותר מארבע אוגיות הבאדי ביום. זה מה שחשוב. אז אם זה לא טוב איתו, זה לא משנה למה אני רוצה. משנה לי שזה לא טוב לי. אז יאל אבל היא נורא רוצה. מה זה משנה? תמשיכי לרצות. מה אם זה משנה?

אוקיי. אז בעצם מה שאנחנו אומרים זה, קודם כול, תבני גם את הקשר ואת הזהות שלך עם עצמך. תביני...

הזוגיות עם עצמך.

תביני מה מפעיל אותך, מה הטריגרים שלך, כדי שגם יהיה יותר קל להביא.

ואז נשאל את השאלה, כשאני רוצה להתעמת, או אתה יודע...

עם מישהו.

עם מישהו שאני יוצאת איתו, שנגיד, אני

לא באה לי את מה שהוא מציע, או משהו שם לא נראה לי, או

מתחיל להתקרב לגבולות שאני, ששמתי.

איך אני עושה את זה בצורה כזאת, שהיא לא תערוס לי את הקשר?

כי בסוף נגיד, אוקיי, עברתי על הכול, ושמרתי סטנדרטים, הוא התרחק ואני ככה, ודאי, התחלנו קשר, אנחנו כבר בקשר, טוב. אבל אז, פתאום אני מתחילה להיכשר רגשית, ויש משהו שאני, שלא מתאים לי, אבל אני לא יודעת איך להביא אותו, אני לא יודעת איך...

סתירי, ההפרדה שמאוד חשובה צריכה להיות בין להתעמת כמו שצריך לבין כלונות ושיחות היחסים לאן, שאני מאוד מתנגד להן, כי הן לא עוזרים לכלום. גם אני מתנגדת לזה. הן לא עוזרים לכלום, הן רק מורידים אותך.

רק אל תעשי על זה שיחה, טוב? זאת אומרת, תמיד אני אומרת להם, רק

אל תעשי על זה שיחה. איך היה אומר חבר שלי, כל השיחות הן שיחות היחסים לאן. כשאומרים בוא נעשה שיחה, זה כל השיחות הן אותה שיחה.

בדיוק, אם אפשר, רק אל תעש ‫אז

בעיניי, בוא, ‫אתה יכול לעשות שתי דברים. ‫לקחת זכויות ולהגיד לא. ‫כל השאר זה תלונות ‫ולשיחות היחסים לאן.

‫בוא נסביר את זה, מה זה אומר?

‫-לקחת זכויות זה להגיד, ‫היום אני יוצאת עם שושנה למועדון, ‫ולמדתי לך שאני לא אוהב ‫שיוצאת למועדון, מצטערת מאמי, ‫אני אל המועדון עם שושנה יוצאת. ‫זה אימות. ‫אני לקחתי זכות, מה שאני רוצה, ‫זה הכול, אני אוכל בשר, ‫לא טוב לך, אתה אוכל יד קטניות, ‫זה מי שאני אוכל. ‫אני מבין אותך, הכל בסדר, ‫את רוצה שאתה בשר, ‫אני אשימי פה ליד, בעטיפה, ‫אהלן, בסדר, אהלן, זרמתי. ‫כאילו, זו היימות, ‫אני עושה מה שאני עושה. ‫או הדוגמה, אני הולכת להליכה, ‫אני רוצה לבוא איתך להליכה, ‫לבוא איתך להליכה, ‫אז גם את ה... ‫אז הולכות הבעל, כן? ‫אז היא אומרת לו, ‫אני רוצה להליכה לבד, ‫הוא עושה לה פרצוף. ‫למה? לא? ‫זאת אומרת, זכותך לעשות לי פרצוף, ‫ואני הולך להליכה בכל מקרה, ‫אולי אני ארג ‫קח זכויות, ותגיד לו, ‫תבוא איתי לאימא שלי, ‫הבית היא נסבלת בסוגריים, ‫ששונאת אותך, ‫כי היא כועסת עליי ‫שאני לא מביאה אותה. ‫אני לא מעוניין ‫שתבוא לאימא שלך השבת. ‫אני פעם בחצי שנה מוכנה לבוא ‫לשימן שלום, וזהו. ‫אבל איך לא יכול להובא? ‫אז להגיד לא. ‫להגיד לא, זה גם בסדר. ‫להגיד לא, לקחת זכויות. ‫כל השאר, שירי נפל ‫לשתי הקטגוריות האלה, ‫זה תלונות ושיחות היחסים. ‫לאן? מה זה תלונות? ‫תלונות זה להגיד, ‫להעביר את הכוח לאחר. ‫זה להגיד, ‫למה אתה לא מתקשר יותר? ‫-אתה לא מספיק לדבר איתי. ‫למה אתה לא מדבר? זה, אתה כאילו מתחנן למשהו, לא משנה אם אתה צועק, אתה מתחנן למשהו. ושיחות יחסים לעניין זה, מה אתה חושב, לאן אנחנו הולכים, מה אתה חושב. לא אכפת לי מה אתה חושב, אכפת לי מה אתה עושה. לא אכפת לי מה אתה חושב, אני חושב שזה שלך. מה אתה עושה? אתה לא, אף פעם ביום שבת אי אפשר לסלטל, אני אסלטל לבד.

אבל אם באמת אני רוצה שהוא ידבר איתי יותר, זאת אומרת, התחלנו לצאת ואנחנו קבענו דייטים, ואנחנו יוצאים, ואחלה לנו, אבל הוא לא מספיק מתקשר, הוא לא... הוא סך הכול הכל סבבה.

אבל למה את רוצה שהוא ידבר יותר? כי את רוצה להגיע לזמן, לא. לא, אני לא קונה את זה, לא קונה את זה, נצטער.

תשמע, לדבר פעם בערב, לפני שאנחנו הולכים לישון.

לדבר יותר בשיחות או שיחות יותר עומק?

לא, יותר שיחות ביום. נגיד, כל כמה שעות. נגיד, גם וגם.

גם שאני לא כל כך יודע מה זה עומק, כי אני, אם אני נהנה מישהו, אנחנו מדברים נאנסנד, זה העומק שאני הכי אוהב, נאנסנד. אבל נגיד, נגיד שיש דבר כזה עומק. השאלה שצריך לשאול, למה אני רוצה יותר? למה? מה זה מסמל בעיניי היותר זה? למה אני רוצה יותר? למה? למה אני רוצה יותר בכלל?

נותן לי יותר ביטחון.

אז אני רוצה יותר ביטחון. לא, אז אני לא רוצה יותר שיחות. שיחות זה אמצעי להרגיש יותר בטוחה, שאתה חייב...

לדעת שהוא רוצה אותי, שהוא שם, שהוא...

אז את זה אני רוצה. אז בוא נרד לבסיס. מה אני רוצה? האמצעי הזה אולי אמצעי לא נכון. יותר שיחות... אני טוען שביטחון תשיגי הפוך בדיוק. את רוצה יותר ביטחון. תחתכי את את השיחות. זאת אומרת, תוותרי את התפגישות, ואז תחזירי את הכוח אלייך, כי את זאת שאומרת לא. נכון שיהיה מעט, אבל זה דרך קבל ביטחון. לא לבקש יותר, אלא לבטר על המעט. זה דרך קבל ביטחון.

כלומר, אם אני אסכים לדעת שגם זה לא קיים, אז איך זה יתן לי ביטחון?

זה יתן לך ביטחון, כי כשאת אומרת, יש פגישה אחת בשבוע, ואני רוצה שתיים, כי אז אני ארגיש שיותר קורה ושיותר... לא, אבל אם תגיד, אני יכול לעבור יום חמישי? לא, יום חמישי אני לא יכול לעבור יום חמישי. אתה יודע שאני יכול לעבור יום חמישי? מצטער חמוד, נתפגש שבוע הבא. אז את בהם דעת ככה, הוא רוצה. ואת אומרת, לא, לא.

כלומר, תעבירי את ה... בכללי, אני תמיד אומרת גם, כאילו, בסוף כשמישהו מתאים את עצמו אלייך, אז גם יש פה הרבה מאוד ביטחון. כי אם אני אומרת, אני יכולה בשני וחמישי...

זה היה צריך להיות מוכן לוותר. לא להתחנן על הלוותר. תראה, אתה צריך להיות אחות, אתה צריך להיות מוכן וטוב.

נכון, ורק אני אגיד גם לא, אבל להיות במקום מאוד מאוד פרציפי. כלומר, בדיוק שאלה אותי מישהי, אם הוא גרוש, וזה הימים, אני אומרת שני וחמישי, אבל זה הימים היחידים שהוא עם הילד, אז מינה סתם, אז תשנית הימים. זאת אומרת, גם לא להיות כתנונים במקום הזה. כלומר, אפשר, חלק מהעניין זה גמישות, ואם הוא עם הילד יומיים בשבוע, לא, אתה

יכול להיות גם מישהו, אבל אם זה רק לפי הסקדג'ואו שלו...

לא, לא, ברור שלא, אבל...

גם אם זה בסדר.

ברור, אבל גם לא להיות כאילו מאוד מאוד מאוד די סטריקי בחוקים.

אבל תראי, הבעיה של אנשים היא שהם רוצות להגיע... אחרי מה זה כל הדברים הסימבוליים? הוא לא הכיר אותי לחברים שלו.

נכון, לא אמר אותי לשפחת שלו.

ואנחנו שיחות עומק. כל מי שנסה להגיד...

הוא אולי יקשר עד הדייט.

כן, אז אני מרגיש ש... לא, אבל גם בקשר יותר קצת משמעותי. אני מרגיש שהוא לא מספיק רוצה. ‫אז הפתרון הוא לא עוד מעט, ‫עוד מנזידה אדשים, ‫ככה לא תגיע למלוכה. ‫עוד מהנזיד לא יקדם אותך. ‫זה לא יביא איכות. את רוצה איכות, את רוצה יותר, לך אחורה. ואז בוא נראה, או אם הוא נאבק ונבעל, כאילו, ומנסה יותר, סבבה, ואם לא, אז בסדר, אז כנראה הוא לא רוצה.

הוא לא היה שם מההתחלה.

כן, אז הוא במבחן, שימי לו את המבחן. היא לא רוצה לשים את המבחן, כי היא מפחדת שהוא ייקשה, היא לא רוצה. היא רוצה להאמין שהוא נורא רוצה, אבל לא יכול. אין לו יכול, בצבא כבר אמרו את זה. היא לא יכול, זה בן זאת שלא רוצה. אין לו יכול. אז כאילו, כשהם רוצים, הם רוצים הכל. אז תהיים מוכנים לבחון את זה באש. כן? ואם מתגלה שהוא באמת לא רוצה, אז מצוין, מה לעשות?

אוקיי. תגיד, ידידים וידידות, מה אתה חושב על זה? זאת אומרת, שנגיד יש לו ידידה, שהוא מדבר איתה מלא, והם ככה מתקרבים, או יש דברים שאני לא יודעת והיא יודעת, או נגיד אני באה לה ובדיוק היא יוצאת, זה מפריע לי.

אז תראי, אני יכול להבין שזה יכול להפריע, אבל שוב עמדת חולשה. את לא יכול לפעול במקום הזה. היא צריכה, אם באה אחת פה לשולחן, ואנחנו זוג, ומדברת, היא יצאה להגיד לה, אה, קוראים לך, שושנה, טוב, שושנה, איזה כיף שבאת, ואנחנו באמצע שיחה ביי. כאילו, הבעיה, שלוט לזה.

זאת אומרת, אתה אומר, אין בעיה עם ידידים וידידות, כלומר, שהוא יתקבל את הידידים שלה, ושהיא יתקבל את הידידות שלו?

אני זוכר פעם, כשהייתי נשוי, והייתי באמת דלוק על אשתי מאוד, אבל גם כשהייתי נ יום אחד היא הגיעה למשרד במפתיע, היא תצחה מני משהו, לא תגידי מאהבה גדולה, היא תצחה מני משהו, באה למשרד במפתיע, היא מצאה אותי, המזכירה הבלודין יושבת עליי. היא נכנסה הגרושתי, אני לא אשכח את זה עד היום. הסתכלה עליי בכלל, כן? אמרה לה, קום, ישבי שם. ככה. היית יושבה שם, ואז היא אמרה לי, אתה יכול לקנות בבקשה שתי מלפפונים של השגוונות, והלכה הביתה. היא לא ספרה אותה בכלל. אני לא שוכח את זה. היא לא ספרה את האירוע הזה בכלל. היא לא ספרה את זה. זה היה מין עמדת כוח שעריש. כאילו, לא יודע מה להגיד. כאילו, אז אני לא אומר שאני זהב טהור פה בסיפור הזה יוצא.

כן, אתה לא.

לא, אבל את מבינה, אבל גרושתי את הזהב טהור.

היא יצא מלכה.

היא לא ספרה אף אחד. אז אני בעד לא לספור. אין מנגינה שבאה לך ופלרטת עם זה. צריכה לעשות משהו, אבל...

אז אני מסתכלת על זה אחרת. אני מסתכלת על זה בהיבט של אינטימיות ופריצת אינטימיות. אני אסביר. זאת אומרת, בסוף, אם אכלתי במסעדה, כבר לא באי לאכול בבית. מה הכוונה? לא קשור אפילו לקיום יחסים, לא קשור לכלום. נגיד עובר עליי מה... אני אספר לך סיפור דווקא מהצד של אישה וידיד. מתאמנת שלי אומרת לי, כל יום שאני נוסעת לעבודה, שעה שלמה, יש לי ידיד שאיתו אני מדברת, וגם בשעה חזור. ואז בעצם היא באה הביתה, וכבר אין לה מה לספר, כי כבר היא סיפרה את הכל למישהו, מה עכשיו, אתה יודע, אני נותנת פירורים. ואז במקום הזה, כשיש ידידים וידידות, שהם חלק מהאינטימיות, כלומר, שהם מקבלים את המידע, שהוא מתקשר אליה לספר לה משהו, או שהיא עכשיו איתו באיזה שהם צחוקים, ואני לא חלק, זה לא עניין רק של שליטה, ושאני רוצה שהוא יהיה רק שלי, יש פה פריצת אינטימיות.

אני לא מסכים, לא מסכים. בזה אני ממש לא מסכים איתך. נכון, נכון, זה גם טוב. אני ממש לא מסכים. ‫האדם הוא, יש לו כל מיני אנשים בחיים. ‫-נכון. ‫יש לך חברים מסוג כזה ומסוג כזה. ‫דווקא מאוד חשוב גם ‫שיש לך מישהו שהוא... ‫שאתה יכול לשתף הכול. ‫דווקא לפעמים בן זוג שלך...

‫-נכון, כמו חברות.

‫אתה לא יכול לשתף את הכול.

‫-חברות שלי, אנשים...

‫מתלולה לבן זוג שלך, אתה רוצה... ‫חבר שאתה יכול לדבר איתו ‫על כל מיני דברים ‫שאתה לא יכול לדבר על בן זוג שלך. הבן זוג שלך לא יכול להיות הכל בשבילך.

זאת אומרת, אתה גם אומר לי, יש

דבר כזה, ידידים וידידות, כי הרבה פעמים, כאילו, ידידים וידידות, זה כאילו, אתה יודע, מישהו רוצה שם משהו מעבר, אבל זה לא באמת יסייע.

זה משהו אחר. אם יש לו ידידה שהוא מת לצאת איתה, והוא בחר להיות ידיד שלה, ובעצם היה רוצה לצאת איתה, את הידידה הזאת, אני לא רוצה.

או אם היא רוצה אותו.

אם היא רוצה אותו זה פחות חמור בעיניי.

אתה חושב? ברגע של חולשה אין לדעת.

מה זה רגע שהחולשה כל הזמן חטאת לפה את החובץ? בוא, זה לא העניין. אני חושב שאם הוא רוצה אותה אז יש משהו לקוי. כן, אם היא רוצה אותו, אני גם ידידה שמאוד רוצה אותי, זה לא טוב לי להיות איתה בידידות, כי זו ידידות מזויפת. זה בעיה אחרת, אבל אם אתה רוצה מישהי, ואתה הייתה, וכאילו, מחזיר אחריו, זה באמת לא טוב. אבל אם יש לך ידידה קרובה, יש לי ידידה אחת 40 שנה, חברים טובים 40 שנה, אני לא מדבר איתה כל יום, אנחנו חברים מאוד קרובים.

אז אולי זה קשור למינון, או ל...

גם המינון בעיניו הוא לא מדויק. גם לאלה שעם אמא שלהם כל היום, סינר, זה סתם מפגם, אבל זה לא נגדך. גם אחד שאומר לי, הוא קטע קול מספר לאחותו ולא לי. שילח לך אותו, זה לא נורא...

אבל יש בזה בעיה. זאת אומרת, אם הבן זוג שלי בוחר לספר הכל, או דברים חשובים בחייו, למישהי אחרת שהיא לא...

אז קודם כול, שאלי את עצמך אם אתה שבק או לא. כי כשאתה שבק, לא מספר לך כלום.

זה תמיד קודם כול נפחות עצמנו.

אז כשאתה עצמך, אם אתה המשטרה ואתה שבק, אף אחד לא ספרה כלום. זה נכון גם מול הילדים. אם אתה המשטרה והשבק, אף אחד לא יושב לספר לך כלום. ואם אתה לא משטרה והשבק, אתה צריך לאכול כל מיני דברים בשביל לשמור על אמון בעצם אז אתה מה שאתה אומר

לי, לבדוק את עצמנו ורפלקציה על עצמי, ולבדוק שבאמת אני זה, זה תמיד חשוב.

שאני לא משטרה.

אבל בעצם אתה אומר לי שאם נגיד עכשיו היא יוצאת עם מישהו, והוא אומר לה, אני לא אוהב את הידידים שלך, אז היא אומרת לו, זה בעיה שלך, תתבודד.

אני מעיף אותו בכלל.

אתה מעיף אותו.

אני מעיף אותו. זה היה אמירה מאוד חוץ פנית בעיניי. זה החיים שלי, אני מצטרף איתך לחיים שלי. אתה יודע, אני רוצה עכשיו לשנות לי את החיים. כבר מדאיג, יש בזה משהו מדאיג בעיניי. עכשיו, יכול להיות שיש ידיד אחד, בוא, אני יכול להבין, יכול להיות ש...

זאת אומרת, אני גבר ואני... ואם הידידים הם אקסים?

גם איני בעיה, אני יש לי מיליון אקסיות, בדיוק תקשרה לאיזה אקסיות, אמרה לי, אנחנו ארבע אקסיות שלך בגבעת אולגה, אולי תבוא לבקר. רק בגבעת אולגה. לא באתי, אבל כאילו... זה אינדרקסיות, אבל אין לנו עניינים, אנחנו אקססים, זה קרה ברור בשנים, אנחנו סבלנו, זה לא קישור לאקססיות, זה קישור לאפונים, אתה צריך להיות בטראסט, כמו שדיברנו קודם, אתה צריך להיות בטראסט באלוהים, אז מה אומרים, או ביקום, לא משנה, אנשים אומרים, אבל היה 7 באוקטובר, זה לא קישור טראסט לאלוהים ב-7 באוקטובר, נכון? אז זה אותו דבר, אתה צריך להיות בטראסט במדען שאתה נמצא איתו. ‫אם אני אדבר בחוסר, ‫ביום שאני בטרסט, ‫ביום שאני אגלה ‫שאתה בעצם כל הזמן... ‫אז אני אעזוב אותך, ‫אבל אני בא בטרסט ‫לעוד שאת משטרה של אף אחד, ‫ואני לא פותקת, היא האקסטית, ‫לא אכפת לי, אני מאמינה ‫שאתה דלוק עליה מספיק. ‫לכן תדגיש שאתה דלוק עלייך מספיק, ‫הכול יסתדר טוב. ‫לבחור להתחיל את משטרה, ‫למה היא עשית לייק להילח?

מה אתה אומר על זה, הרבה פעמים באמת על הלייקים האלה, שנשים אומרות לי, אבל הוא עוקב אחרי מלא נשים, הוא עושה להם לייקים, מה אתה חושב על זה? כאילו גם איך אפשר להגיד לו, בלשתי אחריך, הסתכלתי על מטה?

אני בעצם לא מתערבב לאנשים יותר מדי בחיים, והוא רואה פה, נשאיר פה, תסביר אותו, תסביר אותו, מה אתה רוצה לקחת לאנשים את הדברים שהם עושים, עזוב אותם. ככה שאם יש לך חבר, לא חסר דוגמאות, את יוצאת עם מישהו, ואת מגלה, שכל היום מתחילים בחורות, או מתחבר עם בחורות כאלה חוספניות בזה, שהוא בעצם רוצה להתחיל איתן בפייסבוק, או לא משנה איפה, באינסטגרם. זה משהו אחר. אבל אם הוא פעיל ברשתות, ופה שם עושה לייק לאיזה מישהי שנראה טוב, יאללה, מה? זה צריך לאיים עליך. אם זה מאיים עליך, אז אין לך קרקע מולו. אתה צריך להרגיש מספיק שהוא אהב עליך. זה לא מאיים עלייך, אתה מבין? זה לא יכול לאיים עלייך. זה העמדה היותר נכונה. אז תגיד, וואלה, אני רואה שהוא, אני הולכת איתו למסטן דוגמה. אני הולכת איתו למסעדה, והוא מסתכל על כל מיני בחורות. אז אם אנחנו בדרגה שהכל זה, וצריך לצחוק ביחד על הבחורות, סבבה. ואם אני מרגישה שהוא לא מתעניין בי, הנה אני יפה, תראה איזה יפה, ואתה מסתכל כל הזמן על המצרית, או יותר גרוע, מדבר איתה, מפלטת בצורה מגעילה, עוד יותר מזעזע, לא משנה. אז אתה צריך להגיד, הבנתי, אתה לא כנראה אף עליי מספיק, אני אראה לך מה זה. היא לא אומרת כלום. ועכשיו אני פתאום נוסעת לאירופה, יוצאת עם חברות, אין לי זמן בשבילך. עד שאני לא אראה ממך שאתה דלוק אש. אין לי בעיה, תעשי את זה, לכי אחורה, אין לי בעיה. אבל לא, למה אתה מסתכל אחרות? תראה, הבנתי, אתה מסתכל אחרות שאני פצצה כמו אני יצאתי איתך, אז אין לי בעיה, אני לא יוצאתי איתך, ואני לא כלום, אני הולך לעשות כלום.

זאת אומרת, בעצם שורש העניין פה הוא חוזר על עצמו

הדברים האלה הם לא, הם מזיזים אותך מכאן או לכאן, ואתה ממשיכה להיות כמו גרושתך, בעשי החיבור לסנטר שלה. זאת אומרת, אנחנו...

וגם אם לא, אז תקח את עצמך, במקום להתעסק בו, כשאתה רואה את עצמך נצטרך להתעסק בו יותר מדי, תחזרי לעצמך, ותגידי, אני אתחיל ללמוד סלסל אולי, אולי אני אעשה את זה. תחיל להשקיע בעצמך, תשקיע בעצמך ושירדוף אחרייך, במקום, כשאת רואה שהנגה שלך הולכת לשם ויבדוק ומה זה ומי עושה, רגע רגע, אני לא בציר הכוח, בוא, מה יחזיר אותי? אני אלך ללמוד זה, אני אלך לעשות זה, אני אלך לעשות זה.

אולי ניתן איזה כלי להתחבר לציר הכוח, מה אתה אומר, איך זה, תן עכשיו לאנשים, תגיד להם, תעשו שתי פעולות שיעזרו לכם להתחבר לציר הכוח. מה זה שתי הפעולות האלה? או שתי המחשבות האלה, או שני הדברים האלה?

אז תראי...

איך הן מתחברות לציר הכוח של עצמן?

הדוגמה שאני הכי אוהב להגיד, היא דוגמה מאוד קלאסית בבודיזם גם, שאומרים, אתה יכול לשבת או בעצמי הקטן והסובל, או אתה יכול להיות אבודה. אז מי שלא תחבר לאבודה, קרא על עצמך רבי נחמן, איזה מי ש... תהיה בהם, יש לך עמדה יותר רחבה כזאת. שאתה אחלה, אתה בנטינה, אתה מגניב, הכל בסדר כרגע, ברגע זה הכל טוב, אני ממורתג לרגע הזה, לא נאחז בכלום והכל בסדר. ויש לי העצמי הקטן ועצמי, יופי, אם הוא יעזוב אותי, בכלל בוגדים לי, אני לא סומך את הלבחן, ואולי אני לא מספיק יפה, ואולי אני צריכה לעשות ניתוח כזה. יש לך את העמדה הזאת ויש לך את העמדה הזאת. נשאל איך אני עובר לעמדה הזאת ונמצא בה יותר פעמים. והרבה פעמים לעבור לעמדה הזאת, בדיוק דיברתי עם לקוחה אתמול על זה, להיזכר שפעם בניו יורק הייתה בעמדה הזאת. זכור רגע שהיית בעמדה הזאת שהיית גיבור, שעמדת ואמרת לו, למשהו שנורא רצית, כי היית נאמן. סוכו רגע כזה. רגע מההיסטוריה שלך, לכן צריך לאסוף רגעים כאלה, שבאותו רגע הם נראו לך הסבל, אמרתי לו למשהו, יאללה, יכולתי להיות איתו. אבל בעצם היית נאמן על עצמך, או היית נאמן על עצמך. תיזכרי ברגע הזה. תראה, אתה יש לי תמונה להדמיתה של אני וחברים שלי, טובים בגואה, יושבים על הים וצוחקים, ואני אומר, אתה שמח וכיף, וזה, הנה, אתה יכול להיות כזה. תראה, ואז הם מחזירו אותך למקום הרחב הזה, המושב הרחב הזה, אני במקום הרחב של הנתיניו, שהכול בסדר ברגע הזה, ולא בעצמי הקטן. תעביר את עצמך לשם, תעביר את עצמך למקום הזה.

ואז בנקודות האלה אנחנו הכי ממגנטים, והכי נמשכים אלינו, ולנו הכי טוב שיש, אז אני חושבת שזה נקודה מעולה.

נסיים.

ונסיים עוד פרק אדיר.

אז היום תגיד מילה.

יאללה.

בסופו של דבר, אני אוהב תמיד להגיד לאנשים, הרי זה אף אחד, למה אני מדבר עם האנשים על כל הנושאים האלה? כי אף אחד לא מעניין אותם את המהות. והמהות היא, איך אני נהיה יותר בשקט עם עצמי? הרי זה השאלה בעצם, ולא דוד יביא לי את זה. והתשובה היא, לא חסר לי דבר בעצם ברגע הזה. אם אני משאר ברגע הזה באמת, עם קורס התשע, שיש לי פה במטבח, מה חסר לנו? איזה גבר נעים. מה חסר לנו ברגע הזה? האמת, לא חסר לנו דבר.

להפך, יש הכל. וזה מדהים. זה בדיוק כמו שאומרים, שמי שנמצא בכאן ועכשיו אין לו דאגות. אז תודה רבה. איזה כיף היה. ואני שמחה, ואנחנו נשתמע.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתאו

קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים

מעניינים, המרכז הזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם, ביי.