פרק 75 - למה את לא בזוגיות? חלק ג'- עם שרנו

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

אז היום איתנו, בפעם השלישית, שרנו, שהוא מנטור למערכות יחסים, לזוגיות, ויש לו את המופע האדיר והמצחיק שמשלב את כל העניין של יחסים וזוגיות, ואני אספר לכם עליו גם בסוף. אני רק אגיד שיש בקרוב תאריך, ואפשר לראות את כל הפרטים באינסטגרם. אז היי, שרנו, מה שלומך? איזה כיף לפגוש אותך בפעם השלישית.

ממש.

תשמע, אנשים אוהבים. אוהבים את הפרקים, אוהבים את החיבור, והם רוצים לשמוע עוד.

יאללה, קדימה. אז בוא, מה שאלו אותך? איזה שאלות האלו?

אז האמת, אספתי המון שאלות, נראה מה נספיק, אנחנו נשתדל לענות להם על הכול, אבל אתה יודע, אחי, רגע, לפני שאנחנו צוללים, בוא נדבר רגע על אהבה.

אוקיי.

איך שומרים על אהבה?

מה זה שומרים?

איך שומרים על זה שלא ניפול השוטף, שנשמור על אהבה לאורך זמן, שנשמור על אהבה לעצמנו, על אהבה עם הבן זוג שלנו? שיהיה מעניין, שיהיה קשר שנרצה להישאר בו, בקשר שלנו.

תראי, הדיאלוג בזוגיות, ובין ביטחון לריגוש. ואתה צריך להבין שזה הקו שמשחקים בו. אז אם אתה רוצה לשמר את הריגוש, בסדר? או אם אתה אומר, לא, עברנו לאהבה אחרת, סבבה. אבל אם אתה רוצה לשמר משהו בריגוש, בהתרגשות, אז בין הוא אמיני או התרגשות אחרת, אז אתה חייב לוותר על משהו מהביטחון. ומה שאומר ביטחון זה אומר, אוקיי, אולי לא בדבר הכי מהותי בביטחון. כן, מחויבות. כן, את החברה שלי, או את בת הזוג שלי. כן, אני לא ערבתי איתך, זה לא הולך. בסדר, אבל... את יודעת שאני מחויב לך, אבל מצד שני, אם אני הלכתי לכמה, לאיזה מקום, ולא התקשרתי, לא קרה כלום, כי את בטוחה ואת יודעת לבשה את עצמך בדבר הזה. כלומר, אפשר לשמר איזו זרות. אני, לא חייב לצפר לי מה היה בפגישה עם הפסיכולוג שלך, את יכולה להגיד לי, איפה היית? הלכתי לחברים. איזה חברים? חברים. אני רוצה לראות זוג שמסדבר ככה. אני מתמיד מסדבר ככה. ואם את יכולה להגיד לבן זוג שלך, תקשיב, היום לא בא לי להיות איתך, כן? כי איתך אני כל הזמן בא לי להיות. לא איתך, עם אנשים אחרים אני הולכת. ואת יכולה להגיד לי, זה לגיטימי במערכת? אז יש זרות. מה שהיה מאוד לגיטימי ביום שנפגשתם. שם היה זרות וזה בסדר. כמו שאני אומר תמיד, אם בא לי בחורה, נפגשתי איתי בסלון, פעם ראשונה אצלי בבית, אחרי שעה שהיה נחמד היא אומרת תקשיב שרנו אני הולכת היא לא אומרת אני צריכה ללכת נכון? ואחרי חודשיים היא כבר אומרת אני צריכה ללכת כי אחרי חודש שהיא הולכת ממני ואחרי שלושה חודשים אני אומר לה אם אתה הולכת בכלל, דפנה חברה מעצבן שלך, מה אתה הולכת? נכון? פתאום, איפה הכבוד לזרות? אז אם אתה משמר משהו מהזרות, עדיין איזה ביטחון משמר מהזרות, אז גם המשיכה נשמרת, גם הכבוד נשמר, גם משהו נשמר. אז צריך לשחק על המשחק הזה. בשביל לשחק על זה, צריך להיות בבסית עצמנו קצת יותר טוב רגשית, כדי שלא נצטרך כל היום את ה... ולא את הפיוז'ן, אנחנו כל היום ביחד, בוא נרק ביחד, בוא נרק ביחד. כאילו, אז אחרי זה מתפלים שזה נמאך לכם, לא?

אז בעצם, תראה, אבל אתה אומר פה משהו על ביטחון שהוא באמת בין ה... הכי חשוב, אני... בעצם כל בני אדם נולדים עם שני צרכים, הצורך בביטחון וצורך ברגושים, ואנחנו צריכים באמת ללמוד, לשחק איתם כדי לייצר מצב שגם לנו באמת נוכל להרגיש מסופקי ונוכל להרגיש טוב, אבל גם בתוך מהר תייחסים. אבל אישה, הצורך הגנרי הבסיסי שלה זה ביטחון. ואחד הדברים שביניים טעות זה שנשים תולות את הביטחון בצד השני. זאת אומרת, זה מאוד חשוב שהוא ייתן לי ביטחון, שאני... הוא לא ייעלם לי ושהוא לא יסנן אותי ושהוא אני לא... הוא ידע אם הוא מחויב אליי, אבל אי אפשר גם שהוא יהיה אחראי על כל הביטחון שלי. כלומר, אני חושבת שאחד הדברים החשובים בשביל שנוכל להכניס את הרגושים ולשחק את המשחק הזה, זה באמת שכל אדם ידע, כל אישה וגם כמובן כל גבר, לייצר את המצב של הביטחון שלו בעצמו. הבעיה היא איפה הקו.

בסדר, אז ביטחון שלך ועצמך, זה אומר, שאתה יכול לעשות את עצמך יותר טוב,

אתה לא מתרגש מכל דבר, אתה לא

נפעל כל כך בשנייה. אגב, שכל אחד לקוו אחר, אבל ככל שאתה מבוסט יותר טוב רגשית, מצבך יותר טוב, הכל בעיניי עובר. אם מישהו רב איתך, ועוזב אותך, כי הוא רב איתך כל פעם, אז זה חוסר ביטחון. זה איום. במידה שכל הזמן הוא אומר לך, עשית משהו לא בסדר, הוא קם והולך. אבל אם, כמו שאני מציע לנשים לעשות, אם הוא מאוד עצבן אותה, ואת אומרת לו, דוד, אולם שני, איך קורה במקרה שלך? איך קורה במקרה שלך?

שלי אמיר.

אמיר. אמיר. אמיר.

תורך 20 שנה אני עשה אמיר ככה.

אז אמיר מעצבן אותך מאוד, נגיד, אז את אומרת לו, אמיר, הצבנת אותי מאוד, אני הולכת הביתה, נדבר מחר, משנה שאתם גרים יחד, אבל נגיד, נגיד שאתם גרים, אני הולכת הביתה, נדבר מחר, אבל נדבר מחר, כלומר, אני לא עוזב את אותך. אז כאילו, יש המשכיות, ומצד שני מותר לי כרגע מאוד לכעוס, או כרגע לא לדבר איתך, ואני לא חייבת עכשיו להסביר לך. מותר להיות המצב הזה, אבל יש איזו המשכיות. מי שמאיים על ההמשכיות כל הזמן, הוא לא יכול לתת לך ביטחון. אז יש איזה קו, מה זה לא ביטחון. בסדר?

אז אנחנו אומרים את הדבר הבא. כדי לשמור על אהבה, אנחנו צריכים לשמור על רגושים. הרגושים זה יש. רגוש, אני מגדירה את זה ככל דבר שאינו בשגרה. כל מה שתכניסו שהוא לא בשגרה, הוא מכניס ריגוש לתוך הקשר, וזה משהו שככל שנכניס אותו, יהיה לנו יותר כיף בתוך הקשר.

אני קצת כופר בזה, זה כמו שאומרים, אז תקנו נרות להמבטיה, תתלבשי עד כמו קובוי ולהתלבש כמו אינדיאנית או לאיפה.

זה יכול להיות אפילו קריצה.

זה נחמד, זה נחמד. אם כבר על זה אז אני הייתי ממליץ, אם כבר אתם רוצים לעשות את זה אז הייתי ממליץ שוי סבא קוויץ' יסוף אותך טרמפיסטית ויצחקו אותה שאתם לא מכירים. אין בעיה, זה לא רע, יש גם ספר כזה של מיליאן קומדרה, מאוד מעניין, זה בסדר, אתה משחק משחק תפקידים באמת, זה נחמד, אבל בגדול בעיניי, מה המשחק התפקידים הזה בא להראות? איזה סוג של זרות? מה אנשים אוהבים בפורים? שאתה יכול לתחפש ולהיות משוחח ובתור המשוחח מותר לך להתנהג אחרת. זאת אומרת, האישור שאתה צריך לתת לעצמך ושמותר לך בתוך המסגרת הזוגית פתאום להיות מישהו אחר, שהוא לא מתנהג בקונטקסט הרגיל, זה מה שמייצר את המשיכה, את השוני, ולא דווקא קניתי משהו חדש או עורכות חדשים.

אז בואו רגע נדאג את זה. קודם כול, אחורים הם בעצם אותו דבר. כי אם אני אומרת ריגוש, הוא כל דבר שאינו בשגרה, אז זה יכול להיות שבדיוק אנחנו מתנהגים אחרת. אבל זה יכול להיות שפתאום אני עוברת לידו ומלטפת אותו מה שלא עשיתי לפני, וזה יכול להיות שפתאום הוא קורץ לי מה שלא עשינו לפני, וזה יכול להיות שפתאום הוא נותן לי צביתה קטנה על מה שלא עשינו לפני, וזה אומר שפתאום אנחנו יכולים רגע ללכת לאיזושהי חברה ולא לספר הכל. זאת אומרת, כל דבר...

זה, למשל, זה שאתה... זה, למשל, אני אומר, צריך לגדל את זה כשמתחיל הקשר. כי כשמתחיל הקשר והוא אומר לך, לאן הלכת? ואת אומרת לו לחברים, איזה חברים? חברים, אני לא אספר לך כל דבר. אז כשבתחילת הקשר מותר לך להתחיל לגדל כזה דבר, אבל אם אתה אחרי שלוש שנים פתאום אומרת לו, לא, את זה אני לא רוצה להגיד לך, זה כאילו מושבר, את זה צריך לקבוע את הסטנדרטים אל יותר מוקדם, שיש איזה חלקים עצמאיים שלך, ויש לך את הסודיות שלך, ויש לך את החלקים שלך, אם בשלב מאוד מוקדם הוא לא מאפשר את זה. אז זה דגל אדום.

אוקיי, אבל מה עושים אם עכשיו אנשים שומעים אותנו ואומרים, וואלה, אני רוצה להכניס את הזרות הזאת, אבל אנחנו כבר שש, שבע, עשר שנים ביחד, איך נכניס את זה פתאום?

אתה יודע, אז קודם כל צריך לדבר על זה שרוצים לעשות את זה. כמו כל דבר, אתה יכול לדבר עליו, אבל בסוף צריך לעשות איזו עימות קטן. והעימות הקטן, דוגמה שאני אוהב לתת, זה נגיד את הולכת להליכה, והוא אומר לך, אמיר, אני אומר לך, אני בא איתך. אתה אומר, אתה לא אמיר, אני רוצה ללכת לבד. ואז הוא עושה פרצוף. אז מה אומרת לאנשים? מה הוא עושה פרצוף? שיפרגם. לא, הוא זכותו לעשות פרצוף, ואת זכותך ללכת להליכה, וגם לא תהני בהליכה, וזה לא נורא. העיקר שעשית את זה, וכאילו, יצרתי את המצב שיש אימות קטן, וזה בסדר, ואני הלכתי להליכה בלעדיך, ואתה מרגיש טיפה דחות, ובסדר.

אוקיי.

החסים צריכים להכיל את זה, אתה צריך להכניס את זה במינון, שהחסים יכולים לבלוע את זה אוקיי.

תגיד, מה אתה חושב על להציץ בטלפונים ככה? אנחנו מדברים על ההקשר הזה של השליטה והביטחון, ואני רוצה לדעת כל הזמן מה קורה שם. המקום הזה שאנחנו מציצים, המקום הזה שהוא הולך שנייה נרדם לפניי, ואני נכנסת לו לטלפון.

קודם כל, בואי נגיד ככה.

אגב, אני לא נכנסת בהגדרה.

קודם כל אני חושב שכל דבר שקשור במעקב אחרי האחר, הוא מחליש אותך מאוד, הוא משחיק אותך מאוד מציר הכוח, הוא רע לך, בוא נתחיל מזה, הוא רע לך, לא לא, הוא רע לך קודם כל, אז לכן אני לא ממליץ לעשות את זה כי זה רע לך, להציץ בטלפון של האחר, שתיים, אתה צריך לכבד שזה הטלפון שלו. אתה צריך לכבד את זה. כי זה חלק מהכבוד. זה הטלפון שלי, ואני מזהיר אנשים תמיד מהמשפט, קחי את הקוד שלי. גם אם שאומר לך, קחי את הקוד של הטלפון שלי, הוא מסוכן. אה, תחליפו קודים של הטלפון. זה בעלי חסר משנה. אז מה? תן את זה... הייתה לי לקוחה אימא, מה זה יצא לדתים? זה מה? אבל הילדה שלי, אם ישתמש לי בטלפון, יש לה את הקודם. אם אני תקחי לה את הקודם, אה, זה אימות גדול מאוד. היא תדע שאני יוצאת לדתים. קיצור, נתת הקוד לילדה. לא, חמודה, את תתני את הקוד לילדה. זה הטלפון שלך, הוא פרטי שלך, זה החיים שלך. כמו, מה את חושבת כרגע? אם הייתי רוצה להגיד לך מה אני חושב כרגע, הייתי אומר לך. חמודים, את לא תשאלי אותי מה אני חושב כרגע. כי אני לא מתכוון, אם הייתי רוצה להגיד, הייתי אומר, אתה צריך לשמור על הפרטיות שלך. צר זה לא קל, אבל צריך לתרגל את זה. כשאתה לומד לשמור ספייס בפרטיות שלך, אז לכן, הנטי גם על הטלפון שלי הוא שלי, ושאף אחד לא יסתכל לך בטלפון. עכשיו, אחרי שאמרנו את כל זה, saying this, מה שאומרים, היא מצאסלו בטלפון, וראית שהוא מתכתב עם קוריאני בחורות. אז עכשיו אתה אומרת לו, דוד, אמירה, התכתבתם עם קוריאני בחורות, כן? התכתבתם עם קוריאני בחורות, והוא אומר לך, אבל סליחה, מה הצצתי בטלפון? זו תשובה לא רלוונטית. כי זה לא משנה... עכשיו, השאלה היא לא מצצתי או לא הצצתי. השאלה היא מה אף נתפסת. ואם אתה מתכוון בחורות, כדי שתענה לה שאלה. בסדר? ואם אתה מתעקש על זה, זו תשובה נרקיסיסטית. כי זו לא השאלה עכשיו. תפסתי אותך, בוא. ואני בגישה שאם אתה רוצה שמישהו יעוף עליך, לרדוף עליך ולהיות המשטרה שלו, לא יעזור לך, גם אם תפסת אותו זה לא יעזור לך. אתה רוצה שהוא לא יעקב בחברות אחרות? תציעת עם החברות, תחזרי לו עם השן סגרת של גברים, הביתה. תטעני מהחיים, תהיה מסיבה אליך, פעילות משאלך. הוא ישאל, אז רגע, מה, שוב את יוצאת? כן, אני יוצאת מהמילה. אז הוא יתחיל להציע לך ולהתחיל, כאילו, תסכי בעניינייך, שירדוף אחריך יותר או לא ירדוף אחרות. ואילו להתחיל לירדוף אחריך ולהגיע, ולהניש, זה לא זר, זה פשוט לא פרקטי.

גם אני חושבת שיש בזה משהו שהוא גם מאוד מחליש, וגם מאוד מאייף, וגם כל הזמן, בכלל, כל התדר הזה של חשדנות, זה לגמרי.

לכן, מה אנחנו אומרים? אלברט איינשטיין כבר אמר את זה הרבה פעמים, אתה צריך לבחור בחיים האלה, אם אתה מאמין שהעולם הוא ידידותי או העולם הוא עויין. והעולם הוא העולם, אבל עדיף להאמין שהעולם הוא ידידותי.

לגמרי.

כי זו האמונה שיותר נעים לחיות אותה. כל דבר לגבי הגבר שלך. את צריכה להיות באמונה שאת בוטחת בו. לא בגלל שהוא הוכיח את זה, בגלל שאת בגבר שלך בוטחת. יום אחד תגליש שיש את זה. זאת אומרת, היא פראיירת. יום אחד תגליש שאפשר לבטוח בו, אז נטפל בזה. אבל אני לא קודם ללכת בהרגשה של חשדנות. ואם גדלתי בחשדנות מהבית שלי, אז אני צריכה לטפל בזה. כי אני לא רוצה להיות בחשדנות. אני רוצה להיות בביטחון.

נכון, החשדנות היא מצמצמת. היא מצמצמת אותי, גורמת לי כל הזמן להתעסק בזה. אני, בסוף אנחנו גם לא נהנים מהזוגיות הזאת, ואנחנו פשוט בארץ עצמי, וכמו שוורן בפט אמר פעם, שכל אחד שטיסה אחריו 800 קילומטר, תתפוס אותו על איזושהי עבירה. אז בואו נגיד, אל תחפשו.

אני רוצה להגיד משהו על וורן בפט, כי אני דווקא אוהב את הדוגמה הזאת על וורן בפט, אז רורן באפת, אתה יכול לקנות ארוחה איתו פעם בשנה, זה עולה מיליון דולר על היכולת הארוחה. וכמה אנשים מהביטקוין, מתעשיית הביטקוין, קנו ארוחה איתו שהיא מ-33 מיליון דולר בשביל שהוא יגיד להם למה הוא חושב שביטקוין זה חרא. זה הארוחה, אז הם שילמו. אז הגבר, אני אומר אנשים, אז הוא לא יכול לשלם לך על שתי בירות ועד המאמה? סליחה, ולבוא לקחת אותך מהבית? אנשים שיניים, 3 מיליון דולר ואורן בפאץ, הוא לא יכול לשלם לך? אז, ואחרי כל מה שעשית בשביל להיות גם יפה ומאמן...

בדיוק, כי הוא היה יודע, בדיוק, מתחילה בחשבונית.

זה לא רק עולה, זה סבל גם, זה גם סבל, אני יודע, אני מוציא קצת שערות מכל מיני מקומות, ואני יודע כמה זה עולה, שתי שערות, כמה זה כאב זה. אז בוא, אז אתה לא יכול להזמין אותי לאיזו ארוחה חביבה, לבקש אותי מהבית ולהיות large, אז בוא, אז אני לא רוצה.

בוא, בוא נדבר על הסוגיה הזאת. אני חושבת שיהיה ברור מוצר שמי שמשלם בדייטים. בטח הראשונים. אולי לא כל החיים, אבל בראשונים, זה הגבר. זאת אומרת, זה חלק מתהליך החיזור, זה חלק מתהליך הכיבוש, ואני באמת חושבת שזה צריך להחזיר את הרעלה הושנה פה, עם כל המקום הזה של שוויון. שוויון הוא אחלה בין בני אדם, הוא לא קשור לזוגיות. עכשיו, בוא נבין רגע, מה אתה אומר על המקום הזה של הוצאת הארנק? מה, אתה לא חושב שהגבר צריך לשלם?

‫לא, אני בגישה של הרוסיות ‫שולחות את השירותים כש...

‫-בדיוק, זה בכלל אתה מדובר.

‫אני בגישה הזאת, אבל בואי, ‫תראי, קודם כול, ‫כשיש לך איזו מוסכמה חברתית, ‫אז אתה צריך מאוד להיזהר ‫כשאתה הולך נגד המוסכמה החברתית. המוסכמה החברתית זה גבר משלם בדייט. אז אם אתה הולך נגד המוסכמה החברתית, שאלה מאוד מנהלת, למה אתה עושה את זה? עכשיו רוצה להכניס את הדעות הפוליטית והליברליות שלך בתוך המיטה שלנו, גם משאף, בהפוך, עוד דבר.

נכון.

זאת אומרת, אם היית מלחמות המינים עכשיו בתוך המיטה שלנו, אחותי, ליראי תעשי מה שאתה רוצה בתוך המיטה, בוא נהיה משהו אחר. אז אני כן חושב שגבר צריך לשלם בדייט. בסדר, חיילך, דייטים זה משהו אחר. כמו שאומר עיגל, חבר שלי, כשהיה אני, הוא היה אומר, תקשיב, שרנוע, אני לא יכול לצאת את דייטים. למה, אין לי כסף? כל דייט הולך במון כסף בתל אביב. אני לא יכול לחשות את זה עכשיו, עיגל, למזלנו הוא מיליונר, והוא יכול לצאת ולחשות כל דייט שהוא רוצה, אבל אז הוא היה מאוד עניין. לא יכול לעשות את הדייטים. אז אתה אומר, מה? אז מה השאלה? כל המצדקנים אומרים, ומה יעשה גבר שאין לו כסף? אז בואו נגיד ככה, אצל גבר בחברה, שוב מוסכם בחברה רדית, גבר שלא מתייצב, אם אתם נסרים שניכם, ניחה, אבל גבר שלגרית ייצב, ולא יודע את הכיוון, ולא יכול להזמין לדת, אז אחרי זאת להזמין לך לעבוד, אז לך לעבוד. אם אין לך כסף להזמין לדת, כנראה משהו לא בסדר בחיים שלך, אז תלך לטפל בחיים שלך, תלך לעבוד, ואחרי זה תתחיל להזמין בחורות לדת, לא?

אני חושבת באמת, אפילו זה השפלה עבורו, שהוא יושב, ואני מוציאה את הכרטיס השראי ומשלם את הלב, זה דבר איזה נורא.

תראי, בואי, אני פעם, כשאני חזרתי מאוד ולא היה לי לירה על פחד, גם לא הייתי בן 12, הייתי בן 45. יצאתי מאיזו אחת שהייתה סמנכלית באיזו חברה, עמדתי לה תשמיע חמודה, אני לא יכול ללכת למסעדות שאתה הולכת, היא אמרה, אין בעיה, אבל אני אשעזמי, אין בעיה, אז היא אמרה, יצאנו כבר, יצאנו וזה, אבל אם הייתי מתחילה לצאת לדייטים ואומר להם, אין לי כסף שלם, לא, אדוני, גם אין לך לירה, תערוץ כסף, כי אתה רוצה לצאת לדייט, אתה צריך לשלם על שתי הדמה, ואני יודע מה, זה בדיוק על שתי בירות, לא משנה, זה הרבה כסף גם, אבל תשלם. יותר מזה אני אגיד, גבר מאוד מצפה מעצמו שהוא גם יהיה מצליחן עם נשים, גם שיהיה לו כסף, וגם שיהיה הצליח באופן כללי. אחרת, הוא לא מרגיש שהוא גבר. אז גבר שאין לו כיוון, והוא בגילאי 40, ועדיין לא מצאת כיוון בחיים, ולא מצליח להסתדר בחיים, אין מהם, הוא תכן גם מצאת עם בחות. אבל אתה לא סחורה כל כך טובה. אם אתה גר ביחידת דיור ליד אמא שלך, או יוצא לאמא שלך, בוא אתה לא סחורה כל כך מדהימה אחי מה לעשות אתה גם מבולבל אתה לא יודע איך הכיוון אז את זה אישה שהיא אבל אני עשיתי סקר על אנשים אישה שהיא זבנית בחנות זה שאין לי שום פסול אני מאוד אוהב זבניות בחנות אבל היא לא מרגישה שהיא כישלון. היא יכולה להגיד, אני אחרי הצלחה בעולם, וזה מה שאני עושה, אבל גבר שהוא זבן בחנות, הרבה פעמים מרגיש שהוא כישלון. אז אני לא רוצה גם לצאת עם גבר שהוא מרגיש שהוא כישלון. אם אתה פליט ודמק, ואתה מטופף, ועדיין לא גילו אותך, ואתה כל היום משקר בתפוס, אתה חושש שתהיה פליט ודמק, גם בסדר, אבל לפחות שיהיה לך איזה כיוון. הוא לא עשית כסף, לפחות יהיה לך איזה כיוון. אז אני חושש שזה שאתה לא חושב על הדייט, זה איזושהי אינדיקציה שאתה במקום לא אז אתה יודע, יש פה את

העניין של, של היום יש מין כזה, בכל מיני קבוצות וואטסאפ, של קבוצות פייסבוק, של למה שהוא יישלם, ואנחנו מרוויחות כמוהו, אין שום סיבה שהוא יישלם, שאני חושבת שבאמת זה הורס להרבה מאוד נשים, כי כל התהליך של החיזור ושל תחילת הקשר והחוזה הזוגי מאוד מאוד מאוד משתבש פה, אבל מעניין אותי לעצמת, חושבת שהאישה צריכה, אם אני אישה שאני מאמינה, שהגבר צריך שלם, אני מרגישה שאני שווה, ואין לי שום עניין אפילו לעשות את תנועת הארנק, בטח לא בדייט הראשון.

אני לא חושב שצריכה להוציא תנועה כאלה. ואם הוא אומר לך, בוא, שלם חצי, חצי, אז הוא נחשד בעינייך כקמצן, וזה...

או בעל עקרונות, שזה עקרונות שאני לא רוצה שיהיו חלק מהחיים שלי.

לא בעל עקרונות כאלה. אני לא אומר שהגבר צריך לשלם על הכול, ממש לא. או אחרי איזשהו שלב, צריך להתחיל לשלם שאלה.

כן, אני מתאפלו שלושה דייטים.

אבל בהתחלה, בדייט הראשון לשני, זה חלק מהעניין, הגבר הוא... זה חלק מתקס החיזור שאנחנו חיים אותו.

דיוק.

וואלה, תעברי לי פעם פוינג יוגיני, יש להם טקסי חיזור אחרים.

אז אני בטח היה מביא לי שוחט ממותה, היום הוא מוציא את הארנץ.

אני לא הייתי הולך בכוח נגיד את הטקסים הסטנדרטיים, אני חושב שכל מי שהולך בכוח נגיד הטקסים, אז נכון אם תלך הרום ברחוב, בואי נלך הרום בפלורנטין, זכותי, נכון? כי כאילו, מה קרה? מה, זה לא בצריך את הרום? אני גם מאמין שזה בצריך את הרום. אבל בואו, אתה חי באיזו חברה מסוימת, אם תלך הרום בפלורנטין, זה לא בגלל שאני מאמין שהגבר צריך לשלם יותר. זה לא קשור. זה חלק מהתהליך החיזור של היום. ואם אתה יוצא נגד זה, אתה אומר איזו אמירה מוזרה על עצמך. יכול להיות שאתה מנהלם אחרי מוזר, שחי במערה, ויש לך זה, וזה בסדר, אבל באופן עקרוני, זה מה שאתה אומר על עצמך, איזו אמירה מוזרה ליחס שלך לכסף ולחיזור, וזה דגל אדום קצת.

אוקיי, אז אני, אז לי חשוב לעשות פה איזשהו סדר, ולהגיד לאנשים שזה ממש בסדר, שזו הציפייה שלכם, בדייטים הראשונים הוא ישלם. אני תמיד אומרת, גם אני לא אוהבת חצי-חצי. אין בעיה.

חצי-חצי זה לא טוב.

בדיוק, זה מכניס את החשמל. בדייט רביעי, אין בעיה, תגידי יום עליי, תקני כרטיסים לכולנוע, תקני כרטיסים להופעה.

כן, תראי שאת מה זה המשהו.

בדיוק, אבל כלומר, שזה לא יהיה איזושהי תחושת, אתה יודע, גרידיות כזאת. אבל בסופו של דבר, זה ממש בסדר שהם הרצו את זה, וזה גם ממש בסדר שהם התנהגו באופן הליידי, שהם באות אטרקטיביות ומושכעות בעצמן, ומאפשרות לעצמם לקבל, ושהוא ישלם.

אנחנו מסכימים על זה. אני בסדר לגמרי עם זה, כן.

אוקיי. תגיד, אז מה אתה אומר על תופעת הגוסטינג, שהיא אחת התופעות...

באמת, לפעמים לא עשיתי סרטון, פעמים הייתי עושה הרבה סרטונים על זה.

על גוסטינג. אז בואו נדבר על זה, כי באמת, אנשים מרגישים שזו תופעה שהולכת וגדלה.

זה דרך אגב דומה לשאלה הבאה שלה שאני כבר יודע מה היא תהיה שהיא קשורה לקלוז'ר, והגוסטינג וקלוז'ר זה שאלה קצת דומה, למה? כי גוסטינג זה סוג של קלוז'ר. בוא, זה לא יו, אני קורבן, הוא עשה לי גוסטינג. לא, הוא אמר לך משהו, זה כאילו הוא כותב לך מכתב קטן. מה הוא כתב לך? תקשיבי חמודה, לא בא לי יותר. ואני גם לא בא לי להתאמת איתך, לא בא לי, מכמה סיבות, אולי אני פחדן, אולי אני לא אכפת לי ממך, אולי אני לא יודע מה קרה, מה זה משנה, אני לא בא לי גם להתאמת ולהגיד לך את זה, אז אני נעלמתי, אז זה סוג של מכתב קטן, תקראי את המכתב, קבלי את זה, ותתקדמי הלאה, מה שהעלבות הגדולה, לא צריך חיילה גדולה. זה אומר עליו, לא עלייך.

קודם כל, גוסטינג זה תמיד אומר על מי שעשה. יש לו עניינים עם תפוסי פרידה, הקושי בלהיפרד, את הפחדים שלו, העניינים שלו.

בואי אני אסביר לך משהו. אני בואי אספר לך על הגוסטינג שלי. תראי, אני פעם עבדתי, כשהייתי בישראל, זה, אז... ‫חיפשתי עבודה במחירות, ‫ולקחו אותי איזה הוצאת ספרים, ‫אמרו לי, תמכור את המנויים, ‫מנוי הוצאת ספרים שלנו, ‫נתנו לי משרד קטן כזה, ‫כאילו בתוכן הזה שלהם, ‫על שולחן וכיסא, ‫והצליחתי לעשות שיחות כאלה, ‫קולט-קול, למכור את זה. ‫ואפילו רק קומיישן קיבלתי. ואז התחלתי לעשות. ביום הראשון עשיתי כמה שיחות, מה זה, אני שונא לעשות שיחות קול קול, התבאסתי ממש, הייתי מדוכא. ביום השני באתי לעשות קצת שיחות, ואז יצאתי לשתות קפה. אבל ביום השלישי אמרתי, אני לא יכול יותר לעשות את זה, לא באתי יותר. לא באתי יותר. עכשיו הם התחילו לחפש אותי, לא אמרתי להם כלום. הם התחילו לחפש אותי. התקשרו לאיפה שגרתי, עם חברים, עם דירה. אמרתי להם, תגידו להם שאני פה. הם חפשו אותי חודשים. הם חשבו שמעתי אותי, שקרה לי כמה דרכים. עד אחרי כמה חודשים הרשיתי לחברים שלי להגיד, שמע, הוא פשוט נעלם מסע לכם גוסטינג. עכשיו, תגידי, למה אתה עושה גוסטינג? הם אפילו לא שימו לך עוד אגורה. תבוא לבוס, תגיד לו, תשמע, חמוד. לא מתאים לי לעבוד. אני עשיתי יומיים שלושה. זה לא מתאים לי, לא בא לי על זה. יאללה, שיהיה לכם בהצלחה. לא הייתי מסוגל לעשות את השיחה הזאת. את האימות הזאת. תגידי, אבל למה? כי לא הייתי מסוגל. לא הייתי מסוגל. ידעתי להתנהג בצורה מזעזען שכולם סבלו. גם אני מאשמה, גם הם, גם זה. אפשר לבוא ולהגיד, תקשיב, לא מתאים לי ואפילו לאשם כסף. אז אני מבין את מקום הגוסטינג. ואחר כך גם עשיתי גוסטינג למישהי בתקופה האלה. לא משנה, אבל... זה אותו מקום אתה לא מסוגל לנהל את השיחה הזאת אתה לא מסוגל להגיד לבן אדם אחר אני לא רוצה אתה לא מסוגל לתחות בעצם באיזשהו אופן ואז אתה עושה יותר גרוע מזה אתה עושה משהו הרבה יותר גרוע אבל בעצם זה בן אדם שאחד לא מסוגל לתחות ושתיים רוצה לתחות אז זה המכתב שקיבלת.

נכון, אבל כש...

קודם כול זה כואב.

זה חשוב שנגיד שגוסטינג זה דבר כואב. נכון, וגוסטינג יש בה כאב, יותר כי

היא משאירה אותנו באי ודאות, ואי ודאות

זה משהו שנורא קשה לבני אדם לחיות אותו.

זה לא משאיר בי ודאות, בסדר. כי הוא נעלם.

אני יוצאת איתו שבועיים, שלושה, פתאום הוא

לא מתקשר אליי יותר. בסדר, אבל זה היה, אני אומר לאנשים, בכל דבר אתה צריך לשים דדליין. בכל דבר, אתה צריך לשים דדליין. אתה צריך להגיד, מי שלא מתקשר אליי ארבע ימים, אז זה נגמר.

נכון, אבל זה נורא קל להגיד את זה בסכם, זה קשה. אני מכיר, היו לי לומדת אנשים ש... אחרי חודשיים, פתאום הוא נעלם, או אחרי שלושה שבועות זה נעלם. אבל אני אגיד לך מה מעניין, כאילו להבין שהרבה פעמים, כשהחורים של אנשים, כשנשים מסוימות קורא להם גוסטינג, כל הם עוד ועוד ועוד. זאת אומרת, בסוף תדר מושך תדר. עכשיו, העניין הוא, האם הפחד מהגוסטינג גורם לנו ליותר, או אולי תוך כדי, אני מפחדת שזה יקרה, והדבר הזה יותר.

תראי, זה אמירה קצת מסוכנת, אבל אני מוכן... זה כמו להגיד, מי שעשו לאביוז מושך את אביוז. זה אמירה, זה אותו דבר.

רגע, אבל גם אנשים שיש להם חרדת נטישה, זאת אומרת, לאורך ה-15 שנים, שזה מה שאני עושה, אני ממש רואה את זה, וגם אני קוראת על זה הרבה מאמרים, שאנשים, שיש להם חרדת נטישה, הם חוות יותר נטישות.

קודם כל זה נבואה שמגשים את עצמו.

נכון.

ואתה מייצר את זה. אבל אם את רוצה לשאול איך אתה מייצר את זה, ברור איך אתה מייצר את זה, איך אתה מייצר את זה. אתה קודם כול מזמין כאלה שמתנהגים ככה.

בדיוק, זה מה שלא רואים.

אתה קודם כול בוחר אותם כאלה. זה כמו באביוד.

בצורה לא מודעת.

מתקרבים אליך, האביוזרים מזהים בך שאפשר אליך לעשות לך את זה, כי אתה לא תגיד להם לא. נכון. הם יודעים איך לעשות לך את זה. אז אותו דבר פה. קודם כול, אתה מושך כאלה.

קודם כל, חשוב להגיד שמושך בצורה לא מודעת.

כן, בצורה לא מודעת.

לא מודעת.

בצורה לא מודעת. למשל, כשאת נורא מתלהבת מאחד שאומר לך, אני אתחתן איתך בדת השני, אז את מושכת גוסטינג, וכאלה מסוכנים, כי בן אדם שאומר לך, אני אתחתן איתך בדת השני, זה צריך להיות בעינייך דגל אדום, אתה לא מכיר אותי בכלל, מה אתה רוצה, תחתן איתי לדת השני?

נכון.

אז בגלל אחרת התנטישה שלך, את נורא רוצה שאיפה הולך, ואת בוחרת בדיוק את אלה שהם מסוכנים, כי הם מסוג שהם משקרים אפילו לעצמם. אז זה דבר ראשון. ודבר שני, אם אתה אומר, אם אתה משדר אל הבן אדם, תקשיב, אני מאוד מזהיר בחורות מהתשדורת הזאת, תקשיב, אני נפגעתי כל כך הרבה פעמים, והלב שלי נשבק, אני לא יכול לעמוד בעוד לב שבור, אז מה את רוצה שיקרה? אז תתחיל לצאת איתו, ובאיזשהו שלב ירד, הוא לא יכול אפילו לתקשר, הוא לא יכול לתחרור, הוא לא יכול לעשות כלום, כי הוא מבועל, שלא יודע מה יקרה לך, ואז יום אחד הוא פשוט לא מתקשר יותר, נכון? אז לא אומר שהוא צדיק, אבל שימי לב לתשדור את התמישה.

לגמרי.

לגמרי, אני אומרת, אין בעיה להיות חשופה. אבל יש הבדל בין פגיעות וחשיפה, ו...

חשופה זה לא הדבר הזה.

לא, אבל הרבה פעמים אומרים, אז אני שם את הכול על השולחן, את הבחדים, את מה שעברתי, וזה טעות, טעות. טעות.

לא, אבל זה, כמו שאנשים אומרים, אבל השארנו, מה זה כל המשחקים? אם אתם לומדים את המשחקים, אני רוצה להיות עצמי. זה עצמך, הדבר האלוף הזה, המתחנן הזה, המדידי הזה.

אבל המשחקים זה חלק חשוב.

לא, אבל זה לא עצמך, המדידי הזה. אם היית עצמך קולי, את לא היית צריכה אותנו. את לא עצמך, את מאבדת את עצמך אחרי דייטה חיינד, זאת הבעיה. אז כאילו, מה זה? אז נכון, את יותר חשופה לגוסטינג, אם את מבינה שמאבדת את עצמו, את אישה רוצה להתקדם, את דוחפת אותו את נותנת תחושה שאסור להגיד לך לא, כי אוי ואבוי תתפרקי. אז בסוף זה מה שקוראים לתך דוגמה.

נכון.

הייתה לי חברה שהיא כבר הייתה אקסיד שלי בשלב הזה, והיו לנו קצת עוד עניינים. משהו עשיתי לא בסדר, לא זוכר מה הפשע שלי היה, אבל איזשהו פשע עשיתי, היא כתבה לי מכתב כזה, כזה מכתב, בסדר? שהוא מלא, נעצה עליי שאני לא בסדר. וקראתי את כל המכתב הזה, ועכשיו מה אני אעשה? אני אכתוב לה סבבה, או אני אכתוב לה בסדר, או אני אכתוב לה סליחה, או אני אכתוב לה, זה גם לא עולה עניין, אנחנו נכתב כזה, נכתוב מילה אחת, או אני מכתב ארוך, לא רוצה לכתוב מכתב ארוך בכלל. אז אמרתי לעצמי, מה אתה אומר ככה? מחר אני אטפל בזה, נכון? ומחר אתה אומר, מחרתי אני אטפל בזה, ובסוף לא עניתי בכלל על המכתב הזה. היא כל כך נעלווה. ולכן עד היום אני אומר לאנשים, אם את כותבת כתב כזה ארוך, זה ייגמר ברעה. הייתה כתביות, חביל לי. לא, לי שרנו. לא, לא. כי מכתב ארוך, הוא שם אותו בדיוק בעמדה הזאת, נכון?

כן.

אז כשאת בעצמך מכתב כזה ארוך של, אני כזאת מגיע... לא סיפרתי לך, הפעם הייתה לי דק עם מישהו בתל אביב. אבני הרבה שנים. כאילו הכרתי מישהו בבית קפה, נפגשנו, יצאנו איזה פעם אחת, פעם שנייה באנו אליה הביתה, פשטנו הרומנק, ונכנסנו למיטה. ואז היא אמרת לי, תראה, אני רוצה להגיד לך משהו. אני בת 41, אני רוצה ילד אתמול, ואם שוכבים אותי, אני אשאר מתאהבת. קח את כל זה בחשבון בצד הבא שלך. אמרתי לה, תודה על הקפה. קבלתי והלכתי הביתה, נכון? הבנת? כאילו, בוא, עם הצגה הזאת, אני אנשיך, כאילו. זה מה שאתה מבין אנשים הפוך תגידי בוש ברור איתה לב לא פחדת ממכם אני מתאהבת בקלות ואם תתנגל יפה אני מעיף אותך בקלות קצת בבית ולא נורא אם אתה בעמדה כזאת, אז גם לא עשו לך גוסטינג כאילו יהיה פחות יעשו לך גוסטינג, הוא פחדן אולי כמו שאני הייתי אבל, פחות יעשו לך גוסטינג, כי יכולים להגיד לך. יודעים שתיקח את זה בצדר. זה מקל, להגיד לך אמת. כמו שאומרים בסרט פיו גוד מן, You can't handle the truth. אם אתה אומר, I can't handle it, אז יגידו לך גם.

אז בעצם אנחנו אומרים שקודם כול, גוסטינג זה לא דבר נעים, גוסטינג בדרך כלל הוא על מי ש... כלומר, השם במירכאות זה מי שעשה, ואנחנו גם אומרים שחשוב שנבחן את ההתנהלות שלנו,

זאת אומרת, עד כמה אנחנו שמים את

עצמנו בצורה הנזקקת, הלא חיובית, על השולחן, ואז בעצם זה מבריח, אין בזה שום דבר שום, וזה גם מכביד, וזה גם מבלבל, ויש פה את המקום הזה של, כאילו, לברוח מה...

כן, אבל בשיקום הייתי אומר, שיש מה לתחקר, אבל אם זה לא שכל הזמן עושים לך גוסטינג.

בדיוק, אני מדברת על הגוסטינג, החוזר.

אם זה לא סדרתי, אז כאילו זה משהו עליו, ושיהיה לו בהצלחה, ונפטרתי מצרה גדולה, וזה הכול.

זה תמיד נכון.

אם מישהו הלך, הוא צריך ללכת. אבל תגיד, אתה חושב שיש הבדל בין פרק א' לב' בהקשר הזה של גוסטין? כי הרבה אנשים מאוד... בכלל, פרק א' לב'. זאת אומרת...

אני חושב שכל כך שפרק ב' הוא... יש לו סיכוי הצלחה יותר טובים. עכשיו, אנשים אומרים, יש סיכוי הצלחה יותר טובים לפרק ב', כי אני כבר למדתי משהו, אני מנוסב, אני... לא בגלל זה. לא למדת כלום, ואתה לא יותר יודע כלום. אבל, להפך, אתה קיבלת מכות בפרק א' כאלה, שנהיית במצב יותר גרוע משהיית בגיל 18. זה לא זה העניין. אתה צריך להשתכם מה שקרה לך בקשר. הפרק ב' יותר מוצלח בעיניי, בגלל שבפרק ב' יש לך סמים לעשות את הרומנטיקה הקלאסית. יש לך ילדים ושני של ילדים, יש לך מחויבויות, יש לך חיים, ואתה מאוגן, יש לך אוגנים. אתה לא יכול עכשיו לבלות איתו כל יום, כל היום. אתה לא יכול! ולכן יש איזה משהו יותר עדין, ויש לך סטנדרטים, כי אין לך ברירה, ואתה לא יכול ישר לווירטו, להפגוש את הילדים שלך, כי את זה לא עושים. לא משנה. זה כאילו יש לך... אז יש יותר סיכוי שזה ייבנה יותר טוב, עם יותר ספס, ועם מרחב, ועם כבוד, ועם זרות, כי מה לעשות? הפרק בית הוא נובע מזה שאנחנו כבר מבוססים באיזה מקום.

גם יש לנו פחות לחץ, להביא את הילדים, פחות לחץ להתחתן, פחות לחץ...

כן, אבל אני יכול... לכן אני אומר גם לרווקות בגילאי סוף שנות ה-30, למשל, אני אומר להם, אני מציע לך ללכת עם גרושים ילדים. מציע לך. אז הם לא רוצות. אמרות, אני רוצה. זה תראי, אני אחצר לך דרווק. אז אני אומר להם, יש שתי סיבות. קודם כול, הרווקים שנשארו, הם כבר קצת ברער אליפה. הם אחרת כבר עושים משהו. והם לא רוצים אותך, הם רוצים בת 10 שנים תחתיך. את פחות אטרקטיבית בשבילהם, יותר אטרקטיבית בשביל הגרושים. אבל הסיבה השנייה היא, שדווקא עם הגרוש עם הילדים אין את הסכנה של החלום האורמטי. זה יהיה בדיוק כמו שציפיתי, והוא חושב שזה יהיה כמו שהוא ציפה, וזה הרס. לא, זה לא יהיה. תקוע שם איזה ילד זב עם גוריושה וכל מיני צרות, ודווקא הצרות האלה, ששבת הוא צריך להיות עם הילד, ופה כל ההפרעות האלה מאפשרות שזה לא יהיה כמו חלום, ואז זה דווקא יותר מביא את זה למשהו טוב. הסכנה הכי גדולה היה החלום. עכשיו תתן לי את כל מה שתמיד רציתי והוא אומר את אותו דבר, ואז אתם גלים שאתם לא שני כסרים, שני קבצנים.

אנשים מחפשים שיהיה מוכן, שיהיה 100, שאני אקבל בדיוק, אנחנו צריכים לראות פוטנציאל, אם יש פוטנציאל אנחנו יכולים, באמת לבנות את הזוגיות, אבל הרבה פעמים אני שומעת מנשים בפרק ב', שיש מין ציפייה שיהיה סקסי יותר מהיר ושאין מצב שבפרק ב' אפשר לחכות כמה דייטים כמו בפרק א', אבל בעיניי זו אמונה מגבילה. אבל באמת מעניין אותי לשמוע מה אתה חושב.

בכלל, לגבי לחכות לסקס, אני לא חושב שיש פה טעות בהבנה שאם תחכה עם הסקס, אז הוא ירצה יותר.

פה אנחנו חלוקים, חלוקים.

למה אני אומר את זה? כי אני אומר, אל תמליך אותו מוקדם. אני אומר משהו יותר רחב, אל תמליך אותו. אם הסקס אצלך זה ממליך אותו, אז אתה עשי. אל תמליך אותו. אני מכיר בחורות, ואני הייתי במקום מאוד שיש לי להם סקס, זה כלום. בסדר? זה כלום. אז אם שיהיה לך סקס זה כלום, אז אין בעיה שתעשי אותו בלילה הראשון. הבעיה זה לא שאצלו, לא הוא קיבל סקס אז עכשיו הוא לא רוצה יותר. זה אמונה, אז אם הוא מקבל את זה עוד שבוע, אז גם הוא לא ירצה יותר. לא. זה לא אצלו, זה אצלך. באמת שאת אחרי סקס נקשרת, היא בת עצמך.

בדיוק, יש התאהבות.

יפה. אז אם סקס...

אם מה שנקרא אמא חדירה, באה חדירה.

אם אצלך זה ככה, לא, זה לא הכרחי, זה היה משהו פטרחלי בין זה, זה לא הכרחי. אם זה מה שקורה לך, אז זה הרי. תלכי עד הקו שבו את לא מאבדת את עצמך, לא נקשרת ולא את זה. אבל אם את לא נקשרת, תעשי מה שאתה רוצה, אין לי בעיה עם זה. זה נושא אחד. נושא שני, אם הגבר לוחץ ואומר לה תשמעי בפרק ב' אנחנו רגיל ש... אז אתה רגיל איזה אחרי יש כל מיני בחורות שרגילות ויש לך בהצלחה. ואתה מקבל את כל מיני אמירות כמו אלה שאומרים, תקשיבי אתה לא יכול להשאיר אותי ככה, אתה יודע שיש לנו כאבים אחרי ש... נראה לי אני אשאר ככה ומה אתה מבקש כשיש מי במוח ואתה בבית המוח, נכון? יש גם כאלה שאומרות, לא אני לא

יכול להשאיר אותי ככה.

יש דבקי עד מחר. לאיפה אנו מלא נשים? ואני יודע מה זה, ואני הייתי, אני מהצד הזה של הגברים. תבואי, תגיד, תלחי לב הביתה, מזמיזי איתו, ואז תגיד לי, טוב, עכשיו אני הולכת הביתה ביטשית כזאת. אז היא אמרה, מה אבל עכשיו, שאת קראה אותי ככה? כן, אני אוהבת אותך ככה, רוצה, אני מדייאגר, כולך יש אהבה. ביי, נדבר. מה בעיה? מצוין. זה הביצית החיובית. זה בסדר גמור. זה לא היה לי עכשיו ילדה טובה. אני לא ילדה טובה, אבל ככה בא לי. בא לי לעצור את זה בדיוק ככה. אני עושה מה שבא לי ומה שמרגיש לי. וי אדוני, תתגרגע ותתרגש. זה מצוין וכל טוב. אין בעיה.

אוקיי.

אז בעצם, פרק א' ופרק ב' אין באמת הבדלים, הכל זה בראש שלנו, וגם, העניין פה גם הוא ירידת ערך. הרבה פעמים, זה תלוי איך אני מגיעה, אם אני חושבת שאני כבר שווה פחות, כי אני יותר מבוגרת ויש לי ילדים וירצו אותי פחות, אני מביאה את האנרגיה הזאת, ואז באמת רוצים אותי פחות.

בדיוק, ולכן אני אומרת...

נכון, ולכן הדבר הזה ששמירה על ערך גבוה, הוא בעצם הדבר הזה שבסוף יגרום לצד השני להאריך את המקום הזה, ולהבין כמה הוא צריך לעשות מאמץ כדי לכבוש אותי.

בסדר, אז ערך גבוה זו שאלה, אז מה זה ערך גבוה? זו שאלה, איך אני מייצר, איך אני אהיה את בעלת הערך? זה השאלה. זה שאומרים, כן, אם אני אהיה רופא, אני אהיה בעלת הערך, זה לא קישור. אין שום קשר, אין לי איזה קשר, גם אם את עושה את כל היום בבית ולא עושה כלום, זה לא משנה, את יכולה לדבר עלייך עצום. הערך שלך נובע, מזה שאת מעריכה את חייך, ואת ספרת סיפור של החיים שלי טובים, לבינים בי, ואחרלי, גם עם הרגעים הקשים, ואני בסדר, והמועדון הקטן הזה שלי לא מקבל כל אחד, אני נדירה, הזמן שלי יקר, למרות שבכל הזמן שאני לא עושה כלום, לכן אני אומר תמיד לאנשים, תגידי, לא תקשיב. היה ממש נפלא, אבל היום אני עם עצמי והירח. ותאמיני לי, אני לא מסוגלת להגיד את זה. מתקשות להגיד את זה. אבל היה נורא כיף איתו. כן, תגידי לי, אמרים. מה, את לא רוצה להיות איתי? לא, אני רוצה להיות עם עצמי בירח. ומה זה אומר? זה אומר את זה, תתנית גאגאה, וזה יופי. כאילו, כבר עשינו גבול במקום הזה.

בדיוק.

ובמיוחד אחרי סקס ללכת אחורה. אחרי סקס זה הנקודה הכי טובה ללכת אחורה. להגיד, אוקיי, אז אני, תשמע, אני נקשרת אחרי סקס, אז כאילו, תקשיב, אני צריכה כמה ימים לעצמי. מצוין, תגיד את האמת. אבל הוא גם ישר חשוב של אולי הוא היה בסדר, כאילו, במיטה, ובטא, הוא ישר הכר את זה, כאילו, וואלה, מה, אולי התקרה רע, מה, אולי... מצוין, אבל אני אומר לך, אני לא משקר אותך, אני אומר לך שנקשרתי, ושדה, אני צריכה כמה ימים לעצמך. אז אם את יודעת לשמור על עצמך בדבר הזה, זה כל בסדר.

גבולות זה תמיד חשוב, וזה תמיד... הגבולות צריכים להיות מותאמים באמת אליי, וגם לא מקום כזה שכל הזמן שיש לי בראש כל מיני חוקים שאני צריכה לשמור עליהם על גבולות, אלא באמת להיות מחוברים לעצמנו. אבל אם כבר אנחנו במקום הזה שאת חיים לדבר מקודם על סיומים... סיום? סיומים? סיומות. אז איך... זאת אומרת, אנשים לפעמים יש להם צורך כזה מטורף בקלוז'ר, ואני צריכה להחזיק אותו לעוד שיחה. ולדבר על מה שהיה. ואז הדבר הזה, אתה יודע, הוא כאילו, אני לא יכולה לעבור הלאה ולהכיר עוד מישהו, כי אין, לא עשינו קלואוז'ר. אז זה המקום הזה של קלואוז'ר.

תראי, קודם כל קשה לעבור הלאה. המים נחפש תירוצים. השארתי אצלו את הזה, הוא השאיר אצלי את הזה, אבל זה החדר כושר שאני הכי אוהב, והייתה זמן לי לעזוב אותו. כן, תעזבי את החדר כושר הזה, כי הוא שם.

או אם עובדים ביחד, אז בכלל.

לא, כשהם עובדים ביחד, ספרים, אתה לא יכול ממש לעזוב את העבודה.

נכון.

אבל חדר כושר, אתה בהחלט יכול לעזוב. לא מעניין את המועדון הזה אז המועדון שלי זה חברים אז חברים אל תלכי כרגע כי את יותר מדי דלוקה ואל תלכי, כן תעשי ויתורים שעשות נו קונטקט כמו שצריך אז המים מחפש תרוצים כל הזמן כן לחדש וכן אני צריכה להגיד את כל מה שרציתי להגיד בעצם מאחורה יש. אולי נחזור, אולי הוא יבין, אולי אם אני אגיד לו, אני אסביר לו, אם אני אגיד לו כמה באמת אני אוהב אותו, אם אני אגיד לו כמה הוא פשע נגדי, הוא לא משנה. אז הוא יחזור, אז המים מחפש תירוצים, אז צריך להיזהר מה המים גם מחפש תירוצים. ולהגיד, גם קלוז'ר זה אחד התירוצים. אה, זה לא נגמר טוב, זה לא נגמר... אז מה שאנחנו נעונים זה, זה הקלוז'ר שהיה צריך להיות. הגועל הזה זה מצוין, זה מצוין. זה תמיד תזכיר לך למה אתה צריכה להיות איתו. נכון? זה בסדר, גם אם אתה רוצה קלוז'ר שהכול נפלא נכון? זה הקלוז'ר שהיה, הוא מה שהיה צריך להיות בעצם.

וגם חשוב לזכור שקלוז'ר לא חייב להיות מול האדם, זאת אומרת, זה יכול להיות מול עצמך, תכתבי מכתב, תעשי את הסגירה, תביני שלך זה לא נכון.

לא, לא.

כן, בדיוק, שלחי לנו, נפתח תאיבה, קלוז'ר למקום הזה.

רק ללא, את שלחי לו את המכתב הזה. וכן, יש איזה צורך שזה יסגיר וירגיש לי נוח, זה לא ירגיש לך נוח, זה משהו שלא מרגיש נוח, איך אתה יכול לצפות שירגיש לך נוח? הוא לא ירגיש לך נוח. אתה נושא אותו. זה גם... אני מתנגד לתפיסה הזאת שאומרת, אני צריכה להקל את זה, לעבור את זה, ואז אני אצא לחיים. לא. יחד עם זה פה, יושב עליך, תצאי לחיים. אוקיי, לברום הראשון, לברום השלישי.

תחיל שבוע.

כן, שבוע.

אני אומרת שבוע לכאב, ויאללה, חזרי למגרש הדייטי.

כן, אז יהיה רגעים של כאב, יהיה רגעים כאלה, ויהיה כל מיני קשיים, ותחיל את דייט, וכולם יראו עליך פחות יפים מאמיר, וכל מיני כאלה. אבל עדיין, עדיין צריכה להתקדם, ויחד עם הדבר הזה. הדבר הזה קיים, ואתה מתקדם.

נכון, גם יש עוררות רגשית ופרידה, חשוב לנצל את זה במקום הזה.

אז תודה רבה.

איזה כיף היה.

ממש, ממש.

אז אני אשמחה, ואנחנו נשתמע.

בהחלט.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתו

קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים.

המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.