פרק 82 - עשי ואל תעשי בזוגיות - עם שרנו
4 Feb 2025 · 56 min
Relationship mentor Sharnu discusses practical dos and don'ts for new couples with host Hdar Zohar. They challenge reality TV's myth of perfect compatibility, arguing commitment and shared adventure matter more. The conversation covers early commitment, healthy versus toxic games, setting standards and boundaries, whether to date multiple people at once, and how to handle money on first dates.
Chapters
שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן. אוקיי, איזה כיף לנו שהיום איתנו בפעמה חמישית כבר?
חמישית, אנחנו בפעמה שבועה. וואו, וואו, וואו.
פעמה חמישית. תשמעו, אני כבר התחלתי להרגיש פה בבית.
צויין. קפה רגשתית.
נכון, שותה מים. אוקיי, גם טוב. כי אני מגיעה אחרי הקפה השלישי, ואני מגבילה את עצמי לשלוש קפה ביום. הנה הפרצוף, שוב.
אוקיי.
אנחנו חייבים להתחיל כנראה באיזשהו...
מסוגיה.
כן.
אה, מסוגיה בינינו. מסוגיה בינינו.
אז בפעם החמישית שרנו איתנו מנטור ליחסים, ואיזה כיף לנו. באמת שאנחנו אוהבים להקליט פרקים ביחד, נכון?
נכון.
וגם אתן מאוד אוהבות את הפרקים שאנחנו מקליטים, ויש לנו מלא שאלות, וזה הולך להיות פרק, אני רוצה להאמין, סופר מעניין, אנחנו לא יודעים מה יהיה בו, וזה הכי כיף.
מה השאלות?
טוב, בואו נתחיל לשאר בעניינים. אז תגיד, מה אתה חושב, מה אתה חושב על חתונאמי שעלה אתמול? סתם בכללי, על הקונספט הזה ש...
עשיתי פודקאסט שלם על חתונאמי.
בסדר, אבל זה הפודקאסט שלנו, מה עכשיו שעשית?
אין בעיה, אני אגיד לך מה אני חותם.
סתם, מעניין אותי מה אתה חושב על הקונספט הזה של התוכניות ריאליטי.
לא, מה, התוכניות ריאליטי זה נחמד.
לא, אהבה חדשה, חתונאמי, מה אתה חושב על הקונספט?
חבר שלי היה פסיכולוג של אהבה חדשה. לא חשוב אבל בוא אני אגיד לך מה אני חושב קודם כל נחמד ריאליטי זה נחמד זה ריאליטי בוא ריאליטי זה ריאליטי כולם נהנים רוצים להציץ לחיים של מישהו רוצים לראות את הקונפליקט זה זה נחמד האמת שאת אותי על הקונצפט מבחינת הצלחה אז תראי הקונצפט שאומר יש אחד נכון שהוא מתאים לך בפיקס. רק מה, הבעיה האחידה היא שלא מצאת אותו עדיין, זאת הבעיה. ואם היית מוצאת אותו, אולי הוא בראש פינה, אולי הוא ביפן, אבל אם תמצאי אותו, אז הכל יהיה בסדר, הוא גם ידע איך לגעת בזה. נכון, צריך קצת לעבוד עלייך, אבל יהיה בסדר. זה הקונספט שאני מתנגד אליו, בסדר? וקצת יש אותו מאחורי החתונה העמי. מה אומר הקונספט של החתונה העמי? הוא אומר, אנחנו מומחים גדולים, אנחנו מוצאים התאמה, נכון? ואז בגלל שאנחנו המומחים הגדולים ראינו התאמה, יש סיכוי טוב שזה יעבוד, אמרו לו, איך גרנטי, אבל יש סיכוי שזה יעבוד בגלל ההתאמה. אני אומר, לא, זה לא נכון, זה ממש לא נכון בעיניי, לא ההתאמה היא מה שגרום לזה לעבוד, אני לא מאמין בזה, אלא הפלסיבו גרום לזה לעבוד. מה זאת אומרת? זה ששתיכם מחויבים כל כך, ושתיכם בהרפתקאה כזאת, ושמתי את משקלכם על ההרפתקאה הזאת, ואתם עוד מאמינים גם לפסיכולוגים, שזה גם חשוב, אתם מאמינים שהם באמת נמצאו לכם התאמה, אז יש לכם מחויבות גדולה, והמחויבות וההרפתקאה והבלגן, הוא כן יכול לייצר את זה. זה, דווקא ההרפתקה ביחד, היא יכולה לייצר את זה. אבל לא התמה המיוחדת. אוקיי.
אז בעצם מה שאנחנו אומרים שאפשר לקחת מזה, שאם תגיעו לתחילת קשר, באמת מחויבים, ומה שנקרא אפקט הסיום הבא, שכאילו זה מה נשאר, זה מה יש, ועכשיו הוא האיש שאני רוצה לנסות איתו, ותכניסו שאתם מתמסרים לזה, ורוצים באמת להכיר את הבן אדם ששם, ותוך כדי אפילו נמצאים בליווי, הדבר הזה יעבוד לכם.
אז כן, אז יש שטחנים, סוגי שידוחים, שזה מה שהם אומרים, אנחנו נמצא לך מישהו, ואז אתה... אבל אתה חייב להיות מחויב, ולא ישר על הדטא הראשון להגיד, יש לו אף גדול, אני לא רוצה. אלא להיות מחויב לאיזה זמן. זה הגישה השטחנית. אני לא... אני גם לא בעד הגישה הזאת. אני לא בגישה הזאת. אני לא חושב... אני לא בגישה של, אני מספיק פרפרים. לא, תבוא, תהיה אתה באמת. תביא את עצמך במאה אחוז, תעמוד נכון על המגרש, יהיה בסדר. שתרים את הזוגיות בכלל בצד. תגיד, אני רוצה לעמוד נכון, אני רוצה לעמוד נכון מול גברים. זה השער לזוגיות. ולכן, אם התוצאה של השער הזה, שאני עומדת ולא פגשתי רק דוש עם שנה, ופתאום מגיע אחד מקסים, אבל הוא לא מתנהג לפי הסטנדרטים שלי, אז אני מאיפה אותו, ולא אכפת לי, כי מה שחשוב זה איך אני עומדת. כי אם אתה עומד טוב, אז בסוף אתה תנצח. ואם אתה עומד גרוע, לא יעזור כלום. אם אתה מתחיל לרדוף אחריו, זה כבר הדרך לגיהנום. זה לא יעזור.
אתה יודע, אם כבר עלינו את השאלה הזאת של לרדוף, לעשות... משחקים בתחילת קשר. מה אתה חושב? יש לי אג'נדה מאוד ברורה לזה שצריך משחקים, אבל את המשחקים הנכונים.
אנחנו ביחד פה, אני ואת, אנחנו מסכימים באיזשהו אופן.
אז מה אתה חושב... מה זה באיזשהו אופן? אנחנו מסכימים...
על הרוב, כן, על הרוב. חוץ ממה ש... לא צריך להסכים על הכול, זה לא משנה שאנחנו טיפשים, אנחנו מסכימים על הכול.
לגמרי, לגמרי. וזה הרעיון של אחדות, אגב.
אם עצמי אני לא מסכים על הכול.
אז גם אנחנו לא...
ברור שאני עצמי.
אז מה אתה חושב, מה המשחקים שמקדמים בתחילת קשר, לדעתך, ומה המשחקים שהם אורסים תחילת קשר?
תראי, אז אני לא אוהב לקרוא לזה משחקים. אני אתה צריך לפעול לפי איזה שהם סטנדרטים, לפי איזה כללי אצבע. זה לא משחקים. זה לא משחקים. תראי, אני תמיד נותן את הדוגמה הזאת של האסטרונאוט. האסטרונאוט. ואני לא אומר לך סתם, חבר שלי, הוא היה המפקד של האסטרונאוט עם הישראלים, והוא הסביר לי, כשהוא אומר לאסטרונאוט, תקשיב חמוד, כשאתה, אני נותן לך פה פחתת למצלמה, אתה תלחץ פה, פה יידלק אור אדום, פה זה, זה. אבל אומר לו, תשמע, אתה אסטרונאוט, מה אני צריך להגיד לך יידלק אור אדום? אתה לא יודע? אז אסטרונאוט אומר לו, תקשיב טוב. כשאני עולה לחלל, חצי מייקיו שלי הולך. תכתוב הכל. בסדר? אז מה בעצם? הוא משחק משחקים עם עצמו? לא, הוא יודע שהוא יהיה אבא, נכון? אז בשביל זה הוא אסטרונאוט, לא בגלל שהוא כזה חכם, אלא בגלל שהוא מבין כמה עלוב הוא יכול להיות בחלל. וגם את צריכה להבין, לא את אישית, אבל הבחורה, צריכה להבין שאת יכולה לקרות לך כל מיני אסונות, כי את גרידית, כי את מתלהבת מדי, כי את ממליכה אותם. אז צריכה איזה שהם כללים איך לפעול. וזה לא משחקים, זה לשמור על עצמי ולהתנהג כמו שצריך. גם אם לא בא לי, כי אין ברירה, כי אני בחלל, ואני מאבד את חצי מייקיו שלי, זה בדיוק מה שקורה.
אז בוא נגדיר.
מה הכללים?
כן, בוא נגדיר את הכללים, כי בסוף, אתה יודע, אני פחות בעד, העניין הזה שהוא כתב לי, ועכשיו אני אכתוב לו 4 שעות, ואז אני אכתוב לו אחרי 4 שעות, ואחרי זה, זה משחק מעיק, וזה דבילי.
תראי, בהרצאות שלי, אני נותן את הדוגמה, זה הסיפור שאני אוהב לספר בכל ההרצאות שלי וההפרעות שלי על גורשתי. אני אספר בקצרה, היא לא רצה לצאת איתי, יצאתנו דייט אחד, פעם אחת, שכבנו אפילו, והיא לא רצתה אותי יותר. זה מאוד מעליף, כמובן. הייתי דלוק על השנה ולא ידעתי מה לעשות. וכל פעם הייתי מנסה, וזה לא היה הולך לי, אף אחד לא אכלה כבר. הייתה לי נחמדה, הייתי מפלרטת, אבל לא רוצה. פעם אחת אמרתי לה, תקשיבי, אני חייב לראות אותך עכשיו, אני צריך לדבר איתך. באתי אליה הביתה, היא אמרה לי, בוא. באתי אליה הביתה, כי היא כמובן שהיה נחמדווית. לא רציתי להגיד מה שיש לי להגיד. ואני תמיד אומר לאנשים, תקלקל, תמיד תקלקל. אחרי זה אתה לא נעמד, אני אמר לה את עצמך ותקלקל, זו הייתה הדרך הנכונה, ולא... אתה יודע, ווישי וושי, לא ח אני מאוהב בך. לא כי אני רוצה לצאת איתך, אני מאוהב בך. אז יש שתי אפשרויות, או שאנחנו נצא עכשיו, כמו בני אדם, או שאני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים, בסדר? אז עכשיו, מבט, היא אוהב, עם סטנדרטים, נכון? זה נגישה קצת תוקפנית, אבל היא אוהב עם סטנדרטים. מיד, היא הסתכלה במבט אחר. היא אומרת לי, אני צריכה לחשוב. אמרתי לה, לחשוב זה לא נחשב. הלכתי הביתה, כבר השאיר לי הודעה על המזכירה, שהיא רוצה לצאת, והתחתנו בסוף. עכשיו, תגידי, מה קרה? איך פתאום הרי? קודם לא רצתה אותי, הייתי בסצנת החמודים האלה. איך היא פתאום... כי ברגע שאתה אוהב עם סטנדרטים, אתה נצבע בזהב. פתאום רואים אותך אחרת. אז התשובה לשאלה היא, תהי אוהבת עם סטנדרטים, את שחקים משחקים. מי זה לא לענות ארבשות? תהיי, מי מטשת יכולה? והכול בסדר, תגידי לתקשיב. מה זה, נדלקתי עליך? והסקס אתמול, למשל, נגיד שהיה נהדר וזה. אבל אני מרגישה שזה כושר אותי, אז את האמת אפילו, אז זה כושר אותי. אז אני צריכה כמה ימים לעצמי, דבר איתי יום ראשון הבא, אבל יומים שלישים, מה לעשות, אחי? אני לא נתגעגע קצת. דברי ככה, רוץ אחרייך עד סוף הימים. ולא משנה שאמרתי, אתה אהבתי בך, ולא משנה שאמרתי, לא היה סניק נפלא. אבל בפועל, נהגתם שתדברתם.
זאת אומרת, אנחנו בסוף, בסוף, בסוף... אני לא בעד להגיד, אני מאוהבת בך וכאלה, אבל בוא נגיד, אני זורמת אותך.
אם זה האמת.
ולא צריך לפתוח את זה, אבל אני חושבת שבסוף העניין הוא שאחד, לקלף מעצמנו לאט-לאט, זאת אומרת, מי הוא שעכשיו אני אספר לו את כל הסודות שלי, הפחדים שלי, קורות חיי, עתיק הרפואי שלי...
נו, מסתורית.
בדיוק. לאט-לאט, לאט-לאט, וגם אחרי הרבה שנים, לא חייב לספר הכול. ודבר שני, אני חושבת שהמקום הזה של הלא להיות מובן מאליו, שאם אני אוהבת, אם אני אוהבת, אז הנה, כל כולי שם, או לפנות את כל הלוז שלי, או לפנות...
אסור את הבעיה. אוהבת זה לא הבעיה. אוהבת זה לא הבעיה.
בדיוק, גם אם אני אוהבת, אני לא יכולה לשים את כל החיים שלי בהוד, לשים את הכול בזה, ולהיות במקום שאני מאוד מאוד זמינה ופנויה. המקום הזה של, אוקיי, אני בעניין, אבל אני פנויה ביום שני בשלבי חמישי. שעכשיו בוטטים את עצמך למקום שלי... ואם אתה לא יכול, אז ניפגש אירוע ברמה. בדיוק, לא לפחד. לא לפחד לשים גבול. הנשים נורא מפחדות... נשים, האמת, גם גברים, אבל נשים מפחדות לשים גבול.
אבל זה גם ביטוי של רכץ מנמוך. כי אומרת, אם אני אשים גבול, הוא ילך.
נכון.
זה ביטוי של רכץ מנמוך.
נכון.
אבל... אז אתה מקבל את מה שאתה עושה. ונבואה שמקשימה את עצמה. אבל תראי, אני רוצה רק דווקא להגיד לך להגיד, אני אוהב. תראי. הרי בוא תסתכלי, מה אנחנו מתמודדים? מה גברים האלה... זה גם אני, כן? הגברים האלה שאומרים לך... אני מאזר, אוהב אותך, לא ראיתי אחת כמוך בחיים. אבל אני לא יכול, השבוע, השבוע, אני יש לי כל מיני עניינים. אז מה את מאמינה לשבוע? אוהב אותך כשהוא אומר לך את זה. אפילו שהוא באמת אוהב אותך. האקשן קובע. אז גם אם את אומרת את זה, אני מאזר, אתה צריכה לשבוע, אני עסוקה. איפה זה מקל עליך? תגידי את האמת שאת אוהבת אותו.
אוקיי, אתה יודע מה אני...
אם את עושה סטנדרטים, אז מה שאמרת לא משנה.
מעולה. אז מה שחשוב שאנחנו אומרים ומסכימים עליו, תגידי אוהבת, לא תגידי אוהבת, לא רלוונטי, תבואי עם סטנדרטים, גבולות, משחקים, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל בסוף, הדברים צריכים להיות מאוד מאוד ברורים. יש לי את החיים שלי, את הזמן שלי, את הזה שלי, עכשיו אני לא מפנה, מתאימה, נחשפת, כל כולי שמה מה שנקרא שטיח לרגליך.
אז למה היא לא מצליחה? אז בוא נדבר על למה היא לא מצליחה, אוקיי? הרוב הבנות שאנחנו עובדים איתה, יודעות את זה. צריכים להיודע את זה. הם לא ידעו את זה לפני שבאו אליהם.
והם גם ייעצו את זה עכשיו לחברה ברגע הזה.
נכון. אז השאלה היא לא... אוקיי, אפשר לעזור להם להארגן את זה, אבל זה לא שהן לא יודעות. אז למה הן לא מצליחות? זאת השאלה המעניינת בעיניי. ולמה הן לא מצליחות? נדעתי משתי סיבות. זה היה משתי סיבות. אחרי הדגרידית, את רוצה את הדוגדבן. את גרידית. איך אמרה לי אחת? אבל יום שני זה יום הפנוי שלי, הוא לוקח את הילד, יש לי רק יום אחד פנוי שוב. מה, לא יהיה לי דטא היום? אני חייבת להוציא מנות את הדטא הזאת, אני חייבת. מה, אני אשאר לבד בבית? כן, אמרתי, את שריבה לבד בבית דפקי את הראש, שרדוף אחר רמטומטם הזה. לא. אז קודם כל, את גרידית, את רוצה את הדובדרן לעוד, זאת אומרת, מה, אני אשאר... כל הבנות שאני אומר להן, אז את תבואי אליי, תגידי לה, היום לא. אז מה, זה כל כך קשה? הרי הוא לא יעזוב אותך על זה. סילומה שהיא חוששת באמת שהיא יעזוב אותך, תכף אני אסביר על מה היא חוששת, אבל היא לא את זה חוששת, בלי הכרעה. היא אומרת, מה, אז אני אשלם ואישב בבית היום עם שותפן, עם שעמם? היא רוצה...
כן, חמישים, אני צריך...
היא רוצה את הדובדבן. היא תמיד רוצה את הדובדבן, נרקומנית של הדובדבן. זה אחד. והבעיה השנייה, זה לא שהיא מפחדת שהיא באמת יעזור אותה, לפעמים זה המקרה, אבל זה המקרה הקיצון, זה רעיל, כאילו, אבל זה לא המקרה. היא לא רוצה שהיא רוועס אותו. לא בעלה שהוא לא יהיה מרוצה ממנה, היא רוצה לרצות. היא טיפוס מרוצה. היא לא רוצה שהוא יכעס עליך, שהיא לא יהיה לך מרוצה, אבל לניקואזן אומר, גברים צריכים להיות לא מרוצים.
חד משמעית.
גברים צריכים להיות...
להתאמץ.
תמיד במצב שהם לא סביעים לגמרי. לא אומר לך מורעבים, אבל לא סביע לגמרי. טיפה רעב. טיפה חסר. הוא רוצה קצת יותר ולא מקבל. זה המצב האידיאלי. זה טוב להם, לא רק לך. זה טוב להם. אז אם לא מסתכלים החוצה, הם אומרים, בואי, יש לי את הכי יפה בעולם. אבל היום היא הלכה עם חבריי, איך אני רוצה להיות איתה. זה מצוין. ולא, בואי אשתי, עוד פעם, במזמן כבר לא עשינו דייט, אני חייב לעשות את הדייט. כאילו, זה את מצאה שאת רוצה להיות בו.
לא. את יודעת, אני באמת הרבה פעמים אומרת לאנשים, פשוט תשואו מנקודת הנחה, תפעלו מזה שאתם מבינות שהוא מאוד מאוד רוצה. כי הנקודת הנחה היא, הרבה פעמים, זה שאני רוצה, הוא לא רוצה, אני רוצה שהוא ירצה. ואז אני פועלת מכל המקום, אמרת, זה, ואולי הוא לא, אבל... אם אני פועלת מנקודת הנחה, שברור שהוא רוצה ואפילו יותר רוצה ממני, לא משנה מה האמת, כי אנחנו לעולם לא נדע באמת מה קורה בצד השני. אבל אם אני פועלת מנקודת הנחה כזאת, אני לא מנועלת מהפחדים שלי, ואז אין לי שום בעיה לשים סטנדרטים, גבולות, פשוט לשנות, לעשות סוויץ' במקום הזה, של איך אני חושבת. אז תגיד, אם כבר אנחנו מדברים על זה, אז מה אתה חושב על מקבולים?
על מקבולים?
כן. כאילו, אתה חושב שזה לגיטימי, כי הרבה פעמים בנות... קודם כול, אני אגיד, אני לא בעד מקבולים מההתחלה. ואני גם אסביר תכף למה. אבל מה שארנה אומר, זה מעניין, כי הרעיון הוא שהרבה פעמים בנות אומרות לי, אני לא רוצה לבזבז את הזמן, שזה בכלל מונח שאולי שווה לדבר עליו, אבל אני לא רוצה לבזבז את הזמן, אז אני יוצאת איתו לדייט ראשון, ויוצאת איתו לדייט ראשון, או הוא יוצא איתה לדייט ראשון, וכל הזמן, אתה יודע, אני...
תראי, אני רוצה להתייחס למשהו יותר רחב, ממנו, והיא קודם כל, אני לא נותן את בילדיות לבן אדם שלא ביקש בכלל. קודם כל, שבבקש בכלל, נתחיל מזה. לא יכול להיות שבאופן אוטומטי אני נותן בילדיות למישהו בלי שהוא בכלל ביקש. אני כאילו בילדית איתו, ומחויבת לו, ובת הזוג שלו, והוא עוד לא אמר אפילו... אבדמה מאוד, לו אמר. אז כאילו, רוצה אדמה מאוד, לו אמר. אז איך זה יכול להיות? אז קודם כל, אני נותן בלעדיות לבנאדם שלא ביקש בלעדיות. זה יחד. ולא נהיית חברה שלו בלי שהוא ביקש חברות. אז מזה הנגזרת היא שאם הוא לא ביקש, אז אין מה להיות בלעדיות. או שתגידי, גם זה מקובל עליי. תגידי, תקשיב, מי ששוכב איתי, לא שוכב עם אחרות. זה לא קשור אל המעורבת לא המעורבת, זה הסטנדרט שלי. טוב לך לא טוב, לך אף אף. אמרו לבנות את זה. אחלה. זה גם סטנדרט, זה לא קשור. אז יש בלעדיות בסקס, אבל למקבל, בעיניי, אני בעד.
באמת?
אני נגד. לא, ואני אגיד לך למה אני תופס את זה. אני אגיד לך למה אני תופס את זה. אני אנסה לשכנע אותה. במאה ה-19, אחת המאה העשרים, אם ראית דאונטון אבי או כל אלה סדרות שרואים אנשים כמוני טלנובלה בויז, כאלה רומנטיים, אז דאונטון אבי וכאלה, הן נשארות בטירה. ובהן הם חזרים. יש כמה מחזרים. הם באים, שותים תה אחד עם השני, מכירים אחד את השני. שנה הם באים. אחרי שנה, שנתיים, החליטה עם מי היא הולכת להתחתנת. אז יש תקופה כזאת שיש את המחזרים, היו הולכים איתם משתותקים, לא עושים סקס, היו הולכים משתותקים. רשמית לא עושים סקס. הם מכירים אחד את השניים. וחזרים, באים. למה? כי הבחורה, היא תמוצה וחזרה אחריה, אז תחזרו, ובסוף היא תחליט את מי היא רוצה. אז בזה אני לא רואה בעיה האמיתית.
אוקיי.
בפרט שאתה לא בא עם איזו הצעה, לא תגיד, אתה בא ליהנות, אז אתה תחבל גם בלעדיות וניצר רק איתך, כי יצאתי איתך דייט 1 ורבע? למה? שם, אני לא אומר בכוח, ואני לא אומר בסגנון הזה שאומרת, לא, אני חייבת להספיק מלא, לא, בסדר, לא ממקום של חוסר, אבל ממקום של... אני נפגשתי עם כל מיני אנשים, סליחה, לא יודעת, אנחנו עוד לא... מה קרה בינינו? נפגשתי איתך די תחזר, אני לא יכול לפגש עם עוד אנשים, מה קרה?
אוקיי, אז אני מסתכלת על זה אחרת. ועקרונית, ברומנטיקה, אם היינו בסדרה, את יודעת, בדיוק כמו לצורך העניין באהבה חדשה, נותנים לה את המחזר הזה, את המחזר הזה, תבחרי ביניהם, זה משהו אחד.
למה היא לא יכולה להיות בעצמה בסדרה הזאת?
אבל אנחנו... בחיים אני חושבת שאנחנו בפורמט קצת אחר, ואני לא רואה את זאת שיושבת עכשיו בנסיכה שבאים לה מחזרים והיא עכשיו מרגישה שיוצאת איתם. אני חושבת שיש פה פיזור אנרגטי. כלומר, בסוף, בסוף, בסוף, אני... אישה רוצה למצוא זוגיות, היא רוצה למצוא זוגיות. ועכשיו שהיא... ואני לא יודעת, בזבוז זמן אני בכלל לא רואה את זה, כי דווקא מישהי שממקבלת והולכת עם זה והולכת עם זה והולכת עם זה, בסופו של דבר, דווקא בנקודות האלה, היא מבזבזת את הזמן, כי היא כל כך בלחץ להתעסק בלמצוא ובחיפוש, ובלחץ שזה לא עובד.
אבל אם המוטיבציה היא למצוא מהר זוגיות, אתה בבעיה, נכון.
אז אני אומרת, את זה אני רגע מורידה. אבל בוא נדבר רגע מקבולים כמקבולים. בסוף, אם אני יוצאת איתו לדייט, ועוד לא החלטתי אם אני יוצאת עם עוד מישהו לדייט, ועוד לא החלטתי אם אני יוצאת עם עוד... בסוף, בסוף יש פיזור אנרגטי, ומאוד קשה להחליט. ומה שאני רואה לאורך השנים, זה שמגיע השלב... שפתאום אחרי דייט שתיים שלוש, אני אוהבת בזה את זה, ובשני את החלק הזה, ובשלישי, ואני מתקשה גם לבחור, ואני לא יודעת את מי לבחור ביניהם, כי וואלה, אם הייתי יכולה להרכיב אחד משלושתם, זה היה מגניב.
אף אחד לא באמת נראה לך, כי כשמישהו נורא נראה לך זה קשה את שאלות.
לעומת זאת, אם אני לוקחת את הפורמט של חתונה, ממה שדיברנו עליו בהתחלה, ואני אומרת, אני מתחילה לצאת עם מישהו, ואני נותנת לו הזדמנות אמיתית, ואני בוחנת אותו, ואני מתחילה לצאת איתו לדייט ראשון, ואחר כך לדייט שני, ואם הוא לא מתאים, אני עוברת הלאה, כשהחלטתי שזה לא מתאים. אבל אני, רגע, בודקת את המקום הזה. לא עכשיו יושבת פה בדאונטאנט, לא יודעת איך קוראים לסדרות האלה, אני פחות רואה אותן, ומתחילה להבין שיש לי פה שנת החיזור, ואני בוחרת בסוף אז אני חושבת שמקבולים מבלבלים, ומקבולים מייצרים פיזור אנרגטי, ומקבולים בסוף לא מביאים אותי למטרה של ההתמסרות והמחויבות. זה בכלל לא קשור לזה שנתתי לו קביעות או לא. אני עוד לא בחרתי אותו. אבל אני רוצה רגע לבדוק האם אני רוצה לבחור אותו, ולכן לבחור אחד בעיניי יש בזה משהו שהוא...
זה בסדר בעיניי. זה בסדר בעיניי. אני לא אומר חייבים ככה או ככה. זה בסדר בעיניי, הגישה הזאת. אבל אני מאוד חשוב לשים את הדגש של זה, של המטרה היא הבעיה בעיניי. אני אגב, אחות שבאות אלה, אני אומר לה, בואי נניח את המטרה רגע בצד. שאתה נורא מכוון מטרה, ושאת אומרת, אני רוצה לבדוק כשאני מגיע לזוגיות אמת איתו, זה מה שחשוב לי באמת. אז אני כבר מקטין את עצמך. את בחורה, יש לך אלף מחזרים. את בשיח של הזה, אבל את רוצה להגיע כבר לשם. אבל כשאתה רוצה להגיע שם, אז במסע המתן את נורא חלשה. חלשה, אנחנו מסכימים. את בחוסר בה.
נכון.
כי את רוצה להגיע. והוא בא לבלות, נכון? הוא בא לבלות ואת באת להגיע. אז אני מנסה לקחת את הבנות לזה, להגיד, גם אני בא לבלות, אני לא באתי להגיע.
חד משמעית, זה אנחנו מסכימים.
אתה בוא להגיע, ממש להגיע.
נכון?
אתה ממש להגיע. ושם תהיה יותר מאושרת? האמת לא. כי אם אתה חושב במקום אחר, מישהו אחר תהיה יותר מאושר, אתה טועה. אתה צריך להיות מאושר עכשיו, וגם מאושר אז, זה בסדר לרצות להיות בזוגיות. לחשוב ששם יהיה האושר, בניגוד להיום, זה טעות. אז כשאתה מוכן למכור את עצמך בשביל להגיע לשם, אז לא תגיע.
חנש, מסכימה. תגיד, פערים כלכליים, בסוף, אם הגבר יש פער כלכלי עם האישה, אתה יודע, הספר...
זה יכול להיות הפוך גם.
אני מתאים את זה עם הפוכה. בדיוק. וזה מה ש... בוא נדבר עליו. כי זה המקרה כאילו הפחות סטנדרטי והיותר מורכב בתחושה של רגע, הוא ירגיש גבר, הוא לא ירגיש גבר, מה אני עושה את זה, לא עושה את זה, אז אני נותנת לו לשלם, אני נותנת לו לשלם. מה קורה כשהאישה מרוויחה בפער, לא נדבר את שמותו מזכורת, או היא 11 אלף והוא 10 אלפים, אלא בפער, שהיא מרוויחה יותר ממנו, מכניסה יותר כסף, יש לה יותר כסף, או היא באה עם יותר כסף.
אז תראה, בואו נתחיל בקלאסיקה. מי משלם בדייט?
מי משלם בדת?
הוא משלם בדת, בדיוק. אז יש איזה קונטקסט חברתי. למה את אומרת הוא משלם בדת? כי יש איזה קונטקסט חברתי, נכון? הגברון חזר.
גם היום מנסים לשנות את הקונטקסט.
כן, משנים, אבל יש איזה קונטקסט חברתי. אז אם אתה הולך בכוח, וזה בדיוק הדיון שהיה לנו קודם, על ההוא שלא שותה, וכולם התנגדו, ועשיתי את זה בפרט שלי, כי הוא הופיע לאחד שלא שותה, ואמר, אין אחד שלא שותה בדת הראשונתי.
אה, מעניין לדבר על זה. אם הוא לא שותה, הוא מבקש קול
אז היא אמרה שזה על הטרנוף... ודיברנו על רום החתונות, שגם הוא לא שותה. אז אנשים אמרו, מה, כל אחד חייב לשתות, חייב לישן? מה יש לך?
מה לא זה?
אבל זה חרוש שד. בוא, יפה.
תודה רבה.
אנחנו חושדים שהוא מאוד בשליטה. אתה חי בחברה שלנו, אתה לא חי ביער. זה שאתה אפילו כוס יין, לא יכול לשתות, אז זה אומר שאתה נורא בשליטה. תפחד לך. זה שאלותיות, זה מאוד שאלותיות. יכול להיות שהכל בסדר אבל זה מעורר תהיות בקונטקסט שלנו אז בוא אז גם בן אדם שלא רוצה שלם בדייט. בוא אתה צריך שלם זה הקונטקסט החברתי שלם על הבירות על האדמה על זה זה הקונטקסט החברתי בסדר אבל. לאורך זמן, אז מסתכלים על היחסים הכלכליים, בעיניי זה, לאורך זמן זה באמת לא משנה בעיניי. מי מרוויח יותר? זה שמרוויח יותר. צריך לשלם יותר, כי הוא מרוויח יותר.
לא משנה אישה או גבר.
לא, מה זה משנה. אתם צוות, אחד מכניס יותר כסף, אז הוא צריך לשלם יותר, באחוז מסוים יותר, כי הוא מכניס יותר, וזה צריך לקרות באופן טבעי, כי יש לו יותר משאבים, ואתם חיים ביחד. זה בשלב הראשון. עכשיו, מה אתה אומר? אתה אומר, אם הגבר יש לו יותר, זה משהו שאנחנו מכירים, הוא יחסית פופולרי, הולך ופוחט, אבל עדיין פופולרי, ולכן אנחנו מכירים את ההתנהלות הזאת, אז האישה לפעמים, פה אמרה שהיא גם נותנת, שהיא לא גולדיגרית.
כן, בדיוק.
אבל בסך הכל, הוא משלם את השלומים הגדולים. נחמד מאוד. ויש כאלה שיגידו, תעזור לי בשכר דירה, אני נגד, כאילו, אם אתם גרים בין נפרד. יש כל מיני גבולות, אבל כל אחד שיסתדר. אם האישה מרוויחה יותר, התאנה היחידה היא, הוא לא ירגיש מספיק גבר.
נכון.
אז אם את מרוויחה יותר, וידעת רבה, היו לי מקרים כאלה. אם את מרוויחה יותר, אל תצא עם אחד שזה גורם לו לא להרגיש גבר. אם זה גורם לו לא להרגיש גבר, אז לך. אז אתה לא מתאים לי.
זה גם תלוי אבל איך אני מביאה את זה. זאת אומרת, זה בסוף, אם אני מחצינה את זה, שאני מרוויחה יותר, ואם אני מתעסקת בזה ואם אני זה, אז אני יכולה גם לגרום לו להרגיש גבר או לא.
יש פה עניין גם איך אני מביאה... נכון, אבל... תהיה גבר. מה?
אז כן, מרוויחה יותר ממה? זה החיות הדדית.
אני יצאתי פעם ממישהו, אני לא הייתי מרוויח כלום. בדיוק חזרתי מהעוד, הייתי מרוויח כלום. יצאתי עם אחת מנכדת באיזו חברה מרחקת תנועות של כסף. אין לי שום בעיה, נתתי את שמי. אתה רוצה ללכת למסעדות כאלה? אתה צריכה לשלם? כי אני לא הולך למסעדות כאלה, אני אוכל חומוס. אמרה לי, לא, אין לי בעיה, אני אשלם אותי לאיפה, בוא נלך, הלכנו לשלמה. לא, אין שום בעיה, והיא לא הפריעה לי להיות גבר איתה, והיא לא הייתה לנו בעיות במיטה, אפילו אין לי שום בעיות, והיא לא הרגשתי מסורת.
אבל זה עניין, היא גם לא נתנה לך להרגיש. לפעמים, אנחנו...
נו, באמת, תקעי לעצמי, אני לא אפריע, זה לא מרוויח כרס, אני לא מרוויח
תשמע, אבל בוא, זה לא כיף לצאת עם מישהו שלא מרוויח בכלל.
בואי, בואי. אם אתה אני, זה לא כיף לצאת עם מישהי שממש ב-survival. עכשיו, יכול להיות מישהו שהוא אני, והוא לא ב-survival, הוא עכשיו נגן, ולא אכפת לו שהוא מרוויח לירה, אבל הוא חושב שהוא יהיה פילקול עם צבא. זה אין בעיה. אז גבר יותר חשוב מכסף, זה שיש לו מטרה בחיים, ושיש לו passion.
שאיפות.
יש לו passion.
נכון?
לא יודע, שאיפות זה בעיניי, במיינד, אבל passion, יש לו passion למשהו.
ה-passion זה מבחינתי הביטוי של השיא כן,
אז אוקיי, אז אנחנו מסכימים בעצם שיש לו פשן. כי גבר בלי פשן הוא מסתובב מבולבל, של... וזה פוגע לנו יותר ביחד עצמים, מאשר לא אישה.
ולכן אם את הפשן הוא ביטוי של שאיפה.
אבל אם יש לך פשן, זה לא קשור לכסף. זה לא כסף, נכון? גבר, כשאין לו כסף, זה גם מרגיש שהוא... זה מחליש אותו. בסדר? אבל זה שאתה אישה עם כסף, אם אתה עושה את התחרות, אז אתה לא מתאים לה, אז אתה צריך לוותר עליו.
אוקיי, אז בעצם מה אנחנו אומרים? שפערים כלכליים זה לא משנה מאיזה צד,
אם יש בן אדם שיש לו בעיה, תראי, עזבי, ניקח דוגמה אחרת. ניקח דוגמה אחרת, קטיש, תראי. יש לי גברים שהייתי עובד, גם עם גברים שאני עובד איתם, הוא אומר לי, אני רואה כתוב תואר שני, אני לא פונה אליה.
כי הוא של תואר ראשון?
לא, אין לו תואר בכלל. אני אומר לו, אני לא, למה? כי...
מעליו?
כי אני מרגיש לא רואה הוא מספיק לאחד עם תואר שני, למה שתרצה אותי, נכון? אז יש לו בעיית ערך עצמי נמוך, היא לא קשורה לכסף, אחי.
נכון.
היא קשרה לתואר. לא הייתי מציע לבחורה לצאת איתו, בחורה מתואר שני לצאת איתו, כי הוא כל הזמן ילך בהרגישה שהוא לא שווה, ואתה לא רוצה לצאת איתו, אישה בעיניהם שיש לו כאלה בעיות עם כסף, את תצא איתו אם אתה שירה, כי זה לא מתאים, באמת לא מתאים. לא מתאים, לא צריך אחד כזה שהוא כאילו שופט אותך, אני יש לי אחד כזה, הוא שופט אותה על זה שיש לה כסף. בוא, אחי, היא צריכה עכשיו לוותר על הכסף, כי אתה יש לך בעיות הערך.
לא, אגב, זה פשוט כי הוא מנסה להוריד אותה כדי להרגיש יותר חבל בעצמו.
נכון, כי יש לו בעיות הערך, אז יש בעיות הערך קשות, שקשורות, והוא משווה אליך, אז זה דגל אדום שאתה צריך להראות שהוא התאפס על עצמו, אל תצא איתו. מה אני אעשות? זה כמו עם התואר השני, אתם מבינים? יש כאלה שזה לא מעניין אותם, לא אכפת להם אם היא פרופסור, לא יודע מה, זה בלוכל לא מעניין אותם, הוא נגר, והוא חושב שהוא נגר העולם. ופרופסור נראה לו אידיוטי, אז כאילו, מה הבעיה? אני, אם תביאי לי פרופסורית, עליי זה לא משפיע עליי. זה בכלל לא משפיע עליי, אני לא מרגיש ש... בגלל היום, תגידי, היום, בסדר, אתה גם מוכן, איפה אתה... כשהייתי, אני מרוד. פרופסורית אף פעם לא משפיע עליי, אני חושב שאני חכם ושאני שקל, ואין לי איזה תוארים שאני לא מחזיק מהאוניברסיטה. ויש לי תוארים באוניברסיטה שאתה לא תחשבי שאין לי, גם יש לי, אבל אני לא מחזיק מהאוניברסיטה. ואני לא מחזיק מהאקדמיה, ואני לא מחזיק מזה, זה לא מאיים עליי, זה לא... אין לי בעיה עם זה. אז זה לא אכפת לי מה, יש לך 700 תארים.
רגע, אז יש פה משפט חשוב שבעצם בואו ניקח אותו, ובסוף זה נכון, אנשים וגברים לא משנה במה, כשאני תופסת משהו כמאיים עליי, בין אם זה שהוא בא עם שבע תארים, או בא ממקום עם כסף, או בא מזוגיות ארוכה ואני לא, ובין אם זה הפוך, אם היא באה ממקומות כאלה, בסוף מה שאנחנו נתפוס כמאיים עלינו, הוא יהיה האבן נגב שלנו. שם יהיה לנו את הקושי, ואחד צריך להכיר בזה ולדעת לאן אנחנו נכנסים. דבר שני, להיות במקום שבאמת לומד לחזק את עצמנו.
אז תראי, באמת, כשאת כוכבת קולנוע, ויצאתי מהמורה לטניס, אז יש בעיות. עם המורה לטניס...
נכון, אגב, פערים בכלל בעיקר ירדן.
אולי יש פערים גדולים מדי. נכון. אם הפערים הם יותר מדי גדולים, אז זה לא נעים, גם עם חבר. כשאני הייתי מאוד, אני מרוד, וחברים שלי עשירים, זה לא נעים, כי אנחנו לא הולכים לאותם מקומות, לא נעים לי שמזמין אותי ויוצא לאלפי שקלים. יש משהו לא נעים בזה. תראה, תעזבי. היו פערים מאוד גדולים בנילי ונחי. הייתי בא לאחי לבקר אותו, ואז הוא היה נשוי לאשתו היפנית, שהיא יותר אהבה אקסטרווגנטית, עשויה שלושה אחת, שהיא לא כזאת אוהבת דברים פסימפל, אבל היא הייתה... אני הייתי בא, אז הייתה אומרת, אחיך הגיע, יכולים לקחת אותו למסעדה טובה היפנית. זאת אומרת, זה היינו אוכלים למסעדה טובה היפנית, שאינני מרוד, כן? שאחי גם שלמיד את הכרטיס למקום, אני מגיע, אוכלים למסעדה היפנית. מסעדה יפנית, שאתה עם בשר יפני מיוחד, פרות שגודלו על ה... גודלו, באמת, לא, לא. ואתה שם את זה בהוט פוט כזה, זה משהו, זה באמת ג'נגלר. כל חתיכה עולה 100 דולר, כן? כל חתיכה עולה 100 דולר. כל האירוע הזה עולה 2,000 דולר. 2,000 דולר או 1,000 דולר. תגידו, חבר'ה, תביאו לי את ה-1,000 דולר הזה. אני כואב לי לאכול את הדבר הזה. אני לא מרגיש... אני לא נעים לי. לא רק שהם מוציאים עליי, בכלל לא נעים לי האירוע הזה. כש-1,000 דולר נשפכים פה על בשר, שאני לא יכול לקנות, לא יודעת, תבינה, משהו שצריך. אז זה הרגשה לא נוחה, אז יש משהו לא נעים בפערים הגדולים, יש משהו מאוד לא נוח.
כן, נכון.
אז זה קשה להסתדר בפערים נורא, נורא גבוהים.
זה גם לא נכון, אגב.
עכשיו, גם בהפוך, דרך אגב. גם בהפוך.
כי גם, אגב, זה הרבה פעמים יתפוס אותנו בתפיסות חיים מאוד שונות, ובאיך שאנחנו חיים את החיים, וזה יהיה מאוד מאוד קשה להתנהל ולהחיות.
אבל גם בהפוך, בוא נדבר על הקלאסיקה רגע. את בחורה שאין לה כסף, והיא באה בחורה מאוד עשיר.
נכון, בדיוק, זה אותו דבר.
ואת יכולה... אמר לי איזה מיש היא מצאה מישהו עשיר, וזאת שאמרה לי, לא חסר לה כסף, אמרה לי, היא מצאה מישהו עשיר. והיא לא עובדת, היא עושה מישהו שרוצה וכיף לה. אמרתי לה, מחיר הנסיכה, הוא יקר, אתה רואה אותו, את לא יודעת. המחיר שאימשלם, רק המחיר הזה, שאם היא עוזבת אותו עכשיו ישר, צריכה לצאת לעבוד, צריכה כבר מחיר ענק.
לגמרי.
ואת לא יודעת אם את רוצה לעזוב אותו, יש לזה מחירים ענקיים בשבילך, צריכה למצוא דירה, צריכה להתחיל לעבוד, צריכה לשנות כל החברה.
מה, אם שאלמת את מחיר הח חופש, מה יותר מזה?
ולא נדבר על זה שאת עוד צריכה להיות נחמדה. בדיוק, זה מכירה חופש. ואפילו את זה אני שם בצד. נניח שאת עושה מה שאת רוצה, אבל לעזוב אותו, את לא יכולה, כי זה משמעויות. אז את ספרו לי...
אגב, זה מאוד חשוב להבין שמה שנראה בחוץ, אין לו שום קשר למה שקורה בפנים. הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על תמונה, והיא נראית לנו מושלמת, ואנחנו מקנאים, ונראה, אנחנו רואים איך רוצים גם.
נכון.
בסוף, מה שאנחנו מכירים את זה, כי
אנחנו פוגשים את האנשים האלה, בדיוק. את שאלו במהלך של מישהו, אז... ואת זוכרת את זה שהשחרר נראה ירוק, אבל הוא רק נראה ירוק.
בדיוק.
אז את תיזהרים מ... בכל כילה.
ביקר פה לא אותי וויש, אגב.
כן, אז אני אגיד את זה יותר כללי מכסף. אם את, חיים שלך חרא, ויבוא נסיך ויציל אותך מהחיים שלך, אז את הולכת לסבל. לא משנה יציל אותך באיזה מובן, גם הוא יצחיק אותך כל היום. מישהו שיציל אותך, הולך להציל, בוודאי, שהולך להציל אותך מחייך, אז מיד את נאחזת ואת בתות, והאחיזה מיד מייצר לסבל. בקיצור, את הולכת לסבל אפילו יותר גרוע. אם מישהו יבוא להציל אותך, אז הלך עליך. מה שאתה צריך זה להציל את עצמך, להיות במקום טוב, ולמצוא מישהו שגם הוא במקום טוב, ואתם בסדר. אם הוא הולך להציל אותך, הלך עליך. אז את תצפי, כל התקווה הזאת שיבוא נסיך להציל אותך היא תקווה גרועה מאוד.
לגמרי. מה שמחזק את זה, שתמיד אנחנו צריכים לשאוף להיות עם אדם כמה שיותר דומה לנו ברמת ההסתכלות שלנו על החיים, תפיסות החיים, הערכים שלנו.
עשיתי שאלה שהייתי... אני לא יודע. אני הייתי... אני מציג את זה טיפה אחרת. טיפה אחרת. יש, תראה, אתה רוצה ילדים והוא לא רוצה ילדים, זה לא מתאים.
נכון.
אתה רוצה לגור בישראל, והוא רוצה רק לגור באוסטרליה, זה לא משמתאים.
אפילו אם הוא בן אדם מאוד משפחתי, ואת לא, ואז זה נורא מציג שהוא...
כן, אז יש כמה דברים לא מתאים. אבל הוא יכול להיות ביביסט, ואת יכולה להיות שמאלנית.
בסדר, זה בעיה.
זה אני לא רואה בעיה. הוא יכול להיות צמחוני, ואת יכולה להיות אוכלת בשר קרניבורית.
בסדר, זה...
אני לא רואה בעיה. זה מה הדמיון במקום הזה. דתי וחילוני, זה אני לא רואה בעיה.
אגב, פה צריך באמת מידת הגמישות והיכולת שלי להיות במקום שווה.
זה קשור לזוגיות בכלל. אתה רוצה אינטימיות, אתה חייב גמישות.
נכון, זה קשור לזוגיות.
אתה רוצה להיות עם אנשים, אתה חייב להיות גמיש ופחות שיפוטי.
נכון, חייב משמעית.
תפתח גמישות וחוסר שיפוטיות, אז תוכל להתקרב לזוגיות. אם אתה לא גמיש...
נכון.
גם לא גמיש, גם שיפוטי, זה גם... נכון, נכון, נכון. אז יש לך בעיות באינטימיות.
נכון.
אז אני הייתי אומר, אתם יכולים להיות הפכים, אבל באיזו משהו יותר רחב צריך להיות איזו הסכמה ואת מבינה, אתם מאוד
צריכים להיות דומים בהכרח. אבל הפכים זה קשוח. הפכים זה קשוח, איך אפשר לעשות עם הפכים?
ינה, אני חושב שההפכים הם גם משלימים באיזשהו מקום.
לא, אני אומרת דומים ומשלימים.
תראי, יש...
דומים בערכים ותפיסות ומשלימים בתכונות. שאם אני אפיפון, שהוא יהיה קרקע. אם לי קשה לקבל החלטות, שהוא יקבל, ידע לקבל החלטות. שאם אני מאוד אבסטרקטית, אז הוא יהיה אדם רציונל שיודע להוציא את הדברים מהכוח לפועל.
אז תראי, אז אני אספר סיפור, תראה, הייתה לי פעם עובדת אחת, היא הייתה מפיקה בטלוויזיה לפני שהעבדה היא הייתה מפיקה בטלוויזיה, אבל היא הייתה בן אדם צזיתי שחוויה לה מפיקה מטורפת. הייתה בן אדם טורף, בצזיתי, הכל בטירוף. שהיא הייתה מצפרת לי שבעלה... כשהיא בבוקר יוצאת לרוץ, ואז בעלה, כשהיא יוצאת לרוץ זה בבוקר, אז בעלה, כי היא גם עושה אלף דברים, גם רצה, כמובן זה, אז בעלה, הוא צריך לטפל בילדים הקטנים. ואז עד שהוא קם, ועד שהוא עושה לה משהו לאכול, ועד שהם מוכנים, והם באים ביחוב, ועד שזה, ועד שזה, ועד שזה, עד שהוא זז, הוא כזה אדיש וזה. והיא זה מבילת סייף. אז אמרתי לה, תקשיב לי טוב. יחאל, את תחזרי הביתה. שיעשה בדרכו. מה הבעיה? שהוא יעשה בדרכו. מה יקרה? זה יחרו קצת, לא יביאו בגרב הנכונה, לא יקרה שום דבר. דבר שני, אמרתי לה, אני לא הייתי נשאר איתך שנייה. רק בעליך האדיש מסוגל להיות עם אדם כמוך. אז מה אתה רוצה? מה שאת אוהבת בו זה גם מה שאת שונאת בו, אתה צריך לזכור את זה.
ואגב, מה שהתאהבנו בו, אנחנו אחר כך עוד יותר יכולים...
כן, כן, אז זה... זה הסמיכה הקצרה, אתה צריך להבין שהאדישות שמעצמנו אותך היא מה שמאפשרת לו להיות איתך.
נכון לכן אני אומרת, זה המקום המשלים.
כן.
אבל בסוף, סך הכול, נגיד אנשים שהתפיסה שלהם לגבי כסף היא שונה. אני רוצה לבזבז כל שקט, לחיות עכשיו מכל שקט שאנחנו מרוויחים, והוא רוצה לחסוך לפנסיה. איך אפשר לחיות ככה?
לא, אז נכון.
זה אומר שאתה כאילו כל הזמן צריך להיות בביטור. אני רוצה... עיר, אנרגיה, רעש. והוא רוצה, נילי, את המושב שלי, שקט, שאני לא רואה אף אחד. קשוח לחיות עם בן אדם כזה. ושזה בסדר, יש פעמים שאני מוכנה לוותר עליהם. אגב, זה מה שאני מוותרת, אני אדם של עיר, עיר, עיר, ועמיר.
לא.
ועל זה אני מוותרת. עד שאני מגדלו. שאני מגדלו, נעבור לעיר.
אם אתה יכול גם להיות בכפר ולנסוע על העיר. אתה יכול לנסוע על העיר.
לא, אבל הרעיונוי לרדת למטה, אתה יודע, ולהיות בעזה.
שיעור עד למטה, ואת תסיל לעיר. אני בעד, אני אומר לכל הזוגות, אם תעשו הסדרי ראייה בזוגיות, לא תגיעו לגירושים. אז כאילו, אני בד הסדריריה, אני בד הפרדה, אני בד שכל אחד יהיה אותה חיים פרטיים שלו, אני בד שלא עושים הכל ביחד, גם עם הילדים. אני היום עם הילדים, ואתה הולך לבעלות, אתה היום עם הילדים, ולא כולנו ביחד בפארק המים בשפיים. לא, זורקים כיסאות על אנשים.
זה משהו שחשוב רגע לדבר עליו, על איך שומרים על תשוקה לאורך זמן בזוגיות. כי זה חלק מהעניין, המקום הזה שכל מילה אנחנו ביחד, ועושים דברים ביחד, והכול ביחד, ורק את זה, ואין גיוון, ויש סטגנציה כזאת, זה לא מאפ מכניסים ריגושים ותשוקה לאורך זמן, כי בסוף אנחנו רוצים להישאר בתוך הזוגיות הזאת. אבל כשיש רק ביטחון ושאין ריגושים, זה קשה.
אבל אנחנו רוצים שתי דברים קונפליקטיים. אחד זה ביטחון, והשני זה ריגוש, שזה בא באזורים האחרים, של הזרות, חוסר ביטחון, נרחה, קונפליקט, מסתורין, הרפתקה. אז שתי דברים קונפליקטיים. אז אתה צריך לדעת נגן שאתה לא רוצה לגמרי לאבד את זה ולפחדת נטישה ואתה לא רוצה לגמרי בטוע. אני צריך לשחק עם האקורדיון הזה בשחק נכון כדי ש... לכן אני אומר לזוגות ש... יש להם בעיות, אני אומר להם, תסגו למעמד של שותפים טובים. זה המקום ההתחיל, תתחילו משם. אתם גרים ביחד עם ילדים, תסגו למעמד של שותפים טובים. לא בדגל האהבה, להתחיל לדרוש אחד מהשני, זה נורא מכוער, שאתה מרים את דגל האהבה, אבל דורש משהו מאחר שיעשה לך טוב. מה אתה, זה דגל האהבה, האהבה זה, תשימה שאתה רוצה שיהיה לך כיף, נכון? זה האהבה, האהבה לא, בואי תעשי אותה מאושר. זה לא זה, זה לא האהבה, זה האחזות.
אהבה זה נתינה.
אז אהבה זה שאני רוצה שאת תהיי מושר. אני רוצה שאחר תהיי מושר. גם בלעדיי. אז תשגו למאמץ של שותפים טובים, חבדו את השותפות שהיא הסכמית כזאת, כל אחד יעשה את האחריות שלו, וכל אחד יעשה, השני יעשה משהו שהוא מתאים לו, ומשם תתחילו להתקרב. כי ככה התחלתם גם. תתחילו להתקרב. האחר הוא הולך, חוזר, עושה את צידוע שלו, אתה עושה את צידוע שלך, ואז תתחילו להתקרב. עם רספקט הדדי, כי בזרות יש רספקט.
את יודעת, אבל כשאני חושבת על זה, נגיד, פרק ב' נורא כשעובד, ולרוב המקרים לא עובד, אבל כשפרק ב' עובד, עובד מדהים. ויש שם באמת שוקה ורגושים, והם יכולים 20 שנה לחיות ביחד במעולה. ומה שלא הצליחו לעשות בפרק א'.
נכון. מה טוב בפרק ב', בוא ננסה להבין
מה קורה בפרק ב'.
אני יכול להגיד לך בקלות מה טוב בפרק.
שלא קורה בפרק א', ואולי פשוט ניקח את הנוסחה הזאת.
בפרק ב', אבל זה לא קל, זה מה שאנחנו מנסים להגיד, למה אני אומר את דרריה, כי זה לא קל לעשות את דרריה שכאילו הכל טוב. זה מאוד קשה.
נכון.
מה, אני אצא עכשיו לבד? למה שאני לא אצא איתך? אני רוצה לצאת לבד. מה, אם את רוצה לצאת לבד, לא איתי, אז את לא אוהבת? כאילו, זה קשה לאנשים לעשות את זה, הם מוכרים את עצמם בזול, כי יש לך כאלה אוגנים חזקים שאתה לא יכול לוותר עליהם, יש לך ילדים, יש לך בית, יש לך גרוש טומטם, יש לך כל מיני דברים.
גם יש פחות לחץ, לא צריך להביא עוד ילדים, אני לא צריכה.
גם פחות לחץ, אבל גם יש לך אוגנים, אז אתה לא יכול עכשיו להגיד, אוקיי אני עוזב הכל ואני והוא בעיה חודשיים, אתה לא יכול להיות בעיה חודשיים, יש לך עבודה, יש לך ילדים, אז אתה יכול להגיד לו, אני יכול להתפרש רק ביום שלישי. וזהו וכל שבת שנייה וזהו אז יש ריגוש זה נדיר יש לך אלף מחויבויות אחרות אתה לא במקום ראשון לגמרי אתה ברור לך שאתה לא אמור להיות מקום
אחר ראשון אגב גם הציפיות שונות הציפיות
יותר נמוכות ולאפר בגלל שהחיים שלך עמוסים ותכונים אז מה שאתה אומר לעצמך זה כמה רגעים כיף הם, זה נהדר. אני לא רוצה שהם יצילו את חיה, אני לא רוצה שיצילו את חיה, יש לי חיים, הם בסדר, בניתי אותם. כאילו, אתה מבין, מקום הרבה יותר חיובי, הרבה יותר מלא, הרבה יותר נכון. אז זו הסיבה, יש לך עצמאות יותר גבוהה, שאתה לא יכול לוותר עליה, גם אם אתה רוצה, כשאתה יכול לוותר עליה. לכן שוב אנחנו אומרים, אתה רוצה את זוגיות טובה, שמר את העצמאות שלך, שמר, תכריח את עצמך לצאת עם החברות, תכריח את עצמך לצאת עם החברות פעם בשבוע, פעם אחת את יוצאת לספורט, פעם אחת לחברות ופעם לא יודע מה.
אוקיי.
אז עכשיו, נשאר לכם מעט ערבים ביחד, לא רע, לא רע. שמריא לך משהו בעצמאות שלך.
אגב, אוטונומיה, זה אחד הדברים הכי חשובים שיהיו בזוגיות, שיש לנו חיים בנפרד, במקביל לחיים המשותפים. זה חלק שהוא סופר סופר חשוב.
אבל זה קשה, שוב, לכן תמיד אני אומר, צריך להבין למה אנשים לא עושים את זה. גם הם יודעים את זה. חלק לא יודעים את זה, אבל חלק... יש חלק שהם מאמינים, הכול נהיה ביחד, הכול נהיה ביחד, הכול... כמו שאמרה לי, זו ויקטוריה אחת שפעם על ידי קטע בים, שהיא לא רצה אותי לשמחתי, כאילו, אני רציתי, אבל היא לא רצה אותי, למזלי, למזלי, אני לא צריך לשמח אותי, למזלי, היא אמרה לי, אם אנחנו נהיה ביחד, אני רוצה לתוותר על כל החברים שלך, אני וותר על כל האנשים, ואנחנו נהיה כל היום ביחד בדירה.
זה דגל אדום.
זה המתכון לקטשטרופה, כן? זה המתכון לקטשטרופה. בוא, אז יש גם כאלה שמאמינים בדברים כאלה.
אבל הרוב מבינים... זה קיוס סימביוטית מאוד מאוד מאוד מאוד.
נכון, אבל הרוב מבינים... לא, הרוב מבינים, אבל הם לא מצליחים. את צריכה להבין למה הם לא מצליחים.
או-קיי.
הם לא מצליחים, כי בעיניהם לבדות זה לא ערך. אוטונומיה זה לא ערך גבוה. אתה לא יכול להגיד לבן אדם שאתה אוהב, היום אני רוצה להיות עם עצמי, זה נחשב בעיניהם אמירה לא יפה. הם... הם לא יודעים לעשות את ההפרדה הזאת. אני אחראי לרגשותיו של האחר. אם האחר אומר לי, תראה, את יצא היום, כי אני היום מבועסת, ובא לי סתם תישב פה לידי, אז בסדר, פעם ב', אפשר. אם אני מבקשת...
אבל פעם ב' זה ממש לגיטימי לבקש את זה.
אבל אני צריכה לבקש את זה.
אבל פעם ב'.
לא, אבל זה באמת טובה. זה לא מובן מאליו.
נכון.
שאני חרא לי, ואתה רוצה שתשאיר איתי בחרא, כי אתה יכול לצאת לבלות.
נכון.
להפר, צריכה להגיד, אני חרא לי, אז אני לא בא, ותלוייך, תבלאתי, תחזור אח
לא, אבל אם אני מרגישה שאני סקוקה לו, כי אני עוברת משהו וזה, זה בסדר גמור לבקש את זה.
אז אני אתח את הדוגמה.
ואגב, זה גם בסדר גמור שהוא יגיד לי לא.
ואגב, לדעת לקבל לא... אז אני אמר לי את הדוגמה של אחת שהיא סיפרה לי, היא אמרה, אני אמרתי לו, תקשיב, בדיוק השבוע שלו היא מולדת לילדים וכל מיני כאלה. והרגשתי נורא בודדה. זה מה שהיא אמרה לו. אז הוא אומר, אוקיי. לא, אתה יודע, רק רציתי להגיד שהרגשתי נורא בודדה. אמרתי לה, אז מה את אומרת בדבר הבא, בסאקינג, בסגנון הסאקינג? לא, אבל אם היה קצת יותר... קודם כול, אני בכלל מציעה לך, אם היית בא אליי אז, היית אומרת לו, תקשיב, חמוד, השבוע שמולדת לילדים, אז לא היה לי זמן אליך. יותר טוב בכלל. קודם כול, תתחילי ככה. לא היה לי זמן אליך, אני עסוקה על ילדים, תגידי, פגש שבוע הבא. עוד יותר טוב. אבל אם את רוצה אותו, כי את מרגישה בודדה בזה, אז תגידי, תקשיב, דוד, אני יושב פה עם ילדים וילדים, ואני סוכר כל הזמן בלרצות אחרים, ואני מרגישה בודדיה, אני רוצה שתבוא מחר לחבק אותי. אתה יכול לבוא מחר ותשע בערב לחבק אותי? או היום בשמונה? ואז הוא יגיד לך, אני יכול בשמונה, אני יכול ב-11. אוקיי, בוא ב-11. אבל אם הוא יגיד לך... לא, השבוע לא בא לי לבוא לחבוק אותך, אז צריך לזרוק אותו. נכון. אז היא אומרת, אני לא רוצה להיות במקום הזה. אז היא הולכת בעקום הזה, ואז הכל יוצא גרוע, ובסוף הוא עוד כועס עליה. תבקש במפגיע. זה מה שאני אומר לכולם. תבקשי במפגיע. את אומרת, יש לי בדיקה. זו אחת הקלאסיקה. נשים אומרות, דוד, מחר אני הולכת לבדיקה. אני אומר, בסדר, בהצלחה. ואז אימא זה נעלבת. הוא לא הציע לבוא איתי לבדיקה. אני אומר לו, אמרת לו שזו בדיקה חשובה? אמרת לו שאת רוצה שהוא יבוא?
רוצה שהוא יבוא, מה? אולי הוא רוצה, אולי הוא מפחד להציע כי הוא חושב ש...
הוא לא יודע מה, אפילו הוא עצלן, מה זה משנה. אתה רוצה ממשהו משהו? תגיד במפגיע. תגיד לו, תקשיב, זו בדיקה מאוד חשובה, אני רוצה שתבוא איתי.
נכון.
עכשיו בוא נראה, אם לזה, מותר לו גם להגיד לא, אם אני אגיד לך תשמעי, את לא מבינה, מחר זה ביטי אפשרים פרטים, יכול להיות. אבל תרים לי לתחייה, אבל אם הוא אומר לך לא, בלי תירות, למשהו שאמרתי שהוא נורא חשוב לך, אז יש פה הילח לבעל הגן. אבל אם לא, אבל אנשים לא רוצים לבקש במפגיע כי, תבקש במפגיעה. וחשה. וכשאתה מבקש במפגיעה, גם אתה מכבד את האחר, כי אתה אומר, אני באמת מבקש לך משהו, אני לא, זה מובן ממעלה.
נכון.
אתה יכול בבקשה לעשות לי קפה? כן. נו, אתה בסדר? כמו אלה שאומרים, תגיד, בא לך ללכת למקולת? נלך ל... בא לך שנלך למקולת? כן. טוב, אז אם אתה הולך, אז כבר תביא לי חלום. את מכירה את זה? זה כאילו, מה, אתה מפגר? כאילו, מה, איזה מין דיבור זה כאילו?
לא, לא, זה אני לא מכיר.
לא, אבל אני מנסה להגיד שזה הקצנה של זה.
אחד משמעית.
תבקש.
בדיוק. בכללי בזה, איזו גיוד, זה מאוד מאוד חשוב, אבל זה לא קורה במחשבות.
חברים, תבקשו לזירוש את מה שאתה רוצה, אז תהיה גם חיה באיזשהו אופן. אבל הוא לא רוצה להיות חיה, אתה לא רוצה להיות חיה, אתה רוצה עקום.
נכון.
זה עקום, אתה מקבל עקום, וגם האחר מתעצבן עליך. כי הוא לא מבין בדיוק מה ביקשת.
נכון.
מה אתה רוצה שאני אגיד עכשיו בדיוק? מה אתה רוצה שאני אגיד?
חד משמעית. אוקיי, אז קודם כול לבקש, ובפגיעות, אתה אומר, במפגיעה, זה מעולה, ולא להסיק מסקנות. זה מאוד מאוד חשוב, כי כשאנחנו מסיקים מסקנות, זה נורא בעייתי.
לא, זה נושא של הפרשנות. תראי, זה נושא... היום אני עושה הרצאה על זה. הפרשנות היא... לא יודע, אני לא עושה פרסומות להרצאה.
אתה יכול לעשות, זה יעלה אחרי.
לא, אבל זה לא חשוב. זה חשוב שלעצמי. נכון, זה יעלה ויתדחר. אחרי זה... בדיוק. אנחנו נוסעים ל-Back to the future. זה Back to the future כאילו. לא, אבל... הפרשנות בעיניי זה נושא מאוד חשוב.
נכון.
כי הסבל שלך, רוב הסבל, הוא נובל מהפרשנות.
נחת ושמעית.
אתה, יש לך איזה משפט שאתה אומר לעצמך, שהוא לא בהכרח נכון, הוא בהכרח בדרך הלא נכון. מספיק שאני מלמדת על הכוח שלי, בין כל לשים שם סימן קריאה, לשים סימן שאלה, כבר עשינו התקדמות גדולה מאוד. אפילו אם הוא עדיין מאמין בזה.
נכון.
צריך לשים לב לפרשנות שלנו, והרוב הסבל הוא מהפרשנות.
חד משמעית.
הוא לא אוהב אותי. מה, זה באמת נכון שהוא לא אוהב אותה?
הוא מזלזל בלא רואה אותי.
הוא מזלזל, זה באמת נכון שהוא מזלזל.
אני שקופה.
אז הוא זרק את הנעליים בכניסה, זה אומר שהוא באמת מזלזל. לא אומר, הוא לא אומר את זה. זה לא אומר את זה.
אגב, בעיקר אם לא ביק אם לא ביקשתי ואין לו מושג מה אני רוצה, או אם שהטקטיק שהוא עשה משהו, אז מבחינתו הכל סבבה, למה שהוא יחשוב שמשהו לא סבבה, ואז שמישהו ממשיך לעשות זה, הוא בסופו של דבר, הוא מתנהג בהתאם לתגובה שלנו.
אפילו היה לי זוג אחד שהוא היה חוזר מהים עם הילד, והם ישר שמים חול בסלון, והרזרת מפריעה. חול בסלון, והיא הייתה מנהגת הסלון. אז הוא היה אומר, את מסרסת אותי, והיא הייתה אומרת, אתה מזלזל בי. אבל זה לא בדיוק נכון.
נכון.
הוא רוצה לחזור ולא להיות מפוחד שהוא חוזר מהים, והיא לא רוצה לנקות פעמיים.
נכון.
אז זה מין קונפליקט שהוא לא פטיר באמת. אבל כל אחד צריך להבין שאף אחד הוא לא נגדו, זה כבר יותר טוב.
ממש. אני מזכירה את זה, זה ממש סוד לזוגיות טובה, המקום הזה ש... אולי נגיד לה. המקום הזה ש... להאמין בכוונות. כשאנחנו מפסיקים להאמין בכוונות של מי שמולי, שהן לטובתי והן טובות, מאוד מאוד מאוד קשה להתנהל. זאת אומרת שאני כל הזמן חושבת שהוא נגדי, ושהוא לא רוצה בטובתי, ושאולי הוא מנסה לגרום לי להגיד ככה כדי להרוויח מזה משהו. כשאני חושבת בכוונות של מי שאיתי, אני לא סומכת עליו, אין בינינו אמון, זה מאוד בעייתי.
אז לכן, בכלל צריך להיות בטרסט, באופן כללי, כלפי היקום וגם כלפי הרעה בין זוג. תהיה בטרסט עד שלא הוכח אחרת.
זו הסכימה.
זה... זה דבר ראשון. אבל תגידי, אוקיי, אבל איני עכשיו עם בחור, עד עכשיו הוא עשה כל מיני דברים, פתאום הוא קצת התקרר. אז אני חושבת שהוא לא אוהב אותי יותר, וזה, וזה, וזה. אבל הוא באמת התקרר קצת, אני לא ממציאה, נכון? אז מה אני אעשה עכשיו? אני אלך לבדוק אם הוא כב אחרי אחרו, עושה לייקים לבנות? אני אשאל אותו איפה אנחנו עומדים? מה בדיוק אני אעשה? אז אני אומר, אוקיי, אם זה לא המשקפיים שלך, ואם באמת, את מבינה ש... שכנראה הוא באמת קצת התקרר. הפרשנות היא, לא, הוא לא אוהב אותי, והקראסון נוראי, אבל מצד שני אני מטוק להתקרר אותה. אז אני אקטיד את הזכויות שלך, אני אלך לבלט עם חברות שלי, אני אעשה את הדברים שלי. את שתרדוף אחרי שוב.
בדיוק.
בסדר? אתה יכול לעשות משהו.
והבעיה היא שכשמישהו מתקרר, אז הרבה פעמים האוטומט הוא כאילו לנסות להחליף תפקידים בדיוק, וזה טעות.
נתקוף, נתקוף.
תגיד, לפני שאנחנו מסיימים, יש נושא שחשוב לדבר עליו, אקסיות.
אקסיות.
כן, יש שתי שאלות על אקסיות ששאלו, ובוא נעלה אותן. האחת, מה עושים עם אקסיט, שמסרבת להשתחרר מהתמונה? כותבת לו, מנסה להיפגש איתו.
לא, זה קורבני. אין דבר כזה, אקסיט משרבת לשחרר מהתמונה. זה קורבני.
מה אתה אומר בעצם בזה? זאת אומרת, אם אני עכשיו...
הוא בוחר להשאיר אותה בתמונה. אין דבר כזה, היא. היא לא מעניינת אותי. אני לא ביחסי עם האקסיט שלו.
אוקיי, אז מה אני עושה? אם אני יוצאת עם מישהו, והאקסיט מתעגשת...
אז יש פה כמה... אני הייתי מבחין בין שתי מקרים. מקרה אחד זה שהאקסית הזאת זרקה אותו והוא דלוק על האקסית. זהו, אנחנו יכולים להרגיש. הוא עוד דלוק קצת על האקסית במידה זו או אחרת.
או רוצה לשמר אותה בחייו בצורה כזאת.
דלוק, או יש לו רווחים בלשמר אותה בחייו, כי היא מאוד דלוקה, לא יודע. או שבצדם האקסית יש יחסים נחמדים. זה כמו ידידה.
אוקיי.
זה הבדל גדול. זה הבדל גדול. זה דבר גדול, אבל אני בגדול לא הייתי נכנס לפינות האלה. אני עשו ממש נורא... לא הייתי מתעסק בזה בכלל, זה לא מעניין אותי.
לא מגיב לזה?
אני כאישה עם בעלת ערך לא...
לא מגיב לזה.
זה לא מעניין אותי בכלל.
אז מה...
הנה פגשתי את מודה לקוחה שלי, וצחקנו, שהייתה בהרצאה שלי, צחקנו על זה שהיא כפעם הייתה, שהיא יצאה עם הבחור שלה עכשיו, הם כבר גרים בירדה, אבל לפני זה, אז הוא היה ללכת כל אם שישי לכל ארוחתיו עם גרושתו. כל ארוחת שישי, כל ערב, כל שישי. כי יש באות עם היל היא תאמרת, מה זה? הייתי אומר לה, הכול בסדר. הוא לא אוהב אותה את גורשת, הוא שונא אותה. הוא ממש לא אוהב אותה, הוא שונא אותה. לא שונא אותה, דלוק על השונא אותה. הוא לא רוצה, הוא לא באמת לא מעוניין בה. זו מין חובה למשפחה המורחבת שלו, הקטנה הזו. לא נורא, לא קרה שום דבר, זה בסדר גמור.
זאת אומרת, אתה אמר, תכלי לי.
תראי מה האסנס של זה. אם את מרגישה שהוא עדיין דלוק על ההקסיט, ואם היא תסתובב אליו ותגיד לו, בואו, יבואו, אז הייתי אצא איתו.
נכון.
רכי אותו במקום, הייתי זורק אותו. נכון. אבל זה מקום שאתה לא רוצה להיות.
נכון.
אם, כמו חברה שהייתה לי, שסיפרה לי, שהגרושתו הייתה מתקשרת אליו, אין להם ילדים משנה, הגרושתו הייתה מתקשרת אליו, זה אומר לה, ש... שהיא לא תשמע שאת פה. אז את אומרת לה, למה? היא אומרת, כי היא כל כך כרוכה אחריי, והיא מכנה וזה, אבל אין לי כלום איתה, אני לא שוכב איתה, אני לא רוצה ממנה כלום, אני לא רוצה כלום, ואני זה אסור לקבל, כי היא כאילו רגשותיה קודמים, לא רגשותיה לא קודמים. זה לא משנה אם זה מרחמים או לא מרחמים. במקרה שלו זה כאילו מסוג של רחמים, הוא בעצם משמר אותה מהמעריצה שלו. זה לא מעניין אותי, החולניות הזאת. אתה לא תשתיק אותי. עד היום היא אומרת, איך דופקתי לו פטיש בראש, אני לא מבינה, זה היה לפני 15 שנה, איך דופקתי לו פטיש בדיוק.
בראש.
מי אמר לי שש? מישהי אגיד לך שש. אז אם מישהו אומר לך שש, את אסכים. אף פעם את אסכים. גם אם זה קשור לילדה, את אסכים לשש. גם אם מישהו אומר לך, סתם, זה נושא אחר, אבל זה אותו דבר. אם הוא אומר לך, תראי, זה גם הבחורה יכולה, כן? זה לא דווקא למין מסוים. הוא אומר לך, תראי, הילדה, היא לא אוהבת שאני יוצא עם אישה חדשה. אז היא לא מצלחה עם בנה. אני חושב שהילדה יכולה להיות בת שבע או בת 17.
נכון, זה גם בעצם נכון.
היא לא מצלחה עם בנה, אז תראי, תבואי נראה לך כאילו, אלף, תגידי לו, אין בעיה, אבל אם היא לא באה לך, עד שלא מסדרת נושא הזה, אני לא באה לך יותר לעולם. ככה הייתי אומר לו. לא, זורק אותו, ולא באה לך הביתה בכלל. אני לפחי, אלפי הלוח זמנים, שהילדה המפגרת שלך...
לא, לא, רגע, לא הילדה המפגרת, אבל הילדה באמת במקום הראשון צריכה להיות. אבל היא לא יכולה לנהל את העסק.
לא, לא, מה זה בעיקר?
הילדה לא יכולה לנהל את העסק, אבל...
הילדה לא יכולה להגיד לך אם היא לצאת ומה לעשות.
לא, זה ברור, אבל אם הילדה...
אם ה
לא, חד משמעית, אבל בסוף, אם היא עוד לא מוכנה רגשית לזה וכולי, אז אפשר רגע למצוא איזה שהן פתרונות.
אם הילדה לא מוכנה רגשית, קודם כול, שאלה כמה זמן עברה, בסדר? אין בעיה, הייתה קיר לי את הילדים שלך, אז אני גם לא בא אליך הביתה כשהילדים ניצעים. הבעיה, בוא, פרק ב', נגיד. הילדים, בימים שאתה לא עם הילדים, אנחנו נפגשים, אני לא מכיר לך את הילדים שלי, אתה לא מכיר את הילדים שלך. כל בסדר, אתה עוד לא בשלע כי הייתה דין שלך, אין בעיה. ואתה תגיד לי, תבואי וכשילדה תבוא תלך, או תבואי ונראה איך הילדה תרגיש לגבייך. לא, אין דעת נראה איך הילדה. כשאם אני בא לפגוש את הילדה, את צריכה להגיד לי, הילדה זאת חברה שהעיר תוסתה, אם לא תמצא חם בנר, תשארי בחדר. ואתה לא יכול להציג אותי את נאי.
אני מסכים, אבל עם ילדים זה קצת כאילו יותר מורכב, כי תלוי ב... זה תלוי בהרבה דברים, גם איך היו הגירוש שאמא היה, אם האמא נפטרה, אם...
לא, אני לא מסכים. לא מסכים.
לא מסכים.
כי אז אתה ממליך את הילדים. עוד מעט דבריתי על... על נסטינג, עוד מעט דבריתי על נסטינג.
לא, לא, לא, אני לא מדברת על להמליך את הילדים.
אז הילד לא יקבע אם היא תצא. אז אתה אומר, מבחינת הילד אסור לי עדיין לצאת. מה אתה אומר זה מבחינת הילד אסור לי עדיין לצאת. אבל אני מת לצאת. אז אני יוצא אז אני לא רוצה לצאת איתך. אבל זה חלק של... אני לא רוצה לצאת איתך. אם אתה... לא, יצאנו שבועיים.
אבל מה, תכניס כל פעם...
יצאנו שבועיים, לא קרה כלום. לא, אבל אני לומדה אותך שבועיים. אם יצאנו שבועיים, מה צריך פער לילדים? אתה רוצה פער לילדים שיצאתם שבועיים?
לא, בדיוק, זה...
אבל אם אנחנו יוצאים חצי שנה... בוא, יוצאים לך הרבה זמן.
זה משהו אחר.
אז לא יכול להיות שתגיד, הילדים עדיין לא בשלים. אז אתה לא בשל. ואם אתה לא בשל, אז את יצא איתי.
אוקיי.
אתה לא יכול להגיד, הילדים לא בשלים.
זה אנחנו מסכימים.
כן?
זה אנחנו מסכימים. תגיד, אז רגשות קנאה לאקסיט הרבה פעמים יש. זאת אומרת... רגע, אני אסביר את השאלה.
שהאקסיט התקדמה?
לא, לא, לא. שנגיד אני יוצאת עם מ אולי יפה, שווה, או בראש שלי שמתי עליה איזשהו קטר, ואני מפתחת בראש שלי איזשהן רגשות קנאה כלפיה. זאת אומרת, פחד, חרות, תחושות שאולי...
אתה יודע, זה משהו שאת צריכה לתמודד איתו.
אז בדיוק. ואז, אתה יודע, אז בוא נחבר את זה רגע למה שאתה קורא לו ציר הכוח. כי אנשים שאלו אותי על המקום הזה, לשאול אותך, על איך מחזקים את ציר הכוח, כי בסוף זה ביחד, כי אם הציר הכוח שלי חזק...
אז תראי, הבעיה עם האקסית, או עם הבעיה מאחורות שעושה להם את זה, או שיש לו פורנו במחשב, או לא יודע מה שהוא עושה, כל הבעיות האלה הן קשורות לזה שאת לא מרגישה שהוא מספיק אף עליך.
כי אם הוא מספיק אף עליך, אוקיי, נקודה חשובה.
תקשיבו. אם הוא מספיק אף עלייך, אז הבעיה הזאת מתגמדת. את נקנה באקסיד, כי את מרגישה שהוא לא מספיק חושב שאת מהממת. את מרגישה איזה חוסר. יכול להיות שהחוסר בא, הוא שלך, תמיד את מרגישה אותו. אז תדגיש שהוא יעופה לך יותר, לך אחורה, תסכי בעניינים. כשהוא התכנן לפגש איתך, אז האקסיד פתאום לא תעניין אותך.
אוקיי, זאת אומרת, אתה אומר אותה טקטיקה.
אותה תכנית היא עובדת. אוקיי.
אז שאלה אחרונה באמת, שאנחנו אחרי שאנחנו סיימים את הפרק ה...
כן, כי הרזרת גם פורצת.
כן, אנחנו מתקצלים מראש על הרעשים, על איזה זה היה...
חיים, חיים את החיים.
בדיוק, בדיוק. לא כל כך צריך להיות סטרילי.
לא כל כך צריך להיות סטרילי בחיים.
אוקיי, שאלה אחרונה. שאלה אחרונה, שבו נראה אם נצליח להגיד אותה עם הרעשים, אבל... מה עושים עם הנייד? עכשיו אני אסביר. אתה יודע, בידן שלנו, מזה שאני מכור... הגבר או האישה מכורים למשחקים בטלפון, או ל... יש עבודה 24 שבע, או כל מיני דברים כאלה, בעצם... הנייד תופס מקום, גם אם זה הרבה פעמים מקום של התמכרות, איך אנחנו בעצם מגיבים לזה, מנהלים את זה?
קודם כול, הפרשנות, אמרנו, הפרשנות, זה שבאנדם הנייד הוא לא נגדך, הוא לא מזניח אותך, כולנו בנייד כל הזמן, ובמיוחד אם אתם, לא בואי, עושים דייט פעם בשוביים והוא כל הזמן בנייד, אתם גרים ביחד, חיים, אני לא יודע, נפגשים הרבה, הוא יהיה הרבה בנייד, וגם את תהיה הרבה בנייד, ואת תפרש את זה שהוא נגדך, תפרש את זה שכולם בנייד, וקאט תיקח את זה נגדך, וכל בסדר, כל בסדר, ואתה לא מנהל לאחר את החיים איך הוא בנייד. בצד שני, אם אתם יושבים במסעדה ואוכלים, והוא כל הזמן בנייד, תגיד לו, דוד, הוא בחייאת, שים את הבנייד בצד, זה בסדר, זה בסדר. אבל אני לא הייתי, לא מנהל את זה ממקום של הנייד מתחרה בי, או אתה לא אוהב אותי מספיק כי אתה
בנייד, זאת אומרת, זה לא שאני לא מתגעגע אליה עלייך, זה לא שאני לא אוהב אותך. זה פרשנות מוטעת.
זה פרשנות מוטעת, כן.
אבל נגיד אם אני עכשיו רוצה לדבר איתך, ואתה...
לא, אני לא מדבר עם אנשים בזמן שהם בנייה.
בדיוק.
למרות שאני הכי מכול בנייה.
זה מה שאני... אוקיי.
אם בן אדם הוא מדבר איתי והוא ככה, אני אומר לו, ציין את הנייה, מדבר אחרי זה.
בדיוק.
לא, אני יכול לעשות שתי דברים, תעשי שתי דברים, בטוב, בוא נחת עם אמא שלך.
שוב גבולות.
בדיוק.
שוב גבולות.
יפה.
הסכמנו.
טוב שהיינו ביחד, וכיף שהיינו ביחד גם עם מהעוזרת. ואנחנו...
הגעתי שוב לתל אביב, שימו לב להקרבה. סתם בהקה ובאהבה, ואיזה כיף לנו.
אנחנו ניפגש שוב בכמה.
ברור, אנחנו ניפגש שוב, זה לא ייקח הפעם חודש וחצי. אני מקווה. ותודה רבה.
תודה לך.
איזה כיף היה.
נורא, שוב, נורא.
אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושטטו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים. המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com. מחכה לראותכם. ביי.