פרק 88 - ללמוד לסמוך - עם ניצן אלפסי

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

אז היום איתנו ניצן אלפסי, שהיא מלווה נשים בתהליכי טרנספורמציה, התפתחות אישית ורוחנית, ואני מאוד מתרגשת לפרק שלנו, שאנחנו הולכות להקדיש אותו לדברים שיעזרו לכם להיות בתהליך הזה של למצוא זוגיות, להחזיק אמונה, לסמוך. אז היי ניצן, מה שלומך?

היי אדר, מה שלומך? אני מאוד מתרגשת להיות כאן, אני חושבת שזה נושא חשוב ומדהים בכל דבר, אנחנו מדבר על זה היום, שהאמונה והיכולת הזו לסמוך היא פוגשת אותנו בהמון מקומות בחיים שלנו, זוגיות זה רק ערוץ אחד, לכל נשמה אני מאמינה שיש את השיעורים שלה שבהן היא מתנסה באמונה, אבל זה באמת מרגיש לי כמו מצרח שבלתי אפשרי להתקיים בלעדיו, בטח במציאות שלנו, בחיים שלנו, בכל ה... תירוף הזה שנקרא להיות נשמה שמתגלגלת לחיים בכדור הארץ. אז אני חושבת שהפרק הזה יכול להיות מאוד משמעותי גם למישהי מחפשת זוגיות, אבל לא רק, גם למישהי שרוצה להיכנס להיריון ומחכה את עינו, גם למישהי שרוצה לפרוץ בעסק שלה, וזה עדיין לא מגיע, למישהי שרוצה לעשות איזשהו שינוי כלכלי ומרגישה שהיא נמצאת באיזשהו לוב. כל דבר שבעצם בחיים שלנו אנחנו צריכים להחזיק תמונה גבוהה יותר, שהיא לא התמונה שאנחנו חייבת עכשיו להאמין ביכולת שלה להתקיים.

אז קודם כל זה כבר סופר מרתק גם לי לשמוע את כל החלקים האלה שאת באה לדבר עליהם, אבל בואי אולי לפני נסביר מה זה בכלל אומר לסמוך. את יודעת, אנחנו אומרות המקום הזה של לסמוך הוא כלי שעוזר לנו לשרוד, להתקיים, להיות במקום שאנחנו רוצים, לפתוח את השפע, למגנט אלינו דברים, להיות נשים, וגברים משוחררים בעולם הזה, כי ברגע שאתה סומך, אתה מוריד מעצמך איזושהי מהמסע. אבל אם אני גם אסתכל בך, איך זה נראה? איך זה נראה כשהאדם סומך? למה אנחנו לא סומכים?

זו שאלה ממש יפה, למה אנחנו לא סומכים. אני אדבר עם הם כמובן באופן כללי, אבל יהיה לי הכי קל להסביר דרך המסעות שלי והמקומות שבהם אני למדתי. לסמוך. זו גם שאלה, על מי אני סומכת? כשאני אומרת לסמוך, אני סומכת על עצמי, אני סומכת על היקום, אני סומכת על הבורא, אני מאמינה שבסוף זה הכל אחד, והיכולת שלי לסמוך על כוח גדול ממני, לא משנה איך תקראו לו, היא גם מאוד קשורה ליכולת שלי לסמוך עליי, וההפך, היכולת לסמוך היא נגזרת של ההסכמה גם לשחרר שליטה וכמו שאמרת להאמין שזה לא הכל על הכתפיים שלי ואחד מי לשאול על למה קשה לנו לסמוך אז אני חושבת שזה קשור לכמה דברים. קודם כל, הרבה מאוד מסרים שמקדמים את המקום הזה של, את יכולה הכול ותעשי הכול בעצמך, ואת היא כאילו, אל תהיה תלויה באף אחד, וזה יכול להיות גם מסרים מעצימים, אבל הם גם יכולים מאוד בקלות להפוך להיות רעילים, וכאלה שמלמדים אותנו לסמוך רק על עצמנו, ולהיות במקום מאוד סגור, שלא מאפשר שפע ולא מאפשר לדברים להגיע אלינו. הם יכולים להגיע מתוך חוויות ילדות שבהם סמכנו והתאכזמנו בסוף אנחנו נולדים עם הידיעה הזאת שההורים שלנו הם אלה שהדגו לנו לצרכים שלנו למי שאנחנו בעולם ואם אנחנו חווים חוויות שבהן התאכזבנו כי לא יכלנו לסמוך עליהן וזה לא חייב להיות דברים דרמטיים זה גם שמחתי על אמא שלי שהיא תבוא לאסוף אותי כשכל הילדים חוזרים חזרה מהגן והתראה זה יכול להיות שמחתי על זה שהאבא שלי יבוא למופע סיום שנה שלי וכמו שהוא הבטיח לי שהוא בסוף לא יצטרך להגיע הוא מתעכב בעבודה אנחנו בהרבה סיטואציות שיכולות לחוות הכזבה ואז מנגינון ההגנה יהיה המקום הזה של לא לסמוך, גם לסגור את הלב, שזה מן הסתם גם מאוד מעכב אותנו בזוגיות, אבל גם המקום הזה של הקול על הכתפיים שלי באיזשהו אופן, אני אשים גם בקחובית, אני לא יודעת כמה הקהל שמאזין כאן מתחבר, אבל חשוב לי גם להניח את זה, יש לפעמים זה גם חוות שמגיעת לא מחיים האלו, אני מאוד מאמינה שאנחנו כן סוחבים איתנו איזשהו מטען אנרגטי שהוא גם חלק מטעת המודעה שלנו כמו שיש לנו את הטעת המודעה המנטלי שלנו הרגשי שלנו הפיזי שלנו האנרגטי שלנו אז יש גם את החלק הזה הנשמתי זה שאנחנו סוחבים איתו דברים גם בעבר אז מי שמתחבר לקונספט הזה ידעו שזה גם יכול להיות שזה מגיע מהמקום הזה וכשאני מבינה שזה לא בטוח עבורי לסמוך או שזה לא נכון עבורי להיות במקום שסומך אני מתחילה לסגל שליטה שבעיניי היא ההפך מאמונה

אז את יודעת, אני תמיד אומרת לתלמידות שלי, שאנחנו מסתכלים, בחייתי כשאני מחלקת את העולם של לסמוך, אני מחלקת את זה לשלושה חלקים, לסמוך על עצמי, על היקום או הבריאה, ולסמוך על האחר. ובכל אחד מהם יש לנו איזה שהם שיעורים. והרבה פעמים שאנשים אומרים אני סומכת רק על עצמי, אז זה לא באמת לסמוך, אני פשוט לא משחררת שליטה, מאמינה שרק אני יכולה לעשות את זה טוב, זה לא לסמוך על עצמי, כי אם הייתי סומכת על עצמי הייתי אומרת, אני דווקא מסוגלת לבקש עזרה ולהיות במקום שמאמין שיהיה טוב, או אני מסוגלת להאמין שתמיד אני אסתדר, לא משנה במה, אבל לעשות לבעל, ושהכל יהיה על הכתפיים שלי, זה ממש לא על לסמוך על עצמי, אלא זה להיות בשליטה מוחלטת בתוך המקום הזה. אז בעצם, אוקיי, אנחנו יודעות ששליטה היא

ההפך מלסמוך, ושליטה, כמו שאמרתי, ההפך מאמונה, כי אם הייתה לי אמונה, אז למה אני צריכה להחזיק כזו שליטה? אבל לרגע לפני שנבין בכלל איך עושים את זה, מה זה עושה לנו כשאנחנו לא סומכים?

זאת אומרת, אני מרגיש שכשאני לא סומכת,

אז החיים שלי, קשים. למשל עכשיו, אני רואה את זה בחיים שלי. זאת אומרת, הבן שלי חייל ב... לא יודע איפה, אני כבר לא יודעת. אבל אין לי ברירה אלא לסמוך שיהיה בסדר. הבת שלי נוהגת, ואין לי ברירה אלא לסמוך שיהיה בסדר. אני רוצה לתת שפע לעולם, אני סומכת לזה שיש לי מה לתת. זאת אומרת, ואז אני אומרת, הדבר הזה משחרר ממני משהו. מה קורה כשאנחנו לא?

שאלה ממשיפה גם. אני חושבת שזה באמת דרך הדוגמאות שנתת, המקום הזה שכשאני לא סומכת, אז אם אין לי את המקום הזה שסומך, אז נגיד אם הבן שלי חייל, אז אני אהיה הרבה יותר בחרדה, הרבה יותר בלחץ, הרבה יותר באי נוחות. אני אהיה הרבה פחות נוכחת באווה, הרבה יותר בתוך מחשבות של מה יהיה ומה יכול לקרות. אני גם באמת מאמינה שבדברים מסוימים זה פשוט ירחיק את הדבר הזה מאיתנו. אני אתן כמה דוגמאות. למשל בעולם העסקי אם אני נמצאת באיזושהי כפייתיות לתוצאה ואני כל הזמן בלחץ של כאילו אני לא סומכת על זה שאני אצליח למעלה את הסדנה או אני לא סומכת על זה שיבואו וירשמו למה שאני עושה או שאני אצליח בלא משנה כל דבר כזה שאני עושה אז אני מראש מרחיקה את זה ממני כי אנשים יותר מה מילים שאנחנו אומרות הם מרגישים את הרטט של המילים שלנו וכשהמילים שאני מוציאה החוצה רוטטות פחד רוטטות חוסר אמונה רוטטות קיבוץ אז אנשים לפעמים באופן אפילו לא מודע לא ירצו להתקרב לדבר הזה עכשיו זה יהיו כאלה שכן יהיו יותר נקרא לזה בצומת לב, והגידו, לא יודעת, מרגיש לי שהיא לוחצת בה, שהיא בוקשה לה, או מרגיש לי שהיא כזה נועשת, או לחוצה כזאת, ולא נעימה לי בתדר, ואנשים כאלה שפשוט כזה, וואי, לא יודעת, היא לא באה לי בטוב, והיא מרגישה לי, לא נכונה לי. והדבר הזה קורה כי אני יותר מדי החזקתי, ויותר מדי הייתי בלחץ, וזה הרטט ששידרתי החוצה. עוד דוגמה זה יכול להיות סביב כניסה לאיריון שזה שיעור שאני עברתי בתוכו ויצא לי גם לשתף עליו בפודקאסט על המקום הזה של הלסמוך אז כשאני הייתי בלחץ על כנס האיריון אז גם הגוף בסוף נמצא בסטרס את כל הזמן סביב זה זה כל הזמן במחשבות שלך את כל הזמן נמצאת בלופ הזה וכשהגוף שלך סגור אז זה לא יכול לקרות כי את נמצאת באנרגיה שהיא יותר זכרית באיזשהו אופן של הכל רק לפעמים שלי ואני צריכה לדאוג ואני לא יכולה לסמוך על אף אחד אז יש בי הרבה פחות אנרגיה של קבלה אני פחות עירה גם אם יש הזדמנויות ודברים טובים שהגיעו למרחב שלי אני פחות אצליח להיות במקום שגם באמת רואה ומאפשר לשפע זה להיכנס ובאיראון זה לגרום לאיראון לקרות, ובקריירה זה לגרום להזדמנויות להגיע ולאנשים להירשם, ובזוגיות זה גם הרבה פעמים מרוב הלחץ לפסול אנשים שיכולים להיות מדויקים, או לפסול אפשרויות, או לשלול מראש דרכים מסוימות להכיר. כי אני כאילו, אני כל כך לא סומכת על המקום הזה שאני נסגרת, ואז זה גם הרטט שאני משדרת. אתם בטוח מכירים אנשים כאלה שאתם מסתכלים עליהם, וגם אם הם מאוד מחפשים זוגיות, משהו באינריה שלהם מרגיש כאילו, אל תפנו עליי. אל תתקרבו עליי, כאילו יש משהו מאוד מרחיק בטדר שלהם, ברמה שהיא לא דווקא מילולית, אבל זה מורגש, כי הרצת הוא חזק מהמלב.

זה סופר מעניין מה שאת אומרת, כי הרבה פעמים נשים אפילו מגיעות לדייט, והן אומרות, לא, אני לא משדרת את הלחץ הזה, אבל בתוכן יש את הלחץ הזה, והאמירה בעצם שאת אומרת, זה שגם אם את חושבת שאת לא משדרת את הלחץ הזה, הוא משודר אנרגטית, זאת אומרת, מרגישים את זה, איזשהו ככה תה דה רתת, איך שלא נקרא לזה, שמי שמולנו בצורה לא מודעת חווה את זה מאיתנו. ואז בעצם השאלה אז מה אני עושה, אוקיי? כלומר, אני באמת בלחץ, השעון מתקתק, אני בגיל שאני חלמתי כבר היה לי ברור שאני אהיה בזוגיות אני רואה איך העולם סוגר עליי שאני 36 7 8 2 4 לא משנה רגע מה כבר רוצה להיות אימא. איך אני יכולה לסמוך אם זה לא קרה עד עכשיו למה שדבר הזה יקרה.

אני חושבת שקודם כל אני גם רוצה להזכיר לעצמי. מה הברירה האחרת שלי, כאילו מה יקרה אם אני אמשיך בנתיב הזה של לא לסמוך ולא להאמין, זאת אומרת אני מבינה כבר שלהישאר בטדר שאני נמצאת בו זה לא מתאים אותי, זה לא נעים לי, זה לא מקדם אותי, זה לא מביא אותי למקום שאני רוצה. עכשיו מה יש לי להפסיד מלסמוך הרבה פעמים אנשים מדברים על המקום הזה של אני לא רוצה להתאכזב, אני לא רוצה לפתח ציפיות, אני לא רוצה להאמין ואז לגלות שזה לא נכון, אבל בעצם בשתי הקצוות אני כבר מעידה את עצמי לקישלון, גם כשאני לא מצפה והלב שלי סגור ואז אני מפספסת הזדמנויות אז הסיכוי שלי להכיר הוא הרבה יותר נמוך וגם אם אני סובב עם אמונה והיכולת שלי לפגע אני עדיין יכולה להיות במקום שבו זה לא יצליח או זה לא יקרה אז אני הרבה יותר מעדיפה להחזיק אמונה שיכולה אם כבר לשרת אותי ולהצליח לייצר את הדבר הזה בחיים שלי ואני גם באמת מאמינה בכל הלב שלי שאם יש לי קמייה לזוגיות ואם זה חלק מהרצון האמיתי והעמוק שלי, הדבר הזה יתממש. למה הדבר הזה מתעכב? יש נשים וגברים שזה חלק מהשיעור שלהם. כל אחד חווה את השיעורים שלו בערוצים אחרים, וזה למי שיקח זמן להיכנס ליראון, ולמי שיקח זמן למצוא את הייעוד שלה, ולמי שיקח זמן למצוא, לא יודעת, לסדר את המצב הכלכלי שלה, ולחלק זה לפגוש אותם בבריאותי, כל נשמה בחרה להתפתח דרך מקום אחר, בהתאם לשיעורים שלה, בהתאם למה שהיא באה לעבור כאן, אבל כל עוד אני מחזיקה בתוכי את הרצון הזה, אז הוא נועד להתממש, הוא נועד לקרות. ואני חושבת שעדיף להסתובב בתחושה הזאת שזה יכול לקרות לי מאשר בלופ הזה של זה כבר לא יקרה לי כי בשני המקרים אם אני אפסיד אם אני כאילו התוצאה יכולה להיות אותה תוצאה אבל גם בצד של האמונה יכולת שאני ארוויח ואני אסתובב גם בצדר הרבה יותר נעים. אז אני חושבת שזה הרבה המקום הזה שאין ספק שיש פה עובדה תודעתית, והיא יושבת על עוד המון דברים עמוקים, אני חושבת שזה משהו להתחיל ממנו, וגם ברמה היותר פרקטית, אני חושבת שזה כן לשים לב מה בשליטתי. זאת אומרת, לראות שגם אני מייצרת איזושהי תנועה בחיים שלי, כדי שהאמונה היא לא תהיה אמונה עיוורת. לא שאני לא חושבת שאפשר להכיר בדרכים קוסמיות גם לרעב האמץ, אבל אני כן חושבת שכשאנחנו רוצות לגרום למשהו לקרות אז גם חשוב להמתוע איזושהי כוונה ולקרות לזה להראות רצינות ליקום שאני באמת רוצה את הדבר הזה ובין אם זה ברמה החיצונית של לצאת לדייט אם נרשם לאפליקציות לבקש מחברים שיקירו לי ודברים שכבר בתוך דיברתם עליהם ובין אם ברמה הפנימית של להבין מה החסמים שלי סביב זוגיות, מה ראיתי בבית בזוגיות של ההורים שלי, איך אני תופסת את הרגע הזכרית בנקבית, מה המערכת היחסים שלי עם כל אחד מההורים שלי, כי גם משפיעה באופן ישיר באמונה שלי, על היכולת שלי להיכנס ולהחזיק זוגיות טובה ומטיבה לאורך זמן, מה האמונות שלי על עצמי, כי בסוף מערכת היחסים הזוגית הזאת היא השתקפות של המערכת היחסים שלי עם עצמי. אז ברגע שאני גם לא רואה את המסע הזה רק כמשהו שהוא עם יעד אחד של זוגיות, אני מרווחה פה כפול. זאת אומרת, אני ממש ממש מאמינה שמי שבחר עם עוד השיעורים שהיה דרך זוגיות זה פשוט בסך הכל הדרך שהיקום מפנה אותה פנימה. כי העבודה הזאת שהציינתי, לנהל זכית ונקביד, ויחסים מורים, ואמונות על עצמי, ואמונות על זוגיות, זה דברים שהם יכולים לפתוח שפע בעוד מעלה תחומים, שהם לא רק זוגיות. וכזה גם אמרתי שהפרק הזה זה באמת דברים שהם רלוונטיים להכל כי once פתחתי את הדלת לזה ועשיתי את העבודה הפנימית הזאת זה יכול להשתחרר בעוד המון המון ערוצים אז כל נשמה בוחרת את הדרך שלה ללמוד את מה היה הטריגר מה היה הזרז התפתחות שלה. אז יש אנשים שהזרה זה התפתחות שלהם זה המקום של הזוגיות ודרך הכאב הזה שאני רוצה זוגיות זה יהיה מספיק משמעותי עבורה בשביל ללכת ולעשות את השינוי האלה אז יש כאלה שאלה מה שאיכב להם יהיה כמו שאמרתי בריאות קריירה כל אחת בטריגר פוינט שלה דווקא בפן החיובי אני אומרת טריגר פוינט ודווקא בפן שדוחף אותי כן לעשות את הדבר הזה ולא לבוח ממנו כשאני עושה את העבודה הפנימית והחיצונית הזאת, ואני יחד עם מקום שמחזיק, אמונה שלא משנה מתי ואיך התוצאה תגיע, אני כבר עושה משהו מאוד מאוד מטיב בשביל עצמי. אז הפירות של הדבר הזה, הם מראש שיכולים להיות רק הצלחה. גם אם היא לא בהכרח תהיה בהתחלה, ההצלחה המדויקת כפי שאני רואה אותה, שזה זוגיות, אזיז.

אז קודם כל זה מדהים, שאת אומרת, ותפס אותי הקשר, שמעניין אותי להבין את

הקשר לאנרגיה הזכרית והנקבית. איך את רואה את הקשר הזה בעצם

בין המקום הסומך, המתמסר, המבין את השיעור, למקום של האנרגיות שאנחנו מחזיקות בתוכנו?

קודם כל אני אגיד באופן כללי שאנרגיה זכית ונקבית היא לא מגדרית, זו אנרגיה שקיימת בכל אחד מאיתנו, אלא מי שנתקל במושגים האלה בפעם אחרונה זה חשוב. כבר היה לי קהל שאמרו לי, למה את מציגה אנרגיה זכית כי לא טובה? אני כזה, סליחה, יש שתי אנרגיה טובות ויש שתי משווי כולנו, אז חשוב לי ממש לציין שזה לא עניין מגדרי, אלא פשוט אנרגיה שיש להם תקמות הדרים אחרים. אז האנרגיה זכית היא אנרגיה שהיא יותר מקדמת, אפשר לקרוא לה, ואנרגיה נקבית היא אנרגיה שהיא יותר מאפשרת מה שאמרתי מקודם על העבודה בין האנרגיה הזכית והנקבית התכוונתי לזה שאם בתוכי יש איזשהו חוסר איזון ביניהם אני אגיד גם שכל אנרגיה יכולה להיות או ביותר מידה יתר או בחוסר ויכול להיות ששתיהן לא מוזרות ויכול להיות שרק אחת מהן ויכול להיות שאחת בפלוס ואחת במינוס יש הרבה תמהילים לאיך הדבר הזה יכול להיראות אבל בגדול כל עוד יש איזשהו חוסר איזון בתוכי של האנרגיות אז אני אמשוך כנראה בהכרח בנאדם שהוא גם לא מאוזן כדי שהוא ישלים את הטבר שלי זאת אומרת זה גם עוד מתקשר ליחסים עם ההורים שלי כי מה שראיתי בבית לרוב אני אצרוב בדיוק את הדבר או בדיוק ההפך למשל אם אמא שלי הייתה הדמות היותר זכרית בבית, זאת אומרת יותר תפסה ונגיד גם זכית לא מוזנת, יותר מקום כזה שטלטני, אפילו בוסי כזה, אולי אפילו מקטין ומשפיל את אבא שלי באיזשהו אופן, הוא רואה יותר כזה השקט, המתנצל הזה שלא אומר את דעתו, אז סביר להניח שכאישה, או שאני אהיה ככה מאוד כמו אמא שלי, כזאת משליטה טרור כזאת במפחידה, ואז אני אמשוך גברים שהם לרוב יהיו כמו אבא שלי, המקום הזה, הקטן, ואז אני גם מתעצבן, כי זה לא רוב נשים שנורא רוצות גבר שייתן להם קונטרה, והן לא מבינות למה הן משכות גבר שמרגיש להם למלם במירכאות. לעומת זאת, זה יכול להיות באמת שהייתי יותר במקום של אבא שלי, ואז אני ממגנטת גברים שהם כמו אמא שלי, שהם מאוד זיכרים, ואז אני נרתעת מזה, אני מרגישה שהם מקטינים אותי, אני מרגישה שהם מאוד שטלטנים, אז איך שהאנרגיות מסוגליש לזאת, מלא קומבינציות ומלא התבטאויות, רציתי לתת לזה שדוגמה אחת, כדי להסביר את המקום הזה היא מאוד מאוד משפיעה על סוג המערכות היחסים שאני אמשוק וכל עוד אני מושכת אנשים שהם מרגישים לי לא מדויקים ולא באמת אנחנו לא מחזיקים איזושהי קונטרה אנרגטית שהיא מדויקת אז זה הרבה פעמים יכול לנבוא מהמקום הזה ובמקום של החיפוש זוגיות אני חושבת שגם יש מקום לשמירה בין שתי האנרגיות האנרגיה המקדמת שהיא כמו שאמרתי המקום הזה שעושה עבודה עצמית שיוצא לדייטים שנרשם לאפליקציות וכו, לעומת המקום היותר מאפשר ומאמין שרגע גם נמצא באיזושהי תודעת ביצית ותודעת מלכה שהדברים גם יגיעו אליי ואני מסתובבת עם איזושהי תחושה לא של נסקקות או אני רודפת, שזה הלא מאוזן של הנקבי, שהיא יכולה להיות כזה מאוד מניפולטיבית, או אפילו מתמסכנת אם היא נמצאת במקום הזה, אולי אפילו קורבנית, למרות שזו מילה קצת קשה, אבל כשאני נמצאת במקום מאוזן מבחינה את הנקבי, אז זה נשים כאלה שהן לא צריכות לעשות הרבה, רק המקום שהן מגיעות, הוא מאוד עוצמתי בביטחון הפנימי שלה, זה לא צריך משהו מוחצן, רעשני, אלא איזשהו חיבור פנימי כזה מאוד מאוד מדויק, ואז היא גם המגנטת אלה, ההזדמנויות והאנשים והאפשרויות, אז זה ככה איך שהאנרגיות האלה יכולות להתבטא בשני הערוצים האלה.

מדהים וסופר מעניין, ובואי רגע ננסה אז להסביר איך המקום של... כשכל שאני עושה עבודה על המקום המוסומך והמתמסר שבתוכי, אני מגבירה אנרגיה נקבית.

אני קודם כול חשוב לי להגיד ש...

איך בכלל יש קשר בין הדברים?

יכול להיות קשר אבל גם חשובי להגיד שהמחקר כאן הוא מאוד אישי בעיניי זאת אומרת לא לכולם הם יצטרכו עוד אנרגיה נקבית יש כאלה שיצטרכו לעבור מאנרגיה נקבית שהיא בחוסר שלה שהיא יותר מניפולטיבית ופסיבית דווקא למשהו שהיא יותר ממגנט ובטוח בעצמו היו כאלה דווקא המקום הזכרי שלהם יהיה כזה לא מוזן אם הם יעשו את זה בצורה קצת כפייתית כזאת יהיה על הצד השני באיזשהו אופן אבל בא לי להגיד שכן אני תהיה יותר הרבה באמת לעבוד על האנרגיה הנקבית כי אנחנו פשוט חיים בעידן שהוא יותר זכרי שהאנרגיה הזכרית היא יותר שולטת היא יותר רווחת וזו גם הסיבה שזה לא כי אנרגיה זכית היא פחות טובה אלא כי אנרגיה נקבית היא הקונטרה לרוב את הדרך שאנחנו רואים בחוץ אם נסתכל על איך מנהלים מדינות וממשלות ומוסדות והרבה מערכות יחסים בחיים שלנו הן עושות כזה כופי פייסט לאנרגיה זו כי זאת שולטת באנרגיה הקולקטיבית. אז משם לרוב האיזון הזה מגיע לנקבי אבל הנקבי מגיע בעיניי מתוך איזושהי תחושת ראויות מאוד גבוהה, זאת אומרת אני לא סתם השתמשתי במילים האלה תודעת המלכה, כי אני באמת חושבת שזה מגיע, היכולת שלי להתחבר לאמונה ולהתחבר לאנרגיה נקבית, מתוך איזשהו מקום שמרגיש מאוד מאוד ראוי. אם אני לא מרגישה ראויה, אני לא אסתובב בלב פתוח ורדאר פתוח לקבל הזדמנויות, אני לא אסתובב במקום שאני בטוחה, במקום שאני ממגנטת. תעשו ממש, אני מזמינת מי שמעזיל לנו, לחשוב על נשים כאלה שאתם פשוט מרגישים שהם ממגנטים, ומה יש בהם. וזה לרוב, אתם תראו שזה גם הרבה האנרגיה הזאת של, הם פשוט מרגישים ראויים, הם פשוט מסתובבים, ורודתים רטט של מגיע לי אבל לא מתוך איזה מקום ביטשי או מתוך איזה מקום כזה דושי כזה אלא מתוך באמת מקום שהם מאמינים שהם ראויים הם ראויים לאהבה הם ראויים לחיבור הם ראויים לקשם הם ראויים למערכת יחסים והרבה פעמים המקום של הזוגיות, זה קצת קשור לפעמים למערכת יחסים שלנו עם עצמנו, הוא מתעכב סביב המקום הזה, של כמה אני מרגישה שאני ראויה לזוגיות טובה, כמה אני מרגישה שאני ראויה לחיבור, כמה אני מרגישה שאני ראויה לסמוך ולפתוח את הלב. אז אולי החל הטיפים שלי, למי שרוצה להתחבר באמת למקום הנקבי הזה, זה שנייה גם לבדוק איפה אני, ביחס לתחושת ראויות בחיים שלי, את כמה אני מרגיש ומרגישה ראויה לזוגיות הזו, או לכל דבר בחיים שלי, כרגע אנחנו משליחות את זה על זוגיות, אבל כמו שאמרנו, זה רלוונטי להרבה דברים, ולעשות שם את העבודה, לראות איפה זה מתחיל, אני כאילו מאוד מאמינה בעבודה עם תת המודע, דמיון מודרך, להביני איפה בילדות שלי, למדתי שאני לא ראויה, מה למדתי שגרם לי לחשוב שלא מגיע לי, או שמגיע לי רק עם איזה תנאים שמתי על זה שאוהבו אותי, וברגע שאני מצליחה להשתחרר מיותר ויותר כבלים כאלה, אני יותר מסתובבת בעולם בתחושה של, מגיע לי, באמת מגיע לי. אני טובה. ממש. זה פשוט ככה, עכשיו נולדנו עם הידיעה הזו, פשוט רחקנו ממנה, אז זה רגע להבין מה המשכבות שמסתירות אותה, ולעשות איתה עבודת כילוף כדי להתחבר בחזרה למקור, שהוא, כמו שאמרת בדיוק, אני אהובה מעצמאותי ללא תנאי.

תגידי, מה עזר לך לפתח את השריר הסומך, שמה שאת רוצה יקרה לך?

אני חושבת שקודם כל, כן, נפל לי גם להניח ש... אצלי זה לא היה סביב זוגיות, זה לא... זה לא המסך שאני עברתי דווקא.

לא, תדברת על ה... דיברת על זה של הכניסה להיריון אצלך.

כל.

אז זה מה שבאתי להגיד, שהשיעורים שלי הם דרך העסק, וההצמיחה שלי בדוחו, כי התחלתי כזה בגיל 23, והייתי צריכה הרבה מאוד אמונה בעצמי ובדיק שלי כדי לצמח, ובאמת השיעור היותר עדכני זה באמת המקום של ה... של ההיריון ששמה הייתי באמת צריכה קודם כל לבחור בזה באמת כי אני גם מאוד מאמינה שכשמשהו שאנחנו רוצות לא קורה בחיים שלנו שווה לבדוק אם יש משהו באתת המודעה שלנו אולי לא כל כך רוצה אותו זאת אומרת אני מאוד מאוד מאמינה שמתחת לדברים שאנחנו בחיצונים ספרו לעצמנו שאנחנו רוצות ולא מתממשים יש משהו בפנימי שאנחנו מפחדות ממנו בין אם זה אני מפחדת שזוגיות תגיע ותגזול לי את החופש אני צריך להתחשב עכשיו באדם נוסף בין אם זה שהגדילה של העסק שלי לא תיברון לזה שיהיה לי פחות עצמאות וזמן פנוי למשפחה בין אם זה במקום של אורות לא יודעת יש לנו מלא אמונות על זה שילדים יבואו ואז זה ייקח לנו את החופש זה ירוס לנו את הזוגיות יש כאילו המון המון דברים שאנחנו יכולים להשליך בתוכנו ואז הדבר שצריך לפגוש זה באמת זה אז אני מרגישה שגם הייתי צריכה להיות במקום שבו אני באמת בוחרת בזה, שאני באמת רגע, כמו אומרת, באמת הצהרתי את זה, אני מוכנה, אני מוכנה לקבל את הנשמה הזאת, אני מוכנה לבטר על החיים הקודמים שלי, למרות שזה קשה, גם היום כשאני יוצאת כבר בצד השני, כבר שנתיים אני אימא ואני מדברת על זה לא מעט לאחרונה, גם להנחיח את הקושי הזה של העובדן זהות שאת עוברת במעבר הזה, בשער הזה של האימהות. אבל מה שרציתי יותר מזה להגיד זה גם באמת היה האמונה שהסיבה שזה מתעכב היא מאוד נכונה לי גם אם אני לא רואה את זאת אומרת היה לי עיכוב שהוא היה קצת כפול גם בהתחלה לקח לנו זמן להיקלט וגם טסנו לטיילנד ובסוף החלטנו שאנחנו כן נחכה את הכמה חודשים שממליצים, כי כאילו בהתחלה לא התחלנו להתחשב בזה, וזה כאילו כמו היה בשבילי, אוקיי, קיבלנו חדש, אנחנו עכשיו שלושה חודשים עוצרים את הניסיונות, וכשאתה נמצא במקום שאתה כבר הרבה זמן מאוד רוצה, אז כאילו זה גזר נורא, כאילו, להחליט עכשיו שאני נחכה עוד שלושה חודשים, ואני כל הזמן אומרת שהמתנה הזו הייתה מתנה, כי עצם שהקחתי מהדבר הזה צעד אחורה, אפשר לי לחזור עליו צעד קדימה מתוך מקום אחר לגמרי, ואז אלה וואן אחרי שחזרנו מהמתנה הזאת אז אני ממש יכולה אולי גם להשליך את זה על הנושא שלנו, שלפעמים אנתם מרגישים שאתה כבר עובר בדייטים ועובר בזה וכאילו כבר נמצאים באיזשהו לופס שזה כבר מאוד מתוך אנרגיה זכרית כזאת של אכח של צריך של לפייבת של אם אני לא אעשה אני לא אמצא זה גם בסדר להחליט שלזמן מסוים לתקופה מסוימת אני נעשה איזשהו ברייק ואני לוקח את הצד אחורה ואני שנייה מאפשרת לדבר הזה גם כמו כשאני אבחר בו בחדש ולהגיע אליו עם עיניים קצת יותר חדשות ורעננות, עשיתי להתגעגע אולי אפילו אני אגיד לדבר הזה שוב זה לא נכון לכולם אתם תרגישים את עצמכם לי בדיעבד זה הנכון כנראה שאני לא הייתי לוקחת את ההפסקה הזאת לבד אבל ביבאדית הייתה מאוד מדויקת, והרגשתי שהכל קרה ממש בזמן שנכון לו, וזה קצת, בעיניי גם אמונה מגיעה עם הנווה, שאני לא יודעת הכל, ואני לא יודעת תמיד איך הדברים אמורים לקרות ומתי, ולמה דבר מסוים מתעכב, אבל אני תמיד מזמינה אנשים להיזכר בהם. איזשהו זיכרון בחיים שלהם שבו דברים לא הלכו כמו שהם רצו ובסופו של דבר כשהדבר שהם רצו קרה או קרה משהו אחר הם אמרו וואו איזה מזל שזה השתבש שזה התעכב שזה קרה ככה ואז אני קוראת לכלי הזה להביא את חוכמת הבדיעבד לעכשיו שזה ממש רגע לתת לחלק הלחוץ בי את ה... כמו את היישור זה קצת יותר מנטלי, אבל זה גם רגע אפשר לתת לזה לך את חלק ממה של הנה, כאילו כבר היו לי נקודות בחיים שלי שבהם הדברים לא הלכו כמו שאני רוצה, בסוף זה התגלה. גם פה הסיבה שזה עדיין לא קורה היא תתגלה. וכשאני אפגוש את הבן אדם המדויק, אני אגיד, וואו, הייתי מוכנה לחכות לו גם עוד איקס זמן רק בשביל לפגוש אותו ולא להתפשר על משהו שלא היה לי מדויק. או כל דבר כזה או אחר, אז זה גם הרבה המקום הזה של שנייה, זה בין היה לסמוך של דברים קורים בצורה קוסמית, זה כאילו, איזה גאונה בריאה שזה כל כך הרבה דברים לתכנן, שהם יפלו בכזה דיוק, שאני והשליטה שלי והמקום הארצי הקטן והמתוק שלי, הוא לא יכול לתכנן את זה עד כדי לקחת אור כמו הבריאה. אז אני לא יודעת הכל, ואין לי את התוכנית הגדולה, אבל גם איזה מזל, מלא אחריות. ודברים ממש טובים גם יכולים להגיע מתוך הדבר הזה. אז אני חושבת שזה בעיקר מה שאני נשמחת עליו, ומה שעזר לי בשיעור הפרטי שלי, שאגב הוא פוגשתי כל הזמן, הוא לא הולך בשום מקום. אני מדברת פה על אמונה, ואני מרגישה שזה גם שיעור שאני עוברת עכשיו, סביב רעיון שני והניסיונות שהוא מראה איתו, שהם כזה רמה מתקדמת יותר של אתגרים. כל אחד באמת מה זה שלו, אבל כשיש איזשהו שיעור כזה, אני כל פעם נתמכת ונעזרת במה עוזר לי להתחבר לאמונה. זה גם שאלה ממש טובה, שכל אחד שמאזין לנו יכול לבוא ולשאול. כי אמונה זה גם דבר מאוד רחב, זו שאלה עוד פעם של במי אני מאמינה ובמה אני מאמינה, ואיך נכון לי להתחבר לאמונה, אז לא, התיכון שלי, מה שמחבר אותי לאמונה זה לסדר לי בבוקר איזה אלטר יפה כזה עם קריסטלים ופרחים ולהדליק נערים כוונה אצל מישהו אחר זה יהיה לקרוא ברכות השחר ולהניח תפילין אצל מישהי אחרת זה יהיה לא יודעת מה ללכת לקבר אחר אצל מישהי רבית זה בכלל יהיה לא יודעת מה ללכת לעוד ולעשות כאילו לכל אחד יש את הדרכים שלא להתחבר לאמונה אז אני חושבת שזה גם שאלה ממש ממש טובה מה מה עוזר לי להתחבר? מתי בחיים שלי כבר הייתה לי אמונה? אגב, גם בתחומים אחרים. אני מאוד בעד לעשות השאלה ומודלינג מתחומים אחרים בחיים שלנו. נכון שסוגיות זה מקום שיותר מאתגר לי להחזיק בו אמונה, אבל כשיש נושאים אחרים בחיים שלי שבהם אני הרבה יותר מאמינה בעצמי וגם בעולם, אז לשאול מה עוזר לי שם? מה מחבר אותי שם? איזה אמונות מנחות אותי? איזה... עם איזה תדר אני ניתן ללכת שם? ואיך אני יכולה לעשות את הדבר הזה, השאלה, גם למקום שבו אני חובה יותר אתגר וקושי. כאילו, הרבה מהתשובות כבר נמצאות אצלכם, פשוט מניסיונות אחרים בחיים שאחרים.

ואתה יודעת, זה מדהים בעצם, בסופך שלכל אחד יש את השיעור שלו. זאת אומרת, גם לי נראה שהשיעור הכי קשה בעולם, שאין לי זוגיות, ואני לא מצליחה להיות, ואני מפחדת, כי החלום בעצם הוא לא רק זוגיות, הוא משפחה. ואני מפחדת שזה לא יקרה. ולאדם אחר, יש את השיעור שלו שמרגיש לו בדיוק אותו קושי. ובאמת הכלים של אמונה ולסמוך הם כלים פרקטיים, הם כלים שבאמת עובדים ועוזרים לנו לעבור את השיעור שלנו. ואתה דיברת על המקום של לשחרר, ששחררת לשלושה חודשים, אני מאוד מאוד מאמינה בזה, כי בסוף כוח המאמץ שווה כוח ההתנגדות. כשאני לוחצת, יש לי יותר התנגדויות מבחוץ ובפנים, והדבר הזה הוא לא באמת עובד. אבל אז תמיד אני שומעת את אותו המשפט של אני לא רוצה לבזבז את הזמן. ואני חושבת שההבנה צריכה להיות שאני מבזבזת את הזמן בצורה הזו, כי אני דוחפת לאיזשהו מקום שיש עליו התנגדות שמעכבת אותי. ואולי אם נוכל רגע, לתת איזשהו כלי לאנשים של איך רגע לשחרר. אני חושבת שלשחרר זה דבר מאוד מאוד קשה. כלומר, איך הצלחת, ואולי אפילו דרך הסיפור שלך, או דרך סיפורים של נשים שאת מלווה, של בעצם, אוקיי, אני מבינה רציונלית שנכון לי לקחת עכשיו איזשהו צעד אחורה, אבל מה שקורה, שהמחשבות על זה שאני מבזבזת עכשיו את הזמן, והחישובים שאני עושה בראש, וזה שאני כאילו מאלצת את עצמי לעשות את זה, ואני כאילו משחררת, אבל אני לא באמת משחררת, זה לא שעכשיו אני באמת בטיילנד בתעוף העצמית שלי, להרבה

מאוד, לא תמיד יש לי אפשרות לנסוע עכשיו לכל היום החודשים, וגם אם אני נוסעת, זה לא אומר שאני מצליחה לשחרר. אז איך באמת אפשר לעשות את הדבר הזה? מה עזר לך לעשות את זה?

אני כן אגיד שעזר לי שזה באיזשהו אופן היה קצת כמו נקפא מבחוץ. יכול להיות שלי לבד היה יותר קשה להגיע למקום של לשחרר, אבל הייתה לי גם לדבר על זה לא מעט, על זה שכאילו, אנשים שואלים איך לשחרר שליטה, כשלשחרר שליטה זה בפועל לא מה אני צריכה לעשות, אלא מה אני צריכה להפסיק לעשות. ולכן הייתי מזמינה כל אחד שהיה רוצה קצת לקחת אחורה לשאול מה הצעדים, הרגלים, הדפוסים, המחשבות שמתחזיקים את השליטה שלי. זאת אומרת, האם זה, לא יודעת, הארגל הזה כל שניה להיכנס לאפליקציית קירויות, האם זה המקום הזה של המחשבות התורדניות שלי, האם זה העיסוק בזה, וממש לראות איך את החלל הזה של לקחת צעד אחור, אני אולי ממלא בדברים אחרים שיכולים להזין אותי, כי זה לפעמים גם קצת לא פשוט להישאר בריק ובבקום, נורא קל להישאב לאותם תפוסים וארגלים, אבל אני חושבת שמאוד עזר לי באותה תקופה המיקוד בעשייה שלי והמיקוד בדברים שעושים לי טוב ועשיתי כזה דברים של חיבור ממקום אחר זה התקופה שממש התחלתי לחקור את המחזוריות הנשית וכזה הקשר שהיה על היערך והעברתי על זה דברים, או זה הרבה פעמים סביב מקום של ספורט שזה נותן לי עוד איזושהי הזדמנות, או כאילו רגע שנייה לחשוב על העיכוב הזה, או השחרור הזה, או המקום הזה שאני רגע לוקחת צעד אחורה, כי מה יכול לקחת צעד אחד קדימה בחיים שלי שאולי לא היה לי מספיק משאבים בשבילו, כי גם בואו, המקום הזה שכל הזמן נמצא באיזשהו לופ וטירוף סביב זוגיות, זה אומר שבהכרח דברים אחרים שלי אולי נדחקים לצד. דברים שאני לא מוצאת אולי את הזמן להשקיע בהם זה גם לפעמים הזמנה רגע לקחת דרך הדבר הזה אחורה ודרך טיפוח ומישהו בעצמי ממקומות אחרים זה גם יכול להגיע כמו שאמרנו כל זה תדר וכשאני דואגת לעצמי עושה דברים שאני בדרך כלל לא משקיעה בהם כי המקום של הזוגיות תופסת לי כל כך הרבה חלה זה אפילו ברמה של לא יודעת אם יש לי מדפל התגובה שאני הבאתי על זוגיות אז לבוא להפגש ולדבר איתה על נושא אחר בחיים שלי שלא דיברנו על קריירה על חברות על דברים אחרים כדי לפנות עוד חלקים עוד מקום לחלקים אחרים של העצמי שלי ולפעמים דווקא מהמיקוד הזה והעלייה של הטדר שקורית מתעסקות במשהו אחר אז גם הזוגיות נפתחת גם בא לי ממש להזכיר שבסוף הכל בפנים קצת מחובר אחד לשני. המון פעמים אנשים שמגיעים אליי לתהליך אז זה כזה וואי אבל מה אני אעבוד ואני רוצה גם את זה וגם את זה ואני רוצה גם זוגיות וגם קריירה וזה ממש תחושה של הצפה כאילו שיש לי מלא על מה לעבוד. אבל בפעל בגלל שהשיעורים בחיים שלנו הם חוזרים אז הם חוזרים בכמה תחומים ובגלל שזה אותם אמונות שמפעילות הרבה זרועות אז העבודה היא בסוף לא כל כך מורכבת או מסואפת כמו שנדמה לנו ולפעמים לדרך זה שאני עושה עבודה עכשיו על תחום אחר שהוא לא זוגיות אפילו, אפילו קריירה משהו בזוגיות שלי נפתח זה גם הרבה פעמים בחוזים הנשמתיים שלי יש גם עולמות של נומורלוגיה, יש גם מספרים של למשל שיעורים שלהם זה קודם כל קריירה ואחר כך זוגיות ומשפחה ועורות וכל נשמה יש לה את המסלול שהיא בחרה אבל אני חושבת שהמקום הזה ששנייה משקיע ועושה את העבודה העצמית אבל לפעמים גם בתחומים אחרים וקצת משחרר מאפשר דברים אחרים לגדול ולהסתדר כי כל עבודה עצמית שאני עושה היא משליחה גם על שעה החיים שלי כי זה בסוף אני אותו גוף אני עושה את הודעה זה לא מלותק אחד מהשני כמו שנדמה לנו נושאים אחרים בחיים שלנו

אני ממש ממש מסכימה איתך ואני באמת חושבת שבסוף בסוף בסוף כל דבר גם שגורם לנו לאיזושהי עוררות, עוררות רגשית, עוררות פיזית בזה שאני עושה שינוי מתרגשת מאזור אחד הוא מאוד מאוד ממגנט. אזור אחר כלומר זה ששיניתי עבודה ופתאום אני מרגישה תשוקה במקום הזה והראש שלי נפתח וצעירתיות שלי בא ידי ביטוי משהו בעילה שלי בתדר שלי משתנה ואני מצליחה למגנט עוד דברים ולכן באמת חלק מהעניין הוא להבין שמה שאני אוכזת בו אוכז בי. וכל זמן שמשהו אוכז בי, שום דבר לא יכול לזוז. אנחנו בעצם תוקעות תנועה, והעניין הוא איך להיות במקום שמאפשר תנועה, כי תנועה זה החיים בסופו של דבר, וכשאין תנועה אין חיים בהסתכלות שלי, ואני חושבת שבאמת מה שאת אומרת הוא מאוד מאוד מדויק. פשוט השאלה היא, איך עושים את זה?

אז אני חושבת שכבר נתנו כל מיני דברים שאפשר לעשות, החל מזה שדיברנו על השאלה הזאת של מה מחבר אותי לאמונה ואיזה דברים אני יכולה לעשות כדי כן לקחת איזשהו צעד אחורה, לשאול איפה בחיים שלי אני אולי לא מרגישה מספיק ראויה, אני חושבת שאצל כל אחד הנתיב הוא יהיה קצת שונה, זה ממש רגע להסתכל על הפרק הזה ועל כל מה שעלה כאן ולבדוק מה המקום שדרכו אני בוחרת להתחיל להיכנס פנימה מתוך הדברים שאני שאני עוברת איפה הנקודות שפוגשות אותי שאני מתמודדת איתם שנגעו בי ממש דיברנו פה ומהם להתחיל לנוע מהם להתחיל לחקור ולהבין מה נמצא שם ומה מבקש לקרות משם אני כבר ממש מרגישה שזה דבר גורר דבר כזה, בקטע טוב דווקא, כאילו שבאמת האנרגיה שלי עולה, ודברים מזזים, והאנרגיה זזה, ואז דברים מתחילים לנוע, ולהבין גם שאמונה זה לא מסע ליניארי. זה בסוף, אני עולה וצומחת, ואז יש איזשהו משהו שבא ומרסק את האמונה שלי, ואז אני באה וצומחת מחדש, ומתאילה ספקות, וכאילו זה תהליך שהוא ממש דינמי בעיניי, בחוויה שלי אותו. ולפעמים, אני חושבת שזה מכנות, יש פודקאסטים שאני שומעת שלי, שאני מדברת בתקופות שהאמונה שלי הייתה בסיב, ואני אומרת, מי זו? כאילו, איזה יפה מדברת, תנו לי קצת ממה שיש לה שם. זאת אני מדברת, אבל יש תקופות שבהן אני מצליחה להיות יותר מחוברת לאמונה. בתקופות שאני פחות מחוברת לאמונה, אז גם יש סוכנים שמחברים אותי לאמונה, ושוב, אצל מישהו אחד זה יכול להיות שיעורים של רב, אצלי זה יכול להיות שיעורים של הולד שמדברים על רוחניות, לקרוא ספרים, זה ממש, אצל כל אחד זה יכול להיות עולם אחר, לדעת שאנשים מקשיבים לקו הישועות ושומעים על כל מיני סיפורים שכן, בכללי אני מאמינה שלשמוע הצלחות זה דבר שיכול מאוד לעזור, אני מאוד מאמינה בלעבור את הדברים ביחד, אני מאוד מאוד חסידה של דהליכים קבוצתיים, והמקום הזה שאני לא היחידה שמתמודדת וחובה דברים ואיך אני באמת, זה שאני מחזיקה את זה עם עוד אנשים מאוד מאוד תומך ועוזר ומרגיש פחות לבד אז אני מאמינה שכל אחת ואחד ימצאו את הדרך שלהם אבל הרעיון זה בעיניי גם להבין שיש תוכנית גדולה שהיא יותר גדולה ממני וכל עיכוב שקורה הוא עיכוב שמגיע בשביל להביא אותי למסלול הכי מדויק לי ולפעמים קשה להגיד כל הקווה לטובה אבל כן אז כל הקווה מקרבת אותי לעבר הדבר הזה שאני רוצה פשוט מנתיב אחר שלא היה זמין לי כרגע ואני לא יכולה לדעת עוד פעם גם החלוקה הזאת נורא של זה טוב זה רע גיל מסוים זה טוב זה זה רע אני חושבת שהרבה נובע מהסבל הזה וגם עוד משהו שעולה לי זה שהרבה מהסבל שלנו מגיע מתוך התפיסה הזאת של האמור של מי אני אמורה להיות ומה אני אמורה להיות בגיל הזה ואיך אמור להיות אני מרגישה שהאמור אמור אמור זה זה הרבה הרבה הרבה שם אותנו במקום של סבל ובדרך המקום הזה של אני נמצאת בדיוק במקום שאני אמורה להיות בו כי אם הייתי אמורה להיות במקום אחר כנראה שתהייתי במקום אחר הבריאה מספיק חכמה כדי לקסת אותי בדיוק לאן שאני צריכה אז להיות במקום הזה של אני אמורה להיות משהו אחר, אני אמורה להיות מישהי אחרת, אני אמורה להיות בסטטוס אחר, זה הרבה ממה שגורם לנו לסבל, שמרחיב אותנו מעצמנו, שמוריד לנו את התדר, ובסוף גם מעכב את ההקשמה הזוגית הזאת. אז זה גם ממש רגע להניח בתוכי את המקום הזה, שאני נמצאת בדיוק איפה שאני אמורה להיות, כי אני לא יודעת אם הבן אדם שאני צריכה להכיר עוד כמה חודשים, אז עכשיו הוא בדיוק כאלה, אתה עובר פרדה, או עובר מדינה, או זה, אני בדיוק כאילו, אבל אם אני אחשב שאני יודעת הכל, והכל צריך לקרות עכשיו, כי אני החלטתי ש שלושים ונהנה אני אהיה עם משפחה ילדים והשעון דופק, אז לא. אז אני לא מכבדת את הקצב, אני לא מכבדת את התוכנית האלוהית, ואני מפספסת, כי דברים טובים רוצים להגיע אליי.

השפע כבר כאן, אני בונה את הכלי לקבל אותו, ולגמרי הוא כבר כאן. ואני רק אוסיף על זה אולי שאחד הדברים שאני פוגשת שעוזרים לאנשים לסמוך את זה, ההסכמה להיות חשופה. כי בעצם כשאני לא מסכימה להיות חשופה, ולהישען, ולבקש עזרה, ולהבין שזה בסדר, שאני לא עושה את זה לבד, אני עדיין חזקה, ועדיין מדהימה זה פשוט חזקה לא מהתדמית אלא חזקה מהמהות ואני נתמכת וכשאני מסכימה להיות במקום הזה שהוא אומר לעצמו גם כשאת חשופה מה זה גם כשאת חשופה את הכי מדהימה כי זו הכי ולהישען זה דבר מדהים ולהתאמך זה דבר סופר חשוב ועדיין זה לא מוריד מהערך להפך בעיניי זה אפילו מעלה אז אני חושבת שההסכמה הזו היא גם צעד חשוב כדי לאפשר לעצמי באמת להתמסר כי אי אפשר לסמוך ולהישאר בודד בעולם. זה לא עובד, ואדם שהוא רוצה לעשות הכל לבד, ולהסתדר לבד, ולהיות נשוי לעצמו, אז הוא בודד, ואני חושבת שזה חלק מהעניין של הצלח לשמוך. אז אני מתחברת לכל הדברים שאת אומרת, ואני חושבת שזה באמת חשוב להבין, שלכל אדם יש את השיעור והדרך, עשייה היא מאוד חשובה, אבל גם להבין מתי העשייה רגע צריכה לנוח לשנייה ולתת לנו את המקום, כמו שזרקת את זה מקודם, זו מילה, את המגנות הקוסמי, שמגיעה דווקא לפעמים

מזה שעשיתי את מה שיכולתי, ואני מבינה שעשיתי את מה שיכולתי, ועכשיו אני סומכת על הבריאה שתביא לי את הדברים, כי בניתי כבר את הדרך. עכשיו כבר זה הולך להגיע אליי. אז אני רוצה להגיד לך תודה רבה. לא מאמינה שכמעט אמרה שעה, איזה מהר זה עבר. ואני רגע לפני שאנחנו מסיימות, אני רוצה שתספרי לנו איפה אפשר לפגוש אותך.

איזה כיף. אז קודם כל תודה לך על השאלות ועל המרחב ועל התוספות מדויקות שלך, היה לי סופר כיף ומעניין לדבר איתך. לגבי איפה אפשר למצוא אותי, אז הכי קל זה באינסטגרם, ששם באמת רוב הפעילות שלי קורית, ומשם אפשר להתעתקן על ריטריטים, סדנאות, קורסים, כל תקופה נולד בי משהו אחר וחדש, אז זה הדרך הכי טובה להתעתקן, וחוץ מזה יש לי גם פודקאסט שנקרא פותחת הודעה, שיש שם גם המון נושאים שמדברים על על פתיחת התודעה שלנו, על התפתחות אישית ורוחנית, גם הרבה מתוך המסע שלי, וגם באמת מתוך הנושאים שאני מדברת עליהם, עם הנושאים של אמונה ואנרגיה נקבית, ועבודה תודעתית ככה. סיכרינה אתכם על זה שם לא מעט חומר, אז אתם מוזמנים גם ללכת ולהקשים, ונראה לי שזה מספיק, משם תצליחו להגיע לכל מה שאתם צריכים.

אז אנחנו כמובן עושים קישור. אבן צגח, תודה, היה לי סופר מעניין ומרתק, ואם הזמן לא היה עוצר היה לי עוד מיליון שאלות. אז תודה.

תודה רבה.

אנחנו נתראה בפרק הבא של מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, אדר זוהר 1, ושתתאו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים.

המרכז לזוגיות מעשית, אדר זוהר, נקודה פה.

מחכה לראותכם.