פרק 92 - מה עובר על גברים בחיפוש זוגיות? עם שון אשכנזי

שלום לכולם, וברוכים הבאים לפודקאסט מדברים זוגיות מעשית. בכל פרק נדבר על זוגיות מנקודות מבט שונות ומעניינות, ותקבלו ידע וכלים פרקטיים שילבו אתכם בדרך לזוגיות שאתם מאחלים לעצמכם. אני אדר זוהר, מנכה למרכז הזוגיות מעשית, ואני שמחה ומתרגשת שאתם איתי כאן.

והיום איתנו שון אשכנזי, מטפל רגשי, מייסד שיטת CTB, שהוא תכף יסביר לנו מה זה אומר, ואנחנו הולכים לדבר היום על נקודת מבט שעוד לא הייתה פה, נקודת המבט של הצד הזכרי בכל נושא הזוגיות, מציאת זוגיות. אנחנו כל הזמן ככה מדברות על המקום שלנו כנשים, ובואו נשמע מה הם עוברים, הגברים. אז היי שון, מה שלומך?

מדהים. ברוך השם, תודה על האירוח, תודה על ההזדמנות, תודה על הזכות, אני תמיד אוהב להגיד. באמת, מדהים, מדהים.

תודה על זה שאתה פה. אז קודם כל, ספר לנו מה זה C2B.

באהבה, אז C2B, choose to be, זו שיטה שאני פיתחתי, אני מאוד אהבתי את השם, כי בעיניי, כל שינוי משמעותי שאנחנו נעבור בעולם ההתפתחות האישית, חייב לבוא מקבלה. שינוי לא יכול להגיע מהתנגדות, בעיניי, זה משהו שיצא לי ככה ללמוד בכל מיני שיטות שאני למדתי לאורך השנים, שהתנגדות תמיד תיצור התנגדות. ואם אין לנו קבלה עצמית לעצמנו, אנחנו פשוט נחזור על אותן תקיעויות ושום דבר לא ישתנה, ואנחנו מאוד נתמקד בשינוי, אבל בלי לשים לב, אנחנו כל הזמן נילחם בעצמנו, ואותם דברים יחזרו על עצמם אז. Choose to be זה לבחור בעצמנו. זה ממש, יש דרך מובנית היום של שלבים של השיטה, גם בקורסים, גם בעבודה אחד על אחד, של להתחבר לעצמנו, לקבל את עצמנו ואת כל המכלול שלנו. ואם זה כבסיס, ליצור את השינוי שאנחנו באמת רוצים בחיים שלנו, אם זה בזוגיות, אם זה בכסף, בקריירה, במעורכות יחסים, במקום של קבלה, במקום במקום של התנגדות.

מעניין. אז אם אנחנו רגע נסתכל על המקום של קבלה ולא התנגדות, וניקח את זה לעולם של זוגיות, אז איך זה בא לידי ביטוי בהיבט הזה של דברים שאם אני מגיעה איתם, כשאני לא ממש מחוברת אליהם מתוכי, הם סברי להניח יצרו התנגדות בצד השני. אז ספר לי רגע איך זה מתבטא בעולם הזוגי.

מדהים, שאלה מדהימה. אז בעיניי יש פה שני מסלולים. אחד, זה באיזשהו מקום, הנטייה שלנו כבני אדם זה כל הזמן להסתכל על החסר, זה הטבע שלנו, המוח שלנו היא שרדותי בטיבו. אז אם אני לוקח את זה לתחום הזוגיות, ואני כל הזמן מסתכל או מסתכלת על הדברים שלא טובים בי, הדברים שאני צריכה לשפר, ורק אז אני אמצא את בעלי או בת זוגתי לעתיד, אז הפוקוס הוא כל הזמן על מה לא עובד. ומה שניתן לו תשימת לב זה מה שהגדל. אז אם הרבה פעמים בעולם ההתפתחות האישית אנחנו כל הזמן מתמקדים במה לא עובד ומנסים לתקן ולעבוד על זה וזה, אבל בסוף היום זה מה שהגדל. אז זה בעיניי צד אחד של חוסר קבלה. וצד שני זה, נעשה איך אני מדייק את זה במילים, אבל כמו שאמרת, זה כאילו הרצון הזה להיות מושלמים ורק אז זה יקרה. אם אני לא בקבלה, ואני אומרת באיזשהו מקום, שרק שאני אעבוד על הדברים האלה, או רק שיהיה לי איקס כסף, או רק שיהיה לי זה, או באיזשהו מקום גם מהצד השני, שיהיה לי את הזוגיות, אז אני אהיה מושלמת, זה תמיד יהיה במקום של רדיפה. אם זה לא יהיה במקום של בחירה, אבל בלי לשים לב זה נובע במקום של חסך, זה יהפוך להיות רדיפה, וכל מה שאנחנו רוטפים אחריו רק יתרחק מאיתנו. עד שאנחנו לא במקום שאני סבבה כבר עכשיו, וכל מה שמתווסף לחיי זה בונוס שזה מקום שהוא יכול להיות מאוד מאתגר להגיע אליו זה כל הזמן יהיה רדיפה זה כל הזמן אני זוכר אני עברתי לארץ לא דיברנו על זה יותר מדי אבל אני עברתי לארץ לפני בערך עשר שנים ואני זוכר את עצמי כזה עם הכדורסל עם הכסף ברוך השם דברים הולכים ממש טוב, אני זוכר את עצמי יושב באוטו ואומר, אם רק היה לי בת זוג, אם רק היה לי זוגיות, החיים שלי היו מושלמים. ובלי לשים לב, הייתי כל הזמן בשיח כזה של, רק כשיש לי זוגיות יכול להיות בסדר. באיזשהו מקום הערך שלי תלוי בעצם זה שיהיה לי בת זוג. עכשיו, שהרבה מאיתנו, בלי לשים לב, חיים בשיח פנימי כזה, שהופך להיות רדיפה אינסופית. ואז, בלי לשים לב, הזוגיות כל הזמן מתרחקת מאיתנו. אין שם באמת קבלה של המצב הנוכחי.

אני ממש מסכימה עם המקום הזה, ואני

גם באמת חושבת שבסוף כוח המאמץ שווה לכוח ההתנגדות.

זאת אומרת, כמה שאני אנסה לדחוף יותר, אז הצד השני יתנגד יותר, לא משנה

אם זה קיר או משהו בתוכי או מישהו חיצוני.

ואת יודעת, שני דברים שרגע אחד לפני שמעניין אותי לשמוע את המקום הזה, שאתה אומר, אני אמרתי כגבר, רק כשתהיה לי זוגיות, אז אני ארגיש שלם, או יכול להיות, מה שנקרא, סגור בחיי. כי זו אמירה שהיא מעניינת, לשמוע אותה מגברים.

זאת אומרת, אני חושבת שהרבה נשים, בטח,

הרבה נשים שמאזינות לנו יכולות להתחבר למקום הזה, שזה נשמע, שזה כאילו עולם שלנו, אנשים, שמרגישות שלמות כשיש לנו זוגיות. אבל שנייה לפני שניגע בזה, מעניין אותי רגע המקום של קבלה.

כי אני גם התבכבשתי הרבה עם הדבר הזה בהקשר שהנכון שאנחנו צריכים רגע לקבל את עצמנו ואת מי שאנחנו כדי שבאמת נוכל לצאת לעולם, לצאת לאור, ובמקום כל הזמן להתעסק במה לא עובד. אבל פה זה בדיוק המקום שזה אני, זה מה יש, וקבלו את זה, מה שנקרא, ואז אני מורשה לעצמי להתנהג בכל מיני התנהגויות, שהן יכולות להיות מאוד עסוקות בעצמי, פוגעניות, או כאלה שאתה יודע, בא לי איכשהו להיות עצבנית, בא לי להיות איזה זאת אני. זאת אומרת, תשבי שצריך לעשות רגע הבחנה במילים האלה של לקבל. זאת אומרת, יש את הדברים שנכון, זו אני, זה הגובה שלי, זה הגוף שלי, זה האישיות שלי בגדול, אבל יש דברים שחשוב שכל הזמן נעשה עליהם התעלות ונעשה איתם עבודה. הדברים האלה שמנהלים אותי ומוציאים ממני ארס או מוציאים ממני את החלקים הפחות יפים, לא מהמקום של החשיפה, אלא מהמקום שהוא בעצם מקשה עליי להיות בזוג, או להיות קולגה, או להיות כל דבר כזה. מה את חושב על מה שאני אומרת?

זו נקודה ממש חשובה, כי אני חושב שיש פה כל כך הרבה דברים אמרות שהיא הולכת למלא כיוונים, אבל זה ממש ממש מדויק. אם אני אתחיל בנקודה הזאת זה שאנחנו יצורים של קיצון אז באיזשהו מקום או שאנחנו נהיה בקיצון למשל שמאוד מבטר או שהרבה פעמים בהתחלה אנחנו נהיה בקיצון כמו שאת אומרת של זאת הדרך שלי ואין לי מי לדבר ומה שאני עובד מאוד עם אנשים זה להתחבר לאמת הפנימית כי בסוף היום אנחנו יודעים אם זה מי שאנחנו או לא וזו עבודה כל כך כל כך חשובה להבין מה נכון לי, ואני חושב שנדירה אנשים שיגידו שנכון לי להתפרץ ולכעוס, אפילו בקטע שחז וחלילה יפגע אפילו במישהו אחר, זה לא באמת הנשמה שלי, זה לא באמת האמת שלי, זה איזושהי התנגדות שאני למדתי לאורך הדרך, שבאיזשהו מקום מגנה עליי. ואז אנשים מתחילים להבין ולהפריד בין המנגנונים, ובין הבן אדם האמיתי אז זה בין הצד אחד מקדים שהוא מאוד מאוד חשוב שלכולנו יש נשמה אני מאוד מאוד מאמין בזה לכולנו יש איזו אמת פנימית שבסוף היום אנחנו כשאנחנו לומדים להקשיב לה אנחנו יודעים נכון לא נכון כי זה לא נכון לא נכון חיצוני זה מה נכון לי וזה לא גם במקום של לדרוס שכאילו אני עושה מה שנכון לי ולא אכפת לי איך זה משפיע על אנשים אחרים אנחנו יצורים שפתיים בסופם אנחנו יצורים שאוהבים חברה אנחנו רוצים להיות בחברה ואם זה יפגע בזה זה יעשה לנו רע זה דבר אחד, דבר שני זה הסתכלות מאוד עוצמתית אם אנחנו הולכים את זה לשלב כמו שאת שואלת של כן כאילו להביא תוצאות, כן משהו שאנחנו רוצים שבסוף היום יקדם אותנו לאיזו תוצאה מסוימת, אז זה בדיוק גם מה שדיברנו לפני שהתחלנו את ההקלטה פה היום, אני מאוד אוהב להגדיר את זה כעובד לא עובד. ‫בעיניי החיים הם סובייקטיביים, ‫הכול זה באפור. ‫אין איזו אמת אוניברסלית ‫שהיא נכונה לכולם. ‫אז בעיניי זה מאוד עוצמתי ‫להסתכל על הדברים ‫במקום נכון, לא נכון, ‫האם זה עובד או אם זה לא עובד. ‫שם זה משחרר את השיפוטיות. אין פה נכון. לא נכון זה האם זה עובד ומקדם אותי. שוב, בגדר של מה שאמרתי מקודם, של האמת הפנימית הזאת, של לא כל דבר שהוביל אותי למטרה, גם אם אני דרסנית ופוגעת, זה לא באמת כאילו רלוונטי פה. זה חייב לבוא מהאמת הפנימית שלי קודם כל, ואז מסתכלות האם זה עובד לי. האם זה מקדם אותי לדברים שאני רוצה או רוצה בחיים שלי. ושם זה דורש כנות מאוד מאוד עמוקה של האם זה באמת נכון לי? האם זה עובד? האם זה מקדם? או האם יש פה משהו שעליה להתבונן בו ולהיות כנע עם עצמי, שזה דורש איזשהו שינוי? שאם אני אמשיך ככה, אני אמשיך לקבל אותם תוצאות? אני מקווה שזה ענה על השאלה, זה לקח אותי...

לא, לא לגמרי. אז בעצם אנחנו אומרים שקבלה עצמית, כי זה באמת... אמירות שמסתובבות הרבה היום, נקרא לזה, אתה

יודע, בהרבה מקומות שאנחנו נשמע על התפתחות אישית, המקום של להיות שלמים עם עצמנו, לקבל את עצמנו, וחשוב לדעת שיש דברים שבאמת, בעיקר מה שלא יכול להשתנות בנתונים שלנו, הם דברים שחשוב שנדע לקבל ולחגוג אותם, ולאהוב אותם, כדי שנוכל להיות באמת מי שאנחנו, והדברים שהם לא מקדמים אותנו התנהגותית, שם אנחנו צריכים באמת לעשות איזושהי עבודה עם עצמנו, כדי שאנחנו נוכל להיות במקום שאנחנו רוצים להיות בו, וזה לא אומר שאנחנו לא מקבלים את עצמנו. זאת אומרת, אם אני עושה עבודה על הכעסים שלי, על הנבזיות שלי, על הקושי שלי להיחשף, זה לא אומר שאני לא מקבלת אותי, זה אומר שאני אדם מתפתח, וזה חשוב לעשות ככה את ההבחנה, כי הרבה פעמים לקבל אותי, אני שומעת מאנשים שמגיעים אליי לקליניקה שאומרים, זה אני, זה מה יש. לא, ממש לא, אני כל הזמן אומרת, האמירה זה אני היא האמירה הכי לא זוגית שיש. כי כשאני באה ואומרת זה אני, זה אומר שאני לא יכולה להיות בזוג, זה אנחנו. ובוא נראה רגע מה אני ומה אתה ומה הצרכים שלי ומה הצרכים שלך, ואיך ביחד אנחנו הופכים להיות אנחנו ולא זה אני. ולכן זה היה איזושהי הבחנה שהיה לי חשוב לעשות כדי שנעשה איזשהו סדר.

אבל באמת בוא נשמע רגע את המקום הזה, מאוד מאוד מעניין אותי. נכון שזו שאלה מאוד רחבה, אבל בוא נראית ככה לרזולוציות של ה... המבט, הנקודת מבט הזכרית של כל הנושא הזה של מציאת זוגיות וזוגיות בכלל. ואולי ננפץ פה כמה מיתוסים שזוגיות והרצון להיות בזוגיות היא לכל בני האדם בלי קשר לזכר ונקבה. אני חושבת שזה מאוד חשוב כי זה ייתן הרבה ביטחון לשני הצדדים להבין שאנחנו באותם הפחדים. אז ספר לי רגע את נקודת המבט של, בכלל הכללית, של גברים בהיבט של מציאה הזוגיות.

כן, זה מעניין, כי זה באמת קונספט כל כך כל כך רחב, וכמו שיש מלא סוגים של נשים, יש מלא סוגים של גברים.

נכון.

אני מאוד אוהב לשתף מהעולם האישי שלי, וכמה דברים שלדעתי מאוד מאוד עוצמתיים, שאני חושב שנשים לא מודעות לזה יותר מדי. קודם כל, בעיניי, גברים רגשיים, כולנו רגשיים, אבל בואי נגיד, יש כאלה שיותר מביאים את זה לידי ביטוי, ויש כאלה שפחות. אני לא אוהב להכליל, אבל שוב, אני מספר מהעולם האישי שלי, שבהסתכלות שלי, אני חושב, במיוחד כשבאתי מעולם הספורט, שגברים אולי חווים את זה קצת יותר, את העניין הזה של להדחיק רגש, למרות שככל שאני חי את העבודה הזאת יותר ויותר, אני שם לב שיש גם המון המון נשים שחוו את זה בבית. שוב, אם אני משתף מהעולם האישי שלי, כי זו המתנה הכי גדולה שיש לי, לעזור לאנשים, זה היה מה הבחורה תגרום לך לניפול ככה, להרגיש ככה, מה אתה כוסית, אתה לא יודע לנהל את זה, מה אתה חלש, אתה זה, כל השיחות האלה, ובעיניי מה שקורה זה שגבר מאוד רגיש, בשלב מאוד מוקדם בחיים, לומד שזה כאילו לא בסדר. אם זה מול אבא, אם זה מול חברים, אם זה מהספורט, אם זה מכל מיני תבניות כאלה, כביכול זיכריות על הנייר, שהחלק הרגשי שלו, הוא כאילו שונה בנוף, הוא לא אמור להיות עד היום דרך אגב, לצערי, אבל אני רואה משהו שזה, יש שם, איך קוראים לזה בעברית, מין פקיעה כזאת, מין התפרצות מאוד עוצמתית של האמת, גם מגברים וגם מנשים, אבל בעיניי אצל גברים זה הפן הרגשי הזה, שכל כך הודחק כל השנים. אז בעיניי זה חלק אחד, שגברים הם רגשיים בטבעם, יש כאלה שמראים את זה יותר, יש כאלה שמראים את זה פחות, אבל כולנו יצורים רגשיים בסוף היום. יש כאלה שפשוט אולי מתנגדים לזה, יש כאלה שיותר פתוחים לזה. כל אחד מהצדדים בא עם האתגרים שלו. מה שבעיניי יותר עוצמתי להבין פה, זה שאני חושב שהתרבות הזכרית מאוד מאוד סובבת סביב הפיזי, וסביב מיניות וסביב סקס. עכשיו, אם גבר לא למד להתבונן בדברים האלה בצורה בריאה, דרך עבודה אישית, ובאיזשהו מקום תקוע בהסתכלויות של עמדות או בבית, אז ברגע שיהיה חיבור אינטימי, הוא לא יודע מה לעשות עם זה. אני יכול מאוד לדבר על עצמי, ששנים הייתי ככה מאוד בקנות. שסקס היה איזה סוג של תוצאה, לא בהכרח ממקום של הישג ולכבוש, שזה גם חלק, אבל בעיניי ממקום יותר של ערך עצמי. כי אם אני לא יודע לעבוד בצורה יותר עמוקה, ואני לא מבין שהערך העצמי שלי הוא בעצם בלתי תלוי בשום דבר חיצוני, אז מאוד קל לי באיזשהו מקום לשייך את הערך שלי, ואת הרגש הזה שאני כן נותן לו מקום, למיניות. ואז ברגע שיש מיניות, אוקיי, עכשיו מה? ואז גבר ייעלם לא בהכרח בגלל שהאישה לא מדויקת, להפך. קונספט שאני לא יודע כמה נפתח את זה היום, זה משהו שעוד לא כזה יוצאתי לרשתות וזה, כי בעיניי זה קונספט מאוד מאתגר, אני היום לא מאמין שיש כזה דבר קשר העיר. כמובן אלימות ודברים כאלה, להתרחק מזה בכל מחיר, אבל אני מאמין שכל זוגיות שנפגוש, אם זה ליום או אם זה לשנים, היא מדויקת לשיעורים שעלינו לעבור. אז באיזשהו מקום, שגבר נעלם, לא רק שזה לא בגלל האישה באיזשהו מקום, זה יכול להיות להפך, האישה כל כך מדויקת, שהוא לא מוכן להתמודד עם הדברים האלה, כי הוא עוד לא עשה את העבודה שלו עם עצמו. אז באיזשהו מקום יש שם איזשהו הישג, שוב, לא רק של מיניות, אבל של ערך עצמי, וזה אולי הסף הרגשי שהוא מוכן לתת לו מקום, הוא לא יודע להכיל מעבר, הוא לא יודע להכיל אינטימיות שהיא מעבר לדבר הפיזי הזה, ואז הוא מלחיץ אותו והוא נעלם. זה לא קשור לאישה בכלל, להיפך, בעיניי שגברים נעלמים הרבה פעמים זה בגלל שהאישה מאוד מדויקת והם לא יודעים מה לעשות עם זה. כי הם עדיין לא בנו, אני קורא לזה, את הכלי, את המרחב, להכיל את הפן האינטימי הזה. אז כן, זה נקודה ענקית, אפשר לקחת את זה למלא כיוונים.

נכון, וזה גם נקודה שמאוד חשוב באמת, רגע שיקשיבו וישמעו אותה, כי המקום הזה של גוסטינג, של כל ההיעלמויות, זה באמת צורב בתוך הנשמה, את המקום הזה של תחייה קשה מאוד, כי זו תחייה עם נטישה, שבבת אחת מישהו פשוט נעלם לי, זה כל הפחדים שלנו של אי ודאות ושליטה, והפחדים המולדים של תחייה ונטישה, שהכל בבת אחת מתקיים הלכה למעשה, ואין לי שום תשובה רציונלית להסביר לעצמי ללמה הדבר הזה קרה, חוץ מזה שאני יכולה להאשים את עצמי כרגע. ולכן זה מאוד חשוב במקום הזה של להבין שמה שאתה אומר, שבסוף זה לא בהכרח או בהכרח לא קשור אלייך. זה קשור אליו, למסוגלות שלו כרגע להכיל קשר. לא שזה אולי מקל על הכאב, אבל כן מקל על המקום של הערך העצמי שלה. זאת אומרת, שהוא לא צריך להיפגע, כי זה פשוט איזשהו תהליך שעובר, ועד תהית רגע, השיעור בדרך, הרבה פעמים זה קורה, אני, זאת אומרת, כשאני מסתכלת על דברים ברמה רוחנית גבוהה, אני מסתכלת אותו הדבר על הפלות. זאת אומרת, איזו נשמה שהייתה צריכה לעשות תיקון קצר ולעבור רגע דרך אותה אימא,

וזה משהו שמאוד מאוד כואב ומאוד קשה להבין אותו, אבל בסוף, בסוף, בסוף, אם את מבינה שהיא תרגע הכלי המאוד מאוד מאוד גבוה נשמתית לעזור על הנשמה הזאת

לעבור את התיקון הקצר שהיא הייתה צריכה

לעשות, זה חלק שהוא מקל להופך את הלא רציונלי לרציונלי, וזה בעצם מפחדתי מה שאתה, רגע, אומר פה, כלומר, הדבר הזה של, תתייחסו לזה, שזה לא את, ויכול להיות שאת הכי מדויקת לו בעולם, אבל ההיעלמות שלו מגיעה מהמקום שהוא לא בשל, הכלי שלו לא מוכן להכיל את השפע.

ואת השפע.

זאת אומרת, אין איך להישגל את זה אחרת, אבל אוקיי, אז בעצם יש את החלק הזה, שאנחנו מדברים על החלק הרגשי, שבאמת לא התפתח, מגיל ילדות בניגוד לנשים שהחלק הזה מאוד מתפתח מגיל ילדות בגלל האלמנטים החברתיים ואיך שהם מתייחסים לבעה של רגשות אצל גבר ולבכי של ילד שישר יגידו לו מה אתה ילדה אתה בכל מיני ביטויים שעדיף שלא נדבר עליהם, ואז בעצם אני תמיד אומרת, אותו ילד מתחיל מה שנקרא לבנות חומה סביב הלב, באיזשהו שלב הוא איבד את המפתח, והמקום הזה הוא חסום, הוא לא יודע בעצם להגיע לחלק הרגשי כי הוא מאוד לא מפותח החלק הזה.

אבל בוא רגע נסתכל על המקום של, אוקיי, גבר ואישה מתחילים לצאת, הוא מאוד רוצה כמוה. אתה אומר שיש גברים שהם יותר מפותחים רגשית, זה מאוד תלוי בעבודה שהם עשו, במשפחה שהם באו ממנה, בהרבה מאוד חלקים.

זה חלק בעיניי שהוא חשוב, ואני חושב שכולנו מפותחים רגשית. אני חושב שזה עניין של לעשות העבודה. של בן אדם שמוכן וזה נשים וגברים. כי כמובן שלנשים יש כאילו אמהות ואמפתיה ורגש מדהים שגבר לא יוכל לדמיין אפילו להגיע לרמות כאלה, ולגברים יש את ההסכות שלהם. אני חושב שכולנו יש את הכוחות האלה כאילו בלתין, גם רגשית וגם מעשית. ביניי זה עניין של לעשות את העבודה. זה גבר וגם נשים שמוכנות להתבונן פנימה בדבר הזה, וכמו שדיברנו גם לפני השיחה, זה פשוט הסטטיסטיקה, שנשים הרבה יותר פתוחות להתפתחות אישית, ואני מאוד מקווה שזה יתאזן עם הזמן, ושכולנו נעשה את העבודה הזאת. פשוט היה לי חשוב ממש לדייק שזה קיים בכולנו, זה הנכונות להתבונן בזה, זה

לא כאילו, זו הייתה הכוונה. זאת אומרת, כולנו נולדנו עם המקום הזה פשוט, חלקנו חיסינו אותם בשכבות, ואנחנו לא מצליחים להגיע לזה באופן אינטואיטיבי, וחלקנו, שעושים את העבודה, מצליחים להגיע, בין אם זה גם נשים, אגב, שגדלו בסביבה קרה ולא רגשית, ושאת כל ביטויי אהבה הם קיבלו דרך החומר, ושלא היה ביטויים רגשיים שם, גם שם אותה חומה נבנתה. הרעיון הוא שהחומה הזאת היא כן משהו שאני יכולה לשבור אותה, במידה ואני אעשה את ההתבוננות ואת ההסתכלות פנימה. זה בעצם הרעיון. אבל בסוף אנחנו עכשיו יוצאים לדייט של גבר ואישה, קורה שם איזשהו משהו. מעניין אותי הרבה פעמים הפער בחוויה. זאת אומרת ששניהם נמצאים באותו מקום, החוויה של האישה היא כותבת לי, היה דייט מדהים, אבל הוא לא כתב יום אחרי. אז אתה אומר, יכול להיות שאתה מדויקת והוא נבעל, אבל בוא רגע נרחיב את המקום הזה של איך גברים תופסים את התפקיד שלהם, את המקום הזה, מה הפחדים שלהם, מה הם מצפים שיקרה.

אני אלך מהמיקרו, או מה זה מהמיקרו למקרו, מהשטחי ליותר עמוק, בואי נקרא לזה. בעיניי מהפן השטחי הרבה פעמים מה שאנשים לא מבינות זה שלימדו אותנו כל כך במיוחד הרבה גברים במיוחד אני יכול להעיד על עצמי לא ממקום חס וחלילה של גאווה או של זה אבל שנראים אני גבוה אני מטר תשעים ושמונה שיחקתי כדורסל נראים טוב נראים מלאי ביטחון שעמוק בפנים מאוד מפחיד אותם העניין של זוגיות אני לא נכנסתי לזוגיות עד גיל עשרים וחמש זה משהו שמאוד נמנעתי ממנו במודע או לא במודע אז זה מאוד מעניין להתבונן בזה במקום של גם גבר שנראה הכי חתיך, והכי מצליח, והכי זה אולי אין לו יותר מידי ניסיון בתחום הזה. ומה שקורה שם זה שהרבה פעמים, אני יודע שאני פעלתי ככה שנים, אנחנו פועלים על תבניות של לימדות, על מאיזה ספר, או מאיזה סרטון, או מה שהאבא שלנו אמר, לדוגמא, לי היה איזה חוק כזה, שהאבא שלי לימד אותי, אל תשלח יום למוחרת, תשלח רק אחרי יומיים, שיצחק אותה הרטוגט, עכשיו גבר מגיע לשלב שיש לו את האמת שלו, זה למה בעיניי זה כל כך הקבלה הזה, ומה שדיברנו בהתחלה, כל כך חשוב לעשות את העבודה הפנימית, שהוא יודע שלא זה נכון, לא מרגיש נכון, היה לו כיף והוא רוצה לשלוח לה, אפילו באותו ערב. אבל התבנית הזאת כל כך מתוחזקת, שהוא אומר, לא, אני חייב לעבוד לפי החוקים שלימדו אותי. ואז נוצר שם פער. אני יכול להעיד על עצמי שאני שנים עבדתי לפי החוקים, ואולי זה עבד, ואולי גם שכבנו את, לפי המטרות שהיו אז, אולי זה אפילו הוביל איזו תחילה של קשר, אבל באיזשהו שלב האותנטיות שלי יצאה, ואז, כאילו, מי אתה? עכשיו, זה דרש ממני להתבונן בזה במקום, כי אפשר לעשות את זה פודקאסט שלם, אבל אם אני אגדיר את זה ככה במשפט, וזה לנשים ולגברים, אני פשוט נותן את זה מההסתכלות הזכרית כרגע, זה מי שאני. אם היא בקטע, מדהים, זאת יכולה להיות אשתי. זה מי שאני. אם היא לא בקטע, מדהים, זוזי. תפני את המקום כי אשתי בדרך. עכשיו, יש שם משהו מאוד עוצמתי, כי אז זה אומר, אם לי בא לשלוח באותו ערב, אני אעשה את זה, כי זה נכון לי. איפה זה מתכווצץ בעיניי זה שבמיוחד בצד הזכרי גבר עושה את זה בלי ביטחון הוא עושה את זה אבל הוא מפקפק בזה ואז כל דבר בחיים אם זה בכדורסל אם זה בעסק אם זה בזוגיות אם זה בכל דבר אם אנחנו באים בלי ביטחון לאט לאט ייווצר שם איזשהו פער אז אם אני מסתכל על זה מהזווית הזכרית, יש פה הזדמנות להיות האותנטיות שלי ולעשות את זה בביטחון, לעמוד באמת בתוך זה. שהרבה גברים לא בנו את זה, ומה שיוצא כתוצאה, זה שהוא משחק את כל המשחקים, את כל התבניות האלה שלימדו אותו. אז זה הפן בעיניי הפחות עמוק. היותר עמוק, שוב, צריך לנסח את זה ולדייק את זה בשפה מדויקת, זה שיש פה אלמנט בעיניי של משיכה. שנשים נמשכות על אישיות, וגברים נמשכים על פיזיות. אני לא מכליל, בתיאוריה שלי יש איזה בייס סיין שחייב להתקיים. אישה חייב שיש שם איזה אלמנט של אישיות כדי שהיא תרצה להמשיך, כדי שהיא תרגיש את הריגוש הזה, לא משנה איך הוא נראה, כי יכול להיות גבר ממש חתיך שלא מדליק אותי אישיותית, ואני לא משנה כמה הוא נראה, טוב, אני לא ארצה משהו מעבר לאיזה פלינג פיזי, ואצל גבר יש שם איזה בסיס של אישיות, עכשיו פה חשוב לי להגיד שזה לא עניין של אם האישה יפה או לא, זה עניין של האבולוציה שלו ומה מושך אותו, לפעמים הוא לא יודע להסביר את זה אפילו. משהו בעיניים, משהו בידיים, משהו בזה, שהוא נמשך על זה, זה הבסיילין שלו. ושם בעיניי יש איזשהו אלמנט שאולי גבר מאוד נהנה, אבל אולי זה לא פגש את הבייסליין שלו. שוב, לא בגלל שהיא לא יפה, בגלל שהיא לא מדויקת לאבולוציה שלו ולמה שיוצר אצלו משיכה, והרבה פעמים גברים שוב לא עשו את העבודה, הם לא היו מוכנים להתבונן מעבר לשלב הזה, לבנות חיבור אמיתי שהוא לא נבנה רק על פיזית. אני מדבר על השלב הראשוני הזה של דייט ראשון, שאולי כמו אישה, שתמצא גבר מאוד מאוד חטיף ומאוד מאוד מושך, אבל היה לה חסר שם משהו באישיות והיא לא תדע להסביר את זה אפילו, אבל היא לא תרצה לראות אותו עוד פעם. אז בעיניי זה הרבה גורמים, שוב, אפשר לעשות את זה פרק שלם, אבל יש שם הרבה גורמים שזה פשוט להיות מודעים לזה, ולחזור לנקודה שלך מקודם, זה לא אישי, זה לא אומר שאני לא בסדר, יש שם איזשהו חסך, אולי בגלל שהצד השני לא עשה את העבודה, אולי בגלל שהבסיס הזה של משיכה לא התקיים, אבל לא זה ולא זה אישי לי, אני לא הבעיה כאן, שזה יכול להיות מאוד מאתגר, אבל זה תרגול כל כך כל כך עוצמתי, ההסתכלות הזאת של זה אני, זורם לך עמדים, אתה יכול להיות בעלי, לא מתאים לך עמדים, זוז. כי כל שניה שאתה פה, אם זה לא מתאים לך, אז אתה תופס את המקום של מישהו שכן מתחבר לאותנטיות שלי. אז כן, זה אחרי כל מיני כיוונים.

אז בוא נבין רגע, בהסתכלות שלך רגע, זה איך אתה תופס את תהליך החיזור. אוקיי, זאת אומרת...

אני גם בן אדם, מעניין לשאול אותו את זה, כי זה משהו שבכל הכנות אני לומד עד היום. גם שדיברת לדבר ברבים, זה משהו שבת זוג שלי אני מאוד לומד ממנה, כי אני יצאתי מהבית בגיל 16, אני חושב שאני איזה דוגמה, לא קיצונית, אבל אולי קצת שונה בנוף, עברתי לארץ לבד, אני מאוד רגיל לחיות לבד, ופתאום בגיל 34, בתוך זוגיות מדהימה, אני לומד את הרעיון הזה של ביחד, של אנחנו. חיזור זה מעניין כי שוב אם אני שוב אני משתמש בדוגמה האישית שלי בעולם האישי שלי לא למדתי חיזור, למדתי תבניות, למדתי לצחק אותה הר-טו-גט, למדתי אותה... כאילו, אל תראה את כל הקלפים על ההתחלה. אז באיזשהו מקום שאני עכשיו אחזר ואיפרגן לה, אני לקח לי הרבה שנים להבין שאישה נמשכת על זה שמקשיבים לה. אישה נמשכת על זה שמרימים לה. שתראה את הטוב שבה, תראה אותה בעין טובה, זה הדבר שהכי חבר בן אדם. ובתבניות שהיו לי כל השנים זה לא נכנס, כי זה סתר את ההסתכלות הזאת של play hard to get, תענה לה יומיים אחרי, אל תחשוף את כל הקלפים. אז זה מאוד מעניין, אני מזמין אותך כאילו לדייק את זה, ואני באמת...

אז כן, אז בואו נבין רגע, אפילו ברמת ה-flow, שאנחנו... רגע לציפייה של גבר ואישה, כשהם יוצאים לדייט ומתחילים איזשהו קשר. אז ברמת ה-flow יצאו לדייט, היה אחלה דייט, שניהם בעניין. עכשיו, מה אתה חושב? הוא צריך להתקשר אליה ביום שאחרי, הוא צריך לשלם בסוף הדייט, מהי מבחינת מגע? עזוב רגע, הוא אוהב חוקים, לא אוהב חוקים. ברמה הגרועית בסוף אי אפשר ללכת בלי החוקים. כי החוקים עוזרים, נכון שאנחנו רוצים לעבוד אינטואיטיבית, אבל כשאנחנו מערבבים רגשות, אז אנחנו צריכים איזשהו מודל שיעזור לנו, לא מהמקום התבניתי הבעייתי, אלא מהמקום שהוא פשוט עושה לנו שקט זה כמו שכשאני מלמדת את המאמנים שלי את המודל של זוגיות מעשית אני אומרת להם בהתחלה בכל אימון תעבדו עם המודל ככל שתצברו ביטחון שחררו את המודל ותעבדו אינטואיטיבית, אבל בהתחלה אתה צריך רגע אחד בשביל לא להיות באיזשהו אוקיינוס כחול שאתה לא יודע מה לעשות בו, להיות עם איזשהו פלואו שנותן לך את הביטחון לצעוק את עצמך ואת מי שאתה לתוכו. ולכן כשאנחנו מגיעים אחרי הרבה פגיעות, או חוסר ניסיון, או עודף ניסיון, או הרבה ניסיון, או כל דבר כזה, אנחנו כבר מבולבלים. אנחנו מאוד... נכון שהוא רוצה להגיד, תתחברי לעצמך, תראי מה נכון לך, אבל בוא. בסוף אנחנו מגיעים לדייט ועוד דייט וסופגים קושי וייאוש וכישלון ופתאום הצלחה שמתפוצצת ועוד החזבה. כלומר, אי אפשר רגע לנתק את המציאות ממה שקורה. ואז מה שעוזר זה שבוא נבין את הפלואו שיעזור לי רגע להתנהל.

ובתפיסה שלי, התפקיד הזכרי כמו בטבע, שהוא מחזר והיא המפתה. זאת אומרת, ואם נסתכל על עולם החסידות, אז הוא המשפיע והיא המקבלת. ובסוף אני מאוד מאוד מאמינה, שכשהדבר הזה קורה, אז מתחיל קשר ששני הצדדים יכולים להיות באמת מסופקים ובשקט ובשלווה, ולהביא את האותנטיות של עצמם. אבל אם אנחנו מתחילים להגיד, לא יודע,

אולי בפעם הזאת אני כן אכתוב, בפעם

הזאת איתי אכתוב, אז כל הדבר הזה מתחיל לסבך את העניין. כי אז רגע, הפעם זה הפעם שהייתי אכתוב או שאני אכתוב. ברגע שהתפקיד הזה הוא יותר מסודר, יש בזה משהו שמאפשר את הביטחון של פשוט להתנהל בצורה שהיא הטבעית, כי אני יודעת שאת התפקיד הזה הורדתי ממני, הוא יתקשר אליי ביום שאחרי, אני עכשיו כל השעה יכולה להביא את עצמי. אבל אם אני עסוקה באם אני מתקשרת או הוא מתקשר, הוא שולח, אני שולחת, אני משלמת, הוא משלם, שם אני מתחילה להסתבך עם מי אני עצמי. אז עכשיו אני מחזירה את זה רגע אליך, ובוא נראה רגע מה אתה חושב על זה.

מה שעולה לי זה לי קשה עם החוקים כי בעיניי כשזה חוזר לחוקים זה חוזר לתבניות שהיו לפני ואז בעיניי זה כי אנחנו מתחזיקים את אותה הסתכלות בצורה אחרת אבל אני מאוד מסכים אני מסתכל על זה ממקום של זכרי נקבי של נקבי זה היכולת לקבל ולשחרר את המושכות ולהיות בנקביות שלי ולתת לו להעניק לי ולפתוח לי את הדלת ולשלם עליי ולבחור את המקום והזכרי בעיניי זה החלק של להוביל, של לתת ביטחון אז מהמקום הזה אני מאוד מסכים אבל בהסתכלות האישית שלי זה כאילו ההגדרה היחידה שאני נותן והכל בעיניי נופל באיזשהו מקום בתוך השני צדדים האלה שאישה למשל לא מתקשרת אז היא מרשה לעצמה לקבל זה ידרוש ממנה לשבת באי נוחות הזאת באי ודאות הזאת ולחכות עד שהטלפון יצ'לצל שזכרי שלו ובלהוביל שלו הוא זה שיזום, לפחות בהתחלה, לפחות בשלושה, ארבעה, מה שזה לא יהיה כמה שבועות, כל אחד יגדיר את זה. את מבינה, מאוד קשה לי עם הגדרות, כי אז בעיניי זה עוד פעם מכניס את זה לקופסא, אבל בעיניי בהתחלה הוא זה שיזום, כי הוא זה שמוביל, זה ממש מעצב את התפקידים של הזכרי והנקבי. אז זה כזה מה שעולה לי.

אוקיי, אז רגע, אז בואו רגע נסכים על המקום הזה, שבאמת תהליך החיזור, היוזמה, האקטיביות, הוא בא מהמקום של הגבר, וזה מה שיאפשר לאישה להיות המקבלת, ואז מתוך ההתמלאות שלה, היא תוכל לתת. כי בסוף אני מסתכלת על זוגיות, בהיבט הזה שכל אחד מאיתנו צריך לבוא מהמקום של מה אני יכול לתת. לא מה אני באה לקבל. זאת אומרת, אם אני באה לראות מה אני יכולה לתת, אז בעצם אני לא מגיעה מהמקום הדורשני. אבל זה לא אומר שאני לא מסכימה לקבל. זאת אומרת, אני באה לראות מה אני רוצה לתת, החום שלי, תשומת הלב שלי, את האהבה שלי, את ההקשבה שלי, את החיבוק שלי, לא משנה מה, אבל בשביל שהדבר הזה יוכל לתת, אני צריכה אזור ביטחון. כי זה ההבדל בין גברים לנשים. זאת אומרת, הוא צריך רגע לתת לי את הביטחון ואת השייכות כדי שאני אוכלת את אותה חשיבות, ושאני אוכל בעצם לתת לו את מה שהוא צריך. ומתוך המקום הזה, אם תהליך החיזור עובד נכון, אז אני יכולה באמת לתת. זאת אומרת, בסוף זה ה... מי מתחיל את המעגל בהיבט הזה, בהיבט של אינטימיות, למשל רגשית, אז שם זה תפקיד האישה היא זאת שקודם כל פותחת וחושפת את הרגש בדיוק בגלל שגם המיומנות שלה יותר גבוהה בהקשר הזה וגם אשלת הרחם, הגיעה מה שנקרא, עם היכולת לעשות את זה ולהביא את החום, אז החשיפה הראשונה, או היא פותחת את המעגל הזה, והוא פותח את המעגל של החיזור, זאת אומרת, כשהדבר הזה קורה, אז כולם יכולים להרגיש איזשהו שקט, ולהתחיל להתנהל באיזשהו ביטחון בעולם, וגם בסוף רוב הנשים, שהגבר יגיד להם, לא הציע להם לאסוף אותן, או

לא יתקשר ביום שאחרי, כאילו סימס ביום שאחרי, או אמר חצי חצי בתשלום, הם לא ירצו איתו דית שני, נקודה. וגם אם הם יבואו לדית שני, הם באות אליו כבר כאילו במקום של הרבה מאוד ספקות. והיום בעידן שלנו, של בעצם הרצון הזה לשוויון, שאני מאוד בעד שוויון בני אדם, אני פשוט לא חושבת שבזוגיות, אנחנו אותו הדבר הזה, השוויון הוא שונה. זאת אומרת, שוויון למטלות הבית אחלה, אבל הצרכים של גברים ונשים הוא שונה. זאת אומרת, אני לא אשלח לבעלי זר פרחים לעבודה, ואני מאוד אשמח שהוא ישלח

את זה לי, אוקיי?

אז אין מה לעשות, אנחנו שונים בדבר הזה. אז זה החוקים שאני חושבת שצריך קצת אפילו להחזיר את הרעה ליושנה, כי פעם זה היה נורא ברור, היום זה קצת התערבב, וזה מה שמעניין אותי רגע, את החוויה הגברית בתוך העולם הזה של תהליך החיזור, תחילת קשר, מה הדברים שאתה שומע מגברים, מה הדברים שאתה מכיר מה חברים, מה הדברים שאתה כאיש מקצוע, איך החוויה הזכרית, סיימות הדייט, מה הציפייה שלו? הכללית, עזוב רגע, כל גבר הוא ספציפי.

ברור, כי אני יכולה להגיד לך, בכללי,

ציפייה של נשים, זה שהוא יסגור את הדייט בזה שהוא שילם, הכי טוב זה כשהיא הלכה לשירותים בלי שהיא נהיה את הקטע של החשבון, זה שהוא יסמס ביום שאחרי, וזה שיזום את הדאטה בה. זאת אומרת, זה הרצון של אישה.

מה הגבר?

זה מעניין, כי אני אגיד לך, בהסתכלות שלי, שוב, מאוד קשה לי עם הגדרות, כי אני חושב שאנחנו ספקטרום כזה רחב. אני מאוד מכבד את ההסתכלות, אני פשוט יכול רק לבוא מהעולם האישי שלי. אז זה מאוד מעניין כי בעיניי יש גם נשים שהן יותר זכיות ואולי הן ירצו יותר לקחת יוזמה ואז הגבר יכול יותר לשחרר לנקביות שבו זה מאתגר לעשות בהתחלה אבל זה משהו שהוא בהחלט אפשרי ויש גם גבר שהוא יהיה יותר נקבי ואולי יותר אני יודע שאני הייתי מאוד כזה ואני מאוד נפתח רגשית על ההתחלה אני לא מחכה לצד השני ואישה שתדע להכיל את זה, בעיניי זה הבת זוג הפוטנציאלית עבורי, אז קצת קשה לי עם האתגרות, אני לא חושב שיש כאילו אחד א' אחד ב'. אני חושב, מי כמוך יודע, אתה תעובד עם זה שנים, שזוגיות זה שילוב כוחות, זה משהו שאני ממש לומד יותר ויותר כל יום, שזה ממש להפוך להיות קבוצה, ממש לשלב כוחות, ושהיא שם מאוד בכל הדברים האלה שתיארנו, אני לא זוכר את כולם, אבל היא שם מאוד בצד שלה ובתפקידים שלה, אני שוב מגדיר את זה בנקביות שלה, וגבר מאוד בתפקידים שלו ובזיכריות שלו, זה פשוט יעבוד. מה שבעיניי מאוד מאתגר אנשים היום, וזה משהו שאני חווה המון, אני לא אגיד יותר או פחות אם זה בין גברים או נשים, אבל משהו שבהחלט חסר בכלל בעולם, אבל במיוחד במערכות יחסים, זה העניין של תקשורת. אני מאוד למדתי עם השנים פשוט לתקשר את הצרכים שלי. וזה אולי הכי מוזר בנו, ואולי את תוכלי להגיד לי איך אישה רואה את זה, אבל זה למשל מה שאני מלמד את הגברים שאני עובד איתם לעשות. לדוגמה, וואלה, נהניתי איתך אתמול, אבל תקשיבי, לי יש איזה משהו שצף שם, שמאתגר אותי, מבינה כאילו אני מאוד מאמין בלהיות פתוח מההתחלה אולי נשים מסוימות זה ילחיץ אותם ויברחו מזה אני חוזר למקום של הקבלה אם זה מי שאני ואני גבר רגיש וזה מה שעובר אצלי בעיניי זה הרבה יותר עוצמתי לתקשר את זה מאשר

לאלם אני מסכימה מאוד, אני חושבת שאני מעודדת גם נשים וגם גברים לתקשר את הצרכים שלהם מההתחלה, בטח בעולם שאנחנו מנסים לראות בני זוג אידיאליים בהתחלה, ואז הכל מתפוצץ לנו אחרי כמה חודשים, כי אנחנו בעצם פתאום מגלים אדם שיש לו צרכים, שלפני זה הוא מכר לנו את הסיפור הזה שכל כולו בא לספק את הצרכים של עצמנו. אני מאוד מאוד בעד. אני פשוט חושבת שזה לא מתנגש, עם המקום של הצורך האבולוציוני של זכר ונקבה. זאת אומרת, אני רוצה שהוא יתקשר יותר ויתקשר יותר ויחזר יותר וכולי, תקשרי את זה, תגידי מה את רוצה. אגב, אני יותר בעד להתנהג את זה אפילו מאשר לתקשר את זה, כי הרבה פעמים בשיחות זה יוצא נורא עקום ונורא דורשני. וכשאני מתנהגת...

זה כזה מראש, איך אני אגיד את זה?

בדיוק, בדיוק, וזה נהיה נורא מסורבל, וכשאני מתנהגת את זה, אז זה אחרת, זאת אומרת, אני פשוט באמת מביאה אותי לתוך המקום הזה, ואומרת מה שאני רוצה, או מתנהגת את זה, או אומרת, סורי, פשוט לא דיברנו, אז כבר זה לא מסתדר לי היום, כלומר, אני לא אשבת במחקה, כי אם אני אשב ואחכה, אז זה

אומר שאני לא מתנהגת את מה שהייתי

רוצה, שיקרה, שהוא ידבר איתי בזמן סביר והגיוני. אבל אני מסכימה על זה, שפה כל

אדם, זה מה שהוא רוצה, יש כאלה שזקוקים ליותר ספייס, יש כאלה שזקוקים ליותר צמידות, יש כאלה שרוצים משהו יותר אינטנסיבי,

ויש כאלה שרוצים, שזה יתאים להם לאור

חיים, שזה מה שנקרא יהיה יותר רחב. אבל בסוף, בסוף, בסוף, הדבר שרגע מעניין אותי להבין, או בעצם להראות כל האנשים, זה שבסוף הסרטים שיש לנשים, זה אותם סרטים שיש לגברים. זאת אומרת, גם גבר שואל את עצמו, היא רוצה, היא לא רוצה להתקשר, לא להתקשר, לשלם, לא לשלם, מה קורה לגבר כשהיא אומרת לו, כשהיא כאילו באה עם משחק הארנק, מה קורה כשהיא לא באה עם משחק הארנק?

תן לי רגע איזה, זה ממש מעניין, אז אני מבין את השאלה יותר לעומק. אז כן, לגברים יש בדיוק את אותם פחדים. אני חושב שנשים פשוט יותר מונעות מרגש, וגברים יותר מונעים ממעשים. אז אצלנו אנחנו מאוד שופטים את זה אולי במקום של תוצאה. אם אני אשלם, אני אראה אותו עוד פעם, איך זה ייראה, אם אני אתקשר עכשיו. אני יכול להעיד על עצמי שוב, כל השנים האלה זה היה כאילו, אצלי זה היה פחד להרחיק. אני פחדתי לחזר, כי בהסתכלות שלי ממה שאני למדתי, זה רק יוריד לה. אם אני עכשיו ארדוף אחרי עלות, שחק אותה כול, קח צעד אחורה, ותגרום לה לרצות. עכשיו, זה כל מיני משחקים מעוותים כאלה, שלא באמת תואמים למציאות, כי בסוף היום המציאות היא רגש. ואני חוזר לנקודה שלנו בהתחלה. אם גבר לא יתחבר לרגש שלו, הוא לא יוכל להבין את זה. הוא יפעל מאוד מכני, יהיו לו את אותם פחדים, רוצה אותי, לא רוצה אותי, והוא לא יידע באמת להבין את זה על ידי ביטוי, כי הוא לא פועל מרגש, הוא פועל מצצתיות. אז עד שגבר לא עושה את העבודה הפנימית, אז את הפחדים האלה ינהלו אותו. ומה שיקרה בעיניי זה אחד משני דברים. או שהוא ייעלם, כי הוא לא מוכן לקחת את הפעולה, או שהוא יעשה את הפעולה, אבל זה יהיה פעולה מאוד שטחית ומכנית, וזה יוביל לקשר כזה, או שהופך להיות קשר שהוא נטו מיני, או קשר שאולי מחזיק שניים, שלושה דייטים, אני יכול שוב, אם אני עונה על השאלה ממקום אישי שלי, זה שלי היה המון חרדות, אני זוכר, ואני חושב שהמון המון גברים חווים את זה, גם אם הם הכי מצליחנים, והכי נראים טוב, והכי נראים מלאי ביטחון, שלי היה ממש חרדה, כי שוב, הערך העצמי שלי היה תלוי בקשר. אז פגשתי איזה מישהי אחרי דייט שניים, אני כבר, זאת אשתי, זאתי מי שתציל אותי, זאתי מי שתבוא ותיתן לי את הערך הזה שאני כל כך מחפש, ואז גב הופך להיות מאוד נידי. אז שוב, זה השני קיצונים האלה. או שהוא הופך להיות מאוד נידי, אנג'ס, או שהוא הופך להיות סוג של דיטאץ', שזה מה שהרבה נשים חוות, אם הן בצד של האנג'ס והנידי, ואולי להן יש את התחושות האלה שרק כשאין לי זוגיות, רק כשאני אתחתן אני שווה משהו, שהערך שלי מאוד תלוי בזה, אז הם התפגשו את הגבר בצד השני, שהוא מאוד דיטאץ', והוא מאוד מתרחק. זה כל הזמן חוזר לעבודה הפנימית שלנו. יש גברים כמוני שהם יהיו נהידים, והם כזה ירדפו, וואי, רק שידבר איתי, רק שתשלח לי הודעה שהנהידה שאני בסדר, כמה שהם אולי לא יראו את זה, אני חושב שאני פשוט אולי יוצא דופן בנוף, כי אני תמיד תקשרתי את זה. אבל תקשרתי את זה במקום של חוסר ביטחון, תקשרתי את זה במקום שאני לא בסדר, שאני כזה. אבל באותו זמן יהיו נשים שיהיו כאלה, יהיו גברים שהם יהיו מאוד דיטצ'ט, כמו שיהיו נשים שהן גם כזה מתרחקות ונעלמות. אז זה מאוד להכיר את עצמנו, ולהכיר בזה שיש לנו פה צורך רגשי. אני חושב שהנפילה של גברים זה שיש לנו נטייה להסתכל על זה נטו-תוצאתי, ואז שוב, מה שזה עולה ומתחפשש עם הזמן, כי לא נבנית שם אינטימיות, זה אולי רק סקס ורק פיזיות, אבל אין שם משהו מעבר, או שאחד מהזדהנים פשוט נעלם, כי זה תוצאתי, זה לא רגשי. אז כאילו לענות על השאלה שלך, קודם כל הפחדים האלה קיימים, אני פשוט דוחף גברים לעשות את העבודה הרגשית, כי בכל שגבר מצליח להתחבר לרגש, הפוטנציאל של הזוגיות הולך וגדל. יש שם שיח משותף פתאום, וכמו שאת אומרת זה נכון, למשהו שהוא יחסית מובנה אצל נשים, כי זה באימהות שלכם, אישה לא יכולה, לא להיות רגשית, אולי יש נשים יותר זכריות, אבל לכולם, כולל כולם יהיו איזשהו אלמנט של רגש. דברים יכולים בעיניי לחבות את זה לגמרי, כי יכול להיות שזה מה שהחיים לימדו אותנו.

שאגב, זה מה שאנשים עושות עם חשק מיני. זאת אומרת, נשים יכולות לשלוט ולחבות את החשק המיני, ואצל גברים זאת אומרת זכרת לגמרי המקום הזה, זאת אומרת של...

ורגש, ואצל גבר זה יכול להיות מאוד תוצאתי ונטו-אקט פיזי. ואישה רגישה תרגיש את זה גם בתוך האקט, תרגיש אפילו בזמן אמת שיש פתאום איזה סוויץ' והגבר מתרחק, רגשית. אז שוב אני כל הזמן חוזר לשיח הזה של לעשות את העבודה הרגשית וגם נשים דרך אגב אישה למשל שאולי במקום שאני הייתי שהיא ממקום מאוד נידי והיא כזה אני חייב את זוגיות כדי להרגיש טוב אני מפחדת פחד מוות שהוא יחתוך כי אז מי אני בלי זה תעשי את העבודה הרגשית, כי כל עוד זה בא מאיזשהו מקור חיצוני, זה תלות. וביום שהוא חס וחלילה גם, אתה יודע, אני לא מאחל את זה לאף אחד, אבל זה חשוב להיות ריאלי עם הדברים, גם בזוגיות של 40 שנה, צד אחד יכול לקום וללסת, זה אופציה. ואם אני תלויה בדבר הזה כדי להרגיש טוב, אז אני כל הזמן אהיה באיזושהי חרדה פנימית. עליי להפוך להיות תלויה בעצמי, ומשם זה בא ממקום שהוא לא רודף, הוא לא מגיע מחסך, הוא בא ממקום שלם. וזה, זו עבודה מאתגרת, אבל בעיניי זו העבודה הכי עצמתית שיש, גם לגברים וגם לאנשים.

אני מסכימה איתך לגמרי. ובסוף אני חושבת שבאמת הכל מגיע מהאזור שלנו, זאת אומרת, ככל שאני מרגישה שנכון לי לקבל את מה שאני מבקשת, אז אני באמת אוכל לשדר את זה ולהגיד את זה באופן שהוא לא נשמע, נסקק, אלא באופן שהוא נשמע באמת כזה שהצד השני ירצה לתת לי. ואם דיברנו בהתחלה על התנגדויות, אז הוא גם ייצר פחות התנגדויות. כלומר, כשאני, את יודעת, אני אומרת את זה אפילו הרבה פעמים בהיבט העסקי, שאומרים לי, איך לתמחר? אז אני, אחד הדברים שאני אומרת, תתמחרי בזה שאת מצליחה להוציא את התמחור הזה בצורה לא מגמגמת. זאת אומרת, כשאני מוציאה את הדברים בצורה מגמגמת, השדה שני בחיים לא רוצה לשלם לי את זה.

אז זה פחות, נסבי רגע, מחירי שוק וכאלה, בסוף זה איך אני מסוגלת להגיד את הדברים, ואותו הדבר בהקשר של מה שאני רוצה שיהיה בקשר. אז זה יעבור את זה, כלומר, כשזה באמת עובר תהליך פנימי, אמיתי, וכזה של, אני יודעת שזה מה שאני ראויה לקבל.

ביטחון, ביטחון עצמי, בין איזה מה שדיברנו מקודם, אם אני ואני שוב, אני מאוד כנה ואני דוגמה אישית לזה שנים, אם אני גבר רגיש ואני אומר, תקשיבי, אני לא יודע, אני חווה איזה חרדה, אני זה, שתדעי אם אני זה, אם זה בא עם חוסר ביטחון, הצד השני יגיד אוקיי, אז זה מלחיץ אותי, אני לא מרגיש את הביטחון שאני צריכה ממך. אבל אם אני למשל היום מתעקשם עם בת זוג, שתקשיבי מאמי, יש איזה אתגר בעסק, וזה מאתגר אותי רגשית, שתדעי, אולי אני קצת מכובה בימים האחרונים, חשוב לי שתדעי את זה. אני לא מתנצל, אני לוקח אחריות טוטאלית על הדבר, ולהפך זה הופך להיות מאוד מושך. אותו דבר אישה שתגיד, תקשיב, מאמי, אם תוכל לשלם, אני ממש אשמח, כשזה בא מאיזה חוסר ביטחון כזה, אז זה מרחיק, כי זה לא באמת נקבי. זה מאסס. עכשיו, שוב, לא טוב הורה, אני שוב חוזר לנקודה הקודמת, אין פה שיפוטיות. אם זה עובד או אם זה לא עובד. לעומת אישה שאומרת, תשמע, לי זה חשוב בבן זוג שלי, שהוא ישלם בחודש הראשון. היא תגדיר את זה איך שהיא, זה קשה לי מגדרות, היא תגדיר את זה מה נכון לה. היא אומרת את זה עם ביטחון, כי היא יודעת מה, שוב מה מגיע לה ומה נכון לה זה יהיה מאוד מושך אני אומר את זה בעצמי כל הזמן איזה סקסי זה שאת מתקשרת איתי את הצרכים שלך כי אז את נותנת לי הזדמנות להעניק לך את זה ובשני הצדים אם זה בא מייסוס או מחוסר ביטחון סיכוי מאוד גדול שזה רק ירחיק. כי אני לא שלמה עם זה, אני, כמו שאמר, זה כמו אם את תמכור, אני לא שלמה לבקש את המחיר הזה לשעה העבודה איתי. אז לצד השני, יהיה מראה לזה, והוא יחווה את זה גם. אותו דבר פחות. זה העבודה שלנו, עם ביטחון עצמי, עם להאמין בדברים האלה שאנחנו מבקשים.

אני לגמרי מסכימה, ואני רוצה להגיד לך תודה רבה. אנחנו כמעט שעה שלמה, כבר היא עברה במהירות, אז ספר איפה אפשר לפגוש אותך.

באבאז, אז אני בכל הרשתות, שון אשכנזי, באינסטגרם, בטיקטוק, בפייסבוק, האינסטגרם הכי פעיל, ברוך השם, שון אשכנזי, שיטת CTB, מרשמים את זה אפילו בגוגל, זה הופיע בכל מיני מקומות, ברוך השם, שיצא לי לעבור, לעבור בהם ולעבוד איתם בעבר. וכן, אם זה שיח שמעניין אתכן או אתכם, באהבה גדולה, שפול אח באמת עושה עבודת חסד, וזה ממש כיפה, בתחום שמדברים את השפה ועושים ככה לאנשים טוב, אז מבורך בעיניי לדחוף כמה שיותר אנשים לעבודה הזאת, נשים, גברים, כל התחומים, ילדים, כל, באמת, כמה שיותר להתבונן בדברים הפנימיים האלה, והחברה שלנו רק תרוויח מזה.

אני מסכימה. כמו שאני אומרת, תמיד ישאף לזה שכל מי שמסביבך ירגיש טוב עם עצמו, אל תהיה שמח להעיד, כי כשהם ירגישו טוב, זה ישפיע על מה שנקרא, על כל מי שבסביבה. תמיד לאחל טוב, ואני רוצה להגיד לך תודה, כמובן שפה נשים קישור לעמוד שלך אצלנו בפודקאסט, אז תודה רבה, תודה על מה שהבאת, ואנחנו נשתמע.

אהבה גדולה, תודה רבה.

אנחנו נתראה בפרק הבא, כשהם מדברים זוגיות מעשית. ועד אז, עקבו אחריי באינסטגרם, adarzohar1, ושתתו קצת באתר שלנו, יש שם הרבה דברים מעניינים.

המרכז לזוגיות מעשית, adarzohar.com.

מחכה לראותכם.