הנגשה לבינה מלאכותית היא כמו הנגשה לבני אדם - שיחה עם יוסי סינט

אנחנו צריכים לדאוג שנגיד web applications יהיו נגישים זה מצד אחד מצד שני יש עוד קשר נורא מעניין בין נגישות לבין העולם הזה אז מסתבר שאותם תכונות של machine readability הם מאוד עוזרים לAI נגיד אם אני רוצה שאיי איי יהיה מסוגל להשתמש באתר שלי יהיה לו סיכוי הרבה יותר גבוה אם האתר שלי הוא נגיש לסיסטר טכנולוגי אז בעצם יש אליינמנט מאוד מאוד יפה בין נגישות לאנשים עם מפעלויות לבין נגישות לאיי איי.

ברוכות הבאות והבאים לפודקאסט Hands on AI. אני רויאל מרקוס, ואני ממש גאה ושמח להארח היום את יוסי סינט, שהוא צ'יף סיינטסט בחברת אינבנסט. שלום יוסי.

היי אהיה, מה נשמע?

בסדר, מה שלומך?

בסדר גמור, תודה.

אז אני קודם כל רוצה לשמוע קצת עליך, אנחנו תמיד מתחילים כל פרק בעצם בלשמוע קצת על העורך, שאני גם אסביר שנייה למה אנחנו עושים את זה, כי בסופו של דבר אנחנו במערב פרוע של הג'ן היאי הזה, המהפכה הזאת שזזה נורא נורא מהר, מצד שני השפעה נורא גדול בין איך שמתמיעים בפועל או כמה שמתמיעים לעומת כמות הטכנולוגיה, כמה שהיא רצה וכמות החידושים בעצם, וסיפור האישי של כל אחד שבא להתארח בעצם נותן לנו סוג של השראה, ל... אוקיי, תראו איך העולם הזה זז, תראו איך העולם המקצועי זז, וכדומה, וזה היה בעצם הסבר מאוד מאוד ארוך וחופר, שמכין אותך לרק לצפה לנו קצת על מי אתה ועל הרקוד המקצועי.

סבבה, אז אני יוסי סינט, כמו שאמרת, ה-Chief Scientist בווינס. אני גדלתי באנגליה, בתור ילד נורא התחברתי למחשבים והתחלתי ללמוד להשתמש כאילו גיל 7-8 כזה. אני למדתי פיזיקה ואז הליכתי לארץ ב2007 ומ2008 בערך אני עובד בתחום של הדאטה התחלתי כדאטה אנליסט. אחרי זה התחלתי לעשות קצת פיתוח אלגוריתמיקה ומודלים. וכאלה דברים הייתי הרבה זמן בחברה בשם קנצ'ו גדלתי שם מדי תאנליסט למנהל הריסארד. ואחרי זה עברתי סטארט-אפ נורא מעניין בתחום הרפואה בשם סטאפ דאווארס ומי שם להבין.

אוקיי כן שהוא פרסום למיטב זיכרוני נכון.

נכון אז כן שהוא. היום קוראים להם סקאי הם פתחים פלטפורמה לניהול של פרסום דיגיטלי. תחילו בעולם של הפיצה ואחרי זה לסושל ריטל היום גם גם יש לנו מערכת יש להם מערכת cross channel optimization.

ומה אין וינסט בדיוק עושה אתה יכול.

להגיד לנו איזה סליחה איזה כן בלי בלי אין אז אנחנו בעצם. עוזרים לחברות גדולות large enterprise בעיקר להטמיע נגישות בסקאל גבוה באפליקציות ווב ומוביל שלהם. או יותר ספציפי מזה אנחנו מפתחים כלים שמיועדים למפתחים לבודקים. בעוד פרסונות בפיתוח מוצא לגלות ולמנוע בעיות מגישות לאורך כל תהליך הפיתוח. אם דגש שם מה שנקרא שפטלפט שזה בעצם לזהות את הבעיות ולתקן אותן כמה שיותר מוקדם שפטלפט. שפטלפט כן. כן, ללכת לכיוון השמאל בתהליך הפיתוח.

תסביר לי שנייה אחת למה, אני אוהב מושגים שאני לא מכיר.

אז אם אתה חושב על זה ויזואלית, אז התהליך זה משמאל לימין, אז מתחיל בדיזיין, ופיתוח, וביקורת, ולצורך העניין, אם אתה ואפילו תוך כדי פיתוח אז יש הבדל בין לפתח קומפונט ליברי ולבין לפתח אפליקציה אז אם אתה מתחיל בנגישות בדיזיין ובפיתוח של הקומפונט ליברי. אז זה כבר הרבה יותר טוב כי זה אומר שכל פעם שאתה משתמש בקומפונטה באפליקציה שלך אז היא נגישה. ואם אתה אחרי זה דואג לבדוק ולתקן את הבעיות נגישות בזמן הפיתוח אפילו של האפליקציה אז אתה מונע את זה שהם יגיעו לפרדקשן שיש את זה שני השלכות אלף זה פוגש אמיתיים אנשים אמיתיים כשזה מגיע לפרדקשן. זה הפיוטק יקר בעצם לתקן בעיה. קולבאג דרך אגב לא רק מגישות אחרי שזה הגיע לפרדקשן אם אתה יכול לתפוס את זה בזמן הפיתוח אז זה הרבה יותר טוב.

אז אני אני אתמצה את זה שנייה אחת בשורה אחת במילים שלי כדי לראות שאני מבין. ואז אני אני מתרגם את זה ללמינסטרם אז בעצם אתה. כל קטגוריות הנגישות של אתרים אפליקציות כל מוצר דיגיטלי. אתם בעצם אומרים, במקום לעבוד על הנגישות אחרי שהמוצר מוכן, נקרא לזה, או לעשות שינויים, או לאתר בעיות נגישות אחרי שהמוצר מוכן, בואו נתחיל דווקא בשלבים המוקדמים. Shift left, מה שנקרא.

נכון.

נכון. תראה, אימצתי. ותסביר שנייה אחת, כשאני חושב נגישות, אז אני חושב על, אתה יודע, על הכפתור הקטן הזה שמגדיל לי את הטקסט במסך באתרים, אני זורק כאילו מה שעולה לי לראש, ואת העובדה שחייבים בעצם להנגיש לטובת אנשים עם איזושהי מגבלה בראייה או בשמיעה. יש עוד דברים היכולת שאני מתחיל לצער מדי את זה תאיר את זה כאילו תאיר באלף.

אז אני חושב שרובינו מכירים נגישות כמו שאתה אומר דרך פיצ'רים כמו היקונטרסט או דארק מוד או הגדלת טקסט נדרים כאלה שזה בעצם. בא לתת מענה לאנשים עם לקויות ספציפיות נגיד. תשתושי ראייה ועברון צבעים בדברים כאלה עכשיו נגישות באמת יותר רחב מזה נגיד חלק מאוד מאוד חשוב בנגישות זה טכנולוגיות נגישות נגיד לאנשים עברים. אז הם בכלל לא רואים את המסך הם משתמשים בטכנולוגיה נגישות שנקרא קורא מסך או screen reader אז אתם כן גם מדבר על הדברים שצריך לעשות כדי שהאפליקציה שלך תהיה נגיש למשתמש קורא מסך וזה כבר הרבה יותר מנגיד גודל טקסט ודברים כאלה אלא זה. זה כל העולם של Machine Readability. בעצם, האם הכפתו שאני מטמיע בתופס הרשמה, האם הקוראי מסך באמת ידע שזה כפתו, או שאולי זה יחשוב שזה רק טקסט. ואז המשלמש, הקוראי מסך, בכלל לא ידע שיש שם כפתו, וכל מיני דברים כאלה. בנוסף, יש גם עולם של לקויות קודמטיביות שגם התקן של הנגישות מדבר עליהם והרמה של הטקסט לצורך העניין וגם כל מיני דברים שמסביב לנגיד. שיהיה לי בחירה אם אני רוצה אנימציות או לא רוצה אנימציות, שהמסך לא יהפכב לי, כל מיני דברים כאלה שהם גם חלק מהעולם הנגישות.

הקהל הזה הוא אנשים עם מוגבליות ראייה, שמיעה, קוגניטיבי, וגילאים מבוגרים, שהם סובלים בעצם מאותם בעיות, והכל הוא מעוגן ברגולציה, אני מניח בהרבה מאוד מדינות בעולם.

נכון אז לצורך העניין בארצות הברית יש חוקים ברגילציה באירופה בסוף החודש נכנס לתוקף חוק חדש שנקרא אירופאין אקססיביליטי. שמחיה בפעם ראשונה הרבה יותר חברות בכל האיחוד האירופאי. בעצם להטמיע נגישות ולהטמיע נגישות זה בגדול יכול לומר שני דברים אחד זה. זה בעצם יש תקן שכמעט כולם משתמשים בו שנקרא וויקאג זה של ה-Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה-W3. וזה מדבר יש כל מיני סעיפים על מה זה נגישות. ובחוק האירופאי אז גם יש איזשהו צורך לבדוק אימפרית. לצורך עניין שנגיד כל היוזר ג'אניזה חשובים אז אנשים עם מגבלויות באמת יצליחו לעשות את זה.

ואיפה בעצם האיי וספציפית הג'אנרטיב איי נכנס לפה.

אז. אני יכול לדבר באופן כללי על איפה פוטנציאלית היא נכנס לעולם הנגישות ואני יכול לדבר גם על אבנט.

אז בוא נדבר בוא נדבר ככה בוא נדבר על אבנט אבל בהקשר של מה שקורה עכשיו באמת איפה זה נכנס כי אתם. תודה הבאתי לך באיזה מקום כאורח כדוגמה על איך ג'נרטיב היה נכנס לעולם הנגישות עם השלכה בכלל על עולם הפיתוח ובכלל לעולם. עולם העבודה על מוצרים דיגיטליים לא משנה אם זה אתר אפליקציה וכדומה כלומר זה לא רק מפתחים בכלל כל מי מנהלי מוצר וכדומה שעובדים על כאלה אז בוא נדבר על הווינסט והשוק כולו. ואז אני מבטיח שיש לי שאלה כי זה מאוד מסכים אותי שגם אפילו איזה אג'נדה פה נדבר על מה הולך לקרות בזכות הג'נרטיב איי.

סבבה אז אני לצורך אני מחלק את מה שאנחנו עושים בגדול לשני אזורים אחד זה באמת האזור של הזהוי בעיות והשני שהוא יחסית חדש וכמעט ולא קיים בלי ג'נרטיב איי, זה העולם של כאילו מילתא איעוץ בעצם למפתח שכרגע בונה אפליקציה לבאמת לנסות לתקן לו את הבעיות בצורה אוטומטית או סמי אוטומטית. אם אני אם אני אדבר רגע על החלק הראשון החלק של הדטקשן של בעיות אז גם שמה יש סוגים של בעיות. שעכשיו אפשר בעצם לאתר אותם באמצעות אלה לאמץ שלפני זה היה מאוד קשה נגיד להגיד שהלבל על כפתור הוא ראוי זה משהו שכאילו אתה לא באמת יכול לעשות לי מודל חכם שמבין שפה ומבין קונטקסט ויש עוד כל מיני דברים שאנחנו עושים שאנחנו יכולים להיעזר באלה לאמץ או בשלב של הטרנינג של מודלים או ממש בפרודקשן נגיד שאני צורק עמוד לבעיות נגישות אז זה מאוד מאוד עוזר לי להבין מה הסוג של כל קומפוננטה בעמוד נגיד להגיד שזה כפתור אבל זה סוויץ וזה טאבליס וזה רדיו גרופ וכל מיני דברים כאלה אז אנחנו משתמשים בקומפיוטר וישן בשביל דברים כאלה עכשיו אלה לא עוזרים לנו בשלבי התיוג של דאטה. וגם איפה שאנחנו פוגשים בעיות חדשות נגיד במסכים מובילים כאלה אם אין לנו מודל אז גם אלה יכולים לעזור במקום הזה שזה מצד אחד זה, כאילו שימוש של אלה למס אבל עבור מטרות קלאסיות לצורך העניין מעולם הממשים, נגיד דיים קלאסיפיקיישן ודברים כאלה.

אוקיי נעזרים בעצם בראייה ובהבנה שלו בהבנת הקונטקסט והבנה בכלל של של הטקסט וכדומה.

נכון עכשיו עכשיו. כבר שנתיים אבל אנחנו גם התחלנו לעבוד על אם אלה לאמץ גם עבודה נגיד אחד מהניסויים הראשונים שאנחנו עשינו אנחנו בנינו פלאגין. שהוא היה מוקדם מדי כאילו היה איקסיסטם לפלאגינס לגיטאפ כל פעילה שכאילו נכנס באמצע. בשלב של הגן ריישן ודאג שהגן רייטל קודיה נגיש. זה היה מאוד מעניין זה היה מאוד מעניין ללמוד את שבעצם בלי הדבר הזה לא מוציא קוד בצורה נגישה באופן אותו אופן אוטומטי וזה היה מאוד מעניין לראות שאנחנו יכולים לעשות את האינטרבנש הזה באמת לגרום לו לעשות את זה זה היה נכניסו בינתיים. לא לא לגמרי חלק מהבעיה של המודלים האלה זה שמאמינים אותם על קודשו אופן סוס. קודשו אופן סוס הוא לא תמיד הוא לא תמיד נגיש. כאילו בוא נגיד הקומפונט ליבריס הגדולים כמו מטריאל בבוטסטראפ אז הם עושים עבודה כדי כן. לדאוג לזה להיות נגיש אבל אם אתה מסתכל על. אני אגיד לא יודע סי ארם שהוא אופן סורס אוקיי או חנות שהוא אופן סורס קומבינדרים כאלה אז כדרך חלקות הוא לא יהיה נגיש. עכשיו עכשיו מי שם אז אנחנו תפסנו את הגל לצרך העניין של הרטריגמן אוגמנטי ג'נראישן ואנחנו השקנו לפני שנה, שאנחנו בעצם אימנו אותו על הנולדג' בייס שאנחנו יצאנו לגבי נגישות. ככה שהיום לקוח הווינסט יכול לקבל דרך סלאק או מייקרוסופטים או VSCODE הם יכולים בעצם לקבל גישה לצ'אטבוט שלנו מיועד לדבלפרס ודיזיינרס אותם פרסונות בעצם לשאול את השאלות שלהם לגבי נגישות ולקבל תשובה. זה גם מי יודע הם יכולים נגיד לשלוח קטע קוד ולהגיד מה הבעיות נגישות בו ואיך אני מתקן אותו. וכל מיני כל מיני דברים כאלה אז קלישו הרבה יותר מיועד לשוטף של. של דבלפר כי לצורך העניין הרישיון בין הצוות הנגישות לבין כל הדבלפר בחברה גדולה. נזיז במקרה הטוב יש לך אולי אקססיבליטי אקספרט אחד למתיים המסעדכים. ואז מה זה אומר זה אומר שאם אני אשאר שאלה אז אני אני אחכה. ומבטחים לא אוהבים לחכות מסיבות טובות יש עליהם הרבה לחץ לפרודקטיביטי בדברים כאלה. אז לתת להם מענה בזמן אמת זה מאוד טוב גם לצוות הנגישות שאחר ממש תובע בתוך כל הבקשות שהם מקבלים וגם טוב לדיבלפט ולפרודקטיביטי.

נשמע לי אבל באמת עם כל מה שקורה עכשיו שהאידיאל וזה גם סביר איך מה שיקרה זה שיהיה. תיקון אוטומטי של הקוד בהתאם לקלעה נגישות כלומר שינוי אוטומטי לאו דווקא תיקון.

נכון אז זה בעצם אני יכול לדבר טיפה על האבולוציה של האזור הזה כי היום יש לנו בעצם צ'אטבוט שהוא מיועד לדבלפר האנושי. אבל אנחנו רואים שלאט לאט הדבלאפ האנושי הוא לא באמת כותב קוד אלא הוא משתמש בכל מיני כלים כעסה, ווינד סרף, קו פיילט שיכתבו עבור את הקוד ואנחנו כבר מתחילים לתכנן את הדור הבא של הצ'אפות שיהיה לו ממשך שהוא נגיד mcp like למי שלא מכיר מוטו קונטקס פרוטוקול זה בעצם דרך סטנדארד שמאפשר לכל מיני ילדים קליינס להתממשק עם. טולס וריסוסים ודברים כאלה אז תחשוב שבעצם נגיד אני אני כעסה כעסה יוכל לבקש מהאבינסט mcp סבא או לשאול אותו שאלות על נגישות. או לבקש עזרה ולתקן בעיות נגישות. או לבקש ממנו לעזור ללכתוב טקסט באמצעות אחד מה sdk של אבנס הוא יעשה.

אוטומטית אבל הוא יעשה את זה כי נשמע לי שזה לא. אני לא צריך באיזה מקום אפילו שהאוטו מפתח שעובד על קרסר או על הקופיילוט. אני לא צריך להגיד טוב עכשיו בוא נתחבר להם סיפי שלו ונבדוק ותיקונים וכדומה זה כאילו זה אמור לרוץ באוטומטית נכון.

נכון זאת אומרת החיבור למסי פיסה וזה שתצטרך לעשות וגם יש קונספט מאוד חזק בנגיד במסי פי קליינס שנקרא rules בעצם שאתה נותן להם נגיד זה יכול להגיע. כל פעם שאתה בונה קומפונט החדשה אז תבדוק אותו אם הבאת ואז הוא פונה להם איזה סטייקי דוקימנטיישן הוא כותב את הטסט באופן אוטומטי והוא ממש עושה את הטי די די שהדבר הפעם היה עושה סליחה טי די די זה טסט רווין דבלפמנט. שדבר הפעם היה עושה מריץ נגיד את האבנטיוניט טסטר מקבל את השגיאות נגישות. פונה להביץ כדי לקבל עזרה לתקן אותם והכל וזה לופ שבעצם קורה אוטומטי.

איזה טרנדים אתה כבר מזהה עכשיו אז באמת שקשורים להיי ונגישות. אני יכול להגיד לך שנייה אני אני אשים בסוגריים משהו שהוא האמונה שלי שאני גם באמת אומר כשאני מההרצאות סדנאות וכדומה אני אני. אני מאוד מתלהב ממהפכת הווייס. אני חושב שאנשים לא מבינים עד כמה זה הולך להיות משמעותי בחיים שלנו, וכמה ההרגלים שלנו לעבוד על מקלדת וללחוץ על כפתורים הם פשוט הרגלים. זה לא שהאינטרנט או בכלל עולם דיגיטלי אמור לעבוד ככה הוא פשוט נוצר ככה אז לזה התרגלנו אני שבויס הולך לשנות את זה מאוד. האג'אנס הולך לשנות את זה טוטלית ואז אמא שלי תבורך נשמתה היא שאין שום סיכוי שהיא תשתמש באפליקציה של. הבנק או קופת חולים או כל אפליקציה אחרת אין שום סיכוי היום. קנאל אין מה לדבר על אינטרנט וזה זה זה לא זה לחלוטין לא נגיש ולא משנה מה מה מה הבנט תעשו אפילו יעזרו לעולם. היא לא תצליח עם הווייסט דווקא יש פה סיכוי שהעולם הדיגיטלי יפוך הרבה יותר נגיש. ואג'אנט יכולים לעשות עבורה לזמין עבורה תור לקופת חולים כשהאג'אנט שלה יעבוד מול האג'אנט של קופת חולים מאוחדת למשל, זו התחזית שלי נקרא לזה אמונה תחזית ואפילו תקווה. עכשיו אחרי הסוגריים הארוכים האלה מאוד מה אתה אומר אתה מכיר את זה הרבה הרבה תודה ממני.

נכון אז אני חושב שבאמת אפשר להתייחס ללילה איילה איג'אנס כממשך חדש לצורך העניין לעולם הדיגיטלי דרך אגב אם זה צ'אט או בין אם זה ווייס ממשק שהוא הרבה יותר. לא פורמלי לצורך העניין שהוא הרבה יותר כאילו ורסטילי. וקצת עם נגישות בקטעים כאילו דרך אגב. אחד מהאתגרים הכי גדולים בנגישות זה לפתח שאת אינטרפס אבל נגיד שעשיתי את זה אוקיי או שאני מאפשר. אז כן אז אז לצורך העניין אז יש לי ממשק חדש שהוא נגיש בידי זיין. יחד עם זאת אבל אם אתה מסתכל על האם אתה אם אתה חושב על זה לרגע הממשק הזה הוא אתה לא יכול להגיד שזה אלטרטיבה מבחינת נגישות לכולם. אוקיי מה הכוונה אנחנו אלף הממשק הזה הוא די בהגדרה הוא מדיאטי. אוקיי יש פה אלמנט של תיבוך האיי מתווך לי את החוויה שם אולי אני בתור הבן אדם לא רוצה את התיבוך הזה אני רוצה ללכת למקור אז חייב שיהיה לי עדיין את ההזדמנות הזאת לצרך העניין. דבר שני בסופו של דבר. הדברים האלה הם עולים. הם עולים כסף, הם עולים בקומפיוט. מי מממן את זה? אז זה או שזה המשתמש, אבל אז אתה בא ואומר, רגע, אז אני בתור בן אדם מווה, אז בעצם יש לי את, אמור להיות לי את הגישה החינמית לצורך העניין לאתר שאני רוצה לקנות. בוא, עכשיו אני צריך לשלם כדי לקבל חוויה נגישות. או בהסתכלות אחרת אם זה מישהו אחר שמממן את זה נגיד בפרסמים בדברים כאלה אז גם שמה פתאום יש את המסה ליימן אז אני מאוד כאילו זה מאוד מרגש אותי כל העולם הזה של אייג'אנס ודברים כאלה אבל אני חושב שזה טעות לחשוב שזה שהוא נותן המענה הסופי והיחידי לעולם הנגישות אני חושב שעדיין אנחנו צריכים לאפשר אנחנו צריכים לדאוג שנגיד web applications וmobile applications וכאלה דברים יהיו נגישים עכשיו זה מצד אחד מצד שני יש עוד קשה נורא מעניין בין נגישות לבין העולם הזה כי אמרתי קודם שיש סאבסט של נגישות שהוא מדבר machine readability לצורך העניין שהקורא מסך ידע שיש כפתור. והמשתמש בעצם כתוצאה מידה ידע לטפל את זה אז מסתבר שאותם תכונות שמשין רידיביליטי הם מאוד עוזרים ל-ai נגיד אם אני רוצה ש-ai יהיה מסוגל להשתמש באתר שלי אז יהיה לו סיכוי הרבה יותר גבוה אם האתר שלי הוא בעצם נגיש ל-assistive technology כי אז זה אומר שיש כל מיני דברים שפרוגרמטית. בעצם אפשר להבין מי האתר אני לא צריך כל הזמן להסתמך על. איכולת של איי איי לזהות כפתורים וקומבינטרים כאלה אז בעצם יש אליינמנט מאוד מאוד יפה. בין נגישות לאנשים עם מפרלויות לבין נגישות ל-AI.

וואו, חשבתי על זה. אז בעצם הנגישות לבני אנוש עוזרת לאיג'נט, עוזרת בכלל ל-AI להתממשק לאתרים, להבין מה קורה שם, כמו כל ה-browser user, אג'נט עכשיו, קונברג'נט ומנוס וכדומה. אתה בטח מכיר אז הם כאילו גולשים בדפדפן מסתכלים לוחצים כמו בן אדם הם מסתכלים על המסך כאילו, לוחצים על כפתורים ובעצם עוברים את אותו כסף של הבן אדם אז אתה אומר אם יש נגישות בלתי אין זה.

עוזר להם נכון אז נגיד בראו זה יוס כשאתה. כשאתה מסתכל על הקוד שלו, אז מה הייתה ההמצאה הראשונה שלהם? בעצם הוא אומר, בואו נסמן את כל האלמנטים הלחיצים על המסך, איך הם עושים את זה. אז הם משתמשים בתכונות נגישות בין היתר. הם בעצם, כאילו, משתמשים גם בסמנטיקה אינהרנטית ב-HTML, נגיד זה ה-button, זה ה-link ודברים כאלה, אבל יש גם עוד סמנטיקה שמיועדת רק ל-assisted technologies, והם משתמשים בזה כדי להבין מה להכיף ומה ומה לא להכיף.

אז אתם יכולים לעשות אקססיבליטי כאילו.

כאילו אני אוהב להסתכל על זה יותר כאקספקשן מפיווט אבל כן כאילו לגמרי הטכנולוגיה שלנו כנראה תהיה רלוונטי גם למי שרוצה שהאתר שלו יהיה נגיש ל.

וואו זה מיינד בלואינג זה מיינד בלואינג כאילו בעצם הקשר בין הגישות לבני אדם לנגישות לאיי. אם כי אני מסתכל על כל הבראזיוס כלומר אותם אייג'אנס שגולשים כאילו. ואני אומר זה קצת מטופש לא הם יכולים פשוט להתחבר לאיי פי איי ולעשות הזמנה בסופר הוא לא צריך לקליק על כפתורים. כמו בן אדם בני אנוש לא עושים דברים בצורה יעילה בעולם הדיגיטלי.

נכון אבל יחד עם זאת אני חושב שצריך לחשוב על נגיד. נגיד. נגיד לפני שש שבע שנים אז היה הרבה מבז מסביב להום סיסטר נכון כאילו גוגולה בלאקסביס כאילו באדרן כאלה ואפילו היה איקו סיסטר שהיה אפשר לפתח. מבשקים לדברים על הדברים האלה. ובוא נגיד את איתן טייק אוף לא בצורה מסיבית לא בצורה מסיבית כי זה בסופו של דבר הרבה עבודה אפילו. נגיד שהיום אתה יכול ליצור mcp server אבל אוקיי אם אתה salesforce ואתה כבר מיועד לinteroperability עם עוד מערכות אז כנראה יש לך api שהוא well documented. והוא יחסית בקלות אתה יכול להפוך אותו לmcp. אבל הרבה אתרים הם לא בנויים ככה הם לא בנויים בעצם לזה ששחקן חיצוני יגיע לבאק איינד שלהם ומצד שני האתר הוא כבר שם הוא כבר כאילו לצורך העניין וAI כבר יודע להשתמש בזה בצורה כזו או אחרת אז מאפשר כאילו הבנה הממשק של הוואב בצורך העניין מאפשר את המאפחה הזאתי לקרוא בצורה אינקרומנטלית. במקום לחכות שכולם יעשו איי-פי-איי אז אני בתור מגנוס או אולי בתור אופן איי אופריטר או כל השחקנים האלה יכול להגיד. שקשק אני מתחיל להשתמש באתרים וגלישה באתרים כדי לעביר את התוכן והפונקציונליות למשתמשים שלי. עכשיו בעתיד אם מישהו מפתח לי mcp7 או משהו כזה שהוא נמשק יותר. נגטיב בוא נגיד לאיג'ס אני משתמש בזה אבל עד אז יש לי את הכל את זה.

מה הולך לקרות בעולמות הנגישות בשנים הקרובות?

בעולמות הנגישות, אני חושב שבגלל ה... בוא נגיד, בגלל החוק החדש הזה באירופה, אז הולך לצורך העניין יותר דגש, גייד אל קומפלייץ, על זה שאתרים ואפליקטים, הם צריכים, הם חייבים. עכשיו בעולם של ה... נגיד בעולם שלנו, של ה... נגיד, זיהוי בעיון הנגישות, אז, אני רואה משהו אחד שהוא יכול להיות נורא מבחני שזה בעצם עד היום. דיברתי קודם על לבדוק user flows לנגישות. ויש סעיפים בטקן, ב-WCAG נגיד, שתוכל לבדוק אותם רק בקונטקסט, רק אם אתה מבין מה המטרה של ה-user. נגיד, אם יש error message בתופס, אז אני לא יכול לבדוק את זה בלי הקונטקסט של מה שה-user מנסה לעשות. אז לכן, לצורך הכן, כדי לבדוק נגישות, צריך לבדוק flows. והיום הדרך היחידה לבדוק פלוס זה ידני מישהו פותח קורא מסך ומתחיל לעשות את זה או משתמש במקלדת. עכשיו פה אני רואה הרבה פרקציה לאיי בעצם להתחיל לקחת חלק מהדבר הזה זה צריך אני יש לנו כבר איזה שהוא פרוטוטייפ. של איי אג'אנט לא כמו בראו זה יושב מקבל סקרינג שוט והנוטיישן ודברים כאלה אלא שמקבל בעצם את הממשלת של הסקרינג רידה. זאת אומרת הוא מקבל רק שהקורא מסך רק מה שרואה מה שרואה מסך רואה בעצם. לצורך העניין הוא יכול גם לעשות רק את הפעולה שקוראי מסך יודע עליו ואז אפשר להשתמש בזה כדי לבדוק. שמשתמש קוראי מסך באמת יוכל לעבור וזה אני חושב יכול לשנות בצורה משמעותית. איך אנחנו בעצם מעטרים בעיות נגישות ואפילו מתי אנחנו עושים אותם כי עם הקיפוביליטי הזה אני יכול גם לתת כלי לדבר. נגיד דרך mcp שתוך כדי פיתוח הוא יכול להרים את הדבר הזה שהיא בעצם הבדיקות האלה.

ועכשיו יצא באיזה מקום אני לא ידעתי אבל יצא שאנחנו מאוד רלוונטיים עכשיו כי הולך להיכנס בעצם החוק באירופה אתה אומר. סופר מעניין סופר מעניין אז איך יראה העתיד נניח עוד כמה שנים. 5 שנים בוא נלך 10 שנים בוא נהיה נדיבים.

אני לא יודע כאילו אם אתה אני חושב שמישהו יודע לענות על זה אז אז כמובן. כדאי להתחיל לעשות את האמורים עכשיו אני חושב שאתה צודק שהולך להיות פה ממשך חדש לעולם הדיגיטלי. ואנחנו לא לגמרי קולטים מה זה אומר כאילו אבל לצורך העניין. פרסונל אסיסטנט הדיגיטלי שמכיר אותי ואת העדפות שלי ושיודע בעצם להתממשק דרך הוואב או נגיד mcps עם כל מיני שירותים. זה כנראה הולך לקרוא מתישהו נגיד בעשר שנים הקרובות וזה יהיה כמו המהפכה של הסמארטפון. זה היה ממש שינוי דרמטי ואיך בני אדם. מתחברים לעולם הדיגיטלי אני בארצות אגב אני.

מחליף ציטוט של המנכ״ל של דויטש טלקו משנה שעברה. מכנס המוביל בספרד שבעצם אומר שתוך 5 עד 10 שנים לא יהיו אפליקציות בטלפון. וזה בדיוק יושב על המקום של הווייס ואג'אנס כי הפעולות האלה לא יעשו בזה שאני חצל הרבה מאוד כפתורים בטלפון שלי.

נכון אבל אני חושב שאתה יחד עם זאת צריך צריך להיזהר עם אימפרדיקציות כאלה כי נגיד. כשיצא הסמאפר. אז אז יכולי הייתי יכול לחשוב שלא יהיה יותר וואב אלא רק מוביל אפליקציה ובסוף מוביל וואב הפך להיות דבר מאוד מאוד גדול וחשוב אז אני חושב שזה יותר זפוי שהוואב והמוביל אפליקציה יצטרכו לעבור איזושהי אבולוציה. לעולם האג'נס מאפשר שהם הולכים להיעלם לחלוטין לפחות זה הדעה שלי. עכשיו אני אגיד בלגבי הפיתוח של המוצרים שאני חושב שגם שם אנחנו הולכים לראות מהפכה. הגדולה כמו שאמרתי קודם שההעבירה יהפוך יהפוך לי אופרטה. הוא לא יכתוב קוד אלא הוא ישכיח בעצם על AI שכותב את הקוד. זה בא עם כל מיני אתגרים חדשים נגיד זה נותן דגש הרבה יותר על על אקספרטיז. אני יכול לעשות קוד רוויון כאילו בעצם הימנים לילות יצטרף להיות יותר חכם. מיה מיהי כדי להביא value לצורך העניין ללכל התהליך הזה אני חושב שזה מעבד גם מאוד משמעותי. למי שגם למי ש. עובד בעולם הזה אבל גם למי שחושב על פוליסי ודברים כאלה איך אני בעצם דואג שלדור הבא יהיה skills שהם רלוונטיים לעולם הזה אז אני חושב שזה גם גם משהו שהולך לקרות בחמש עשרה שנים הקרובות וזה ישפיע. מאוד לצורך כל העולם של פיתוח קבוצה.

סופר מעניין למי השיחה שלנו היום. אולי צריכים להתחיל בזה אבל אין שזרקתי את זה אבל מי אתה חושב שצריך לשמוע בעצם את מה שדיברנו עליו היום. מפתחים מנהלי מוצר מי עוד.

אז אני חושב שאני נגיד מי שחושב על דיגיטל סטרטג'י לצורך העניין כי יש לו מוצרים דיגיטליים. אז צריך לחשוב גם על הצד של הקופליינס ואיך נגיד החוקים משפיעים עליו. וגם על הצד של האיי ובעצם איך הוא ידאג שמישהו לא רוצה להגיע לאתר שלו אלא רוצה לבקש. שעת שיפיתי יעשה לו מה משהו או מייקרוסופט קופיילט איך הוא בעצם. איך הוא יוכל להתממשק עם האצר שלו.

נגישות ל-AI.

כן, כן.

תקשיב, אני ממש מציעה, לא פיוות, אני לוקח בחזרה את המילה פיוות מקודם, אני באמת מציע תוספת. אתם יכולים להיות חברה, נגישות לבני אדם ונגישות ל-AI, אתה יכול להיות מומחה נגישות ל-AI. רי, שופרסל, מאוחדת וכדומה, לוקחים אותך כדי שתסביר להם איך, בסוף העקרונות הם דומים תקשיב זה מיינד לאווי זה מיינד לאווי. אז אנחנו אומרים מפתחים מי שמפתח איזושהי אסטרטגיה דיגיטלית מנהל מוצר גם כמעט מנסה מובדים על מוצרים דיגיטליים. עוד מישהו שיש רלוונטי לא לחשוב בכלל כל המנגישות לבן אדם הנגישות לאיי.

אני חושב ש. קהל מאוד מאוד חשוב בעולם הזה זה אותם אנשים עם לקויות ומקבלויות והם צריכים גם לחשוב מה הם רוצים מהמפחה הזו כדי שזה לא יונחת עליהם. כמו שאמרתי קודם אם אני אם אני הייתי ואני חושב שעדיין הייתי רוצה שיהיה לי את הבחירה זאת אומרת שאני עדיין אוכל ללכת לאמזון דוקאום. ויהיה לי חוויה נגישה לתניעה להם איזה מקום ואני עדיין אוכל ללכת לאיזשהו. צ'אט. אבל אני הייתי רוצה שיהיה לי את הבחירה ואני חושב שהארגונים. שמייצגים את עולם עם את האנשים עם מגבלויות גם צריכים כאילו להיות שם ולהידאוג שלצורך העניין כתוצאה מהמחקה הזה.

איזה יופי אוקיי. נעמם פשוט משפט נעמם תן לי שורה אישית ממש לסיום למה אתה באווינסט. לגלומר יכול יכול להיות שיש פה איזה סיפור של טוב הציעו לי הידה אנטריט ציע לי עבודה וזה נשמע לי מעולה. אבל אם יש פה עוד דרך מוסף אנושי אז בכלל זה חמם את הלב.

אז אני כשאני התחלתי לחשוב מה מה אני רוצה כאילו לבני אבינס מה אני רוצה מהתפקיד הבא אני תמיד היה לי מזל באיזשהו מקום בקריירה שלי שאני תמיד כאילו נפלתי על התפקיד הבא לצורך העניין שבאו והציעו לי משהו משהו טוב אז אמרתי לבני שאני מתחיל לעשות את זה אני אני אחשוב מה אני באמת רוצה. אז היה לי חשוב חברה שעושה משהו טוב כאילו העברתי מידי של מרקטינג לעולם הרפואי אז לא רציתי לחזור נגיד לעולם של מרקטינג או סייבר או משהו כזה. היה לי חשוב פאנדרים שאני כאילו סומך עליהם ואני מתחבר לויז'ן שלהם. היה לי חשוב שיהיה צוות research כבר קיים. רציתי את האתגר הזה של להיכנס ובעצם לעבוד עם אנשים שהם מוימנים והם מכירים את התחום ואני באמת יכול להכניס את האלמנט של האסטרטגיה ודברים כאלה. ובמקרה ההצעה הראשונה לצורך העניין שדיברתי מהדהנה על כל הקריטריונים האלה, ובעצם תוך שבוע אני חושב פגשתי את גל ונבין ה-co-founder ואת בן ה-CTO באסיה, זה היה נורא נורא מהר, ואני פשוט ראיתי חברה ש, שבעצם עונה על כל הקריטריונים שלי עכשיו ואני כבר שלוש שנים פה ואני יכול להגיד שזה כאילו נחתתי טוב כאילו זה מקום מאוד מאוד טוב.

איזה כיף איזה כיף לשמוע. אני מודה לך מאוד על השיחה. אני הבאתי אתך כדי לשמוע על כל ה-AI ואיך הוא נכנס לכל עולם הנגישות ואיך זה משפיע בכלל תהליכי פיתוח ומוצרים דיגיטליים. קיבלתי משהו שאני... קיבלתי גם את זה וקיבלתי גם את כל עולם ה-Accessibility for AI, שזה המם. אני רוצה מאוד מאוד להודות לך שבאת להתארח. תודה רבה.

תודה רבה, היה לי כיף.

תודה רבה.